הזמנה להפסיק לעשן

[יוצאת_לחיים_חדשים*]

מחר אני מפסיקה לעשן ויוצאת לחיים חדשים. זוהי הזמנה לכל מי שמעוניין להצטרף לדף ולעשות זאת יחד.
אני בת שלושים ושש, מעשנת כמעט שתי קופסאות ביום.
חקרתי הרבה את נושא הפסקות העישון ומתברר שרוב האנשים מצליחים להפסיק בניסיון השלישי או הרביעי שלהם, אז אם חוויתם כבר נסיון נואש או שניים ועדיין אתם מעשנים אני מזמינה אתכם לעשות זאת יחד. להצליח יחד, לתמוך ולשתף, ולהיות כאן אחד בשביל השני.
הערב אני זורקת את כל המאפרות והמציתים לפח.
מחר אני קמה לחיים חדשים..

[יוצאת_לחיים_חדשים*]

טוב! אחרי שכתבתי את זה הייתי חייבת הפסקת סיגריה.
מרוב לחץ לקראת מחר אני מעשנת יותר היום.
אני נפרדת מחבר יקר (תרתי משמע...) .
הסיגריות היו איתי במקומות ובמצבים שאף אחד אחר לא היה איתי. הן מלוות אותי לאורך כל חיי כאדם בוגר. אני עצובה, ושמחה, מבוהלת ומתרגשת, חזקה וחסרת אונים.
מקווה למצוא שותפים למסע
בהצלחה...

[אוד_ליה*]

מזדהה
מעשנת און- אנד-אוף במשך שנים... בכל הריון (היו ארבעה) מפסיקה ומיד אחרי- חוזרת שוב...
מקווה למצוא את האיזון שיאפשר לי להיות חזקה ולחיות ללא החבר היקר (אהבתי ) הזה.

[לירי_יער*]

מעשנת יקרה
אני לא מעשנת אוטוטוטו 4 שנים
אחרי כמעט 18 שנה של עישון ממש אינטנסיבי
ממליצה לך לקרוא את הדרך הקלה להפסיק לעשן- אלן קאר
יעלה לך לקנות אותו סכום של סיגריות של כמה ימים סך הכל.
וגם פשוט לא לעשן בניגוד ל=להפסיק לעשן.
בהצלחה וכל הכבוד
אני נהנית לא לעשן

[מיכל_בז*]

_ממליצה לך לקרוא את הדרך הקלה להפסיק לעשן- אלן קאר
יעלה לך לקנות אותו סכום של סיגריות של כמה ימים סך הכל_

מצטרפת להמלצה. עד כה הפסיקו לעשן איתו (בסביבתי הקרובה): אני, חבר שלי ואחותי הקטנה.
ואני וחבר שלי היינו מאפרות מהלכות.

[עודד_המחפש*]

וגם פשוט לא לעשן בניגוד ל=להפסיק לעשן.
לא להחליט או להחליט לא

[עודד_המחפש*]

וגם אני שמעתי על כאלה שהצליחו להפסיק בעזרת הספר המומלץ. שווה לנסות.
בהצלחה!!
(מנסיון: זה מאוד כיף ומספק להצליח, ולהיות לא-מעשן. היום אני לא מבין איך אנשים עושים את זה, ומגעיל אותי להיות בקרבת מעשנים)

[דברתיה_קוממי*]

ממליצה לך לקרוא את הדרך הקלה להפסיק לעשן- אלן קאר

ספר מעולה. לא עבד אצלי. כנראה מפני שקראתי אותו שבוע אחרי שהפסקתי (היו לי 2 הפסקות עישון בחיים, לא מתוך רצון להפסיק לעשן, אלא מתוך חוסר עניין מוחלט ופתאומי בסיגריות. אין לי מושג איך זה קרה. מי שמכיר אותי ופוגש אותי יודע שלראות אותי בלי סיגריה זה כמעט בלתי אפשרי ולדרוש ממני להפסיק לעשן נכנס בגדר חלומות באספמיה) והוא כותב שם במפורש לא להפסיק לעשן במהלך קריאת הספר. ואולי זה סתם תירוץ שלי ללמה חזרתי לעשן. כשניסיתי להפסיק באופן יזום מתוך כל הסיבות הנכונות, מעולם לא הצלחתי, חוץ מאשר כמעט 10 שנים שלא עישנתי בשבתות.

מאחלת לך המון הצלחה ותכתבי כאן, שמשי לי כאור ומי יודע.. אולי אצליח דוקא בתקופה זו של חיי (שמבחינתי היא אחת הלחוצות והקשות עם האמהות המוגברת) להפסיק את הזבל (הנעים לי) הזה.

[דברתיה_קוממי*]

היום אני לא מבין איך אנשים עושים את זה, ומגעיל אותי להיות בקרבת מעשנים

הלואי עליי. מקוה שלא אשתייך לאלו הממשיכים להתגרות מזה כל החיים ולהאבק (יש לי תמיד תחושה שכן וזה ממש מרפה את ידיי כשאני חושבת על להפסיק לעשן - מה, להאבק כל החיים? חסרים לי מאבקים?)

[מיכל_בז*]

לואי עליי. מקוה שלא אשתייך לאלו הממשיכים להתגרות מזה כל החיים ולהאבק (יש לי תמיד תחושה שכן וזה ממש מרפה את ידיי כשאני חושבת על להפסיק לעשן - מה, להאבק כל החיים? חסרים לי מאבקים?)

אין מתנה גדולה יותר שנתתי לעצמי מאשר להפסיק לעשן. קשה להאמין כמה טוב זה עושה, זה בטח לא מאבק מתמשך, זו שמחה מתמשכת. זו מתנה. (נסי ותהני:) )

[אמא_בגבעתיים*]

גם אני לא מעשנת כבר 3 שנים כמעט בכלל- זאתאומרת פעם בשבוע לפעמים שלושה יש לי נפילות ואני מעשנת
כשטוב לי ואני רגועה בכלל לא בא לי לעשן, למעט כשאני עם אנשים מעשנים ויש לי רק חברה אחת שמעשנת ואיתה זאת באמת בעייה בשבילי, אבל אני נורא אוהבת אותה. גם לי הספר של הלן קלר עזר. במיוחד כשהבנתי שהסיגריות לא עוזרות להרגע- להפך בגלל הסיגריות הייתי כל הזמן כמעט עצבנית.
בשבוע שעבר קיבלתי מתנת יומולדת טיפול בשיטת עוצמת הרכות אצל חברת ילדות של אמי. היה מעולה!
אני לא זוכרת מתי בפעם הארונה בחיי ההיתי כל כך רגועה כמו אחרי הטיפול הזה.
בנוסף הטיפול דיכא לי את התיאבון: עשיתי את הטיפול אחרי ארוחת בוקר קלה ולא הייתי רעבה עד הערב.
אני מתכוונת להמשיך ללכת כי אני רוצה ללמוד להיות ככה רגועה ומסופקת תמיד ולא לעשן בכלל.
אם תרצי אשמח לתת לך את הפרטים של המטפלת. בהצלחה בכל מקרה!

[שבע_יהלום*]

אמא בגבעתיים, כאן החברה המעשנת שאת אוהבת ואוהבת אותך.
זה כל פעם מרשים אותי מחדש שהפסקת לעשן, ומי כמוני יודעת כמה זה לא פשוט בכלל ולא פשוט לך.
אני הפסקתי לעשן לפני שש שנים לשנה וחצי, בקלות גמורה ובלתי מוסברת.
לפני שנה הפסקתי לעשן לשלושה חודשים מאחת הסיבות המוצדקות ביותר להפסיק לעשן. זה לא החזיק יותר מזה.
אני מעשנת בערך מגיל 16, כרגע על קופסא ביומיים-שלושה, יודעת שלעשן זה כיף ויודעת שלעשן זה רע.

במאחורה של הראש בונה על ההיריון הראשון להפסיק לעשן ומקווה שאח"כ לא אחזור.
ובונה גם על בנזוג לא מעשן.
כן, בונה ומעשנת, בונה ומעשנת, ויודעת שהיחידה עליה צריכה לבנות היא אני עצמי.
קשה לי מאוד לדמיין את חיי בלי סיגריות, ובאותה נשימה יודעת שאצליח להפסיק ולהגיע למצב המושלם מבחינתי, של לא לעשן קבוע וכן להגניב סיגריה פעם בהרבה זמן מבלי להתדרדר חזרה.

מעבר לכל הרע הידוע בסיגריות, לעשן זו חולשה. שמעתי פעם סיפור שהיטלר נפגש עם איזה מדינאי רוסי למו"מ במקום בו אסור לעשן, והרוסי וויתר לו על כל מיני דברים די מהר כי היה מת לסיגריה.

לפעמים אני מנסה למצוא את המכנה המשותף לכל המעשנים שאני מכירה.
בסרט "מיתוס של תביעת אצבע" אומרים שרק אנשים עצובים מעשנים.

יוצאת לחיים חדשים, מאחלת הצלחה רבה וכל הכבוד.
יופי שפתחת את הדף, אצטרף כשאוכל, וזה לא עכשיו.
בנאדם צריך לדעת מתי הוא יכול ומתי לא.
שבוע צח.

[עודד_המחפש*]

יש דבר אחד שמאוד עזר לי להפסיק (ונדמה לי שאולי הוא גם מופיע בספר המדובר).
הבנתי שאנחנו פשוט מספרים לעצמנו סיפור ומאוהבים בסיפור שלנו ("זה עוזר לי להרגע", "אני אוהב את זה", "זה עושה אותי סקסי", "אני לא יכול בלי זה", "אי אפשר לשתות אלכוהול/קפה בלי סיגריה", "ארוחה שאין אחריה סיגריה זו לא ארוחה", "אין כמו סיגריה אחרי סקס" ועוד ועוד ועוד).
והכי חשוב: זה רק סיפור! אני אכתוב את זה שוב: זה רק סיפור!

זה רק סיפור!

זאת לא האמת! זה רק סיפור שבחרנו לעצמנו מכל מיני סיבות, והתאהבנו בו.

האמת היא, שאנחנו יכולים לספר לעצמנו איזה סיפור שאנחנו בוחרים.
אני בחרתי בסיפור שאומר שאני יותר לא מעשן.
ואתם יודעים מה?
הסיגריה זה לא מה שעושה אותי יותר או פחות רגוע, יותר או פחות סקסי, כן אפשר בלי זה, ארוחה היא אפילו טובה יותר בלי סיגריה אחרי זה, הסקס מהנה לא פחות בלי סיגריה, ואפילו: אפשר לשתות עם חברים בפאב מבלי להדליק ולו סיגריה אחת! (זה היה בשבילי גילוי מסעיר....) וגם לשתות קפה (למרות שעדיף כבר לוותר על הסיגריות והקפה במכה אחת )

בקיצור - תבחרו את הסיפור שלכם!

בהצלחה!

[מיכל_בז*]

כן. וגם העניין של אנשים עצובים הוא עוד סיפור.
בן דוד של הסיפור על האמנים המתייסרים.

לא צריך להיות עמוק או עצוב המיוחד כדי לעשן. כל מה שצריך כדי לעשן הוא לעשן את הסיגריה הראשונה ולהתמכר אליה. זה הכל.
אני מצליחה להתייסר בלי סיגריה ביד ואפילו להרהר הרהורים עמוקים ונוגים. זה אפשרי. בחיי.

[גוונים*]

אני מצליחה להתייסר בלי סיגריה ביד ואפילו להרהר הרהורים עמוקים ונוגים. זה אפשרי. בחיי.
כל כך נכון!
כשעישנתי הייתי משוכנעת בכל מיני דברים (שיהיה קשה להפסיק, שזה שאני מעשנת אומר עלי משהו, שזה שאפסיק לעשן אומר משהו, שיהיה הכי קשה בלי סיגריית ה... קפה/אחרי מבחן/ברגע של עצב ומתח וכו' וכו').
אבל כשהפסקתי לעשן ראיתי ששום דבר מהדברים שבהם הייתי משוכנעת לא בהכרח התרחש.
וכן, אפשר להיות נוגים ומהורהרים גם בלי סיגריה ביד... כמה זמן לקח לי לשבור את התדמית הזו על עצמי...
שבע, גם אני תמיד חיכיתי לבן זוג לא מעשן והיה לי ברור שההריון הוא הגבול (קטעים איתנו (-:)
הגיע בן זוג מעשן ובינתיים נושא ההריון התעכב.

אבל, בסוף מה שקרה, שהענין עם בן הזוג כן קצת עזר.
כי הוא החליט להפסיק (יום אחד יצאנו מסרט בקולנוע והלכנו הביתה ואז הוא אמר, אני לא רוצה למות סתם או משהו כזה ולמחרת הפסיק לעשן. הסרט הזה לא היה קשור לנושא, רק היו בו כמה מקרים של מוות מיותר שיוצר תחושה חזקה של שבריריות החיים האלה. זה מוזר, כי הבן אדם חווה לא מעט מוות סביבו במהלך חייו ופתאום דוקא הסרט הזה ברגע הזה, הוביל למן החלטה מאד ברורה ונחרצת.)
הוא אכן הפסיק לגמרי תוך יומיים. ולא היה לו קשה בכלל, למרות שעישן לא מעט והפסיק בבת אחת. הוא פשוט מן יצור החלטי ורציונלי אבל אני לא עובדת ככה. אז המשכתי לעשן למרות שאני דיברתי על להפסיק חודשים קודם.
אבל אז זה כבר היה מוזר מדי וגם הפסקתי.
זה לא היה קשה בכלל (להפתעתי) אבל מה שכן, במשך חודשים קודם הורדתי עוד ועוד סיגריות. הגעתי לרגע של הפסקת העישון כבר עם סיגריות בודדות ביום אחרי שהורדתי הרבה מהסיגריות שבעבר היו must מבחינתי. ולדעתי זה מה שהפך את זה ללא קשה.
הייתי כבר ממש מוכנה לזה ואחרי חודשים שבהם הרחבתי לאט לאט את רגעי 'אי העישון' על פני רגעי העישון.
אז זו הדרך שעבדה לי ושעליה אני יכולה להמליץ - הדרגתיות במשך הרבה זמן ופוש סופי חיצוני.

מה שכן, הרבה מאד זמן פחדתי לגעת בסיגריה. הרגשתי שסיגריה אחת באופן מיידי תוביל אותי לעוד אחת ועוד אחת ועוד אחת.
היום אני כבר מאפשרת לעצמי פעם בכמה חודשים סיגריה (לא בכל פעם שבא לי ועובר לי בראש שהייתי רוצה סיגריה אלא רק ברגעים מיוחדים באמת).

בהצלחה לכולם!

[עודד_המחפש*]

אז זו הדרך שעבדה לי ושעליה אני יכולה להמליץ - הדרגתיות במשך הרבה זמן ופוש סופי חיצוני.
זה מאוד אישי. יש כאלה שמתאים להם זבנג וגמרנו, ויש כאלה שמתאים להם כמו שאת תיארת.

היום אני כבר מאפשרת לעצמי פעם בכמה חודשים סיגריה (לא בכל פעם שבא לי ועובר לי בראש שהייתי רוצה סיגריה אלא רק ברגעים מיוחדים באמת).
גם זה מאוד אישי. יש כאלה שיכולים (אני עשיתי זאת לתקופה מסויימת בלי לחזור לעשן עד שהפסקתי גם את זה כי זה פשוט מגעיל בפה), ויש כאלה שזה בשבילם "מדרון חלקלק" ותוך שבוע מהסיגריה ה"בודדת" הם חוזרים לעשן.

[יוצאת_לחיים_חדשים*]

ערב טוב לכולם!
תודה על כל התובנות וההבנות, השיתוף והעצות הטובות.
בהחלט לקחתי מכאן המון. חשבתי אפילו להחליף את שם הדף ל הזמנה להתחיל לנשום... רק שאני לא יודעת איך עושים זאת... אבל הבנתי את ההבדל בין להפסיק לעשן לבין לא לעשן.
אני רוצה להתמודד עם קושי אבל לא להלחם.
אני רוצה לשנות הרגלים אבל לא להעלם.
אני רוצה להיות במקום טוב יותר מבלי להלחץ
אני רוצה לנוע בלי לפחד להתאמץ.
אני רוצה להיות דוגמא לילדיי אבל קודם כל לעצמי
אני רוצה להשתנות כדי להיות מי שאני.


בינתיים אני מבשילה...
ניקיתי את הבית מסיגריות אבל חברה לא מעודכנת שקפצה אחהצ הביאה איתה סיגריות ועישנתי אחת.
אחר כך הסברתי לעצמי בסבלנות רבה שאם כבר עישנתי כנראה שכדאי לדחות את ההפסקה למחר.
קיבלתי את ההסברים וקניתי קופסא.
הלוואי שזו תיהיה הקופסא האחרונה שאני קונה.
שאבתי מכולכם הרבה השראה ואני מבשילה, מחכה ומתכוננת.
המון תודה!!!

[יוצאת_לחיים_חדשים*]

וכמה טוב שמחר יום חדש! הזדמנויות חדשות. אני כבר מתרגשת. אני כבר רוצה. אני רואה את זה קורה.
טוב יאללה- אני יוצאת לעשן.

[פלוני_אלמונית*]

אני רוצה להשתנות כדי להיות מי שאני.
איזה משפט מקסים.
<וידוי- היום כמעט עם כל סיגריה שהדלקתי הרגשתי קצת מטומטמת. הייתה אחת שהדלקתי והרגשתי שאלה שלא מעשנים הם המטומטמים, איזה כיף זה לעשן. נו, ברור לי מה נכון>
<וגם, שמתי לב כמה טשטוש ראיות יש בלעשן- לצחצח שיניים, ללעוס מסטיק, לשטוף ידיים עם סבון, לחפוף את השיער ביתר שאת, לרוקן מאפרות, להדליק נר ריחני, ואצלי הרבה פעמים זה גם לשתות מים עם לימון אחרי סשן עישון. ממש זירת פשע.
כל היום שומעת סביבי על מפסיקים-לעשן. זה לא מלחיץ אותי, להיפך>

[שבע_יהלום*]

הפלונית היא שבע יהלום.
וזה המשפט הצהוב שיצא לי-
קח נשימה עמוקה ושאף את החיים אל קרבך, קחי נשימה עמוקה ושאפי את החיים אל קרבך - עכשיו!

[רויטל_S*]

חח אחרי 3 שנים של בלי סיגריות הדף הזה עשה לי חשק לעשן חחחח יאללה שיהיה בהצלחה !! (לא יודעת למה זה הסיפור שלי אבל עד היום בכל פעם שיורד גשם מתחשקת לי סיגריה )

[עודד_המחפש*]

וגם, שמתי לב כמה טשטוש ראיות יש בלעשן- לצחצח שיניים, ללעוס מסטיק, לשטוף ידיים עם סבון, לחפוף את השיער ביתר שאת, לרוקן מאפרות, להדליק נר ריחני, ואצלי הרבה פעמים זה גם לשתות מים עם לימון אחרי סשן עישון. ממש זירת פשע.
אולי כדאי לזמן מה לא לעשות את כל הדברים האלה, כדי לחוות במלואן את הרעות החולות של העישון. זה יכול לעזור להמאיס עלייך את הסיגריות.

[יוצאת_לחיים_חדשים*]

עודד- גם אני מטשטשת עקבות אך עדיין חווה במלואן את הרעות החולות של העישון... זה נמאס כל כך. נכון שיש פה ושם סיגריה מהנה ונעימה, אבל זאת סיגריה אחת ממאה אולי, וכל שאר הסיגריות חונקות ומגעילות ומזיקות לגוף ולנפש של המעשן ושל הסובבים אותו.
תודה על העידוד והתמיכה. בינתיים אני עוד מעשנת אבל אני בדרך לחיים חדשים. צעד ועוד צעד. אני מעדיפה להפסיד את ההנאה מסיגריה אחת ולא "להרוויח" את ה"רעות החולות" של כל התשעים ותשע הנוספות....
שוב תודה לכולם.

[סופרגירל*]

בהצלחה!

[אום_שלום*]

הבנתי שאנחנו פשוט מספרים לעצמנו סיפור
גם אני חשבתי שאני יכולה לא לעשן חוץ מאשר כשאני עם אנשים מעשנים/שותה בירה/מהרהרת על מר גורלי בסוף היום.
היום אני יודעת שהכל סיפורים שטותיים שסיפרתי לעצמי, יושבת ליד חברים מעשנים ולא שמה לב שהם מעשנים בכלל, הסיגריות הפכו לנון-אישיו, לא רלוונטיות בכלל בשום מצב, באף רגע.
אותו דבר אגב קרה לי עם קפה. לא הפסקתי לשתות קפה לחלוטין אבל כחלק מהרצון להפחית כמויות בחנתי את ה"אמיתות" שאני מספרת לעצמי על שתיית הקפה כמו למשל- אני חייבת קפה כדי להתעורר בבוקר/ בסוף ארוחה חייב לבוא קפה.
הפסקתי לשתות קפה בבוקר ובאופן אוטומטי צריכת הקפה שלי ירדה פלאים.

צריך תמיד לזכור שגם מי שמזריק הרואין מספר לעצמו שזה נורא נחוץ לו לכל מיני דברים וגם מי ששותה בקבוק וודקה לבד כל יום. כשחושבים על זה ככה פתאום נורא ברור שזה סתם הרגל מגונה שאין בו כלום טוב, זה רק נדמה לנו שיש בעישון יתרונות- זה לא באמת מרגיע, לא באמת מעורר, לא באמת ממריץ את חילוף החומרים, לא באמת...(השלימו את החסר).

בהצלחה לכל ה"לא מעשנים" בקרוב, זאת אחת החוויות המשחררות ביותר לא להצטרך את הסגריות יותר. @}