בן הזוג שלי עומד ומתבונן מהצד, בעיניים שמביעות תחושה של שייך-לא שייך
תסתכלי על כל הנשים פה,הוא מתריס: את לא רואה שהן "גבריות"? במכה אחת הן שוחטות כבש כמו כלום. חזקות כאלו,הן לא כמו נשים אחרות...
- כן,טוב,נו,ברור. אלו נשים שבוחרות ללכת בדרך לא סלולה,אם לא היה להן אומץ וכח ועמידות,הן לא היו מחזיקות מעמד בחינוך ביתי. אישה שברירית ועדינה שמתנדנדת כמו עלה נידף ברוח לא תבחר מן הסתם לקחת על עצמה תפקיד כל כך קשה
טוב,נו,באמת,זה הרי לא ה"מה" , אלא ה"איך"
יש בכן משהו שונה (מיישיר מבט גם אליי,שהרי אני כמותן,או ליתר דיוק-הן כמותי)
- כן,בטח שאנחנו שונות. צריך הרבה חוסן פיזי ונפשי כדי לבחור לחיות בחינוך ביתי. זו עבודה קשה,כן. צריך עור פיל ומערכת חיסונית חזקה כדי לעמוד מול כל ה "כולם" וה"נורמטיבי",כדי לבחור בחירות עצמאיות וללכת נגד הזרם.
אם אני אישה "חזקה", אז מה זה אומר עליו? שהוא יותר "חלש"? שהוא "סמרטוט"?
אשמח לשמוע תגובות לא רק מנשים "חזקות" שאולי בעליהן עשויים להזדהות עם הקושי המתואר כאן
אלא גם מגברים שמגיעים למפגשים על תקן של"ביביסיטר" , ומרגישים,כמו בן זוגי,קצת בצד, קצת שלא בנוח מול העוצמה הנשית שמשודרת באנרגיה,באוויר במפגשי חינוך ביתי
תודה