אישה במסע,
נעימה לי מאוד ההתכתבות איתך, כך מתאפשרת לי הפנמה של הדברים. ועוזר לי להבהיר לעצמי את כוונותי.
תכלס - אין דרך עדינה ורגישה לנתק קשר. יש כל מיני דרכים שתפגענה פחות בחלק מהאנשים, אבל תפגענה יותר באנשים אחרים.
אני לא אחראית על איך ירגיש הצד השני , אני כן אחראית על המילים שאני בוחרת להגיד ועל הטון.
אני אחראית להשתדל להיות באנרגיה שמכבדת את הצד השני, שומרת על כבודו כאדם לצד שמירת כבודי העצמי.
חשוב לי לשמור על כבודו כאדם כשם שהייתי רוצה שיתייחסו אלי.
אני יכולה לדבר איתו כשמתמלאת אליו חמלה, במקום מתוך כעס או שיפוטיות.
אני בהחלט אחראית לבחור במילים או בטון שלא מגמדות ומזלזלות.
אני אחראית לא להאשים, אלא לדבר על מה שאני מרגישה.
לדוגמא: אני מרגישה שבמערכת היחסים הזאת אין לי תמיכה, או אין לי לאן לצמוח, או אין מקום לרגשות שלי. וכיוב'
לפעמים מתפתח שיח , ולפעמים לא, תלוי בסיטואציה ובמצב.
לפעמים מגיעים למקומות שלא ציפינו, כמובן שזה לא אומר שאם החלטת לחתוך, את צריכה להתחרט, אלא שאת יכולה לשקול שנית, אם מתאים לך. ואם לא מתאים , אז לא.
הפגעות כזו היא דבר שאנשים לאו דווקא יביעו, הלך רוח כנוע הוא קלאסי במקרים כאלו, ופרידה היא פרידה, אחריה אין קשר נפשי עמוק שמאפשר לדעת באמת אם פגעת או לא כשנתקת קשר.
פחות משנה בעיניי אם יש או אין קשר נפשי עמוק או אם אני
יודעת מה הוא מרגיש או מצליחה לנחש נכון.
כתבתי איך הרגשתי
אני כשנעניתי בשלילה או בדחיה, ולא מה אני מנחשת שאדם אחר הרגיש כשאני דחיתי או עניתי בשלילה.
אני יכולה רק לקוות שהרגיש את מה שניסיתי להעביר.
איך האדם עצמו ירגיש יהיה תוצר של הרבה מאוד גורמים: הילדות שלו, הסביבה שלו, משאבי הנפש שלו, מה שעובר עליו באותו זמן גם מחוץ לאותה חברות או מערכת יחסים... אין אפשרות כלל למנוע פגיעה (מלבד זאת שפגיעה כלשהי תמיד תהיה, השאלה היא אם הפגיעה היא בגלל איך שעשיתי זאת , או אם הפגיעה היא על עצם ההתרחקות) אך אפשר להעצים את הפגיעה או למזער אותה.
גם בחירת המילים חשובה (קודם כל בשביל עצמנו) במקום ניתוק קשר עם חברות אפשר להגיד ריחוק, הקטנת הקשר, הנמכת המינון.
כפי שכתבה
אל הלב:
בלי ברעש וצילצולים, בלי החלטות וקביעות של אני לא חברה שלך יותר, פשוט נעלמת אל עבר השקיעה, לא מתקשרת, עונה בלקוניות בהודעות ומתחמקת מלהפגש עד שהמסר עובר.
_מידי פעם כשפונות אלי באינטרנט אני עונה, אבל אין לי רגשות חזקים וטעונים כלפיהן יותר, לא לטוב ולא לרע.
הן פשוט לא בלב שלי, לא ממש קריטי לי אם כן או לא נהיה בקשר, כי הן כבר לא חברות נפש שלי._
לסיום, אני חושבת וגם מקווה כך, שהתנהגות מתוך מקום שמכבד את עצמי ואוהב את עצמי לא יכיל בתוכו (מעצם טיבו) מסר פוגעני, כי אהבה עצמית כפי שהיא בצורתה הטהורה ביותר, לא תכיל בתוכה כוונה לפגוע בזולת. היא פועלת בדרך של בעד ולא בדרך של נגד.
אהבה עצמית בריאה (לא נרקסיסטית) פועלת מתוך מקום של אהבה.
לרוב היא גם תפגוש בתדר של אהבה, אך זה תלוי גם באדם השני, ביכולת שלו לקלוט זאת.