חרם על חברת תדיראן

[אנונימי]

שלום לכם

היום קראתי שחברת תדיראן רוצה לסגור מפעל בעפולה בו עובדים 350 אנשים רובם בסביבות גיל חמישים
החברה שהיא בבעלות אמריקאית תעביר את המפעל לסין
המכעיס הוא שהחברה מרויחה
הם פשוט רוצים להרויח יותר
אני מבחינתי מחרים מעכשיו את חברת תדיראן וקורא לכולם לעשות זאת עד לשינוי ההחלטה (או לתמיד אם המפעל אכן ייסגר).
אני מקווה שעוד אנשים ייצטרפו לחרם ולהפצתו

המרגיעון:תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר
בואו נעזור לשחר להגיע...

[טלי*]

לא תמיד חרם צרכנים היא הפעולה הישירה המתאימה.
במקרה של סכנה לסגירת מפעל, נראה לי שחרם רק יגביר את הסיכוי לסגירת המפעל....

[ליאת_טאוב*]

טלי, מה ההצעה שלך?

[ליאת_טאוב*]

כתבה מהיום על סגירת המפעל

אני חושבת שזה מקרה שמדגים יפה איך ידו הנעלמה של השוק החופשי (אותה יד שמכוונת את מחירי הדירות להשכרה, למשל), מסדרת את העניינים בצורה הטובה ביותר בשביל כולם.
יחי הכסף.
תחי הצמיחה.

[ה_עוגיה*]

ליאת, להבדיל ממקררים שאפשר ליצר בארץ אחרת, דירות להשכרה אי אפשר.
(מקסימום להביא סינים שיבנו אותן)

[ה_עוגיה*]

ר"ל - לפחות על שוק הדירות להשכרה הגלובליזציה משפיעה פחות.

[כנות_היא_המדיניות_הטובה_ביותר*]

אכן, פיטורי העובדים בתדיראן כואבים גם למי שלא נמצא במעגל הראשון וכמו שאומר המרגיעון כולנו זקוקים לחסד....

אבל, אם אתם הייתם בעלי המפעל, האם לא הייתם עושים את אותו הדבר?

מעיון בדפים מסוימים באתר עולה שהתשובה לגבי חלק מהאנשים היא כן. יש באתר הזה אנשים רבים שמסבירים למה הדאגה שלהם לתועלת האישית שלהם, גם היא על חשבון הציבור רק תעזור בסופו של דבר לציבור בארץ לראות את האור, להכיר במציאות האמיתית והנכונה ולהבין אותה.

[אנונימי]

חד משמעית לא
אם הייתי בעל מפעל מרויח לא הייתי מפטר עובדים
גם אם הייתי בקשיים זמניים והיה לי אויר לעבור את המשבר הייתי עושה הכל כדי להמנע מכך
מעבר כך אין דבר כזה מעגל ראשון
אנו סופגים כל כך הרבה מכות מכל כך הרבה כיוונים (מים,קרקעות,מאגרים שפוגעים בפרטיות) שרק אם נתאחד נצליח להשפיע.
מה עוד שכאן מדובר מבחינתי על אקט פסיבי יחסית שכל אחד שאכפת לו יכול לעשות.
הצהרה על כך שלא נקנה מוצרים של חברה חסרת רגישות אנושית אשר מפטרת אנשים בשעת משבר היא צעד שיכול ליצור שינוי אם הרבה אנשים יבצעו אותו.
חברות יתחילו לחשוב פעמיים לפני נקיטת צעדים כאלה.
וזה לגמרי לגיטימי בעיני לעשות אותו
זה הכלי היחידי שיש לנו כצרכנים
כמובן שאם היו לי מניות שלהם הייתי מוכר אותם מיד...

[רוזמרין*]

המצב שבו חברות מרוויחות מעבירות פסי יצור לעבדים בסין, ירדן או עזה הוא בעיני בלתי נסבל. למה הן רוצות להרוויח יותר? כדי שהבעלים והמנהלים ירוויחו יותר, לא כדי לשפר את תנאי העבודה של הפועלים ולא כדי לשפר את איכות הייצור.

מצד שני, אם הייתי מכינה רשימה להחרים של כל הדרעקים האלה- לא הייתם קונים יותר בגדים, ריהוט, מכשירים אלקטרונים, מכוניות, צעצועים ועוד ועוד.

אני רק יכולה להציע שוב- קנו במכולת ולא ברשתות, קנו אצל הנגר ולא באיקאה. זה יקר יותר אבל מקיים משפחות צנועות ולא מליארדרים שמשלמים פרוטות.

[שוות_נפש*]

אני רק יכולה להציע שוב- קנו במכולת ולא ברשתות, קנו אצל הנגר ולא באיקאה. זה יקר יותר אבל מקיים משפחות צנועות ולא מליארדרים שמשלמים פרוטות.

[צל_הימים*]

המצב שבו חברות מרוויחות מעבירות פסי יצור לעבדים בסין, ירדן או עזה הוא בעיני בלתי נסבל. למה הן רוצות להרוויח יותר? כדי שהבעלים והמנהלים ירוויחו יותר, לא כדי לשפר את תנאי העבודה של הפועלים ולא כדי לשפר את איכות הייצור.

גם כאן, מדובר ביישום של תפיסת עולם כלכלית. הרווחיות של העסק כערך עליון. זה מה שמלמדים בפקולטות לכלכלה. זו האידיאולוגיה שמניעה את בעלי המפעלים, את מנהליהן ו... את פקידי משרד האוצר, המכונים בחיבה "נערי העוצר". ממש נערים חמודים ושובבים... ומי שלא מאמין לי, שיעיין בעיתונות הכלכלית, שהיא השופר הגלוי ביותר של אותה אידיאולוגיה. ולקשוחים יותר, תמיד יש את ספרי הכלכלה עצמם. ממליץ בחום על %D7%9E%D7%A8%D7%A9%D7%9C]אלפרד מרשל ו- %D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%98%D7%A8]יוזף שומפטר שהגותם מהווה את הבסיס ללימודי הכלכלה עוד כיום. לדוגמה, שומפטר תומך בקיום מונופולים:

היווצרותם של רווחים ושל שליטה של חברות מעטות על חלקים גדולים בשוק (מונופוליזציה), אינה נתפסת בהכרח כדבר הפוגע ברווחת הצרכנים או ברווחה הכלכלית - ללא חברות מובילות אלו, לא יהיה פיתוח טכנולוגי בתעשייה והרווחה על פני זמן תהיה קטנה יותר.

ויש לו גם אמירה מעניינת לגבי המשטר הדמוקרטי:

" בספרו "קפיטליזם, סוציאליזם ודמוקרטיה" חלק שומפטר על הרעיון לפיו דמוקרטיה היא תהליך שבו ציבור הבוחרים מזהה את טובת הכלל, ופוליטיקאים מוציאים בחירה זו אל הפועל. הוא טען שהנחה כזו אינה מציאותית ושהבורות והשטחיות של האנשים פרושה שלמעשה הם בעיקר מתומרנים על ידי פוליטיקאים, הקובעים את סדר היום. דבר זה הפך את הרעיון של 'שלטון העם' הן לבלתי סביר, והן לבלתי רצוי.

תחת זאת הוא קרא למודל מינימליסטי שהושפע רבות ממקס וובר, שבו דמוקרטיה היא המנגנון לתחרות בין מנהיגים, בדומה מאוד למבנה שוק. הוא הגדיר דמוקרטיה כ"הסדר מוסדי לשם השגת הכרעות פוליטיות שבו נמסרת ליחידים סמכות של הכרעה תוך מאבק של תחרות על קולות העם". למרות שהצבעות תקופתיות של הציבור הכללי נותנות לגיטימציה לממשלות ומשאירות אותן במצב של מתן דין וחשבון, המדיניות נתפסת במידה רבה כדבר שלהן עצמן ולא של העם, והתפקיד ההשתתפותי של הפרטים מוגבל מאוד. "

נראה שזהו אכן המודל השלטוני המיושם כיום. או בעברית מדוברת, דמוקרטיה בכאילו.

ניתן לתהות לאור זאת, האם ייתכן שבעצם לימוד תיאוריות אלו את הדור הבא של מובילי המשק, יש כאן הנצחה של ניצול הציבור הרחב, הן כעובדים והן כצרכנים? או שמא כהרגלי פסחתי על שני הסעיפים ונחפזתי אל מסקנות חפוזות .
<ואולי אין שום קשר בין כל מה שאמרתי לבין נושא הדף, וגם זה, כהרגלי >
<אפשר בהחלט למחוק את הדף הזה, גם הוא מיותר, מעיק, מדכא ובעיקר מטרחן>

[רוזמרין*]

הרווחיות של העסק כערך עליון. זה מה שמלמדים בפקולטות לכלכלה
אה, זה בסדר דווקא. מה שמעצבן, אותי לפחות, זה חוסר הסתפקות ברווח. למה הרווח צריך לעלות כל הזמן? זה לא הגיוני, זה בא על חשבון העובדים והצרכנים והיות וגם מתמטית זה בלתי אפשרי- יוצא שתמיד החלשים סופגים את גל ההפסדים והחזקים מרוויחים בכל מקרה.
כל עוד אנשים יצרכו ללא מודעות והבנה, ימשך המצב האבסורדי (שלרוב האנשים נראה כמצב הטבעי והנכון).

[צל_הימים*]

טענתי היא ש-הרווחיות של העסק כערך עליון_ מובילה ל- _זה בא על חשבון העובדים והצרכנים והיות וגם מתמטית זה בלתי אפשרי- יוצא שתמיד החלשים סופגים את גל ההפסדים והחזקים מרוויחים בכל מקרה_ וגם ל- _אנשים יצרכו ללא מודעות והבנה_ כי כדי להשיג את הרווחיות, החברות מציפות את המרחב הציבורי (ומכאן את התודעה שלנו) בהתנייה שיטתית לצריכה עוורת וכך גורמים ל- _ימשך המצב האבסורדי (שלרוב האנשים נראה כמצב הטבעי והנכון).
<תודה רוזמרין על אספקת חומר הגלם. אני כבר לא צריך לכתוב כלום משל עצמי, אני רק מעתיק ומדביק. אשכרה שיעור מלאכה >

[התפוז_האורגני*]

למה למחוק? כבר למדתי משהו מז'ראר ורוזמרין בזכות מנהלי תדיראן ו harmony:-)

<להיות שכיר זה סכנת נפשות>

[צל_הימים*]

<אפשר בהחלט למחוק את הדף הזה, גם הוא מיותר, מעיק, מדכא ובעיקר מטרחן>
למה למחוק?
זו היתה הערה נבזית שלי כלפי גלי מחיקות שהתנפצו עלינו לאחרונה. רציתי להגיב כבר קודם, אך נצרתי אש... אז כאן שחררתי איזה ניצוץ.
<מישהו מחק את די לדפוק את שוכרי הדירות שלא במסגרת נוהל המחיקה המקובל באתר. שיחזרתי תוך שחרור קיטור קל. קל מדי אולי, כי התופעה חזרה על עצמה>

[אנונימי]

העצוב כאן הוא הגישה של כולנו (כן,גם שלי בדרך כלל)
אנו מראש מניחים שאין מה לעשות כדי לשנות את הסגירה של המפעל
ואני רואה איך התקשורת דואגת לזה
אחד מראשי ההסתדרות,שאמור לעזור לעובדים האלה אומר- גם אני הייתי מעביר את המפעל לסין כדי להרויח יותר..
עכשין תחשבו על מצב בו כל עובדי המפעל היו חרדים וכל הציבור החרדי היה מתגייס לתמוך בהם ומכריז על חרם כזה. זה היה נראה אחרת ואולי גם יוצר שינוי.

הטוקבק המעניין ביותר שראיתי לעניין הוא זה:
"שי - כוח לעובדים , חיפה (06.08.09):
עובדים יקרים
החיים שלכם והאינטרס שלכם לא להידחק למצוקה כלכלית חשובים יותר מתאוות הבצע של הבעלים.
המפעל הזה הוא שלכם. אתם שייצרתם במשך שנים את המזגנים והרווחים שהתשלשלו לכיס הבעלים הופקו על גבכם
במקרים דומים מאוד לשלכם במפעלים באנגליה, ארה"ב, ארגנטינה ועוד העובדים התבצרו במפעל ודרשו את המשך הפעלתו ללא פגיעה בתנאי השכר כולל שמירת כל זכויות הוותק המצטברות. אם אין מי חברה שמוכנה לעשות זאת יש לדרוש את הלאמת ע"י המדינה תחת ניהול דמוקרטי של העובדים עצמם.
במידה וההסתדרות לא מוכנה לסייע במאבקכם - ולהתמקח על גובה הפיצויים אינו מספיק - ארגון כוח לעובדים ישמח לסייע לכם במאבקכם, שהוא גם מאבק לשמירת מקומות עבודה טובים בעיר עבור הדורות הבאים בעפולה"

אז אולי יש עוד תקווה

[רוזמרין*]

אחד מראשי ההסתדרות,שאמור לעזור לעובדים האלה אומר- גם אני הייתי מעביר את המפעל לסין כדי להרויח יותר..
יפה, זה מעיד שהאיש אולף להבין מה טבעי ומה נכון....אבל אם אנחנו מדברים על אותו ראיון בערוץ 1, האיש אמר גם משהו מאד מדוייק בין הטיפות:
"אני לא מצפה מבעלי המפעל כלום. גם אני במקומם הייתי נוהג כך. אני מצפה מהמדינה . "

וזה בדיוק העניין, שהוא גם ענין "שיטת השקשוקה"- השרים, הח"כים והפקידים הפנימו היטב את סולם הערכים "הנכון" ולכן אינם עושים את תפקידם. במקרה הזה, למשל, תפקידם להפעיל סנקציות על בעלי המפעל כדי שלא ישתלם להם לסגור.
נניח, להחזיר את המענקים שקיבלו מהמדינה, את השתתפות המדינה ע"י הנחות שונות, תשלום קנס גבוה על סגירת מפעל רווחי, דרישה לתשלום פנסיה מוקדמת למי שנתנו את כל שנותיהם למפעל וכו'.

[צוויליך*]

חברים -

זוכרים שמפעם לפעם מתפרסמות ידיעות על מפגינים רבים או מעטים, שקטים או אלימים, שמנסים להפר את שלוות ועידות הפסגה של המדינות המתועשות?
פעם בבירה הזאת, פעם באחרת, לפעמים גז מדמיע, לפעמים מישהו אומר "אנרכיסטים", אפשר לזפזפ לערוץ פחות מעייף.

למה אני מזכיר אותם?
כי מי שאמור להיות אמון על השארת משרות הייצור והתעסוקה בכלל בתוך ארצנו

• (ושבגד בנו

ושזורק לנו פלסטרים לפצעים המדממים של אבטלה ושכר עבדים ומעסיקים עם לב אבן
ושחולב מאיתנו משכורות יפות ועל גבנו שוחד על שוחד
ושהופך משפט למשפח)*
הלא אלה הם פקידי הממשלה, שמטפחים את מערכת החוקים והתקנות שמעודדת את בעלי המפעל להעביר אותו לסין.
ואם נדמיין שיקום ממשל ישר ועצמאי שיכוון להשארת הייצור והמשרות בארץ-
הרי שיהיה כבול ע"י הסכמי סחר בינלאומיים שמגבילים את זכותנו להגן על אזרחינו מבחינה כלכלית.
בעולם הגלובלי דהיום לבעלי ההון יש זכות לסחור באופן חופשי וכמעט ללא מגבלות. לאזרחים הגלובליים יש זכות להיות עבדים בני עבדים
ובסוף היום לשבת מול הפלסמה 38", מחוברים לHOT ולזפזפ לערוץ פחות מעייף
וזאת איכות חיים
וזה חופש
הללויה

[יול*]

עכשין תחשבו על מצב בו כל עובדי המפעל היו חרדים וכל הציבור החרדי היה מתגייס לתמוך בהם ומכריז על חרם כזה. זה היה נראה אחרת ואולי גם יוצר שינוי.

[אפרת_נ*]

יול, ליאת, רוזמרין, ז'ראר. איזה כיף שאתם כאן. תמיד מוציאים לי את המילים מהפה... (מהיד?)