מבחנים בחינוך ביתי

יונת, נשמע מענין, ובתקווה שבסוף נגיע ליישום, בינתיים אלמד מכם ובבוא העת אעצב יחד עם האיש שלי ובתי את הדרך הנכונה ביותר עבורנו (שבודאי לפחות בחלקה תהייה מבוססת על דברים שאני לומדת כאן)

יונת - וואלה. זה בדיוק מה שאני עושה, אבל לא ידעתי לכתוב את זה כל כך יפה ומתומצת.

אני נשאבת יותר ויותר, אבל אני עדיין לא רואה איך אני משכנעת את בעלי. אבל ככל שאני יותר נמצאת כאן אני יותר משתכנעת שכדאי לנו חינוך ביתי. אני לא יודעת אם זה בגלל שכולכם כאן מגובשים בתמיכה בנושא, לא בטוח, כי כבר היו לי הרבה מקומות בהם השתתפתי בדיונים בהם אף אחד (או הרוב) לא הסכימו איתי, ודווקא מהויכוח איתם דעתי המקורית התחזקה, וכאן דעתי אולי לא במאה אחוז תואמת את דעת הרוב, אבל קרובה אליה, כך שאין ממש ויכוח וגם כאן דעתי מתחזקת. אז אולי זה כבר ברור שלי, כאם, זו בהחלט הבחירה הנכונה ביותר. אבל זו צריכה להיות הבחירה הנכונה ביותר עבור בתי, לא עבורי, והיא צריכה גם להיות מוסכמת על בעלי. אז מרגע לרגע נהייה לי קשה יותר ואני לא יודעת אם לשמוח או להצטער על היום בו גיליתי את האפשרות של חינוך ביתי. הרי אם לא הייתי מגלה זאת, הייתי ממשיכה במסלול המוכר בלי להרגיש שאנחנו מחמיצים דברים חשובים, אבל אז יתכן שהיינו מתעוררים מאוחר מידי כשהילדה הייתה פגועה ומתוסכלת. מצד שני בזה שגיליתי את זה אני יכולה לנסות להלחם לעשות את מה שלדעתי הוא הטוב ביותר. אבל אולי אני טועה ובעלי צודק? גם הוא האבא של הילדה וגם לו מאוד חשוב הגורל שלה.

הרי אם לא הייתי מגלה זאת, הייתי ממשיכה במסלול המוכר בלי להרגיש שאנחנו מחמיצים דברים חשובים
תחושה שזכורה לי מהימים הראשונים שבהם התחלנו לחשוב על כל הנושא... (את מוזמנת לקרוא רק אני לא יודעת איך מקשרים לבלוג שלנו שנמצא באתר הבית של באופן טבעי ...).

ולגבי :
אז אולי זה כבר ברור שלי, כאם, זו בהחלט הבחירה הנכונה ביותר. אבל זו צריכה להיות הבחירה הנכונה ביותר עבור בתי, לא עבורי,
אני כל הזמן מזכירה לעצמי, שכל הורה, באשר הוא, מקבל המון החלטות עבור ילדיו. לפעמים זה אפילו התפקיד שלו. ולכן לגיטימי שתקבלי החלטה עבורה, כיוון שמהמקום שבו היא רואה את הדברים, היא לא באמת יכולה לקבל החלטה מלאה ושלמה שלוקחת בחשבון את כל הפרטים. אנחנו הרי עושים את זה כל הזמן, אז למה בנושא החינוך אנחו כל-כך מפחדים ?? אולי באמת כי קשה כל-כך להיות חריג ושונה ואחר ויש לך את הפחד הזה שילדיך הופכים להיות "עכברי מעבדה". אבל אז אני מזכירה לעצמי שהם לא יותר "עכברי מעבדה" מכל ילד אחר שהוריו "מנסים" עליו בית ספר X ולא בית ספר Y וכו'...

ובאמת מרגיש לי שיעשה לך טוב לקרוא את הספרים שצוטטו כאן ובכלל, אולי יש דרך להשאיל לך ???

רסיסים, אני מסכימה איתך. אבל עוד יותר קשה להיות חריג כשאין תמיכה מצד בן הזוג.

לגבי הספרים, אשמח שיושאלו לי. כל מי שיש לו מה להציע לי ברמה שלא מתאים שתכתב באתר מוזמן לכתוב "לדואהר האלקטרוני שלי" [email protected]

ולגבי קישור לבלוג - קראי את העזרה כאן למטה, בהחלט אשמח לקרוא

הבלוג של רסיסים: באופן:בלוג אני בחינוך הביתי.
(רסיסים, ראית איך עושים קישור לאתר האם? אגב, אולי יש טעם להעביר את הבלוג שלך לפה. מה דעתך?)

תודה, תבשיל. רסיסים אעיין בבלוג בימים הקרובים

רק רוצה לספר ש... -

את מה שכולם עשו ב12 שנים, סיימתי ב6 שבועות, בשפה האנגלית.
+ שתי בגרויות (בעברית כמובן) שלאחת מהן למדתי שבוע ולשניה אפילו לא שעה.

כל הציונים טובים+ כמובן

יצאתי מבית ספר בכיתה ד' ומאז אף אחד לא הכשיר אותי לעבור מבחנים...

(סתם לסבר את האוזן

)

סחטיין, איזה מגניבה
משמח מאוד לשמוע

רגע, את הבת של תמר אופיר ?

אכן, זו אני

יפה, באמת שמעתי עלייך מאמא שלך ניסים ונפלאות