ערב
תשעה באב,
בית המקדש חרב בגלל שנאת חינם,
ויבנה מאהבת חינם.
אני קוראת וכותבת באתר הזה כבר תקופה ארוכה, נהנית לשמוע חוויות של אמהות ורצון לחיות בפשטות, בטבעיות מתוך מודעות עצמית גבוהה.
אולם כאשר יש גילוי פוליטי, אני מרגישה שאני רוצה להעלם.
שנאה, פירוד וחוסר רצון להבין.
מכיוון שחלק גדול מהכותבים הוא מצד אחד של המפה, (נחשו איזה ?
)
נוצר מצב שהצד השני נעלם וחושש להביע את האידאולוגיה שלו, או שכמה חמומי מוח מתבטאים בצורה תוקפנית ולא מכבדת, שהרי ההגנה הטובה ביותר היא התקפה...
גם אני למדתי לא להביע דעות אידיאולוגיות,לברוח מכל מה שמכניס לאתר פירוד.
אבל אולי יש עוד דרכים?
אולי אפשר לצאת מנקודת הנחה שאנו שונים זה מזה והדעות שלנו שונות?
הייתי רוצה בדף הזה,לברוח ממה שמפריד ולהוסיף חיבור ואהבה.
לנסות אפילו לזמן קצר, להיות במקום הזה, שאנו אנשים שונים אבל שייכים לעם אחד ובינתיים גם חיים כאן על ארץ אחת.
למרות שלא חייבים להיות מוגדרים במקום, כי האהבה אינה מוגבלת ויכולה להתפרש עד אין סוף.
לחשוב איך אנחנו באתר יכולים להביא לצו פיוס.
דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים, בלי מחסום של עדות ודעות.
@} 
![:-]](./images/smilies/blush.gif ":]"){kind=small}
@}
)
