על עצירות והנקה אצל פעוטות

בתי בת השנתיים ו 3 חודשים סובלת מעצירות קשה מאוד כבר יותר מחצי שנה. הגענו למצב שהיא מתרוקנת אחת לשבוע או יותר.
לפעמים אין בריריה ואנו מתערבים ע"י נר.
נסינו שיטות שונות של תזונה ( הרבה שתיה, שזיפים , סוגים שונים של צמחים בחליטות, עיסויים.ועוד...)אך ללא הצלחה.
המצב החמיר ואני חשה שיש כמו מאבק בינינו על הקקי שלה, על הציצי שלי, ומה לא. גיל שנתיים ה...
מאז שאני בבית היא הולכת למשפחתון פעממים בשבוע ושם אוכל וזולל יופי טופי. ואפילו ...משתחררת מעצירותה.
בבית היא רק רוצה ציצי, לא מניחה לי, כל הזמן על הידיים, וכמובן שרק מנקרת פה ושם אוכל.
והבטן הקטנה שלה רק מתנפחת ומתנפחת , היא כאובה מאוד וחסרת שקט.

ייעצו לי להפסיק להניק אותה בטענה ש :
1 היא תתחיל לאכול אוכל רגיל בצורה טובה יותר.
2 היא תעבור משלב הינקות לשלב בוגר יותר. הציצי מחבר אותה להיותה תינוקת,.זה יעודד אותה להיות עצמאית יותר וגדולה, ולעבור את הגמילה מחיתולים באופן מוצלח יותר.

ואני די מתלבטת....
לי לפעמים כבר מתחיל להמאס להניק אותה. רק ברגעים מאוד מסוימים של היום אני יכולה להגיד שאני נהנת.

כמו כן יש עוד גורמים קטנים שמשפיעים פה ( כמו אחיה הגדול, העבובדה שהגננת שלה עומדת ללדת בקרוב ועוד)..אז שאלו אני אמשיך לתת יותר פרטים.

אז הבו לי עצתכן

מיץ יקרה, אנחנו חווינו תהליך דומה, גם קרוב למשך שאת מתארת. זה היה ממש מייאש ואני מבינה אותך מאד. לא ברור לי למה ייעצו לך להפסיק את ההנקה.
מה שתפסתי רק בדיעבד הוא שזה היה תהליך ארוך וקשה של גמילה מחיתול.
זה התחיל ממפגש אחד לא נעים שהיה לה עם הקקי שלה שנפל מהחיתול על הרצפה, והיא דרכה עליו ונבהלה. מאז ניסתה לעצור את הקקי.
אני לא חושבת שזה קשור בכלל לתזונה, למרות שאפשר לנסות להקל עליה עם תוספים כמו צמחי מרפא לעידוד יציאות שעזרו לנו מאד, וגם פרחי באך. אבל שוב, ההקלה היתה זמנית.
מה שעזר היה שהיא התחילה להסתובב לגמרי בלי חיתול ולעשות בחוץ, בלי שנראה אותה! כשהתחילה טיפה לדבר, בערך באותו הזמן, היתה מנופפת לנו ביד: לא לבוא! לא לבוא! (ממש מעורר רחמים אבל ככה זה היה.)
עם הזמן, על פני כמה שבועות מאז שהחלה להסתתר ולעשות, התחילה לעשות גם לידינו, תמיד בגינה. ואחר כך עברה מרצונה לסיר ואחר כך לשירותים, בלי כל עידוד מאיתנו.
המטפל שלנו ברפואה סינית לא שש לתת לה צמחי מרפא ממריצים והעדיף לטפל בזה רק במישור הרגשי, בעזרת פרחי באך ודיקור, כי לטענתו בכלל לא דובר בבעיה פיזית אלא בקושי לשחרר ולהפרד ובצורך המתפתח בשליטה.
בסוף מי שטיפל בה הכי טוב היה היא בעצמה. זו היתה תקופה קשה והיא עברה.

אני חושבת שאם תפסיקי לה את ההנקה דווקא עכשיו זה רק יגביר בה את הצורך בשליטה והפחד לעזוב ולשחרר, אם אכן אלה הבעיות.
הייתי מחפשת ייעוץ יותר טוב דווקא בכיוון הזה. ידוע לי שיש מטפלים (פסיכולוגים? ) ספציפית לנושא הזה.

אני זוכרת שהיינו שואלים אותה אם היא רוצה חיתול. זה עזר לה. וגם, שהיינו מעודדים אותה לקחת את הקקי ביד ולשים אותו בשרותים, תוך מילות חיבה "ביי ביי קקי חמוד..." וכאלה. קוראים לכולם לראות אותו לפני שמורידים את המים ועושים מזה עניין.
כדאי לבדוק אם אין לה פצע קטן או חתך בפי הטבעת בעקבות העצירויות. ואז הפחד מהכאב מעכב שוב את היציאה. לשמן לה בעדינות בשמן קלנדולה כל יום. (הקלנדולה מרפאת את העור ומרגיעה.)
לשבת איתה בשרותים, להראות לה את הקקי שלכם ולהפרד ממנו גם בביי ביי קקי חמוד.
להבין שיש לה תהליך לעבור, והיא חווה אותו חזק.

ובקשר ל: _ייעצו לי להפסיק להניק אותה בטענה ש :
1 היא תתחיל לאכול אוכל רגיל בצורה טובה יותר.
2 היא תעבור משלב הינקות לשלב בוגר יותר. הציצי מחבר אותה להיותה תינוקת,.זה יעודד אותה להיות עצמאית יותר וגדולה, ולעבור את הגמילה מחיתולים באופן מוצלח יותר._
תרשי לי להביע ספק ורוגז על העיצות האלה. מה, היא לא תינק אז היא תבין שהיא לא תינוקת ותיגמל מחיתולים? שיעשו לי טובה עם התאוריות המפגרות האלה. רחמנות על הילדים.

ובקשר לכך שנמאס לך להניק לפעמים- אני מבינה אותך לגמרי. אבל אל תקשרי את זה עם בעיית העצירות . אם בא לך לגמול אותה מהנקה אולי כדאי לחכות שהיא תעבור שלב קשה אחד, תתאושש ממנו, תתחזק, ואז תתחילי. (אני רחוקה מלהיות יועצת הנקה וקטונתי מלתת עיצות כאלה אבל זו ההרגשה שלי. )
מעניין מאד מה שאמרת על כך שהיא כן מתרוקנת במשפחתון. למה זה לפי דעתך? (אולי תספרי עוד קצת. האם שם היא רואה עוד ילדים עושים? האם השירותים שם נעימים לה במיוחד? ואצלכם בבית, האם אתם תמיד עושים עם דלת סגורה? האם יש משהו שלא שמתם לב עד עכשיו, שאולי מפחיד או מלחיץ אותה בכל ההתנהלות שלכם סביב החיתולים, הקקי? השטיפה? הרעש של הברז? הסבון שאת רוחצת לה את הטוסיק איתו? אולי הגועל שלך מהקקי? או של מישהו בבית?)
(אני מודה שאני נעלבתי כששאלו אותי את השאלות האלה. אבל הן מעוררות מחשבה גם אם מפספסות בגדול.)

יש לי עוד משהו להוסיף ואני מקווה שאני לא מאריכה מדי:
כתבת שבבית היא על הציצי כל הזמן. האם יתאפשר לך לקחת נגיד פרק זמן של שבועיים, בו את משחררת את עצמך מכל פעילות ורק נמצאת איתה בישיבה כמה שהיא רק תרצה, רק באה איתה במשיכת היד ההיא (שאני בטוחה שיש גם אצלכם (-: ) לכל מקום שהיא רוצה, בלי לנסות להרוויח קטעי זמן קטנים שהיא לא שמה לב או עסוקה וללכת לנקות משהו לבשל משהו לסדר משהו...רק לשבת כמה שיותר בבית או בחוץ ולהזמין אותה להיות עלייך?
לעשות לה מן בית הבראה שכזה. (ולבשל ליום המחרת בלילה כשהיא כבר ישנה, ואז גם לסדר קצת את הבית.)
ממש להיות "במשימה" שכזו, עם זמן מוגדר אבל לא קמצני. יכול להיות שהפסק זמן הלגיטימי הזה שתתני לעצמך מכל דבר שהוא לא היא, ישחרר וירגיע גם אותך. יתכן שמי שהיא פוחדת לשחרר בקקי זה אותך. יתכן שהמתחים שלך בקשר אליה עוצרים בתוכך דברים, וגם בה.

עד כאן בינתיים, בטח לא התכוונת להרצאה כזאת ארוכה. חיבוקים ונשיקות ושיהיה לכם בהצלחה.

אצלינו העצירות בגיל שנתיים היתה יחד עם שלב ה"אני מחליטה, ודי". שניהם עברו מעצמם, יחד.
אפשרי לה להחליט. כל מה שלא חשוב לך - היא מחליטה. מה ללבוש. מי מלביש, מה קודם - חולצה או מכנסיים, מה אוכלים, באיזו צלחת אוכלים, באיזה סדר יושבים על הספה. הכל.
אל תשאלי אותה כל דבר - אל תבקשי רשות, אבל אם היא מודיעה לגבי משהו שיש לה דעה, כבדו אותה (אלא אם יש סיבה טובה לא לכבד, ואז או הסבר, או כאילו, או תחליף. למשל - אבא לא בבית, והיא רוצה שאבא ידליק את האור "אני אהיה עכשיו כאילו אבא שמדליק את האור").
נדמה לי שזה עזר לנו לחלוף ע"פ החודשים ההם באופן די סביר. אני לא בטוחה אם זה קיצר את התקופה של "אני מחליט", אבל זה ללא ספק הפחית את כמות הויכוחים המיותרים.

לגבי ההנקה - אני מצטרפת לענת. ראשית - אין קשר. שנית - אם לך לא נוח זה כבר ענין אחר.

זכור לי שדיברו על נושא זה בדף עצירות ושליטה ביציאות

מיץ, מצאתי את זה עכשיו בדף אחר: (24.06.2003 22:06):
סיפרתי ב כשתינוק מפחד לעשות קקי , ואחר כך ב איך לוקחים תרופה?
על הבעיה של הקטנה (שנה וארבעה) עם קקי.
רציתי לספר שהדבר היחיד שעזר, לאחר חודש(!) של בעיות (בעיות ז"א קקי כל שלושה ארבעה ימים, עם בכי ומסכנות רבה), היה הילינג
האמת, לא הייתי מאמינה. ועוד הילינג מרחוק, שזה נשמע כמו מה שעושים שרלטנים משועממים כדי לשעשע את עצמם. אבל כן. שעות ספורות לאחר שהבטיחה החברה "להתחבר" אליה, what ever that means , הקקי התחיל לצאת בלי בכי, רק עם מבוכה גדולה שלה ורצון להודיע מהר לאבא. ככה כבר כמעט שבוע, כל יום. קקי טוב. איזה כיף
מה שניסינו, אגב, היה תרכיז שזיפים תוצרת בית ושל הדס, פרחי באך, דיקור, עיסויים.פעם אחת נר גליצרין. הצטערתי על זה. הקפדה על תזונה. וההילרית בכלל טוענת שאני נרגעתי ונתתי לה לשחרר.
(אני מקווה שתשמיעי קול בקרוב. אין לי את הטלפון שלך!!)

לנו היתה בעיה בין גיל תשעה חודשים בערך, עד גיל שנה. עד היום אני לא יודעת בדיוק מה היתה הסיבה, אבל אני יודעת שמאז שהיא הלכה למשפחתון, בגיל שנה, זה נפתר. אני חשבתי שזה שייך למשהו בקשר בינינו, סביב העובדה שאני התחלתי לעבוד בצורה אינטנסיבית מהבית וזה לא היה קל לשתינו. אז בדיעבד אני חושבת שמצב הביניים הבעייתי הזה כנראה הגיע לאיזה פתרון סביב ההליכה למשפחתון (אני מתארת לי איך זה נשמע באוזניים ששוללות הוצאה של הילד מהבית, אבל כדאי לנסות לשמוע באופן יותר פתוח, כי קטעים קשים בהחלט יכולים להיות בין אמהות ובנות, כידוע). באיזה שהוא שלב זה חזר, ואז הלכנו לדיקור שעזר ממש באופן מיידי. דבר נוסף (וממחיש הבדלים בראיית העולם...) בנזוגי חשב שהיא לא שותה מספיק. היא ינקה כבר די מעט ובכלל לא שתתה. במשפחתון היא התרגלה לשתות מים מבקבוק והתחילה לשתות הרבה. ודרך אגב בבית המשיכה רק לינוק. בקיצור, קשה לדעת.
אבל אני רוצה להגיד שהרופאים לא עזרו בכלל, ואף הגדילו להגיד שזו "נטייה שלה" שתעבור אחרי כמה שנים, ושצריך להתרגל לזה כחלק מהחיים, וטעו בגדול. אז בעצם זה המסר החשוב שלי. (פרחי באך ניסיתי גם, שתינו היינו מטופלות, אבל הם לא פתרו את הבעיה. מה שכן הם לדעתי כן עזרו לה להתמודד מבחינה נפשית עם הקושי וזה גם משהו.)
מבחינתי הנושא הזה לימד אותי על המחוייבות שלי לבריאותה הנפשית של הילדה. היום אני הרבה יותר רגישה לשינויים שעוברים עליה בתקופות שקשה לי להיות פנויה אליה באמת, בראש ו/או בלב. אז אני גם מבקשת הרבה יותר עזרה מבנזוגי, וגם כשאני שמה לב לשינוי אני מתאפסת, ויום או יומיים (כמו באחת ההצעות למעלה) פנויה אליה לגמרי, בצורה הכי ישירה.

שליחה על ידי טלי* » 06 מרץ 2004, 18:16

הקטן שלי בן שנה ו8 וכואב לו לעשות קקי. רעיונות?

לשתות יותר מים (זה רק עכשיו, בימים החמים?), יותר פירות וירקות, להסביר לו "תרשה לקקי לצאת".
מתי זה התחיל? יש לך מושג מה היה הגורם?

שליחה על ידי טלי* » 06 מרץ 2004, 20:13

בהתחלה חשבתי שזה אחרי השבוע של השלשולים וההקאות שבהם אכל רק אורז , וגם האשמתי את זה שהורדתי הנקת בוקר........ אבל עבר שבוע מאז....... והוא עושה המון פיפי ואוכל לפחות 3-4 פירות ו2-3 ירקות ביום

ממש תודה רבה על כל העצות הללו.
יש לי תחושה שזה גם קשור למקום שלה מול אחיה שתופס המון מקום. והיא נדחקת הצידה . יותר צופה ופחות משתתפת.
ואולי זה גם המקום של גמילה מחיתולים . כשאני חושבת על זה אז שבועיים לפ]ני שהתחילנו עם המשפחתון ( פעמיים בשבוע), אז היו נסיונות של גמילה מצידה. היא היתה הרבה ללא חיתול וישבה על האסלה,ואת הקקי עשתה בעמידה. אך זו היתה תחילתה של התקופה הקרה וגם ההתחלה של שינוי נוסף אז לא ששתי לשתף איתה פעולה.אולי זה גם קשור לשם.
היום היא היתה כמעט כל היום ללא חיתול והיה לה בסדר גמור. אז אולי כדאי לשלב גם את אפשור הגמילה מהחיתולים וגם להקדיש לה זמנים יחודיים רק לה ( שבועיים טוטאלים כאלו אני לא יעמוד בזה), וגם את נושא ההילנג (אשמח לקבל טלפון ) , וגם לנסות פחות להתעמת איתה במקומות שלא צריך...ולאפשר לה להחליט.
תודה שוב ואמשיך לעדכן.
בנתיים את הציצי אני לא אפסיק, זה נראה לי כבר יותר מדי. נעבור את העצירות ואח"כ נראה)

הי מיץ, איזה כיף היה להפגש היום!
הנה הטלפון של דקלה שעשתה לנו הילינג והביאה לשיפור ענק אצל הקטנה: ,
,היא בקשה למסור שלפעמים היא לא יכולה לענות ואין משיבון אז שלא תתייאשו. שאלה עליכם קצת ואמרה שהיא כבר "מתחברת", אז מעניין אותי אם הרגשתם באיזה שיפור. 053-361631

שליחה על ידי הילה* » 29 מרץ 2004, 17:21

בני בן כמעט חמישה חודשים יונק באופן מלא , לאחרונה בהמלצת טיפת חלב התחלנו לתת לו תוספת ברזל ומאז סובל מעצירות מה אפשר לעשות?

התשובה בגוף השאלה, לא?

שליחה על ידי הילה* » 30 מרץ 2004, 09:34

"תודה על העזרה"
ברור שאמשיך להניק, אבל איך אפשר לעזור לקטנצ'יק בינתיים?

אולי להפסיק עם הברזל (אני חושבת שלזה יונת התכוונה). אפשר תמיד לעשות קודם בדיקת דם לראות אם באמת חסר או לא.

ואני כמעט בטוחה שיונת התכוונה להפסיק עם הברזל ולא להפסיק עם ההנקה.
לגבי הברזל, ישנה אפשרות אולי להפסיקו, או לנסות לתת ברזל ממקור טבעי שלא יגרום לעצירות.
עשי חיפוש פה באתר, שי איפושהו דף על זה.

כן, סליחה הילה, התכוונתי שמהתיאור שלך נשמע שהטיפות גורמות לו לעצירות, ולכן נראה לי שכדאי להפסיק לתת לו אותן. אפשר לחפש טיפות אחרות, אם את חוששת מאנמיה. אבל בסך הכל יש מעט מאוד תינוקות יונקים שסובלים מאנמיה. בטיפת חלב אומרים לכולם לתת ברזל, בשביל לוודא שהאחוז הקטן שצריך את זה לא יסבול מאנמיה. אצלנו, אם אין סימנים למחלה -- אני לא נותנת תרופה. (ולמקרה ששוב לא כתבתי מספיק ברור: אם אין סימנים לאנמיה, אני לא נותנת תוספת ברזל).

אם אין סימנים לאנמיה, אני לא נותנת תוספת ברזל
אילו סימנים לאנמיה (שההורים מסוגלים לזהות) יופיעו אצל יונק צעיר?

עייפות, חוסר מרץ, שפתיים דהויות, מצב רוח רע, חוסר תאבון. (לא חייבים את כולם)

בתי בת 4 חודשים יונקת מלא לא מקבלת ברזל לא היו לה יציאות כ-ארבעה ימים-נראה כאילו סובלת מהעניין ביומיים האחרונים
מה לעשות?

הבן שלנו בן חודשיים וחצי רק יונק והוא מחרבן פעם בכמה ימים עכשיו עברו כבר 6 ימים מהפעם האחרונה
אומנם יש לו מצב רוח טוב והוא אוכל וצוחק כרגיל אבל עדין אנחנו קצת דואגים ורוצים לעזור לו

אולי יש לכם איזו עצה?

תודה

טוב אני רואה שלא ענו על שתי השאלות האחרונות, אבל אני מקווה שהפעם מישהו יעזור.
הקטנטונת שלי, עכשיו בת 4 חודשים עם עצירות כבר יומיים, היא כל היום מתאמצת ולא קורה כלום,
אוף מסכנונת היא סובלת, ניסיתי מסז'ים ולא עזר היום לקחתי הימור ונתתי לה חצי כפית שמן זית, ובינתיים כלום,
מותר לתת מים בגיל הזה? זה יכול לעזור? למישהו יש הצעות אחרות?

היי אהבה
לנו מאוד עוזר במקרי חירום אל-צירות של הדס
זה מחומרים טבעיים בלבד (שזיפים תאנים זנגוויל שומר ועוד כל מיני)
לא ממכר (אבל אנחנו ממש לא משתמשות הרבה, רק במקרי חירום כאמור) עולה 50 ש"ח בבית מרקחת של קופ"ח
כתוב לתת 2-3 כפיות בגיל כזה הייתי נותנת רק חצי כפית

לגבי עצות טרום חירומיות: מסאז', כיפול רגליים, לתת מים (מורתחים) על בטן ריקה, לשים שזיפים מיובשים בכוס לשפוך עליהם מים רותחים לתת לזה לעמוד איזה חצי שעה שעה לשתות את המים ולאכול את השיזיפים (את) והאפקט עובר (לפעמיפ

) לתינוק
לשתות מיץ תפוזים (גם את) ולתת לינוק
לתת את הבפנים של העגבניה (רק ה"בשר" הרך בלי הגרעינים ובלי הקליפה)

אני בזמנו הייתי גם שותה תה שומר ונותנת לינוק היה עוזר גם בגזים של התינוקות (או שכך היה נדמה לי לפחות

)
בהצלחה

שוקראן קט קטית, על העצות, היא הצליחה עכשיו סוף סוף לעשות קקי, חשבתי שהיא תרגע אחרי זה אבל היא לא ממש נרגעה, היא די מסרבת לינוק אתמול והיום, אני מקרבת אותה לציצי והיא צורחת, מידי פעם במשך היום אני מצליחה לשכנע אותה ואז היא יונקת בצורה עצבנית מפסיקה ומתחילה לבכות, אני לא מצליחה להבין מה מפריע לה וזה מתסכל אותי, אני דואגת לה נראה שהיא לא אכלה מספיק אתמול והיום.

היא עצבנית רק כשאת מציעה לה לינוק?
היא ערנית כרגיל? נותנת מספיק פיפי?

טוב היא די חזרה לעצמה היום, מסקנות? אין,
תודה קט קטית על התמיכה

אולי יער לך לקרוא את שביתת יניקה
מאחר ותארת מקרה חד פעמי, לא משהו שחוזר על עצמו, לפי מה שהבנתי מדברייך, ייתכן והיה פה איזה קושי רגעי.
לעתים זה יכול להיות קשור למשהו רגשי, אנרגטי שעובר על התינוק או על האם. תינוקות מאד רגישים אנרגטית, יש כאלה שיותר מאחרים, ועשויים להיות מושפעים נקודתית ממצבים שונים.
ממליצה להכיר שיטות טיפול אנרגטיות- רגשיות ופיזיות שעשויות לסייע במצבים שכאלה, כמו: EFT, טתא הילינג, NST, פרחי באך ועוד.

תודה ורד,
מה הם:
EFT, טתא הילינג, NST
לא שמעתי על שיטות הטיפול האלה, את ממליצה ללמוד או להכיר מישהו שמטפל?

שלום רב,
אני אמא לאלון- בן 7 חודשים\ מניקה באופן מלא. לפני כשלושה שבועות אלון החל לאכול מוצקים- באופן הדרגתי- קישוא, דלעת ובטטה- מאודים וכן תפוח ואגס- אותם הוא מחזיק טריים ובעיקר מוצץ אותם.
במקביל - בלילה- הוא סובל מכאבי בטן, מתאמץ ולא מצליח לעשות קקי.
מה שעוזר- כשאני מחזיקה אותו בתנוחת "קנגורו עם הפנים החוצה"- עם הגב שלו צמוד לבטן שלי ורגליים מסוכלות - אותן אני לוחצת לכיוון בטנו.
במצב זה הוא מתאמץ, קצת בוכה ואחרי כמה דקות מצליח לעשות קקי. במקרים האלה יוצא לו קקי ממש קשה- גוש או שניים ואחרכך קקי רך, ירוק ומעט רירי.
גם לפני המעבר למוצקים היו מקרים של כמה ימים ללא יציאות וכאשר הייתי מחזיקה אותו בתנוחה זו זה היה עוזר.
שאלותי הן-
האם אלון עשוי להתרגל לתנוחה והתהליך הטבעי עשוי להפוך ל"תלוי" בגורם חיצוני
האם התנוחה מעודדת שחרור או דווקא לחיצה שנראית לי בעייתית
מדוע הצואה כל כך קשה אם רוב המזון הוא עדיין חלב אם

תודה תודה !!

שליחה על ידי נעה* » 21 אפריל 2008, 23:43

שלום, תינוקי בן 4 וצי חודשים וניזון מהנקה בלבד, ילד בריא, חיוני וחייכני. לאחרונה פתח מרווחים גדולים בין יציאת הקקי. בתחילה היה זה כל כ - 4 ימים אחר כך כשבוע, פעם אחרונה אחרי שעבר יותר משבוע הלכנו לטיפול סיני שעזר אך לאותה פעם ושוב יש פער של שבוע ואנו מחכים באי נוחות. נכון כולם אומרים שזה טבעי אצל תינוקות יונקים אך הוא מתלונן, כשהלכנו לטיפול זה היה אחרי יום של בכי מר ושובר לב, ואני מנחשת שבגלל זה.
האם יתכן שמרווחים גדולים בין יציאות קשורים לכמות חלב? קיים בי חשש של התמעטות חלב. אם אין ברירה וצריך להוסיף משהו האם ידוע על משהו טבעי שאיננו תמ"ל?

היי צריכה עזרה - אני מחפשת תרופות סבתא לעצירות אצל בת שנה וחודשיים ...יש לה כבר שבועיים עצירות ואני רוצה לעזור לה איך שהוא ..ניסיתי עגבניה עם קצת שמן זית ...לא עזר
מה כן ??

מה היא אוכלת? הרבה ירקות ופירות ומזון מלא, יש בתפריט שלה?

שתייה, הרבה פירות, בעיקר עתירי נוזלים.
קרה משהו בשבועיים האחרונים? כי עצירות קשורה מאד לפן הרגשי- משהו השתנה?
איך היו היציאוןת לפני כן?

היה לה חודש קשה ביותר...שיניים ומחלה גרמו לה לא לאכול כלום מלבד דייסה בבקבוק...אני מאמינה שהדייסה זו הסיבה לעצירות אבל היא לא אוכלת כלום מלבד זאת ...רק היום חזר לה התאבון אני מקווה שאכן המצב ישתפר אבל בנתיים היא סובלת ..היציאה נראית כגללים עגולים וקשים ביותר...מסכנונה שלי , עשיתי עיסוים (בשמן תפוז) החזקתי הרבה בתנוחת לוטוס (אכן עזר לה במעט) וכבר מיואשת בשבילה ...נקווה לטוב

היא יונקת? או רק אוכלת דייסה?
את מכירה את שרשרת הענברים? אולי תעזור לה עם השיניים...

לצערי הילדה שלי גמלה את עצמה בגיל שנה וקצת מיניקה אז נשארנו רק עם בקבוקים (

) אני מכירה את שרשרת העינברים ...לא כ"כ עזר אם בכלל
אני מאוד מקווה שבימים הקרובים אראה שיפור ...היא חזרה לאכול כמו מקודם (היא הייתה אוכלת יפה מאוד - 3 ארוחות טובות ועוד 3 ארוחות ביניים של פירות וירקות ) היו רק פעמיים ביום שלקחה בקבוק - בוקר וערב
את הדייסה הכנסתי בתדירות גדולה יותר מאחר ולא אכלה כלום ולא רציתי שתהיה רעבה ...עשיתי טעות ...ביומיים האחרונים לא נתתי בכלל דייסה וחזרנו לאכול טוב יותר ...התאבון חזר לה .
אני מאוד מאוד מאוד מקווה לשינוי כלשהוא כי כרגע אחרי יומים בלי דייסה עדיין הצואה קשה (אם בכלל ישנה.)

זה יכול לקחת כמה ימים...

כן אני מתארת לעצמי - המון תודה ורד על ההקשבה והעצות ...נחמד לקבל פידבק שכזה

טוב יש שיפור !!! היתה היום יציאה "נורמלית"

(מי היה מאמין לפני שנה וקצת שקקי יכול להזיז לי כ"כ חחח)

שליחה על ידי רחל* » 09 ינואר 2011, 21:21

הי, אני חייבת לספר פה מה עבר עלינו בשבועות האחרונים, בעיקר בשביל מי שמתמודד עם אותן בעיות.
התינוק שלנו, בן ארבעה חודשים, יונק בלבד, התחיל פתאום לפתוח מרווחים גדולים בין קקי לקקי.
חיפשתי פתרונות, גם פה, התלבטתי מאוד אם ללכת לרופא (לא רציתי שידחפו תרופות) ובינתיים הימים עברו, ועברו, ועברו, וקקי אין.
ביום החמש עשרה בלי קקי, נשברתי והחלטתי שמחר הולכים לרופא, ואז דיברתי עם סבתא אחת שפגשתי והיא אמרה, אין בעיה תני לו כפית אחת של מיץ תפוזים והכל יוצא.
עשיתי כך (שתי כפיות (-: ) ואכן קרה הנס!!!
לא יודעת אם זה בגלל זה או שפשוט בסוף באמת היה צריך לצאת משהו...
ממליצה לכל המיואשים לנסות
בהצלחה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבת שלי בת כמעט 3חודשים יונקת,היה ניסיון לבקבוק מדי פעם בכמויות קטנות עוד לפני הניסיון רק בהנקה לפני כחודש התחילה עצירות,יציאות פעם בשבוע,סובלת עדיין מגזים,היום זה היום השמיני ללא יציאה מדי פעם בכי היסטרי מנסה לעזור לה ללא הצלחה,מה עושים ??הרופאה. המליצה ללכת לגסטרו.