אבנים בכיס המרה

טוב.
אצלי גילו את האבנים לפני כ-10 שנים.
היו לי התקפים מרובים מאז.
ככל ששיניתי יותר את התזונה שלי הם התמתנו והלכו.
לא היה לי התקף כבר 4 שנים (האחרון היה בהריון עם הגדולה והיה היחיד באותו הריון. מאז כבר עברתי עוד הריון).
זה לא אומר שלא יכול להיות שוב. אבל so far so good.

אז אצלי שינויים תזונתיים עזרו בהחלט.
מצד שני - לא היתה לי דלקת.

הי סובלת חדשה....

חשוב לזכור שכל אחד ואחת שונים זה מזה - הגוף הוא שונה, הרגישויות שונות, ההתאוששות שונה..
בהחלט אפשר ללמוד ממה שעברו אחרים, אבל לזכור - שהגוף שלך מוכר לך ושונה מגופם.

אני מבינה מאד את ההתלבטות.
גם אצלי התגלו לאחרונה אבנים (קצת אחרי הלידה, בשלושה התקפים כואבים במיוחד).
הרופא אמר כמובן - מיד להוציא את כיס המרה.
לי לא נראה לעשות זאת בלהט הרגע, ומעדיפה בכל זאת לנסות פתרונות תזונתיים ואחרים.
יש לי תחושת נאמנות כלפי אבר ששירת אותי נאמנה שנים רבות (-: אני רוצה לנסות להציל אותו - וגם להבין כיצד לעזור לגוף לתפקד באופן בריא יותר.
אז בינתיים אני נמנעת משומנים, בשר, ביצים וכל מה שמעל 5% שומן - וחוקרת אפשרויות טיפול שונות.
הרגשתי היא שהשינוי התזונתי מאד עוזר בינתיים.

השיטה של ניקוי אבנים שהוזכרה כאן למעלה הרגישה לי קצת אגרסיבית בזמן הנקה מלאה, ולכן אני ממשיכה במחקר של האפשרויות.
כרגע מסתמן כיוון של טיפול נטורופתי בעשבי מרפא, לאחר שיחה שצלצלה לי מאד טוב עם מטפלת מנוסה בתחום.
מה שמצא חן בעיני הוא זה שהיא הציעה טיפול עדין והדרגתי, לא אגרסיבי, שמתחשב בהנקה, ושנועד גם לחזק את הגוף ולאפשר לו למוסס את האבנים (באמצעות שילוב של תרופות הרבליסטיות, תזונה ורפואה סינית).
עדיין לא החלטתי סופית, אבל נראה שזה הכיוון.

נווה מדבר, אם זה יצליח לך, אשמח מאוד לשמוע.
בהצלחה גדולה !

תודה לכל העונות! החכמתן אותי!

הכנה- אני מקווה שאתן יושבות ורגועות, אל תקחו קשה מדי...
לצערי ההריון הסתיים, ללא תינוק. (אל תשאלו למה, אבל זה המצב.)
אז כרגע אני חוזרת לכוחותיי, בלי הנקה ותינוק שזקוק לי 24/7. אני בכיוון של ניתוח לפני ההריון הבא בעזרת ה'.
כבר אחרי הלידה חזרתי קצת לשומנים ואני מרגישה שזה לא טוב, אבל אין התקפים לפחות.
נראה לי שאשמור יותר- עם קשר לכיס המרה ובלי קשר אליו.

לגבי הגנטיקה- יש לי עודף משקל וגם לחץ דם גבוה אז יכול להיות שזה אחד מגורמי הסיכון.

תודה לכן על התשובות המפורטות והמועילות!
אם יהיה לי על מה לדווח בעניין- אדווח.
הרבה בשורות טובות לכולנו! (-:

בהצלחה עם הניתוח.
בהצלחה עם ההריון הבא !
והרבה בריאות...

שלום לכן,אני סובלת מאבנים בכיס המרה מזה כשנה וחצי משהו כזה וכבר הייתי על הסף הלכתי להתאשפז על מנת לעשות ניתוח להוצאת הכיס מרה ואז נתקפתי פחד וחרדה...וחזרתי הביתה באותו הלילה..עשיתי טיפול טבעי שתיתי חצי כפית הל טחון כל יום במעדן ובאמת הלכתי לאולטראסאונד ונותרה לי אבן אחת!! לאחר תקופה של חצי שנה שוב חזרו לי הכאבים עשיתי שוב אולטראסאונד וחזרו האבנים בגדול...אני ממשיכה עם הל טחון ואני כבר מיואשת נורא שמעתי על כל הניקויים הללו אך אני פוחדת ממש שתתקע לי אבן בצינור תוך כדי הטיפול ובגלל זה אני לא עושה אותו...שמעתי על הכל אנ י לא יודעת כבר מה לעשות אני לא רוצה שיוציאו לי איבר מהגוף כי דיברתי עם המון מנותחות שסובלות מאוד לאחר הניתוח מהאוכל שהן אוכלות..אני כל כך מפחדת ורוצה להיכנס להריון וחוששת מזה מאוד כי אני מודעת לכתחילה שיש לי אבנים...ויש לי כאבים.. יש למישהו המלצה חדשה..משהו..? אשמח לתגובות..

אני ממליצה על שינוי תזונתי.
לי זה עובד כבר 10 שנים.
אבל... רק על עצמי לספר ידעתי, כמובן.

לי אחרי הניתוח לא היו שום בעיות.
פחדתי נורא מהניתוח [בעיקר מההרדמה] והיה מבחינתי הרבה פחות מפחיד ממה שחששתי.
באותו ערב כבר חזרתי הביתה.
ולא היו כאבים בכלל.

מאיפה הרעיון הזה של הל טחון?

נשמע לי טרולי.

כן, איכשהו גם לי.
זה טיפוס אחד משועמם רצח, או להקה שלמה?

אני לא יודעת לגבי הל, אבל כן סיפרו לי על פלאים שעשתה שתיית קפה שחור עם דבש לאורך כמה חודשים.

לא ניסיתי כי בשבילי זו כמות של רעל שעלתה על היתרונות, אבל שמעתי מכמה מקורות עיקשים.

לפני חודש וחצי גילו לי מספר רב של אבנים בכיס מרה ללא בעיות מסביב ב"ה לציין שאני חיה על חצי כוס קוואקר וזהו
פניתי למס רופאים וכולם המליצו על ניתוח, חוץ מרופאה שהמליצה לי לקחת כדורים בשם רווהכול האם מישהי או מישהו
ניסה את הכדורים אם כן אשמח לשמוע בשורות טובות.

לציין שאני חיה על חצי כוס קוואקר וזהו
מה זה אומר?
את מתכוונת שכל מה שאת אוכלת במהלך היום זה חצי כוס קוואקר?

שליחה על ידי אילנה* » 30 מאי 2011, 06:24

בעלי צריך לעבור ניתוח לסהרת כיס המרה עוד כ 2-3 שבועות. האם הוא יכול לעבוד בלי שהכאבים יופיעו פתאום?ואם זה עוזר דיאטה דלת שומן? הוא מפחד מאוד כי אף פעם לא עבר איזה ניתוח . בעלי תמיד היה שמן ועכשיון הוא צריך דיאטה מאוד קפדנית. הפורום מאוד טוב .

אילנה, השאלה לא ברורה.
את שואלת אם עכשיו, טרם הניתוח, הוא יכול להיות בטוח שלא יהיו לו התקפים באמצע העבודה? לא, הוא לא יכול. אם כי הכאבים כן נוטים להופיע בשעות מסוימות ולאחר הרכבי ארוחה מסוימים. אם הוא מכיר את הגוף שלו הוא יכול להקטין את הסיכון.
את שואלת אם אחרי הניתוח יכולים להיות כאבים? כן, יכולים. אבל לא כאבים של התקף. כאבים של הגזים שהשתמשו בהם בניתוח. כאבי גרון בגלל ההרדמה. זה עובר אחרי כמה ימים.
אם הוא יעבור ניתוח פתוח ולא לפרוסקופיה ההחלמה תהיה ארוכה יותר (אי אפשר לדעת מראש. השאיפה היא לעשות לפרוסקופיה, אבל לפעמים מגלים במהלך הניתוח שאין ברירה וצריך לעשות ניתוח פתוח).
דיאטה דלת שומן (לא נטולת שומן!) יכולה לעזור במניעת התקפים.
גם לאחר הניתוח חשוב מאד שבעלך יקפיד בתזונתו!!!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

את 2 ההתקפים הראשונים והאחרונים (בינתיים) זכיתי בהם לפני חצי שנה, לאחר טעימה של דג. ... האולטרהסאונד אכן אישר נוכחות של אבן אחת בכיס המרה . מאז אני בדיאטת שומנים ( עד 5% ), תפריט נטול חמאה, ביצים, שוקולד , בשרים וטיגונים. השומן היחיד שאני מרשה לעצמי זו כף טחינה גולמית קרה בסלט. את חוסר השומן אני מרגישה היטב ביובש השיער והעור. האם מישהו יודע אם מותר כף שמן זית ביום.... למרות הכל? לא הייתי רוצה לבדוק זאת בעצמי .?

לאחרונה פיתחתי מדבקת גוף שמיועדת לרסק אבנים בכליות וגם בכיס המרה.
אשמח לשלוח לכל מי שמעוניין לנסות את המדבקה הזו.
מדביקים מעל כיס המרה או מעל הכליה.
בכל מקרה זה תהליך שלוקח לפחות שלושה חודשים - בעיקר מפני שהחלמת הפצע הפנימי לוקחת הרבה זמן.
התקשרות במייל shifronz at gmail dot com.

תודות.

אשמח לכל טיפ לגבי ניקוי אבן מדרכי השתן זה עושה לי כאבי איוב אני בבדיקות ושיקול להוצאה בניתוח אם מישהו מכיר דרך טבעית להוצאתה אשמח ביותר

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מישהו מכיר ילדים שעברו ניתוח כריתת כיס המרה ? בתי בת 8 צריכה לעבור ניתוח כזה שבוע הבא .

מישהי יכולה לתאר לי איך מרגישים כאבים של אבנים בכיס המרה? לי יש פעם ב.. כאבים חדים של התכווציות באיזור הסרעפת , זה מזכיר לי את כאבי המחזור מגיל ההתבגרות... יכול להיות שזה זה?

יכול להיות.
הדרך היחידה לגלות היא אולטרסאונד של הבטן העליונה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולן
גיליתי בחודש האחרון שיש לי אבן בגודל ס"מ וקצת בכיס דלקתי. היום גילתי שאני בהריון (גג 4 שבועות)... חיכיתי הרבה זמן להריון הזה ולא מתכוונת לוותר עליו...
האם יש אפשרות לעבור את הניתוח בהריון אם הוא בתחילתו? האם יש חשש לעבור או ללידה מוקדמת אם דוחים את הניתוח לסוף ההריון, זה וודאי לאחרי ההנקה?
אשמח לתשובות זה מאוד עוזר לקרוא את כל הדברים האלה

יקירתי, את צריכה להתייעץ עם רופא.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי,
אני בת 30, במשקל תקין, בריאה בדר"כ, לא לוקחת תרופות ונוטה לשמור על תזונה בריאה ודלת שומן בדרך כלל (חוץ מאירועים משפחתיים ובחופשות...).
יש לי אבנים גדולות ומרובות בכיס המרה (זו לא הסיבה שאני שומרת על תזונה נכונה). גילו לי את האבנים לפני 13 שנה ואני יכולה לספור על יד אחת את ההתקפים הזוועתיים שהיו לי ב- 13 שנים האחרונות. ומעולם לא אושפזתי בגללן. אני מתכננת הריון ראשון בקרוב וחושבת על ניתוח להוצאת כיס המרה, מתוך פחד שיהיו לי התקפים בזמן ההריון...
מכל הסיפורים שקראתי כאן, ובמקומות נוספים, אנשים ניגשים לניתוח כזה בדרך כלל לאחר שהחיים עם אבנים נהפכו לבלתי נסבלים.
אצלי זה לא הסיפור, 99% מהזמן אני לא סובלת מהן, למרות שכיס המרה שלי מלא באבנים!
האם כדאי לי להוציא אותו ליתר ביטחון? איך ההריון ישפיע על המצב שם?
כבר קראתי הכל... צריכה המלצה כלשהי... בעד או נגד...
תודה לכל העונים,
אלמונית.

רופאים ממליצים על ניתוח.
אני חושבת שניתוח הוא מיותר, אם את יודעת מה גורם להתקפים ומצבך מאוזן.
אבל אני רק מישהי באינטרנט, את צריכה לסמוך על עצמך.

היי מיס אלמונית.
ראיתי את ההודעה שלך בעודי באשפוז אחרי ניתוח חירום להוצאת כיס מרה שלושה חודשים אחרי לידה ונראה לי שהסיפור שלי יכול לעניין אותך. תקציר האירועים - כנראה בעקבות ההיריון והלידה אבן חסמה את דרכי המרה והיגעתי למיון שם אובחנתי עם דלקת בלבלב (9.5 בסולם כאב של 1-10 בספרות הרפואית). אחרי כמות מסחרית של אנטיביוטיקה שבעקבותיה לא יכולתי להניק ושאבתי וזרקתי חלב, התפתחה דלקת חריפה של כיס המרה ואחרי לילה של יסורי תופת הובהלתי לניתוח חירום שבו ניצלו חיי כשכיס המרה נמק ועל סף התפוצצות. גם אני לא ששה להתנתח, אבל יכולה להיווצר סכנת חיים, אפילו כבר בהיריון עצמו. יש עוד המון פרטים, אם יש לך שאלות - natan66liron66 בג'י מייל. נ.ב. אישה אחרת שהגיעה למחלקה לעבור ניתוח פשוט של הסרת כיס מרה סיימה את העסק בשלושה ימים, אני כאן יותר משבוע:).

שלום לכולם, שמי עודד ואני חוויתי מספר רב של התקפים, מיעוטם התקפים קלים חלקם בינוניים ורובם התקפים חזקים מאוד, לפני כשנה חצי נתגלעו אצלי אבנים בכיס המרה, בדוח נרשם אבנים גדולות ומרובות, ניסיתי למצא דרכים להמנע מניתוח להסרת כיס המרה, חיפשתי ומצאתי מגוון אפשרויות לטיפול בבעיה, אולם לא מצאתי משהו מסודר שיפתור את הבעיה. בכל הנאמר לעיל נמצא כיישנן דרכים רבות להסרת האבנים אך אין תוכנית כללית שבאה לייצג טיפול אגרסיבי בהוצאת האבנים ולאחריו טיפול מונע לחזרתן שוב, האם יש מקום בו מוסברת כל הדרך כולה, מהסרה ועד מניעה, כמובן שהדרך הקלה ביותר היא דרך הניתוח, לא מצאתי מישהו כאן שלא הגיע לכך בסיכומו של דבר. לסיכם האם מישהו עבר טיפול להסרת אבנים וזה עזר במאת האחוזים ? (אני מניח שאלו דווקא. האנשים שלא יחזרו לכאן אחרי פיתרון בעיתם)

שלום לכולם אני בת 36 וסובלת כמעט 3 שנים מהתקפים חריפים ותמיד היה עובר עם משכחי כאבים גם במוצאי שבת היה לי התקף חזק ממש הגעתי עד למייון שחררו אותי לאחר בדיקת דם תקינה
ללא ממצאים דלקתיים בכלל אני נוסעת לתאילנד לחופשה לשבועים אני מפחדת ששם יהיה לי התקף או פתאום דלקת כמובן שכרגע אני שומרת על תפריט חריף מאוד כמו בבוקר שותה תה עם קרקר יבש עם ריבה
בצהריים קרקר עם נקניק פסטרמה 1% שומן ואחר הצהריים תפוח וזהו לטיול אני מתכוונת לקחת את הקרקרים עם דבש וטונה ללא שמן וגם לאכול תפוחים וירקות וכמובן בארוחות קטנות ממש לא כמויות הרופא ימליץ לי לקחת משכחי כאבים וגם אנטיביוטיקה כדי שאני יוכל לחזור בשלום לארץ לבצע ניתוח הבקשה שלי מה אתם חושבים אני לוקחת סיכון בבקשה דעה<3

פסטרמה? באמת?
לא נשמע לי כמו תפריט מוצלח במיוחד.
אני חושבת שאת צריכה יעוץ ממישהו שיש לו ניסיון.
לי יש אבנים בכיס המרה ואני חיה איתן בשלום רב כבר כעשור.
את מוזמנת לשוחח עם האיש שלי שהוא יועץ תזונה - www.mazon-izun.com
עם זאת, מציאת האיזון שלך בהחלט דורשת זמן.
אני לא יודעת אם תצליחי להשיג את זה לפני תאילנד...
היזהרי שם ממזון מטוגן. כמובן. אבל אפשר להסתדר - יש הרבה פירות.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי לכולם

אני כותבת אחרי שקראתי את כל התאורים והמקרים שלעיל.
יש נושאים שבהם אני יכולה לשפוך קצת אור לכן בחרתי לכתוב
לי החלו התקפים במרווחים של כחודש לפני כשנתיים....ההתקף אצלי בא לידי ביטוי בלחץ גדול באזור החזה עם הקרנה לגב בצד ימין ולשכמות. התחושה היתה שזה התקף לב ..והלכתי למיון שם לא זיהו שום בעיה. בביקור אצל רופאת משפחה היא מיד אמרה לי שמדובר באבנים ושלחה לאולטרסאונד שאישר זאת.
כמו רבות אחרות שכתבו כאן בחרתי לנסות לטפל בעצמי באופן טבעי.
אני כן הלכתי לחן פרופסורסקי ולאחר תהליך של כשלושה חודשים של חיזוק הגוף עם צמחי מרפא סיניים, דיקור, תוספי תזונה ומעבר לתזונה טבעונית לחלוטין ודלת שומן בצעתי את פרוטוקול שטיפת אבני המרה. הפרוטוקול מתואר בהרבה מקומות ברשת ולכן לא ארחיב בתהליך אבל בקצרה מדובר בארבעה ימים נטולי שומן לחלוטין שאמורים להביא לכיס מרה מלא במיצי מרה מאחר שאין לו סיבה להתכווץ במהלך ימים אלה. במקביל שיתיה מרובה (לפחות ליטר ליום) של מיץ תפוחים סחוט אורגני (תפקיד הפקטין למוסס את האבנים ולהקטין אותן) ואז יום צום משולב בחוקן ובשתיית מלח אנגלי שאמור להרחיב את הצינורית וגם משמש כמשלשל עדין שמנקה את המעי הדק בדרך ליציאת אבני המרה. לפני השינה שתיית שלושת רבעי כוס שמן זית עם חצי כוס מיץ אשכוניות סחוט ...אמור לכווץ את כיס המרה בבת אחת וכך כל האבנים נסחטות החוצה. למרות שהיתה לי אבן גדולה לקחתי את הסיכון והאמנתי בתהליך ואכן בבוקר יצאו הרבה אבנים..שתיים מהן לא קטנות...צלמתי אותן והייתי בטוחה שהבעיה מאחורי. חן אמנם אמר שצריך להמשיך לשמור על תזונה מאוזנת אך לא סיפר לי על הסיכוי הגדול שעדין יש אבנים בכיס וגם אם אין לא ירחק היום שהן תווצרנה שוב. בכיס שיש בו פתולוגיה של ייצור אבני מרה...הן חוזרות.
יתכן ואם הייתי שומרת על תזונה באופן אדוק- תזונה טבעונית ודלת שומן ...לא הייתי חווה עוד התקפים גם אם היו אבנים בכיס...כי לא היה טריגר.
אבל אחרי חצי שנה של טבעונות כמעט מלאה...התחלתי לחטוא פה ושם. בהתחלה לא היו התקפים גם אחרי ארוחה שומנית אבל אחרי מספר חודשים חזרו ההתקפים. התחלתי לקרוא חומר באתרים אמריקאיים של גורואים טבעוניים שטוענים שהאבנים בכלל נוצרות בכבד וזורמות יחד עם מיצי המרה אל כיס המרה ועד שהכבד לא יהיה נקי מאבנים שנוצרו בו במשך 40 שנה...הן תמשכנה לזרום לכיס המרה ולגרום להתקפים. הם ממליצים על שנת שטיפה- ביצוע הפרוטוקול כל חודש במשך שנה. את זה לא רציתי לעשות כי הרגשתי שזה שוק פיזי קשה מידי לגוף וגם לא האמנתי מספיק בעצמי שאצליח לדבוק בטבעונות הדוקה ו 12 פרוטוקולים למשך שנה. אבל עדין לא ויתרתי על החלום הטבעי. הכנסתי עצמי להליך דומה לזה שעברתי עם חן אבל באופן עצמאי ואף יותר הדוק, שתיית מיצי ירקות- סלק/ שום/ תפוחי עץ עם קליפת לימון, טבעונות הדוקה, כל תוספי המזון הרלוונטיים ושתיית חליטות ותמציות של כל צמחי המרפא הרלוונטיים...הרגשתי טוב ולא היו התקפים. אחרי שלושה חודשים בצעתי שוב את הפרוטוקול הפעם יצאו פחות אבנים והרגשתי שאני בכוון אך שוב לאט לאט התחלתי לגוון את האוכל וחטאתי גם במאכלים שמנים (אם כי לא מטוגנים ולא בשר ולא בהגזמה...ובכ"ז גבינות שמנות/ ממתקים...)ושוב ההתקפים חזרו. כל פעם שחזרו ההתקפים הם נעשו ארוכים יותר (כבר לא חצי שעה כמו הראשונים אלא גלים של התקף שנמשכים שעות רבות והכאב מטורף והתחושה נוראית). עדין לא נכנעתי. חזרתי לעשות ספורט , דיקור וניסיתי טיפות סיניות אחרות שהמליץ לי מטפל ברפואה סינית. אם אני לא שומרת על תזונה ההתקפים חוזרים. כפי שכתבה מישהי למעלה אצלי ההתפקים מגיעים בעיקר אחרי ארוחות עם שמן שחומם, בשר או מאכלי חלב שומניים...בעיקר אם אני אוכלת בערב אבל לא רק. על בשר ושמן שחומם אני יכולה לשמור ולהמנע אבל מאוד קשה לי עם מאכלי חלב לאורך זמן. מקפידה בטבעונות מקסימום חצי שנה ונשברת. בימים אלה אני שוקלת ברצינות ניתוח....תחושה לא נעימה שנכשלתי בטיפול בגוף שלי אבל שהכאב הוא בלתי נסבל ולעיתים יש כוחות חזקים מאיתנו. מי שיכולה להתמיד בטבעונות, תזונה דלת שומן וספורט כל החיים - אני ממליצה בחום לא להגיע לניתוח. לא חייבים לבצע פרוטוקולים קיצוניים . עצם השמירה ההדוקה על התזונה לא תייצר טריגרים להתקף. שטיפת כיס המרה לכשעצמה מוציאה אבנים אבל ממש לא את כולן וגם לא מונעת את חזרתן. מי שמכירה את עצמה ויודעת שלא תצליח לעמוד בזה כל החיים כנראה שהפתרון הוא הסרת הכיס למרות שאני מאמינה שיהיו לזה השלכות בעתיד הרחוק אבל החיים עם כאב שכזה הינם בלתי אפשריים. בכל מקרה ממליצה גם למי שעובר ניתוח ומקווה שגם אני אצליח לשמור על תזונה מאוזנת גם אחרי הסרת הכיס...אם כי במקרה זה אפשרי להיות פחות קיצוניים ואפשר לחטוא מידי פעם בלי לחטוף התקף. בהצלחה לכולם

שליחה על ידי גלית* » 27 מאי 2014, 23:11

עברתי לפני חודשיים בדיקת אולטרסאונד ומצאו לי פוליפים רבים בכיס המרה שגודלם הכולל הינו 7 מ״מ, לאחר כחודש וחצי נשלחתי שוב לאולטרסאונד במקום אחר שם נכתב שיש לי אבני קולסטרול לא כתבו מה הגודל שלהם. לא קיבלתי מעולם התקף (לא שאני זוכרת). אבל זה ממש מלחיץ אותי. מה אתם מייעצים לי לעשות? עלי לציין שאני בת 36 ומתכננת להכנס להריון בשנה הקרובה ומקריאה בסיפורים פה מפחדת להתחיל לחטוף התקפים.

שלום לכולם, רק להוסיף מנסיוני לחכמת ההמונים ולמי שאולי נמצא במצב דומה: לנסות להפסיק עם ביצים (וכן להשאיר שומנים בריאים, במידה).
אני בת 40, פחות או יותר מאפיינים קלאסיים של ארבעת ה- F, ובשנתיים האחרונות התחלתי לסבול מהתקפי כאבים בכיס המרה בתכיפות רבה יחסית(כל כמה שבועות).
אחרי תקופה של ניסוי וטעייה, אני מקפידה על הדברים הסטנדרטים - המנעות מארוחות ערב כבדות, והמנעות ממטוגן. אבל עבורי מה שעשה את ההבדל הוא- המנעות מוחלטת מביצים. אני עדיין אוכלת המון שוקולד, טחינה, אבוקדו, אגוזים במידה, וגם בשר ועוף, אבל כל עוד שומרת על ארוחת ערב קלה (שזה אומר כל דבר מלבד המבורגר וסטייק), לא אוכלת מטוגן (שזה מובן מאליו), ובעיקר לא נוגעת בביצים, אין לי כאבים. קראתי איפשהו שאלרגיה לביצים יכולה לגרום לכאבים בכיס המרה, ועדיין חוקרת את העניין - אז זה יכול להיות כיוון מחשבה נוסף לאלו שעדיין שמנסים למצוא את האיזון התזונתי שיאפשר להמנע/לדחות ניתוח. (בלי קשר, אני אוכלת ללא גלוטן, וגם כמעט לא נוגעת במוצרי חלב, כך שלוותר על ביצים זו מכה די קשה עבורי, אבל הפחד מהתקף ומניתוח עושה את שלו..) חשוב להזכיר שגם התחלתי לעשות קצת ספורט והורדתי כמה ק"ג, אולי גם לכך יש השפעה חיובית.

מישהי יכולה לתאר את איכות החיים לאחר כריתת כיס מרה ? לגבי תזונה ?

גילו לי לפני כחצי שנה אבן זעירה בכיס מרה. מאז עברתי מס התקפים שהאחרון שבהם לפני שבוע היה הנורא ביותר. כאבים שלא עברו במשך יממה גם לאחר בילוי במיון והזרקת מורפיום. ושאלתי היא: האם לאחר ניתוח הוצאת כיס מרה אין יותר כאבים לגמרי? והאם צריכים להמשיך בהקפדה על תזונה דלת שומן?

האם לאחר ניתוח הוצאת כיס מרה אין יותר כאבים לגמרי?
אין התקפי כאבים מהסוג המוכר. בתקופה שלאחר הניתוח יכולים כן להיות כאבים. זה מאד אינדיבידואלי -- את/ה יכול/ה לקרוא במעלה הדף לגבי החוויות של אנשים שונים. בכל מקרה זה חולף. אני 10 שנים אחרי, ולא חושבת על זה ביומיום בכלל.
והאם צריכים להמשיך בהקפדה על תזונה דלת שומן?
זה תלוי במצב התזונתי ובמשקל שלך. וגם בסוג השומן שבו מדובר. להתחרע על שומנים מהחי (אני מתכוונת לאכול הרבה מהם, לא מדי פעם ביצים/חמאה/בשר), או -- גרוע מזה -- על שומנים צמחיים מוקשים, לא מומלץ אף פעם, גם בלי שום קשר לכיס המרה.
לגבי שאר הדברים, אם את/ה מתלבט/ת, צריך להתייעץ אינדיבידואלית. עם רופא/ת משפחה, דיאטנ/ית, או בעלי מקצוע מתחומי הרפואה המשלימה, או שילוב של כמה מאלה יחד. בכל מקרה זה צריך להיות מישהו שמכיר אותך, את ההרגלים, ההעדפות, הפעילות הגופנית שלך וכו'.
בשורה התחתונה -- להקפיד בתזונה צריך. תמיד. כל אחד. על מה להקפיד -- זה אישי. מה שבטוח -- כשאין כיס מרה אין אבנים ולכן ההקפדה לא צריכה להיות לפי הקריזות של כיס המרה. אבל בהחלט כן לפי הצרכים של הגוף. מהם לא להתעלם! מזון לא איכותי ושומנים לא איכותיים לא יעשו התקפי מרה, אבל בהחלט יגרמו לשלל צרות אחרות, גרועות לא פחות. לא חבל?

להתחרע על שומנים מהחי (אני מתכוונת לאכול הרבה מהם, לא מדי פעם ביצים/חמאה/בשר),_ _לא מומלץ אף פעם
לדעת חלק מהאנשים. אחרים חושבים שלאכול בשר באופן קבוע זה בריא מאוד. בעוד שתזונה שחסר בה שומנים היא תזונה חסרה ולא מתאימה למין האנושי, שתגרום להבעיות רבות.

בשורה התחתונה – להקפיד בתזונה צריך. תמיד. כל אחד.
להקפיד בתזונה זו לדעתי הדרך הבטוחה לאכול תזונה מצומצמת ומבאסת שתתמוטט כמו מגדל קלפים. אם את/ה מרגישה שאת מקפידה בתזונה שלך, ולא שאת אוכלת בהנאה ובשפע דברים שטובים לך, לדעתי את לא בשביל הנכון לך.

אני לא באה להתווכח עם אף אחד על מה מתאים לו ומה לא. אבל טענות של תמיד כל אחד ו אף פעם צורמות לי. במיוחד כשהן ההפך ממה שאני מאמינה בו.

טענות כמו
טענות של תמיד כל אחד ו אף פעם צורמות לי. במיוחד כשהן ההפך ממה שאני מאמינה בו.
הן מיותרות וצורמות.

טענות כמו הן מיותרות וצורמות.
אם טענות כמו שלי נראות לך מיותרות את/ה מוזמן לא לכתוב טענות כאלו (או לנסות לשכנע אחרים, בצורה יותר אינדיקטיבית).

אם טענות כמו שלי נראות לך מיותרות את/ה מוזמן לא לכתוב טענות כאלו
בינגו

בינגו
רק עכשיו הצלחתי להבין את הטענה שלך. כלומר, אני חושבת שהצלחתי, כי לא ממש הסברת אותה. שאם משהו צורם לי אז שאני לא אכתוב ככה, ולא אבקר אחרים שכותבים ככה.

שים לב לסוגריים. לא סתם כתבתי שהטענות האלו צורמות לי - הסברתי למה. אולי הסברתי בצורה קצרה מידי, אבל אני מנסה לא להאריך בלי סיבה או בקשה ברורה.

אוסיף עוד סיבה - לדעתי טענות כאלו הן הפחדה. והפחדה מזיקה. מהסיבה הזו ועוד כל מיני סיבות,
חשוב לי להתנגד למשפטים מהסוג הזה ולאזן אותם, וזה בדיוק מה שעשיתי. או לפחות ניסיתי לעשות.

להקפיד בתזונה זו לדעתי הדרך הבטוחה לאכול תזונה מצומצמת ומבאסת שתתמוטט כמו מגדל קלפים. אם את/ה מרגישה שאת מקפידה בתזונה שלך, ולא שאת אוכלת בהנאה ובשפע דברים שטובים לך, לדעתי את לא בשביל הנכון לך.
צריך להקפיד בתזונה כי היום יש הרבה אוכל שזמין לנו אבל לא טוב לנו (בין היתר כזה שלקרוא לו "אוכל" יהיה לעשות איתו חסד שלא מגיע לו בכלל). להקפיד בתזונה פירושו להיות מודע למה מכניסים לפה. ולמקרר. אפשר בהחלט להקפיד בתזונה ולאכול אוכל מגוון, משביע ובטעם משובח.
בעוד שתזונה שחסר בה שומנים היא תזונה חסרה ולא מתאימה למין האנושי, שתגרום להבעיות רבות.
נשמע מאד הגיוני. כדי לדעת אם יש בינינו בכלל מחלוקת, צריך לדעת מספרים (כמה זה "חסר"?). ושתינו לא תזונאיות. יחד עם זאת, אני מרשה לעצמי לנחש שלא חווית מעולם התקפי מרה. זה כואאאאב (כן, יותר מלידה בלי אפידורל. אפילו הרבה יותר). ולכן השאלה לגבי צמצום שומנים היא לגמרי במקום, ותפריט עמוס בבשר/חמאה/ביצים עשוי להיות, עבור בוגר-כיס-מרה טיפוסי, טריגר פוסט טראומטי. בנוסף, אני מרשה לעצמי להניח שאת די רחוקה מגיל 40. העקרון של "לאכול בהנאה ובשפע דברים שטובים לי" הוא נכון כמובן, אבל נהיה מורכב יותר בסביבות גיל 40-45. הרבה אנשים מגלים אז שהכמויות שאכלו קודם ושמרו אותם במשקל יציב וללא בעיות בריאותיות גלויות לעין נהיו פתאום גבוהות מדי. והרבה פעמים, כדי להתגבר על זה, דרושה הקפדה מודעת (כאמור, המזון זמין. מאד.). ואנחנו לא יודעות את גיל השואל/ת ועוד כל מיני דברים עליו/ה.
מה שמוביל אותי לכך שדברי הוצאו מהקשרם. והרי כתבתי על מה להקפיד -- זה אישי._ ו _צריך להתייעץ אינדיבידואלית._ ו _זה צריך להיות מישהו שמכיר אותך, את ההרגלים, ההעדפות, הפעילות הגופנית שלך וכו' נראה לי שאלו אמירות שנותנות הרבה כבוד לשונות אישית ובהחלט לא מנסחות כלל גורף.

כדי לדעת אם יש בינינו בכלל מחלוקת, צריך לדעת מספרים
אה.. לא. המשפט הזה מייצג לא רע את חוסר ההסכמה בינינו. אני לא חושבת שאפשר לדעת לפי מספרים. כי בני אדם שונים. התזונה של אנשים שחיים בצפון הקפוא שונה משמעותית מהתזונה הים תיכונית, או זו שבהודו, או זו שבאפריקה, או זו שבשוודיה.

אני בעד תזונה אינטואיטיבית. זה לא אומר שאין דברים שלא ראוי לקרוא להם מזון - פה אני בהחלט מסכימה איתך. ואני יכולה לקבל שתזונה שומנית לא מומלצת למי שיש לו אבנים בכיס המרה (יכולה לקבל, כי קודם צריך לבדוק אילו סוגי שומנים.).

אני גם לא חושבת ש זה צריך להיות מישהו שמכיר אותך - אלא אם כן המישהו הזה זה את עצמך.

אני לא אכנס לכל הנושאים שעולים בשתי מילים ואני לא מסכימה, אלא רק אגיד בקצרה - עבור רוב האנשים הקפדה לא עובדת. יש כאלו שהיא עובדת להם.ממה שאני נתקלתי, אלו בעיקר גברים. אבל רוב האנשים מנסים להקפיד בגישה זו או אחרת מגיל צעיר, וזה לא עובד. הקפדה היא כמו גומיה שנמתחת ומשתחררת לכיוון ההפוך.

ציל צול המדהימה כותבת בלוג שמציג את הגישה שלה (שבהקשר הזה מספיק דומה לשלי). הפוסט הזה שלה שעוסק בדחיית סיפוקים הוא דוגמא לא רעה. אבל בסך הכל, אני מאמינה באכילה אינטואיטיבית. ואכילה אינטואיטיבית היא בעיניי ההפך מהקפדה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני שנתיים סבלתי כאבים של צירים . ניסיתי הכל ואף ירדתי 16 קילו עם תזונה מסודרת.
לפני חודשיים הלכתי לרופא פרטי ששלח אותי לבגחקות ואכן גילו אבן גדולה בכיס מרה , דלקת חמורה וירידה בתפקודי כבד
הניתוח היה מידי ובמצב לא טוב
הניתוח לא נורא בכלל ואני פחדנית.
חשוב ללכת לרופא מומחה .
עכשיו מעגר לניתוח צריכה להחלים בתפקודי כבד
אל תחכו עם הניתוח ,בסוף אין פתרון אחר .

לי יש אבנים בכיס המרה... שבע שנים מאז התקף הראשון. אני הלכתי לייעוץ אצל רופא סיני בשם אייל שפרינגר שמטפל עי תזונה.
לפי מה שהבנתי ממנו: אבנים בכיס המרה נוצרות עקב תקיעות במערכת העיכול. זאת אומרת מתזונה יבשה שאינה זורמת טוב בדרכי העיכול והרבה פעמים מתלווה אליה גם נטייה לעצירות. -גם מתקשר לנטייה להיתקעות ברמה הרגשית.
ולכן ההמלצות התזונתיות שלו היו קשורות ליצירת תנועה במערכת העיכול-מרק תאילנדי על הבוקר... ושכל צלחת תכלול רוב של ירקות. אין שום בעייה עם שומנים בריאים. בורקסים ופיצות הם האוייב.
התזונה הזאת הצליחה ובגדול!!!
כל עוד אני דובקת בה אין התקפים...לא יודעת אם האבנים יוצאות החוצה בדרך זו אך הן לא סימפטומטיות. אם פזלתי רגע ואכלתי פיצה יש סיכויי להתקף.
ובכלל כל התקף שהיה לי מאז היה קשור באכילת לחם או ארוחה גדולה, כל דבר שיכול לגרום לפקק במערכת.
אישית לי קשה מאד להימנע מלחם וכו. וכל דיאטה דיי קשה לי. אבל למי שיכולה לדבוק במשהו כזה זה באמת מדהים. כל כך שונה מההמלצות התזונתיות של הרפואה המערבית.... כשדבקתי בזה זה עבד ב100%.