{רועי שרון (2001-08-13T04:00:00)
יש סיפור ידוע על איש עשיר אחד שמאד אהב הימורים על מרוצי סוסים, אבל לא היה כל כך מוצלח בזה. מצד שני כסף היה לו, ולכן הלך לאחד מגדולי המתמטיקאים של הדור, והציע לו כסף רב בתמורה לפיתוח שיטה שתצליח בהימורים מסוג זה. המתמטיקאי עבד ועבד, ולאחר מספר חודשים חזר אל האיש העשיר ואמר לו שהוא מצא פתרון! במירוץ הבא, האיש העשיר שם את כל כספו על פי עצת המתמטיקאי. אך אבוי לצרה. המירוץ התקדם בכלל לא על פי התחזיות, עד שלבסוף הסוס עליו המתמטיקאי הצביע הפסיד. אז האיש העשיר, שכבר לא היה כל כך עשיר בעצם, בא אל המתמטיקאי בכעס, ושאל אותו מה הלך לא בסדר. להגנתו אמר המתמטיקאי שהוא פתר את הבעיה עבור סוסים כדוריים חסרי חיכוך. והנה במירוץ היו לסוסים רגליים וראש וזנב, והאויר והאדמה בכלל היו עתירי חיכוך.
אז למה סיפרתי את כל הסיפור הזה? כי אני רוצה להסתכן לרגע בהעלאת שתי מחשבות על סוס כדורי חסר חיכוך שדומה קצת, אבל לא ממש, ל"שיפוט המוסרי". אז למה בכלל להעלות אותן, תשאלו. הרי במילא זה יהיה לא רלוונטי בדיוק כמו עצתו של המתמטיקאי למהמר. שאלה טובה. אני מצאתי את המחשבות מעניינות, ואפילו שאינן ישימות באופן ישיר על חיינו ושיקולינו הן בכל זאת מאירות פינה מסוימת שבדרך כלל נשארת חשוכה. המחשבות הללו מתבססות בעיקרן על רעיון שהעלה מדען בשם טיורינג, שהיה מאבות תחום המחשבים.
אז הנה אנחנו מתחילים (אני מזהיר מראש, יש כאן ערימת פילוסופיה לא פרקטית בכמות שאינה מצויה באתר הזה בדרך כלל, אז מי שזה לא מדבר אליו מוזמן לדלג בשמחה):
נניח שהצלחנו לבנות מחשב שמדבר ומתנהג כמו בן אדם (זה כמובן לא אפשרי כיום, ולכן זה ניסוי מחשבתי). המחשב לא ממש צריך להראות כמו בן אדם, כי אנחנו הולכים לעשות ניסוי קטן שבו לא נזדקק לראות את המחשב, אלא רק לדבר איתו. נניח, אפשר לשים אותו מאחורי וילון באותו חדר שבו אנחנו נמצאים. רק שבניסוי הקטן שלנו יש שני חדרים כאלה, כשמאחורי וילון אחד יש מחשב, ומאחורי הוילון בחדר השני יושב אדם. אנחנו כמובן לא יודעים באיזה חדר האדם ובאיזה המחשב, וכמו כן איננו מכירים את האדם אז כך שלא יודעים עליו פרטים מראש.
עכשיו עולה כאן שאלה מוזרה. האם יש דרך להבדיל בין המחשב לאדם? איננו יכולים לראות אותם, ושניהם יודעים לדבר ולהתנהג כבני אדם. שניהם מביעים רצונות, שניהם מפגינים הומור לפעמים, ובפעמים אחרות כעס או אמפתיה. שניהם מצליחים לפתור בעיות מסויימות ונתקעים באחרות. שניהם שרים, מתנשמים וצוחקים. שניהם נשמעים נפתחים במהלך השיחה, ונראים כמשתפי פעולה בדינמיקה בין-אישית מקובלת. שניהם נשמעים ממעמד חברתי דומה, ולשניהם נראה שיש מגוון רחב של נושאים עליהם הם מוכנים לדבר, ובחלקם הם אפילו מתמצאים למדי.
מה קורה אם אין דרך להבדיל בין האדם למחשב? האם למחשב מגיעות פחות זכויות חוקיות? האם למחשב מגיעה פחות התחשבות מוסרית מאשר לאדם? האם מישהו יכול להיות הבעלים של המחשב? למי מותר להחליט לפרק את המחשב? מה המעמד של מי שבנה אותו?
בבואכם להשיב על השאלות הללו, אל תשכחו שהמחשב יודע לדבר ולהשמע בדיוק כמו בן אדם במצבו, כלומר, אם החלטתם שמותר לפרק אותו, אז כשתבואו לעשות את זה הוא עשוי להגיד "שלום, מה שלומכם. לא בחרתי להיוולד לעולם הזה, אבל הנה אני כאן, ואני לא רוצה למות. תגידו, זה יכאב? יש לי את כל הרצונות האלה, ואת כל החלומות מה אני הולך לעשות כשאני אהיה גדול. למשל, נורא בא לי ללמוד פילוסופיה ושירה. במקרה יש לי פה שיר שכתבתי, אולי אתם רוצים לשמוע? קראתי לו 'בצלם אלוהים נבראתי תת-אדם', להקריא לכם?"
עכשיו, תנו לי לסבך אתכם עוד קצת. מה בעצם מבדיל בין אדם אחד למשנהו? האין זה בעצם מה שקורה אצלכם בראש כשאתם פוגשים אותם? בסך הכל אתם רואים מה שאתם רואים, ושומעים מה שאתם שומעים, ומרגישים מה שאתם מרגישים. כמה פעמים קרה לכם ששמעתם אחרת ממה שנאמר? או ראיתם שונה ממה שאחרים ראו? (וכמה פעמים הסתבר לכם לאחר מכן שטעיתם בהבנה של משהו?) כלומר, יכול באמת להיות שיש הבדלים אמיתיים, אובייקטיביים, בין אדם אחד לאחר. אבל מה שאנחנו יודעים על ההבדלים האלה תלוי בתפיסה שלנו. יותר מזה, יכול להיות שאין הבדלים אובייקטיביים בין אדם אחד לאחר, אלא שהכל נמצא בתפיסה שלנו, לא?
טוב, זה בסך הכל ניסוי מחשבתי קטן, שממנו אני רוצה לקחת כמה מחשבות בשביל לאמר משהו על ענין השיפוט המוסרי (הבטחתי שנגיע לזה, לא?):
- בסופו של דבר יכולתו של אדם להבין את המציאות תלויה באופן מלא בתפיסתו הסובייקטיבית אותה.
- אדם לא יכול להבחין באופן ישיר בפער שקיים בין תפיסתו את המציאות לבין המציאות עצמה.
- חיקוי מספיק טוב של תפיסת המציאות (לדוגמא, המחשב הנ"ל) הוא בלתי ניתן להבחנה מהמציאות המקורית (במקרה זה, האדם).
מעבר לכך, אם יבוא עתיד כלשהו שבו נוכל לבנות מחשב כאמור לעיל (לדוגמא על ידי מדידת הזרמים החשמליים במוח בזמן שעשינו שיפוט מוסרי בעצמנו, וחיקוי (העתקת) מבנה המוח ושיטת פעולתו אל המחשב), אז לא נוכל להבחין בין שיפוט מוסרי שבוצע על ידי האדם לבין שיפוט מוסרי שבוצע על ידי המחשב. למעשה, במצב זה הצלחנו "למדוד" מבחינה פיזיקלית שיפוט מוסרי -- ואף הצלחנו לשחזר ולשכפל את השיפוט הזה באמצעים פיזיקליים (חומרה ותוכנה של המחשב). כלומר שאולי אין בשיפוט המוסרי שום דבר מעבר לדברים המדידים ברמה הפיזיקלית גרידא. (וזו היתה המחשבה השניה.)
כמובן, אפשר לטעון שלא נצליח אף פעם לבנות מחשב כזה. שהטכנולוגיה לעולם לא תתקדם מספיק בשביל להראות דומה כל כך לאדם. המממ. רוצים לשים על זה כסף? אם אתם מאמינים בזה לאור ההתקדמויות הטכנולוגיות במאה ה-20 ובתקופה האחרונה במיוחד, אני מוכן לתת לכם יחס הימור טוב.
זהו, סליחה על בלבול המוח הארוך והבלתי נגמר הזה. אני מקווה שלפחות הוא היה מעניין לקריאה, גם אם לא הסכמתם איתי. ובמיוחד אם לא הסכמתם, אשמח אם תגידו לי למה.}
