[h=3]
בחמישי האחרון 11.9.08 התקיים המפגש האחרון במרכז אילון.[/h]כרגע אנחנו מחפשות אחר משכן חדש, קרי אולם ספורט באזור המרכז.
בינתיים הקבוצה נפגשת במקומות חלופיים (פארק, גינה ציבורית וכדומה).
עדכון לגבי המשכן החדש בקרוב!!!
מירב ב
נפגשים אחת לשבוע - ביום ה', ב מרכז אילון ,רח' שדה בוקר 10, גבעתיים.
המפגש מתקיים בין השעות 11:00 ל-15:00.
במקום עומד לרשותנו אולם ספורט מרווח ממוזג ומצוייד בכל טוב- מזרונים מחפים את הרצפה כולה, סולמות לאורך הקירות, טרמפולינות, עשרות חישוקים וקונוסים צבעוניים, כדורים בגדלים שונים, חבלים ולטיפוס והתנדנדות, ועוד מתקני פעילות גופנית מגוונים.
מעבר לכך החברה נעימה במיוחד, ועל כך עיקר גאוותנו (-8
המפגשים בתשלום (פירוט בהמשך)
אין צורך להודיע מראש על הגעה.
נשמח לראותכם ! (-:
גילאים
פעוטות מגיל שנה וחצי
ילדים - הבוגרים בקבוצה כרגע סביב גיל 5-7
ואמהות
ילדים - הבוגרים בקבוצה כרגע סביב גיל 5-7
ואמהות
מחיר:
התשלום החודשי נגבה כרגע מדי חודש בחודשו.
לחודש: 180 ש"ח למשפחה (ללא קשר למספר הילדים)
חד-פעמי: 50 ש"ח למשפחה כנ"ל
למשפחות חינוך ביתי השוקלות הצטרפות לקבוצה הקבועה יתאפשר ביקור התרשמות ראשון בעלות סמלית של 20 ש"ח למשפחה.
לחודש: 180 ש"ח למשפחה (ללא קשר למספר הילדים)
חד-פעמי: 50 ש"ח למשפחה כנ"ל
למשפחות חינוך ביתי השוקלות הצטרפות לקבוצה הקבועה יתאפשר ביקור התרשמות ראשון בעלות סמלית של 20 ש"ח למשפחה.
מה להביא?
שאלתן מה להביא?. - שאלה מצויינת 
יש לנו שם "ערכת הקפה / תה". ספלים וכוסות עליכן.
שקיות לחיתולים מלוכלכים.
בתחילת המפגשים שם, הבאנו צעצוע / משחק אחד, שנשארים שם. אתן מוזמנות להביא עוד - לא יזיק לרענן את המלאי.
להתראות
יש לנו שם "ערכת הקפה / תה". ספלים וכוסות עליכן.
שקיות לחיתולים מלוכלכים.
בתחילת המפגשים שם, הבאנו צעצוע / משחק אחד, שנשארים שם. אתן מוזמנות להביא עוד - לא יזיק לרענן את המלאי.
להתראות
הגעה:
מתל-השומר
יורדים לרח' אלוף שדה. נוסעים במנהרה החדשה. רמזור ראשון אחרי המנהרה, פונים ימינה לדרך רבין.
רמזור שלישי (רח' שני) שוב ימינה - רח' בן גוריון.
עוברים רמזור, ורח' שני אחריו, פונים שמאלה לרח' גולומב.
עולים ויורדים עם הרח', עוצרים בתמרור עצור, ממשיכים ישר, וברח' הראשון פונים ימינה לרח' אהרון שר. נוסעים עד סופו (הקרוב מאד), שם פונים ימינה, ומרכז איילון נמצא קצת הלאה מימין.
מתל-אביב / נתיבי איילון ( - לא קשור לשם המרכז)
נוסעים בדרך השלום. פונים שמאלה לדרך רבין. רמזור שני -בפינת קניון גבעתיים -שוב שמאלה, לרח' וייצמן (יש סיכוי ששם הרח' שם הוא המאבק, ושרק אח"כ הוא מתחלף לוייצמן)
ברמזור הבא פונים ימינה לרח' שמעון בן צבי. בככר הראשונה שמאלה לרח' הכנסת. רח' שני ימינה לגולומב. ראשון ימינה לאהרון שר. נוסעים עד סופו (הקרוב מאד), שם פונים ימינה, ומרכז איילון נמצא קצת הלאה מימין.
מתל-אביב / ארלוזרוב
נסעים ישר לכיוון גבעתיים. פונים שמאלה לכצנלסון, ישר עד הרמזור של וייצמן - שם ימינה, ומיד ברמזור הקרוב -שמאלה לרח' שינקין. בצומת T, ליד ויולה למי שמכיר, פונים ימינה לרח' הכנסת. ישר עד גולומב - שם ימינה. ראשון ימינה לאהרון שר. נוסעים עד סופו (הקרוב מאד), שם פונים ימינה, ומרכז איילון נמצא קצת הלאה מימין.
חניה - בד"כ יש ליד. אם לא - יש בהמשך הרח', או שפונים ברח' הראשון לרח' הכנסת וחונים שם. בכל מקרה - החניה היא באפור = חינם.
יורדים לרח' אלוף שדה. נוסעים במנהרה החדשה. רמזור ראשון אחרי המנהרה, פונים ימינה לדרך רבין.
רמזור שלישי (רח' שני) שוב ימינה - רח' בן גוריון.
עוברים רמזור, ורח' שני אחריו, פונים שמאלה לרח' גולומב.
עולים ויורדים עם הרח', עוצרים בתמרור עצור, ממשיכים ישר, וברח' הראשון פונים ימינה לרח' אהרון שר. נוסעים עד סופו (הקרוב מאד), שם פונים ימינה, ומרכז איילון נמצא קצת הלאה מימין.
מתל-אביב / נתיבי איילון ( - לא קשור לשם המרכז)
נוסעים בדרך השלום. פונים שמאלה לדרך רבין. רמזור שני -בפינת קניון גבעתיים -שוב שמאלה, לרח' וייצמן (יש סיכוי ששם הרח' שם הוא המאבק, ושרק אח"כ הוא מתחלף לוייצמן)
ברמזור הבא פונים ימינה לרח' שמעון בן צבי. בככר הראשונה שמאלה לרח' הכנסת. רח' שני ימינה לגולומב. ראשון ימינה לאהרון שר. נוסעים עד סופו (הקרוב מאד), שם פונים ימינה, ומרכז איילון נמצא קצת הלאה מימין.
מתל-אביב / ארלוזרוב
נסעים ישר לכיוון גבעתיים. פונים שמאלה לכצנלסון, ישר עד הרמזור של וייצמן - שם ימינה, ומיד ברמזור הקרוב -שמאלה לרח' שינקין. בצומת T, ליד ויולה למי שמכיר, פונים ימינה לרח' הכנסת. ישר עד גולומב - שם ימינה. ראשון ימינה לאהרון שר. נוסעים עד סופו (הקרוב מאד), שם פונים ימינה, ומרכז איילון נמצא קצת הלאה מימין.
חניה - בד"כ יש ליד. אם לא - יש בהמשך הרח', או שפונים ברח' הראשון לרח' הכנסת וחונים שם. בכל מקרה - החניה היא באפור = חינם.
אוכל
אפשר להתארגן על אוכל אישי. במקביל, יש התארגנות של אוכל במשותף.
כדאי להביא צלחת, קערה, סכו"ם, ספל אישיים - כל אחד לעצמו ונספחיו הפרטיים, כולל כלי להכיל ולהגיש אוכל שאתן מביאות שאינו בכלי איתו אפשר להגיש.
משתדלים בעיקרון להמנע משימוש בכלים חד-פעמיים.
כדאי להביא צלחת, קערה, סכו"ם, ספל אישיים - כל אחד לעצמו ונספחיו הפרטיים, כולל כלי להכיל ולהגיש אוכל שאתן מביאות שאינו בכלי איתו אפשר להגיש.
משתדלים בעיקרון להמנע משימוש בכלים חד-פעמיים.
דיונים בנושא האוכל המשותף, ממרץ 2005
לנה (2005-03-14T18:29:04):
אני רוצה לפתוח שיחה על אוכל במרכז איילון (מקום מפגשים שבועי קבוע בגבעתיים).
לדעתי צריך לבטל לגמרי את נושא שולחן האוכל המשותף ושכל אמא תביא אוכל לעצמה ולגוזליה.
הרי בשביל מה אני באה למרכז איילון? בשביל החברה. חברה לבנות שלי (בעיקר לגדולה ) ולי. המפגש האידיאלי מבחינתי הוא שהבנות שלי שיחקו (לבד או עם ילדים אחרים או איתי) ושאני דיברתי עם אמהות והייתי עם ילדיי. וכל נושא האוכל פשוט מפריע לי. הגדולה כמעט ולא אוכלת אף פעם (בטח אם אכלנו ארוחת בוקר טובה) ואם כן - היא אוכלת מהמתוקים שעל זה אשמח לוותר. אני חווה את השולחן המשותף כ"חור שחור" אנרגטי ענק. האמהות נמשכות החוצה לאוכל (מי בישלה מה היום?), הילדים אחריהם, המשחק והאינטראקציה מופרעים. ועל הליכלוך כבר דיברנו? ועל זה שלרוב תמיד אותן אמהות מנקות ושוטפות כלים כבר דיברנו? ומה דעתכן על כך שכולנו אוכלים כמעט בתוך השירותים?
אם היה אפשר לעשות ארוחה משותפת אחת סביב שולחן אחד ובזמן קבוע (כמו שהיה למשל ב"גן ללא גן" עם רונית) אזי כל נושא האוכל היה חלק מהחברותה ומהזרימה של המפגש. אבל בתנאים של מרכז איילון זה בלתי אפשרי.
עשיתי ניסוי ביני לבין עצמי והבאתי בפעמיים האחרונות גם אוכל אישי (וכמובן ארוחת בוקר טובה בבית). גם לי וגם לבנותיי המפגש עבר הרבה יותר בכיף. אגב את החצי פיתה הגדולה אכלה בדרך הביתה במכונית וגם זה רק אחרי שהצעתי לה. אני לא אכלתי בכלל והרגשתי מצויין. שום דבר לא הסיח את דעתי מהמטרה שלשמה באתי.
אשמח לשמוע עוד דעות לכאן ולכאן.
תבשיל קדרה (2005-03-14T18:29:45):
במפגשים שביעד יש שולחן אוכל, אבל הוא איכשהוא לא מרכז, למרות שמגיעים אליו הרבה פעמים (בקבוצות) במשך הבוקר.
אם תרשי לי להתערב, לנה -
אולי לך לא מתאימה ארוחה משותפת, ולשאר כן. מה רע בזה שמי שירצו יאכלו יחד, ואתם תאכלו בנפרד?
סתם רעיון לפתרון מהסוג ה"חופשי".
יער נורווגי (2005-03-14T18:30:30):
לנה, את דעתי האישית את יודעת, ובטח גם רוב הבנות.
לדעתי זה נהיה אישיו בפני עצמו אצל הילדים (ואצל חלק מהאמהות) ואני בעד ביטול כל הענין. שכל אחד יביא עבור עצמו מה שהוא רוצה וזהו, כמו שקורה בפארק הלאומי, כל אחת מביאה לעצמה, לא "פותחים שולחן", ואם מישהו רוצה לטעום ממישהו אחר הוא מוזמן.
אגב, אפשר לנהל את הדיון הזה בתוך הדף של הקבוצה, לא?
ליאת Skippy (2005-03-20T17:32:12):
גילה,
תודה על תגובתך. באופן אישי לגמרי, חשוב לי לקרוא דיעות ורעיונות של עוד אנשים, מלבד אמהות ואבות בקבוצה, שאת דיעותיהן אני שומעת גם במפגשים וגם בדיונים ספציפיים במפגשים ללא הילדים.
איך זה עובד אצלכם במפגש? מה כל אחד מביא? רק לעצמו? לעצמו משהו ולכולם משהו?
עגור הכתר (2005-03-20T20:41:23):
לא הייתי שבוע שעבר אבל בפעמיים האחרונות מאוד ניהנתי מהשינוי של שעה של אוכל. אני מאוד מסכימה עם לנה שהאוכל מפריעה גם למשחק וגם לדיבורים. אני בעד לבטל אותו.
תבשיל קדרה (2005-03-21T08:37:25):
איך זה עובד אצלכם במפגש? מה כל אחד מביא? רק לעצמו? לעצמו משהו ולכולם משהו?
נדמה לי שבעיקר הכל לכולם. אני כן מביאה גם דברים שאני יודעת שהקטנה שלי בטוח תאכל (נניח - אבוקדו אחד), וכן "שומרת על האינטרסים" (דואגת שילד שאני יודעת שירצה משהו יקבל ממנו לפני שנגמר).
דוגמה אחת היא הפיתות שעושים על הסאג' - יש ילדים שרוצים לאכול את הפיתה שהם לשו, ושומרים עליה. שאר הפיתות - לכולם.
ליאת Skippy (2005-03-21T09:14:06):
מנסיוני הדל עם קבוצות נוספות, בכולן (כל אלה שאני מכירה) יש התארגנות מסויימת של אוכל משותף. לרוב, בשעה מסויימת מתחילים וכשמסיימים - מחסלים.
גילה,
את מכירה קבוצות שבהן לא מביאים בכלל אוכל משותף?
איך זה עובד אם כן?
כי מסתמן שזה מה שהולך להיות במפגשים במרכז אילון.
מי כל (2005-03-21T09:52:57):
תמר ואני הולכות לכמה מפגשים בכל שבוע.
אם המפגש מתקיים בבית, הרי שנפתח באיזו שעה המתאימה לכולם שולחן מרכזי וכל אחת מניחה את התקרובת שלה. עם סיום הארוחה, השולחן מפונה, הכלים נישטפים והכל שב על מקומו. אם במהלך הארוחה, נופלת צלחת, היא מיד מורמת, והמקום אחרי רגע או שניים חוזר לקדמותו. כל אחת לוקחת אחריות על נקיון הבית בו אנו אוכלים. לא נראה שאריות אוכל על הרצפה ובטח שלא נדרוך בהן... בכל מקרה, במהלך הפעילות, הנמשכת בדרך כלל מהבוקר ועד אחה"צ, נעשית הפסקה קצרה לאוכל, רק על מנת שיהיה כח להמשיך ולקפוץ!
במפגשים הנערכים בחוץ, במקום ציבורי ופתוח, נתמקם תמיד סביב שולחן, כל אחת תניח את מרכולתה ובדרך כלל נאכל מהרגע שהגענו ועד שאחרון הכלים מתרוקן... ואם נופל משהו על הרצפה, מרימים את הצלחת ואת מה שאינו מתכלה והכלב שלי דואגת לנקות את המקום להפליא! עצם הישיבה סביב השולחן או בסביבותיו אינה גורעת אלה מוסיפה לאווירת הפיקניק והבילוי הנעים בחוץ.
לדעתי, מרכז איילון הוא מעיין יצור כילאיים. זה אולם ספורט, העומד לרשותנו, ואת הארוחה אנו מקיימות בכניסה למלתחות. כיוון שאסור להיכנס עם אוכל לאולם, הרי שכל יציאה לאכילה מפסיקה בעצם את הפעילות השוטפת. אם באמצע משחק או שיחה אחד הגורים רוצה לצאת לאכול, אמא שלו תקום איתו ותצא החוצה, בלי יכולת טכנית להמשיך בפעילות באולם. גם רגש האחריות, לעניות דעתי, נפגש משהו במקום הזה. אולי זו התחושה כי אם משלמים לא מנקים. ואולי התושה כי זהו מקום ציבורי ומספיק להרים את הצלחת ולהשאיר את התקרוב על הרצפה ואיכשהו זה יעלם... העובדה היא, שאחרי שעה של פעילות במקום, אי אפשר ללכת על הרצפה יחפים! (אלא אם למישהי יש תחושה של סיפוק מלדרוך על מרבדים של אפונה ירוקה ואורז...).
לי, באופן אישי, האוכל במקום מיותר. הפעילות קצרה - ואנו צריכות לפנות את המקום בשעה שתיים בצהריים. ההתעסקות סביב האוכל, הנקיון ותחזוקת המקום והדרך שבה אני מוצאת שהוא קוטע את הפעילות - מיותרים בעיניי ואינם תורמים למפגש. את הגורה שלי האוכל מעניין כשלג דאשתקד. ארוחת בוקר הגונה לפני המפגש (תאורטי בלבד אצלנו, היא לא אוכלת לפני ארבע אחה"צ) וסנדוויצ'ים ודומיהם לסיום הפעילות - עונים לדעתי על הצורך באוכל לשעות הספורות שאנו מבלים שם.
נוכל, אולי, למען הסדר הטוב ו"החינוך לדמוקרטיה" - לתלות דף במרכז איילון במהלך שני המפגשים הקרובים, ולבקש מכל אמא ואבא לרשום אם הם מעדיפים אוכל משותף או להפסיק כלל את עניין האוכל.
בכל מקרה, חבל שממפגש חברתי נעים ופורה המתקיים כבר למעלה משנה וחצי, אנו עוסקים כבר כל כך הרבה זמן בנושא הקולינרי. אני מוצאת באופן אישי כי הוא מכניס מתחים ואי נעימויות.
פורים שמח לכולן ובתאבון!
מי כל (2005-03-21T19:41:57):
הבא נחדד - כי בודדים (אם בכלל) המגיעים בעשר בבוקר ונשארים עד שתיים.
המקדימים להגיע, גם פורשים בדרך כלל מוקדם יותר והמאחרים להגיע סוחבים עד הסוף.
(חוץ מאיילה שמסדרת בהתחלה ומארגנת גם בסוף...)
אילה (2005-03-21T21:38:25):
אז קודם כל תודה למיכל שצינה את הפרט הנ"ל .
אני חושבת שיש משהו מאוד מגבש בארוחה משותפת . יושבים ביחד , אוכלים מני תבשילים ומעדנים שמשהי אחרת טרחה להביא . תחשבו על זה- משהי אחרת פינקה אותנו . משהי משלנו החליטה שאנחנו ראויות לזה . וגם אם מחליפים מתכונים (שזה יותר ממחמאה ), או שאומרים :"זה נהדר שהבאת פשוט פירות טריים - הכי טוב לילדים ."
כקבוצה כבר אנחנו מכירות די טוב ויש דינמיקה של קבוצה ותיקה שאולי מנסה להפרד ממשהו שאיפין את השלבים הראשונים , אולי להתנער מעול של משהו (ההכנה בבוקר ואחר כך הניקוי ) ובכך להתרווח ולהתרכז בעיקר .
אין לי ספק ,שמי שמרגישה שאין לה חשק לעמול - שלא תעמול . שתעשה את הדבר שמתאים לה .
העיקר להרגיש שהאנרגיות שלנו הולכות למקום שאליו התכוונו .
ומצד שני - אם עומריקון ואני נמצאים שם באמת מההתחלה עד הסוף - אנחנו חיבים לאכול . כששמתי לב שהוא רצה לאכול רב הזמן ,או שאני רובצת שם (במעבר למלתחות) לא מפסיקה לטחון ולא מפנה מקום - הפסקתי .
זה קטע של גבולות .
לוקחים אוכל , אוכלים כמה שצריכים , אוספים מה שנפל , וחוזרים לעינין .
אני לא בעד לרוץ אחרי שום ילד עם כפית .
לא רוצה לאכול - אפשר לשים בקופסא עם מכסה ולא בצלחת ושיהנה מזה מתי שהוא רעב . גם בדרך הביתה .חושבת שכל הגורים במרכז איילון רוצים לאכול את מה שהכנתי, מתי שהוא וגם אני רוצה שיהנו .
פלוני אלמוני (2005-03-22T20:46:35):
עשיתי ניסוי ביני לבין עצמי והבאתי בפעמיים האחרונות גם אוכל אישי (וכמובן ארוחת בוקר טובה בבית). גם לי וגם לבנותיי המפגש עבר הרבה יותר בכיף. אגב את החצי פיתה הגדולה אכלה בדרך הביתה במכונית וגם זה רק אחרי שהצעתי לה. אני לא אכלתי בכלל והרגשתי מצויין. שום דבר לא הסיח את דעתי מהמטרה שלשמה באתי.
אם מצאת את הפתרון הנכון לך, אז מה בעצם הבעיה? בשביל מה השיחה?
ואם לכל באי המפגש מפריעה הדרך בה התארגנתם על האוכל, ולא רק לך ולעוד חלק מסוים מכם, לא היה זה דועך מאליו?
מה תעשו אם חצי ירצו להמשיך במתכונת הנוכחית וחצי ירצו להפסיק לגמרי עם האוכל?
ואיך תרגישו אם עשרה ילדים יצטרפו לילדיכם כשאתם מאכילים אותו באוכל שהבאתם רק עבורו? תתנו? לא תתנו? יהיה לכם מספיק???
חוץ מזה, האם כולם אצלכם קוראים וכותבים באתר? או שמא הדיון הזה לא פתוח לכולם? למה לא לדבר על זה במקום ובזמן הפגישה, כשמי שאכן קשור - נמצא ויכול לתרום ולהיתרם?
(גילה סליחה. את מוזמנת להמשיך ולכתוב פה. אני פשוט תוהה ב"קול רם")
מי כל (2005-03-22T22:23:41):
אני פשוט תוהה ב"קול רם"
אז זהו, שלא, את/ה תוהה באלמוניות זועקת...
יש לקבוצה דינמיקה משלה.
נעשו נסיונות לדבר על הנושא במהלך הפגישה (קשה טכנית ,כי בכל יציאה לאזור האוכל השיחה נקטעת!).
נעשה נסיון לדבר על הנושא בערב אמהות מופלא, שתחילתו הוקדשה לנושא.
התקבלו החלטות, נעשו נסיונות בשטח, ועדיין לא נמצא הפתרון.
לא בכל מפגש מגיעות כולן.
ולא באותו הזמן.
התחלת הדיון כאן אולי תיתן קצת בסיס להתחלה טובה יותר לשיחה נוספת במפגש הקרוב.
בדרך זו אגב, אנו יכולים לשמוע גם מה דעתה של גילה בעניין ושל עוד מזדהים ושאינם מזדהים - ושממש אף פעם לא מגיעים למפגשים שלנו, ולהיתרם גם כאן.
דעותיכם מתקבלות בברכה ועשויות לקדם אותנו במציאת פתרון.
לילה טוב ופורים גשום...
ענת גיגר (2005-03-22T22:37:13):
אם הזמנתם גם לא-משתתפים, אז בתור אורחת מזדמנת במפגש מצאתי את פינת האוכל לא כל כך מזמינה. צפוף נורא, ועם הראש בתוך המלתחות, ולא מאוורר... אילו הייתי פוקדת את המפגשים בקביעות הייתי עוברת לשיטת הסנדוויצ'ים, פירות, ירקות חתוכים, אוכל שאוכלים בשביל לשבוע ובלי לעשות עניין.
אבל אני מבינה למה צריך להגיע להחלטה קבוצתית בעניין. אוכל זה מגנט, אז או שפותחים שולחן, או שלא.
שאלה: האם יש לכם אפשרות בחודשים הקרובים והנעימים לעבור החוצה לאיזה דשא?
לנה (2005-03-23T07:11:41):
במפגש בפארק הלאומי בימי ראשון כל אחד מביא אוכל אישי.
זה עובד נהדר.
ישנו במרכז איילון גם שטח בחוץ, מרוצף כולו בטון עם שני שולחנות וספספלים מעץ.
לא מספיק לכל הילדים והאמהות.
לא מוצל.
השטח משמש כחניה.
נועה (2005-03-23T22:27:19):
האם יש לכם אפשרות בחודשים הקרובים והנעימים לעבור החוצה לאיזה דשא?
לידעתכן, יש גינה ציבורית עם מדשאה מוצלת. גינה מאד נעימה ואין בה אנשים. היא נמצאת באותו הרחוב של מרכז איילון לכיוון רח' ויצמן.
תהנו
מיכל אופנהיים (2005-03-23T23:03:09):
לנה מי כל אילה ליאת ואחרים הנוגעים בדבר
בהתחלה התענגתי על זה שיש אוכל ביתי וכיפי אבל לאור הדיון שהתגבש פה, אני חושבת שכדי להגיע לפשרה,
הווה אומר:כל אחד יביא לעצמו ולילדיו משהו קטן (או גדול) ומכיוון שמגיע הקיץ אוטוטו ניתן לנצל את השולחנות בחוץ לאלו שרוצים להביא אוכל מבושל . כדי לחסוך אווירת חדר אוכל בפנימיה המונית ,אין צורך שכולם ישבו ביחד.
אני מרגישה שמשהו לפעמים מתפספס במרכז אילון הרבה
בגלל הפקק תנועה הזה בדרך למלתחות ואם האזור יפונה זה גם יעניק עוד מרחב לילדים.
עוד מחשבה אולי קיצונית לאחדות ממכן ,אם הארגון של הנקיון כל-כך מפרך או ליתר דיוק מועד לפורענות אפשר להוסיף תקציב קטנטן ל - צלחות נייר חד פעמיות או /ולהחליט בצורה מסודרת על אחראיי נקיון (טבלה עם תאריכים-ללא שום נקיפות מצפון)
לסיכום אם אני לא מגיעה מחר ומישהו קורא את מה שכתבתי היום אפשר לרשום אותי בצד של "המביאים אוכל רק לעצמם" כך אפסיק להיות פרסרית!!
ליאת Skippy (2005-03-24T09:37:04):
תראו,
לפני כשלושה שבועות (???) דנו בנושא בצורה די מסודרת והחלטנו שננסה לצמצם את המפגע לשעות 12:00 עד 13:00.
אז ניסינו במידה מסויימת.
מכיון שהמפגע עדין מעורר קשיים אצל חלק מאיתנו, אפשר לנסות לזמן מה את ההצעה של לנה גוני ואחרות, של לא להביא אוכל משותף, ולראות איך זה עובד.
ואחרי הזמן מה הזה, לדבר ולראות אם יותר טוב, פחות טוב, אם יש אפשרויות נוספות, אם יש החלטות חד-משמעיות וכו'.
זמן מה של שבועיים-שלושה נשמע לכן סביר לתקופת נסיון כזו?
ד"א, לא כולם קוראים את הדף הזה, כך שיש צורך לברר את הדברים ולהעביר את התוכן (ורק אז לקבל החלטות?) גם לשאר הקבוצה.
הפעם, מעדיפה לא לקחת את זה על עצמי, כך שהתפקיד פתוח
ליאת Skippy (2005-07-08T18:34:20):
מפנה את תשומת ליבכם לכך שהשעות השתנו להחל מ- 11:00 ועד 15:00, כשבשלוש, צריך לפנות לגמרי את המקום.
זה לא קשור לקיץ, אלא לשינויים שאלברטו עשה במקום, ושמעכשיו יש לו שם שיעורים לפנינו ואחרינו.
וזהו.
להתראות בשם ובשמחות
{הדיון בנושא אלימות, שהתחיל באוקטובר 2005, עבר לדף באופן:איך להתמודד עם אלימות במפגשים
{הדיון בנושא ימי הולדת, מתנות, וחגיגות עבר לדף באופן:ארגון ימי הולדת במפגשים
אני רוצה לפתוח שיחה על אוכל במרכז איילון (מקום מפגשים שבועי קבוע בגבעתיים).
לדעתי צריך לבטל לגמרי את נושא שולחן האוכל המשותף ושכל אמא תביא אוכל לעצמה ולגוזליה.
הרי בשביל מה אני באה למרכז איילון? בשביל החברה. חברה לבנות שלי (בעיקר לגדולה ) ולי. המפגש האידיאלי מבחינתי הוא שהבנות שלי שיחקו (לבד או עם ילדים אחרים או איתי) ושאני דיברתי עם אמהות והייתי עם ילדיי. וכל נושא האוכל פשוט מפריע לי. הגדולה כמעט ולא אוכלת אף פעם (בטח אם אכלנו ארוחת בוקר טובה) ואם כן - היא אוכלת מהמתוקים שעל זה אשמח לוותר. אני חווה את השולחן המשותף כ"חור שחור" אנרגטי ענק. האמהות נמשכות החוצה לאוכל (מי בישלה מה היום?), הילדים אחריהם, המשחק והאינטראקציה מופרעים. ועל הליכלוך כבר דיברנו? ועל זה שלרוב תמיד אותן אמהות מנקות ושוטפות כלים כבר דיברנו? ומה דעתכן על כך שכולנו אוכלים כמעט בתוך השירותים?
אם היה אפשר לעשות ארוחה משותפת אחת סביב שולחן אחד ובזמן קבוע (כמו שהיה למשל ב"גן ללא גן" עם רונית) אזי כל נושא האוכל היה חלק מהחברותה ומהזרימה של המפגש. אבל בתנאים של מרכז איילון זה בלתי אפשרי.
עשיתי ניסוי ביני לבין עצמי והבאתי בפעמיים האחרונות גם אוכל אישי (וכמובן ארוחת בוקר טובה בבית). גם לי וגם לבנותיי המפגש עבר הרבה יותר בכיף. אגב את החצי פיתה הגדולה אכלה בדרך הביתה במכונית וגם זה רק אחרי שהצעתי לה. אני לא אכלתי בכלל והרגשתי מצויין. שום דבר לא הסיח את דעתי מהמטרה שלשמה באתי.
אשמח לשמוע עוד דעות לכאן ולכאן.
תבשיל קדרה (2005-03-14T18:29:45):
במפגשים שביעד יש שולחן אוכל, אבל הוא איכשהוא לא מרכז, למרות שמגיעים אליו הרבה פעמים (בקבוצות) במשך הבוקר.
אם תרשי לי להתערב, לנה -
אולי לך לא מתאימה ארוחה משותפת, ולשאר כן. מה רע בזה שמי שירצו יאכלו יחד, ואתם תאכלו בנפרד?
סתם רעיון לפתרון מהסוג ה"חופשי".
יער נורווגי (2005-03-14T18:30:30):
לנה, את דעתי האישית את יודעת, ובטח גם רוב הבנות.
לדעתי זה נהיה אישיו בפני עצמו אצל הילדים (ואצל חלק מהאמהות) ואני בעד ביטול כל הענין. שכל אחד יביא עבור עצמו מה שהוא רוצה וזהו, כמו שקורה בפארק הלאומי, כל אחת מביאה לעצמה, לא "פותחים שולחן", ואם מישהו רוצה לטעום ממישהו אחר הוא מוזמן.
אגב, אפשר לנהל את הדיון הזה בתוך הדף של הקבוצה, לא?
ליאת Skippy (2005-03-20T17:32:12):
גילה,
תודה על תגובתך. באופן אישי לגמרי, חשוב לי לקרוא דיעות ורעיונות של עוד אנשים, מלבד אמהות ואבות בקבוצה, שאת דיעותיהן אני שומעת גם במפגשים וגם בדיונים ספציפיים במפגשים ללא הילדים.
איך זה עובד אצלכם במפגש? מה כל אחד מביא? רק לעצמו? לעצמו משהו ולכולם משהו?
עגור הכתר (2005-03-20T20:41:23):
לא הייתי שבוע שעבר אבל בפעמיים האחרונות מאוד ניהנתי מהשינוי של שעה של אוכל. אני מאוד מסכימה עם לנה שהאוכל מפריעה גם למשחק וגם לדיבורים. אני בעד לבטל אותו.
תבשיל קדרה (2005-03-21T08:37:25):
איך זה עובד אצלכם במפגש? מה כל אחד מביא? רק לעצמו? לעצמו משהו ולכולם משהו?
נדמה לי שבעיקר הכל לכולם. אני כן מביאה גם דברים שאני יודעת שהקטנה שלי בטוח תאכל (נניח - אבוקדו אחד), וכן "שומרת על האינטרסים" (דואגת שילד שאני יודעת שירצה משהו יקבל ממנו לפני שנגמר).
דוגמה אחת היא הפיתות שעושים על הסאג' - יש ילדים שרוצים לאכול את הפיתה שהם לשו, ושומרים עליה. שאר הפיתות - לכולם.
ליאת Skippy (2005-03-21T09:14:06):
מנסיוני הדל עם קבוצות נוספות, בכולן (כל אלה שאני מכירה) יש התארגנות מסויימת של אוכל משותף. לרוב, בשעה מסויימת מתחילים וכשמסיימים - מחסלים.
גילה,
את מכירה קבוצות שבהן לא מביאים בכלל אוכל משותף?
איך זה עובד אם כן?
כי מסתמן שזה מה שהולך להיות במפגשים במרכז אילון.
- אם עוד ממרכז אילון קוראים את הדף הזה, אשמח לדעותיכם.
מי כל (2005-03-21T09:52:57):
תמר ואני הולכות לכמה מפגשים בכל שבוע.
אם המפגש מתקיים בבית, הרי שנפתח באיזו שעה המתאימה לכולם שולחן מרכזי וכל אחת מניחה את התקרובת שלה. עם סיום הארוחה, השולחן מפונה, הכלים נישטפים והכל שב על מקומו. אם במהלך הארוחה, נופלת צלחת, היא מיד מורמת, והמקום אחרי רגע או שניים חוזר לקדמותו. כל אחת לוקחת אחריות על נקיון הבית בו אנו אוכלים. לא נראה שאריות אוכל על הרצפה ובטח שלא נדרוך בהן... בכל מקרה, במהלך הפעילות, הנמשכת בדרך כלל מהבוקר ועד אחה"צ, נעשית הפסקה קצרה לאוכל, רק על מנת שיהיה כח להמשיך ולקפוץ!
במפגשים הנערכים בחוץ, במקום ציבורי ופתוח, נתמקם תמיד סביב שולחן, כל אחת תניח את מרכולתה ובדרך כלל נאכל מהרגע שהגענו ועד שאחרון הכלים מתרוקן... ואם נופל משהו על הרצפה, מרימים את הצלחת ואת מה שאינו מתכלה והכלב שלי דואגת לנקות את המקום להפליא! עצם הישיבה סביב השולחן או בסביבותיו אינה גורעת אלה מוסיפה לאווירת הפיקניק והבילוי הנעים בחוץ.
לדעתי, מרכז איילון הוא מעיין יצור כילאיים. זה אולם ספורט, העומד לרשותנו, ואת הארוחה אנו מקיימות בכניסה למלתחות. כיוון שאסור להיכנס עם אוכל לאולם, הרי שכל יציאה לאכילה מפסיקה בעצם את הפעילות השוטפת. אם באמצע משחק או שיחה אחד הגורים רוצה לצאת לאכול, אמא שלו תקום איתו ותצא החוצה, בלי יכולת טכנית להמשיך בפעילות באולם. גם רגש האחריות, לעניות דעתי, נפגש משהו במקום הזה. אולי זו התחושה כי אם משלמים לא מנקים. ואולי התושה כי זהו מקום ציבורי ומספיק להרים את הצלחת ולהשאיר את התקרוב על הרצפה ואיכשהו זה יעלם... העובדה היא, שאחרי שעה של פעילות במקום, אי אפשר ללכת על הרצפה יחפים! (אלא אם למישהי יש תחושה של סיפוק מלדרוך על מרבדים של אפונה ירוקה ואורז...).
לי, באופן אישי, האוכל במקום מיותר. הפעילות קצרה - ואנו צריכות לפנות את המקום בשעה שתיים בצהריים. ההתעסקות סביב האוכל, הנקיון ותחזוקת המקום והדרך שבה אני מוצאת שהוא קוטע את הפעילות - מיותרים בעיניי ואינם תורמים למפגש. את הגורה שלי האוכל מעניין כשלג דאשתקד. ארוחת בוקר הגונה לפני המפגש (תאורטי בלבד אצלנו, היא לא אוכלת לפני ארבע אחה"צ) וסנדוויצ'ים ודומיהם לסיום הפעילות - עונים לדעתי על הצורך באוכל לשעות הספורות שאנו מבלים שם.
נוכל, אולי, למען הסדר הטוב ו"החינוך לדמוקרטיה" - לתלות דף במרכז איילון במהלך שני המפגשים הקרובים, ולבקש מכל אמא ואבא לרשום אם הם מעדיפים אוכל משותף או להפסיק כלל את עניין האוכל.
בכל מקרה, חבל שממפגש חברתי נעים ופורה המתקיים כבר למעלה משנה וחצי, אנו עוסקים כבר כל כך הרבה זמן בנושא הקולינרי. אני מוצאת באופן אישי כי הוא מכניס מתחים ואי נעימויות.
פורים שמח לכולן ובתאבון!
מי כל (2005-03-21T19:41:57):
הבא נחדד - כי בודדים (אם בכלל) המגיעים בעשר בבוקר ונשארים עד שתיים.
המקדימים להגיע, גם פורשים בדרך כלל מוקדם יותר והמאחרים להגיע סוחבים עד הסוף.
(חוץ מאיילה שמסדרת בהתחלה ומארגנת גם בסוף...)
אילה (2005-03-21T21:38:25):
אז קודם כל תודה למיכל שצינה את הפרט הנ"ל .
אני חושבת שיש משהו מאוד מגבש בארוחה משותפת . יושבים ביחד , אוכלים מני תבשילים ומעדנים שמשהי אחרת טרחה להביא . תחשבו על זה- משהי אחרת פינקה אותנו . משהי משלנו החליטה שאנחנו ראויות לזה . וגם אם מחליפים מתכונים (שזה יותר ממחמאה ), או שאומרים :"זה נהדר שהבאת פשוט פירות טריים - הכי טוב לילדים ."
כקבוצה כבר אנחנו מכירות די טוב ויש דינמיקה של קבוצה ותיקה שאולי מנסה להפרד ממשהו שאיפין את השלבים הראשונים , אולי להתנער מעול של משהו (ההכנה בבוקר ואחר כך הניקוי ) ובכך להתרווח ולהתרכז בעיקר .
אין לי ספק ,שמי שמרגישה שאין לה חשק לעמול - שלא תעמול . שתעשה את הדבר שמתאים לה .
העיקר להרגיש שהאנרגיות שלנו הולכות למקום שאליו התכוונו .
ומצד שני - אם עומריקון ואני נמצאים שם באמת מההתחלה עד הסוף - אנחנו חיבים לאכול . כששמתי לב שהוא רצה לאכול רב הזמן ,או שאני רובצת שם (במעבר למלתחות) לא מפסיקה לטחון ולא מפנה מקום - הפסקתי .
זה קטע של גבולות .
לוקחים אוכל , אוכלים כמה שצריכים , אוספים מה שנפל , וחוזרים לעינין .
אני לא בעד לרוץ אחרי שום ילד עם כפית .
לא רוצה לאכול - אפשר לשים בקופסא עם מכסה ולא בצלחת ושיהנה מזה מתי שהוא רעב . גם בדרך הביתה .חושבת שכל הגורים במרכז איילון רוצים לאכול את מה שהכנתי, מתי שהוא וגם אני רוצה שיהנו .
פלוני אלמוני (2005-03-22T20:46:35):
עשיתי ניסוי ביני לבין עצמי והבאתי בפעמיים האחרונות גם אוכל אישי (וכמובן ארוחת בוקר טובה בבית). גם לי וגם לבנותיי המפגש עבר הרבה יותר בכיף. אגב את החצי פיתה הגדולה אכלה בדרך הביתה במכונית וגם זה רק אחרי שהצעתי לה. אני לא אכלתי בכלל והרגשתי מצויין. שום דבר לא הסיח את דעתי מהמטרה שלשמה באתי.
אם מצאת את הפתרון הנכון לך, אז מה בעצם הבעיה? בשביל מה השיחה?
ואם לכל באי המפגש מפריעה הדרך בה התארגנתם על האוכל, ולא רק לך ולעוד חלק מסוים מכם, לא היה זה דועך מאליו?
מה תעשו אם חצי ירצו להמשיך במתכונת הנוכחית וחצי ירצו להפסיק לגמרי עם האוכל?
ואיך תרגישו אם עשרה ילדים יצטרפו לילדיכם כשאתם מאכילים אותו באוכל שהבאתם רק עבורו? תתנו? לא תתנו? יהיה לכם מספיק???
חוץ מזה, האם כולם אצלכם קוראים וכותבים באתר? או שמא הדיון הזה לא פתוח לכולם? למה לא לדבר על זה במקום ובזמן הפגישה, כשמי שאכן קשור - נמצא ויכול לתרום ולהיתרם?
(גילה סליחה. את מוזמנת להמשיך ולכתוב פה. אני פשוט תוהה ב"קול רם")
מי כל (2005-03-22T22:23:41):
אני פשוט תוהה ב"קול רם"
אז זהו, שלא, את/ה תוהה באלמוניות זועקת...
יש לקבוצה דינמיקה משלה.
נעשו נסיונות לדבר על הנושא במהלך הפגישה (קשה טכנית ,כי בכל יציאה לאזור האוכל השיחה נקטעת!).
נעשה נסיון לדבר על הנושא בערב אמהות מופלא, שתחילתו הוקדשה לנושא.
התקבלו החלטות, נעשו נסיונות בשטח, ועדיין לא נמצא הפתרון.
לא בכל מפגש מגיעות כולן.
ולא באותו הזמן.
התחלת הדיון כאן אולי תיתן קצת בסיס להתחלה טובה יותר לשיחה נוספת במפגש הקרוב.
בדרך זו אגב, אנו יכולים לשמוע גם מה דעתה של גילה בעניין ושל עוד מזדהים ושאינם מזדהים - ושממש אף פעם לא מגיעים למפגשים שלנו, ולהיתרם גם כאן.
דעותיכם מתקבלות בברכה ועשויות לקדם אותנו במציאת פתרון.
לילה טוב ופורים גשום...
ענת גיגר (2005-03-22T22:37:13):
אם הזמנתם גם לא-משתתפים, אז בתור אורחת מזדמנת במפגש מצאתי את פינת האוכל לא כל כך מזמינה. צפוף נורא, ועם הראש בתוך המלתחות, ולא מאוורר... אילו הייתי פוקדת את המפגשים בקביעות הייתי עוברת לשיטת הסנדוויצ'ים, פירות, ירקות חתוכים, אוכל שאוכלים בשביל לשבוע ובלי לעשות עניין.
אבל אני מבינה למה צריך להגיע להחלטה קבוצתית בעניין. אוכל זה מגנט, אז או שפותחים שולחן, או שלא.
שאלה: האם יש לכם אפשרות בחודשים הקרובים והנעימים לעבור החוצה לאיזה דשא?
לנה (2005-03-23T07:11:41):
במפגש בפארק הלאומי בימי ראשון כל אחד מביא אוכל אישי.
זה עובד נהדר.
ישנו במרכז איילון גם שטח בחוץ, מרוצף כולו בטון עם שני שולחנות וספספלים מעץ.
לא מספיק לכל הילדים והאמהות.
לא מוצל.
השטח משמש כחניה.
נועה (2005-03-23T22:27:19):
האם יש לכם אפשרות בחודשים הקרובים והנעימים לעבור החוצה לאיזה דשא?
לידעתכן, יש גינה ציבורית עם מדשאה מוצלת. גינה מאד נעימה ואין בה אנשים. היא נמצאת באותו הרחוב של מרכז איילון לכיוון רח' ויצמן.
תהנו
מיכל אופנהיים (2005-03-23T23:03:09):
לנה מי כל אילה ליאת ואחרים הנוגעים בדבר
בהתחלה התענגתי על זה שיש אוכל ביתי וכיפי אבל לאור הדיון שהתגבש פה, אני חושבת שכדי להגיע לפשרה,
הווה אומר:כל אחד יביא לעצמו ולילדיו משהו קטן (או גדול) ומכיוון שמגיע הקיץ אוטוטו ניתן לנצל את השולחנות בחוץ לאלו שרוצים להביא אוכל מבושל . כדי לחסוך אווירת חדר אוכל בפנימיה המונית ,אין צורך שכולם ישבו ביחד.
אני מרגישה שמשהו לפעמים מתפספס במרכז אילון הרבה
בגלל הפקק תנועה הזה בדרך למלתחות ואם האזור יפונה זה גם יעניק עוד מרחב לילדים.
עוד מחשבה אולי קיצונית לאחדות ממכן ,אם הארגון של הנקיון כל-כך מפרך או ליתר דיוק מועד לפורענות אפשר להוסיף תקציב קטנטן ל - צלחות נייר חד פעמיות או /ולהחליט בצורה מסודרת על אחראיי נקיון (טבלה עם תאריכים-ללא שום נקיפות מצפון)
לסיכום אם אני לא מגיעה מחר ומישהו קורא את מה שכתבתי היום אפשר לרשום אותי בצד של "המביאים אוכל רק לעצמם" כך אפסיק להיות פרסרית!!
ליאת Skippy (2005-03-24T09:37:04):
תראו,
לפני כשלושה שבועות (???) דנו בנושא בצורה די מסודרת והחלטנו שננסה לצמצם את המפגע לשעות 12:00 עד 13:00.
אז ניסינו במידה מסויימת.
מכיון שהמפגע עדין מעורר קשיים אצל חלק מאיתנו, אפשר לנסות לזמן מה את ההצעה של לנה גוני ואחרות, של לא להביא אוכל משותף, ולראות איך זה עובד.
ואחרי הזמן מה הזה, לדבר ולראות אם יותר טוב, פחות טוב, אם יש אפשרויות נוספות, אם יש החלטות חד-משמעיות וכו'.
זמן מה של שבועיים-שלושה נשמע לכן סביר לתקופת נסיון כזו?
ד"א, לא כולם קוראים את הדף הזה, כך שיש צורך לברר את הדברים ולהעביר את התוכן (ורק אז לקבל החלטות?) גם לשאר הקבוצה.
הפעם, מעדיפה לא לקחת את זה על עצמי, כך שהתפקיד פתוח
ליאת Skippy (2005-07-08T18:34:20):
מפנה את תשומת ליבכם לכך שהשעות השתנו להחל מ- 11:00 ועד 15:00, כשבשלוש, צריך לפנות לגמרי את המקום.
זה לא קשור לקיץ, אלא לשינויים שאלברטו עשה במקום, ושמעכשיו יש לו שם שיעורים לפנינו ואחרינו.
וזהו.
להתראות בשם ובשמחות
{הדיון בנושא אלימות, שהתחיל באוקטובר 2005, עבר לדף באופן:איך להתמודד עם אלימות במפגשים
{הדיון בנושא ימי הולדת, מתנות, וחגיגות עבר לדף באופן:ארגון ימי הולדת במפגשים