צום רק עם מים

מצאתי את הדף רק בדיעבד.
בלי לדעת הרבה החלטתי על צום שכזה. התחלתי ביום רביעי, סיימתי היום. אני סוכרתי וזה עשה פלאים לרמת הסוכר בדם. נשאר לראות רק מה האפקט ארוך הטווח של זה. סה"כ 63 שעות צום שהתחיל, התמשך, ונגמר באופן אינטואיטיבי לגמרי, תוך הקשבה לגוף. היה די קל אני חייב לציין. באופן מפתיע אפילו. לא נמנעתי מכלום (למעשה היה לי יום עבודה מלא במהלך הצום, שכלל גם הליכה מרובה וטיפוס של 20 קומות במדרגות, והיה לי יום משפחתי ארוך, שכלל הליכה ובילוי עם הילדים בחוץ, ואח"כ ארוע משפחתי מרובה אוכל שנמנעתי ממנו (זה היה דווקא קל, שכן התפריט היה אוכל טבעוני שאינני מסוגל לאכול). מעניין לקרוא את החוויות של אחרים. ועוד יותר מעניין יהיה לראות מה יהיו ההשפעות הארוכות שלו. בכל מקרה, סביר שאחזור שוב על הנסיון.

היי צמה על מים וחליטות תה היום יום שלישי. חייבת לציין שהיומיים הראשונים היו ממש פשוטים ולא הייתי רעבה כלל והיום אני קצת מתחרפנת, ממש בא לי לאכול. אני משועממת מאוד, בבית בשל עייפת כרונית שברצוני לרפא וכל מה שאני יכולה לחשוב עליו להפגת השעמום הוא לאכול. הכנתי אוכל לבןזוגי זה עוזר קצת אבל לא מספק. יש עצות? כמו כן השפתיים שלי ממש יבשות וסדוקות מהיום ולא מתחשק לי לעשות כלום כלום פרט מלאכול. כנראה מסתתר פה משהו נפשי, מורידה ראש עד שיעבור הגל

זה הגיוני שאחרי 76 שעות (3 וחצי ימים) אני עדיין אלך לשירותים (2)? איך יש לגוף עוד מה לעכל?

אלכסה, הוא לא מעכל. הוא נפטר ממה שכבר עוכל.
נותן לך חומר למחשבה על כמה זמן דברים שוכבים אצלנו במערכת העיכול לפני שהם נפלטים החוצה באופן סופי.

מעתיקה לכאן, ברשות כמובן, התכתבות שהיתה לי במייל עם אלכסה.
אחרי שהדברים נכתבו חשבתי שהם עשויים לשרת אחרים והיה לי חבל להשאיר אותם רק בינינו.
הדברים שכתבה אלכסה בכתב מוטה ותשובותיי בכתב רגיל.

היום היום הרביעי אני אשמח להגיע לשבוע.
מציעה לך להתבונן בזה, ברצון הזה.
נגיד... מה יקרה אם לא תכווני לאנשהו? אם פשוט תנשמי עמוק, תהיי קשובה לגוף, ותהיי עם היד על הדופק לגבי הצרכים שלך?
מה יקרה אם לא תקבלי שום החלטה, לא לגבי הצום הזה ולא לגבי שיגרת הצומות העתידית שלך, ותבדקי מה מבקש הגוף ככה מעצמו?

_המטרות שלי הן :

בחזרה ליום יום אכילה מעט ולאט, אכילה רגועה ונינוחה
שחרור מהרגשה שהאוכל הוא זה שמרגיע

ומפיג שעמום שחרור מתלות במזון

ירידה במשקל, הירידה תגיע הפעם לאחר שכבר קיימת הסכמה אצלי לוותר על נקודת האיזון הקיימת 68 (1.64) ולעבור אט אט לנקודת איזון חדשה 50.
חזרה לבריאות חיוניות ושמחת חיים השגת קלילות ושחרור מדפוסים מעכבים ישנים._

כל המטרות נשמעות נפלא באופן כללי.
את הראשונה קל להשיג אם יוצאים מהצום לאט, ותחת הבנה שהיציאה ממנו היא חלק מהתהליך. אני חושבת שאת כבר מבינה את זה

המטרה השנייה דורשת פשוט אכילה מודעת. בשביל להשתחרר מהתלות במזון צריך לעשות מהלך חשוב מקביל - לספק את הצרכים שלך.
כי כרגע יש סיכוי לא מבוטל שהמזון פשוט ממלא צרכים אחרים שלא קשורים אליו ולכן נוצרת בו תלות.
אז התהליך שאת מחפשת הוא סיפוק של צרכים, או לכל הפחות הכרה בקיומם.
אני מקווה שזה יצא לי מובן.
המטרה השלישית לא קשורה לצום. אני חייבת להיות כנה ולומר לך את זה. צום לא קשור למשקל אלא לסדרי האכילה שלך. אם האכילה שלך תשתנה אז המשקל שלך ישתנה. אבל הצום עצמו רק מאפשר לך לקבל נקודת מבט רעננה על האכילה שלך. הצום עצמו לא נוגע למשקל.
אם כבר, צום הוא הכנסה של הגוף למצב של מצוקה ולכן הוא מעודד עלייה במשקל באופן כללי כי הגוף רוצה לפצות על מה שנגזל ממנו בכוח, קצת כמו בדיאטה שבה מפחיתים מאוד את כמות הקלוריות שאוכלים, רק עוד יותר קיצוני.
מעבר לזה, אני לא מתאפקת ומעירה משהו על ההסכמה שלך למשקל חדש - גם כאן אני מציעה לך לא להניח מספר יעד.
לסמוך על הגוף שלך שאם מצבו תקין אז הוא יגיע בעצמו לנקודת משקל שטובה לך. לסמן כאן מספר זה כמו להגיד - אני רוצה לצום שבוע. זה מהלך של אנטי קשב לגוף וזה חבל.
המטרה הרביעית כמובן נהדרת במיוחד

היום אני מרגישה חלשה, מעט סחרחורות במידה ואני קמה מהר. השפתיים שלי יבשות וגם השער עוד מאתמול.
כמה מים את שותה?
אני מציעה לך לשתות בין שניים לשלושה ליטר, מפוזרים על פני היום. אם את שותה מספיק אז אין סיבה שתתייבשי. התייבשות היא אחת האפשרויות הכי מסוכנות בצום כי היא מתגנבת לה ואיכשהו פשוט מסכימים לה.
אל תסכימי. אם את מרגישה מיובשת - שתי עוד.

_אני בעיקר מרגישה שלא בא לי לעשות כלום חוץ מלראות טלווזיה ולאכול, שמתי המון אופציות אחרות לידי אבל לא בא לי כלום.
אני מעט מטיילת עם הכלב ומכינה אוכל לאישי (באופן מוזר זה דווקא מרגיע אותי)_
אני ממליצה לך בחום לצאת יותר החוצה. להיות בטבע. להתחבר לעצמך המנותקת ממסכים. להיות עם עצמך בשקט במקומות נעימים, עם הכלב או בלעדיו.
לנשום היטב ובמודעות, לחשוב מחשבות, להרשות לעצמך להרגיש דברים בתוך החלל שהשאיר אחריו האוכל.

אשמח לדעת למה לצפות בימים הקרובים עד ראשון בבוקר. האם כדאי להמשיך מעבר לשבוע מנסיונך?
בשביל צום ראשון? זה נשמע לי הרבה. גם שבוע נשמע לי הרבה בשביל צום ראשון.
בצום ראשון לומדים מהי החוויה של היות בצום. ואם את מרגישה שהבנת את הפואנטה אז שחררי את זה. ובזמן אחר, כאשר הגוף שלך פתאום יבקש להתנסות בזה שוב מתוך הבנה מה כרוך בזה - נסי שוב.
אם נעים לך להיות בצום שבוע אני לא ארפה את ידייך. אבל זה צריך להיות מצב טוב.
אם את מרגישה לא טוב, חלשה או מדוכאת, זה סימן לסיים.

אני מתכננת שבוע צום אחד בחודש בשלושת/ארבעת החודשים הקרובים, מה דעתך?
דעתי היא שכדאי מאוד להקשיב לגוף ולא לכפות עליו מסגרות זמן נוקשות. לכל גוף לוקח זמן אחר להתאושש מצום. וכל צום יכול להיות משהו אחר.
כדאי להקשיב, לא לקבוע מראש.
ולזכור שריבוי צומות ארוכים במצב של משקל לא נוח מעודד עלייה במשקל ולא בהכרח ירידה שלו.
אם חשוב לך שירידה במשקל תהיה חלק מהרעיון של הצום אז אני מציעה לך לצום מעט זמן לעתים יותר תכופות. לא להגיע לרגע הזה שבו הגוף מתקומם.
לצום יום בשבוע באופן קבוע או לצום פעמיים בשבוע במשך 8 או 10 שעות. לדלג על ארוחה אם את לא רעבה במקום להכניס את הגוף למועקה.

כמו כן חוץ ממים אני שותה תה עם לואיזה צרפתית ולפעמים ורד הבר או תה ירוק האם זה בסדר או שעדיף לדבוק במים בלבד?
קשה לי לומר. מעולם לא ניסיתי צום עם ערבובי משקאות מהסוג הזה אז אני לא ממש יודעת.
עשי מה שנראה לך נכון, ויותר מזה - מה שמרגיש לך נכון.
הישארי קשובה לגוף שלך. אם הוא מבקש חם ובעל טעם, הוא בטח יודע למה.
אולי בצום הבא זה יהיה אחרת. אולי לא.

מאחלת לך צום נעים ומלמד

היי, קראתי את השרשור פה... מרתק לחלוטין.
אני החלטתי על דעת עצמי לעשות צום מים בלבד ואני כבר ביום השמיני.
אני עושה את הצום לבדי ללא ליווי רפואי ואני בריאה לחלוטין ללא סכרת או מחלה נלווית כלשהי.
אז ההרגשה נפלאה, הכל טוב, אמנם עייפה יותר ונחה הרבה יותר אבל בסך הכלל הכללי מתפקדת נפלא בבית בעבודה ועם הילדים.
אני רוצה לסגור 21 ימי צום ומאוד מקווה שאצליח לעמוד בכך.
אין תחושת רעב רק הראש שמנקר כאילו תאכלי תאכלי אבל ברור לי שזו מלחמה פסיכולוגית של הרגלים בלבד כי הגוף ממש לא מבקש
אוכל אני לא רעבה כלל!

מעניין יש לי כמה שאלות? הבהרות? זמן רב אני מתלבט בנוגע לצום על מים ,מכיר את הנושא מקריאה בנושא הייגינה טבעית,ההנחה היא שלבריאים וצעירים ,הצמים במודעות ויוצאים מהצום נכון הסיכוי לנזק קטן מאוד, אך אני לא צעיר ולא כל כך בריא לכן היסוס, הנה השאלות
אני קורא שוב ושוב הזהרות שהשתן הכהה זה לא פינוי רעלים ,זה נובע מנזק לכליות?
הרעלים ברקמות השומן ,משתחררים למחזור הדם ואז יש טענה שמתפנים מהגוף ויש טענה של הרופאים (אני מנסה למצוא מחקרים בנושא)שהרעלים נספגים מחדש ברקמות כולל המוח?
האם מכירים מטפל מוסמך (רצוי עם רקע רפואי)המלווה צומות ואינו מגזים במחיר, כי יש מטפל המלווה רק בטלפון (האם סביר?)ומבקש סכום ענק..הסיבה שאני רוצה לצום ,היא שיש לי צרבות למרות שאני לוקח תרופה לוסק (בקע סרעפתי)ויש לי דלקת כרונית בושט ואני מקווה שצום לשבועיים ירפא אותה.

לרחלי ,אני מקווה עבורך שיש לך פרוטוקול יציאה מהצום ,כי כאן זה ודאי ,יציאה מהירה ולא נכונה גורמת לנזק

בחוות האיסיים יש לפעמים "סדנאות צום" ונדמה לי שבליווי רפואי

שליחה על ידי אור* » 11 אפריל 2016, 00:46

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קראתי את תגובותיכן והתאהבתי במחשבה של ניקוי פנימי רוחני שכזה במיוחד בתקופת האביב ...היום אכלתי רק פירות וירקות מחר אני מתחילה את הצום ...אני בת 21 ..המליצו כמספר השנים ...אנסה 3 ימים תחילה ..מקווה להחזיק מעמד לפחות עד סוף השבוע ....אשמח אם תעודדו או תתמכו אני אשתף אתכן בתהליך .תודה לכולכן
נ.ב - האם הצום מפריע או פוגם בווסת החודשי?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שאלה. אני ביום הרביעי לצום מים. ולמרבה ההפתעה לחץ הדם עולה מ135/85 ל140/101. מדוע זה קורה ומה יש לעשות בנידון. אולי להפחית בצריכת מים. או להפסיק את הצום. תודה

ברוקלין, כמה מים את שותה? ואפשר לשאול מה המשקל והגובה שלך?
את עושה בימי הצום פעילות גופנית או שעברת למצב זומבי?

בנוסף, לחץ דם עולה גם בגלל... לחץ

כך שאם במקרה את בחרדה מהצום וההשלכות שלו, אז לחץ הדם עשוי לבטא את זה.
ביום הרביעי מתרחשים בגוף שלך כל מיני דברים שנוגעים לניצול האנרגיה שלך, ובעצם זה פחות או יותר הזמן שבו הגוף עובר למצב צום ממושך. כך שצפויים שינויים בהרגשה.

אבל...

זו פעם ראשונה שאת צמה?

אם את מרגישה לא טוב או לא נעים או סתם לא נהנית - אני בעד להפסיק.
זו אמורה להיות חוויה כללית טובה. אם היא לא טובה - אין בה טעם יותר, לדעתי, ולא ממש משנה הסיבה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי תודה על תשובתך. אז ככה אני בן חמישים גובה 186 משקל התחלתי 99 קילו כרגע אני שוקל 95 קילו. הסיבה שהתחלתי את הצום הוא הכדורים להורדת לחץ דם שלקחתי שלוש חודשים ולא ראיתי כל שנוי במדדים.
מה שמפליא אותי הוא עליה במדדי לחץ דם במקום ירידה. אני שותה 2.5-3 ליטר מים ביום. לא מרגיש רעב כלל. אני כן מרגיש חלש. וללא אנרגיה אבל אני הולך לעבודה כרגיל. לא אני לא עושה ספורט כרגע. בתיכנון להגיע ל14 יום בצום. דבר נוסף. אני אדם רגוע ולא לחוץ לשמחתי ולשמחת בני ביתי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זה אני הכותב

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שאלה נוספת ציל צול. מה כולל משפחת הדגנים המלאים.
ומה התפריט המומלץ של טבעוני מתחיל. נפגשתי כמובן עם תזונאי. אבל לא נראה לי תפריט מתאים עבורי. אני לא נוגיע חצי שנה במוצרי חלב. וכמובן לא אוכל ביצים דגים ובשר וסוכרים. ונמנע כמעט לחלוטין מבצקים ודברי מאפה למעט לחם קוסמין פעם בשבוע.
תודה שוב

אה, ברוקלין, אתה גבר. סליחה...
פתאום נזכרתי שבעצם כבר התכתבנו פעם? יכול להיות?
כמות המים שלך נשמעת טובה. לא הייתי מורידה אותה.
קצת קשה לי לענות מעבר לזה אם אתה לוקח כדורים ויש לך לחץ דם גבוה.
צריך לחקור את סיבת הלחץ הדם הגבוה בשביל להבין את זה יותר טוב וזה כבר לא לאינטרנט וגם לא ליכולות שלי, אם להיות כנה.

אם יש לך משהו שמוגדר כבעיה רפואית, ועוד של לחץ דם, הייתי נזהרת מאוד עם צום ללא השגחה.
אני תמיד נגד הפחדות ובעד התנסויות, אבל לא יודעת... איכשהו בבטן זה מרגיש לי נכון להגיד לך לשמור על עצמך.
לדעתי האישית מאוד, וממה שקראתי ולמדתי, צום בלי השגחה זה לאנשים בריאים מאוד.
כאשר הגוף משדר מצוקה באופן רגיל, והיא עוד מחריפה במצב קיצוני כמו צום, אז וואלה הייתי נזהרת מאוד ולא בטוחה שמסתפקת בחקירה אינטרנטית כזאת.

תשמור על עצמך, טוב?

אני עשיתי בעבר צום של 14 ימים, ואני בריאה כמו שור וצעירה ממך בהרבה, וזו היתה חוויה מורכבת מאוד בכל הרבדים.
לא הייתי ממליצה עליה לאדם שלוקח כדורים כבר שלושה חודשים.

לגבי שאר השאלות שלך, אפשר במייל פשוט כי זה לא נושא הדף.
הוא נמצא בראש דף הבית שלי.
קח בחשבון שאני לא נמצאת בימים הקרובים אז אם אתה שולח משהו צפה לתשובה בעוד חמישה ימים בערך, אלא אם המייל שלך יעסוק בצום ויצליח ממש להדאיג אותי

אור, כתבת פה לפני חודש בערך אז אני לא יודעת אם את עוד כאן ומה בחרת לעשות בסוף.
צום בהחלט משבש את מעגל הפוריות בכל מיני דרכים, מה שצריך להדליק לנו נורה אדומה לגביו כתהליך קיצוני שמצריך מחשבה מראש.
הוא מעכב את הביוץ, הוא מעכב את הגעת הווסת, הוא משפיע על הווסת עצמה.
תהליכי פוריות נשיים זקוקים לשומן, ולא מעט. בצום השומן מהתזונה נעלם ופעולות הורמונליות בסיסיות נפגעות.
קחי את זה בחשבון אם את מתנסה בצומות.

סיימתי אתמול צום קצר על מים, ונזכרתי בשיחה ישנה על הדרכים לצאת מצום.
אני הצעתי את מה שאני לרוב עושה, שזה להחזיר מיצי פירות ואז פירות ואז ירקות וכו'...
מגיעה חזרה אל הבשר רק אחרי כמה זמן.

לצד זה היתה הצעה לאכול ציר עצמות או מרק עוף (נדמה לי) והשיחה נסבה על בשר כמזון מלא ועשיר שעשוי להיות מתאים למרות שהוא לא בדיוק קליל לעיכול.

בכל אופן, החלטתי לנסות את זה, למרות שההיגיון שלי הצביע נגד. איכות הבשרים שיש לי פה היא ממש מהגבוהות ביותר, אוכל עשב ואורגני ומטופל מצוין.
אז אתמול בערב סיימתי את הצום עם תפוז ותפוח וקצת אגוזים. אגב, זה מעניין איך תמיד הדבר שהכי מתחשק לי זה פרי הדר כלשהו.
והיום, לא מאוחר בבוקר, הגיעה המשלוח האורגני שלי ובחרתי לאכול סטייק כמעט נא. זה היה הדבר הראשון שאכלתי היום.
היה ממש ממש מוצלח. לא יכולתי לאכול את זה אתמול, בין היתר כי סיימתי את הצום בערב וזה לא התאים לפני השינה (אני מרגישה צורך לזוז אחרי שאני אוכלת מן החי), אבל היום על הבוקר זה איכשהו התאים.

צילי, יש שאלה שמסקרנת אותי כבר כמה זמן ואם יש לך חשק לענות עליה זה יהיה נהדר - למה בעצם צום? מה היתרונות שלו? מה אנשים מקבלים מהחוויה הזו?

למה בעצם צום? מה היתרונות שלו? מה אנשים מקבלים מהחוויה הזו?
אני מכירה שני טעמים מרכזיים - ניקוי של הגוף ומנוחה של העיכול.
את הרעיון של הניקוי אני לא מקבלת, ובכלל לא אוהבת את החשיבה על הגוף כנקי או מלוכלך מבפנים. אבל זה מדבר אל המון אנשים.
ואז אנשים כאלה יעריכו שאם הם מרגישים לא טוב אז הגוף שלהם מאוד מלוכלך, ולכן נדרש שם ניקוי עמוק.
שתייה של מים בלבד לכאורה מנקה את הלכלוך הזה בשטיפה, וגם גורמת לכל מיני מאגרי לכלוך שומניים להתפרק.
ניחא...

הסיבה שמושכת אותי לזה היא מנוחה לעיכול. כשאני אוכלת לאורך זמן בלי קשב מספק לרעב והשובע שלי אני פשוט מחפשת מנוחה.
הדבר הכי טוב לעשות זה לדייק את הקשב הזה שאבד, ופשוט לאכול היטב ובכמות מתאימה.
אבל לפעמים בחיים זה פשוט לא זמן טוב לזה מכל מיני סיבות. ואז כפייה של כלל חיצוני לפרק זמן מוגבל מדלגת מעל המכשול של אתגרי החיים ונותנת את המנוחה הזו. במקום לדייק אני מבטלת ככה את הצורך לדייק. מקווה שזה מובן.

צומות ארוכים זה כבר סיפור אחר.
אנשים מגיעים לזה לרוב כדי להירפא ממחלות.
אני הגעתי לזה מתוך סקרנות גרידא לראות מה קורה כש...
ובכל פעם למדתי מהצום שלי משהו אחר, לפעמים פיזיולוגי ולפעמים נפשי ולפעמים רגשי וכו'.

עניתי?

עניתי?
כן, ותודה @} אבל יש לי עוד כמה שאלות (-:

גם אליי לא מדבר הרעיון של ניקוי, ודווקא מזדהה עם הסיבה השנייה. אבל, קיבלתי את הרושם שבגדול צום זה משהו שיש סיכוי לא רע שבא עם מחירים לגוף. למשל - המחסור הקלורי שיכול להשפיע כמו דיאטה? ואז אני תוהה אם המחיר אינו כבד מדי, בהנחה שאומנם יש סיכוי שהצום יקדם אכילה טובה יותר לאחריו, אבל זה לגמרי לא מובטח.

וגם - מה נחשב לצום ארוך?

מה נחשב לצום ארוך?
בתפישה שלי, משהו שמעבר לשבוע. אבל זה קצת תלוי, כי בשביל צום ראשון אז 4 ימים זה ארוך. ובשביל מי שמנוסה אז שבועיים זה ארוך.
בכל מקרה, צום ארוך נספר בשבועות

המחסור הקלורי שיכול להשפיע כמו דיאטה
בהחלט יכול להיות, אבל לא כמו דיאטה.
בשביל שזה יהיה כמו דיאטה זה צריך להיות הרבה יותר מתמשך ולהפוך להיות למידה חדשה של הגוף. הגוף לא משנה את דרכיו כל כך מהר לתוך מצב קבוע חדש, לא לטובה ולא לרעה.
צום בהקשר כזה הוא יותר כמו טראומה, לדעתי. כמו לחטוף בומבה.
וכן, בהחלט יכול להיות לזה מחיר. גם זו למידה. זה יכול לדעתי להשפיע על הרעב והשובע, למשל. זה יכול להשפיע על אגירה קלורית והימנעות מניצול אנרגיה. ועוד כל מיני.

צום ארוך זה לא משחק. זו חוויה מעניינת, אפילו מרתקת, מעשירה, אבל אני חושבת ששווה להיכנס אליה רק אם יש סיבה טובה.

ולדעתי צום בכלל לא מקדם אכילה טובה אחריו. בוודאות די גדולה הוא גורם לההפך.
בשביל שהוא יקדם אכילה טובה צריך לצאת ממנו בשיא הזהירות ולאורך הרבה זמן. אחרת כל מה שמתחשק זה לטרוף מלא אוכל, ולא בדיוק מהזן המשובח

אני חוזרת לקו המקורי שלי - בהיעדר בעיה רפואית אקוטית שהצום צפוי לפתור, שווה לצום רק מתוך דחף סקרני חזק מאוד, מן תחושה כזו שאני חייבת לנסות את זה.
להתעסק עם זה לטובת מטרות אחרות נראה לי מיותר ולא מועיל.
העניין הוא שרבים אחרים נשבעים בהפך של מה שאני אומרת אז אני מודדת את הנחרצות שלי.

אני מבסוטית מהצומות שניסיתי מהרבה בחינות, אבל רובם היו סביב הארבעה עד שישה ימים. אלו היו חוויות טובות בעיקרן ואני לא מרגישה שנפגעתי מהן ונהנית לצום צומות קצרים מדי פעם. הצום הארוך זה כבר סיפור אחר ואני לא לגמרי בטוחה מה אני מרגישה לגביו. זה משתנה לפעמים. ואני חושבת שלפחות בחלק האחורי של המוח שלי היתה תקווה שהגידול הקטן שלי ייעלם בעקבותיו

לא הצליח לי...

צילי, תוכלי להסביר שוב את החלק לגבי הדימיון/שוני לדיאטה? לגבי צום של כמה ימים - האם זה יכול להשפיע לרעה בעניין הימנעות מניצול אנרגיה למשל, או שהשפעה כזו תהיה רק אם נוצר מצב חדש קבוע של גירעון קלורי מתמשך?
ובאיזה הקשר התכוונת שצום הוא יותר כמו טראומה?
בגדול התהיה האישית שלי היא כזו - אני מהרהרת, כרגע תיאורטית, באפשרות של צום לכמה ימים, כמשהו שיכול (?) לעזור לי לשבור מין גל אכילה גרועה, בהנחה שאומנם הדבר הכי טוב לעשות זה לדייק את הקשב הזה שאבד, ופשוט לאכול היטב ובכמות מתאימה. אבל לפעמים בחיים זה פשוט לא זמן טוב לזה מכל מיני סיבות.
אבל זה נראה לי לא שווה את זה אם אשלם שנים אח"כ בניצול אנרגיה ירוד, ואני בוודאי לא רוצה להכניס את הגוף לאיזו טראומה.
סקרנות גדולה לגבי זה אין לי (-: רק מוכנות לנסות בנסיבות המתאימות.

טלי, כתבת כל כך מדויק עד שממש קל לי לענות לך.

דיאטה קלורית היא מצב מתמשך. היא לא נגמרת בארבעה ימים. הגוף בסוף מבין שזה המצב החדש, מוריד את צריכת האנרגיה שלו ולא תמיד משיב אותה לקדמותה כאשר הקלוריות חוזרות למצב תקין או עודף.
צום של כמה ימים הוא מצב נקודתי, שתחת תנאים מסוימים עשוי להיחשב גם כטראומה (למשל, אם לא שתית מספיק, אם היית פעילה מדי, או שאר דוגמאות של היעדר קשב לגוף או לנפש!).
הגוף לא אמור לשנות את דרכו לנצח בגלל כמה ימים של משהו שונה מהרגיל.
צום ארוך הוא כבר לא כמה ימים אלא שבועות, וככל שהוא נמשך זמן רב יותר כך ההשפעה שלו על העתיד הרחוק תהיה חזקה יותר.
הוא יהיה משהו שבין טראומה לשינוי עמוק לרעה ולפעמים פשוט שניהם.
לדעתי מי שמתאר צום ארוך רק בצורה חיובית בלבד הוא מי שיצא ממנו לא מזמן ולכן חווה רק את האפקטים החיוביים, או מי שמתעלם מהאפקטים השליליים או לא משייך אותם צום, או מי שפשוט חושב שהתועלת שווה לו את המחיר גם בטווח הרחוק.

אחרי שאמרתי את כל זה - זה הכל תיאוריה. אין לך שום יכולת לצפות איך צום ישפיע על הגוף שלך.
אין לך יכולת לדעת איזה נקודות רגישות מסתתרות אצלך והן עשויות להילחץ במצב של צום, אפילו קצר.
הן אפילו יכולות להיות נפשיות (חרדה, למשל) ולהשפיע אחר כך. בגלל זה, בין היתר, הצעתי להגיע לצום ממצב סקרני ומתוך בריאות נפשית ובלי מטרות אלא רק מסקרנות. כי כאשר מתחילים להתבחבש בזה ולרצות כל מיני דברים זה משפיע על החוויה הממש פיזית של הצום. את זה אני יודעת מניסיון.
המון אנשים מספרים שבגלל מטרות או תחושה של "אתגר" הם בעצם ראו רק בדיעבד שהיו צריכים לצאת מהצום הרבה יותר מוקדם אבל נתקעו שם ובסוף הרגישו לא טוב או גרמו לעצמם נזק. לפסיכה יש חלק גדול מאוד בצום שלנו, בגלל שהוא נתפש אצל רובנו כמפחיד ולא טבעי וקשה.

כך שבתכלס, מעבר למה שצפוי לקרות כי זה מה שבדרך כלל קורה ( = הכל בסדר אחרי כמה ימים ספורים של צום), אי אפשר לדעת מה יקרה לך.

צום לכמה ימים, כמשהו שיכול (?) לעזור לי לשבור מין גל אכילה גרועה
אז ממליצה לך שלא

אם זה עובד, זה עובד לפרק זמן מאוד קצר. המערכת שלך תהיה כל כך עסוקה בלרצות לפצות על מה שנלקח ממנה, עד שהמצב הנפשי/תודעתי שיהיה לך לא יחזיק את כל זה לאורך זמן.
מה שכן, זה יעזור לך לשבור את הגל הזה. הוא ייפסק בצורה ברורה, וסביר מאוד שאחריו תאכלי היטב לכמה ימים לפחות כדי לשמר תחושות טובות שהצום עשוי להביא איתו.

אפשרות נוספת שיש לך היא לצום יום אחד, ולנצל את היום הזה למחשבה והרהור ותנועה ושאלות מהזן של "מה אני צריכה?" "איפה אני יכולה להגיד כן?" ועוד. אולי ריסטארט קצר יכול ממש להספיק לך, ולזה ממש אין מחיר לדעתי.
זה יכול להיות מערב אחד לשני, 24 שעות, או מערב אחד לבוקר שלמחרת. זכרי לשתות הרבה מאוד, סביב השלושה ליטר של מים או מים עם לימון/נענע/מלפפון.
את יכולה גם לעשות צום לסירוגין. גם זו אפשרות לא מזיקה ואפילו מועילה פיזית שעוזרת לדייק אכילה כשזה מתפרק מדי פעם.

בכל אופן, מהמטרות שלך והמצב הכללי שאת מתארת בהחלט לא הייתי בוחרת בצום שהוא מעבר לזה. אני לא חושבת שזה ישרת אותך היטב.

צילי, תודה רבה מאוד על ההסבר המדויק בפני עצמו הזה (-: נתת לי גם חומר למחשבה וגם מידע ממש מועיל.

הייתה לי חוויה לא הכי מוצלחת עם צום לסירוגין וגם עם צומות ממש קצרים של 24 שעות או פחות, אבל זה היה מזמן ואולי הגיע הזמן לנסות שוב, בתכנון קצת שונה.

אולי הגיע הזמן לנסות שוב, בתכנון קצת שונה.
אם את צריכה בזה מחשבה של עוד מוח את מוזמנת לשאול, כאן או במייל.
רק בריאות @}

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש לי חשד שבעקבות צום מיצים קיצוני של 5 ימים אני סובלת בשנה שאחרי מנשירת שיער קיצונית שגורמת להידללות והידקקות של שערי. שמעתם על מיקרים דומים? אני נואשת. מאירה

מאירה, מהו צום מיצים קיצוני?
רוצה לפרט קצת מה עשית, מה שתית וכמה?
נשירת שיער קשורה לכל מיני דברים, חלקם פיזיים (ובאמת הרבה פעמים קשורים בתזונה דרך מחסור בויטמינרלים, שקשה לי להאמין שייגרם בחמישה ימים של משהו) וחלקם נפשיים.
יכול להיות שהמיצים היו חלק מתהליך כולל יותר שאת עוברת ובגלל שהוא מסומן אצלך כאירוע גדול את משייכת לשם דברים שקשורים למשהו רחב יותר.

בכל אופן, צום מיצים שעשוי נכון לא אמור להביא אותך לשום חסר אחרי ימים ספורים. הוא יכול ואמור להיות מפוצץ בויטמירנלים וגם שומנים.

את מוזמנת לשאול, כאן או במייל.
תודה @}

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מגניב שהדיון התחיל מ2007 ונגרר עד 2016 (עכשיו כבר 2017) חח

נכון

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני כבר במשך חודשיים עושה צום כל שבוע ממוצ"ש עד שבת (בשבת אסור לצום) אני אמנם לוקח ויטמינים ותוספי תזונה ולכן אני לא חלש אבל בנוגע להרגשת רעב היא חולפת לאחר יום וההרגשה מצוינת!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה הסיכוי שיש כאן אנשים פעילים עדיין? התחלתי צום מים. יום ראשו וקורה לי משהו מאד מוזר -
סה״כ אני כלל לא מרגיש שאני צם, אני לא רעב, לא צמא (אני מקפיד לשתות המון אבל לא להגזים), ובכלל מרגיש מלא אנרגיה,
במישור הפיזי - אני מרגיש נפלא - מלבד לבדיקת דופק, הדופק שלי בערך 55-60 שאני מניח שזה די הגיוני מאחר ואני בצום -
ברגיל אין לי שום בעיות עם דופק ואני אדם בריא מאד. אני בן 30.

במישור הנפשי זה כבר יותר מעניין, לאורך כל היום הייתי בסידורים ונסיעות, משתדל לא לרוץ מיותר מידי אבל עדיין להיות עסוק למרות שיש לי לא מעט אנרגיה (בכל זאת יום ראשון)
אבל כשחזרתי הביתה פתאום נחתה עלי תחושת חרדה עצומה שכמעט גרמה לי לבטל את הצום. אני מרגיש קצת ערפול וכל מיני תחושות שאני מכיר היטב מאד מפעמים
קודמות שבהן הרגשתי חרדה. החלטתי לגשש באינטרנט לבדוק האם זאת תופעי לואי כלשהי ואני צריך להפסיק את הצום ואז התעודדתי מהשרוש כאן והתחושה נעלמה.

אני אשמח אם יש כאן אנשים פעילים לשתך אותך בתהליך.

שלום בני, כמה זמן ערך הצום שלך, אשמח לקבל עידכון

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם אישה, מניקה ילדה בת 4 חודשים, טבעונית יכולה לעשות צום על מים במשך שבוע ימים?

ממש ממש לא. סליחה על החד משמעיות, אבל זה מסוכן למדי. גם להנקה וגם לך עצמך.

האם אישה, מניקה ילדה בת 4 חודשים, טבעונית יכולה לעשות צום על מים במשך שבוע ימים?

ממש ממש לא. סליחה על החד משמעיות, אבל זה מסוכן למדי. גם להנקה וגם לך עצמך.

זה מסוכן.

שלום פלונית,
האם תוכלי לשתף מאין הרצון ומה המטרה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מתכננת צום לשלושה ימים מיום שלישי הקרוב...בינתיים התחלתי היום באכילת מעט פירות וירקות ומתכננת להמשיך גם מחר...כהכנה לצום.
שאלתי ...האם ניתן בצום מים לשלב חליטות מרווה ושיבא..(כמה עלים במים רותחים) או שהצמחים יכולים להשפיע איכשהו על תהליך הניקוי ועדיף עם מים בלבד?
אשמח לתשובה מנסיונכם, לפני שאני מתחילה בשלישי.
תודה

שושיק, צום לא יוצר ניקוי. צום מאפשר לגוף, או יש לומר - מאלץ את הגוף, להיפטר מחלק מהדברים שהוא מחזיק.
מניסיון ומידע, בשלושה ימים לא תזכי לשום תהליך "מנקה". מה שתקבלי היא תחושה של איתחול, כאילו הכל פתוח ואפשר אולי לחזור או להתחיל לאכול בצורה שיותר מתאימה לך מזו שקדמה לה.
הרבה פעמים זו תחושה מאוד נעימה אבל אין בה שום ניקוי של שום דבר בגוף.
אי לכך, עלים במים לא פוגעים בתהליך הזה.

גם בצום ארוך יותר חליטה לא תפריע בדרך כלל.
תהליך של ניקוי יכול להתרחש אולי (אין לזה ראיות מדעיות אמיתיות אבל אני מציגה לך את התיאוריה הרווחת) כאשר הגוף מאבד הרבה מהשומן שהוא מחזיק. השומן אוחז ב"רעלים" שהוא לכאורה לא יודע איך להיפטר מהם. כאשר אנחנו מאלצים את הגוף להיפטר מהשומן ולהשתמש בו לאנרגיה, ה"רעלים" הללו נפלטים החוצה כי המחסה שלהם נעלם.

בשלושה ימים את מאבדת בסך הכל חלק מהנוזלים שהגוף שלך נוהג לאגור בצורה עודפת. אפילו לא את כולם אם את סוחבת הרבה משקל עודף.
מהיום הרביעי בדרך כלל מתחילים להרגיש שינוי מסוג אחר. אחרי חמישה או שישה ימים את מגיעה לשומנים אם אני לא טועה, וגם אז, עוד ארוכה הדרך עד שה"רעלים" ייפלטו. הגוף שלנו לא פראייר. בשביל לאלץ אותו לעשות מה שהוא לא רוצה צריך לעבוד קשה. כדאי לקחת בחשבון, למקרה שאת שוקלת את זה, שלאילוץ יש מחירים משל עצמו.

אחרון ודי - החלק הכי חשוב בצום שלך הוא היציאה ממנו, לא הכניסה אליו ולא הצום עצמו.
אם תשכילי לצאת היטב תוכלו להנות מהרווחים המועטים של מהלך כזה. אם לא, סביר שפשוט תאכלי המון, תחזירי את המשקל שלך עם קצת ריבית, ותרגישי מהר מאוד כמו שהרגשת קודם.
שימי הרבה מחשבה במה את מקיפה את עצמך לקראת היציאה מהצום...

בילוי נעים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה על התשובה המהירה, חשבתי שאצא כפי שנכנסתי עם יומיים של מעט פירות וירקות טריים..
כלומר אם הבנתי נכון מתשובתך...עדיף להוסיף יום או יומיים נוספים כדי להרגיש שינוי?
תודה

זו יציאה טובה, כן.
וכן, בדרך כלל ליום הרביעי יש תחושה אחרת כך שהייתי עושה לפחות ארבעה.
שימי לב טוב טוב איך את מרגישה. אם במקרה זו פעם ראשונה שאת צמה אז יכול להיות שזה יהיה לך יותר מדי.
לפעמים שווה להתחיל עם יום אחד. ואחת לכמה חודשים להוסיף עוד יום.
אם מדגדג לך באצבעות ואת רוצה כבר לצלול אז פשוט הישארי בתשומת לב גבוהה לגוף.
מותר מותר מותר לעצור באמצע. שום דבר לא קדוש בסיפור הזה, בטח לא מספר הימים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה על העצות...השבוע מרגישה מוכנה...לכן אתחיל ואנסה להיות בתשומת לב למתרחש..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אהלן,
אלה שצמו 4-6 ימים... מצליחים לעבוד או ללמוד (אני סטודנט) במהלך הצום?
וגם, איך נכנסים נכון לצום של כמה ימים?

מציעה לקרוא את הדף מתחילתו כי יש בו תשובות למה ששאלת.
בכל מקרה, גם אם יש ניסיון כזה או אחר למי שכתבו כאן, זה מאוד אישי ויכול להיות אצלך לגמרי אחרת

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה!

שליחה על ידי עמית* » 24 מרץ 2018, 21:37

אני מתכנן צום בעוד מספר חודשים, מנוחה ומים, מקסימום 12 יום. אני חושש מעט מהרעלים שישתחררו למחזור הדם ושעלולים חלילה "להיתפס" במקומות אחרים. יש מה לעשות לגבי זה?
תודה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ור ציל צול (11.02.2018 12:59):

בצום של 3 ימים יש תהליך של ניקוי ואפשר להרוויח ממנו המון, במיוחד לאנשים עם תנגודת אינסולין,הלבלב יכול לנוח מעט מייצור אינסולין והתאים יכולים לחדש את הרגישות שלהם להורמון,חוצמזה רעלים נפלטים כי אין עומס על הגוף ממערכת העיכול, הגוף מתפנה גם לטפל ב'מחלות' ישנות ורקמות מתות ויש התחדשות. צום ארוך יותר אולי אפקטיבי יותר אך בן אורי ז"ל אמר שאפילו דילוג על ארוחה אחת הוא משמעותי ביותר.

שלום לכולם,
העבר עשיתי (באופן ספונטאני ובהדרכה צמודה) צום ארוך (מעל 30 יום) שהיה חוויה מכוננת עבורי. עכשיו מתחילה צום. אפ אראה שזה עובד ובאמת מתחיל (מקווה מקווה !!) אקח שוב הדרכה. מאחלת לעצמי שאכן כך יהיה. כאן זה המקום נראה לי, לשלוח לעצמי איחולי הצלחה. אם אכן כך יהיה אשתף אתכם.

בישראל פועל מרכז לליווי צומות מאז שנת 2015, בניהול ובפיקוח של אלירן דה-מאיו. המרכז פתוח כל השנה וטוען להשגת תוצאות ריפוי מרשימות במצבי בריאות שונים ומורכבים.
מתוך ויקיפדיה. לא שמעתי על אלירן והמרכז עד היום.

האם מישהו מכיר ויכול להמליץ? https://www.demayo.co.il/מרכז-בריאות-ואירוח-3/

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מישהו מכיר עוד אנשים בארץ שמלווים צומות מים?

אלירן דה מאיו יקרן וגוזמאי , לא כדאי לקחת אותו כמקור מוסמך למידע
יש מרכז צומות truenorth בסנטה רוזה קליפורניה , מחיר שהות 150 דולר ליממה , יש שם רופאים , נטרופטים , פיזיטרפיסטים , אחיות , ממש בית חולים ,מבצעים בדיקות , זה מקום ראוי ורציני , עולה פחות מהמרכז בתובל בישראל ומספק השגחה ופיקוח מבוסס מדע , לא שרלטנים

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אשמח לדעת האם ויטמינים או תוספי תזונה יפריעו לזה שהגוף ייקח את האנרגיה מהשומנים,
אני עושה את הצום עבור הורדת משקל,
אני שוקל 90 ורוצה להוריד 30
כמה זמן צריך לצום בשביל זה?
תודה רבה לכל מי שיגיע, פורום מדהים!

אבי,

אם אתה רוצה לרזות וגם להשאר רזה- אל תצום.
הצום מכניס את גוף לסטרס, מה שגורם לו לעבור לניצול מקסימלי של הקלוריות במזון. התוצאה לטווח קצר היא ירידה במשקל, אבל לטווח ארוך צפה להשמנה.

אם אתה מעוניין להוריד היקפים הדרך (לרוב האנשים) עוברת דרך שלושה מסלולים במקביל:
•הפחתה בפחמימות (להפחית או להפסיק צריכת סוכר לבן, קמח חיטה ומוצריו, תפו״א...). אפשר וכדאי לאכול פירות וירקות, חיים ומבושלים.
חשוב להמשיך לאכול אוכל איכותי (טבעי וטרי) , ולזכור לאכול שומן איכותי בכמויות סבירות (אבוקדו, חמאה, שמן זית,...), כי זה בונה נכון את הגוף.
•הגברת פעילות גופנית שמותאמת למצב הגופני שלך, ולאופי/טעם/רצון שלך.
• הפחתת מתח וסטרס מהחיים שלך (גורם להשמנה בטנית בגלל הורמוני סטרס).

הרבה בריאות!

אם אתה רוצה לרזות וגם להשאר רזה- אל תצום.
התוצאה לטווח קצר היא ירידה במשקל, אבל לטווח ארוך צפה להשמנה

למה לא לצום כדי להוריד בטווח הקצר ואז להמשיך עם מה שכתבת על פחמימות ופעילות גופנית בשביל הטווח הארוך?

זה לא יעבוד יותר טוב ויותר מהר?*

ואשמח גם לקבל תשובה בנוגע לויטמינים

צום נחווה בגוף כסטרס גדול.
למעשה צום גורם לגוף להוריד את קצב חילוף החומרים, כך שכל מזון שאוכלים הופך ליותר ׳משמין׳ , פשוט כי הגוף לא מרשה לעצמו לבזבז יותר קלוריות בגלל פחד ממחסור במזון, מרעב פשוטו כמשמעו (סכנת מוות). לכן מה שלא מנוצל לצרכים החיוניים נאגר כשומן.
את התבנית הזאת קשה לשנות, כי צריך לשכנע את הגוף שאפשר לבזבז.

בשביל לרדת בהיקפים ולשמור את ההישגים עדיף לאכול אוכל מזין באיכות טובה ובכמויות סבירות, ולזוז. הירידה אינה מהירה, אבל אפשר לשמור על התוצאות לאורך זמן יותר בקלות.

אולי תספר על התהליך/הגורמים שהביאו לעליה במשקל, ומה ניסית ולא הצליח לאורך זמן?

יש סוג של "צום" שכן מומלץ היום, במיוחד למי שנמצא בסכנת סכרת או עם טרום סכרת או עם סכרת.
זה "צום לסירוגין".
למשל, לאכול רק במשך כמה שעות כל יום, ולא לגעת באוכל נגיד משש בערב עד הבוקר. יש כאלה שממליצים לאכול בחלון של 8 שעות ולצום 16 שעות (נגיד, לאכול בין 8 בבוקר לארבע אחה"צ ואחרי זה לא לאכול כלום עד למחרת בשמונה בבוקר). בצום כזה כן מומלץ לשתות לא רק מים אלא דברים שומניים כמו מרק עוף צח וכדומה (מי שמסוגל לשתות BONE BROTH, עוד יותר טוב), כי זה עוזר לכבד לפנות רעלים, ללבלב לאזן את האינסולין בגוף ובאופן כללי להפחית את רמות הגלוקוז בדם ולאפשר למערכת העיכול להתאזן ולהירגע.

זה צום שלא מכניס את הגוף לסטרס.
בשמונה השעות שאוכלים, אוכלים היטב, אוכל מזין (כי אתה רוצה שמה שאתה אוכל, יכניס מקסימום ויטמינים ומינרלים לגוף והוא ירוויח מכל ביס שלך).

לא חייבים לעשות 8-16, אפשר גם פחות, אבל בעיקרון טוב לגוף לאכול בשעות האור ולא לאכול בשעות החושך. מערכת הגוף מורידה הילוך אחרי חמש ועוד יותר אחרי שבע, העיכול בשעות האלה מאוד מעמיס על הגוף, ואחת התוצאות היא גם השמנה.
יש עוד שני דברים שצריך לקחת בחשבון לגבי השמנה:

יש השמנה שלא קשורה בכלל לאוכל. היא נובעת מפעילות יתר של קורטיזול בגוף, והיא קשורה לסטרס. ביקורת עצמית, לחץ בעבודה ועוד ועוד. השמנה כזאת רק תחמיר מכל דיאטה (אגב, "צום לסירוגין", כלומר לאכול היטב בשעות היום ולא לגעת באוכל מהערב עד הבוקר, לא גורם לסטרס בדרך כלל, אנשים מדווחים שזה מאוד מרגיע והם מרגישים ממש טוב). במקרה כזה מה שצריך זה מדיטציה, פעילות גופנית שאתה אוהב, הליכה בטבע תוך התבוננות בו - למשל, לשבת מול הים ולהתבונן בגלים, לטייל בפארק ולהתבונן בהנאה בעצים ובציפורים ועוד דברים דומים.

הרבה פעמים השמנה אינה אלא סימפטום של תת תזונה. הגוף לא מקבל מספיק מזון מזין. אין מספיק שומנים בריאים (שמן זית, דגים שמנים, אבוקדו וכדומה), אין מספיק חלבונים (גוף האדם זקוק לחלבונים מן החי, לברזל ולויטמין B12, הם קריטיים לתיפקוד התאים בגוף) ועוד ועוד.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תזהרו מאלירן דה מאיו , הוא שרלטן , גובה מחירים מוגזמים , עבור עריכת צומות , מחזיק סביבו עדת מלככי פנכה , המקום שלו בתובל יקר בטרוף.
יש את המקום של שטרית בשתולה ואת זוהר קציר בחוות האיסיים במושב ספיר ויש עוד כמה , הכמ חשוב זה היציאה נהצום , כאן אפשר לאחר צום ארוך גם למות אם אוכלים מיד הרבה

קיבלתי קורונה , והחלטתי לצום צום מיים לתת לגוף את כל האנרגיה להתמודד עם המחלה, אחרי היום הראשון של הצום עברו הכאבי ראש ושיעולים ונשאר רק חוסר הריח, בנתיים אני ביום השלישי ומרגיש נהדר

מישהו יודע משהו על תחושת רעב מוגבר וכמיה לכל מיני מזונות וחשקים דווקא אחרי הצום?
זה מה שחוויתי אחרי צום של 3 ימים
צמתי בפעם הראשונה ואחרי 2 ארוחות פירות לא יכולתי לסבול יותר את הטעם המתוק ורציתי אוכל מלוח או אוכל מבושל. אוכל אמיתי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו פורום מעניין!!
כרגע אני לאחר ניסיון לצום את הצום הראשון שלי... ואשמח לייעוץ מהמנוסים פה:
צמתי יומיים בסיומם הרגשתי על סף עלפון ולכן אכלתי 2 מנות פרי. לאחר יומיים אלו במשך 3 ימים אכלתי מעט : 2-3 פרות/ירקות ביום.
מתלבטת האם וכיצד להמשיך. היתרונות הבריאותיים של הצום נשמרים גם במקרה של אכילה מועטת?
אני רוצה לצום באופן מלא אך חוששת מההרגשה הנוראית שליוותה אותי ביום השני לצום... אשמח שתייעצו לי האם להמשיך את הצום החלקי
תודה!

בתור מנוסה מאוד אני ממליצה לך בחום להפסיק את הצום וגם את האכילה המועטה. לצומות כאלה יש בפועל מעט מאוד יתרונות בריאותיים והרבה חסרונות שאת רובם תרגישי רק בחלוף הזמן.
תרגישי טוב.

מוכנה לפרט, צילי?

רוצה לשאול מה בדיוק חשוב לך לדעת? אפשר לדבר על זה שעות

המממ... דבר ראשון חשוב לי לציין שאני שואלת רק מסקרנות; אם את שוקלת לאן הכי כדאי להפנות את משאבי הזמן שלך, שלא אטעה אותך בטעות. מעולם לא שקלתי צום למטרות בריאות (צמה לפעמים מסיבות אחרות), וזה בכלל לא על הפרק מבחינתי, אני רק סקרנית.
סקרנית לשמוע מה היתרונות, מה החסרונות, וגם האם את מתחרטת על צומות עבר שלך, האם את חושבת שזו הייתה בחירה שגויה (אני זוכרת שלפני שנים קראתי פוסט שלך על צום של כמה ימים).
גם אם תבחרי לענות ולספר רק על חלק ממה ששאלתי, אקרא בעניין רב.

על רגל אחת - היתרונות לא ברורים, בעיקר כאשר זה לא אורח חיים אלא משהו שעושים פעמים בודדות. הגוף שלנו בנוי לגמרי לאפשרות של צום, אבל הוא בנוי לזה כאשר אנחנו חיים בשיגרה שיש בה מחסור זמני או מתמשך. יש לגוף מנגנוני הישרדות שיכולים לעמוד די בקלות במחסור של אוכל. אבל זה מנגנון של הישרדות ולא של שגשוג.
אם את חיה בתנאי מחסור רגילים אז זה השגשוג שלך, לצום מדי פעם כשאין ברירה. אם את חיה בתנאי שפע אז הצום הוא רק משחק שאת משחקת עם המוח שלך והגוף לא מחבב משחקים כאלה.
הצומות האלה, הכפויים, לכאורה למטרה בריאותית, הם פשוט הקצה הרחוק יותר של דיאטה והגבלה קלורית. אם יש לנו הסכמה שדיאטות בגדול לא עובדות ומזיקות (זו קביעה עובדתית מבוססת מחקר, לא אמונה שלי), אז צום הוא פשוט דיאטה חריפה, ולכן גם הנזק ממנו גדול יותר.
הרבה מאוד פעמים הנזק מגיע בדיליי, כאשר האדם בכלל לא קושר בין הצום או הצומות לבין הנזק הזה.
אני מתחרטת לגמרי על הצומות שלי. הכי הרבה שצמתי היה 12 ימים. אלו היו חוויות ממש מעניינות, גם בתודעה וגם בגוף, אבל לו יכולתי להשיב את הגלגל לאחור הייתי מתאפקת ולא מתנסה בזה. מעבר לכך שיש נזקים שאני חווה עד היום (עלייה ברורה במשקל, ציפורניים שהתעוותו ולא חזרו לעצמן ועוד), אף אדם לא יכול לדעת מראש איך זה ישפיע עליו וכמה רחוק הנזקים שלו יגיעו. זה מחווט את המוח מחדש ואומר לו - יש מחסור, אין ברירה, אבל אחרי זה מגיע כל השפע המסחרר שאנחנו רגילים אליו והתגובה של הגוף והמוח היא כמו תגובה של מישהו שבאמת באמת היה עכשיו במחסור חמור. זה קצת כמו לנסות סמים מסוימים ולקוות שאני לא מאלו שיתמכרו לזה מייד או מאלו שזה לא ידפוק להם את המוח על הפעם הראשונה.
אני אישית לא מתנסה בדברים כאלה, ולמרות שחקרתי לא מעט לפני שניסיתי - הסכנות האלה או שלא חדרו את סף תודעתי או שלא היו נגישות לי כמידע ברור בסיכוי גבוה.
מקווה שזה משביע את הסקרנות ואולי יועיל לאחרות ואחרים לקבל את ההחלטות שלהם. זה תחום רווי גורואים, ובנוסף, התחושות הראשוניות הן מאוד מאוד טובות הרבה פעמים, וכאשר זה משתנה אז כבר לא באים לדווח, לא מתחרטים בפומבי, או שפשוט לא שמים לב לקשר בין הדברים. כך קורה שרוב מה שמוצאים ברשת (או רוב מה שאני מצאתי לפני שנים) הוא חיובי ומפעים ומרגש ועושה חשק לנסות. כאמור, קצת כמו עם הרבה מאוד דיאטות

שליחה על ידי שקטה* » 09 מאי 2021, 09:16

וואו צילי, תודה רבה על השיתוף, באמת חשוב לספר. אני זוכרת היטב את מה שסיפרת בזמנו על הצומות שלך וזה נקרא לי כחוויה בהחלט חיובית כך שחשוב מאוד לעדכן עכשיו ולתת גם את הצד השני של התמונה.

לגבי ציפורניים שהתעוותו - איך יודעים שזה קשור לצום? זה משהו שקרה בזמן הצום או מיד אחריו? כמובן רק אם מתאים לך לספר.

בכל אופן תמיד נעים ומעשיר לקרוא אותך פה:)

צילצול יקרה,

תודה רבה על השיתוף יקר הערך הזה על התוצאות ארוכות הטווח השליליות של צום ארוך. זה באמת נדיר ברשת. במיוחד אני מתרשמת מדקות האבחנה שלך לגבי מצב הציפורניים. לפי מה את מקשרת את השינוי במבנה או הצורה שלהן לצום? האם תוכלי לתאר את מצבן קודם ואחר כך?

אם אני מבינה נכון את דבריך יותר נכון לדעתך מבחינה גופנית לא לצום. נקודה. ממש כמו אדם שמטפח גינה ויעדיף להשקות כמה שצריך ולא פחות מדי בשביל לשמור על גינתו במצב מיטבי. הבנתי נכון?
כלומר שאפשר להמעיט או להגביר כמויות או סוגי מזון לפי אקלים או תקופה בחיים או פעילות (הרי לא נשקה בחורף באותן כמויות כמו בקיץ, ויש עונה לזיבול, וכו׳).

שאלה הבהרה נוספת: אם מישהו בכל זאת רוצה לבחור לצום באופן קבוע יום בשבוע מבחינה בריאותית או דתית או כתהליך נפשי פנימי (התבוננות), אז האם עדיף לדעתך לבחור צום שהוא יחסית קבוע מבחינת התדירות שלו כך שהוא נכנס לאורח חיים של שפע, כמו צום לסירוגין (12-14 שעות של מנוחה למערכת העיכול, כלומר מהערב המוקדם עד הבוקר), ובשאר היום לאכול אוכל טוב בלי להגזים ובלי להמעיט. אפשרות שניה היא צום של פעם בשבוע באופן קבוע למשך 24 שעות, וכל הצומות הללו (חוץ מהדתי) כוללים שתיית נוזלים (בעיקר מים) בכמות טובה.
האם מנסיונך ולפי הבנתך זו גרסה סבירה של שילוב צום בחיים בלי נזקים? האם גם פה יש נזק סמוי מצטבר?

יום משובח!

לעניין הציפורניים - קודם הן היו חלקות וחזקות ומשהו בהן התחרבש אחר כך. אחרי הצום הארוך. ובעיקר בעיקר בציפורניים של הרגליים. לא יודעים אם זה קשור לצום אבל מנחשים, כי שום דבר מהותי אחר לא השתנה. ויכול להיות שאני טועה, כמובן, אבל זה לא ממש משנה. מהצומות שלי לא יצא שום דבר באמת טוב, לא בטווח הקצר ולא בארוך. אלו פשוט היו חוויות מעניינות אבל לא היה בהן שום ערך או תועלת בריאותית. אני מעריכה שאלו שחווים מזה תועלת בעיקר מושפעים מכך שהם מפסיקים לצרוך דברים שלא טובים להם לגוף או משום שהם נוטים לאכילה בכמות שגדולה להם מדי. לשמחת כולנו, את כל זה אפשר להשיג ממש בקלות בלי להכניס את הגוף לכזו מצוקה.

ואגב זה... יוליקו, אם מישהו זקוק לצום כדי להתבונן בעצמו אז יש לו בעיה. היא דומה מאוד לאכילה מופרזת או של מזונות שלא מתאימים לגוף המסוים הזה. ולכן העצה הכי טובה שלי היא להתבונן בבעיה הזו שדורשת מהלך קיצוני כדי לעשות משהו "פשוט" כמו התבוננות, במקום להתכופף מול זה. אולי שם בדיוק נדרשת אותה התבוננות.
מבחינת המחקר (כי כמובן שכבר יש לא מעט, אתן יכולות למצוא בקלות) עדיפה בהרבה אכילה לסירוגין על פני צום שבועי. לאכילה לסירוגין יש יתרונות בריאותיים ברורים. עד לא מזמן היו מחקרים רק בבעלי חיים והיום יש כבר בבני אדם. לדעתי מה שהכי נבדק זה ה 8/16, אבל בפועל אורך החלון או עד כמה החלון עקבי לא ממש משנים. משנה שנותנים לגוף מנוחה ארוכה מעיכול, ושהיא נופלת, בשאיפה, על שעות שבהן ההורמונים לא מכוונים לעיכול (חשיכה כזו או אחרת).

מה שכן, יש נזק, משום שהפסיכולוגיה שלנו לא מותאמת לזה. ואז זה יוצר מהלך של הימנעות מכוונת שאין בה צורך, וברמה הפסיכולוגית מתקיימת בפועל דיאטה. ודיאטה זו בעיה כי המוח מגיב לזה כמו לדיאטה.
במקום להידבק לכללים האלה מאוד מאוד רצוי להתמקד ברעב ולאכול ביחד איתו עד כמה שניתן. אחד הדברים המאוד ברורים שקרו לי בכמה שנים האחרונות זו ההבנה שאני פשוט לא באמת רעבה אחרי בערך ארבע או חמש אחרי הצהריים. ואם אני כן רעבה זה משום שלא אכלתי מספיק במהלך היום כי הייתי מנותקת מהגוף שלי, וגם אז - לרוב תשמח אותי בננה עם כמה אגוזים ולא ארוחה שלמה. אז שוב, העולם שלנו לא מכוון למציאות כזאת, אבל זו בעיניי דרך יותר טובה ללכת בה מאשר לקבוע סד של שעות שבהן לא אוכלים. זה לא מחזיק מעמד לאורך זמן והמערכת מגיבה לזה כמו לכל דיאטה.

מקווה שזה מועיל.

מאוד! תודה.

אני מאוד מתחברת למה שכתבת.

בעיקר אני חשה שחברות שלי או מטופלים שנמצאים בדיאטה מאוד עסוקים בזה. לפעמים תשומת הלב שלהם נשאבת לכל מה שקשור לאוכל, ושאר העולם מצטמצם איכשהו. אני מניחה שתשומת הלב לשעות שבהן כן/ לא מותר לאכול גם היא גובה מחיר כזה.

האם לדעתך גם דבקות בתזונה טבעונית/ צמחונית/ לא מבושלת/ מקרוביוטית/ פליאו - גם היא גובה מחיר, בעיקר אם יש חשק מתמשך לאכול משהו מחוץ לתפריט הנוקשה שהראש החליט עליו שלא מקבל מענה?

אם כך מה בקשר לאנשים עם מחלות כאלו ואחרות (סוכרת, אי סבילות לגלוטן, אלרגיות לחלב פרה, ועוד), שנורא מתחשק להם לאכול עוגה או גבינה או משהו שאינו בתפריט שלהם? הרי גם אם לא נוצר חוסר פיזי, נוצרת תודעת חוסר של ׳אסור לי׳.

חוץ מזה בלפעמים כן נוצר מחסור גופני. אני אישית הייתי שמחה להיות טבעונית מטעמי מוסר, אבל הופכת לחולה אחרי 6-8 חודשים בלי לאכול עוף או דגים. ניסיתי כמה פעמים. אחרי 8-10 חודשים אפילו להוסיף רק ביצים לא מספיק לי, ואני מתחילה לחלום על ארוחות עם עוף. הטעם קצת דוחה אותי, אבל אחרי כמה ימים עם עוף אני מרגישה בפירוש טוב יותר, ולא צימוק מעוך כמו קודם. מצד שני אם אני אוכלת מעט עוף או דגים, אפילו אחת לשבוע שבועיים, זה מספיק לי בשביל להרגיש בריאה.

תשומת לב לשעות אכילה היא לא פחות מטמטמת חושים מאשר כל דיאטה אחרת. הכי מדהים זה שכמו בדיאטות, יש לזה אפליקציות מגוונות שאומרות לך מתי מותר לך לאכול ומתי את צריכה להפסיק, וכמובן תיעוד של משקל (כי בתכלס זה הרי מה שמעניין את רוב האנשים) וכאלה. מדכא אותי מאוד.

לגבי גישות אחרות - זה תלוי אם הבחירה היא עניין של רצון באורח חיים חדש, ואז לרוב מקובל שתהיה תקופה של הסתגלות וגמישות כלשהי, או אם זו בחירה שמטרתה ירידה במשקל. כאשר המשקל הוא העניין, הכל מתחרבש כמעט בוודאות. כאשר יש מניעים אחרים זה יותר מורכב. למשל, בעיות בריאותיות שלא קשורות למשקל כן מקבלות ככה מענה לפעמים, אבל אם הבעיות כרוכות מאוד במשקל (למשל, סכרת סוג 2, שבטעות קושרים במשקל) אז זה צפוי גם להתחרבש בשלב כזה או אחר.

לגבי חוסר גופני - זו סוגייה חשובה לגבי המון דברים. צמצום של אכילה הוא לא רק צמצום קלורי אלא גם צמצום של נוטריינטים. בתזונות מוגבלות הרבה פעמים קשה לקבל כל מה שנחוץ באמת לגוף וזה דורש תכנון די קפדני. אבל ברגע שנכנסים לתכנון קפדני נתקעים בלופים של איסורים וספירה ומדידה ולא יוצאים מזה.

וואו, רצתם הרבה מאז שזרקתי את השאלות שלי @}
תודה מקרב לב על ההסבר המעמיק, צילי.
אם את חיה בתנאי שפע אז הצום הוא רק משחק שאת משחקת עם המוח שלך והגוף לא מחבב משחקים כאלה
מעניין! לא חשבתי על זה ככה, כשאת אומרת זה נשמע הגיוני מאוד.
זה מחווט את המוח מחדש ואומר לו - יש מחסור, אין ברירה, אבל אחרי זה מגיע כל השפע המסחרר שאנחנו רגילים אליו והתגובה של הגוף והמוח היא כמו תגובה של מישהו שבאמת באמת היה עכשיו במחסור חמור
וואללה 0-:
תודה תודה ששיתפת.

אם צום כל כך מזיק, עולה השאלה מדוע הוא כל כך נפוץ בגירסאות כאלה ואחרות בכל כך הרבה תרבויות, דתות, טקסי מעבר ותקיפות טיפוליות. זו לא רק האופנה האחרונה. יש גם סיפורים של אנשים שירפאו מסרטן או ממחלות קשות אחרות.

יש לכן השערה או הסבר?

בקשר לצום וסרטן ההשערה שלי היא שהצום מזיק לסרטן יותר מאשר לשאר הגוף, ולכן למרות הנזקים שהוא גורם לאורגניזם בכללו התוצאה הסופית היא הצטמקות או העלמות הגידול בגלל חוסר הזנה (תאי הגידול שמתרבים במהירות זקוקים לחומרי בניין רבים שמגיעים מהתזונה), וגם בגלל החומרים שהגוף מפריש עם השימוש ברקמת השומן שלו בשביל לשרוד, שגורמת להפרשת הרעלים שמאוכסנים-מנוטרלים בשומן לתוך הדם, ואולי גם זה פוגע ברקמת הגידולים.

השארה נוספת: בזמן צום האדם לא מכניס לגופו חומרים שהוא אלרגי אליהם, וזה מאפשר פסק זמן להתאוששות לכל המערכת.

הבעיה שאני רואה: במחלות כרוניות וממושכות האדם ממילא חלש ופגיע. הצום ככלי טיפולי הוא חזק. כנראה חזק מדי להרבה אנשים שאינם בשיא.

אני לא כל כך מכירה את ההיסטוריה של צומות אז יכול להיות שאני מדברת שטויות אבל הנה הניחוש שלי - צום הוא כלי ישן. הוא נועד לטפל בדברים בזמנים או במקומות שאין בהם שפע של כלים אחרים, או שפע בכלל, או רפואה מערבית. הוא גם נועד להיות כלי ענישה עצמית או כלי להעמקת ההתבוננות ולא תמיד מישהו טען שיש לו ערך בריאותי.
בנוסף, הוא הופעל על אוכלוסיות שמלכתחילה הבריאות שלהן היתה שונה משלנו. את רואה מישהי מתרבויות כאלה שעושות שימוש בצום מתלוננת בגיל ארבעים ומשהו שהציפורניים שלה קצת התעוותו או שהיא עלתה כמה קילוגרמים במשקל? אני מנחשת שהיו לה דאגות בריאותיות הרבה יותר גדולות לעסוק בהן.

לגבי עדויות על יעילות הצום - יש מצב שזה הכל אנקדוטלי, או שזה נובע, כמו שהצעתי - מהפסקה של דברים שהזיקו ולא מהצום עצמו. כלומר, שאת אותו אפקט היה ניתן להשיג בדרך אחרת, יותר מועילה. בנוסף, כאשר מישהו נרפא ממחלה קשה, אין לנו שום דרך לדעת אם הצום שלו פתר לו את הבעיה, או שזה משהו אחר לגמרי והצום לא תרם או אפילו עיכב. כאשר אנשים חולים במחלות כאלה ובוחרים בצום, זה לרוב אחרי או תוך כדי שהם ניסו אינספור דברים אחרים. אם מישהו יאמר לי שהוא נרפא מסרטן בגלל צום אני אפסיק מייד להקשיב לו כי זה הזוי. מזכיר לי את הריפוי מסרטן בעזרת מיץ גזר.

שליחה על ידי לאורה* » 17 מאי 2021, 14:15

קראתי את כל הדף מתחילתו ועד סופו... עורר בי מיליון מחשבות ורגשות.
אני לא חובבת דיאטות וצומות, אני אוהבת חופש תוך כדי קשב לגוף, ותמיד כשאסור לי משהו במובהק דווקא בא לי אותו יותר...
בנוסף, תמיד ביום כיפור כשניסיתי לצום שברתי את הצום לפני הסוף (לפעמים אפילו שעה לפני) ובכלל היה לי מאד קשה לצום. כל הזמן חשבתי על אוכל והיה לי קשה מאד להכיל את עצמי רגשית, הייתי עצבנית, חסרת סבלנות ומדוכאת. וזה היה רק צום של יום אחד שפה בקושי נחשב צום.
ברגיל כבר שנים אני מפסיקה לאכול אחרי 6\7 בערב כי אם אני אוכלת מאוחר השינה שלי נדפקת ואני קמה ביום למחרת כולי חלשה ועייפה. זו הגבלה שהגוף שלי שם ולא הראש ואפילו שזה יותר בריא זה גורם לי הרבה סבל שאני לא יכולה להשתתף בארוחות ערב ויציאות למסעדות ופאבים כמו בנאדם נורמלי.
בקיצור, כל הנושא של צום, דיאטות והגבלות על אוכל מעורר בי הרבה התנגדות, אוכל בשבילי זה דבר בריא וחיובי, אוהבת לאכול ולבשל ואוהבת את הגוף שלי והמשקל הנוכחי שלי.
אז למה נכנסתי לפה בכלל?
כי אני סובלת כבר 8 חודשים מעייפות וחולשה מטורפת שלא חולפת למרות אינסוף נסיונות וקשה לי מאד להכיל את המצב הזה. קראתי תיעוד שצום יכול לרפא כל מיני מחלות ביניהן עייפות כרונית. ובשביל להירפא אני מוכנה לנסות הכל...
לפני חודשיים התחלתי לקחת ציפרלקס כעוד אחד מהניסיונות להעלות את הסרוטונין ולהוריד את רמת העייפות. האם יש יתרון לצום תוך כדי נטילת כדורים? (הרי מכניסים כימיקלים לגוף)
הציפרלקס גם מדכא את התיאבון אז הופך את המחשבה על צום ליותר קלה. מצד שני, הוא אוטם במידה מסוימת רגשות ותחושות ולכן אולי מפחית מהערך הרוחני והרגשי שיכולה להיות לחוויה כזו.

מעניין אותי בעיקר צום של 3 ימים כי קראתי שזה "מאתחל" את מערכת החיסון ואולי צום ארוך (שבוע ויותר).
אשמח לשמוע חוויות ורעיונות של מי שהתנסה בצום כדי לרפא מחלות, ובכלל...

יש לי ניסיון בצומות מסוג אחר - ריטריטים של ויפאסנה (עד חודש). וגם שם ההכלה הרגשית היתה ההתמודדות הכי קשה לי. אני אף פעם לא מרגישה ממש מאוזנת רגשית והאוכל מקרקע אותי (אוכלת הרבה אוכל מבושל וחם), לכן לא בטוחה אם זה צעד נבון מבחינתי. מצד שני, אולי משהו בהתמודדות הזו יפתיע אותי?

בקיצור, מתלבטת, אשמח לשיתופים...

אם כבר צום אז הייתי מנסה קודם צום מיצים.

לאורה, יש לי הכשרה אקדמית מחקרית. אם נתקלת במשהו שנראה לך מעניין את מוזמנת לשים לינק ואני ברצון אומר לך מה הוא שווה. הניסיון שלי מראה שהרוב המוחלט של החומרים בנושא צומות הם אנקדוטליים לחלוטין, וברובם ממש קשקוש מקושקש בלי שום בסיס הגיוני או ביולוגי. "ניקוי רעלים" "איתחול" וכל מיני מונחים כאלה - הם דברים שהגוף שלנו לא מכיר. אם הגוף שלנו מקבל מה שהוא צריך - הוא שמח. אם הוא לא - הוא סובל. צום הוא מניעה של כל מה שהגוף צריך ולכן הוא צפוי לסבול. התחושה שלך עשויה בהחלט להרגיש כמו התחדשות או שינוי, אבל אלו לא צפויים להיות השינויים שאת מדברת עליהם אלא איתחול של מה שהגוף שלך מבין מהפעולות שלך. במילים אחרות - את תכניסי את הגוף שלך למצוקה והוא יגיב לזה בהתאם.
אני מצטערת שאין לי פתרונות להציע למה שמציק לך, אבל אני ממש בטוחה שצום לא רק שלא יפתור לך את הבעיה, הוא צפוי להחריף אותה ולהיות עול נוסף על מערכת שגם ככה נשמע שקשה לה. אני חושבת שאת צריכה אנשי מקצוע רציניים ואחראיים שיודעים מה הם עושים...
רפואה שלמה לך ובהצלחה

שליחה על ידי לאורה* » 19 מאי 2021, 22:54

תודה רבה

שליחה על ידי משה* » 10 אפריל 2022, 06:06

יפה שעל הדבר החשוב הזה מדברים פה משנת 2007 עד 2021 וטוב שזה ככה כי על נושא חשוב כזה צריך תמיד לדבר ולפתח אותו כמה שיותר כי זה אחד הכלים החשובים לבריאות שלנו