בלוג אל תגרשו אותי

אנונימי

אני לא יודעת אם זה דף תמיכה או דף וכחני , למרות שבראש ובראשונה זה דף בלוג , אבל

רוצים לגרש אותי מהבית שלי.
רוצים לקחת את הבית שגרתי בו שנים ולמסור אותו לרוצחים של החברים שלי, למחבלים שירו עלי ועל היישוב שלי 4056 פצצות מרגמה במהלך שלש השנים האחרונות.
רוצים לקחת את בית הכנסת שאני מתפללת בו ולתת אותו לחברה שבה דם על הידיים זה כבוד, ולשרוף ולחלל בתי כנסת זה פנטזיה ישנה.
רוצים לקחת את גן הילדים של הילדים שלי ולחנך בו שאהידים שיבואו להתפוצץ על כולנו.
בא לי ללכת לכל האנשים האדישים ברחוב, ולצעוק לכולם - זה נראה לכם הגיוני? זה נראה לכם מוסרי? זה נראה לכם באופן טבעי לעקור אותנו מהיישובים הפורחים שהקמנו כאן בשליחות ממשלות המערך והליכוד בכל השנים?
אפילו אם זה היה כדאי לנו כלכלית, זה מעשה לא מוסרי, לא אנושי, בוודאי שלא יהודי.
וזה גם לא כדאי לנו כלכלית, ולא בטחונית, ולא מדינית.

כן, הבנתם נכון, אני גרה בגוש קטיף.
בבקשה, אל תגרשו אותי מהבית שלי! אל תתנו פרס לרוצחים, אל תהפכו את רצועת עזה כולה לגוש שלם של טרור!
אל תתנתקו מהציונות, מההתיישבות, מהזהות היהודית שלנו, מהשרשים שלנו...

אלי, אלי
שלא ייגמר לעולם

החול והים

רשרוש של המים
ברק השמים
תפילת האדם

(חנה סנש)

כאן בגוש קטיף כולם מרגישים מגוייסים. ממש צו שמונה.
המבוגרים (גברים ונשים, כולל בעלי משפחות, בני 50 ושישים, סבים לנכדים שגרים גם הם בגוש קטיף) נרתמים (בהתנדבות, כן, בהתנדבות. אל תאמינו להשמצות של אייל ארד כאילו מישהו ברחבי הארץ מקבל כסף על זה

) לעבור מבית לבית בין מתפקדי ליכוד, להעמיד אותם בפני המשמעות של ההחלטה, ולשכנע אותם להתנגד לתכנית.
נשים שלא יכולות לנסוע מתארגנות לאמירת תהלים (בבקשה, כל מי שיכולה ומוכנה, שתאמר פרק תהלים בכל יום בשעה 17:00, נשים בכל הארץ מצטרפות לאמירת התהלים ולתפילה שהקב"ה יעזור לבטל את התכנית הרעה הזו).
ילדים בגיל בית ספר, ובנות בגיל תיכון ומעל תיכון, בקשו גם הם להתגייס לטובת המאבק על הבית הפרטי שלנו, שהוא גם המאבק על שלמותו בטחונו וזהותו היהודית של הבית הלאומי של כולנו. נו, טוב, מה הם כבר יכולים לעזור?...
הילדים ישבו וכתבו מכתבים למתפקדי ליכוד.
והדבר הכי מדהים בעיני - הבנות הקימו מטה ביביסיטר - כל משפחה (זוג) שרוצה לצאת לדבר עם פעילי ליכוד, מקבל הביתה ביביסיטר שתשמור לו על הילדים שנשארו בבית! (כן, בחינם, בהתנדבות. כבר הזכרתי את השקרים של אייל ארד?)

סרט יפה על גוש קטיף אפשר וכדאי לראות באתר של הגוש:
http://www.katif.net/

איך ההרגשה לדפוק בדלת של מתפקד ליכוד?

בהתחלה נורא קשה. לצאת מהקונכיה שלי, לגשת אל בית פרטי של מישהו אחר, כאילו לפלוש אליו פנימה... (כמובן רק כאילו, כי אני מבקשת רשות להכנס ולדבר, ואם מישהו מסרב אני עוברת הלאה

)
ואז, בהתחלה, מה שבכל זאת דוחף אותך זה הסכנה הקיומית לבית שלך.
אחר כך את חושבת על זה שבעצם מדובר בסכנה קיומית לבית של כולנו, גם לבית שלו.
אחר כך את כבר מתחילה, ומקבלים אותך בכל כך הרבה אהבה, כל כך הרבה הזדהות, כל כך הרבה

, שבאופן מפתיע את מתחילה ליהנות מהמפגש המדהים הזה, עם אנשים שמעולם לא הכרת, וסביר להניח שעוד לא תפגשי לעולם.
זו חוויה מטלטלת. חוויה שמפגישה אותך קודם כל עם עצמך, ואז גם עם הרבה אנשים מכל מיני סוגים. זו פעם ראשונה שאת מנסה להעביר לאחרים דברים שאת תמיד האמנת בהם. בשבילי זה מפגש מסוג אחר לגמרי עם הערכים שאני בעצמי חיה (או משתדלת לחיות...) על פיהם.

אני לא יודעת אם זה דף תמיכה או דף וכחני , למרות שבראש ובראשונה זה דף בלוג

<איזה בושה, לצטט את עצמי...>
ובכל זאת גם אסביר את עצמי:
זה דף בלוג , כי אני רוצה לכתוב כאן כל מה שעולה במחשבתי בתקופה הזו, וגם לספר על כל מיני דברים שאני עושה או מתלבטת בהם.
זה גם דף תמיכה , כי זו תחושה מאד קשה לחיות במין חוסר וודאות (למרות שאנחנו כמובן מקווים לטוב, ואפילו אופטימיים, ובכל זאת יש חוסר וודאות). זו תחושה עוד יותר קשה, לקבל סכין בגב אחרי שלש וחצי שנים של טרור, של אבידות, של קשיים, של מחיר גם בנוחות היומיומית, כשפתאום ראש הממשלה שלך (שלפני שנתיים יצא בעצמו בתקיפות נגד תכנית דומה להפליא של מצנע, והכריז ש'דין נצרים כדין תלאביב'), מודיע שכאילו הכל לשווא, שעכשיו פתאום מקפלים את כל הדגלים ואת כל הערכים ומתנתקים מעצמנו לדעת.
אבל זה גם דף וכחני , כי אני יודעת שלא כולם מסכימים איתי...
ואני אשמח לתת להם בשיניים >:)
סתאאאאאאאאאאאאאאם

שליחה על ידי זור* » 23 אפריל 2004, 00:57

אל תהפכו את רצועת עזה כולה לגוש שלם של טרור!

לא אנחנו הפכנו.

כאשר מחלקים את הקבוצה ל 1,000,000 נחותים מול 6,000 שווים הרבה יותר זה מה שקורה.
את יכולה להשאר שם תחת שלטון המדינה הפלשתינית, או שתתני להם זכויות כמו שאת במקבלת או זכויות מעטות כמו שאנו תושבי ישראל הגרים ומממנים אתכם מקבלים, אבל להשאיר את המצב כמו שהוא היום אי אפשר.
ויפה שאה אחת קודם.
אם את צריכה עזרה בהובלת הדברים שלך לישראל אז בבקשה תודיעי ונבוא במהירות ובשמחה לעוזר.

יום טוב
ולהתראות.

למרות שאני מבינה בכל ליבי את כאבך וכאב שאר המתנחליפ שעשויים להתבקש לעזוב את ביתם, אני חושבת שיש שיקולים חשובים יותר מהקשר שלכם לגינות הפורחות או למקום. ישנם שיקולים של טובת כלל הציבור לעומת טובת מיעוט.
הייתי שמחה לו הייתם יכולים להמשיך ולחיות את חייכם בשלווה וללא כל הפרעה. אנני נהנת לגרום סבל ועצב לאנשים. אבל הפרידה שלכם מביתכם, עצובה ככל שתהיה, לש שקולה אפילו ליום אחד של סבל אמיתי שסובלים הפלסטינים בעזה ולא שווה את הפחד והחרדות שבהם חיים שאר 6,000,000 תושבי מדינת ישראל.
זה פשוט לא שווה את זה.
התיעון ששמעתי שהרוצחים יקבלו את הבתים שלכם הוא טיעון דמגוגי וזול. ראשית אני רוצה להבין, אז מה? אז ערבים יחיו בבתים האלה. איזה אסון זה? ואם באמת כל כך קשה לכם לסבול את המחשבה, תביאו בולדוזרים ותהרסו את הבתים (למרות שמדובר בנקמנות לשמה).
אני מאחלת לכל המפונים שעומדים לעבור תקופה לא קלה, שיצליחו להמשיך בחייהם ולהפנות את המשאבים היצירתיים שלהם לאפיקים חיוביים יותר ולא לשנאת הפלסטינאים.

למרות שמדובר בנקמנות לשמה

וכדאי שתרגישו בבית נבנה לכם מטעי זית שתוכלו להרוס בכל פעם שקשה לכם

חשבתי לענות קודם כל על הטיעון המוסרי, הנוגע לסבלם של הפלסטינאים, כי בעיני זהות יהודית זה קודם כל מוסר יהודי ואנושי כלפי כל אדם שנברא בצלם.
אבל לפני שאני מתייחסת לעצם הטענות, הדבר המדהים ביותר הוא הבורות העצומה שלכם בכל הנוגע למתנחלים.
זה פשוט בולט עד כמה אתם ניזונים מהתקשורת, ששמה לה למטרה ברורה להכפיש את המתנחלים כדי ליצור דמוניזציה ודה-לגיטימציה שלנו בעיני הציבור.
אתם חיים בסרט?
נראה לכם שאנחנו מבלים את זמננו בעקירת מטעי זיתים ובטיפוח שנאה לערבים?
המתיישבים ביהודה שומרון וחבל עזה - למעלה מ- 200,000 איש - הם ציבור הומני, מוסרי, אידאליסט. חוץ מקומץ קיצוניים קולניים, שהתקשורת בכוונה תחילה מנפחת אותם מעבר לכל פרופורציה, המוני המתיישבים אינם שונאים ערבים, אינם מחנכים לשנאה, ואינם פוגעים בערבים בשום דרך.
אדרבה, ההתיישבות בכל יש"ע היא ההתיישבות המוסרית ביותר שיש כאן במדינה! בכל יש"ע אין מטר אחד שנלקח מערבים בכוח הזרוע או בכוח הכיבוש. כל ההתיישבויות הוקמו על אדמות מדינה ריקות, שלא היה בהם דבר!
לא גירשנו אף ערבי מאדמתו, לא נישלנו אף אדם ממקומו.
לעומת זאת, בתוך הקו הירוק מקומות רבים ניצבים ועומדים על אדמות ערביות שהיו בבעלות ערבית, וכאשר הערבים ברחו במלחמת העצמאות, הוקמו שם יישובים יהודיים, כמו למשל רמת אביב (על שיך מוניס הערבית), קיבוצים רבים של תנועות השמאל למיניהן (איילת השחר, לי-און ועוד רבים וטובים).

כאשר מחלקים את הקבוצה ל 1,000,000 נחותים מול 6,000 שווים הרבה יותר זה מה שקורה.

אתם יודעים מאיפה באו לעזה כל מליון הערבים שבה? 70% מהם באו מיפו, מרמלה, מלוד - והשאיפה שלהם היא לחזור לשם, ולא ליישובי גוש קטיף, שלא היו הבית שלהם אף פעם.
הפליטים בעזה חיים בנפרד מהעזתים - הם לא מתקבלים לבתי הספר שלהם, לא לשכונות שלהם - זה ברור גם לעזתים וגם לפליטים, שזו בשבילם תחנת מעבר בדרך חזרה לערים בתוך הקו הירוק.
כל עוד חיינו כאן יחד עם הפלסטינאים (עד הסכמי אוסלו) היו כאן יחסי שכנות טובים וחבריים, ואיכות החיים שלהם רק עלתה, הזכויות שלהם נשמרו.

וכדאי שתרגישו בבית נבנה לכם מטעי זית שתוכלו להרוס בכל פעם שקשה לכם

כשקשה לנו אנחנו גולשים לאתר היפה הזה, זה יותר קל ויותר נכון, ויותר עוזר!

ישנם שיקולים של טובת כלל הציבור לעומת טובת מיעוט

בקי, על זה בדיוק הויכוח. מה שבעינייך נראה טובת המיעוט נראה בעיני המיעוט כטובת כלל הציבור. הם באמת מאמינים שהם שם בשביל כולם, לטובת כל עם ישראל. ואפשר לכעוס עליהם ולומר "אל תחליטו בשבילי מה טוב לי" אבל אל תחשבי שהם שם בשביל עצמם. לא קל לחיות שם. והם באמת מאמינים בדרכם.

>תמר שנשבעה שהיא לא כותבת פה פוליטיקה ולא יכלה להתאפק<

אז ערבים יחיו בבתים האלה. איזה אסון זה?
את יודעת כמה יהודים חיים בבתים שערבים נטשו בכל הארץ? כמה מעשירי ירושלים גרים בבתים כאלו בטלביה, עין כרם ועוד.
לא שמעתי אף אחד מהם, או אף אחד מהמתנחלים מלין על כך שזה "בית של ערבי".

רוצים לגרש אותי מהבית שלי.
צערך מובן, ומעורר השתתפות מכל הלב.
מה גם שבנית את ביתך תוך הקרבת נוחיותך האישית למען הכלל, למעני. מתוך הכרה שכך את תורמת גם לי.
אבל אם מתברר עתה שהשיקול היה מוטעה, והבית שלך בא על חשבון הסיכויים של מישהו אחר לבית, צנוע הרבה יותר, אולי יש מקום לשקול את צערך מול צער אחרים, אפילו אם הם לא יהודים.
מי שלא היה לו מעולם בית משלו, ושמעטים הסיכויים שיגיע אי פעם לבית משלו, ראוי גם הוא לקצת סימפטיה.
בכל אופן, ראיתי שקיבלו כאן בהבנה את הדחף המובן שלך לזעוק את כאבך בכל פורום אפשרי, אף שאולי הפורום הזה לא בדיוק רלבנטי לנושא, או להפך: הנושא לא כל כך מתאים לבמה.
קבלי נא השתתפות כנה ברגשותיך ממי שאינו מסכים עם דרכך.

אל תגרשו אותי
לא נגרש. נעזור לך, ולכולנו, לחזור הביתה: הביתה אל השפיות, הביתה אל המתינות, הביתה אל הכרת האחר וההכרה בקיומו ובזכויותיו - שצריכות ויכולות להתקיים לצד אלו שלנו, הביתה אל כיבוש יצר הכיבוש, הביתה אל ההתמודדות עם השאלות החברתיות שהזנחנו לגווע תחת נטל עשרות שנות האיום הבטחוני והקיום המוטל בספק, הביתה אל עצמנו.
בואי הביתה, אחותנו הגולה.
ובהחלט, קבלי נא השתתפות כנה ברגשותיך ממי שאינו מסכים עם דרכך - גם ממני.

> שרון כתב בערך עשר התייחסויות לעומתיות לנקודות שהועלו למעלה, ומחק, כדי שזה יישאר דף תמיכה ולא דף וכחני <

שליחה על ידי אני* » 23 אפריל 2004, 11:44

למי שלא יודע: ההתישבות בגוש קטיף היא חלק ממורשת רבין: תכנית חמש האצבעות הייתה שלו.

רוצים לגרש אותי מהבית שלי.

תמר.
ה"הקרבה" של המתנחלים, המוכנות שלהם לסכן את חייהם למען מה שהם רואים כטובתי אינה מחמיאה לי. ההקרבה הזו משולה בעיני לאם שטוענת לפני בנה שהיא הקריבה את חייה ואושרה למענו ועכשיו כשבגר אין זה מוסרי מצידו לעזוב את הבית.
הם טוענים שהם מגנים עלי. מזווית ההסתכלות שלי הם מזיקים לי ומסכנים את חיי. אני אומרת בפירוש שאינני מעונינת ב"הגנתם" אבל הם אינם מתיחסים לבקשה שלי. הם אומרים שאני לא מבינה את המציאות ומנסים להפחיד אותי בכל מיני תסריטים חסרי שחר.

אז אני אנצל שוב את הבמה הזו ואמר באופן הברור ביותר שיש, אינני מעונינת בהגנה מצדכם. אני רואה בישיבתכם באזורים הפלסטינים סכנה ברורה וממשית על קיומי. החזקתכם שם עולה לי מחיר יקר מדי וכסף זה יכול היה להיות מופנה לאפיקים חשובים יותר כמו רווחה או חינוך. אל תסתכנו למעני. אינני מעונינת בהגנה ע"י נשים הרות וילדים בני 5. אני מעדיפה שחיילים חמושים ומאומנים ישמרו על גבולות ארצי ויגנו עלי מפני סכנה. ליווי שירות ושמירה על ישובים אינו מגן עלי, להפך הוא מפריע לשגרת חיי ופוגע בי.
צאו משם! בואו לחיות איתנו, בקירבנו. נקבל אתכם באהבה וברצון לערים ולישובים שבהם אנחנו חיים. נתמוך בכם מבפנים ולא מבחוץ. אל תהפכו לאויבנו.

ה"הקרבה" של המתנחלים, המוכנות שלהם לסכן את חייהם למען מה שהם רואים כטובתי אינה מחמיאה לי. ההקרבה הזו משולה בעיני לאם שטוענת לפני בנה שהיא הקריבה את חייה ואושרה למענו ועכשיו כשבגר אין זה מוסרי מצידו לעזוב את הבית.
בקי, אני יודעת שלדעתך אני ושאר המתיישבים כאן לא מוסיפים לבטחון המדינה, אך זהו (חלק מ)הוויכוח. לכן אני לא חושבת שהמשל שנתת במקום.
לדעתי זה יותר דומה למישהו שרוצה לרדת לכביש, בלי לשים לב לשיירת אופנוענים שמתקרבים במהירות מסחררת, ומישהו אחר (לצורך הנמשל - המתנחלים) מושך אותו שלא ירד לכביש במצב כזה.
גם אם כרגע הראשון לא רואה את האופנועים, והוא נאבק במי שמושך אותו לא לרדת לכביש, זה ברור שזה לטובתו.
וכדי להיות הוגנת, אני מציינת שברור לי גם שמבחינתך אני היא זו שמושכת לכביש, ואת מושכת אותי חזרה למדרכה...
אם שנינו (וכל שאר האנשים במדינה) נראה את העניין כך, מפלס השנאה ירד פלאים.

הפרידה שלכם מביתכם, עצובה ככל שתהיה, לא שקולה אפילו ליום אחד של סבל אמיתי שסובלים הפלסטינים בעזה

_אבל אם מתברר עתה שהשיקול היה מוטעה, והבית שלך בא על חשבון הסיכויים של מישהו אחר לבית, צנוע הרבה יותר, אולי יש מקום לשקול את צערך מול צער אחרים, אפילו אם הם לא יהודים.
מי שלא היה לו מעולם בית משלו, ושמעטים הסיכויים שיגיע אי פעם לבית משלו, ראוי גם הוא לקצת סימפטיה._

בקי ומייק, עם כל הרצון הטוב אני לא ממש מבינה את הטענה הזו.
הסיכוי היחיד של הפלסטינאים להגיע לבית משלהם, לרווחה, לזכויות אנושיות - הוא אך ורק אם נישאר בעזה.
הסבל הנורא שנגרם לפסטינאים בעשר השנים האחרונות בא להם מידי ערפאת וחבורת המרצחים שהוא הביא איתו מטוניס באדיבות ממשלת העבודה.
השמאל מתייפייף בסימפטיה לסבלם של הפלסטינאים, אבל בפועל הוא מביא עליהם חורבן וסבל.
הימין דואג קודם כל לעם ישראל ולמדינה היהודית (עניי עירך קודמים), אבל בפועל דואג ואכפתי מאד גם לסבלם של הפסטינאים.
כבר כשיצאנו מעזה הבאנו על הפלסטינאים שלטון מושחת, התעמרות אכזרית, מיסים לא אפשריים. אם חלילה נצא גם מגוש קטיף, חבית חומר הנפץ פה תתפוצץ קודם כל עליהם, ורק אח"כ ומתוך כך גם עלינו.
הרי לא מדובר על שלום (כיוון שאי אפשר לדבר על שלום עם רשות דיקטטורית ותומכת טרור). מדובר על התנתקות - ותומכי ההתנתקות אומרים בצורה הגלויה ביותר - תנו להם להרקב שם בתוך עצמם.
אני מודה שיותר חשוב לי הבטחון של מדינת ישראל מאשר הסבל של הפלסטינאים, אבל גם צערם נוגע לי, וכל עוד יכולתי גם פעלתי לעזור להם בכל מה שהיה ניתן.

אבל אם מתברר עתה שהשיקול היה מוטעה

מה בדיוק מתברר עכשיו?
מתברר שאוסלו היה מוטעה. מתברר שמי שחשב שאפשר להתנתק מהערבים ע"י יציאה מעזה טעה ובגדול.
ואנחנו, כולנו, גם משלמים עכשיו מחיר כבד על תהליך אוסלו, ולא על שום דבר אחר.
לא, לא על הכיבוש. להזכירכם, אש"ף הוקם 4 שנים לפני מלחמת ששת הימים! פיגועים היו גם לפני הכיבוש.
קל להאשים את הכיבוש (ואת המתנחלים) בכל רעה חולה, אבל אם נסתכל למציאות בעיניים, נגלה שהערבים מונהגים ע"י קבוצה ששונאת אותנו ותעשה כל שביכולתה למרר לנו את החיים גם בלי קשר לשום כיבוש.
יהודה שומרון ועזה הם לא יותר כבושים בידינו מאשר הגליל והנגב, ירושלים ויפו.

הדבר המדהים הוא שככל שהמציאות יותר מוכיחה את כשלון תהליך אוסלו, הוא צובר יותר ויותר תאוצה.
> החול והים מודה שאין לה הסבר לזה<

> שרון כתב בערך עשר התייחסויות לעומתיות לנקודות שהועלו למעלה, ומחק, כדי שזה יישאר דף תמיכה ולא דף וכחני <

שרון, תודה.
על כל פנים, אני לא חושבת שוויכוח הוא בהכרח ההיפך מתמיכה.
וויכוח הוא גם חלק מקשר (ותקשורת) בין אנשים שונים.
רק כדי שהקשר לא ייהפך לפלונטר, הוויכוח צריך להיות מתוך קבלה של האחר כפי שהוא, ומתוך כבוד ונעימות.

בכל אופן, ראיתי שקיבלו כאן בהבנה את הדחף המובן שלך לזעוק את כאבך בכל פורום אפשרי, אף שאולי הפורום הזה לא בדיוק רלבנטי לנושא, או להפך: הנושא לא כל כך מתאים לבמה.

עד כמה שההערה שלך מעודנת, בכל זאת היא הצליחה להכאיב לי.
אתה בעצם אומר לי "יאללה, לכי לך לוואלה או לויינט ותעזבי אותנו בשקט".

אני לא זועקת את כאבי בכל פורום אפשרי.
אבל כבר כמה חדשים אני קוראת בפורום הזה (למרות שעוד לא כתבתי אף פעם), ומרגישה יותר ויותר שייכת לשיח הטבעי שמתנהל כאן. אני גם חיה באופן טבעי ברמה כזו או אחרת (תזונה בריאה, קרבה כמה שיותר לילדים - אם כי לא ממש שיטת הרצף..., ובאופן כללי שאיפה לחיים טבעיים כמה שיותר).
באופן טבעי הרגשתי שעכשיו, כשאני מרגישה צורך לזעוק את כאבי (ולא רק את הכאב האישי אלא גם צעקות

"הצילו את כולנו מעצמנו"

) אעשה את זה כאן.
לא ראיתי שהוספת הערה דומה בדף על חיסול יאסין, שהשתולל פה ברשימת רבי המכר, והנושא שלו רלבנטי בערך באותה מידה.
ההערה הזו מתחברת לי לזה שמישהו (ואני בטוחה שלא אתה) מחק לי את כל מה שכתבתי בדף הבית שלי (ע"ע).
לא יודעת, אולי אני סתם רגישה בימים האלו כשמנסים לגרש אותי מכל מיני מקומות...

אני לא חושבת שוויכוח הוא בהכרח ההיפך מתמיכה
גם אני לא, אבל וכחנות היא ממש ההיפך, או לפחות אחד ההפכים, מתמיכה

אני מבין לליבך (כמיטב יכולתי), אבל מקווה שתמצאי לך בית חדש ופורח במקום שייגרום לפחות חיכוך בין ישראלים לפלסטינאים בארץ הזאת.
זה נראה לכם באופן טבעי לעקור אותנו מהיישובים הפורחים שהקמנו כאן בשליחות ממשלות המערך והליכוד בכל השנים?
הטיעון הזה תמיד עורר בי פריחה... מצטער

. אבל אם הגעתם בשליחות המערך והליכוד בצייתנות שכזאת, אני מניח שלא תהיה בעיה לקרוא לכם חזרה?

כשאני קוראת את הדף הזה אני שומעת בתוך ראשי שני קולות.
האחד הוא הקול המנחם אותך ואת חבריך, קול מלא סימפטיה והבנה למצבכם. לא הייתי רוצה לעמוד במקומכם ולו לרגע אחד.
והקול השני הוא הקול המתקומם שבי מול דבריך וחוסר היכולת שלך להבין את נקודת המבט שלי. חוסר היכולת שלך להבין על מה אני בעצם נלחמת.
ואני קורעה בין שני הקולות האלו. מצד אחד לא מצליחה מש לנחם כי אני כועסת על חוסר ההבנה ומצד שני לא מתווכחת על דעותי כי אני חוששת לפגוע בך בשלב רגיש זה שאת נמצאת בו.

לא שאפשר לפתור את הדילמה, אבל שתדעי שכך אני מרגישה.

אגב, למה בחרתם מראש דווקא את גוש קטיף ולא כל מקום אחר בארץ? למיטב ידיעתי (אולי אני טועה) אין שום ערך היסטורי מיוחד לגוש קטיף לעומת כל מקום אחר, אז למה דווקא שם?
זו לא שאלה קנטרנית, אני באמת מתעניין.

מה דעתך על מדינה דו לאומית?
זהו הפיתרון היחידי שאני רואה לכך שלא תצטרכי לעזוב את המקום שאת כה אוהבת.

>אורי אוטופיסט ומאמין שזכותו של אדם לגור היכן שהוא רוצה על פני האדמה<

החול והים, מעריצה אותך על קור הרוח. תמשיכי להיות חזקה, והלואי שלא יגרשו אותך מהבית שלך בלי שום תמורה.

צרם לי המשל שנתת לבקי. כאילו שכל מי שלא חושב כמוך הוא תם, קצת טמבל אפילו, שצריך להציל אותו. זה מזכיר לי את ההתייחסות של מחזירים בתשובה לחילונים כ"תינוקות שנשבו".
מעניין אותי איך לדעתך הפלשתינאים הרוויחו מהנוכחות שלכם שם?

הקו האחרון שלי היה בתופח, מוצב ששומר על נווה דקלים,
אני זוכר שחשבתי בשמירות שם, כמה לא הגיוני המקום הזה.
מלפני 50 מטר חאן-יונס אולי מחנה הפליטים הגדול במזה"ת. משאיות של אונרא מחלקות מים כל בוקר. כמה אנשים? 100000?
מאחורי 50 מטר, נווה דקלים. שכונת ווילות שבבקרים עובדים שם תאילנדים בגינון.
חשבתי לעצמי - גם אם כולם היו יהודים, מלפנים ומאחור. היה מגיע זמן שבו הם היו עולים עליהם.
צריך הרבה צבא כדי לשמר כזה חוסר איזון.

בלי שום תמורה
כמה מליונים ש"ח זה בסדר ?

חשבתי לענות קודם כל על הטיעון המוסרי, הנוגע לסבלם של הפלסטינאים, כי בעיני זהות יהודית זה קודם כל מוסר יהודי ואנושי כלפי כל אדם שנברא בצלם
עדין מחכה לתשובה.

אבל אל תחשבי שהם שם בשביל עצמם. לא קל לחיות שם. והם באמת מאמינים בדרכם.

גם אם הם חיים שם בגלל אמונתם , זה עדין בשביל עצמם.

כבר כשיצאנו מעזה
יצאנו מעזה ?! איפה את גרה ?

אבל גם צערם נוגע לי, וכל עוד יכולתי גם פעלתי לעזור להם בכל מה שהיה ניתן.

הרצחת וגם ירשת ?

אלא גם צעקות "הצילו את כולנו מעצמנו"

נו אז תצילו אותנו ותצאו משם.

זה גם לא כדאי לנו כלכלית, ולא בטחונית, ולא מדינית.

לכם לא, למדינה ולשאר תושביה כן.

<למתניה יש מצב רוח טוב לאחר כוס יין>}

החול והים,

לדעתי זה יותר דומה למישהו שרוצה לרדת לכביש, בלי לשים לב לשיירת אופנוענים שמתקרבים במהירות מסחררת, ומישהו אחר (לצורך הנמשל - המתנחלים) מושך אותו שלא ירד לכביש במצב כזה.

הטיעון הזה הוא ממשפחת "האמת נגישה לנו, ולכם אין גישה אליה". כמו religion]משל הסירה merchants[/po]/index.html#Claim12 של המחזירים בתשובה.
חשוב לשים לב מהי המסגרת התקשורתית של דיון: דיון, בכל סוגיה שהיא, יוצא מתוך נקודת הנחה שלשני המתדיינים יש גישה שווה לאמת. אחרת זה לא דיון. זו יכולה להיות הטפה או הרצאה, אבל לא דיון. לכן טיעון מטיפוס "לנו יש עדיפות בגישה לאמת" אינו יכול להיות חלק מדיון. (ואם המטרה היא להטיף לקוראי באופן, אז אני מפקפק בנכונות הקהל לסוג הזה של אינטראקציה).

יותר מכך, בעיני הצד שאומרים לו "לך אין גישה לאמת" זה עלול להיתפס כהתנשאות אשר אין מאחוריה ולא כלום (בפרט שהוא רואה בכך התנשאות על בסיס טעות, ולכן מעין זחיחות שאינה הולמת). ועוד יותר מכך, המסקנות מהטיעון הזה עלולות להיתפס כפטרוניות, בבחינת "לכם אין גישה לאמת ואנחנו יודעים את האמת, לכן ראוי שאנחנו נחליט עבורכם מה טוב בשבילכם".

עוד על סיטואציות שבהן צד אחד טוען לעדיפות בגישה לאמת במאמר שכתבתי בשם נרטיבים, גיוס וסיבתיות

> המקרים בהם צד אחד צודק הם קלים. טרגדיות מתרחשות כאשר בשני הצדדים יש מי שצודק <

כמה מליונים ש"ח זה בסדר ?
נו באמת, מתניה.
הסכם שלום. בסוף תצטרך לשבת למו"מ לשלום ואם תוציא אנשים מהבית בלי לקבל תמורה בהסכם (מול הפלסטינים - לא מול ארה"ב שמוותרים בשם הפלסטינים על זכות השיבה - יפה מצידם) על מה בדיוק תנהל מו"מ?

אני רק ציטטי את אחד הכותבים שאנו דורשים מהם לעזוב את ביתם ללא תמורה.

שליחה על ידי נ* » 27 אפריל 2004, 11:43

ראשית, אני לא מתיימרת אפילו להתחיל להבין איך את מרגישה, ברור לי שעזיבת הבית, בלי יכולת לשוב אליו היא חוויה קשה ונוראה.
שנית, אני מתרשמת מאוד מהקהילה שלכם - אגודת ביביסטיר גיוס של כל הציבור וכיו"ב הלוואי שהיינו יותר קהילתיים כולנו.
שלישית? הלוואי שהייתם מגייסים את הקהילתיות הזו לטובת מטרות אחרות, שאני מקבלת אותן, ומסכימה עמן ורואה בהן ראויות - הפרחת הנגב לדוג' כמו המתיישבים בירוחם.
למעלה מ- 200,000 איש - הם ציבור הומני, מוסרי, אידאליסט. חוץ מקומץ קיצוניים קולניים, שהתקשורת בכוונה תחילה מנפחת אותם מעבר לכל פרופורציה, המוני המתיישבים אינם שונאים ערבים, אינם מחנכים לשנאה, ואינם פוגעים בערבים בשום דרך
נעזוב לרגע את הקיצוניים (למרות שאני תוהה מדוע אינכם מוקיעים אותם, ממש: במניעת ההתפרעויות והאלימות שלהם, בהסגרתם לשלטונות, בהלשנה לפני שהם פועלים הגנה על שכניכם הערבים?).
אפילו אקבל טענתך שרוב המתנחלים אינם שונאים ערבים, אינם מחנכים לשנאה לא אוכל להסכים לקביעתך ואינם פוגעים בערבים בשום דרך עצם שהותנו שם היא פגיעה בערבים ולורק משום שכדי להגן על המתיישבים היהודים המדינה עושה המוני עוולות - מעיכוב במחסום, דרך טירטורים בירוקרטיים, וכלה בהקמת גדר וכבישים עוקפים על אדמות שהופקעו. אז אולי אין בית אחד שהוקם על אדמה שנגזלה אבל כל מה שמסביבם... ?! ( וחוץ מזה הדיון בהומניות של מי ששולט באחר תמיד מעורר בי אסוציאציות ל"בעל עבדים טוב" באמריקה של העבדות. זה דבר והיפוכו בעיני)
הלוואי שיפנו אתכם, הלוואי שניתן להפחית את כאבכם על העזיבה, הלוואי שתמצאו יעדים אחרים וסיפוק והצלחה ואושר באשר תהיו.

קראתי ולא הבנתי למה לא ?

אני לא אגיב, אני שונאת לדבר פוליטיקה, וחוץ מזה הדף הזה בכלל לא שייך פה באתר.(אמרתי לעצמי ברגע הראשון)

ובכלל,מה הקשר בין חינוך ביתי ולידות בית ומודעות סביבתית והנקה וכבד את ילדיך לבין פינוי התנחלויות בשטחים ובגוש קטיף?(שאלתי את עצמי)

ואז חשבתי- מאחר ובקהילה הוירטואלית של באופן מדברים בעיקר על הומניזם -איך להיות אנשים יותר טובים ולחנך את ילדינו שיגדלו ויהיו גם כאלה, ההומניזם שלנו הוא רק לכאורה אם אנחנו מתרכזים רק בדלת אמותינו ומשתדלים מאד לא להסתכל מעבר לגדר(הלא וירטואלית), ולראות ששם נעשים כל דקה דברים מ-א-ד לא הומאניים בשמנו.

ואני מגיבה, אולי לא בשפה המתונה ששגורה פה, אבל החול והים לחצה לי על כפתור מאד מטריד:

מתנחלת יקרה,
ראשית, רציתי לומר לך שאת צודקת- אסור לגרש אותך!
צריך לתת לך ולחברייך פיצויים ראויים על-מנת שתוכלו למצוא לכם בית חלופי במקום אחר(עדיף במקום שלא תזדקקו למילואימניק צמוד כדי ללכת לשרותים בבטחון). אתם הרי באמת לא אשמים שהטמטום של ממשלות המערך והליכוד חשב שהגיוני "לשתול" אתכם שם בלב אוכלוסייה פלשתינאית. זה גם לא יהיה "גירוש", אלא תיקון טעות של פוליטיקאים נפוחים, שלא קראו בספרי ההסטוריה שלא היה מקרה של כובש-נכבש ששרד לנצח. כיבוש הוא דבר זמני, וככזה, לא מומלץ ליצור יותר מדי עובדות קבועות בשטח....

את כתבת אי שם בתחילת הדף הזה-

חשבתי לענות קודם כל על הטיעון המוסרי, הנוגע לסבלם של הפלסטינאים, כי בעיני זהות יהודית זה קודם כל מוסר יהודי ואנושי כלפי כל אדם שנברא בצלם.

ובכן, גם אני עדיין ממתינה בסקרנות לשמוע אם הסבל הפלשתינאי זה בכלל מושג שמוכר לך (ובטח אינו מדיר שינה
מעיניך). אני משערת שהמחשבה על מיליוני אנשים שאין להם את הזכות הבסיסית לקבל סיוע רפואי נחוץ, לפרנס את עצמם בכבוד, להגיע לביה"ס בזמן, לבקר משפחה, להגיע לעבודה, לסוע לחו"ל, ללכת לים, לחלום על עתיד כלשהו לעצמם ולילדיהם ועוד ועוד - ממש לא חולפת בראשך ובראש חברייך בזמן שאתם יושבים ביישוב הפורח שלכם ודואגים מה יהיה עליכם.
עד כמה שידוע לי, לכם וגם לי יש את כל הזכויות האלה ואף יותר מכך. לידיעתך-אין שום מוסריות (יהודית או אנושית לצורך העניין) בהנצחת היותנו כובשים(לא נאורים).

לצערי רוב הישראלים היושבים בתחומי הקו הירוק לוקים בעיוורון בכל הקשור לראיית הסבל הבלתי נסבל של הצד השני.

קיצוניים בשני צידי הסכסוך לא יובילו אותנו לפתרון. אבל גם דיכוי בשם "שמירת שקט" ו"בטחון" אינו פתרון ולא יגרום לאף פלשתינאי לוותר על זכותו האנושית לחיים נורמליים.

מצטערת אם גלשתי לתחום ה"וכחנות" הנוקבת (ואת רצית בכלל תמיכה...)

אני משערת שלא ציפית לקבל רק פוצי-מוצי בפתיחת דף בלוג בנושא כ"כ טעון.

בואו ניתן ל החול והים קצת לנשום (אם היא עדיין כאן, אני מקווה שכן. אם היא כאן זה אומר שהיא לא עסוקה בלשכנע ליכודניקים להצביע נגד ההתנתקות, ואז אולי יש לזה יותר סיכוי

)

וחוץ מזה:
וחוץ מזה הדף הזה בכלל לא שייך פה באתר
לא ידוע לי על ועדה מסדרת שמחליטה מה מתאים ומה לא מתאים לאתר. כל דבר שמישהו רוצה לכתוב, תחת כללי ההתנהגות הנהוגים בפורום, הוא למיטב הבנתי שייך לאתר.

כל אחד יכול למנות את עצמו לועדה מסדרת ולמחוק מה שנראה לו לא שייך.

אז שתמחוק, אבל לא למחוק, להגיב ולספר שזה לא שייך נראה לי קצת מוזר.
חוץ מזה - אם מישהו מוחק, כדאי מאוד שזה יהיה במסגרת כללי ההתנהגות המקובלים באתר (למשל: לא למחוק משהו רק בגלל שהוא לא מוצא חן בעיניך).

סליחה אם מישהו לא הבין את דברי - לא רמזתי ולא הצעתי שמישהו(ובטח לא אני)ימחוק את הדף הזה או כל דבר אחר באתר הזה...
אם תקראו את דברי במלואם - תבינו שאמרתי שבהתחלה הנושא נראה לי לא שייך לאתר, אבל במחשבה שנייה השתכנעתי שהוא שייך ועוד איך. לכן זה בכלל לא מוזר שלא מחקתי, ובכל זאת הגבתי.

חבל לי שבחרתם להתייחס רק למשפט הכי זניח מכל מה שכתבתי.

גרסה אחת: הגורם לסכסוך הוא היעדר הגדרה עצמית לפלשתינים, ומטרת מאבקם היא הקמת מדינה עצמאית.
גרסה שניה: הגורם לסכסוך הוא קיומה של הגדרה עצמית יהודית, שכל עוד תהיה לה המשכיות יימשך גם הסכסוך. מטרת המאבק: פירוק המדינה היהודית.

איזו מבין הגרסאות עדיפה מבחינת יכולת ההסבר של מגוון האירועים שבשטח?
מדוע הפלשתינים דחו כל הצעה של חלוקה טריטוריאלית שהיתה מאפשרת להם הקמת מדינה משל עצמם (מתוכנית החלוקה ב1947 ועד הצעות ברק ב2000)
מדוע בכל הסמלים הרשמיים של הפלשתינאים מופיעה מפת כל הארץ מהים עד הנהר?
מדוע נמנעו הפלשתינאית להפעיל ריבונות בשטחים לפני 1967? (האמנה הפלשתינאית, 1964: "העם הפלשתיני החפץ בידידותן של כל האומות שוחרות החירות הצדק והשלום מצפה ומקווה לתמיכתן בהחזרת המצב הלגיטימי בפלשתין...ובמתן אפשרות לעם הפלשתיני לממש את ריבונותו וחירותו" (סעיף 16) "הארגון (אש"ף) אינו מפעל ריבונות בגדה המערבית של ממלכת ירדן ההאשמית...וברצועת עזה" (סעיף 24) "ארגון השחרור.. אינו מתערב בעניניה הפנימיים של מדינה ערבית כלשהי" (סעיף 26). יש כאן אמירה ברורה לגבי העדר דרישה לריבונות פלשתינית, וקבלה בלתי מסויגת של השלטון הירדני והמצרי באזור. ויתור זה מוציא את האויר מהטענה כי הגדה המערבית ורצועת עזה מהוות את מולדתם הנכספת ועתיקת הימים של הפלשתינים).
מדוע משלימה האוכלוסיה הפלשתינית בירדן (שהיא הרוב המדינה) עם שלטונו של מלך בדואי (שהוא מיעוט)?
מדוע במקום לנהל משא ומתן על הפרטים הבלתי מספקים בהצעות אוסלו השונות ובמיוחד בהצעת ברק הנדיבה בעליל בחרו הפלשתינים בגל אלימות רצחני ורחב היקף?
מדוע הם מתעקשים על זכות השיבה? למה שירצו להכניס מאות אלפי פלשתינאים תחת שלטון ישראלי? האם אין זה סותר את כמיהתם לשחרור מהשליטה היהודית המפלה והמדכאת?.
מדוע כמיהתם של הפלשתינים למימוש זהותם מתעוררת רק כאשר השטחים הרצויים נמצאים בשלטון יהודי?
איך אפשר לפרש ציטוטים כמו: זוהיר מוחסין, ראש המחלקה הצבאית אש"ף, 1977: "אין כל הבדל בין ירדנים, פלשתינים, סורים ולבנונים. כולנו חלק מאומה אחת. את הזהות הפלשתינית שלנו אנו מקפידים להדגיש רק למטרות פוליטיות.... הקמתה של מדינה פלשתינאית אינה אלא מכשיר חדש במאבק המתמשך נגד ישראל", שלא להזכיר ציטוטים על קריאה להרג, עידוד ילדים לפוצץ עצמם, הערצת שאהידים, התלהבות מכל חומר אנטישמי ועוד.
למה כבר חמישים שנה עדיין פועלים מחנות הפליטים במדינות ערב? למה הם לא נותנים לפליטים זכויות מינימליות של תעסוקה וחופש תנועה? שלא לדבר על אזרחות. לאחר מלחמת העולם השניה קלטה הקהילה הבינלאומית חמישים מיליון פליטים. למה מדינות ערב מסרבות לקלוט את בני עמם? איזה אינטרס זה משרת?
למה ההנהגה הפלשתינית מעדיפה להעביר את כמווית הכספים העצומות שהם מקבלים (מישראל, אירופה, ארה"ב) אל חשבונות בנק פרטיים בשוויץ ולא לטיפול באוכלוסיה הפלשתינית הסובלת??

התקשורת והשמאל בארץ בוחרים את הגרסה הראשונה להסביר את הסכסוך, אך לי נראה כי דוקא הגרסה השניה עונה יותר טוב על השאלות שלעיל.

נכנסתי לשוונג, אז עוד כמה שאלות:
בפוליטיקה בסיסית של גן ילדים: האם נכון לתת לילד הבריון המשתולל באלימות בכיתה את מבוקשו? האם נכון לנסות להתחנף אליו ולרצות אותו? מה הוא ילמד מזה? שלום? הידברות?
איך נתפס בעיני הבריון הילד שאליו הוא נטפל אשר מנסה להתרפס, להכות על חטא, לפצות, להתחנף? כאדם נאור, שוחר שלום ורצון טוב או כטיפש חסר כל כבוד עצמי המעורר בוז?
טרנספר מילה גסה. אבל עכשיו בקלות כזאת, אפילו בשמחה לאיד אפשר לשמוע: "יאללה, צאו מהבתים שלכם (וילות!! מושחתים שכמותכם), אם אתם כאלה ערכיים לכו תיישבו את הנגב או משהו, הרי הכל אשמתכם ממילא. כובשים עוקרי עצים בונים בלתי חוקיים".
אם לא הצליח עם הסכם, למה שיצליח חד צדדית?
איך אפשר לקרוא לזה התנתקות אם למעט היציאה הפיזית מהשטח כל שאר הקשרים (כלכליים, יציאת פועלים לישראל, אספקת חשמל, העברת מיסים וכו') נותרים בעינם?
תוכניות פוליטיות לא יכולות להיות מנותקות מהרגשות הלאומיים. איך נוכל לראות תמונות של פלשתינאים המפרקים בתי כנסת (ראה קבר יוסף), מתעללים בקברים, צוהלים בשמחה לאיד בבתים של יהודים שגורשו? איזה אסוציאציות זה מעלה? איך אפשר להסתכל על זה קר?
איפה בכל העולם היה מישהו עוקר יהודי מביתו? גירוש? מיד היו קמים עליו כולם. רק כאן זה אפשרי. אנחנו מנסים לרצות את כולם ורק מעוררים בוז ושנאה.
חלק מרכזי ברעיון הציוני היה שסוף סוף תהיה ליהודים ריבונות משל עצמם בה הם יוכלו להגן על עצמם. הרעיון המקודם ב10 השנים האחרונות הוא פשוט אנטי ציוני מבחינה זו שאנו נוותר על ריבונות ונסמוך על אחרים (הקהילה הבינלאומית, הרשות הפלשתינית) שיגנו עלינו. אז לאן אנחנו הולכים? זוהי תפיסה של גטו: אנחנו נשפיל את ראשנו והפריץ ירחם עלינו ויגן עלינו.
איך זה שביטויי השנאה כלפי המתנחל רוויים מרים וקשים, וההתיחסות למחבל המתאבד אמפטית למחצה בנוסח "אפשר להבין אותו, הוא סובל, בגללנו"?
תוכניות פוליטיות אמורות להיות מבוססות על ערכים לאומיים. אחרת – מה זה משנה ישראל/כל מקום אחר? אם אנחנו זורקים מעלינו בתיעוב את הרצון להיות יהודים, ובעצם שואפים למדינת כל אזרחיה, מערבית, נאורה לחלוטין, כמו כל מקום אחר, אז באמת אין לנו לגיטימציה להאבק על המקום הזה. אבל אנשים הגיעו לפה לא בגלל שפה הכי קל והכי נוח. אלא בגלל אמונה, אמונה יהודית בארצנו. עליה חלמנו בגלות מתמשכת, אותה היללנו בתפילות כבר מאות בשנים. האם אפשר להשליך אמונה זו בדור וחצי, היודעים הכל הכי טוב מכולם, ומושכים את הכל ל"מודרניות"? הילד יודע יותר טוב מסבא שלו, ולא מכבד בגרוש את דרכו. בעצם לא מכבד את עצמו, את התרבות שלו הנובעת מהמסורת שלו, האגדות שלו, ויוצרת את המהות הפנימית שלו.
תמיד היו בין היהודים את אלה שלא רצו להיות יהודים. השאיפה הטבעית היא להתבולל ולהיות כמו כולם. ותמיד היתה למי שלא רצה להיות יהודי האופציה לחצות את הכביש ולצאת מהגטו. (אומרים שביציאת מצרים יצאו רק 1/60). אבל עכשיו מדינת ישראל הפכה להיות הגטו הגדול ביותר בעולם... ואלה שלא רוצים להיות יהודים מה יעשו? ינסו לבולל את כולם. יעשו פה אירופה. גלובליזציה.

אויש כמה שזה לא פופולרי מה שכתבתי.... והנה תיכף קיתונות האש......

אמונה יהודית בארצנו. עליה חלמנו בגלות מתמשכת, אותה היללנו בתפילות כבר מאות בשנים
על עזה? על נצרים? על רפיח ים? שווה שתתעדכני בתפילות ובחלומות, גם באלו של הגלות...

אורחת לרגע - ולמה נדמה לך שהתהליך יסתיים בעזה? לפי כל מכתבי ההבנה בין שרון לאמריקנים השלב הבא הוא יהודה ושומרון. על בית אל ושילה נכתב גם נכתב. חוץ מזה, היתה התישבות יהודית ברצועת עזה עד לפרעות בתחילת המאה ה20. (הדרך הכי טובה לדעת מהם המקומות הכי קדושים למסורת היהודית היא לבדוק באיזו להיטות רוצה ביילין להיפטר מהם...). אם כבר "התנתקות" ועקירת אוכלוסיה - למה לא לעשות את זה הדדי? יצאו המתנחלים מבתיהם, ובמקביל יצאו גם ערביי ישראל (כולל אום אל פחם והבדואים שמשתלטים באין מפריע על מליון דונם בנגב). נעשה "החלפות" - מדינה יהודית קומפלט ומדינה פלשתינית קומפלט. גם עם זה אפשר להתווכח, אבל לפחות יש בזה איזשהו היגיון. התוכנית כפי שהיא היום משאירה אותנו במצב של ויתור בלי תמורה ובלי שום התקדמות. להיפך - רק עידוד לאלימות שתעיף מפה את היהודים.
אמא של ליבי - לדעתי כל היהודים שיושבים בתוך הקו הירוק לוקים גם בעיוורון בנוגע לסבל הבלתי נסבל של עצמם! זהו היהודי הגלותי במיטבו! נרכין ראש שלא ישימו לב אלינו, "אין מה לעשות" "נוצחנו" צריך להתקפל ואז אולי יעזבו אותנו בשקט. אבל מישהו באמת מאמין שהמהלך הזה ישאיר אותנו בשקט? מישהו מאמין שלא תהיה תעבורה היסטרית של נשק לרצועה? שהרשות תידאג לשלומינו? היא עשתה את זה מתישהו ב10 שנות אוסלו העליזות? מישהו מאמין שכוח בינלאומי כלשהו ישמור על הזכויות שלנו? זוכרים את הבריטים הנאורים? אשליות על גבי אשליות.

_הסיכוי היחיד של הפלסטינאים להגיע לבית משלהם, לרווחה, לזכויות אנושיות - הוא אך ורק אם נישאר בעזה.
הסבל הנורא שנגרם לפסטינאים בעשר השנים האחרונות בא להם מידי ערפאת וחבורת המרצחים שהוא הביא איתו מטוניס באדיבות ממשלת העבודה.
השמאל מתייפייף בסימפטיה לסבלם של הפלסטינאים, אבל בפועל הוא מביא עליהם חורבן וסבל._

כל פעם מחדש כשאני שומעת את הדברים האלו, אני חושבת איך אנחנו מצליחים לשכנע את עצמנו שיותר טוב להם כשאנחנו שולטים עליהם? אולי זה נכון, ואולי באמת יהיה להם נורא רע כשנעזוב , אבל זה מה שהם רוצים, זה כמו אמא שאומרת לילד שלה ללכת ללמוד פיזיקה כי זה מב שטוב לו אבל הוא רוצה ללמוד פילוסופיה מה לעשות????
הם ממשיכים להרוג ולרצוח כי הם לא רוצים אותנו, אז הולי הם מטומטמים ולא מבינים כמה יותר טוב להם כשאנחנו שם? אבל הם אנשים, כמונו, מגיע להם, (כמו לנו) לחיות כמו שהם רוצים

ככה זה אצל היהודים - הכל קשה....
בגלות - קשה, בארץ - קשה, בבטחון - קשה, בפרנסה - קשה, להישאר - קשה, לפנות - קשה....
יש לי הרגשה שכשמדובר בבני אדם, אין פתרון קל או פשוט. תמיד זה יהיה מורכב מכמה צדדים, תמיד יהיה מישהו מרוצה ומרוצה פחות, תמיד יהיה מי שיגיד 'אמרנו לכם...'.
אז בקשר לפינוי, אנחנו בשטחים כבר כמה שנים טובות, ואני לא רואה איך זה הפך את ישראל למדינה בטוחה וקלה למחייה (אולי קלה למיתה.....). המצב יהיה גרוע יותר אם נצא? בוא נראה. מקסימום נסבול מפיגועים. לא שאני חו"ח מקטינה בגודל הצרה, רק אומרת שזו צרה מוכרת כבר. מצד שני, בטוח שיוקל הלחץ על חיילינו, משאבים כלכליים שמופנים כרגע לאבטחה יוכלו להתפנות למקומות אחרים (חינוך? רווחה? העלאת משכורת לשרים?)...
אם נהיה בשטחים או לא, אנחנו גרים בלב אזור מוסלמי (המזה"ת)שהיה שמח להיפטר מאיתנו עם השטחים או בלי השטחים. לצערי, זה לא ישתנה בקרוב ולא אם נשאר ולא עם נתפנה.
אז אולי הגיע הזמן לצאת מסיר הלחץ שנקרא 'רצועת עזה', להשאיר את פלשתינאים להתמודד עם עצמם בעצמם ולנסות לטפל קצת בבעיות האחרות שיש במדינה הזו.
וגם, לסיום, הגודל לא קובע. מדינה יכולה להיות קטנה ועדיין מעצמה כלכלית, טכנולוגית, חקלאית, איכות חיימית....
אני רוצה להיות אופטימית..

עוד משהו,
אני באופן אישי הייתי שמחה לו מדינת ישראל היתה יכולה להשתרע על כל השטח מים סוף ועד אצבע הגליל, רמת הגולן וגם יהודה ושומרון. תאמינו לי שהייתי שמחה ומאושרת לו יכולנו להיות בכול המקומות האלו, כל שטח ושטח יפהפה, עשיר ויקר. אבל היום בראיה מפוקחת אני יודעת שזה לא אפשרי, פשוט לא!
אני בטח לא שמחה לראות פלשתינאים מנתצים בתי כנסת, אני לא חושבת שצריך לפנות ישובים "בגלל שהם גרים בוילות והם מושחתים", אבל היום אני יודעת שאין לנו ברירה, אנחנו לא עושים את זה מתוך "אושר" הלב שלנו שותת דם, אבל אין לנו ברירה!
ואני חושבת שכל הדיון על מה היה בשנת 48, ומה הפלשתינאים רצו או לא רצו, ולמה הם לא פעלו להגשמה עצמית לפני שאנחנו הגענו לאיזור והיה להם נוח להיות תחת כיבוש טורקי או בריטי, ולמה ולמה ולמה...הוא לא רלוונטי להיום! היום יש לנו מצב נתון, צריך להתמודד איתו, יש שתי דרכים:

מלחמה - ניכנס בהם, נהרוג בהם, נסכל "סיכולים ממוקדים", נכבוש אותם (ועוד ביטויים שמתרוצצים בשטח) - האם נשיג בכך שקט לעצמנו? ומה אנחנו עושים לחיילים שלנו, שהם הבנים שלנו שצריכים להתמודד עם זה?
ננסה לדבר איתם, להתפשר, למצוא איזושהיא דרך להגיע לשקט (ואני בכוונה לא אומרת "שלום"). אז יש שיאמרו שזה בלתי אפשרי, ושאין עם מי לדבר, ואולי זה באמת נכון. אבל בואו נחשוב, מה באמת עדיף לנו?? בשבילנו?? בשביל הילדים שלנו???

באמת שהסבל שלנו חשוב בעיני יותר מהסבל שלהם, ואני לא עוצמת עיניים לסבל שלהם, אבל אני חושבת שבשבילנו אנחנו צריכים לעשות משהו בכיוון החיובי.

מתנחלת עם קרניים, קודם כל אשמח לא לפנות אליך בשם הזה, מה דעתך על דף בית עם ניק נחמד?
ועכשיו קיתונות האש: המאבק הפלסטיני הוא על מדינה. מבחינתם הם גרו פה קודם, באו אנשים ובחסות מלחמה גזלו את רכושם וביתם ואדמותיהם ואת כבודם ועוד ועוד. אפשר גם לומר שהם למעשה במלחמה על קיומם בהווה שהוא בלתי נסבל בעליל. אני בטוח שמעבר לחלון במטבח או בסלון או בחדר הילדים או בקצה החצר שלך אפילו בלי משקפת אם תסתכלי תוכלי לראות במו עיניך על מה אני מדבר.
יכול להיות שהם במחלמת חורמה עד אשר יפנו את תל אביב. אז מה? סביר להניח שהם לא ישיגו את זה. כשאת זורקת גטו גטו גטו כל הזמן את לא שמה לב שאת זו שנמצאת באחד.
מדוע הפלסטינאים דחו מ48 עד2000 את כל הצעות השלום ויישוב הסיכסוך?
הביאי הוכחות לא סתם טיעונים. בואי נדבר על העבר הקרוב, אהוד ברק ויאסר עראפת ולא בן גוריון וחאג' אמין אל חוסייני. אהוד ברק הציע בגריסה האחרונה שלו בטאבה, כשברור אגב שהוא עושה זאת על דעת עצמו ובלי גיבוי של ממשלה שתיכף קורסת, 97% מהשטח של הגדה אבל כשמקורות המים בשטח נשארים בידי ישראל, השליטה האווירית, אין זכות לצבא אין פתרון לבעיית הפליטים ועוד ועוד דברים שמעידים על כוונותו לייצר שכונה ולא מדינה. אפשר גם לדון בדרך שבה הוא הציע את זה )התנשאות וגישה של הכל או כלום( אבל עזבי. הצוות הפלסטינאי הגיע לא מוכן. מה זאת אומרת לא מוכן? למשל אריק נוסע לבקר את ג'ורג'. הם נפגשים כשהכל ידוע מראש, שותים קפה ויוצאים לעיתונות למסור הצהרות. הכל נפתר לפני כן מאחורי הקלעים. תמיד. פה, לא. בא ברק לחוץ עם ממשלה שתיכף נופלת, בא קלינטון עם לחץ שתיכף הוא מפספס את נובל והקדנציה נגמרת ובא ערפאת עם החמאס על הגרון והוא צריך לחתום שזהו קץ הסיכסוך ובזאת נגמרות דרישותיו. הוא אגב, יודע מה המצב עם ברק וזה שזה הסוף שלו והוא יודע שברגע שהוא חותם על המסמך במחטף שכזה זה גם הסוף שלו )ליטרלי(.
הסירוב של עראפת היה למיטב זכרוני למסמך הזה שהוגש והוא היה מעוניין להמשיך רק שברק כבר היה עסוק בלשקר לעם ולהגיד שהפלסטינאים רק רוצים לזרוק אותנו לים ולעורר אצלך ואצל אחרים את פאניקת הגטו עוד הפעם. הוא עשה את זה כדי להציל את עורו.
ראי מקורות מהפלמייות השונות, כל אחד הוציא את הספר שלו דניס רוס, גלעד שר ועוד.
מדוע בכל הסמלים הרשמיים של הפלשתינאים מופיעה מפת כל הארץ מהים עד הנהר?
כי זה מה שהם רוצים וברור להם שלא יקבלו. איזו מפה מופיעה בבית של בני קצובר? למה הראסטאפרים בג'מייקה מדברים על אתיופיה? למה אפריקה במבטה שר בניו יורק על אפריקה? זהו סמל. זה ברור גם לבני לראסטות ולבמבטה. אצלך זו הכרזת מלחמה על קיומך.
מדוע נמנעו הפלסטינאים להפעיל ריבונות לפני 67?
אה. וואלה. אז הם באמת ירדנים כמו שכל הזמן טענו בארץ. אה. אוקיי. אז הבה נגרש אותם לירדן ונחמוס את מחנות הפליטים שלהם למען וילות - סליחה קראוונים!
וואלה, הם למעשה נאצים בכאפיות, עמלק בגלגול חדש. רק באו למרר את חיינו.
לגבי תוכנית השלבים הערבית שאליה את רומזת. אצטט לך את בן גוריון מתוך מכתב לבנו עמוס: "ההנחה שלי היא כי מדינה יהודית חלקית אינה סוף אלא התחלה והיא תשמש מנוף רב כוח במאמצינו לגאול את הארץ בשלמותה". הם הם חארות אז גם אנחנו. לגאול את הארץ ממה?
הם פתחו באינתיפדה מרוב לחץ שרגע האמת הגיע את טוענת. לא נכון. העם הפלסטיני פתח באינתיפדה כי שנים של אוסלו ודיונים וזיבולי מוח והמתנחלים מגדילים את ההתנחלויות עוד ועוד וערפאת כרגיל מתנקנק מבחינתם והם רק סובלים יותר ויותר. עדויות מהתקופה )דני רובינשטיין מהארץ וגם עמירה הס) מראות בבירור שהוא ניסה בהתחלה לדכא את ההתקוממות ומהר מאוד הבין שעדיף לרכב על הגל מאשר להתנגד.
עניין הפליטים. גם אם עכשיו תיכף ומייד תאפשרי ל200000 פליטים לחזור ליפו הם לא בטוח יעשו זאת. יכול להיות שהם יעדיפו לחזור עם קצת כסף למולדתם האמיתית - ירדן, אבל גם אם כן יחליטו לחזור ליפו, מה הבעיה שלך עם זה? אם ישראל יכולה לקלוט מיליון עולים בשנה מרוסיה לא נקבל גם פליטים מפלסטין ההיסטורית? אבל אני משוכנע שקרן בינלאמית עם פיצויים נאים תקסום יותר לרובם. אני שוב, בצורה קצת יוצאת דופן לתדמיתי כשמאלן ובניגוד לביבי ולך - לא מפחד.
לגבי חוסר הזכויות של הפליטים בעולם הערבי שדידת הכסף וכל עינינים אלו. סאחה עלייך ועל המוסר! יאללה הבה נצא מהשטחים ונלחם למען זכיויות הערבים המדוכאים במזרח התיכון! אחרייך!!
לגבי התקשורת בארץ - עד שלכל תחנת שידור לא יהיה לפחות צוות אחד בכל עיר בשטחים שמסקרים מבפנים את מה שקורה אין מה להאמין להם.
לגבי ההשוואה לגבי חינוך אשמח אם תפני שאלות אלו אחרי עריכה לדפים הרלוונטים באתר ותראי את התשובות. אני בטוח שזה יהיה מאלף. בפשטנות: ילד שמרביץ סימן שרע לו וצריך להקשיב לו ולהבין אותו. לא לתת לו מכות בחזרה- לשיטתך. אני נגד טרנספר ומבחינתי אין בעיה שתמשיכי לשבת היכן שאת יושבת.
אם לא הצליח עם הסכם, למה שיצליח חד צדדית? נכון. לא יצליח.

תוכניות פוליטיות לא יכולות להיות מנותקות מהרגשות הלאומיים. איך נוכל לראות תמונות של פלשתינאים המפרקים בתי כנסת (ראה קבר יוסף), מתעללים בקברים, צוהלים בשמחה לאיד בבתים של יהודים שגורשו? איזה אסוציאציות זה מעלה? איך אפשר להסתכל על זה קר
הנה - אני מסתכל על זה קר. מבחינתי אין הבדל מהשתטות על קברי צדיקים או מחילולם. קבר יוסף (האומנם קבר יוסף הוא אגב?) חשוב בעיני כקליפת השום. וכל אדם שמוכן למות או לסכן אחרים בגלל קבר..... אין לי מילים.
את טועה כשאת אומרת שאנשים הגיעו לפה בגלל אמונה. רובם המכריע היה חילוני.
יעשו פה אירופה, גלובליזציה.
זו היתה הכוונה הראשונית. לכי קראי הרצל. רגע, למה לא בעצם? מה רע?
סילחי לי על שלא עניתי על כל שאלותייך.

הבדואים שמשתלטים באין מפריע על מליון דונם בנגב

באין מפריע, חוץ ממטוסי ריסוס מדי פעם שהורגים להם את כל היבולים

"מי שמאמין בי חייב להצביע בעד ההתנתקות" ( אריאל שרון בראיון לגל"צ, היום)
החול והים, בעלת הקרניים ושאר חרדות הפינוי - נראה לי שאתן יכולות לנשום (זמנית?) לרווחה: אם זאת ההתניה, אין שום סיכוי שההתנתקות תעבור.

שליחה על ידי נ* » 29 אפריל 2004, 19:58

הבדואים שמשתלטים באין מפריע על מליון דונם בנגב
ריסוס השדות הוא לא העוול היחיד שאנו עושים להם... יש גם סתם תיקצוב בחסר, החלטות לטובתם בלי לערב אותם, המנעות מהקמת מרפאות / בתי ספר, אישור להתיישבות יחידים (יהודים כמובן) על שטחים שבהם נמצאים הבדווים מבלי לתת אלטרנטיבה וטענות מרגיזות שהקרקע לא שלם (כן, נכון באנו לקחנו רשמנו במרשם שלנו ועכשיו זה באמת לא שלהם. אנחנו מנחשלים אותם (ותודה לשלמה סבירסקי על הביטוי), ואני צופה בחשש איך הם פחות ופחות מכבדים את מוסדות המדינה (אי ציות לחוקי תעבורה, פשועה קטנה (וגם גדולה) - יאוש)
אוף - זה בכלל שייכך לדף אחר - מה שמרגיז בסביבה...
אני עוזבת את זה.
ו

אורי - מחלון הבית שלי אני רואה את מדבר יהודה הפתוח ואת ירושלים, ואף לא פלשתיני מקופח אחד לרפואה, אני אפילו יושבת על סף שמורת טבע, ולמרות שאני לא קוץ בישבנו של אף אחד, יש להניח שאני לא אכלל בשום "גוש יישובים" בשום הסכם, ואצטרך לעזוב את הבית שבנה אבי ואת קברו על הגבעה.
אז הבה נגרש אותם לירדן ונחמוס את מחנות הפליטים שלהם למען וילות
ומה בדיוק רוצים לעשות ליהודים בגוש קטיף ובהמשך לשאר המתנחלים? שם זה פתאום לגיטימי?
גם אם כן יחליטו לחזור ליפו, מה הבעיה שלך עם זה? אם ישראל יכולה לקלוט מיליון עולים בשנה מרוסיה לא נקבל גם פליטים מפלסטין ההיסטורית?
שמעת על הבעיה הדמוגרפית? שמעת על זה שישראל אמורה להיות מדינת היהודים? הרי הטיעון הכמעט יחיד שעולה לחיוב בהקשר לתוכנית ההתנתקות הוא זה שמוציאים מהמשוואה עוד מיליון פלשתינאים ובכך מרחיקים את הבעיה הדמוגרפית עוד קצת. זה שזה סתם פיתרון זמני של הנהלת חשבונות יצירתית כי הרי הם לא יעלמו לשום מקום וימשיכו להיות בעיה שלנו - זה לא משנה. נדחה את הפתרון האמיתי ביום יומיים והכל יהיה בסדר..
לגבי חוסר הזכויות של הפליטים בעולם הערבי שדידת הכסף וכל עינינים אלו. סאחה עלייך ועל המוסר! יאללה הבה נצא מהשטחים ונלחם למען זכיויות הערבים המדוכאים במזרח התיכון! אחרייך!!
אני קודם כל נלחמת על הזכויות שלי ואח"כ על הזכויות של שאר מדוכאי העולם. לא נראה לי שמדינת ישראל החיה בתחושה מזוייפת של רווחה כלכלית, ערץ 2 ותרבות מועתקת, כבר פתרה אפילו חלק קטן מבעיותיה, כך שבסדר העדיפויות שלי הפלשתינאים הם לא במקום הראשון. הטענה שלי היא שאם אחיהם של המדוכאים שודדים אותם וגוזלים את זכויותיהם, למה הפתרון צריך לבוא על חשבוני?
בפשטנות: ילד שמרביץ סימן שרע לו וצריך להקשיב לו ולהבין אותו. לא לתת לו מכות בחזרה- לשיטתך
ילד ששולף סכין מקבל פרס על התנהגותו? או שקודם כל צריך לרסן אותו לטובת שאר הילדים? ומי אמר לתת מכות בחזרה? זו הפרשנות שלך, והסטיגמה שהחדירו לך לראש עלי, בהמשך לעקירת עצי זיתים, והפליטים שאני אמורה לראות מהחלון. כל הסאב-טקסט שלך מלא בסטיגמות ובעוינות כלפי, כנראה שזו התוצרת של עמירה הס ודומיה.
את טועה כשאת אומרת שאנשים הגיעו לפה בגלל אמונה. רובם המכריע היה חילוני.
אתה מסתכל על 2 הדורות שהגיעו לפה עם הציונות. ושוכח שבמשך כל תקופת הגלות יהודים הגיעו לפה. הסבים של סבא שלי לדוגמא הגעו לכאן בסוף המאה ה18 על חמור מכפר קטן בטורקיה, ולא בשביל גלובליזציה או מדינה סוציאליסטית. פשוט כי זו ארץ הקודש של היהודים. צפת, ירושלים. הרבה לפני הרצל, שאכן יש מה להגיד על מפעל הציונות החילונית שהקים, אבל בפעם הבאה.
וגם על הפוליטיקאים הציניים (רואי טובת עצמם, שנבחרו בעקבות מצע מסויים ולא בגלל עיניהם היפות וברגע שהם בעמדות הכוח עושים כרצונם, בניגוד מוחלט למצע מפלגתם, ללא התיעצות, ללא מתן אינפורמציה לציבור, לממשלה ולכנסת), גם עליהם יש (עוד) מה להגיד...

ההודעה הקודמת שלי (פלוני אלמוני עם התשובה לאורי). שכחתי לשנות את הניק. (אכן אין לי דף בית כאן, אבל אני צופה מהצד בעניין ובסימפטיה רבה כבר זמן מה).

זה שזה סתם פיתרון זמני של הנהלת חשבונות יצירתית כי הרי הם לא יעלמו לשום מקום וימשיכו להיות בעיה שלנו - זה לא משנה

אז מה הפיתרון שלך?

אולי הפיתרון הוא להפסיק להתייחס ל"בעיה הדמוגרפית" - במילים אחרות, להפסיק את ההפרדה (אפרטהייד בהולנדית / אפריקנרית) בין יהודים לערבים? אולי הגיע הזמן להפסיק את השקר שקוראים לו "מדינה יהודית דמוקרטית" ולהפוך להיות מדינה דמוקרטית באמת שאזרחיה בני אדם משלל מוצאות, דתות ומסורות, שווים בזכויותיהם וחובותיהם? כמה זמן לדעתך ניתן להחזיק קבוצה גדולה (וגדלה והולכת) בדיכוי ואפליה? יאללה, אפשר להתנפל עלי ולהגיד שאני תמימה, שהם רוצים לזרוק אותנו לים ושאר הקלישאות.
מעניין להסתכל על קפריסין. המצב שם דומה ושונה. והצעת האיחוד של האו"מ אומצה בצפון התורכי ונדחתה בדרום היווני. זה לא ממש משנה כי זה לא סוף פסוק, וגם כי מה שעומד מאחורי הצבעת ה"כן" בצפון הוא קשיים כלכליים, רצונם של התורכים הקפריסאים בהכרה בינלאומית ורצונה של תורכיה להיכנס גם כן לאיחוד האירופי. כלומר, תמורת פיצוי כספי נאות ניתן לסדר הרבה דברים, אם כי כדי לפרק רגשות לאומיים ואיבה ארוכת שנים צריך יותר מאשר לחץ וכסף אמריקאיים או פיתויים בדמות שייכות לאיחוד האירופי (אותו הדבר בעצם). גם מרבית המתנחלים, לדעתי, ישמחו לחזור לגבולות המדינה אם רק יקבלו פיצוי על הבית שהם יעזבו. מה עושים עם השנאה זו שאלה אחרת.
מה אני אומרת בעצם? לא יודעת, שמעניינים התהליכים האלה, שקורים כשאנשים מבינים שאין מוצא מלבד הידברות והכרה באנושיותו וזכויותיו של האחר.

כל הכבוד אמיתי מכל הלב , לאלה אשר שומרים את ארצינו , תוך כדי סיכון נפשם .
היותם נתונים לבקורות כל כך רבות , לא גורם להם להחלש ולותר.
אהבה רבה והערכה עצומה נשלחת אליכם , ממש ממרכז ישראל.
תודה לכם.

שלום לכולם, הנה אני שוב כאן!
>למרות שאני רואה שהסתדרתם לגמרי לא רע בלעדי...<

אז מה היה לנו?
יום הזכרון לחללי צה"ל ולנפגעי הטרור ;
יום העצמאות עם צעדה ענקית של כמאה אלף אנשים ועוד עשרות אלפים שחיכו בפקקים בדרך ולא הצליחו להגיע (איזה כיף זה לשמוע בגל"צ על פקקים בדרך מצומת סעד לכיוון גוש קטיף...

);
>האמת היא שבחלומות הכי וורודים של המארגנים הם לא חלמו על מספר כזה של אנשים. אפילו אנחנו הופתענו מהמאמץ שכל כך הרבה אנשים עשו כדי להביע את התמיכה וההזדהות @} <
וכמובן, היו הרבה הרבה ביקורים אצל מתפקדי ליכוד (מצטערת לאכזב אותך, איתי

)
אני באמת בשוק לראות באיזו שעה אני כותבת...

בכל אופן, אני רואה שלא הייתם זקוקים לנוכחותי כדי לקדם את הדיון.
בעיקר בזכות המתנחלת עם הקרניים כבר כמעט אין לי מה להוסיף, מלבד כמה מילים על הפן המוסרי:

חשובות לי הזכויות האנושיות של כל אדם באשר הוא, ואני אכן רואה בכך משהו אנושי ויהודי.
אבל אני מחלקת חלוקה ברורה בין זכויותיהם כבני אדם לקבל סיוע רפואי נחוץ, לפרנס את עצמם בכבוד, להגיע לביה"ס בזמן, לבקר משפחה, להגיע לעבודה, לסוע לחו"ל, ללכת לים, לחלום על עתיד כלשהו לעצמם ולילדיהם לבין זכויותיהם להגדרה לאומית כעם דווקא כאן, בארץ הזו.
אנחנו לא כובשים בארץ ישראל. זוהי ארצנו, ממנה הוגלינו בכוח לפני כאלפיים שנה ואליה לא חדלנו להתגעגע ולשאוף במשך כל התקופה הזו. במשך כל התקופה הזו לא היה כאן לא עם פלשתינאי ואף לא כל עם אחר, ארץ ישראל היתה שוממה וכאילו חיכתה לבניה שיבואו ליישב אותה.
במהלך תקופה זו, למרות כל הקשיים ונגד כל הסיכויים, נאחזו יהודים בארץ בציפורניהם, בשממה, בעוני ותחת שלטון אכזרי ומתעמר.
גם בגוש קטיף (שהוא חלק מארץ ישראל לכל הדעות) היה יישוב יהודי גדול במשך כל אלפיים שנות הגלות עד שגורשו היהודים מעזה בפרעות תרפ"ט. גם בעזה וגם בכפר דרום הייתה התיישבות יהודית בימי המשנה והתלמוד; בעזה יש גם בית כנסת גדול עם רצפת פסיפס צבעונית המתארת את דוד המלך. הייתה אמנם תקופה קצרה לפני תקופת דוד המלך, שבה שלטו הפלישתים באזור, אבל הפלישתים שלטו גם בגת, אשדוד ועקרון - כל אלה אינם חלק מארץ ישראל? מה גם שהפלישתים לא היו מקומיים, אלא באו לכאן מאיי כפתור ויוון.
כשהתעוררה תנועת הציונות לפני כמאה שנה לא היה כאן עם פלשתינאי. היו כאן יחידים שחיו כאן בעליבות, וההתיישבות היהודית סייעה להם לפרוח ולחיות כבני אדם בכבוד.
עם ישראל שב לארצו, בנה יישובים, נטע והפריח, וארץ ישראל החזירה לו אהבה ונתנה את פירותיה בעין יפה. הארץ הזו, שחוקרים והסטוריונים הגדירו אותה במשך אלפיים שנה כחסרת סיכוי להתיישבות וקיום, התחילה לפרוח וללבלב.
היסטוריה שמן הסתם אתם יודעים: הצהרת בלפור הגדירה בית לאומי לעם היהודי בכל תחומי ארץ ישראל, כולל יהודה ושומרון וכולל כל ממלכת ירדן ההאשמית של היום! לאחר שהערבים הקימו קול זעקה נכנעו הבריטים ומסרו את ירדן כמדינה לעם הפלשתינאי (שטחה של ירדן הוא פי שניים משטחה של כל מדינת ישראל).
הפלשתינאים גם היום לא מונעים מתוך רצון למדינה, בוודאי לא מתוך קשר מיוחד דווקא למקומות שבהם הם חיים היום (אלא מתוך רצון לחזור לבתיהם בתל-אביב, יפו, לוד וכו').

היום ההמון הפלשתינאי מוסת על ידי מנהיגי הטרור, ועל ידי חבורת הרוצחים שהביאו לכאן פרס ורבין עם ערפאת מטוניס, שמה שמניע אותם זה קודם כל הרצון שלנו לא תהיה מדינה, וגם לא חיים בכלל.
[ומה שמניע אותם להתפוצץ ו"להתאבד", הוא לא ייאוש מהסבל העובר עליהם, אלא תקווה שהולכת וגוברת ככל שאנו נסוגים יותר. הם מוכנים למסור את הנפש שלהם באופן שטני כזה, כי הם מרגישים שיש לכך תוצאה שמקרבת את מטרתם לפגוע בנו ולהחליש אותנו]
הפלשתינאים עצמם, כאשר אינם מונהגים לטבוח ולפוצץ את עצמם ואת הסובבים אותם, אינם רוצים מדינה. הם רוצים בדיוק את אותם זכויות אנוש בסיסיות - לחיות ולהתפרנס בכבוד, ולנהל חיים תקינים של משפחה ושל בני אדם.
וזה בדיוק מה שאני כל כך רוצה לאפשר להם.
זה בדיוק התהליך שאליו התקדמה מדינת ישראל בכל התקופה שעד הסכמי אוסלו. אני לא משלה את עצמי שהכל היה מושלם, היה רחוק מזה. אבל מדינת ישראל השקיעה מליונים בפתרון בעיית הביוב בג'בליה (אבל מדינות ערב השכנות הצליחו לטרפד את העניין, כי יש להם כמובן אינטרס להנציח את בעיית הפליטים), עוד עשרות מליונים בבניין בית החולים שיפא בעזה, ועוד ועוד. המתיישבים בנו כאן יחסי אמון, חברות ואחווה עם השכנים הפלשתינאים, סיפקו להם מקומות עבודה, התייחסו אליהם בכבוד ובשלום, ולא מנעו מהם שום זכות אנושית אלמנטרית.
נכון, תמיד היה פער כלכלי בין חאן יונס לבין נווה דקלים, ממש כפי שיש בין אופקים לבין רמת אביב, אך הקשר האנושי היה טוב לאין ערוך. היה כבוד והיתה התייחסות אנושית וחברית, והייתה אפילו עזרה במה שצריך. ילדי נווה דקלים היו הולכים לבדם לערוך קניות בשוק בחאן יונס, וזה התקבל באופן טבעי לגמרי.
לא חמסנו מהם את בתיהם, לא לקחנו את אדמתם ולא את החממות שלהם. להיפך, באנו והתיישבנו במקום שומם וריק, הפרחנו את הדיונות, ולימדנו גם את שכנינו הערבים לגדל בחממות, להשתמש בטכנולוגיה חקלאית, ולהוציא חיים מהחולות הזהובים.

ואז - פרץ השלום...
פרס ורבין הציבו גדר בין חאן יונס לנווה דקלים, הביאו לפלשתינאים את ערפאת וחבורתו, וסיפקו להם רובים.
הדבר הראשון שעשתה הרשות הפלשתינאית היה התעמרות נוראה באוכלוסיה הפלשתינית. מיסים, התעללות פיזית, הפקעת רכוש וזכויות, שחיתות ואפלייה קיצונית. ככל שוויתרנו עוד ועוד לרשות הפלשתינאית, הלך תאבונה וגדל, ויחד איתו הלך הטרור וגבר, כדי לסחוט מאיתנו עוד ועוד.
היום נוצר מצב שבאמת כדי להגן על עצמנו אנחנו נאלצים לעכב אותם שעות במחסומים, לשלול מהם אפשרות לבקר אצל המשפחה או בים מתי שבא להם, ועוד. נכון גם שהסיטואציה הזו פותחת פתח לכל מיני טיפוסים סדיסטיים (ויש מיעוט קטן כזה גם בקרב חיילי צה"ל, שאעפ"כ הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם) לפרוק את יצרם בדרכים אלימות כלפי אוכלוסיה פלשתינאית, וזה דבר מגונה שראוי לחקור אותו, להוקיע אותו, ולמזער אותו ככל שניתן (די, באמת. ניסינו כבר להוקיע את הקיצוניים שבקרב המתנחלים, אבל גילינו שזה לא משנה את היחס שלכם כלפינו. בכל מקרה אנחנו כולנו מתנחלים זוללי ערבים לתיאבון, עוקרי כרמים בשעות הפנאי ומשתמשים בערביות זקנות כשקי אגרוף. אז אנחנו ממשיכים להוקיע אותם, כדי שהילדים שלנו ילמדו שיישוב ארץ ישראל איננו קשור כלל לשנאת ערבים, אלא להיפך. אבל מכם כבר התייאשנו - אתם לא תודו בחיים שגם לנו אכפת ממה שקורה מסביבנו, ואולי הרבה הרבה יותר מכם)
מה שאתם מציעים עכשיו הוא הפקרות מוסרית ממדרגה ראשונה - מה אכפת לנו מה הם יעשו לעצמם שם בעזה? שילכו לעזאזל! העיקר שאנחנו נהיה מאחרי הגדר, ונוכל לשגר מחאות צדקניות לשלטון האימים של ערפאת ולזוועות של החמאס...
אפשר אולי לטעון שזה יהיה יותר טוב לנו (לא, אי אפשר לטעון. הרי ברור שאם נתקפל בפני הטרור הוא רק ירדוף אחרינו), אבל זו תמימות או התממות לחשוב שיש בכך משהו מוסרי.
הפתרון המוסרי ביותר כרוך קודם כל בהבנה שהארץ הזו היא שלנו, כעם. אם נרצה ואם לא נרצה אנחנו עם, וזו ארצנו.
אח"כ המוסר הבסיסי ביותר הוא "הבא להרגך השכם להרגו". כן, גם זו אמירה מוסרית. את ראשי הנחש של הטרור צריך לעקור ולגרש.
במקביל, צריך לאפשר להמוני האוכלוסיה הפלשתינאית חיים תקינים ככל האפשר.

אבל לא די בכך.
צריך לפתור באופן מוסרי את בעיית הפליטים, ש היא העוול המוסרי שרובץ (או צריך לרבוץ) על מצפוננו.
מה שקורה היום זה שהשמאלנים, שגרשו מאות אלפי ערבים מבתיהם, מתייפיפים בטענות מוסריות כלפי הימין, שלא נישל ערבי אחד מאדמתו. אבל האמת היא שהבעייה המוסרית איננה עם זה שהקמנו כאן מדינה, וגם לא עם זה שהתיישבנו ביהודה שומרון ועזה שהם מכל הבחינות (גיאוגרפית, בטחונית, היסטורית ודתית) חלק מארץ ישראל, אלא הבעייה המוסרית היא שבהקמת המדינה התיישבו יהודים רבים על אדמתם של פליטים ערבים, שמיעוט מהם גורש על ידינו, ורבים מהם ברחו על פי עצתם הרעה של מנהיגי מדינות ערב, שהיו בטוחים שעוד מספר ימים הם יחסלו כליל את המדינה היהודית בחיתוליה (סליחה, סליחה, שכחתי - בלי חיתולים...

).
אינני חושבת שצריך להחזיר את הפליטים למקומותיהם, כי אכן יש לנו כעם זכויות על הארץ הזו, ואם נאפשר היום זכות שיבה זה ימחוק קודם כל את קיומנו הלאומי, אם כי זה ימחוק גם את קיומנו בכלל.
אבל בהחלט יש מקום לבדוק שותפות של מדינת ישראל במציאת פתרון הולם לבעיית הפליטים, שרבים מהם היו ששים להתיישב באחת ממדינות ערב האחרות, לו רק ניתן להם, ורבים מהם היו שמחים להשאר כאן ולעבוד בישראל בשלום ובשלווה כפי שהיה לפני הסכמי אוסלו.
יש עוד הרבה מה להוסיף, אבל תורף העניין הוא שהשמאל, בלהיטותו לתת לפלשתינאים מדינה, שולל מהם כל זכויות אדם אלמנטריות; ודווקא הפתרון של הימין הכי 'קיצוני' (למה קוראים לנו ככה? למה לשמאל הקיצוני אף פעם לא קוראים כך?) , הכולל סיפוח מלא של כל השטחים, הוא ההומני ביותר עבורם.

צר לי על כל מי שצריך לעזוב את ביתו.
יש הבדל רציני שנמנעתי להכנס אליו מקודם בין ההתישבות היהודית בשטחים - נושא שמאז ומעולם היה במחלוקת בישראל ומכך אפשר ללמוד על זה שאנשים לקחו בחשבון את פינויים ולא היו תמימים - לבין פלסטינאים שחיו פה ועד היום יושבים מסביב לארצם במחנות פליטים. אין סימטריה בין המצב של המסכנים של גוש קטיף למסכנים במחנות.
אין בעיה דמוגראפית. אין כזה דבר מבחינתי. אין רחם של עם, מה שפעם בקלות גויס לטובת המדינה. מדינת כל אזרחיה זה הדבר היחידי שאני יכול במוחי הרעוע לעלות כהגיוני.
את רומזת בדברייך שקיים פתרון אמיתי למצב. מהו בעינייך הפתרון האמיתי? אשמח לתשובה.
אם מה שמעניין אותך זה קודם כל את ומדינתך מדוע ככה סתם לדחוף את האף לחשבונות בנקים לא לך? איפה הפתרון על חשבונך? בבית? אם חשוב לך להשאר שם אחרי חילופי השלטון - הישארי. אינני כותב זאת בכעס או ברשעות.
איך לרסן את הפלסטינאים, בהתייחס לדוגמאותיך? אשמח לתשובה גם פה.

לגבי הסטיגמות שאני מחזיק, אני מצטער, עקירת עצי זית ראיתי במו עיני אבל אנסה לא להכליל להבא. אגב, לא כתבתי בשום מקום על עצי זית. אני כן מצטער על העוינות שאת מרגישה בצדק ממני. דבריך מרתיחים את דמי שוב ושוב. אני כן מנסה להכנס לדיאלוג איתך. ניסיתי בהודעה הקודמת להתייחס לפרטים ספציפיים שהבאת לגבי הסרוב הפלסטיני לשלום ומשום מה אינך חוזרת לשם. במקום ההוא נוכל אולי לנהל דיאלוג יותר נורמלי מזה שאת עוקרת עצי זית ואני עוקר אותך מביתך.

ורבים מהם ברחו על פי עצתם הרעה של מנהיגי מדינות ערב, שהיו בטוחים שעוד מספר ימים הם יחסלו כליל את המדינה היהודית בחיתוליה (סליחה, סליחה, שכחתי - בלי חיתולים... ).

אני נורא אוהבת את ה"יכולת שלנו" להחליט מה השני רוצה.
לפלסטינאים יש מדינה - ירדן, הם בעצם רוצים ללכת לשם, המנהיגים שלהם לא נותנים להם.
ערביי ישראל רוצים להישאר תחת שלטוננו, הם סתם מפגינים ושורפים צמיגים בואדי ערה.
הפליטים רוצים ללכת לגור בארצות ערב, פשוט לא נותנים להם.
הפלשטינאים לא באמת רוצים מדינה - הם רוצים להיהרג, לרצוח , להתאבד , הם לא באמת ישכילו לבנות משהו מעצמם, הם צריכים אותנו.
אולי סוף סוף נבין כולנו שמה שהיה לא רלוונטי. נכון באנו לכאן ולא היה כאן כלום, נכון הפרחנו את השממה והצלחנו גם להרוס המון פינות טבע ויופי, נכון הערבים שחיו כאן לא נלחמו לעצמאות עד שהגענו. אבל מה זה משנה את המצב העכשיוי?
בואו נניח שבמקביל למדינת ישראל היינו מקבלים מהאו"ם זכות להקים בית לאומי באוגנדה (למשל), אז כל שוחרי ארץ ישראל הלשמה היו מוכנים להקים מדינה שם? הייתה למישהו הצדקה לומר ליישוב היהודי בארץ ישראל לכו מכאן לאוגנדה כי שם זו מדינת היהודים האמיתית? לא! בדיוק כמו שלנו אין הצדקה לטעון שירדן היא המדינה הפלסטינאית, ושטחה בכלל לא רלוונטי.
אתם בוחרים להתעלם מכך שקיימת בעיה שאין לה פתרון. בטח לא פתרון של הצמדות לעקרונות ללא שום נכונות לפשרה. בדרך שלכם לעולם לא יהיה כאן שקט, זה מעגל רשע שהולך ומתגלגל ללא שום סוף נראה לעין. אז מתנחלות יקרות, אם הבעיה הדמוגרפית חשובה לכן, קחו בחשבון שחלקנו לא מוכנים להירצח ושילדינו יהרגו בגלל שלמנהיגנו אין את הרצון לנסות להגיע לפתרון. חלק גדול מאיתנו ילכו מכאן. אנחנו מוכנים להילחם כשלמחלמה יש תכלית, אבל יש גם גבול..

החול והים,

את זקוקה לתמיכה ע"פ טענתך.
אך מה שאת ראויה לו זה בוז.
זו מילה קשה, אך ישיבתך ברצועת עזה קשה הרבה יותר.
האתר הזה מכיל אלפי עצות נפלאות איך לגדל ילדים בצורה הכי נכונה (איש איש וצורתו), איך לחלוק איתם את המשאבים שלנו,
איך להגן עליהם כמעט לא תנאי וכ"ו.
ואת, באתר הזה ממש מבקשת שנתמוך בך, שאת חלק מקבוצה של 6000 אנשים שגוזלים את משאבי הקרקע והחיים של מליון וחצי בני אדם.
הילדים בעזה זכאים לחיים, בדיוק, אבל בדיוק כמו הילדים שלנו.
ישיבתך בעזה היא בשורת מוות להם.
את יודעת כמה ילדים נהרגו בעזה במבצעים שמטרתם הגנת ההתנחלויות ?
(ושלא יהיה ספק - פגיעה פיזית במתנחלים היא פשע. הם זכאים לחיים (ובוודאי ילדיהם)
גם כאשר מעשיהם הם פשע אחד מתמשך)

שרון ברקת, האתר הזה לא אמור לספק תמיכה לאנשים כאלה !
מה זאת אומרת ?
אנחנו תומכים בכל אחד ?
אין גבול לתמיכה ?
מחר יבוא אדם שיספר שהוא תוקף ילדים קטנים ושזה גורם לו סבל רב (ואכן רוב הפדופילים סובלים מאוד),
ויבקש את תמכתינו.
האם לא נתנה את זה בהפסקת תקיפת הילדים ?

בקשתה של החול והים לתמיכה משולה לכך *שהאנס, בזמן האונס, עת שהנאנסת מנסה לדקור את עיניו במספריים -
יבקש מאיתנו תמיכה וחמלה תוך כדי שהוא ממשיך באונס !*

החול והים - נכנסת לבית וירטואלי מלא חום ואהבה אותם את מבקשת שנפנה כלפייך בזמן שאת מבצעת מעשים איומים !
לא ולא !

מלא החופן בוז למעשייך ולדיבורייך .

ל שרון ברקת,

אני חושב שתקפתי אותך ולא הסברתי מספיק מדוע.
אתה הצעת חוסר הסכמה ותמיכה. לכאורה שילוב מנצח.
איך ניתן לבוא בטענות ?
סבלנות וסובלנות הם, בד"כ, דרך ראויה לפתרון קונפליקטים (אישיים וקיבוציים).

אבל, היא לא ראויה לתמיכה בזמן שהיא חלק מהפשע הנורא הזה של ההתנחלויות בעזה.
יש גבול !

הרי תסכים איתי שלא תתמוך בכל אדם. מה הגבול שלך ?
אם הגזענות המעשית, נוסח החול והים לא חצתה אותו , אז מי יכול לחצות אותו ?

תודה,

אסף

אורי, דמיין: פליטים חוזרים לישראל, מצטרפים לערביי הגליל ויוצרים רוב ערבי בארץ. בבחירות דמוקרטיות נבחר אולי לא ערפאת, אבל מישהו דומה לו, וכמו ששרון עושה כרצונו בכנסת כנ"ל גם הרוב הערבי. אתה יכול להניח שכיון שהם הגיעו אל המנוחה והנחלה אז הכל יהיה סבבה, וערפאת ידאג אולי להאריך את חופשת הלידה לשנתיים וחצי, אבל אתה יכול גם להניח שלא. אז זו בעיה דמוגרפית, ומדינת כל אזרחיה זו אשליה מהמסוכנות יותר.
אני לא יודעת מה הפתרון האמיתי, אני חושבת שאף אחד לא ממש יודע. אבל הנסיונות של אוסלו נכשלו - תראה איזה מרחץ דמים, ולהמשיך בקו הזה זו טעות. אין לנו אופציות מילוט. האירופאים מקסימום יקימו אנדרטאות לזיכרנו, כמו שהם יודעים כל כך יפה... אבל כמו שמפעילים לחץ בינלאומי על ישראל לתת שטחים לרשות למימוש הזכויות הלאומיות הפלשתיניות, אפשר למקד לחץ בינלאומי בכיוון פתרון בעיית הפליטים בתוך מדינות ערב. לא יודעת למה זה פחות לגיטימי.
מדוע ככה סתם לדחוף את האף לחשבונות בנקים לא לך?
הכסף שהם מקבלים חלקו הרב מגיע ממני! מדינת ישראל נותנת להם מיליונים בעוד הם ממשיכים להילחם בנו! בודאי שאני אדחף את האף! וחוץ מזה, אם זו ההנהגה שאמורה לפתור להם את הבעיות, אז חשוב לי מאוד לדעת שיש לה מסוגלות לתפקד, ואין לה.
אני חושבת שהסיבה לפיצוץ האחרון לא היתה שלא נתנו מקורות מים וכד', על זה הרי אפשר לעשות משא ומתן, לא חייבים לשלוח את הבן שלך עם חגורת נפץ לאולם שמחות. אני חושבת שהטריגר היה ניצחון החיזבאללה עלינו והוכחתו לכל אומות ערב שאפשר להביס את היהודים בכוח. לדעתי זה מה שדחף את ערפאת להבעיר את השטח בהנחה, שלפי מה שקורה היום היא אכן מוצדקת, שזה יקדם את תוכניותיו. כמו כן, ערפאת רואה היטב מה קורה בחברה הישראלית. רואה יאוש ואובדן דרך. חברה חלשה אפשר להכניע, אז למה לא ללכת על זה? אני חוששת שהסרוב הפלשתיני לשלום הוא כיון שאין בדעתם להכיר בזכויות הקיום של ישות יהודית. אנחנו חוזרים כאן בעצם לתחילת הדיון, וזה באמת הפער בין שתי ההשקפות: לאן הפלשתינאים (ומדינות ערב) חותרים? אופציה אחת: למימוש עצמי שמטרתו מדינה, אופציה שניה: לביטול הישות היהודית בארץ שמטרתו חיסול ישראל. העובדות בשטח הן אותן עובדות, השאלה היא איך אתה מפרש אותן. אתה מאמין באופציה הראשונה, אני, לצערי, חוששת שהאופציה השניה נותן פרשנות טובה יותר לאירועים השונים. פער נוסף שקיים בינינו הוא שאלת הזהות היהודית, שממה שאני קוראת בדבריך לא מעניינת אותך במיוחד, ואלי מבחינתך זה סתם מקרה שיצאת יהודי ואתה מעדיף להתעלם מהמשמעות של זה, כשאני (למרות שאינני שומרת מצוות) חושבת שזה נושא מהותי בזהות שלי גם הפרטית וגם הציבורית. עכשיו, כשאתה לא מקבל את ההיסטוריה של היהודים, מבטל את התרבות היהודית, הערכים וכו', אז באמת אין לך כל הצדקה להחזיק באופן שרירותי בשום מקום בארץ הזאת, לא ירושלים ולא תל אביב, לא דגניה ולא בית אל. ומצידך באמת רק שיהיה קצת שקט, ומה זה משנה מי בדיוק יהיה פה, ואיפה בדיוק הוא ישב. נקודת המבט היהודית כן רואה את כל כובד העבר ומתייחסת אליו ומכאן זיקתה וזכותה לארץ הזאת. (אין בכוונתי לומר שקדושת האדמה קודמת לכל דבר אחר, אבל אם אין לך שמץ של אמונה בזכותך להיות פה - באמת לא תהיה פה). תרצה או לא תרצה, היהודי אף פעם לא יתקבל בשקט. תמיד יהיה בו משהו מתריס ומעצבן כי הוא לא כמו כולם. אתה כועס עלי באיזשהו מקום כי אני מתעקשת להיות יהודיה מעצבנת שלא רוצה להשתלב עם כל העולם. בעסה...
פער נוסף בין ההשקפות: התפיסה שהסכסוך יכול להיפטר בכסף (ישלמו למתנחל שילך, יעלו את רמת החיים של הפלשתיני אז הוא יהיה מבסוט) ושכל הבעיה היא בכלל כלכלית. אם נהיה כמו אירופה הכל יסתדר. והתפיסה השניה שטוענת כי הסכסוך הוא לאומני-תיאולוגי. ומדינות ערב לא מוכנות לקבל ישות לאומית יהודית באמצע השטח שלהן. (במקרה כזה, שום סכום כסף לא יביס את השנאה והשאיפה לחיסול ישראל).
בעניין עצי הזית,ואולי גם הבדואים. אני לא יודעת באמת מה קורה במקומות אחרים. לא ראיתי במו עיני ואין לי סיבה טובה להאמין לעיתונות מגוייסת. אבל אני יכולה לספר מיד ראשונה שכשהמשפחה שלי הגיעה לכאן לפני 16 שנים, היו כמה אוהלים בדואים ליד הכביש הראשי. בזמן שחלף הפכו האוהלים הספורים ל-10 מאהלים נפרדים על שטח נרחב מאוד, האוהל הפך לפחון וכעת מתחילים לראות גם בלוקים. ומטעי הזיתים של השכנים שלי סובלים שוב ושוב במשך שנים (המקרה האחרון לפני שבועיים וזה שלפני קצת לפני פורים) מגניבת כל ציוד ההשקיה, שבירת השיבר, רעיה של עיזים בתוך המטע וכו'. לא ראיתי אף במאי שבא לעשות על זה סרט נוגע ללב. זה לא מתאים לדוקטורינה של אף אחד. לא ראיתי אף איש של שלום עכשיו עומד עם שלטים לפינוי המאחז הבלתי חוקי. ולא ראיתי אף רשות מקומית או אחרת שמנסה בכלל להתמודד עם העניין. למה הם יכולים לעשות כרצונם, ואני צריכה לקבל אישור על כל צעד ושעל? למה אני משלמת מיסים על כל פיפס והם פטורים? ואח"כ אני עוד זו שמנשלת אותם? אין פה קצת סתירות? אין פה קצת בעייתיות? ובתשובה/שאלה לנ. - הבדואים הם שבט נודד נטול חובות ולכן גם נטול זכויות? או אזרח מסודר כמו כולם, שמשלם ומקבל? לא מנסים כאן לרקוד על שתי החתונות? וכשמזכירים את עוולות הריסוס וכו' כלפיהם יש להזכיר גם את העבריינות, גניבות הרכב, הפרוטקשן שהם עושים בבאר שבע ואת יידוי האבנים על מכוניות. המצב הוא מורכב, ויש כמה צדדים. המדינה אולי טפשה ומסורבלת אבל אני לא חושבת שיש יד אכזרית מכוונת.
אמא של אדם: לשלוח את הילדים שלנו לשמור על קבוצת אנשים שהחליטה להקריב את חייה ואת חיי ילדינו לשם "קדושת אדמת ישראל".(שישמרו על עצמם או שימותו לבד! )
המדיניות של הקמת ההתנחלויות דומה מאוד למדיניות של הקמת המצפים בגליל. את המהומות שהקימו ערביי ישראל בגליל (כן, שוב בגלל הכיבוש, אופס, הקיפוח, מה שמביא כל בנאדם נורמלי לנפץ את הרמזור בכביש ולשרוף את סניף הבנק שלו) כולנו זוכרים. נניח שזה קורה שוב? ושולחים פלוגות לשמור על המצפים המבודדים בלב אוכלוסיה עוינת... נו מה, נוותר גם על הגליל! קדימה, בואו נעשה את זה כבר עכשיו לפני שהדם ישפך והאמהות יצעקו!
ואחרי שיצאו מגוש קטיף - טווח ירי של המרגמות יתרחב. טוב, אז נפנה את אשקלון, שדרות וגם.. וחוץ מזה.. ועוד.. מישהו שומע פה אבסורד?
אז ההיגיון שבפינוי ממש לא ברור לי. מילא אם ההתנתקות היא שלמה ומוחלטת, אבל כל מה שהתוכנית הזאת יוזמת זה נסיגה לקו אחר והמשך כל התסריטים המוכרים לנו כל כך, רק ממקום אחר ששם אותנו בנחיתות. אז מה, כיון שזו התוכנית היחידה שיש חייבים לבצע אותה? אולי נעצור רגע מהמרוץ של אוסלו ונחשוב על עוד רעיונות? (אני לא טוענת שיש לי פתרון קסם. אני מחפשת באמת מחשבה רעננה וכיוון שלא יהיה כל הזמן רק על חשבוני).
לגבי משל הילד הבריון... שלחת אותי לעמודי חינוך וכל זה. זכורה לי טכניקה שמישהי העלתה שכשהיא קולטת שהילד על סף פיצוץ היא יוזמת פריקת אנרגיה בויכוח צעקות אבסורדי. אבל הרבה פחות נחמד נשמע לי דיווח של מישהי שעושה אותו דבר ובמהלך הויכוח מאפשרת לילדה גם להכות אותה (היא כתבה שהיא מתגוננת בכרית כדי שלא לחטוף ממש). אפשר להבין כעס, אסור לתת לגיטימציה לאלימות, בוודאי שלא לחלק פרסים! מה הפתרון שלי? לא יודעת... אני הורה צעיר מאוד (ילד אחד בן שנתיים והשני בדרך כל יום). אולי הורים מנוסים יחשבו על הדימוי הזה ומשם נוכל לחלץ תובנה חדשה לפתרון הסכסוך?
על מסורת הסרוב הפלשתיני לשלום יש עוד הרבה מה לפרט אבל אני לא רוצה לשלוף סתם מהשרוול אלא לבדוק את עצמי ואת העובדות הידועות לי. אז אני אחזור בעניין זה. וגם לגבי הציונות. וגם לגבי התקשורת. וגם לגבי הסיפור הפרטי שלי.. אהההה הצילו....

אין הבדל בין ערפאת, שרון, יאסין ועובדיה יוסף מבחינתי. השניים הראשונים מאמינים בצבאות והשניים האחרונים מאמינים בצבאות השם. אני מפחד מכולם באותה מידה.
לא הבנתי את טענתך הדמוגרפית. האדם היחידי שיכול להאריך את חופשת הלידה שלך היא את. רוב ערבי איננו מפחיד אותי יותר מהרוב הישראלי היום בא"י. קראי שוב ושוב את החלק הראשון של מה שכתבת לי, נסי לראות איך דרך עיני את טוענת טענה מחרידה. יהודי איננו טוב יותר או רע יותר מכל אחד אחר בעולם רק בגלל שהוא כזה. אינני יכול להייחס לזה. מצטער.
אני זה לא אוסלו. אוסלו היה כישלון וטעות. שני הצדדים אשמים בכישלון. אני טוען שאין מצב לחלק את הארץ הזו ופה הטרגדיה. השמאל נלחם מלחמה שתגרור עוד מלחמה אחריה - שתי מדינות לשני עמים. פתרון הימין הקיצוני הוא טרנספר. זהו הפיתרון מראשית ימי הציונות שהוכח כלא עובד. פתרון השמאל הקיצוני הוא מדינה אחת לשני העמים. לא נוסה פה. אולי יכשל ואולי לא. כשאת טוענת שמנהיגי העולם צבועים - אני מסכים איתך, כשאת משתמשת בזה כדי להוכיח לי שכולם מלכלכים אז גם לך מותר, אני לא מבין. בעיית הפליטים הפלסטינאים היא בעיה של פלסטין קרי - א"י = הבעיה הזו צריכה להיפתר על ידינו ועל ידי הפליטים שהפכו לכאלה בעצם בוא העליות הגדולות לא"י ישראל ומדיניות מכוונת. זה שחלק ממשפחתי ומשפחתך נמצאים פה כבר דורות לא פותר אותך ואותי למצוא פתרון.
כסף ישראלי שמועבר לרשות? אינני יודע על זה. אני יודע על כסף שאמור להיות מועבר לרשות דרך ישראל מאירופה שאיננו מגיע. עובדות בבקשה. אינני דורש מספרי חשבון אלא מאיפה האינפורמציה הזו מגיעה?
אני קורא את דברייך על ערפאת שאני טענתי בניגוד לטענתך הראשונה שהוא לא הוביל את האינתיפדה ועדיין נגרר אחריה, לא התייחסת לזה ואת ממשיכה לטעון שהוא, באופן אישי אחראי לזה. כמו כן טענתי שלא היה סירוב פלסטינאי לשלום, לא התייחסת לזה ועכשיו את חוזרת שוב על עובדה שאינה נכונה.
עוד טענה שאת חוזרת עליה היא: או שהם חותרים למדינה או להשמדה. אני בוחר א. ואת בוחרת ב. זהו? זה הכל? חשבתי שנוכל כן לדבר על זה. טענתי היא, שוב, שהם חותרים למדינה. אם זו תוכנית שלבים מבחינתם ורצונם האמיתי הוא להשליכנו לים, אז יופי, הם רוצים. שינסו. את טוענת שאת מפרשת עובדות אבל ככל שנתווכח על ההצעות שניתנו (ולמעשה לא התווכחת איתי על אהוד ברק והתוכנית שלו בכלל לצערי( העובדה בשטח היא שלפלסטינאים מעולם לא היתה מדינה משל עצמם בה הם יכלו להגדיר את עצמם.
לגבי זהותי היהודית. אני יהודי באותה מידה שאני זכר מקריח בן 30. אין לי אופציה לבטל את זה ואינני מעוניין בכך. זוהי עובדה שאני יהודי. נולדתי כזה וכזה אמות. אינני צריך להוכיח את זה או לעבוד על זה. אני פשוט כזה. מאיפה בדברי את מוציאה שאני מתעלם מזה? עול מצוות? זה דיון אחר כבר. איפה אני לא מקבל את ההיסטוריה היהודית? איפה אני מבטל ערכים יהודיים בדיוק? מהי נקודת המבט היהודית שאת מדברת עליה? אם אני יהודי, את יהודיה והויכוח הזה אכן מתקיים בינינו אז כבר פה ההוכחה שאין זווית יהודית אחת...
שוב, עוד הפעם, מבחינתי מותר לי, לך, ולכולם לחיות היכן שהם רוצים על פני האדמה הזו. לגבי טענותיך שהיהודי לעולם לא יתקבל בשקט בשום מקום הרשי לי לא להסכים. חייתי במספיק מקומות מחוץ לישראל בשביל לדעת שאת טועה. היהודי שונה באיזו צורה? פיזית? מנטלית? מוסרית? האין זו טענה של הגרועים באויבייך?
<אורי הולך שותה 2 כוסות מיץ>
לא טענתי שהבעיה היא כלכלית. את מכניסה דברים לפי. טענתי שהשד אינו נורא כמו שאת חושבת ושרוב האנשים ילכו עם כספם וינסו לשקם את חייהם ולא לקנות פלוטוניום. את כן מצליחה לרגע לגרום לי לחשוב אחרת.
הסדר הוגן משמעו פשרה, אבל כל הורה יגיד לך אחרת.

אסף לפיד סימן שאלה,
מי אני שאפסוק מה אמור או לא אמור האתר הזה לעשות? רק על עצמי לספר ידעתי.
לא נכנסתי לויכוח עם החול והים, כי שבעתי ויכוחים עקרים שכל תכליתם הוא להשמיע את מה שיש לאחד לומר ולהשתמש באחר רק כמגבר לטענותיו-הוא.
כן שמעתי את כנות הכאב ובקשת התמיכה, ולהם נעניתי.
האם יש גבול לתמיכה? אני חושב שאין גבולות לצורך בתמיכה, יש גבולות ליכולותנו לתת אותה. ככל שנרחיב את גבולותינו אלו, לא בכיבוש אלא בהסכמה, נוכל להכיל יותר את האחר, על שונותו, ולתמוך בו.
משל האנס והמספריים שלך הוא היפותטי וקצת דמגוגי, אבל אני אזרום איתך. הבעיה שלי היא שבנמשל אני לא האיש הטוב החש לעזרתה של הנאנסת, אלא חברו הפסיבי של האנס. החול והים וחבריה המתנחלים גרים איפה שהם גרים גם בשמי, ועד כמה שזה לא מוצא חן בעיני, זאת האמת העגומה. אני לא יודע מה אתה, אסף לפיד סימן שאלה, עשית, עושה או תעשה כדי לשים קץ לכיבוש. אני לא עשיתי מספיק, ואינני עושה די גם כעת. אני מלא הערכה, השתאות ובעיקר קנאה ליכולתם של החול והים וחבריה להתגייס בכל מאודם להילחם על מה שהם חווים כקרב חייהם (אם כי לפי הבנתי זוהי רק מערכה אחת במחזה שסופו ידוע מראש). לו היו בצד "שלנו" עשירית מהנחישות והנכונות הזאת, היינו עושים הרבה יותר כדי לשים סוף לכיבוש.

ל שרון ברקת,

תודה על תשובתך.

אני לא חושב שמשל האנס הוא דמגוגי. אני מקבל דיווחים שוטפים ממה שקורה ברפיח ובמקומות אחרים בעזה ולאחרונה ראיתי את הסרט
Gaza Strip . המתאר את חיי היום יום שם, בעיקר של הילדים, תחת אש ואלימות של צה"ל - ממנו יצאתי דומע.
אונס זה דבר נורא - החיים היום ברצועת עזה , בחלק הקטן שהחול והים הותירו לפלסטינאים שם - לא פחןת נוראיים.
אני לא חושב שאני מגזים (בכלל !). ביתור הרצועה השגרתי כדל להגן על המתנחלים גורם לרעב (ליטרלית. רעב) של ילדים שם.

בקשר למשל ונמשל, אתה צודק !. אנחנו באמת חבריהם הפסיביים של האנסים. זה כל כך נכון.
זו אמת עגומה, והייתי מוסיף גם איומה - ועלינו גם לשנותה (יוצא לי חרוזים, לא יודע למה... )
המסקנה שלך שאנחנו צריכים לפעול נגד הכיבוש היא כל כך נכונה. אני עשיתי לא מעט, אבל בטוח לא מספיק -
וכעת עושה הרבה יותר.

אבל, בא תעשה צעד ראשון !
הצעד הראשון הוא לא לתמוך בכיבוש ובמבצעיו. עבורי זה כל כך ברור. זו התנגדות מאוד לא אלימה.
להגיד למתנחלים - אתם לא אחים שלנו ! אתם לא חברים שלנו ! חייכם וחיי ילדיכם חשובים עבורינו כחייו של כל אדם אחר,
פושע ככל שיהיה - אבל אחים אתם לא.
כן , כן. "ישראל ערבים זה לזה " משפט נהדר אבל קודם כל עומדים כל האנשים וזכותם לחופש וחיים.

לכן, שרון ברקת , אם נזרום לפי האינטרפטציה הנכונה שלך למשל שכתבתי -
אז צריך כעת לומר לחול והים שהיא אולי היתה אחותינו הפסיבית, אבל לא עוד.
אולי היא הלכה בשמינו (ד"א, בשמי היא לא הלכה), אבל לא עוד.
היא מתבקשת בתקיפות להפסיק את האונס לפני שהיא מבקשת מאיתנו עזרה.

אסף

להגיד למתנחלים - אתם לא אחים שלנו ! אתם לא חברים שלנו !
אסף היקר, אני חושבת שכאן גלשת קצת. אני איתך בעמדתך הבסיסית, בל בין זה לבין לשלול ולהוציא את המתנחלים מקרבינו הדרך ארוכה. אי אפשר לשאוף לשלום עם עם אחר אם אנחנו לא מאוחדים ומשכינים שלום בתוכנו. ולכן כן חשוב לדבר ולנסות להגיע להבנה, אני יודעת שזו שאיפה נשגבת, אבל עדיין מקווה.

ובכן מזל טוב לכם. בשעות אלו נראה כי ניצחתם. רק שנראה לי שכולנו הפסדנו, וחבל.

שליחה על ידי תמר_ס* » 03 מאי 2004, 09:14

אף אחד לא ניצח ואף אחד לא הפסיד.

שליחה על ידי נ* » 03 מאי 2004, 09:49

האם עכשיו משנגמר המשאל יהיו גדודי מתנחלים שיינקו את הארץ מכל השלטים שנתלו בכל מקום ומלכלכים?
או שכבעבר, ישאירו את זה למע"צ שתנקה לאט מידי (בהעדר תקציב ועובדים) ובנתיים אנחנו נשאר עם נילונים מלוכלכים מתנפנפים בכל מקום?
לנקות עכשיו זה היבט אחר של אהבת הארץ, פחות מסעיר, אני יודעת
אמנם מתאים לדף מעצבן לראות מסביב אבל אותי תליית השלטים הפוליטיים מרגיזה כל פעם מחדש - לא רק של הימין, בכלל! בבחירות מוניציפליות, של תומכי שמאל / דרעי /לא משנה מה.
ואני מנצלת את הבמה לקריאה נרגשת לכל המטות שתלו שלטים על כל גבעה רעננה, על שלטי דרכים ובכל מקום: אנא נקו אחריכם!

ואפשר אולי אפילו להתחיל מהדף הזה

<סופר את הכסף מעומרי>

שליחה על ידי תמר_ס* » 03 מאי 2004, 10:55

בתור אחת שהדביקה המון מודעות בחיים שלה (וככה הכירה את עומר

) אני רק רוצה לספר שמי שמלכלך זה דווקא התולשים - אלה שמתנגדים למודעות.
לא שזה רלוונטי כי זה מרגיז בכל מקרה. אבל סתם למחשבה.

שליחה על ידי נ* » 03 מאי 2004, 17:24

לתמר, אם לא היו תולים לא היה מה לתלוש...
ואפילו אקבל דעתך אני מניחה שהמתנגדים נוטים לתלוש כשיש עוד להט - לפני המשאל במקרה שלנו, אח"כ מה שתולש את השלטים זה הטבע, הבלייה, הרוח.
יותר מזה, אני מודה שבעיני פרסומות ושלטים מסחריים ופוליטיים הגיעו למצב שהם פשוט יוצרים זיהום סביבתי - בעצם קיומם הם מזהמים את המרחב הציבור.
סביב המשאל של אתמול נתלו איזה מיליארד שלטים והייתי ממש שמחה אם מי שארגן בהתלהבות כזו את כיסוי הגדרות / שלטי דרכים / עמודי חשמל / קירות וכיו"ב, יתארגן באותה יעילות ויסיר אותם משם (וככה למתנגדים לא תהיה הזדמנות ללכלך).
אגב זה גם לחלוטין לא חוקי לתלות את כל התליה הזו (וזה לא שכשהשמאל עושה את זה אני אוהבת את זה יותר!).
ולסיכום : יללה, מתנחלים - לעבודה!! (-:

שליחה על ידי תמר_ס* » 04 מאי 2004, 08:28

נ, את צודקת ואני עצבנית על זה בדיוק כמוך.
ואגב לא חוקי, תלוי איפה תולים. דעי לך שמשלמים הון כסף לעיריות כדי לתלות באופן חוקי. ברור שרוב המודעות תלויות לא חוקית לחלוטין.
אתמול נסענו אני ומדביק המודעות (לשעבר) שלצידי בכבישי הארץ וכ"כ נגעלנו...

קצת לא נעים להווכח שלמעשה הייתי חלק מקמפיין. החול והים ומתנחלת עם קרניים ועוד מתנחלת עם קרניים, איפה אתן?

אני מקוה שהן לא נעלמו ברגע שמטרתן הושגה.

אולי זה לא המקום הנכון, אבל אני רוצה לחלוק איתכם משהו.
אני גרה ממש על הקו הירוק, מהצד הלא נכון שלו (לתפיסתי). שני ישובים שמופרדים ע"י הקו הירוק, שיוך למועצה אזורית וגם טמטום של אנשים, אך פיסית אחד הם.
ביום העצמאות באו לחגוג עימנו חמי וחמותי וסבא של בעלי. הסבא - יוצא סוריה - העיר כשהיינו בגינה משהו לגבי איך שמרגישים הערבים על הגבעות מסביב כשרואים את הישוב שלנו.
מאוחר יותר כשהיו זיקוקים, חשבתי לעצמי - מה הם חושבים עליי עכשיו. אני שמרגישה את עצמי הומניסטית עלק. והם בחרא שלהם, מגדלים ירקות כי אחרת ימותו ברעב, לא מקבלים מינימום של טיפול רפואי. יולדים בבית שלא מתוך בחירה. לא יכולים לבקר בני משפחה שגרים בעיר אחרת. צריכים להגיע לשדות שליד הבית שלהם בהליכה של כמה קילומטרים כדי לעקוף את חומת הבטחון שלי.
כשהם רואים את הזיקוקים האלה, מה הם מרגישים?
ומוזר שכמה ימים אח"כ אמר לי בן-זוגי שמחשבות דומות עלו בראשו בדיוק באותן דקות.
היה אחלה מופע זיקזוקין (למי שקורא הארי פוטר..)
אבל היה לי גם קצת עצוב.
ואני רק רוצה להגיד לכם. מתנחלת שכמותי. שאם אני אהיה המכשול לשלום אני אצא מהבית ואתן את המפתחות ברגע שיגידו לי.
ורק שיהיה שלום.

למי שלא יודע, או לא כואב, היה לנו פיגוע נוראי ביום א', והיינו עסוקים בדברים אחרים.
התחושה היא קשה מאד. קשה לקלוט את גודל האכזריות של לירות לארבע ילדות קטנות כדור בראש מטווח אפס. לנו זה עורר אסוציאציות של שואה. אני בטוחה שגם לגרמנים היו תירוצים לזוועות שלהם, אבל שום דבר, ושום דבר לא מצדיק דבר כזה.

לא היית חלק מקמפיין כי לא נראה שאתה מתפקד ליכוד...
אני גם לא מרגישה שמטרתינו לגמרי הושגה. זו הייתה הצלחה מדהימה, אבל אנחנו יודעים שזו לא תחנה אחרונה.

קשה לי מאד לכתוב עכשיו, כי אני מאד כואבת.
בגלל זה אני לא מאריכה.

משתתף בצערך. אחכה לאישור ממך להמשיך אם תרצי.

אבא שלי, שהוא יוצא קיבוץ שמאלני עוכר ישראל, כתב שיר נורא עצוב על הפיגוע הזה.
אם הוא יסכים, אני אכתוב לכם אותו כאן.

החול - כולנו כואבים, גם מי שלא מסכים בדעות. אין שום דבר שיצדיק רצח של אם וארבע בנות!!!! ואני רוצה שתדעו שכולנו מרגישים את הכאב הזה איתכם, ושוב גם אם דעותינו לא חופפות, (אני מקוה) עוד לא התנתקנו והפכנו לזרים.

שליחה על ידי זור* » 06 מאי 2004, 10:12

_ואני רק רוצה להגיד לכם. מתנחלת שכמותי. שאם אני אהיה המכשול לשלום אני אצא מהבית ואתן את המפתחות ברגע שיגידו לי.
ורק שיהיה שלום_

סוף סוף אישה שפויה

שליחה על ידי זור* » 06 מאי 2004, 10:14

השב"כ הגביר את האבטחה סביב ראש הממשלה, אריאל שרון. זאת על רקע הקריאות המושמעות נגדו

האם גם זה חלק מהקמפיין ?

זור, זה לא חוכמה. אני גם התלבטתי מראש אם לגור על הקו הירוק מהצד הבעייתי שלו. אני גרה ביישוב של מתנחלים שמאלנים ר"ל, ובשום תכנית אין כוונה להחזיר אותנו בינתיים. אנחנו בקונצנזוס so far. וזה לא שאין לי יחס לאדמה, נהפוך הוא. את גינתי הקמתי בעשרים אצבעות שלי ושל רם ג. בהריון מתקדם הנחתי מרבדי דשא...
בקיצור, מה שאני רוצה להגיד הוא שאני מתנחלת בדיוק כמו תושבי מכבים-רעות שחלק מישובם נמצא מעבר לקו. לא טיפוסי. ולכן גם לא צפוי שתהיה בעיה מכיווננו.
מה שכן, הייתי בת 10 בערך כשפינו את ימית, ועד היום אני זוכרת את הטראומה שחוויתי. חשבתי שהחיילים הם מצרים, וכשאמרו לי שלא אז חשבתי שהמתיישבים הם מצרים. לא הבנתי מה קורה שם ובעיניים קרועות ראיתי אנשים בכלובים ואנשים על הגגות זורקים עליהם כל מיני דברים. כולם שלנו אתם אומרים? שאלתי שוב ושוב את ההורים.

יכול להיות וכנראה שזו האמת שרוב המתיישבים בשטחים עושים שם דברים מדהימים בעשר אצבעותיהם (ותמיכה נדיבה מהממשלה), אבל ההסתכלות צריכה להיות במבט היסטורי. מה אנחנו מרוויחים ומה מפסידים.
דומה קצת לחיסונים, אם תרשו לי לסטות לנושא בו אני מבינה קצת יותר: חיסון נגד שעלת עלול לגרום לנזקים נוירולוגים לאחוז מסויים של הילדים. אוקיי, אם לא נחסן - כמה אחוזים מהילדים שיחלו בשעלת יוותרו עם נזקים נוירולוגיים? אנחנו מחפשים את הרע במיעוטו, את ה- cost effectiveness. ונכון שזה יכול להיות ממש מכאיב, אבל כשיש נמק ברגל אנחנו נכרות אותה בניתוח אחרי שכלו כל הסיכויים להציל בשיטה שמרנית. ואם לא נכרות - נמות כי הזיהום יתפשט לכל הגוף.
ואני לא משווה חלילה את מתיישבי יש"ע לנמק או לזיהום. להיפך, אתם החלק הבריא שברגל. בראיה ישראלית הערבים שיושבים שם הם המזיקים לנו, ומהם אנו צריכים להפטר בדרך זו או אחרת.
ולפני שיהיה מאוחר מדי.

_בראיה ישראלית הערבים שיושבים שם הם המזיקים לנו, ומהם אנו צריכים להפטר בדרך זו או אחרת.
ולפני שיהיה מאוחר מדי._

בראיה היהודית כולם נבראו בצלם לכן לכולם יש מקום ואין לנו הזכות להפטר מאף אחד.

אני איתך, אבל רוב אלה שמחשיבים את עצמם ליהודים האמיתיים לא חושבים כמוך.
לא התכוונתי להפטר מהם בדרך של טרנספר אלא בדרך של הפרדה, ולא היו לי כוונות להעליב אף אחד, אלא שבמצב הנוכחי הכיבוש הזה עושה לנו רק רע, וגם לערביי השטחים יש תפקיד לא קטן בייצור הרוע. אני לא רוצה להגיע לקטע של "מי התחיל" או האם אנחנו יותר מוסריים מהם (יש כל מיני בינינו שגורמים לי לפקפק בכך, ורע לי עם זה), אני רק רוצה הפרדת כוחות עד שנשכיל לעשות שלום בינינו. ועדיף שעה אחת קודם.

אני לא רוצה להגיע לקטע של "מי התחיל"

לדעתי , לא חשוב מי התחיל, אלה איך זה יגמר.

אני מציעה שעל כל מתנחל שעוזב את ביתו, יהיה אדם אחד מרמת אביב שיושבת עלחורבות כפר ערבי, שיצא מביתו.
אם להקריב למען השלום, אז לפחות שיהיה שויון, לא?
ודאי אנשים מרמת אביב יסכימו בשמחה לוותר עלהבתיםשלהם למען השלום.
ומי שמאמין שזה יביא שלום, שיהיה לי בריא.
החול והים,

אם זה יעזור להביא שלום, אני מסכים לעזוב את ביתי שבחיפה. רק תנו לי כמה שבועות להתארגן.
בעצם, תמורת הסכומים שאומרים שייתנו למתנחלים בעזה בעבור הפינוי, אני מוכן לעזוב גם מחר בבוקר.

אני כבר ארזתי