האם היא חברה או

[כוכבית*]

לפני שלוש שנים הכרתי מישהי בעבודה, היא לא הייתה מקובלת שם במיוחד, התחברתי אליה משום שהערכתי את האינטליגנציה שלה, היא מאוד שנונה וחכמה, לאט גם אנשים מהעבודה התחילו להתקרב אליה, כבר בתחילת ההיכרות בינינו זיהיתי שהיא משקרת, מגזימה בתיאורים, מסלפת את הדברים, מאחר שזה לא נגע אליי אישית, זה לא הפריע לי. מה שחיבר ביני לבינה זה נושא "ההתפתחות האישית" שהיה משותף לשתינו ואני עשיתי הפרדה בין הדברים. רוב הזמן נהניתי לשוחח איתה על "ההתפתחות האישית" אבל היו זמנים בעבודה שהרגשתי שאני לא יכולה להכיל אותה, היה לי קשה להסתכל עליה בעיניים, הגוף שלי אותת לי התנגדות, הרגשתי חוסר נוחות והתכווצות מולה וחוסר רצון להיות בחברתה ואז הייתי באותם מצבים מוצאת תירוץ והולכת.
לאחר שנה עזבנו את העבודה כל אחת מסיבותיה שלה והמשכנו להיות בקשר טלפוני הדוק יותר במשך שנתיים, דיברנו שעות מידי יום בטלפון והחלפנו חוויות שקשורות בנושא "ההתפתחות העצמית", נפגשנו אולי 3 פעמים בכל שנה (אנחנו גרות במרחק חצי שעה נסיעה אחת מהשנייה), מה שמפריע לי זה כשאני נפגשת איתה קשה לי להסתכל עליה בעיניים, הגוף שלי מתכווץ, אני מרגישה חוסר נוחות ולוקח לי זמן להירגע ולהרגיש ניחוחה איתה, וכאני מדברת איתה בטלפון אני מרגישה קרובה וניחוחה איתה יותר. מה הגוף שלי מאותת לי? מה הסיבה שאני מרגישה כך כשאני נפגשת איתה? בבקשה תעזרו לי להבין.

[יולי_קו]

כוכבית,

אולי תוכלי לבדוק לעצמך ואולי גם לשתף:

• מה שונה בתכנים של שיחת פנים אל פנים לעומת שיחה ישירה כשאתן נפגשות?
• האם משהו עקרוני השתנה בחיים של מישהי משתיכן שיכול להסביר רגשי קנאה או תחרות סמויה או גלויה (נניח מציאת בן זוג או השגת סטטוס תעסוקתי...)שלא עולים באופן גלוי בשיחה?
• האם יותר קל לך באופן כללי לפתוח את לבך בטלפון (המקבילה האתאיסטית לתא הוידוי הקתולי )?
• האם קרה לך דבר דומה עם מישהו אחר?
• האם אתן מדברות בטלפון בעיקר עליך, ובשיחה פנים אל פנים היא נוכחת יותר מדי בשבילך?
• האם הרגשת בפעמים אחרות בחיים תחושות גופניות דומות או שונות, והתברר לך בדיעבד שתחושות אלו היו מוצדקות או שגויות? כלומר שכדאי היה להתיחס אליהן כאות אזהרה או שלא התקשרו לשום דבר, ולא היה דבר מסוכן בסיטואציה?
• האם יש לך קשר עמוק בנושאי התפתחות אישית-עצמית עם אנשים אחרים?

המון שאלות...

[כוכבית*]

יולי קו,
-מה שונה בתכנים של שיחת פנים אל פנים לעומת שיחה ישירה כשאתן נפגשות?
אין שום שוני.
-האם משהו עקרוני השתנה בחיים של מישהי משתיכן שיכול להסביר רגשי קנאה או תחרות סמויה או גלויה (נניח מציאת בן זוג או השגת סטטוס תעסוקתי...)שלא עולים באופן גלוי בשיחה?
שום דבר לא השתנה
-האם יותר קל לך באופן כללי לפתוח את לבך בטלפון (המקבילה האתאיסטית לתא הוידוי הקתולי )?
אין לי שום בעיה לפתוח את ליבי בשום מצב
-האם קרה לך דבר דומה עם מישהו אחר?
תחושה דומה הרגשתי עם אחותי הגדולה שהייתה לה עוינות סמויה כלפיי, היא טיפוס פסיבי אגרסיבי כשהייתה נפגשת איתי למראית עין הייתה נחמדה כלפיי ומתחת לפני השטח הייתה מלכלכת עליי, כועסת עליי, מרכלת עליי, תמיד הרגשתי חוסר נוחות בחברתה, והיה קשה לי להסתכל לה בעיניים ותמיד התעלמתי והדחקתי את זה.
-האם אתן מדברות בטלפון בעיקר עליך, ובשיחה פנים אל פנים היא נוכחת יותר מדי בשבילך?
בד"כ השיחות היו על שתינו פחות או יותר בצורה שווה.
-האם הרגשת בפעמים אחרות בחיים תחושות גופניות דומות או שונות, והתברר לך בדיעבד שתחושות אלו היו מוצדקות או שגויות? כלומר שכדאי היה להתיחס אליהן כאות אזהרה או שלא התקשרו לשום דבר, ולא היה דבר מסוכן בסיטואציה?
עם אחותי בהרבה מצבים הרגשתי כך ובכל פעם שהתחושה עלתה הדחקתי אותה, ובדיעבד התחושה שלי הייתה מוצדקת, עם החברה הגוף שלי מגיב כל כך חזק, חוסר נוחות משווע במיוחד כשאני נפגשת איתה אני צריכה זמן כדי להרגיע את עצמי ולהרגיש ניחוחה איתה ואין לי שליטה על זה, זה מגיע מהתת מודע , מוזר שמהתחלה הרגשתי כך איתה וגם התעלמתי כשעלה, זה הפריע לי אבל לא עשיתי מזה עניין.
-האם יש לך קשר עמוק בנושאי התפתחות אישית-עצמית עם אנשים אחרים?
לא, היא היחידה שאני מדברת איתה.
תודה

[יולי_קו]

כוכבית,

דבר ראשון הייתי מקשיבה לגוף. הוא כנראה לא משקר. משהו נמצא שם, ואת חשה בו.
באמת מעניין שבטלפון זה לא קורה, אם כי את לא מציינת שאת נינוחה איתה בטלפון, אלא רק ש כשאני מדברת איתה בטלפון אני מרגישה קרובה וניחוחה איתה יותר.
האם את מתכוונת שכל הזמן קיימת התחושה הזו, רק שהיא יותר חלשה בטלפון?

אם מרגיש לך בסדר, ואפילו מתאים, אז אולי אפשר להגביל את התקשורת לטלפונית בלבד. זה לא נשמע מאוד מסובך.
מאידך אם את לא בוטחת בה, למעשה, אז זה מרגיש לי מסוכן במידה מסויימת להחשף בפניה לעומק, גם טלפונית.

אני הייתי בודקת האם יתכן שהיא פועלת כמו אחותך, כי ציינת שהיא
משקרת, מגזימה בתיאורים, מסלפת את הדברים

אבל יותר מהכל הייתי שואלת את עצמי במצב דומה מה כן מושך אותי בה,
ומנסה למלא את הצורך הזה באופן פחות מסוכן, אולי באופן שבו פתרת את הבעיה עם אחותך (או אולי עדיין לא?).

אני חושבת שאנשים הם לא כלים שאפשר להשתמש ולזרוק כשלא צריכים.
באופן מקביל אני חושבת שאנחנו משתנים ובהתאם סביבתינו החברתית משתנה.

[כוכבית*]

יולי קו,
גם בטלפון במקרים מסוימים לא הרגשתי בנוח איתה, היא הייתה מעיקה עליי, השיחות הארוכות איתה לפעמים היו מתישות אותי. (היא אוהבת לדבר הרבה)
היא דיי דומה לאחותי באופי שלה משקרת, מגזימה בתיאורים מסלפת בדברים, וואו כמה דומה.
הדבר היחידי שמשך אותי בה זה היה אך ורק נושא "ההתפתחות האישית" , לשתינו זה היה אינטרס משותף.
לאחרונה נוצר ריחוק בינינו, משהו באמון בינינו התערער כי נודע לי משהו שהיא עשתה שקשור אליי ומאוד נפגעתי מזה. ואני לא יודעת איך להמשיך להתייחס.
אני רוצה להיזהר להבא, להבין מה הגוף שלי מאותת לי, אני רוצה להיות קשובה לו, היום כשאני יותר מודעת אני רוצה לשים לב למסרים של הגוף ולא להתעלם מהם כי בסופו של דבר הם הכי צודקים, ואם אני לא מקשיבה להם אני נפגעת.
כשאני מרגישה חוסר נוחות עם מישהו, כשאני מתכווצת על ידו, כשאני נסגרת, כשקשה לי להסתכל לו בעיניים, מה זה בא ללמד אותי?

[יולי_קו]

כוכבית,

מצאתי את עצמי מצתתת כל משפט שלך.
אני חושבת שאם גם בטלפון זה כבר לא זה, שאת מזהה תבנית פוגענית כמו של אחותך, שהתרחקתן כי היא פגעה בך, שהגוף שלך משדר שמסוכן לך, אז אפשר לומר שנובטת מזה מסקנה מסויימת.
אם את מעוניינת בהתפתחות אישית, אז הנה לך מקום להתפתח בו: הקשבה עצמית, כבוד לעצמך, כבוד לצורך שלך באמינות, בביטחון, קביעת הגבולות שלך, ועוד ועוד.

כשאני מרגישה חוסר נוחות עם מישהו, כשאני מתכווצת על ידו, כשאני נסגרת, כשקשה לי להסתכל לו בעיניים, מה זה בא ללמד אותי?

באמת מה?

[כוכבית*]

יולי קו,
_כשאני מרגישה חוסר נוחות עם מישהו, כשאני מתכווצת על ידו, כשאני נסגרת, כשקשה לי להסתכל לו בעיניים, מה זה בא ללמד אותי?

באמת מה?_
אל תצחקי עליי, אני באמת לא יודעת בדיוק מה זה בא ללמד אותי? כי חייתי עם אחות מרעילה מאז שאני קטנה, אני רגילה לתחושות האלה ורוב הזמן חייתי בסוג של "עיוורון" איתה והדחקתי את מה שהגוף מאותת לי ורק היום התחלתי להיות מודעת לזה. אז אשמח אם תכתבי לי. תודה

[תמרוש_רוש]

כשאני מרגישה חוסר נוחות עם מישהו, כשאני מתכווצת על ידו, כשאני נסגרת, כשקשה לי להסתכל לו בעיניים, מה זה בא ללמד אותי?
הנה פרשנות אפשרית שלי, תעבירי דרך המסננים שלך, ואל תקחי את זה כתורה למשה מסיני
חוסר נוחות - בא ללמד אותך שמשהו לא לגמרי בסדר, לא נכון, לא במקום.
כשאת מתכווצת על ידה - ניסיון של הגוף להתרחק ולהגן עלייך מפני פגיעה. הניסיון הזה בא בתוצאה מהיכולת של הגוף לזהות פגיעה פוטנציאלית - אם לא היתה סכנה כזאת הגוף שלך לא היה מגיב ככה. איך היא עלולה לפגוע בך? באיזו "סכמה" את נמצאת כשאת בחברתה?
כשאת נסגרת - אותו דבר, רק קצת יותר וודאי.
הימנעות מיצירת קשר עין - קשר עין הוא כביש שמחבר בין שני אנשים. הוא מאפשר לתת ולקבל דברים. כשאת נמנעת מליצור קשר עין אז או שאת לא רוצה לתת לה כלום, כי הנתינה איכשהו פוגעת בך (האם היא "שואבת" אותך באופן כלשהו?) או שאת רוצה להימנע מלהיות תחת השפעתה. (איך היא משפיעה עלייך כשאת בחברתה? האם היא גורמת לשינוי בתפיסה שלך את עצמך? את העולם? דברים שחשובים לך? האם ההשפעה חיובית או שלילית?)

מה דעתך?

[יולי_קו]

כוכבית,

אני לא צוחקת ולא מזלזלת בכלל.
תמרוש רוש ניסחה מאוד יפה מה שרציתי להעביר, ובכל זאת יפה גם הוסיפה
ואל תקחי את זה כתורה למשה מסיני.

הגוף שלך מנחה אותך.

זה מדבר אליך?

[כוכבית*]

_תמרוש רוש

רק לאחרונה הבנתי שגם אחותי וגם חברה שלי הן טיפוס "פסיבי אגרסיבי", שמאוד קשה לדעת מה הן מרגישות, למראית עין משחקות אותה שהכול בסדר, צוחקות, מחייכות, ואפילו מראות שהן רוצות לעזור, אבל מתחת לפני השטח הם פועלות וקשה לשים את האצבע כי כאילו הן לא עושות "שום דבר" הכול סמוי, והיום בדיעבד אני יודעת שהם פעלו לרעתי, הגוף שלי כל הזמן הגיב לזה ולא נתתי לו מקום, לא התייחסתי למצוקה שהוא מנסה לשדר לי, גם אני לא אדם מודע חייתי בעיוורון, לא הבנתי למה הגוף שלי מגיב כך, רק היום אני מנסה ללמוד את זה.
את עזרת לי להבין את הפירוש של השדרים שהגוף שלי מאותת , הידע הזה הוא לא מובן בשבילי.
אם הבנתי נכון, כאני מרגישה חוסר נוחות בחברת מישהו זה בא לאותת לי שמשהו עם האדם ממולי לא בסדר, לא נכון, ואני צריכה להיות ערנית. וכשאני מתכווצת ונסגרת על יד מישהו זה אומר שהגוף שלי משדר לי שרוצים לפגוע בי ואני נמצאת בסכנת פגיעה מהאדם שמולי והכוונות של האדם שליליות לגביי.

איך היא עלולה לפגוע בך? באיזו "סכמה" את נמצאת כשאת בחברתה?
היא פגעה בזה שהיא ניצלה אותי, נתתי בה אמון וחטפתי סטירת לחי ממנה.
כשאת נמנעת מליצור קשר עין אז או שאת לא רוצה לתת לה כלום, כי הנתינה איכשהו פוגעת בך (האם היא "שואבת" אותך באופן כלשהו?) או שאת רוצה להימנע מלהיות תחת השפעתה. (איך היא משפיעה עלייך כשאת בחברתה? האם היא גורמת לשינוי בתפיסה שלך את עצמך? את העולם? דברים שחשובים לך? האם ההשפעה חיובית או שלילית?)
אני לא הבנתי למה קשה לי להסתכל עליה בעיניים, כי למראית עין הכוונות שלה היו כלפי טובות, היא התקשרה בלי סוף, תמכה, שיתפה, יעצה, חיזרה במשך תקופה ארוכה, וזה גרם לי לבלבול עם עצמי אפילו הרגשתי רגשות אשמה בגלל זה, אני זוכרת שכשהייתי נפגשת איתה הייתי ממש צריכה זמן כדי להרגיע את הגוף שלי ולנסות להרגיש ניחוחה איתה, הוא הגיב ממש בעוצמה אליה.
בתקופה לאחר שעזבנו את העבודה כל הקשר בינינו היה רק טלפוני שעות ע"ג שעות ואהבתי את השיחות בינינו , למדנו המון ביחד, הייתה הפריה הדדית בינינו, ההשפעה שלה הייתה חיובית אליי רוב הזמן, יחד עם זאת היו מצבים שהרגשתי "מותשת" ממנה, לא יכולתי להכיל אותה, הרגשתי שהיא שואבת אותי ומעייפת אותי. בתקופה שעבדנו ביחד ואז נפגשנו כל יום היו הרבה מצבים שהיא העיקה עליי ורציתי להסתלק והייתי עושה זאת עם תירוצים..יש לי עבודה וכו'.
לעומת זאת, עם אחותי רוב הזמן ההשפעה שלה עליי הייתה שלילית, אין מצב שהייתי איתה ולא הייתי חוזרת בהרגשה רעה, אנרגיה שלילית, היא אחות יחידה שלי אז ספגתי כל הזמן וזה קשה מאוד.

[כוכבית*]

יולי קו

הגוף שלך מנחה אותך.
אני לא הבנתי ולא ידעתי לפרש את השדרים של הגוף שלי, מה זה בא להגיד לי ולכן ביקשתי עזרה.

[יולי_קו]

כוכבית,

כשהגוף שלך לא נינוח כאשר לך נדמה שאת אמורה להיות נינוחה הוא משדר לך שהוא קולט מידע נוסף, מבפנים או מבחוץ, שסותר את מה שהראש חושב.
הוא קולט תדרים עדינים כמו שתארת
מתחת לפני השטח הם פועלות וקשה לשים את האצבע כי כאילו הן לא עושות "שום דבר" הכול סמוי
והסתירה בין המסרים מתבטאת בבלבול/ במתח/ בתחושות עצבנות/ /אי נוחות...
קשה להחליט על מה לסמוך: על הגוף או על הראש (הרציונל).

יתכנו מקרים שהאדם לא בהכרח רוצה להרע לך, אלא רוצה להיות בקשר שאינו מתאים לך, נניח בחור מקסים שאת רוצה כידיד, אבל הוא רוצה להיות בן זוג.
או מישהו שנעים לך לדבר איתו מפעם לפעם שיחות, ואילו האדם מביא אותך לדבר שעות ו'שואב' את כוחך וזמנך.

לדעתי אם הידידה הזו חשובה לך כדאי שתקשיבי לעצמך ותגבילי את השיחות לזמן שסביר לך, למרחק הפיזי שטוב לך, ואולי תגביל תכנים, כך שבכל מצב תרגישי בטוחה מולה.

הכי חשוב לדעתי כרגע זה לחתוך בכל שלב שעולה שדר פנימי כזה שיש בעיה, כדי לסמן לפנימיות שלך שאת מוכנה לקבל את המידע העדין הזה, ולפעול לפיה.

לפי הבנתי זהו הבסיס ל התפתחות אישית_.

[כוכבית*]

יולי קו

_הסתירה בין המסרים מתבטאת בבלבול/ במתח/ בתחושות עצבנות/ /אי נוחות...
קשה להחליט על מה לסמוך: על הגוף או על הראש (הרציונל)._
הגוף שלי שידר לי לאורך השנתיים חוסר נוחות, התכווצות שמשהו לא תקין ביחסים עם החברה והוא צדק כי בסופו של דבר היא פגעה בי מאוד. הרציונל שלי טעה והגוף צדק.

יתכנו מקרים שהאדם לא בהכרח רוצה להרע לך, אלא רוצה להיות בקשר שאינו מתאים לך, נניח בחור מקסים שאת רוצה כידיד, אבל הוא רוצה להיות בן זוג.
יש הבדל בין הדברים, זה חוסר נוחות שונה.
לדעתי אם הידידה הזו חשובה לך כדאי שתקשיבי לעצמך ותגבילי את השיחות לזמן שסביר לך, למרחק הפיזי שטוב לך, ואולי תגביל תכנים, כך שבכל מצב תרגישי בטוחה מולה.
היא כבר לא כל כך חשובה כי היא פגעה בי מאוד, לא סתם הגוף הגיב חזק, אני פשוט התעלמתי מכל הצדדים השליליים שלה כי ההתפתחות האישית הייתה חשובה לי, ושילמתי מחיר.
הכי חשוב לדעתי כרגע זה לחתוך בכל שלב שעולה שדר פנימי כזה שיש בעיה, כדי לסמן לפנימיות שלך שאת מוכנה לקבל את המידע העדין הזה, ולפעול לפיה.
זו עצה פרקטית מעשית שאני אתחיל ליישם אותה. לזה כיוונתי, זה נשמע טיפשי אבל אני באמת לא ידעתי מה הגוף מנסה לומר לי, איך לפרש את ההתכווצות, את החוסר נוחות כי בשבילי זו הרגשה מוכרת מהילדות ביחסים עם אחותי אז זה נראה לי נורמלי וטבעי, אני לא ידעתי מה לעשות עם זה., רק היום אני מתחילה להיות מודעת לזה ורוצה ללמוד מה אני עושה עם המידע הזה.

[אמא_צעירה*]

אולי תתחילי להוריד פרופיל בקשר ביניכן עד שתחליטי מה הכי נכון לך לעשות במצב הנתון

[פלוני_אלמונית*]

נשמע שאת ממש יודעת את התשובות לשאלות ומשום מה מפחדת לומר בקול.
קראתי אותך והרגשתי שזה נמצא אצלך ממש על קצה הלשון.

מה שנראה לי, אם אני לא טועה, כי רק את יכולה לדעת את התשובה, שהגוף אומר שפשוט תתרחקי,
תפסיקי.
אם את עושה משהו וזה לא נעים- פשוט תפסיקי, תתרחקי מהסיטואציה הלא נעימה.
לא בריא לך להיות מכווצת, לא נינוחה ודרוכה ואם אין הכרח, במקום להרגיע את הגוף שמנסה לדאוג
כמיטב יכולתו לטובתך, תקשיבי לו וצאי מהמצב המכווץ ותראי איך תרגישי אז.

אם חסרונותיו של קשר עולים על יתרונותיו, את יכולה להפסיק את הקשר.
חפשי קשרים שבהם את נינוחה ורוגעה ובוטחת.

[כוכבית*]

_פלוני אלמונית

נשמע שאת ממש יודעת את התשובות לשאלות ומשום מה מפחדת לומר בקול.
נכון, אני מרגישה חוסר בטחון, אני זקוקה לשמוע את זה ממישהו חיצוני שיגיד לי, זו הדרך! זה מה שזה אומר, ואז אוכל להפנים את זה ולנהוג לפי זה בהמשך.

אם את עושה משהו וזה לא נעים- פשוט תפסיקי, תתרחקי מהסיטואציה הלא נעימה.
עם אחותי היה לי מאוד קשה ולא נעים ולא יכולתי להתרחק מהסיטואציה כי חיינו באותו בית, לכן אני מורגלת להיות במצבים שלא טובים לי , זה לא דוחה אותי אני ממשיכה להישאר מתוך הרגל, לוקח לי זמן לזהות שאני בסיטואציה לא נעימה, והיום אני רוצה ללמוד להתרחק מכל מה שלא עושה לי טוב. האם יש לך רעיון שיכול לעזור לי ולהנחות אותי?
אם חסרונותיו של קשר עולים על יתרונותיו, את יכולה להפסיק את הקשר.
בקשר עם אחותי היו רק חסרונות, רק סבלתי ממנה, שום יתרונות לא היה בקשר איתה ולא יכולתי להפסיק את הקשר. איך אני אמורה להתנהל בקשר שכזה? מחברה אני יכולה להתנתק, עם אחות איך אני אמורה להתנהל?

[יולי_קו]

כוכבית,

את יכולה לנתק קשר עם כל אחד (יש אנשים שאפילו מנתקים קשר עם הילדים שלהם).

בקשר עם אחותי היו רק חסרונות, רק סבלתי ממנה

עם אחותי רוב הזמן ההשפעה שלה עליי הייתה שלילית, אין מצב שהייתי איתה ולא הייתי חוזרת בהרגשה רעה, אנרגיה שלילית, היא אחות יחידה שלי אז ספגתי כל הזמן וזה קשה מאוד.

אחותי .....טיפוס "פסיבי אגרסיבי", שמאוד קשה לדעת מה הן מרגישות, למראית עין משחקות אותה שהכול בסדר, צוחקות, מחייכות, ואפילו מראות שהן רוצות לעזור, אבל מתחת לפני השטח הם פועלות וקשה לשים את האצבע כי כאילו הן לא עושות "שום דבר" הכול סמוי, והיום בדיעבד אני יודעת שהם פעלו לרעתי

תחושה דומה הרגשתי עם אחותי הגדולה שהייתה לה עוינות סמויה כלפיי, היא טיפוס פסיבי אגרסיבי כשהייתה נפגשת איתי למראית עין הייתה נחמדה כלפיי ומתחת לפני השטח הייתה מלכלכת עליי, כועסת עליי, מרכלת עליי, תמיד הרגשתי חוסר נוחות בחברתה, והיה קשה לי להסתכל לה בעיניים ותמיד התעלמתי והדחקתי את זה.

לי נראה שאם ניסית לשנות את הדינמיקה וזה לא פועל אז עדיף אפילו לנתק קשר.

[כוכבית*]

איזה סוג קשר יכול להיות לי עם אחות יחידה שגרה בשכנות ומשחקת אותה איתי "שהכול בסדר" "מחייכת" "דואגת לי" ומאז שנולדתי, מתחת לפני השטח עוינת אותי קרה אליי, לא מתעניינת, מבטים לא נעימים, לא מעריכה אותי, איך אנתק קשר עם אחות שלמראית עין לא עושה שום דבר רע? היום אני לא רוצה יותר לשתף פעולה עם היחסים הצבועים האלה. דיי. מה אני יכולה לעשות?

[שקטה*]

מבינה אותך. אני פעם ניתקתי קשר עם בן משפחה קרוב מאוד למרות שהוא גר ברחוב על יד. אני חושבת שאת יכולה בהחלט לצנן את הקשר בהדרגה, בלי הסברים, עד לרמה של שלום-שלום כשנפגשים במקרה ברחוב או באירוע משפחתי וזהו. פשוט תגידי כל הזמן שאת מאוד עסוקה. או שיש לך כרגע בעיה רפואית שלא בא לך לדבר עליה, לא משהו חמור או מסכן חיים אבל מפריע ואת צריכה עכשיו זמן לעצמך ואין לך כוחות לשיחות ארוכות או מפגשים. הכי חשוב שקודם כל תתני לעצמך את הלגיטימציה שהשיפוט שלך טוב, האדם הזה לא רוצה בטובתך אלא מרעיל אותך, ולכן זכותך להתרחק גם אם אף אחד לא יבין למה חוץ ממך. זה תהליך.

[פלוני_אלמונית*]

איך אנתק קשר עם אחות שלמראית עין לא עושה שום דבר רע? היום אני לא רוצה יותר לשתף פעולה עם היחסים הצבועים האלה. דיי. מה אני יכולה לעשות?
שימי לב שאת מחפשת משהו שייחשב (על ידי מי בדיוק? תשאלי את עצמך, אולי זה יקדם) לסיבה טובה לניתוק קשר שלא עושה לך טוב.
למעשה, אין משהו שבאמת מחייב אותך לחפש סיבה כזאת- את יכולה לאשר לעצמך לנתק קשר אם בעיניך הסיבה מספיק טובה.
את לא חייבת לספק סיבות ותירוצים לאחותך ולא לאף אחד אחר, גם לא לעשות ניתוק דרמטי, פשוט לשמור על מרחק ש את מרגישה שבריא וטוב עבורך.
אולי בעתיד תרצי להתקרב שוב, וגם לזה את לא צריכה שום אישור חיצוני.
ואולי יהיה לך דווקא טוב הניתוק, אז תשאירי את זה כך.

[אושה*]

איך אנתק קשר עם אחות שלמראית עין לא עושה שום דבר רע? היום אני לא רוצה יותר לשתף פעולה עם היחסים הצבועים האלה. דיי. מה אני יכולה לעשות?
לצמצם את התקשורת והיחסים ביניכן למינימום. תתקיני בטלפון שיחה מזוהה ואל תעני לטלפונים שלה, תגידי שאת עסוקה או חולה או כל תירוץ אחר. אם היא שולחת הודעות תעני הכי קצר תשובות קרות וענייניות של כן ולא, אל תקבעי איתה כלום, אל תזמיני אותה לאירועים שאת עושה, אל תתקשרי אליה לאחל מזל טוב לנחם וכד', כשאת נקלעת בטעות לשיחה איתה אל תשתפי אותה בשום פרט מחייך האישיים. בתקווה שאם תתמידי, עם הזמן הקשר ידעך ככה מעצמו. גם אני נמצאת בסיטואציה דומה, אחותי היחידה שיפוטית כלפי ומנסה להתחרות בי בכל דבר כדי להרגיש טובה ממני ועליונה עליי, זה מעיק עליי ומרוקן לי את האנרגיות, עושה לי רע כאשר יש מישהו בסביבתי שמנסה למשוך אותי בצורה סמויה לתחרות, אני לא טיפוס שמנסה להיות טוב יותר מאחרים ולא רוצה להשוות את עצמי לאחרים, תחרויות עם אחרים זה משהו שפוגע בי ומפריע לי בחיים וקשה לי עם שיפוטיות לא הוגנת. אני מחכה להזדמנות הראשונה ברגע שיתאפשר לי כלכלית כדי לעבור דירה למקום מרוחק יותר, כי כמו שאומרים רחוק מהעין רחוק מהלב, אז אם את יכולה להרשות לעצמך מבחינה כלכלית להתרחק ממנה גם במקום המגורים אולי כדאי לך לנסות.

[כוכבית*]

היי,
הלוואי ויכולתי להתנתק סופית מאחותי אבל אני לא רוצה לעורר פרובוקציות, ואני לא רוצה להיות ברוגז, אני לא רוצה להתעסק איתה בכלל ולא בגלל שאני מפחדת ממנה אלא משום שאני לא רוצה לבזבז את האנרגיות שלי בהתעסקות אתה. שנים הייתי קורבן שלה על לא עוול בכפי ושילמתי מחיר יקר על כך, טיפוס פסיבי אגרסיבי זה אסון כי למראית עין "היחסים בסדר" ומאחורי הגב תוקעת לך סכין בגב, משחירה אותך, מרכלת עליך, רק בגלל שלא ניחשת מה היא רוצה או צריכה או לא ריצית אותה או לא עמדת בציפיות שלה.
רק כשהתפכחתי, התחלתי לקלוט ולהבין את הדרך פעולה שלה ועברתי תהליך שבו עיבדתי את הכאב והכעסים שהיו לי כלפיה, סלחתי לה רק בשביל לשחרר אותה ממני לא רציתי שהכעס יקשור אותה אליי.

ציטוט מכתבה על "פסיבי אגרסיבי" מאתר ב- ynet:

"לחיות עם מישהו שנוהג באופן פאסיבי-אגרסיבי עלול ליצור אצל הצד השני תחושה שהוא "משתגע", היא או הוא, יודע שמשהו לא בסדר, שהוא פגוע וסובל, אבל קשה לשים את האצבע על האשם, להוכיח שיש התנהגות פוגעת ואכזרית. זו יכולה להיות חוויה מאוד מתסכלת, שדורשת כישורים בלשיים ומשפטיים כדי לזהות ו"להוכיח" שבכלל יש כאן תוקפנות.
זו תוקפנות שהיא לא ממש תוקפנות, מכות שלא משאירות סימנים. מובן שגם תוקפנות "אקטיבית" איננה מומלצת, אבל בתוקפנות אקטיבית וגלויה, האויב לפחות גלוי"

"הפסיבי-אגרסיבי בעצם נקרע בין שני צרכים מנוגדים: הוא מרגיש את הפחד מפני עימות שיש לפסיבי ומצד שני, יש לו כעס גדול וצורך לשלוט באחרים, שיש לאגרסיבי. אצל אנשים אלה קיים צורך לפגוע באחרים אך הם חוששים לעשות זאת באופן גלוי. הם עושים הרבה מאוד כדי לפגוע באדם שעליו הם כועסים, אבל שומרים על עצמם בכך שהם לא עושים את זה ישירות.
עם סגנון זה קשה להתמודד מכיוון שהיות והכל סמוי, לכאורה קשה לבוא לאדם כזה ולהתעמת איתו על מה שהוא עושה, כי הרי הוא לא עושה כלום כביכול. הכל רק מרומז או נאמר לצד שלישי שאינו שותף לשיחה שלכם. "

[כוכבית*]

_אושה היי,
אני כל כך מבינה אותך,האחות היחידה שלך והיא כל כך פוגעת ומאכזבת.
את לא מבינה כמה רציתי "אחות גדולה טובה ומבינה" במיוחד שהיא האחות היחידה שלי, שנים ניסיתי לרצות אותה כדי אולי להצליח ליצור מערכת יחסים טובה אבל שום דבר לא עבד, מבחינתה אין מקום לשתי אחיות בבית, היא קנאית והיא רצתה להיות השולטת הבלעדית בבית, היא רצתה את כל ההערצה וההערכה אליה והיא דאגה להתעלל בי יופי בילדות, היא התנהגה איתי כל החיים כאילו אנחנו בתחרות ,הקטינה אותי, התנשאה מעליי, אני ואני ואני, ויש לי, רק לגרום לי לקנא וזה הגיע למצב שאנשים היו באים ואומרים לי "הכישלון שלך זה הניצחון שלה". עם כל מה שיש לה היא קינאה בי כי יש בי תכונות שלה אין היא כבדה, דיכאונית, חסרת אנרגיה ולי יש שימחת חיים, אני אנרגטית, קלילה וזורמת ואנשים מחבבים אותי.

מי שרוצה להתחרות איתי אני לא הכתובת, אני פשוט אומרת לו מראש "ניצחת" .

כתבתי שאני לא רוצה ברוגז אתה ולא רוצה ליצור פרובוקציות, אני פשוט לא רוצה לבזבז אנרגיות בהתעסקות איתה, אני כבר התחלתי לצנן את היחסים בינינו פחות מפגשים ופחות דיבורים ואני פועלת באמת איך שאני מרגישה. היום אין לי כעס כלפיה אני פשוט רוצה לשמור על יחסים משפחתיים נורמליים.

אם מתאים לך אשמח שתספרי לי איך את מתנהלת עם אחותך? האם אתן מדברות?