כינויים לאבר המין הנשי

[ענת_שן_לוי*]

הועבר מהדף לואיז היי

פלונית, לואיז היי תמיד הדגישה שחשוב מאד איזה מילים אנחנו בוחרים לכינוי אברי המין שלנו.
אחד הדברים הנחמדים שאת יכולה לעשות עבור עצמך ועבור אבר המין שלך הוא למצוא עבורו שם מעודן יותר מזה שאת נוהגת להשתמש בו. השמות "מנוש" כמו גם "כוס" בניסוחה של אלמונית, הם שמות שטעונים בתחושת בושה ולכלוך בכל הנוגע למין ולאברים המיניים. מצאי לו שם אוהב. אולי פרח? והוא יפרח.

[בשמת_א*]

למה לא "פות"? הרי זה שמו. מה רע בו?

[רותי*]

יש נשים שאוהבות את המילה מנוש ומתייחסות אליו כאל שם חיבה.

[ענת_שן_לוי*]

לאחרונה שמעתי על הסתייגויות מ-פות בגלל ההקשרים של אותיות השורש לפתיינות ולפתיות (פתי, פתיה)... אני עוד לא בטוחה מה דעתי בנדון.
המילה מנוש (שאין לי מושג מה מקורה ולא הזדמן לי להיות בחברה שמשתמשת בה) עושה לי אסוציאציה של הקטנה, התיילדות, ולכן גם בושה.
האם "מנוש" יכול להיות אבר מדהים בעל עוצמות אדירות ופוטנציאל עילאי לעונג? או שהוא מין דבר חמוד כזה שלא צריך לחשוש ממנו, שגם לא תבוא ממנו שום תועלת, ושלא מאיים כל כך על אף אחד בגלל שעוצמותיו מנוטרלות?

[אנונימי]

גם אני לא שמעתי אף פעם את המילה מנוש.
איך בכלל אומרים אותה? בשורוק? מילעיל / מילרע?

ענת, כינוי חיבה באופן כללי, זה טוב או שזה גם מקטין?

[ענת_שן_לוי*]

אם כבר כינויי חיבה, אני מעדיפה אותם אישיים ולא קולקטיביים. כלומר כאלו שממציאים לבד ( - או עם בן הזוג), ולא כאלו שספגו משמעויות שונות ממשתמשים שונים...

[אביב_חדש*]

מָנוּש
לא שגור בפינו, אבל יודעת.

[בשמת_א*]

ובמלרע.
נדמה לי שזה בשפה אחרת. שכחתי איזו.

[פלוני_אלמונית*]

בספר טוקאיה גרנדי - התכשיט של .... ונתנו תאור בהתאם לבעלת ה - "תכשיט"

[ענת_שן_לוי*]

בענין ה"פות" משהו יודע את מקור המילה? עשינו סדר בבית ואישי היקר "החביא" לי את העברי-עברי.

[שירי_בן_דב*]

מנוש לעניות דעתי זה בערבית.

[ורד_לב*]

אצלנו המילה היא יוֹני. זה מהינדי, כך מכנים את הסמל הנשי ובעיניי ממש מצא חן ונותן תחושה נעימה. אז אימצתי!

[בשמת_א*]

ענת, איך את יודעת שמנוש זה מערבית? אני דווקא חשדתי בספרדית כמקור, ואת לא יכולה לשלול את זה...

[ענת_גביש*]

זהו שאצל סבתא שלי בבית יש בליל שפות , גם ערבית , ויש תימניות שמשתמשות במילה , אז שיערתי שערבית . התקשרתי אליה עכשיו והיא לא בבית , אבל מבטיחה לבדוק.

[ענת_שן_לוי*]

חיפשתי "פות" בעברי-עברי הישן מלפני חמישים שנה והוא לא מופיע שם.
האם יתכן שמילה זו היא מחידושי האקדמיה?

[בשמת_א*]

חפשי "פת" בחולם חסר.
באבן שושן זה רשום כמלה מכתבי הקודש. כמו ערווה.

[טושו_ע*]

אצלנו בבית קראו ל"מנוש " בשם דוּדוּ.
ואז הגעתי לכיתה א' וישב לידי ילד שקראו לו דודו.
הייתי בשוק!!!
בעלי לעומת זאת גילה בביה"ס שיש ציפור בשם בולבול וגם הגיב בהלם קל.

[ורד_לב*]

דודו זה גם קקי של ילדים באנגלית. בגלל זה דודו (בעלי) נקרא באנגלית דייויד!

[ענת_שן_לוי*]

אכן, פת בחולם חסר. לפי המילון המקור הוא ישעיה ג' י"ז אלא שבישעיה פרק ג' יש רק י"ג פסוקים.

[עדינה_מאוד*]

יש שקוראים לזה פיפי- באמת מעליב!

[ענת_גיגר*]

במילון לסלנג בריטי באינטרנט מצאתי את הביטוי הבא:
salmon canion
נקיק הסלמון, או שמא קניון האילתית;-)

[עדי_רן*]

השמות "מנוש" כמו גם "כוס" בניסוחה של אלמונית, הם שמות שטעונים בתחושת בושה ולכלוך בכל הנוגע למין ולאברים המיניים

הכל בעיני המסתכל. הפלונית והאלמונית שהשתמשו בשמות אלה לא נשמעו לי חשות בושה או לכלוך. אני מציע למי שכינוי מסוים מפריע לו (לה) להתאמן באמירתו הרבה פעמים -- סביר שתחושת הבושה תחלוף, וההתייחסות העצמית לאברי המין תהיה בריאה יותר.

למיטב ידיעתי "כוס" הוא "פות" בערבית כלומר ביטוי לא טעון במקורו. כשנלקח לעברית הפך להמוני, כמעט טאבו.
"מנוש" שמעתי אצל דוברי צרפתית (מרוקאים, תוניסאים), איני יודע מה המקור אבל יש לי תחושה שגם הוא תמים.

"פות" אכן מופיע בישעיה ג' י"ז - הפסוק המלא הוא "ושפח אדני קדקד בנות ציון וה' פתהן יערה". המלה "פתהן" או דומה לה לא מופיעה בשום מקום אחר במקרא (מלה יחידנית). פסוק זה הוא חלק מנבואת זעם שעוסק בנשים וכנראה לפי תקבולת (?) פורש כשם איבר המין.

לעומת זאת בשיר השירים מופיעים תיאורי אהבה רבים ומפורטים בלי להזכיר את שמות אברי המין (אם לא מתייחסים ל"שדיים" כאברי מין). אבותינו כנראה התביישו כבר אז לקרוא להם בשמות. כמה תסביכים היו יכולים להיחסך

ראיתי בכמה מודעות בבני ברק כינויים כמו "המקום ההוא", "לפתח חטאת רובץ", "מקור הטומאה" ועוד התייחסויות בלתי מכובדות שמזכירות לכלוך. חבל.

[ענת_גביש*]

ביפנית אומרים omeko, זו המקבילה לכוס ולא לפות.
זה יפה, כי כל מילה חשובה ביפנית מתחילים ב "או", שזה תחילית כבוד . כמו אומיזו -מים ,אוקנה- כסף ,אובאסאן -סבתא ,אוטושיורי-זקנים , אומאסאן -אמא. ועוד.
המילה המנומסת שם היא shta, שזה פשוט "למטה" .

[ענת_שן_לוי*]

עדי רן, זה היה יכול להיות מאד פשוט אם היינו יכולים להגיד את המילה כוס מבלי לחוש בושה ולכלוך. גם אם תחושות הבושה והלכלוך לא נמצאות על השולחן הן נמצאות מתחתיו, התת-מודע. המילים שאנחנו בוחרים יכולות לרמוז לנו על המצאותה של הבושה. ובדיוק לזה לואיז היי (שם החל הדיון) מכוונת עם האמירות החיוביות. אם לא היו לנו באופן ארכיטיפי בושה ותחושת לכלוך בכל הקשור לאיברנו המיניים לא היינו נאלצים להיות לבושים בציבור, לא הייתה הקללה "כוס אמק", לא היו פשעי מין, לא היו זונות, ולא היית רואה בבני ברק או בכל מקום אחר
כינויים כמו "המקום ההוא", "לפתח חטאת רובץ", "מקור הטומאה" ועוד התייחסויות בלתי מכובדות שמזכירות לכלוך.

אז אולי יש בנו כמה צדיקים גמורים שאין להם שום בושה ביחס לאברים המיניים שלהם, כמו שיש ביננו כמה נשים שיולדות ללא כאב. (באינסטינקט אני חשה שיש קשר בין השניים - הרי המיתוס הבסיסי שלנו הוא: בעצב תלדי בנים - במקביל לגרוש מגן עדן - שם לא היתה בושה).
אבל רוב האחרים זקוקים להרבה עבודה כדי לשחרר ולו מעט מהמעמסה הכבדה שרובצת על המיניות שלהם. ומי שזה מדבר אליו מוזמן לפשפש במילותיו ולמיין אותן מחדש.

[ענת_שן_לוי*]

חבר קבליסט תרם מידיעותיו: יש פֶה עליון שעושה את רוב הדיבורים בדרך כלל ו-"פה תחתון" - פֹת הם ראשי תיבות שלו. הוא קרוי כך על שום היותו אבר מתקשר.

[מיה_גל*]

ענת, זה יופי של פירוש
ומלימודי האנטומיה אני זוכרת שזה ככה גם בלטינית - פה עליון ופה תחתון.

[Dan_Kap*]

שמות של פרחים - ורד, שושן.

בעיתון העיר הופיעה לפני כמה חודשים הצעה לשם עברי ובלתי טעון למונח "כוסית" - חבצלת.

[אנונימי]

משוררת שאינני זוכרת את שמה, השתמשה בביטוי:
לחלוחית בכוכית.
והאקדמיה ללשון, קיבלה את המילה כוכית אל השפה, באופן רשמי.
איזה מילה חמודה, נכון?

[פלוני_אלמונית*]

שם המשוררת הנ"ל, אגי משעול

[עירית_ל*]

אני קוראת עכשיו את "כפרה" של איאן מקיואן. בספר הזה המלה כוס (בטח cunt באנגלית) מניעה עלילה טראגית. אני הולכת לכתוב על הספר גם ב המלצות ספרים - נפלא.

[פלונית_על_מונית*]

בפורום השפה העברית ב YNET עלו כמה הצעות לשמות עבור איבר המין הנשי. כמה מן ההצעות: עֶרֶג, משושית, פרפרית, לירית, פנימיש... ויש עוד כמה. אני מקוה שאפשר יהיה לראות את זה פה: http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-847,00.html

[עודד_לבנה*]

ישובים בארץ ואברי מין (נשיים, גבריים)

• פתח תקוה.
• ראש פינה.
• גוש חלב, גבעתיים, רמתיים.

---

אני מכיר מישהו שקורא לאבר המין הנשי, כשהוא רטוב, בריכה, ולאבר המין הגברי באותה סיטואציה - - - המציל...

[עודד_לבנה*]

הצבעה על כינויים יש בפורום לשון עברית: http://www.noampeled.com/vaginapoll.html

[דנה*]

אצלנו בבית קוראים לזה פוצל (PUZEL), וככה גם קוראים לאיבר המין הזכרי.

[יותר_משלולית*]

אצלנו בבית, אם יורשה לי לשתף, היו פוש-פוש או צ'וצ'ו, ולקח לי המון זמן לקשר אותם ל"פות" (שישר הקפיץ לראשי את הגננת מרים) ולהפנים את העובדה שזה אותו האיבר.
בכל אופן, שם נוסף לאיבר הוא, בקנייתית,: "פונאני".
כמדומני שזה השם הרשמי, אבל בכל אופן הוא מאוד מקובל גם אם איננו רשמי. ישנן גם קבוצות מצומצמות מאוד בעולם המערבי (בעיקר אפרו אמריקנים שגדלו בבית מחובר לתרבות האפריקאית, או שאינם וותיקים) נוהגים להשתמש באותו הכינוי.
אני באופן אישי חושבת ש"פונאני" זה שם נהדר, שעוד לא הספיק לספח לעצמו יותר מדי משמעויות בלתי רצויות. לכן- מומלץ בחום!

[מיץ_פטל*]

ואצלנו קוראים לו פות-פות או פותי . (ובולבול ובולי על אותו משקל).

[ברונית_ב*]

וינאי (2.3) המציא שיבוש מתוק למילה פות: פמוט (-:
אימצתי.

[קולולו*]

ואצלנו יש 'בות'. לבן יש בולבול ולבת יש בות. או בותבות.

[רוחלה*]

ואצלנו קראנו בשם "פופסי" בלי סיבה מיוחדת ובתנו שידרגה ל"אוסי" [עם שורוק] מתוך שיבוש ילדי.
לבן אצלנו יש "פישקו" [שוב - שורוק לאחר ה"ק"] - לא ברור למה. אולי כי הוא עושה פיש, וככזה - בעל תפקיד. דהיינו - פישקו....

[טל*]

מה קורה לכולם ! שכחתם את הכינוי הכי הכי ידוע חוץ מפות וכוס ומנוש ... שכחתם את וויג'יינה ! שזה פות באנגלית ... ואצלנו משתמשים בזה המון !
וייג'יינה... הכי הגיוני לא ?
אז במקום מילים שקיבלו משמעות מגעילה כמו כוס , מנוש , אפשר פשוט להשתמש בווג'ינה ....

[מאמא_מאוהבת*]

כשאנחנו מדברים עם הצאצאית שלנו, אנחנו קוראים לזה "פוסיק" (על משקל טוסיק).

<טיפה דומה ל"פופסיק" (pupsik) שזו בובת תינוק ערומה בד"כ (ברוסית)>

[פלונית*]

שכחתם את הכינוי הכי הכי ידוע חוץ מפות וכוס ומנוש ... שכחתם את וויג'יינה !
זה לא כינוי. זו מילה באנגלית. אולי גם כוס ומנוש הן המילים התקניות לפות בשפה שבאו ממנה. ואגב, לא את כולם המילים האלה מגעילות.

[דנה_ה*]

לפני כמה ימים ישבתי עם דודה שלי, סבתא שלי ואמא שלי והיתה לנו מין שיחת נשים נחמדה שכזו. מפה לשם הן סיפרו לי שבגולה (רומניה) הכינוי לאיבר המין הנשי היה: אקרעפלה (מלשון קרפלעך). אקרפלה זה לילדה, ולאישה - אקרעפל.

[חד_פעמית*]

הקטנה שלנו (+4) המציאה את: פישפש (עם קמץ תחת ה-פ השני), ללא שום מודעות לקונוטציית השער.

[פופולית*]

אקרעפלה געבאלד!
היתכן שברומנית זה נשמע סקסי?

[צביה*]

הידעתם? המשמעות של המילה נרתיק ,וגם ווג'ינה (באנגלית ) היא: נדן .נרתיק החרב.
האם זה לא אומר משהו על התפיסה את אבר המין הנשי?????

[לא_מבינה*]

ויש שקוראים לזה 'פונני'.

[אם_הבנים_שמחה*]

האם זה לא אומר משהו על התפיסה את אבר המין הנשי?????
כמו שזה אומרל הגברי...
אקרעפלה??? כמו במרק???

[דנה_ה*]

לכל הנזעקים בעניין הקרפלעך: כפי שאני הבנתי זהו שם חיבה שנהגה למשל ע"י סבתא שעושה לנכדתה אמבטיה או מחליפה חיתול. אקרפעל (לאישה בוגרת) זהו כינוי שמתאים לשיחת נשים.
אני בכלל לא חושבת שלגברים היתה איזו יד בעיצוב הכינוי הזה.

[אם_הבנים_שמחה*]

לכל הנזעקים בעניין הקרפלעך
אני אישית לא נזעקתי. רק רציצי לדעת אם זה אותו קרעפל.

והגברים התכוון לנרתיק, לא?

[דנה_ה*]

רק רציצי לדעת אם זה אותו קרעפל
רציצי? - פליטת קולמוס פרוידיאנית?

[דלת_אחורית_נוה*]

אני מכירה את הכינוי החביב פמושקה

[אם_הבנים_שמחה*]

רציצי? - פליטת קולמוס פרוידיאנית?
לא, מכוון.
פעם נפלט למישהי, מצא חן בעיני ואומץ בחום.

[פלוני_אלמונית*]

הכינוי האחרון ששמעתי - בורקס.
(כנראה שהכוונה למשולשים ולא למרובעים..)

[ניבה*]

אצלנו (המושבניקים...) קוראים להם בשמות עם ארומה צרפתית :
לאיבר הנשי "ויזמבלונש"=vizamblonsh ולאיבר הגברי "אבוקולר" evokolar.
זה סוג של ג'יבריש שהמצא לפני יותר מ10 שנים ותופס חזק בחבר'ה שלנו.
לשנן ולהמשיך את ההפצה ...

[ענת_ב_פ*]

אני מצטרפת בחום לענת שן לוי ולהסבר האפשרי למקור המילה פות. עד היום הבעיה שלי עם המילה פות היתה שהיא לא התחברה לי עם כלום. מין מילה סטרילית למקום בגוף שהוא עולם ומלואו- פיסית ורגשית. הרעיון של פות=פה תחתון הוא מצויין משום שהוא מעביר את המסר שמין זה תקשורת. זה גם דורש מאיתנו הנשים לעשות 'בדק בית'- האם הפה העליון שלנו והפה התחתון שלנו בתיאום. יש הרי מצבים שבהם הדיעות שלנו על מין ומיניות וההתנהגות המינית שלנו לא הולכים יד ביד. לדוג'- אנחנו יכולות להצהיר על פתיחות מינית אבל לא להעז להסתכל בפות שלנו או להרגיש נוח לאונן.
וסתם היה נחמד ומעשיר לקרוא את הדיון.

[אנטוניה*]

וואו, השמות שעלו פה! ערג ועוגה מזהב הם שם פשוט נהדרים.

אצלנו קוראים לזה- וגנבנו את זה מאיזה ספר - "כּוּסיק". על משקל טוסיק- ומתוך הקרבה ביניהם במיקום, וכמובן בחמידות ובנחשקוּת.

[גבר*]

לגבי איבר המין של האשה שמאוד מרתק מנקודת מבט גברית, אני רוצה להציג את הכתבה הבאה שפורסמה, אשמח לשמוע תגובות:
השאלה הגדולה העומדת,במרכז הדיון של התיאוריות הפמיניסטיות המודרניות היא השאלה על מהותה של האשה. פרויד התקשה מאוד להשיב על שאלה זו, וז'אק לאקאן קרא לנשים לבוא ולתאר את הסוד.הגדזל.המסתתר מאחורי ההוויה הנשית. לוס איריגאריי פסיכואנליטיקאית צרפתית, שכמה ממאמריה תורגמו עתה לעברית, מבהירה כי שאלה זו קשה אף לאשה עצמה, שהיא "אחרת בעצמה". איריגאריי מתארת את הנשיות שבעצמה כדמות קפריזית , מתעתעת, בלתי מפוענחת, מתפזרת בדיבורה לכל הכיוונים ואומרת דברים סותרים לחלוטין.
הסוד הנשי טמון לדעתה במבנה הגוף הנשי, השונה מהמבנה הגברי. בניגוד לפרויד, שתיאר את האשה כיצור מסורס שחתכו את איבר מינו, מעין נקב חסר, היא מתארת את הגוף הנשי כמעטפת שלמה הכילה את עצמה בתוך עצמה. את הדוגמה הטובה ביותר להבדל בין בגוף הגברי לנשי מוציאה איריגאריי מתחום האוטו-ארוטיות: כדי לענג את עצמו על הגבר להשתמש באמצעי שיהיה דומה ל"שפתיים" שיכילו את אבר מינו ויעטפו אותו, בשעה שהאשה אינה זקוקה למעטפת כדי לענג. את עצמה, היא עצמה "מעטפת", שכן אבר מינה מורכב משתי שפתיים הנמצאות במצב תמידי של "ליטוף מתמשך". כך, בתוכה, בעצם קיומה הרי היא "שניים" שהם אחד. בשעה שהגבר הוא "אחד" שזקוק לשתיים, לשפתיים (לריבוי) כדי שיכילו אותו.
בניגוד לתפישה הגברית, כי לאשה אין אבר מין (פרויד) אומרת איריגאריי, יש לה ריבוי אינסופי של אברי מין, מפני שכל גופה יכול לענג אותה. אין היא צריכה להתרכז במקום אחד בגופה כדי להתענג. בדיוק ההפך, היא צריכה להתפזר, לחדול מלהתרכז כדי להתענג.

[אוהבת*]

מה דעתכם על השם 'המתוק' לאבר המין הנשי? (המתוק שלי רוצה עוד, המתוק שלי מתגעגע, וכו'. או לילדה קטנה: 'רחצת את המתוקי שלך?' וכד')

זה יכול לשמש גם כשם לאבר המין הגברי. 'המתוק שלי' ו'המתוק שלךָ'.

כמה פשוט, ככה יפה. הא?

[אוהבת*]

טוב, לא חייבים לדבר על זה כישות נפרדת.
אבל השם הזה ממש נראה לי.

[טרה_רוסה*]

גם בעיני זה ממש לא. זה מזמין יותר מדי בעיות, במיוחד בהקשר של ילדים.

[ptyut*]

כוס אמוק
דגדגן
פות (פוטין)
נקב (איכסססססס)

[Manty*]

אצלנו המילה היא יוֹני. זה מהינדי, כך מכנים את הסמל הנשי ובעיניי ממש מצא חן ונותן תחושה נעימה. אז אימצתי!

[אוהבת*]

זה מזמין יותר מדי בעיות, במיוחד בהקשר של ילדים.

טרה רוסה, למה את מתכוונת בזה? אשמח לשמוע

[אם_הבנים_שמחה*]

למה את מתכוונת בזה?
אולי לזה שזה שם שמתקשר עם אוכל?
גמלי השמזה עושה לא טוב.

[ענת_ב_פ*]

אני לגמרי מסכימה עם טרה רוסה .
אני מבינה את הרצון של אוהבת להעביר לבת/לבן שלה את התחושה שהפין והפות שלהם מתוקים. אבל אני מציעה לקרוא לאיברים בשמותיהם ותמיד אפשר להוסיף את שם התואר שבא לכם באותו הרגע. לדוג' אם מלבישים /רוחצים ילד/ה קטנים אפשר לומר להם- "איזה גוף נעים ומתוק יש לך" וכשמגיעים לרגל לומר- "איזה רגל מתוקה", כנ"ל- "איזה בטן מתוקה" וכנ"ל- "איזה פין/פות מתוק/ה".
אני מניחה שרובנו ניגע באופן שונה בבטן או בפות/בפין. ככה לדעתי זה צריך להיות.
למעשה בכל רגע נתון אנחנו מעבירים מסרים לילדינו, חלקם מילוליים וחלקם דרך מעשים. לטעמי בכל מה שקשור למיניות השאיפה שלי היא להעביר להם 2 דברים ברורים- הזכות ליהנות מגופם והחובה לשמור על פרטיותם .
לא צריך להיות היסטריים ואפשר לכנות מדי פעם את הפין והפות במגוון שמות חיבה אבל הילדים חייבים להכיר את הכינויים פין ופות והם חייבים להכיר את הרעיון שגופם הוא פרטי ובמיוחד הפין והפות. דרך השימוש היומיומי והמדויק בשפה אנחנו נותנים להם כלים מנימליים להגן על עצמם. ואם חס וחלילה מישהו יגע בהם במקום אינטימי הם יוכלו לאותת לנו ביתר בהירות שמשהו קרה.
כל מי שהדיון הזה מעניין אותו שיתן קפיצה לדף ילדים ומיניות

[ענת_ב_פ*]

בניגוד לפרויד, שתיאר את האשה כיצור מסורס שחתכו את איבר מינו, מעין נקב חסר
גבר יקר, אני שמחה שאתה כאן בדיון! ביחס לפרויד- אני כבר כמעט 40 שנה מסתובבת בעולם עם עצמי ואף פעם לא הרגשתי מסורסת (גופנית), מעולם לא היתה לי קנאת הפין ומעולם לא הרגשתי נקב חסר! אז אפשר בסניף הדואר הקרוב לקנות "מעטפת" ובול+בול ולשלוח לפרויד ת'מסר
<לשמחתי, אני מאוד מרגישה את נוכחות הפות שלי. כנערה אמנם תהיתי איך הייתי לו הייתי נער אבל מעולם לא התמקדתי באזור החלציים.. והיום אם יש בי געגוע לפין אני מכירה היטב ת'דרך>

יש לה ריבוי אינסופי של אברי מין, מפני שכל גופה יכול לענג אותה.
האמת, אני לא יודעת מה לעשות עם המשפט הזה. ז"א יש חשיבה כזו שגורסת שאצל הגברים הכל מתחיל ונגמר בפין (ויש קשר הדוק בינו ובין המוח) אבל מצד שני היום מאוד מדגישים את ההנאה של הגבר מגירוי בתוך פי הטבעת שלו, וידוע גם שגברים רבים נהנים ממגע בפטמות. וכנ"ל לגבי נשים- הדגדגן הוא מרכזי במשחק המיני אבל הוא ממש לא ב'הצגת יחיד'. יש את הפטמות, פנים הירכיים הצוואר וכו' וכו' וגו' (מרת...)
בקיצור, אם 2 המינים יתנו לעצמם חופש ליהנות מכל מקום בגופם- יהיה יותר כיף!

[נוסעת_סמויה*]

מעולם לא היתה לי קנאת הפין ומעולם לא הרגשתי נקב חסר!

והבת שלי (2.8) אומרת: "לאבא אין פות. לאבא יש רק בולבול".

[שי_הגבר*]

לענת היקרה שמחתי לקרוא את דבריך כי אני מסכים איתם: "אם 2 המינים יתנו לעצמם חופש ליהנות מכל מקום בגופם- יהיה יותר כיף!"
רק שפרויד הייתה לו בעייה עם התיאוריה שלו כי היא לא הייתה סימטרית: תסביך אדיפוס אינו סימטרי לתסביך אלקטרה. פחד הסירוס קיים אצל הילד כשהוא רואה שלילדה אין. הפוך זה לא יכול ללכת. בכל מקרה פרויד קצת מיושן, ושני המינים מוזמנים לההנות מכל מה שיש להם ובכל השיטות הידועות, כולל הגישות המזרחיות שתורמות המון, להמשכת חווית האורגזמה והקשר לאורך זמן. בכל זאת הסימטריה אינה מושלמת כי גם לדעת נשים שציטטתי ישנו איזשהו מיסתורין לא מוגדר באשה שאין בגבר, ואולי אנו כגברים חיים כדי לפענח זאת. אני גם יודע כי לא כל אשה מסכימה עם הנחה זו.
ניתן למצוא אותי ב-[email protected]
_

[ביישנית*]

חמותי הטוניסאית קוראת לזה 'דנדון'.

[שקיעות_של_פטל*]

והבת שלי (2.8) אומרת: "לאבא אין פות. לאבא יש רק בולבול".

ילדה גאונה גידלת לך!!!!!

[שיחות*]

יש את הפטמות, פנים הירכיים הצוואר וכו' וכו' וגו' (מרת...)

[שרון_ג*]

הבוקר למדתי כינוי חדש:
אנצ'ילדה.

מאיפה זה בא????

[ענת_ב_פ*]

_אנצ'ילדה.
מאיפה זה בא????_
אם אינני טועה זה בא מתחום האוכל, זה אמור להיות כמו בורקס או ממולא אחר, להערכתי משהו מקסיקני.
אם מישהו יודע בוודאות אנא השמיעו קול!!
> בדומה שמעתי שאומרים גם אמפנדה.. גם סוג של כיסון. שוב אני עושה סלט?? <

[פלוני_אלמונית*]

אנצ'ילדה.
טורטיה ממולאת - ממוצא מקסיקני.

אמפנדה.
אותו דבר ממוצא ארגנטינאי אני חושבת...

[תמר_מתחילה*]

אמפנדה זה כמו סמבוסק קטן.
אצלנו קראו לזה פשוט פיפי ובולבול ובחיי שהיתי בטוחה שאצל כולם זה ככה... מעניין לגלות שלא. היום אנחנו קוראים לזה זין וכוס למרות שאני חייבת להודות שעם הזין הרבה יותר פשוט לי מאשר עם הכוס.
רופא הנשים שלי לשעבר קורא לזה "למטה" וזה נותן את הרושם (הדי עצוב) שהוא נבוך מלהתייחס לאזור (אולי בגלל זה החלפתי אותו)

[Manty_T*]

רופא הנשים שלי לשעבר קורא לזה "למטה"
זה השם המקובל גם ביפנית.

[שרון_ג*]

גם ב"חרדית"

[טרה_רוסה*]

אז הגניקולוג חרדי ממוצא יפני?

[מיצי_החתולה*]

קחו דיון דומה: http://www.leida.co.il/[po]message focus[/po].asp?q id=19345&r id=158471.

[אפרת_א*]

טרה lol lol lol

[ענת_ב_פ*]

טרה lol lol lol

[אל_המעיין*]

ומה עם וגינה?בעייני דוקא מוצא חן,גם רציני וגם קליל ולא מלא בטכנים כבדים...

[פלוני_אלמונית*]

אצלנו בילדות קראו לזה "ציפציפ"

[שגית_א*]

ואצלנו - פונצ'קה - (סופגניה ביידיש?)...

[אריקה*]

לא הבנתי איך ילדה בגיל 2.8 יודעת על איבר מין של אבא שלה? לדעתי יש כאן משהו מוזר.

[ענת_ב_פ*]

לא הבנתי איך ילדה בגיל 2.8 יודעת על איבר מין של אבא שלה? לדעתי יש כאן משהו מוזר.
אם היא לא יודעת זה נראה לי מוזר

[אריקה*]

אני הכרתי פעם ילדה שידעה בגיל שלוש על איבר מין של אבא שלה ובסוף התגלה שהוא עושה לה כל מיני דברים שלא נדע מצרות. בגלל זה, זה מדאיג אותי...

[ענת_ב_פ*]

בגלל זה, זה מדאיג אותי...
מקרה כזה בהחלט מדאיג מאוד. אבל הוא סטייה חמורה ממה שצריך להיות בין אב לבתו. קשר בריא הוא קשר שיש בו קירבה גדולה ללא ניצול.

[תומסה*]

בקשר לילדות ואבות- יש ויש. אני תמיד התרחצתי ביחד עם אבא שלי וזה זכור לי כרגעים הכי כייפים ביחסים איתו עם שיחות מעניינות והרבה מים... שום ניצול ונגיעות שלא במקום. בקשר לשמות- אצלנו אמרו פושפוש וזה באמת עדיין טוב לי, אבל לא בהקשר סקסי. אני מחפשת מילה לא גסה אבל גם לא ילדותית ולא רפואית.