גמילה מהנקה והרגשת האם

פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

בבת אחת או בהדרגה? גומלת עכשיו בצער גדול בן אהוב בן שנה ושמונה חודשים, עקשן ואסרטיבי ומודע מאד. למרות שתכננתי להניק כל חיי, אני מתקשה להיכנס להריון, והגיע הזמן להחזיר לפחות את המחזור ומשם להתקדם. את הנשנושיה הצלחתי לבטל ביומיים בלי דרמות ונשארתי עם 4 הנקות - בוקר, כדי להירדם בצהרים, כדי לקום משנת צהרים (ולהמשיך לישון ביחד עוד שעה) ולפני השינה. החלטתי לגמול מהנקות הצהרים כדי לרווח את ההנקות (ואולי להשאר עם שתיים?) אבל נגררנו לחמישה ימים איומים של בכי בלתי אפשרי, התפתלויות, הוא נרדם בקושי לצהרים, ופתאום רק על הידיים ומתעורר צורח אחרי חצי שעה, מתחנן למים ומעיף עלי בקבוקים. זה משתפר? יש לי הרגשה שהוא יותר אף פעם לא יישן צהרים (איך לעזאזל הוא ילמד להרדם לבד, מה, יש ילדים ששמים אותם במיטה והם מחייכים ונרדמים??) ובכלל, לא בטוחה שהוא יכול לקבל את המורכבות של הגבולות - מתי יש ומתי אין. עדיף בבת אחת? אולי עדיף לשבור את הלב לשנינו רק פעם אחת
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

מה שמשפיע על חזרת המחזור הוא הורדה של הנקות לילה. אולי תתני לו להישאר עם ה-4 הנקות האלה, לפחות עוד חודש חודשיים. בשבילו זה המון המון זמן. ובשבילך אולי פחות קריטי (לא יודעת מה גילך).
אם הגעתם כבר לסטטוס קוו, תישארי איתו זמן מה, שדברים יירגעו. הילד לא רואה את התוכנית הכללית. הוא רק קולט שהגיעו המון גזירות בבת אחת.
(אני לא מיניקה כבר כמעט שנתיים וכמעט החמיץ לי החלב מהתיאור... מסכנון קטן :-) )
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

אולי תתני לו להישאר עם ה-4 הנקות האלה
כי הן הנקות יום ומשפיעות פחות על הפרולקטין.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

לצערי עניין הנקות הלילה לא תקף אצלי. הוא לא יונק בלילה כבר למעלה משנה (ביוזמתו, גילינו שההנקה והשינה המשותפת מפריעות לו לישון וברגע שהפרדנו כוחות הוא התחיל לישון כמלאך). אנחנו כבר כמה חודשים עם 4 הנקות ואני מודה שאני כבר מתחילה לפתח סוג של כעס (מודחק) על כך שההנקה מונעת ממני להכנס להריון, וממש לא רוצה רגשות כאלה ביננו, ולא רוצה להרוס את הקשר המופלא שלנו
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

ניסית את הרעיון של מסיבת גמילה? אצלנו זה עבד מצוין. בגיל שנתיים אמנם.
לא זוכרת באיזה דף זה מפורט. בכל מקרה אני לא מתכוונת לאירוע חד פעמי. אצלנו הכנו עוגה חגיגית וגדולה עם הקישוט שהוא ביקש. ובכל פעם שביקש לינוק הכרזתי שמוציאים את העוגה, מדליקים נרות, הוא מכבה אותם, מקבל פרוסה, מסדרים שוב את הקישוטים על העוגה, כל זה בהמון רעש וצלצולים ושירים ומחמאות לכבוד זה שהוא כבר לא יונק. נכון שזה נשמע כמו "מיסוך" של הקושי. אבל בשיתוף אחיו הגדול שעודד אותו, זה ממש עזר. ייתכן שאצלכם יהיה קשה יותר...
בכל מקרה כל גמילה מהנקה היא אירוע קשה של קריעה (אני עד היום נצבטת קצת על הגמילה ההיא, שאמנם היתה בנסיבות "מוצדקות" אבל עדיין זה קשה).
בהצלחה.
<קרוטונית>
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

נראה לי שהוא צעיר מדי ואומלל מדי, וששום דבר בעולם לא יכול לנחם אותו מהקריעה הזאת. אני מרגישה שהוא מנסה, אבל נראה לי שזה פשוט יותר מדי בשבילו. מצד שני אם כל גמילה עבורו היא כל כך דרמטית, למה לשבור את ליבו כל פעם מחדש? ואלי עדיף חודש נוראי אחד ודי. נמשיך עוד קצת ונראה. תודה על העצות
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

((-))
אולי באמת המפתח הוא גמילה בבת אחת. עבורכם. תרגישי מה טוב לו ולך, בלי קשר לעצות.
מרגיעון: בשביל שיח טוב כל מה שצריך זה מעט מים, מעט אור ומעט רצון טוב.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

תודה על התמיכה. הבוקר קצת השתפר, עשינו וריאציה לצעירים על מסיבת גמילה. מקווה שימשיך להשתפר עם חלחול ההבנה. תודה
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

וואו אתן ממש אדירות! כבר התחלתי לחשוב שאני באיזה סוג של דיכאון.. אחרי שקראתי המון באתר הבנתי שלא רק אצלי קשה הפסקת ההנקה ותחושת האבל היא ממש נורמלית. ממש בא לי לבכות רק מהמחשבה על ההנקה אבל כל כך קשה ונראה שמבלבל את בתי, אז פשוט החלטתי לחתוך. תודה על התמיכה!
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

התכוונתי לבכות בגלל הפסקת ההנקה. הלוואי שההרגשה הנוראית תעבור במהרה בימינו:)
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

אני לא מאמינה שהגענו לזה - בת שנתיים ושמונה יונקת פעמיים ביום (ביקיצה ובצהרים כשחוזרת מהמשפחתון). אני לא רוצה. זה לא נעים לי פיזית, זה מתיש אותי (ההורמונים מערפלים אותי), זה לוקח המון זמן, ואם אני רוצה שתפסיק היא פורצת בצעקול שבר "אבל עדין יש! עוד לא סיימתי". היא חזקה ובריאה ברוך ה' ומאד מפותחת שכלית ורגשית ומילולית, והיא, כמובן, לא רוצה להפסיק.
מה עושים?
דנד_י*
הודעות: 540
הצטרפות: 01 ינואר 2014, 13:31
דף אישי: הדף האישי של דנד_י*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי דנד_י* »

מסבירים, בגיל הזה בטח שכבר אפשר להסביר הכל.
מסבירים שלאמא זה לא נעים להניק הרבה זמן, ואם לאמא זה לא נעים אז לא עושים, כי גם לה לא עושים משהו שלא נעים.
אולי לשים שירים שהיא אוהבת ולקבוע אחרי איזה שיר מפסיקים.
זה מאוד חשוב לה לדעת שאמא דואגת לעצמה, ושאמא לא מסכימה שיעשו לה משהו שלא טוב לה.
זה מצחיק שברגע שאומרים להם להפסיק אז זה הסימן להמשיך לנצח, ואם יש לנו זמן חופשי ולא אכפת לנו כמה זמן הם ינקו - הם יונקים כמה רגעים וגומרים סיפור... ברוב הפעמים לפחות.
אז בעצם אולי רק לשחרר יעזור לך, אולי היא לא משחררת כי היא מרגישה שיש עניין לגבי זה...
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי לב_שומע* »

לא התנסיתי בהנקה בגיל הזה.
כן מרגישה יכולה מאוד לדמיין את הסיטואציה.
בהקשרים אחרים, כן מכירה סוג של התערבבות רגשית בין רצון להעניק משהו שנתפס בעיני כחיובי עקרונית והילד מצהיר על רצונו בו ובין התחושה שזה בא על חשבון המרכז של עצמי, משהו עמוק שלא התכוונתי שישאבו אותו ממני, אני כן רוצה לתת ובשמחה אבל לא את זה, לא ככה, לא בעיתוי הזה, לא בצורה שזה לא רק "על חשבוני" אלא על חשבון משהו פנימי בי, מהותי לי.
אני מאוד זוכרת (ממרומי גילו של הילד שלי..) עד כמה בהנקה הכל יותר מורכב כי זה מעורבב גופנית. עם הגוף שלי. אני רוצה לתת ממנו אבל לא מוכנה, למשל, שיכאיבו לי. שינשכו אותי.

אני מאמינה מאוד בבהירות של הגבול הפנימי, מה אני פשוט לא מוכנה שיעשו לי, גם אם איפשרתי עד עכשיו, גם אם זה לא משהו רע.
מאמינה במשפטים קצרים מאוד.
כמו: (שם הילדה...) גדולה. מותר ל... (שם הילדה) לינוק. יונקים קצת (לתכנן מראש הגדרת זמן שברורה גם לה. עד שאמא אומרת די? שעון חול מהיר במיוחד? מחוג על שעון קיר? משהו שהוא מאוד מוגדר וברור גם מי אחראי על הזמן) - ודי. לינוק הרבה מאוד לא נעים לאמא. לינוק קצת אפשר.
כמובן - אם מה שיפתור את העניין הוא קיצור משך ההנקה.
אם מה שאת רוצה הוא אחר, אז לנסח לעצמך מאוד ברור מה את לא מסכימה מהיום, אם יש צורך - אז איזושהי הדרגתיות, ומשפטים מאוד קצרים לילדה, ו.. זהו.

כותבת מהמקום שיודעת שהנקה זה הנושא הכי אינדבידאולי, הכי שאי אפשר ללמוד מתחומים אחרים עליו.
ועם זאת - מאוד מאמינה באמירות קצרות ומעשים.
למשל: אף פעם לא הסכמתי שינשכו אותי, בהנקה. אולי עם ילד אחר זה לא היה עובד, אני לא יודעת. הבן שלי הבין מצויין, גם לפני גיל שנה, דרך הניתוק מהשד והבעת הפנים ואמירות קצרות גם לילד בן פחות מחצי שנה, מה אני מסכימה ומה לא. זה פשוט היה לי כל כך ברור מבפנים, שאני קודמת, שאני ראשונה בתור במובן הזה שההנקה קסומה אבל אסור לעשות משהו שיכאיב לי, שמשהו מהברור הזה עבר.

כשמה שמפריע בתור אמא הוא לא כאב של נשיכה אלא משהו יותר מעורפל, כמו משך ההנקה, אני מדמיינת לעצמי שיותר קשה להיות משוכנעת בעצמך שאכן נחצה פה איזה גבול פנימי. לא כי אסור, כי לך זה חצה איזה גבול.

אני מניחה שאם המטרה היא גמילה מלאה, אז צריך קודם כל להשלים עם זה שאכן זה מה שאת רוצה, ולבנות שלבים - ופה כבר חוששת לתת עצות... על אף שאני מניחה שהעקרונות דומים, בהירות פנימית בתוך עצמך ואז לבנות שלב, נגיד להוריד בהתחלה רק הנקה אחת. אבל ממה שקראתי בדפים אחרים, יש לפעמים דקויות שאולי לא הייתי חושבת עליהן...
מתרצפת*
הודעות: 16
הצטרפות: 12 מאי 2015, 20:13

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי מתרצפת* »

סתם בא לי לשתף.
הבת שלי גמלה את עצמה מהנקה בערך בגיל 10.5 חודשים.
רגילה לבקבוק מיום לידתה. למשך חצי שנה קיבלה בקבוק אחד בלילה מאבא בהתעוררות הראשונה, ואח"כ קיבלה בקבוק מהמטפלת שלה במהלך היום. ילדה עצמאית ודעתנית באופן קיצוני, וגם מהר מאד רצתה להחזיק את הבקבוק לבד ולשתות לבד. גם ביתר התחומים בחייה היא פורצת דרך ועצמאית, מאד מזכירה את אביה.
בערך בגיל 10 חודשים היא נשכה אותי. אמרתי לה מאד בעדינות שאסור לנשוך ונתתי לה להמשיך לינוק. היא נעלבה ולא רצתה אך התרצתה. בפעם השנייה שזה קרה היא הטילה חרם על ציצי. לא רצתה להתקרב אפילו. בהנקה היחידה שהייתה לה בלילה באותה תקופה גם סירבה לינוק! התעוררה ולמרות הקושי העדיפה לחזור לישון בלי חלב.

לקחתי קשה מאד את העניין. אני מאד מחוברת אליה (כמו כל אמא, לא?) וגם ציפיתי להמשיך להניק מעבר לגיל שנה. עצוב. גם על עצם העניין וגם על זה שהיא חוותה את ההכוונה שלי כמאבק כוח.
יש לנו יחסים נפלאים, אך גם היום הם מאופיינים במאבקי כוח. משתדלת כמה שפחות, אך קשה להימנע לפעמים עם בת שנתיים דעתנית והחלטית ואני תוהה אם זה קשור לאופן שבו ההנקה נגמרה.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

היי בנות,
הפסקתי להיניק את הבת שלי לפני כשבועיים. היא בת שנה וחצי.
קודם כל, אני מתגעגעת מאוד להנקה. אני יודעת שגם היא.
הבעיה שלי היא שמאז, פחות או יותר, אני מסוגלת לבכות מכל שטות (אבל ממש כל שטות),
אני הרבה יותר רגישה ובאופן כללי מדוכדכת.
קרה גם לכן?
ליאת*
הודעות: 365
הצטרפות: 14 אוקטובר 2001, 12:05

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי ליאת* »

הי, רוצה קצת לפרוק ואם יש למישהי עצה אז אשמח גם.
הנקתי עד לפני כמה ימים ילד די גדול.. בן 3.5. הוא היה נרדם בהנקה וגם קם בלילה לפחות פעם אחת.
בעלי לחץ עלי כבר ממזמן להפסיק ולפני כמה ימים פתאום הרגשתי שדי, זה לא נעים לי פיזית ואני גם מפחדת שהוא ישאר מתוסבך בגללי כמו שכבר אמרו לי מהסביבה. היו מקרים שלא רציתי והוא ביקש ונתתי בכל זאת וחשבתי שאולי ככה אני מלמדת אותו שהרצון שלי לא חשוב.
זה לא היה מתוכנן ופשוט בערב כשהוא היה עייף שמתי לו סרטון והוא נרדם מולו. זה מה שאני עושה מאז, משמיעה שירים/סיפורים בטלפון או מראה סרטון קצר והוא נרדם. הוא ביקש כמה פעמים לינוק ממש ברגע לפני שנרדם והסתפק מהר בתחליף של שיר/סיפור ונרדם איתם.
אני מרגישה רע. עצובה. שלא חיכיתי שזה יבוא ממנו, שאני אמא רעה שלא הכנתי אותו מספיק (אמרתי לו שהוא גדול וגם שלא נעים שם לאמא), שזה סוג של פרידה ועוד כל מיני מחשבות. למרות שלא היה בכי והוא לא מזכיר את זה כשהוא ער. היום אמרתי לו שהוא כבר גדול וכל הכבוד לו שכבר חמישה ימים נרדם בלי לינוק והוא בכלל לא פיתח את הנושא.
רעיונות מה לעשות? איך להקל עלי (הוא נראה לי בסדר אבל אולי גם עליו)?
אני בשנה לא פשוטה מבחינה אישית, עם שתי הפלות, אז אולי זה גם קשור למצב הרגשי שלי. בעלי חושב שאני קוקו שיש לי בכלל ספק שזה לא לטובה.
תודה :)
דפנה*
הודעות: 654
הצטרפות: 22 ספטמבר 2001, 18:35

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי דפנה* »

לא יכולה לעזור הרבה, אבל יכולה לתרום כמה חיבוקים, בתקווה שיעזור.
בעלי חושב שאני קוקו_ - זה בפני עצמו יכול להפיל כל אחת, ועוד על רקע _שנה לא פשוטה מבחינה אישית, עם שתי הפלות
מקווה שתמצאי ממקורות אחרים תמיכה ואמפתיה שאת ראויה לה.
גם אני גמלתי בסביבות הגיל הזה, כשנהיה לי לא נעים פיזית. גם אצלנו לא היה בכי ואחרי יומיים-שלושה הוא כבר בכלל לא הזכיר את זה. אני פיענחתי את זה כאות לבשלות. בגיל שנתיים אין מצב שזה היה עובר ככה חלק...
ואת - מה אני אגיד לך... נשמע כאילו מה שלא תעשי תצאי לא בסדר. מניקה בגיל שלוש - הילד יישאר מתוסבך P-: גומלת - אמא רעה P-:
איך נצא מזה? הרי רואים שההרגשה השלילית כלפי עצמך עומדת לך בגרון כך או כך, לא תלויה בבחירות המעשיות שלך. נדמה לי שגם הסיוע שתושיטי לעצמך, יכול להיות מנותק לגמרי מעניין ההנקה או הגמילה. בלי קשר לגמילה מגיע לך לקבל אמפתיה והערכה. את ראויה.
מכירה את הדף ביד רכה{{}}? בשבילי הוא סם מרפא. ממליצה לקרוא בו.
וקחי עוד כמה חיבוקים, שיהיה (-) (-) (-)
שתהיה שנה טובה וברוכה.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי בשמת_א* »

בעלך נשמע מאוד תומך ואוהב, גם כלפייך וגם כלפי הבן שלכם.

אמא רעה את בוודאי שלא, ונראה שהילד שלך מקבל את השינוי בצורה ממש יפה. אולי מפני שבאמת, פשוט כואב לך, והתחושה הזאת, שכואב לך שם ואת לא רוצה מגע, עוברת אליו.
אני מבינה לחלוטין את הרגשות שלך (()) את בכלל לא קוקו, באתר הזה כל מה שאת כותבת מובן לגמרי.
איך להקל עלייך?
תמצאי דרכים להביע בפרטיות את הרגשות שלך. תרגישי את העצב והצער על ההנקה שהסתיימה, תרגישי את כל הרגשות המורכבים שלך, אולי יעזור לך להיות בטבע, איפה שיש עצים, או מול הים, זה מקל להתחבר עם הגוף ועם הרגשות. פשוט תוציאי, תבכי, תני לעצמך מקום לאבל הזה, וגם לשלל הרגשות השונים: גם קשה וכואב, אבל את גם מצטערת שיצא יותר חפוז ממה שהתכוונת ורצית, גם יש לך הקלה, וגם צער. כל הרגשות מובנים וטבעיים, את כולם יש מקום לקבל וגם לתת לעצמך חיבוק ועיטוף.

גם אפשר לפנק ולחבק את הילד אקסטרה בימים האלה, לתת לו את העיטוף ותחושת ההגנה והחום והאהבה שקיבל דרך ההנקה, באמצעים אחרים. שהוא ירגיש שהוא זוכה לאותה כמות של עיטוף ואהבה, שזה לא רק דרך הנקה. בסך הכל, ההנקה שייכת לשנים הראשונות - אחר כך כל החיים מביעים אהבה בדרכים אחרות, כמו חיבוקים ונשיקות (-:

ואם לבעלך יש עוד צדדים שלא באו לידי ביטוי פה, אז אולי אפשר פשוט להגיד לו "קשה לי. זה היה חפוז מדי גם בשבילי. ולא עושה לי טוב לסרב לילד כשהוא מבקש. יעזור לי שתחבק אותי ותגיד לי שהכל יהיה בסדר ולא נגרם לו שום נזק נפשי". אולי אם נותנים לו תסריט הוא יותר טוב בתמיכה... (כמובן, רק אם מתאים גם לך, זו הצעה שאת אמורה לבדוק, לא איזה מרשם סגור...).
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי בשמת_א* »

איזה קטע, כתבנו יחד...
קרן_שמש_צהובה*
הודעות: 538
הצטרפות: 15 מאי 2016, 13:57
דף אישי: הדף האישי של קרן_שמש_צהובה*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי קרן_שמש_צהובה* »

ליאת, תודה ששיתפת פה,
אין לי משהו חכם להגיד חוצמזה שקראתי בשקיקה את דבריהן של דפנה ושל בשמת

שלי עוד קטנה ;) רק בת שנתיים וחודשיים, גם אני חווה הרבה לחץ מהסביבה, אבל בינתיים עוד לא חושבת בכיוון.
מנקודת מבטי אני חושבת שאת אמא מאוד משקיעה אם המשכת עד 3.5,
ואני לגמרי מאמינה שאם זה לא נעים לי פיזית זו לגמרי הנקודה הכי טובה להרפות.

האמת, שגם אני מאוד מקווה שזה יבוא ממנה, ומהשיתוף שלך אני פותחת את האופציה שזה עשוי לבוא גם ממני.

לפני כמה ימים היא מוללה אותי באצבעותיה, במהלך ההנקה. ברגע של כנות, ניתקתי אותה, והסברתי לה במילים ברורות: הנקה זו מערכת יחסים. בין שתינו. אני מבקשת שלא תכאיבי לי, זה לא נעים לי. זה כואב.
מאז היא מאוד ערנית למה שאני מרגישה במהלך ההנקה, ולפעמים, כשהיא משנה תנוחה, היא שואלת אותי אי? אי? (האם כואב?)
אני חושבת שבגיל שלה היא כבר בהחלט יכולה להבין זאת.

אז בגיל 3.5?
אני חושבת שהשיעור שאת מלמדת אותו כעת (שאמא היא אדם נפרד, וגם לה יש רצון, ושאת אוהבת אותו גם כעת)
לא פחות חשוב מהשיעור שלימדת עד כה (שאת מסורה אליו, ואוהבת אותו, וזמינה בשבילו)

יצא לי קצת מבולבל, ניראה לי שערבבתי את עצמי ואת החויה שלי יותר מידי
שולחת לך (())

ההנקה שייכת לשנים הראשונות - אחר כך כל החיים מביעים אהבה בדרכים אחרות, כמו חיבוקים ונשיקות
בשמת, תודה על זה, גריינתי!
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53
דף אישי: הדף האישי של קור_את*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי קור_את* »

מציעה בכל מקרה לא להרדים עם סרטון או עם מסך. הקריאי לו סיפור או שירי לו שיר.
ליאת*
הודעות: 365
הצטרפות: 14 אוקטובר 2001, 12:05

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי ליאת* »

יוווו, ריגשתן אותי. תודה רבה! זה מאוד עוזר!

הצגתי פה קצת לא הוגן את הבעל, הוא כן תומך, אבל חושב שההנקה בגיל הזה עושה לו נזק ולכן טוב שמסתיים. עשיתי איתו עכשיו עוד שיחת "תגיד לי שזה בסדר" כמו שבשמת הציעה וזה גם עזר.

דפנה, את צודקת לגמרי. אני נוטה להרגיש לא בסדר עם הרבה בחירות שלי. אני כל הזמן קוראת כאן המלצות על ביד רכה. אולי הגיע הזמן להפסיק לפחד מהעמוד הזה ולבדוק מה קורה שם.
גם נשמע הגיוני שזה סימן לבשלות שלו. אולי איפשהו הוא היה צריך שאראה לו עוד דרך להרדם. זה מאוד מגביל גם בשבילו שצריך תמיד את אמא כדי לישון. אין ספק שלפני כמה חודשים או יותר זה לא היה עובר וגם אני ידעתי שאוותר אם יהיה קצת בכי אז לא ניסיתי אפילו. למרות שלפעמים הרגשתי שאם מישהו נוגע לי בשדיים (ילד או בעל) אני מתחרפנת. דווקא לא כאב אלא איזו אי נעימות שאני לא יודעת להסביר. גם פיזית וגם "אני רוצה את הגוף שלי לעצמי".

בסך הכל, ההנקה שייכת לשנים הראשונות - אחר כך כל החיים מביעים אהבה בדרכים אחרות, כמו חיבוקים ונשיקות
זה ממש נגע בי. אני מאוד מחבקת ומנשקת את הילדים ואת צודקת, תקופת ההנקה לא יכולה להמשך לנצח ואני גם לא רוצה. אני אמצא לי הזדמנות להיות קצת בטבע. אקח גם אותם, זה הרי טוב לכולנו :-)
אני גם חושבת הרבה בחודשים האחרונים על משהו שכתבת במקום אחר, על איך הפלה עם דימום מסיבי יכולה להחליש את הגוף ואין ספק שאני לא דואגת לעצמי מספיק במובן הזה. חלק מהעניין עם הפסקת ההנקה הוא שאני רוצה לישון לילה רצוף, זה קרה רק כמה פעמים בשנים האחרונות וזה משפיע עלי בהרבה מובנים.

_אני חושבת שהשיעור שאת מלמדת אותו כעת (שאמא היא אדם נפרד, וגם לה יש רצון, ושאת אוהבת אותו גם כעת)
לא פחות חשוב מהשיעור שלימדת עד כה (שאת מסורה אליו, ואוהבת אותו, וזמינה בשבילו)_
תודה על זה! אני שמחה שכתבת גם עליך. זה אחד הדברים שאני אוהבת פה (וזה שאני יכולה לקטר על הפסקת הנקה בגיל 3.5 ולא יקראו לרווחה). אני חושבת שהרבה פעמים ויתרתי כשהיה לי לא נעים (מוללה אותי באצבעותיה היה אחד המאתגרים) וזה לא מסר טוב. תכלס, אני עושה את זה גם מול מבוגרים. עוד שיעור בשבילי ללמוד.
בהצלחה אצלך כשיהיה לך מתאים!

אני רואה שחפרתי... אז תודה לכן על החיבוקים, העידוד והתמיכה! אני מרגישה הרבה יותר טוב!
ליאת*
הודעות: 365
הצטרפות: 14 אוקטובר 2001, 12:05

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי ליאת* »

קור את, את בהחלט צודקת. זה הרגל גרוע. אני מנסה כמה שיותר לשים שירים או סיפורים שבהם הוא רק מקשיב ולא מסתכל. הייתי שמחה להקריא או לשיר אבל זה לא מה שהוא מחפש כרגע, אני מקווה שנצליח לעבור לשם בהדרגה.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי בשמת_א* »

הי לא חפרת. מה פתאום. מי שלא רוצה לקרוא יכול לדלג... אני מוחה נגד הביקורת העצמית הזאת (-:
ואני בעד לעשות לעצמך חיים קלים. שירים לצפייה יכולים מאוד לנחם. לי זה עוזר P-:


הפלה עם דימום מסיבי יכולה להחליש את הגוף ואין ספק שאני לא דואגת לעצמי מספיק במובן הזה
מציעה ממש בחום להעלות את דרגת החשיבות של זה. הילדים שלך זקוקים לאמא בריאה. שימי את זה במקום חשוב בסולם העדיפויות. חוץ מזה, אם "עליתי עלייך" אז אגיד ככה: תעשי את זה לטובת הילדים שלך. ככה את לא "דואגת לעצמך" אלא "דואגת לילדים" P-:
{@
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53
דף אישי: הדף האישי של קור_את*

גמילה מהנקה והרגשת האם

שליחה על ידי קור_את* »

אבל זה לא מה שהוא מחפש כרגע.

ברגע שמסך הוא אפשרות, הוא לא יעבור לדברים אחרים. זה ממכר. גם יוצא שהקפיצה מהנקה היא אל מכשיר במקום לדבר נוסף שאפשר לעשות עם אמא.

אני בהחלט סבורה שגמילה בגיל 3.5 זה סבבה.
שליחת תגובה

חזור אל “תכנון הריון”