כריתת רחם כן או לא

[הדס_מצוי*]

"במצב שלך כורתים את הרחם" אמר הרופא הראשון. הרופא השני, המומחה העולמי אמר ש"הכי טוב להוציא את הרחם, את השחלות נשאיר, יש לך שחלות יפות".

[הדס_מצוי*]

זה דף תמיכה.
אני מקווה שיעזור לי לקבל את ההחלטה הנכונה עבורי.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

הדס מה הכוונה "במצב שלך"? תירצי לספר?

[הדס_מצוי*]

איפה מתחילים? בעובדות היבשות? בחלק הריגשי?
בריגשי אני אישה צעירה. בעובדות היבשות כבר לא כל כך.
4 שנים של טיפולי פוריות על כל גווניהם עודדו את הרחם שלי להצמיח שרירנים. מיומות. גידולים שפירים.
נכון שיש גם נטייה גנטית, אבל בכל זאת, ריבוי הגידולים מצביע גם על עזרה מבחוץ...
את הטיפולים הפסקתי לפני יותר משנה.
אבל התופעות לא פסקו - ביוץ מורגש וכואב מאד, מחזור ארוך, מאסיבי וקשה, חולשה ועייפות לאורך כל החודש, נשירת שיער, אנמיה שמסרבת להעלם למרות בקבוקי פלוריויטל שאני שותה, כאב במשך כל החודש, כאב משתק במצבים מסויימים, כאבי גב, דלקות בכל מני מקומות באזור האגן, נשירת שיער.

שיאצו, דיקור, שינוי תזונה רדיקלי.
כלום לא עזר.

לפני חודש הכאב שלח אותי לגניקולוג. אולטרסאונד. "מה את רוצה, יש לך רחם סופר שרירני. במצב כמו שלך כורתים את הרחם"
אמר ואני נאלמתי.
מיילים עד אמצע הלילה עם כל מי שחשבתי שיכול לעוץ עצה. קיבלתי שם של "המומחה" להוצאת שרירנים ללא כריתה. קבעתי תור. קיוויתי שזה אפשרי.
בשבוע שעבר נפגשתי איתו. שוב אולטרה סאונד. אותה אבחנה בתוספת "הרחם שלך היפר סנסטיבי" "מוקד דלקתי" "ממליץ על כריתה".
אם אני מתעקשת יכול לנסות להסיר את השרירנים ולהשאיר את הרחם, אבל "זה ניתוח קשה של פתיחת בטן, לא יודע אם אצליח להסירם כי יש הרבה וגם אם כן תישארי עם רחם מצולק ובלי ערובה שהשרירנים לא יחזרו תוך שנה"

הנטורופתית/הרבליסטית קלינית שאני הולכת אליה שאלה אותי מה הבעד ומה הנגד. רצתה שאומר בקול רם את כל הקולות שמסתובבים בי.
"הבעד", אמרתי, "זה הסבל הכרוני, כואב לי כל הזמן באופן קבוע ומדי פעם הכאב מתעצם וממש משתק. העייפות והחולשה שהם תוצאה של האנמיה, השיער היפה שלי שנושר ונושר, כאב הגב והדלקות שמונעות ממני תפקוד טוב, שלא לדבר על חוסר יכולת לעשות ספורט. אפילו יוגה כואבת לי"
"והנגד?" היא שאלה
"זה ריגשי" עניתי, "הגוף שלי מושלם ושלם. ככה נבראתי. אין חלקים מיותרים" ועוד משהו - "נכון שלא יהיו לי ילדים שלי כבר, אבל להוציא את הרחם עושה סימן קריאה, עורף את ראשה של התקווה הקטנטנה שיום אחד יהיה הריון ספונטני"

קשה אפילו לכתוב את האפשרות שלא תהיה יותר תקווה.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

אוי נשמע כל כך קשה )-:
התחושה הראשונית שלי זה לא להוציא את הרחם. אם יש שם דלקת אני בטוחה שאפשר לטפל בה.
שמעת על ענת ארגמן נדמה לי שככה קוראים לה) אולי היא תוכל ללות אותךבצום מיים של תקופה על מנת לתת לגוף להחלים את עצמו...אני יכולה להגיד לך בתור אחת שעברה כמה ניתוחי בטן
שאלו ניתוחים קשים ביותר וההחלמה מהניתוח היא קשה וכואבת עד מאוד
מעבר לזה שאני באמת מאמינה שדלקת היא סוג של ריפוי...
ויש לי עוד כמה מחשבות על איך לרפא את הרחם אבל אולי הן מוקדמות מידי...

[אפשר_להרפא_מכל_דבר*]

גם לי פעם המליצו לעבור כריתת רחם . הייתי בתחילת שנות העשרים ודיממתי חודשים על גבי חודשים ווסת אין סופית שלא פסקה בדימום עצום וטמפוני סופר פלוס דולפים תוך שעה... אנמיה איומה ואיכות חיים ירודה בטרוף עקב המצב . ובכל זאת התעקשתי ואחרי שנתיים של באסה לא נורמלית הבראתי בעצמי. הרחם הוא איבר מופלא רק גברים מסוגלים להמליץ שנוותר עליו בכזאת קלות. לי עזרו דיקור סיני והומאופתיה ובעיקר בטחון עצמי כנגד כל הרופאים . מאז שהאפיזודה הזו חלפה יש לי מחזור סדיר ורחם בריא ומושלם כבר 15 שנה וגם שני ילדים מתוקים שגדלו לתפארת ברחם הזה שהרופאים טענו שלא מחזיק כלום...

[הדס_מצוי*]

קוסמת, גם התחושה הראשונה שלי היא לא להוציא. וגם השנייה והשלישית.
כריתת רחם הוא ניתוח קל. היסטרוסקופיה.
ניסיון לכרות רק את השרירנים הוא ניתוח פתיחת בטן קשה.

הגוף שלי מודלק כבר יותר משנה. וכואב.

אני מרגישה את ניצני הכניעה. הקול הזה שאומר "די. את חיה פעם אחת. כל יום שעובר בכאב הוא יום מיותר ואבוד"

דיקור לא עזר לי וגם התייעצות עם ראובן ברק גרמה לי להבין שהיכולות של הדיקור מוגבלות במקרה כמו שלי.
כרגע אני מטופלת ע"י צמחים ומקווה שהם יעזרו לפחות לסימפטומים.

ולגבי סיפור הריפוי, אחרי שנים של טיפולי פוריות, שלא הצליחו, שבהם שמעתי כל כך הרבה על נשים בגיל שלי שנכנסו ונכנסות להריון אם בטיפולים ואם ללא, אני כבר מתייחסת לסיפורים הללו כיוצאים מהכלל שלא מעידים על הכלל.

[עתליה*]

שלום הדס, מצב מבלבל באמת. לא בטוחה אם הזכרת למעלה את עניין התזונה.
שמא את צורכת מזון כשלהוא שמלא בפיטואסטרוגנים ? סויה? חומרי הדברה שיש בהם אסטרוגן?
אלה משגשגים את השרירנים וגורמים להם להתרבות.
כדאי מאד לנסות לקחת סווידיש ביטר, מר אך מנקה . כדאי לחפש נטורופתית שמתמחה במזון אנטי אסטרוגני ?? אם יש דבר כזה..
או כל נטורופת שמכיר..
בהצלחה. תנשמי.
בהצלחה.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

צמחים זה סבבה אבל עדיין יש כל כך הרבה סיפורים על אנשים שהבריאו ע"י צום...פשוט נתנו לגוף הזדמנות
והמרגיעון יצא לי (תודי שזה מדהים) "בשביל שיח טוב כל מה שצריך זה מעט מיים, מעט אור ומעט רצון טוב"

[הדס_מצוי*]

מודה (:
האמת היא שעם ענת ארגמן כבר נפגשתי בעבר ואחרי שהזכרת לי התקשרתי אליה היום, אולם לא שוחחנו עדיין.
אני מאמינה בצומות. בראש השנה האחרון עשיתי שלושה ימים של צום מיצים וזה ממש הקל על הכאבים.

דיברתי היום עם חברה שגם היא סבלה משרירן לפני כמה שנים ועברה איזה הליך כירורגי שבו מנתקים לשרירן את אספקת הדם.
אני לא יודעת אם זה אפשרי אצלי, צריכה לקבוע תור לרופא נוסף ולבדוק האם יש עוד אפשרויות. כאילו הידע נותן לי שליטה.
רק כאילו.

בדקתי גם עם ההרבליסטית הקלינית שלי לגבי סויה. מסתבר שפיטואסטרוגנים פועלים כאנטגוניסטים כאשר האישה בתקופת הפוריות שלה ולכן מומלץ וכדאי לצרוך סויה במקרים כמו שלי.

חפירה ברשת מגלה לי גם שאחרי כריתת רחם יכולות להיות הידבקויות בחלל הבטן...את זה הרופאים לא מספרים.

אם יש כאן נשים שעברו את ההליך הזה, אני אשמח לשמוע, או לקרוא.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

_כאילו הידע נותן לי שליטה.
רק כאילו._
זה לא כאילו..הרי יש המון נשים שהיו רצות לעשות את הכריתת רחם הזאת בלי להסס אם זה מה שהרופא ממליץ לא?
הדברים כרגע באמת בידייך כי את לא נמצאת במצב מסכן חיים מה שכן זה שדרוש איזה שינוי מהיר ועכשו על מנת להפסיק את הכאבים...

[אמא_ותיקה*]

בת כמה את? גם לזה יש משמעות רבה להחלטה כזאת.
אני מבינה שאין לך עדיין ילדים. וזה בודאי מאד מאד מקשה על החלטה כזאת.
באמת החלטה קשה נורא.
אין לי דיברי חכמה, רק חיבוק.

[פלוני_אלמונית*]

בדקתי גם עם ההרבליסטית הקלינית שלי לגבי סויה. מסתבר שפיטואסטרוגנים פועלים כאנטגוניסטים כאשר האישה בתקופת הפוריות שלה ולכן מומלץ וכדאי לצרוך סויה במקרים כמו שלי.
בזהירות...
גם לי אמרו כך והשרירן גדל וגדל.
עכשיו הפסקתי לצרוך סויה מכל הסוגים, נראה מה זה יעשה, אבל יש לי חשד שהסויה אחראית לגודל השרירן ...

[עתליה*]

מסתבר שפיטואסטרוגנים פועלים כאנטגוניסטים כאשר האישה בתקופת הפוריות שלה ולכן מומלץ וכדאי לצרוך סויה במקרים כמו שלי
כנראה נכון מאד. לנשים שצריכות אסטרוגן כדי להגביר פוריות. קאץ' 22.
במצב של שרירנים ברחם זה הדבר (הפיטואסטרוגן) להימנע ממנו ,כי זה מכלכל אותם.

[הדס_מצוי*]

בת 44. בלי ילדים.

האמת היא שיש כל כך הרבה מידע סותר שמוסיף על הבלבול. צריכה לאסוף ולמצוא את הדרך שלי.

ובהצלחה גם לך, פלונית בתהליכי ההתכווצות.

[יוליקו*]

אני מאמינה שהגופנפש מדבר.

אם המשפט הזה מדבר אליך את יכולה לעצור ולהקשיב לו:
לגבי מה הוא 'עושה שריר'? איזה מאמץ אפשר לשחרר?
הרחם הוא מקום של יצירה. ולא רק של ילדים. היצירתיות נובעת מהבטן.
שווה לבדוק באיזה תחום נחנקת היצירתיות שלך, ולהתחיל ליצור, ליצור, ליצור...

אני ממליצה לך לחפש מטפל(ת) הוליסטי(ת). מישהי שתלווה אותך במסע אל עצמך.

אם זה לא מדבר אליך תמחקי.

אני מאחלת לך בריאות. ושמהמורות חייך יהפכו למקפצות.

[יוליקו*]

קראתי טיפונת בדף הבית שלך.

שולחת לך חיבוק ענק.

[הדס_מצוי*]

מדבר יוליקו.
יצירתיות - סורגת, תופרת, מנגרת, מבשלת, ממציאה פתרונות. יצירתיות היא חלק בחיים שלי.
חלק של שעות פנאי. המקומות שנותנים לי שקט.
המקומות היחידים בהם אני יכולה להתרכז שעות.
ולהירגע.

דיברתי אמש עם ענת ארגמן שממליצה לנסוע למרכז צומות בארצות הברית ולצום.
לדבריה בארץ אין אנשים רציניים שעושים צומות.
זה נראה לי כל כך לא אפשרי שאני בודקת איפה אפשר לעשות ולכמה זמן ואולי אשלח אימייל.
יש לי תחושה אינטואיטיבית שצום הוא דבר נכון עבורי.

אתמול, בשיחה עם שי, קלטתי את נימת הזלזול הסמויה שהתחבאה מאחורי מילותיו. זלזול לדרכים האחרות שאני בודקת.
הוא תומך ככל יכולתו, אבל קשה לו הסבל שלי.

[טרה_רוסה*]

חפשי את פנינה בר סלע. נדמה לי שהיא עושה צומות, אבל אני לא בטוחה.

[ליבי*]

הדס,
אני חושבת שזה שאת לא במצב חירום שמחייב התערבות מיידית, אלא שיש לך זמן, זה הזדמנות בשבילך לעשות כל מה שאת יכולה, ומדברים עליו כאן באתר:

פיזית - למצוא מטפלים שיתמכו בך - דיקור, צמחי מרפא (דיניים ואחרים, אולי אצל איל פוליטי, שהוא מומחה ברפואה סינית לבעיות פריון של נשים), צום כלשהו (אולי במקום כמו "אלומות", מכירה?), שינוי תזונה, התעמלות מתאימה, טכניקות הרפיה.
נפשית ורגשית - עבודה של "המסע", מנטרות של לואיז היי, לקרוא את החלקים הרלבנטיים ב"גופה של אשה-תבונתה של אשה",
רוחנית - לחפש איפה המסע המיוחד שלך בעניין הזה, לדבר עם הישות שמכוונת אותך, להודות על כל דבר שקורה לך
חברתית - לשאול כמה שיותר נשים שעברו כריתה - מה הרגישו לפני ואחרי, מה עזר להן באמת, להתיידד עם הנושא, לא לפחד, לא לפחד.
ויש עוד הרבה דברים. זו העבודה שלך עכשיו. לרפא את הרחם שלך, לשפר את איכות חייך. וגם אם המסקנה שבסוף תרצי להוציא אותו, שזה לא יהיה רק הליך כירורגי, שזה יהיה הליך מודע ומפתח, שתצאי ממנו חזקה יותר, בריאה יותר בכל המובנים.

יש לי הרגשה שאת ממש יכולה לעשות פלאים לעצמך,
ויש כאן נשים שישמחו להקשיב לך, ולתמוך, ולהציע ולברר.
את לא לבד.

[הדס_מצוי*]

תודה ליבי.
אני זקוקה לתמיכה ולמילים טובות ומעודדות למצוא את הדרך שלי.

כבר דיברתי עם פנינה בר סלע ווהיא הפנתה אותי למי שעוסקת בצומות באלומות. יכול להיות שכבר בשבוע הבא אתחיל צום שם.

יותר מהכל קשה לי לקבל. להודות.

[פלוני_אלמונית*]

"תפקידך הוא לחיות את חייך, לא להיות בשביל אף אחד שום דבר, אלא פשוט לחיות את חייך."

[אינדי_אנית*]

כדאי לך לדבר עם גוגוס מהדף החיוניות שלי חלק שמיני.
היא גם מתעסקת הרבה עם צומות וגם לדעתי טיפלה בבעיה קשורה לא מזמן,וגם אשה מדהימה..
ממש ממליצה לך לפנות אליה.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

דיברתי אמש עם ענת ארגמן שממליצה לנסוע למרכז צומות בארצות הברית ולצום.
נשמע רעיון מעולה..להתרחק קצת מכאן ולתת לגוף לעשות את שלו...

[הדס_מצוי*]

מסכימה. מעולה. לא ישים עכשיו מהרבה סיבות.


וחוץ מזה, חשבתי עכשיו, כששטפתי כלים, שזה לא הוגן שעניין גיאוגרפי יעמוד בדרכי.
החיים שלי הם כאן. אני לא מרגישה רצון להתנתק מהם. אני אוהבת אותם.
הם טובים ומלאים באהבה ובמשפחה ובאפשרויות.

[עירית_לוי]

הדס יקרה,
קוראת אותך.
שולחת חיבוק ותמיכה ואהבה.
אם יש משהו ספציפי שאני יכולה לעשות עבורך, תגידי. אני כאן.
לגבי צומות, יש גם את ד"ר גבריאל קזנס מאריזונה שמגיע כמה פעמים בשנה לארץ. עשיתי אצלו צום מרפא של שבוע, לפני כ- 5 שנים. הוא נהדר.

[חלוקית_נחל*]

בהמשך לעירית הוא מגיע לכאן ממש בקרוב, במהלך דצמבר או שהוא כבר כאן.
חיבוק תמיכה ואהבה גם ממני

[אהבת_עולם*]

לגבי צומות, יש גם את ד"ר גבריאל קזנס מאריזונה שמגיע כמה פעמים בשנה לארץ. עשיתי אצלו צום מרפא של שבוע, לפני כ- 5 שנים. הוא נהדר.

בדיוק אתמול שמתי קישור בככר השוק לארוע ביום שישי הקרוב שבו רופאים מדברים על רפואה משלימה,
וד"ר קזאנס אמור להרצות שם !
הנה הקישור להודעתי: ככר השוק (2012-11-27T07:20:04)

אולי בכלל תציצי באירוע, ותמצאי שם הרצאות שיכולות להיות רלוונטיות למצבך? או מרצים נוספים שתוכלי להתייעץ איתם?
(יהיה שם גם ד"ר עדיאל תל אורן, שנדמה לי שהזכירו אותו הרבה פה באתר)

תהיי בריאה !
שיהיה לך המון בהצלחה !!!

[פלוני_אלמונית*]

ניסיון לכרות רק את השרירנים הוא ניתוח פתיחת בטן קשה.
יש היום גם טיפולים לצריבת השרירנים והסרתם בלי לפתוח את הבטן. פיתוח של החברה הזו הם עושים טיפולים בתל השומר כמדומני. ממליצה לפנות אליהם ולהתייעץ.

[פלוני_אלמונית*]

זו אני שהמלצתי עליהם, מכירה את הפעילות שלהם שנים בנסיבות מקצועיות.
<קרוטונית>
רק בריאות @}

[פלוני_אלמונית*]

_אני יכולה להגיד לך בתור אחת שעברה כמה ניתוחי בטן
שאלו ניתוחים קשים ביותר וההחלמה מהניתוח היא קשה וכואבת עד מאוד_
לא בהכרח. זה לא ניתוח בטן אלא ניתוח רחם. כמו קיסרי. זה לא כייף, זה לא פיקניק, אבל מתאוששים מזה תוך כמה ימים.
מה שקשה בהסרת רחם הוא לא הניתוח עצמו אלא העובדה שלאחר מכן הגוף מסתגל לחיים בלי רחם על כל המשתמע מכך הורמונלית.

[גוגוס*]

הי הדס יקרה, מה שלומך היום?
באתי בשמחה אבל אני מודה שאין לי הרבה מה לתרום. אני אתרום משהו מהתחושה שלי מול הדף, אולי זה ידבר אליך.
קראתי אותו ברצף והרגשתי עומס. חלק מהעומס חיובי, המון כוונות טובות ואהבה. חלק מהעומס הוא פשוט עומס, במובן הרגיל שלו. הרבה המלצות, רעיונות, שמות של אנשים, דרכי מחשבה...
אני תוהה אם בתוך הקושי לדעת מה את צריכה ומה את רוצה זה לא זורק אותך לכל הכיוונים, ובעיקר, מאלץ אותך לשקול רעיונות של אחרים (של אנשי המקצוע שהוצעו כאן) במקום לשקול את הרעיונות שלך ואת מה שאת מרגישה ביחס אליהם.
אני חושבת שבתוך מצוקה מגיע איזה רגע כזה שבו העולם נפתח ואפשר לשמוע קולות של אחרים בלי שזה יטלטל את הבסיס שלך. את מרגישה שאת נמצאת ברגע הזה? שהקול הפנימי שלך חזק וברור?

אני תומכת נלהבת ביכולת הריפוי הטבעית של הגוף, בידיעה של הגוף מה הוא צריך, בידיעה שלך מה את צריכה וכמה כוחות ומשאבים יש לך בכדי למלא את הצרכים שלך.
אני גם חובבת גדולה של צומות.
אם זה מה שתבחרי ויהיו לך שאלות אני אשמח מאוד לענות, אבל בעיקר להקשיב הקשבה פעילה למה שעולה לך בהקשר הזה.
אם את רוצה משהו יותר אישי את מוזמנת להשאיר מייל ואני אחזור אליך ברצון.

[פלוני_אלמונית*]

אין לי עצות חכמות, רק חיבוק גדול גדול

[פלוני_אלמונית*]

זו הייתי אני ממחשב אחר קרן שמש מאוחרת

[פלוני_אלמונית*]

אני אישה במסע, ובאתי מהדף החיוניות שלי חלק שמיני כי הסתקרנתי, וכי לעיתים רחוקות אפשר לקרוא את גוגוס מחוץ לדפי החיוניות.

גם לי אין עצות, כמעט.

לו הייתי במקומך, הייתי מנסה להתבודד באיזה מקום, להיות במצב בו יש כמה שיותר שקט, ולהקשיב לעצמי. כי גם אני מרגישה פה עומס.
וגם, הייתי מנסה את כל מה שאפשר לפני שאני הולכת לניתוח. פשוט כדי שאם אחליט בסוף על ניתוח אני אוכל להגיד לעצמי שניסיתי הכל, ולהאמין לעצמי כשאני אומרת את זה.

וכמובן, אין צורך לנסוע לאנשהו כדי לצום. גוגוס תיארה בדף שלה כמה פעמים בהם היא צמה, ובלי לנסוע לאנשהו.

[במבי_ק*]

קראתי את הדף. יש לי גיסה מבוגרת ממך בכמה שנים, שעברה כריתת רחם (השאירו שחלות) מהסיבה הזאת. היא מאוד מרוצה, וסיפרה שזה עבר עליה בקלות. היא לא חיה בארץ, אבל אני יכולה לקשר ביניכן אם תרצי להתייעץ איתה ולשמוע ממנה עוד.

וחיבוק

[גם*]

הדס יקרה, גם אני עומדת לעבור כריתת רחם ממש בקרוב בגלל שרירנים.
אני בת 42 עם שני ילדים (הריונות ספונטניים ובריאים) ולא מעוניינת בילדים וזה כנראה מקל עלי את ההחלטה.
לפני שנתיים עברתי הסרת שרירן בהיסטרוסקפיה.
הטיפול הטיב עימי אבל אין וואקום. במהלך השנתיים שוב גדלו והתרבו השרירנים.
גם אני מדממת שליש מחיי - 10 ימים וסת במחזור של 27 ימים. כמובן אנמית ולא מצליחה להעלות את רמת הברזל.
אי אפשר לקבוע חופשות. אני מתלכלכת ומוצאת את עצמי במצבים מביכים בעבודה. יש לי זוג מכנסיים לבנים שקניתי לפני 3 שנים ולבשתי אולי 3 פעמים.
לא סובלת מכאבים כמוך, אבל חיי אינם חיים.
ניסיתי הומאופטיה שעזרה נקודתית. פניתי למספר מומחים בתחומם של טיפולים אלטרנטיביים וכלם אמרו במפורש שלא בטוח שידעו להתמודד עם שרירנים.
אני מאוד שלמה עם ההחלטה שלי להוציא את הרחם אך לשמור את השחלות. אתמול בלילה קמתי פעמיים להחליף תחבושת ספוגה (!) ואמרתי לעצמי שזו כנראה הפעם האחרונה .
אני חושבת שהויתור הסופי על ילד הוא ויתור קשה ואני לא יכולה לשים עצמי במקומך. זו באמת החלטה קשה ועצובה. אבל מכל יתר הבחינות, אני באופן אישי חושבת שעדיף לעשות את הניתוח ולהפסיק לסבול. אם תתגברי על האנמיה תהיי יותר חיונית, תראי יותר טוב ופחות נפוחה, הסקס יחזור לחיים (אמן), תפסיקי להחתים בגדים. זה בעצם כל מה שאני מאחלת לעצמי.

[הדס_מצוי*]

אני כל כך מתרגשת מכן. ומודה לכן. ומרגישה נתמכת ולא לבד בזה.
המקום הזה הוא תמיד בית חם ועוטף עבורי. מעין רחם.

עירית אהובה, ראיתי שהוא בארץ. הוא לא מקיים צום הפעם, הבא רק במאי. אני מנסה ליצור קשר עם המרכז שלו כאן כדי אולי לפגוש אותו.

חלוקית - תודה על הנוכחות המחזקת.

קורטונית - תודה. נכנסתי לבדוק מה זה ויכול להיות שאקבע פגישה כדי לשמוע בהרחבה וגם כדי שהם יבדקו אם אני מתאימה.

תודה קרן שמש יקרה.

אהבת - תודה על המידע. אני לא אגיע, אולם זה בהחלט הרחיב לי את ארסנל הרופאים הסינרגיסטים.

גוגוס - גם אני חוויתי את העומס שחווית את. פתאום הרגשתי כמו באנימציה, מוקפת בועיות מידע שמתרבות ומתרבות ומסתירות אותי. ונשמתי עמוק ולקחתי צעד אחורה.
אינטואיטיבית אני מרגישה שצום הוא משהו נכון. חוויה קודמת שלי עם צום הייתה כל כך מזככת בגוף שהרגשתי שאני רוצה להמשיך לנצח. קצת כמו כשרצים. אחרי הקושי להניע בחמש הדקות הראשונות, אני מרגישה שאני יכולה לרוץ ללא סוף והגוף מתמלא חדווה ועליצות. העניין הוא שאני צריכה מסגרת. לבד אני לא מחזיקה ונשברת.

אישה במסע - אני מתבודדת בפנים. בעלי נותן לי את הזמן והמרחב שאני צריכה. הכי הייתי רוצה להיות עכשיו בפריז. אבל זה סתם כי בא לי

במבי - תודה. כן, אני אשמח לכתוב לה אם היא תסכים. המייל שלי הוא CTHACT בג'ימייל.

גם - אני מצטערת לשמוע ושמחה בשבילך מאד על ההחלטה. מזדהה עם חיי אינם חיים ומאחלת לך ניתוח קלת הבראה מלאה, שלמה ומהירה וחזרה לחיים טובים וחיוניים בלי הכתמות...
אני אשמח אם תוכלי לספר לי אח"כ איך זה עבר, אצל מי, באיזו שיטה ואיך את מרגישה.

הקרובים אלי מצדדים בכריתה והקולות שלכן כאן מחזקים אותי בתהליך של מציאת הדרך שלי וגם אם אחליט בסוף על ניתוח אני אוכל להגיד לעצמי שניסיתי הכל, ולהאמין לעצמי כשאני אומרת את זה
אני לוקחת בו אחריות מלאה ומחליטה בעצמי מה הכי נכון ומדויק לי ולרחם שלי.
אני אחראית ואני מקבלת את האחריות הזו בשמחה.
ועל זה תודה לך, עירית.

[מיה_גל*]

הדס אהובה,
רק שתדעי שאני פה, קוראת, מרגישה אותך ומחבקת

[גוגוס*]

הי הדס, כותבת לך ביתר פירוט כי נראה שאת נוטה לשם מעצמך.
אני לגמרי בעד לצום במקום שבו ערוכים לזה. בהחלט הרבה יותר קל. ועכשיו... פרדוקס.
ממה שקראתי, וגם מניסיוני האישי, צומות קצרים לא ממש מעלימים בעיות גדולות. לי יש גידול קטן על עצם הזנב שפוגע באיכות החיים שלי והצומות הקצרים שלי (עד שישה ימים) לא הזיזו לו בינתיים.
אם זה אכן כך, כדאי שתיערכי לצום ממושך, שהוא סוג של מחוייבות כלכלית ואולי גם מעבר לכך, אם את מפסידה ימי עבודה וכו'.
מהצד השני, ושוב מהחוויה שלי, צום ארוך אפשרי רק אם יש לך מאגרי שומן מספקים להחזיק את הגוף. לא תמיד מה שאת רואה במראה מגלה לך כמה שומן יש בגוף שלך. אולי שווה לבדוק את זה מראש. אם יש לך מעט שומן פשוט לא תוכלי לצום זמן רב כי לגוף אין מאיפה לספק לך אנרגיה. אני מציינת את זה כי אם באמת יש צורך בצום ממושך כדי להניע פתרון, ולגוף שלך אין אפשרות כזו, אז התוצאה עלולה להיות מאכזבת. מאחר ולצום כמו שאת רוצה דורש השקעה ניכרת אולי כדאי לחשוב גם על זה ולדאוג שהציפיות תהיינה בהתאם.

מעבר לפרדוקס הזה, אני מנחשת שצום יעשה לך טוב כל מקרה. מבצעים איזה איתחול של הגוף ושל התודעה והמון אפשרויות נפתחות. גם אלה שידענו עליהן וגם כמה שלא. זו דרך טובה לפתוח תהליך ריפוי מקיף, גם אם היא עצמה לא סוגרת את הפינה הזו עד הסוף.

אחרון ודי - שוב, סליחה שזה הכל אני, אני, אני, אבל משם באות המחשבות שלי. אם יש לך שומן שמספיק רק לצום קצר את יכולה לעשות מה שאני עשיתי. לצום כמה שניתן ואז לנקות מהתזונה כל מה שהעיכול שלו עלול לסובב אחורה את התהליך. במקרה שלי הגעתי מהצום לאוכל חי בלבד, ירקות, פירות, שפע עלים ירוקים, זרעים ואגוזים. הדגש שלי הוא על פירות שמתעכלים בקלות ואני עושה מאמץ שהכל יהיה כמה שיותר אורגני. אני משערת שזה יכול להאריך את האפקט של הצום ואולי לאפשר לגוף את הריפוי הנחוץ למרות שאין לו שקט מוחלט לטפל בזה בלבד.

בכל אופן, אם תרצי ליווי מאוד לא פורמאלי במשך הצום או אחרי זה אני אשמח להיות שם בשבילך. אני חיה כרגע באנגליה אבל במסגרת חיי על המחשב הכל אפשרי
ואם את מחפשת ליווי אחר אני ממליצה בחום רב מאוד על עירית לוי שכתבה כאן למעלה. נראה שאתן מכירות אבל במידה והאינטואיציה שלי פספסה אז אני מוסיפה את ההמלצה שלי.

בהצלחה רבה. מחזיקה לך אצבעות.

[פלוני_אלמונית*]

הי ממליצה לך מאד לדבר עם מירה ארצי פדן, מקימת היוגה הנשית. יש לה המון נסיון עם נשים שהיו או שכרגע במצבך. היא תוכל לחלוק איתך מנסיונה ולהמליץ לך על תרגול מתאים של היוגה הנשית (איתה או עם אחת מתלמידותיה).
בנוסף רוצה לעורר פה תשומת לב לעוד פן שלא דובר עליו, שהוא נגד הכריתה כרגע. כאשר מוציאים את הרחם נותר חלל פיזי גדול בגוף (כמובן שיש לך השפעות לא רק פיזיות, אבל על כך דובר פה). החלל הזה ברבות השנים עלול להשפיע על טונוס של איברים פנימיים שכנים כמו השלפוחית, רצפת האגן, סרעפת הנשימה ועוד.
מאחלת לך בהצלחה רבה בכל אשר תבחרי לנסות.

[הדס_מצוי*]

מיה אהובה, אני מתגעגעת אליך (:

גוגוס, תודה. אני רוצה צום ארוך, לא יודעת לכמה זמן השומן יספיק לי, אבל בכל מקרה זה לא יקרה כי אין מסגרות מתאימות בארץ. אני גם לא יכולה להתנתק מהעבודה לזמן ארוך, מה שבמקרה שלי הוא לא מאד בעייתי כי מספיק לי אינטרנט אלחוטי ואני יכולה לעבוד כמעט מכל מקום בעולם. המסגרת הכי ארוכה היא של ד"ר גבריאל קזאנס, אבל הוא מגגיע לכאן לביצוע צום של שבוע רק במאי. וכן, את עירית אני מכירה ומוקירה כבר כך וכך...

פלונית - דיברתי עם אחת מתלמידותיה. אני רוצה לבדוק איתה לפני שאני מתחילה. יש לי חברה שמתרגלת אצלה. ובאשר למה שכתבת על החלל שנוצר, זו המחשבה העיקרית שלי. זה הנגד הכי משמעותי. בעיני, הגוף הוא מושלם. אין בו עודף ואין מחסור. כל איבר ותא ומולקולה יש להם תפקיד. בכימיה לומדים שמבנה משפיע על תפקוד, ברמה המולקולרית, ואין לי ספק שגם כשעוסקים באיברים גדולים בכמה סדרי גודל ממולקולות למבנה ותפקוד יש קשר הדוק. הוצאה של איבר משנה את המבנה ולכן את התפקוד כולו. הרחם שלי הוא חלק בלתי נפרד ממני. ככה אני מרגישה כעת. ו...תודה.

[ליבי*]

רק נכנסתי לכתוב שאני חושבת עליך, ומאחלת לך להמשיך לפגוש ולמצוא אנשים טובים בדרך.

[יוליקו*]

ממשיכה ללוות אותך בשקט.

[הדס_מצוי*]

מיגרנות.
חזקות.
יותר חזקות ממה שחוויתי כל חיי.
יום רביעי שעבר אצל הרופא המומחה וביום חמישי מיגרנה משתקת.
ומאז הן כל הזמן ברקע. בארובות העיניים.
פועמות.
אני יודעת שזה קשור.
שהכל ביחד הפך כבר לפלונטר, אבל אם אתיר לאט ובסבלנות אמצא את ההתחלה ואגיע גם אל הסוף.

תודה לכולכן. כל כך לא וירטואליות.

[אישה_במסע*]

גם
אומנם זה כנראה כבר לא רלוונטי בשבילך, אבל מודעות ווסת מורידה את כמות הדם בתחבושות לכמות ממש קטנה. ממש ממש ממש קטנה. היא גם קיצרה לי את הוסת, וגם הקטינה את כמות הדם לרמה שבכל המחזור, אני ממלאת תחבושת רגילה אחת (אני משתמשת בתחבושות רב פעמיות מיצור עצמי ופשוט משתמשת בתחבושות ממש דקות כדי להחליף, אבל זו בערך הכמות) וזה כולל את הפספוסים שלי.

והדס, אם את מתבודדת, ואם התנאים החיצוניים נחמדם כל כך, אז למה את רוצה מסגרת בשביל צום?

[אילת_מ*]

הדס יקרה חיבוק ענק ממני. מקווה שהמסע שלך שכרגע נראה לא פשוט ילך ויתבהר.
את בתפילותי ובשיחותי עם אמנו הגדולה..

[הדס_מצוי*]

אישה במסע זו שאלה טובה. אני אדם של מסגרות. בנוסף, אוכל הוא תשוקה גדולה שלי.
אוהבת לבשל ואוהבת לאכול.
זקוקה למסגרת שבה אין מזון אחר מזה שמותר ושאיני צריכה לעסוק בהכנה.
שמישהו אחר מכין בשבילי ואני פטורה מהעיסוק במזון/תזונה/צום. זה מקל עלי והופך את הצום לאפשרי.

אילת אהובה, תודה על החיבוק והנוכחות ועל התפילות.
תודה @}

[גוגוס*]

הדס יקרה, חיבוק גדול גם ממני.
בהצלחה במסע שלך. אם תחשקי שוב במשהו שקשור בתזונה (או היעדרה) בואי שוב להגיד שלום ב החיוניות שלי חלק שמיני
את במחשבותיי הרבה מאוד.
וגם, בלי שום קשר, השם שלך פשוט נהדר. הדס... כמה רוך...

[עירית_לוי]

הדס יקרה, חיבוק גדול גם ממני.

[גם*]

אישה במסע
תודה על העצה הטובה
אבל
שרירנים יוצרים בעיה פיזיולגית שמודעות לבדה לא פותרת. ציינתי בקצרה שניסיתי טיפולים אלטרנטיביים. פניתי גם למירב שרמן לשאול לעצתה, וגם היא הייתה ספקנית לגבי הצלחת המודעות לפתור בעיות שנגרמות משרירנים.
קשה לך אולי להבין מציאות שאישה מוכנה לוותר על הרחם שלה, ואפילו בשמחה, כי איכות החיים שלה פגומה מאוד.
על קצה המזלג: הדימום הנוכחי שלי נמשך זה היום ה- 12 (עכשיו זו כבר סתם הכתמה). בשלושת ימי השיא אני צריכה להחליף תחבושת כל שעה. היות שאני לומדת ועובדת בבית ומחוצה לו אני תמיד בחרדה שאולי יום פגישות עמוס שקבעתי ייפול דווקא על יום הדימום. לא פעם ולא פעמים הכתמתי כיסא שישבתי עליו. היש מביך מזה?
ואז כשחושבים שהכל נגמר, פתאום אני מתרוממת מישיבה באוטו ו- פלאש! ניאגרה משום מקום.
בכל התקופה הזו של הדימומים אין סקס. תוסיפי את ימי ה- PMS שבהם אין לי חשק בכלל ותקבלי שבוע מקוצר (לפחות הסקס טוב )
ועל כל זה אנמיה מתמשכת שאף סוג ברזל ושום דיאטת כבד לא פותרת.

אני לא באה לשכנע אף אחת. במשוואה שלי הוצאת הרחם היא בחירה טובה יותר מכל מה שאני חובה כבר 5 שנים (דיברנו על טיסות? על יציאה לקמפינג בקיץ? איך לקבוע כל דבר תלוי במשתנים של הוסת יותר מאילוצים של עבודה).
אני מאוד שלמה עם עצמי אך גם מבינה לליבה של הדס. את ההתלבטויות שלה אני חוויתי וסייימתי לפני כמה חודשים והחלטתי ללכת על זה.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

הדס האם שקלת במקום לצום פשוט לעבור לאוכל חי בלבד?
זה הרבה יותר קל מלצום ואני מכירה הרבהאנשים שנרפאו מכל מיני מחלות ממעבר לאוכל "חי" (פירות וירקות בלבד בהתחלה ואחרי שכבר היה שינוי הוסיפו שומנים...)
כך תוכלי גם להשאר באיזור שלך בלי לנסוע למקום מיוחד...

[אישה_במסע*]

גם
מירב שרמן הי אלא הסמכות העליונה בנוגע למודעות ווסת.
מה גם שהיא כלל לא אמורה לפתור בעיות שנגרמות משרירנים.

מודעות וסת היא בפשטות היכולת לרוקן את הדם בצורה מודעת.
והסיבה שאני מאמינה שזה יכול לעזור היא שזה לא כזה רחוק ממני. אמא שלי עד היום לא קובעת ארועים לימים הראשונים של המחזור שלה כדי לא להכתים. אומנם זה לא 12 ימים אלא רק יום-יומיים, אבל זה לא כל כך רחוק ממני.
ואני מדימום של להחליף תחבושת כל שעתיים ביום הראשון הגעתי למצב שבו תחבושת אחת יכולה לספוג את כל דם המחזור.

אני לא חושבת שמודעות וסת יכולה להקטין את כמות הדם, אבל היא כן יכולה לגרום לך לשלוט בריקון שלו.

אני לא באה לשכנע אותך לוותר על הוצאת רחם. ניכר עלייך שכבר החלטת. וגם מודעות הוסת לא יכולה לשפר בצורה משמעותית את איכות החיים, כי היא דורשת זמן. אם את באמצע פגישה את לא יכולה ללכת עכשיו לרבע שעה לשירותים לרוקן את הדם.

[הדס_מצוי*]

החלטתי שאני תוחמת בזמן את תהליך הבדיקה.
שמה לי גבולות.
חצי שנה. עד סוף מאי אני מקציבה לעצמי לבדוק את הכל, לחפור, לגרד, לרדת לעומק.
להקפיד על התזונה. טבעונית, אורגנית עם נטייה לאוכל נא.
גם את הרפואה הקונבנציונלית אבדוק. את השיטות והדרכים.
מה אני רוצה שיקרה?
רוצה שבחצי השנה הזו תהיה הקלה בסימפטומים. שיפור באיכות החיים. אם לפרוט את זה - אני רוצה שהדימומים יקטנו, שהברזל יעלה וישמור על רמה טובה, שהדלקות יחלו להעלם, שיהיה שיפור בתפקוד היום יומי שלי.
כשזה יקרה, תהיה הארכה.
אם לא יהיה שיפור בכלל - אבחר בדרך פולשנית.

חשוב לי לכתוב את זה לעצמי.
כדי שלא אשלים עם חיים שבהם אני רק חצי הדס לתמיד.
וזה משהו שיכול לקרות.

[אישה_במסע*]

ממליצה שוב על מודעות וסת.
מודעות וסת לא מקטינה את הכמות של הדם, אבל כשהדם זורם לאסלה במקום לתחבושת/גביעונית אז הוא לא מפריע.

ואני חושבת שההחלטה שלך חכמה מאוד

[גוגוס*]

הדס יקרה, זה נשמע מעולה. בהצלחה רבה.
שני רעיונות שאולי תרצי לבדוק בדרך הזו - אני קוראת עכשיו את 80/10/10 (מסתבר שיש אותו בקובץ PDF באינטרנט) ונשמע לי שזה יכול להועיל לך מאוד. מיקוד על תזונה חיה לגמרי עם הרבה פירות עסיסיים. מי שניסה טוען שזה נפלא. אני עצמי בדרך לשם.

בנוסף, נחשפתי לרעיון של צום לסירוגין. זה אומר שבחלק מהימים של השבוע, מיומיים ועד ממש לסירוגין, צמים לגמרי או אוכלים משהו כמו 400 קלוריות ובשאר הזמן אין הגבלה. הרעיון הוא לתת לגוף מנוחות שבהן הוא מתאושש מהאכילה ומתרכז בניקוי וריפוי. אני עצמי לא ניסיתי את זה אבל העברתי את זה לאבא שלי והוא ממש מרוצה.

אלו נשמעים כמו שני דברים עם כוח לרפא. אולי שווה לנסות אותם לפרק זמן קצוב (שבוע? חודש?) ולראות מה זה עושה לגוף.

פינת התודות - שני הדברים הגיעו לידיים שלי מכותבת בשם נוודית והם מסקרנים מאוד ואני לוקחת מהם לא מעט.

אם תרצי תמיכה בדרך הזו את מוזמנת ל החיוניות שלי חלק שמיני . תקבלי שם בוודאות שפע של אהבה ותמיכה ובעיקר אוזן קשבת.

[עירית_לוי]

גם לי זו נשמעת החלטה מצויינת. בהצלחה יקירה

[הדס_מצוי*]

עירית, התחימה הזו היא בהשראתך.
נזכרתי פתאום, באמצע הבלבול והכאוס הרגשי בשאלה "איפה אני רוצה להיות" ושמתי לב שאין לי מושג.
לא אמיתי.
אני רוצה להיות במקום שבו תבוא פיה עם שרביט קסמים ותעשה "פוף" קטן ואני אהיה בריאה וחזקה ולא צריכה להחליט כלום.
והפער בין הרצון הזה לבין המציאות הוסיף לסבלי.
והגדרתי יעד. וזה מקל מאד.
ובכל התהליך הזה את היית איתי.
עצמתי עיניים והרגשתי אותך איתי, מחזיקה לי את היד כשאני מגששת בחושך.

גוגוס, את עוזרת לי כל כך. מביאה בצלילות ובהירות קול חשוב שנוגע באיזה מקום מדויק אצלי.
לא ידעתי על דיאטת ה-80/10/10. הורדתי עכשיו את הספר. אני אקרא ובמקביל אשתדל ששתי ארוחות שלי ביום יהיו נאות.
בעצם, ארוחת הבוקר שלי מורכבת מכוס של מיץ סלק/גזר/סלרי/רימון ושייק ירוק גדול ועשיר.
לגבי תזונה דלה בקלוריות - אני מכורה לאוכל. באמת, לא כמטבע לשון. לכן גם קיים הצורך במסגרת חיצונית.
רק ההחלטה על תזונה כזו תשלח אותי לשאוב את כל תכולת המקרר.
זה מורכב מאד בשבילי, אולי האגוז שלא הצלחתי לפצח מעולם. אתגר חיי...

קוסמת- גם מזון נא הוא דרך שקשה עבורי. אנסה לאכול ממנו יותר.


תודה מעומק הלב @}

[אילת_מ*]

זה מורכב מאד בשבילי, אולי האגוז שלא הצלחתי לפצח מעולם. אתגר חיי...
מדהים איך בסוף מגיעים לפינה היחידה שאנחנו לא מוכנים לנגע בה.
"הכל אני מוכנה....רק זה לא, זה מעל לכוחותי"
מאמינה בך עד סוף כל הסופים.את יכולה הכל.

[אהבת_עולם*]

האם שאלת כבר את עננים קוראת בקפה?
אולי יהיה לה משהו להאיר לך בקשר למצב?
שווה לנסות....

<יצא לי המחכימון: 'אין טעם לחבוש את היד כאשר יש חתך עמוק ברגל'. קשור?>

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

_קוסמת- גם מזון נא הוא דרך שקשה עבורי. אנסה לאכול ממנו יותר.
תודה מעומק הלב_
נראה לי שקיבלת החלטה מצויינת.
יש דרך אגב קבוצת תמיכה בפייסבוק לאוכלי 811. את מוזמנתצ להצטרף. אני שואבת משם המון השראה לדרך הזו שהיא על פניו נראת מנשהו פיזי
אבל טומנת בחובה שינויים רבים בכל רובד אפשרי.
כשמורידים ממערכת העיכול את מה שמעמיס עליה מתחילים לרדת גם מהחיים כל מיני עומסים.
בואי...יהיה מעניין (-:

[הדס_מצוי*]

רציתי לכתוב, אילת, שאני תוהה מאין האמונה בי, כי לפרקים עצמי חסרת אמונה בעצמי.
מיד בצמוד למחשבה הזו בא הליטוף הפנימי הגדול, הרוך שלעתים אני מפנה כלפי עצמי ושמעתי לחישה יודעת, שהכול אני יכולה.
כל מה שאני באמת רוצה.

לא, אהבת, לא שאלתי. לא הבנתי גם למה את שואלת, עד שנכנסתי לדף של עננים...(:
לדעתי המחכימון שייך למי שמקבל אותו. לי יצא עכשיו "ההסכמה כוללת בתוכה את אי ההסכמה - לפרטיה".
שלך מדבר אלייך?

קוסמת - מצאתי את האתר. רפרפתי. נראה ידידותי, מלא מידע ורצון טוב.
את יודעת, פעם ניקיון היה בשבילי לנקות אבק, שירותים, ספונג'ה. ניקיון, את יודעת...
ואז הבנתי שזה לא בחיצוני. שזה מירוק פנימי. שכשאני מרוקנת מגירות ומשליכה חפצים מיותרים אני מאווררת גם את המגירות הפנימיות.
מפנה מקום בבית הפנימי (פתאום אני נזכרת ב"שברירים" של דבורה בארון, בחיה פרומה שעבדה כמנקה וכולם הסתכלו עליה כאילו היא המלוכלכת בעוד שהייתה ממורקת מכולם,
אלוהים יודע איך אני זוכרת את זה, משהו שלמדתי לבגרות בספרות ומעולם לא ראיתי מאז...)

תזונה היא המשך ישיר של זה. יותר קרוב. בתוכי.
מרגע לרגע מתבהר לי שתזונה היא המפתח.

היום אכלתי רק טבעוני. ארוחה אחת נאה, אחת מבושלת ואני רוצה להגיד שארוחת הערב תהיה נאה, אבל לראשונה מזה זמן רב אני מבחינה שאיני רעבה.

[עירית_לוי]

_נזכרתי פתאום, באמצע הבלבול והכאוס הרגשי בשאלה "איפה אני רוצה להיות" ושמתי לב שאין לי מושג.
לא אמיתי.
אני רוצה להיות במקום שבו תבוא פיה עם שרביט קסמים ותעשה "פוף" קטן ואני אהיה בריאה וחזקה ולא צריכה להחליט כלום.
והפער בין הרצון הזה לבין המציאות הוסיף לסבלי.
והגדרתי יעד. וזה מקל מאד._

נשמע טוב.
עוד כיוון שיכול אולי להקל (וזו רק תזכורת, משהו שאת בטח יודעת...) -
את יכולה להוסיף מדי פעם את השאלה - "מה אני צריכה?"
('צריכה' במובן של מהו הצורך שלך - 'מה דרוש לי', 'למה אני זקוקה', ולא במובן של מה מצופה ממני או אמורה לעשות).
את יכולה לבדוק מה את צריכה באופן כללי, וגם מה את צריכה נקודתית במהלך היום שלך: מה אני צריכה עכשיו?

קשר רציף שלך עם הצרכים שלך יוכל לתמוך אף הוא בחיבור הזה שלך אלייך בתוך הכאוס והבלבול.
גם אם אין אפשרות לתת מענה בכל רגע לכל צורך, את לפחות נמצאת בקשר עםהצורך, את ערה אליו. את נמצאת בקשר איתך .

[ליבי*]

אם מותר להציע עוד משהו לדברים שאת עושה למען עצמך בחצי השנה הקרובה - להתפלל, ולבקש שיתפללו בשבילך. כל תפילה שיש לה משמעות עבורך, מפרק תהילים ועד משהו שאת מחברת לעצמך שאותו את מאחלת לעצמך (כוחות, תהליך בונה ותומך, ריפוי והחלמה, שלוות נפש). את יכולה לפרסם פה את מה שאת רוצה שנתפלל.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

היום אכלתי רק טבעוני. ארוחה אחת נאה, אחת מבושלת ואני רוצה להגיד שארוחת הערב תהיה נאה, אבל לראשונה מזה זמן רב אני מבחינה שאיני רעבה.
איזה יופי. את מעוררת השראה
@}

[הדס_מצוי*]

תודה עירית. הצרכים שלי...(:
היום ביליתי בוקר מענג עם חברה.
אני זקוקה לחברים שלי עכשיו.

תודה ליבי. קראתי את מה שהצעת ומאז אני מנסה לדייק את התפילה שלי, אבל כל הזמן חוזרת ל"להיות בריאה".
יש לי מחשבה שזה לא מפורט מדי, אבל בא לי לבקש את זה. בריאות.

קוסמת, קראתי וצחקתי לעצמי. למה? כי אחרי שכתבתי את המשפט מעורר ההשראה, אמא שלי הכניסה סיר פירה. איזה רעב ואיזה נעליים.
לא עמדתי בפני זה שנייה וחצי. מה שכן משמח הוא, שלא הזנתי את עצמי אחר כך ברגשות אשמה...

גוגוס - נכנסתי אל שנת החיוניות. תודה על ההזמנה. המסע המתואר, שלך ושל אחרות, מקסים!
בצעתי רפרוף יסודי וראיתי חלקים רבים שמאד דיברו אלי ואל התהליך התזונתי שאני מתחילה,
אבל נהיה קצת כבד וזוויתי לקראת הסוף, אז בינתיים אהיה משתתפת סמויה ואשאב השראה ממה שמדויק עבורי.

אני שמחה על הנוכחות והתמיכה שלכן ומשתאה אל מול הנשיות הטובה העגולה והמכילה.

[בשמת_א*]

קראתי את e]זה cid[/po]=20121203 DNL art 1
וחשבתי עלייך.
מסתבר שגם גידולים ברחם קשורים לזה. אז כדאי לך לבדוק את הדף יציאה בכריעה.

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

דרך אגב לפי שיטת ההיגיינה הטבעית מומלץ לאכול בנוסף לפירות וירקות
פעם ביום תפוח אדמה או בטטה. עדיף מאורז ועדיף פי מיליון מלחם...
אז לא נורא..באמת קשה לעמוד בפני הפירה...

[הדס_מצוי*]

בשמת, כריעה היא התנוחה המועדפת עלי.
אני תמיד אומרת שכשיהיה לי בית משלי, אחד מחדרי השירותים בו יהיה בול פגיעה.
מה שכן, מפתיע אותי שיש קשר בין זה לבין גידולים ברחם.

חברה הציעה לי לקרוא את "המסע". מישהי כאן מכירה?

וקוסמת - ביקשתי ממנה היום (מאמא שלי) שלא תציע לי אוכל מהסוג שממיס את כל הגבולות שלי.
אני חלשה בעניין הזה וזקוקה לתמיכה. לא לפיתויים.

קניתי היום המון פירות והנחתי על הדלפק כדי שבכל פעם שארד למקרר הצבעוניות הבריאה תעמוד בדרכי ותקרא לי לכיוונה.

[גל_גל_בים*]

אולי "הרפואה החדשה" עשוייה לספק דרך/ שביל להתבוננות.
יש שם גם טיפול "המסע".
בהצלחה.

[חני_בונה*]

חברה הציעה לי לקרוא את "המסע". מישהי כאן מכירה?
ב החיוניות שלי חלק שמיני גוגוס מספרת על זה קצת.
באהבה

[גוגוס*]

הי הדס, מקווה ששלומך טוב יותר אחרי שקיבלת החלטה לאן את צועדת.
בנוגע למסע, כתבתי על זה בשני מקומות.
החיוניות שלי תשעב 12.7 בשעה 22:00, שם זה מתחיל ואם תעשי חיפוש על המילה "מסע" תמצאי עוד כמה קצוות (יש עוד טיפה ב חיוניות שלי אבל רק הערה קטנה).
בנוסף, כתבתי משהו מתומצת ב המסע של ברנדון בייס

עבורי המסע היה חוויה מצוינת. תרגישי טוב ורק בריאות.

[הדס_מצוי*]

היום אני לא מרגישה חלשה ומסכנה (יש ימים שכן).
שמה לב שכשאני אוכלת נכון ומדויק לגוף, האבק שוקע ויש בהירות שמשפיעה על הכל.
בגוף התרוקנות פיזית יסודית שמשאירה בטן ריקה, איתה התרוקנות של רעש וקולות מיותרים בראש,
וברגש חדלון ההצפה של הפחד, חוסר האונים והכעס על מי שלא שלח לי את הרעה הזו.


נכנסתי לדף והדמעות מציפות. דמעות של שמחה והודיה.
אני לא מפסיקה להתרגש מכן.
מאיזו אהבה בסיסית ששופעת מכן ומלבבת את היקום.
ומגיעה אלי.
ומחזקת אותי.
ומאפשרת לי להרים את הראש ולהביט בדרך שלפני קצת יותר משני צעדים קדימה.
ולפחד, אבל להרגיש שאני לא לבד ושאני יכולה.

חני, הנוכחות שלך כאן היא מתנה. אני קוראת אותך כבר הרבה זמן בכל מני מקומות באתר והאנרגיה שלך כאן שמחה אותי.

גוגוס, אני אחפש היום ואקרא. קראתי את מה שכתבת בדף על המסע ואחפש עוד.
וגם, קראתי את העניין עם הדיקור שהעביר את התחושה מהיד לרגל וחשבתי שבעלך גאון. לא חשבתי על זה אפ פעם כך.

גל - לא מכירה את "הרפואה החדשה" מה זה?

[אינדי_אנית*]

_בשמת, כריעה היא התנוחה המועדפת עלי.
אני תמיד אומרת שכשיהיה לי בית משלי, אחד מחדרי השירותים בו יהיה בול פגיעה._
מכירה את זה ? www.bul-kria.co.il "בול כריעה"
זה אפילו של מישהי מהאתר..

[הדס_מצוי*]

יש לי משהו דומה...

[חני_בונה*]

והאנרגיה שלך כאן שמחה אותי.
תודה
ריגשת אותי.

[הדס_מצוי*]

שלושה שבועות מאז שהתחלתי לקחת את הטינקטורה הצמחית.
קיבלתי מחזור - ארוך באותה מידה. הזרימה קטנה יותר באחוזים בודדים והשינוי הכי גדול היה באיכות הדם.
הרבה פחות גושים שחורים והצבע ברובו אדום ויפה. הרבה פחות כאבים. פחות חולשה.
סליחה על הפירוט, אני זקוקה לזה כדי שאזכור.
אני מרגישה שגם לתזונה יש כאן תפקיד מכריע.

[מיה_גל*]

יופי הדס, חדשות טובות!

[עירית_לוי]

יופי הדס, חדשות טובות!

[שיר*]

מעולה!!!

[קרן_שמש_מאוחרת*]

איזה כיף לשמוע. מחזיקה לך אצבעות.

[אילת_מ*]

גם אני

[פלונית*]

אשמח לשמוע מה את עושה.אוכלת חי.?אנא שתפי בתהילך ההחלמה
תודה!!

[עשב_השדה*]

היי הדס
קראתי את הדף בבת אחת,
לא הייתי באתר למעלה משנה
עכשיו אני כאן
מצטרפת לנשים המלוות אותך
שמחה על השינוי התזונתי, שבחרת לעשות
מזמינה אותך לחשוב אם שיטת פאולה יכולה להיות כלי רלוונטי בשבילך.....
אשמח לעזור..... כמובן בנוסף לצומות והשינויים שכבר קורים,
ומרגישים לי מדוייקים,
ממשיכה לתמוך מכאן
חיבוקים...

[הדס_מצוי*]

תודה. אני נכנסת ורואה אתכן כאן, וגם אם לא כותבת, מרגישה.
הלילה לא ישנתי. ביוץ. התכווצויות מעתיקות נשימה. פתאום נזכרתי שככה זה אצלי - חודש לש ביוץ ומחזור קלים (יחסית) וחודש עוקב קשה בהרבה.
גורם לי לחשוב אם החודש קודם לא היה החודש הקל בלי קשר לצמחים...
הלחץ בבטן קיים כל הזמן.

מבחינת תזונה אני משתדלת אבל מצליחה 70%. הימים הקשים הם מתחילת נדידת הביצית (טרם הביוץ) ועד לקבלת הוסת. ולראיה, ביומיים האחרונים אני טורפת כל מה שיש.
מתחילה את היום בשייק ירוק עמוס ירוקים. מכינה לי 700 מ"ל ושותה חצי בבוקר וחצי מאוחר יותר ביום.
משתדלת לאכול הרבה פירות.
נמנעת מבשר, ממוצרי חלב. אוכלת ביצים, רק אורגניות מתרנגולות חופש לא מורעבות.
לוקחת ברזל.

אחרי הוסת הבאה אגש לעשות בדיקות דם. מעניין לדעת אם הברזל במגמת עלייה.
שאר הפרמטרים לא ממש משפרים - השיער עדיין נושר, העור יבש מאד, קר לי רוב הזמן.

את יודעת עשב, עד לפני חצי שנה עוד שמרתי את הצינצנות היפות שנתת לי לחתונה...
אני לא יודעת אם שיטת פאולה יכולה לעזור...תגידי את (:

[הדס_מצוי*]

ו...פנייה ל"גם"-
מקווה שהכל עבר בשלום ושההחלמה קלה וטובה.
אשמח אם תוכלי להיכנס ולספר לי מי ניתח אותך, באיזו שיטה, איך הרגשת תוך כדי ואיך עכשיו, בבטן ובגוף.
תודה!

[גם*]

הי הדס
לא נותחתי בגלל השביתה ועדין אין לי תאריך חדש.
מתלבטת בין המתנה לבין פרטי באסותא.
והנה אני כבר בעיצומו של מחזור חדש שעד עכשיו עובר בשלום יחסית (שלום = לא התלכלכתי בעבודה)
למרות האכזבה כי הייתי מאוד מוכנה נפשית וגם לוגיסטית בהיבט של חופשת מחלה, אני משתדלת לקבל את הבלתי נמנע בהבנה.
אעדכן אם וכאשר.
בהצלחה לך. מעריכה את הנכונות שלך להשקיע בטיפול עצמי.

[פלונית*]

סליחה אני לא ממש מבינה בזה אך שמעתי שהרבה פירות לא מומלץ
אלא הרבה ירקות בעיקר ירוקים ומעט פירות לא מתוקים מידי בשלב שרוצים נקוי.
שלא מומלץ בכלל גלוטן.ולא סויה ומוצרים מהחי שיש בהם די הרבה הורמונים.
שכדאי סלק וירוקים לברזל.

[הדס_מצוי*]

גם יקרה, מצטערת לשמוע, אם כי אני מאלה שמאמינים שכל דבר בעיתו...
לגבי אסותא, אני יודעת שמנתח שם פרופסור גולדנברג שנחשב לאחד הטובים בתחום.
יש לי עוד פרטים (בודקת הכל...) אם תרצי.
מקווה שהמחזור יעבור בקלות ובמהירות.

פלונית, אני מעריכה את הרצון לעזור, אולם אמירות כלליות עם ההסתייגות ש אני לא ממש מבינה בזה הן לא בכיוון (:

[גם*]

הדס יקרה
אני מתוכננת לדר חן גןלדשמיט שמנהל מחלקת היסטרוסקופיה או משו כזה בבלינסון. אני מכירה אותו מזה כשנתיים ומאוד אוהבת את הגישה האנושית והמכבדת שלו, וגם שמעתי לא מעט ביקורות טובות עליו מעמיתים וממטופלות.
השביתה נגמרה ואולי אני אקבל תאריך נוסף בקרוב אמן.
לא בסתירה לכך אני אשמח לשמוע ממך מידע נוסף.
אגב, המידע שאני יכולה לחלוק עימך זו ההמלצה לנתח בבית חולים כמו בלינסון שמסוגל לתת מעטפת רפואית למקרים חריגים ולאורך כל שעות היממה. המליצו לי לכן לא לעבור פרוצדורה מסוג זה באסותא. אך שוב, כן אשמח לשמוע פרטים נוספים שיש לך.
ולגבי העת, או למה שהיקום מזמן לנו, התפיסה שלי היא לא מיסטית. דברים קורים לא לטובה ולא לרעה. הם קורים וביכולתנו לבחור להוציא מהם את המיטב, ואם הצלחנו בזה, הרי שהעכבה הייתה לטובה, וכל יתר האמרות מסוג זה... אני בנאדם די פרגמטי כנראה.
תודה רבה