שינה של תינוקות

אנונימי

ראו גם:
מדור שינה
שיטות הרדמה
הרדמת תינוקות
שיטת חמש הדקות
הצד האפל של שיטת החמש דקות
הרדמת פעוטות
הרדמת פעוטות באמצעות הנקה
מידע בנושא שינה של תינוקות באתר "נוני" www.noony.co.il

תרמו לדף: יונת שרון, בשמת א, נאוה פרנס, תבשיל קדרה, חגית ל, טלי, עדי יותם, צפריר שפרון, עדי רן, מיץ פטל, שירה חדשה, אמנון לבב

{יתכן שלא מתאים לתינוקות לישון רצוף כל הלילה.
יונת שרון כתבה על זה רשימה: http://ootips.org/horut/sleep.html.

לא גורמים לתינוק לישון כל הלילה!
תינוק זקוק ליניקות משעות הבוקר המוקדמות.
הוא זקוק לישון ליד מישהו - רצוי מישהי עם חלב

.
הוא זקוק להירדם בזרועות מרגיעות ואנושיות ליד דפיקות לב, ולא "לבד" (יש אמנם תינוקות בודדים שנרדמים "לבד" גם בגיל כזה, אבל זה נדיר).
השיטות שננקטות כדי "להרגיל" תינוק להירדם לבד במיטה משלו, ולישון כל הלילה, הן שיטות אכזריות. שיטות אלה מייאשות את התינוק עד שהוא נרדם בוכה ומותש. הוא גם ילמד תוך כמה ימים או שבועות שלאף אחד בבית שלו לא איכפת ממנו, שאף אחד לא יעזור לו, שאין על מי לסמוך ושאין עם מי לדבר.

לתינוק בלילה יש צרכים ביולוגיים חזקים: להיות צמוד לאמא (או לגוף אחר), לינוק ולמצוץ (לתינוק יש צורך מציצה חזק שהוא נולד איתו, הנפרד מהצורך בחלב, כאשר עוצמתו של צורך זה יורדת בהדרגה עד גיל 6). לכן אסור להתעלם מתינוק כשהוא בוכה.

כיצד תתמודדי עם העייפות שלך?
על האם למצוא דרכים להקל על עצמה לא על חשבון צרכיו הטבעיים של התינוק.
הדגש על הפתרון לעייפות צריך לעבור מ"איך אפשר לגרום לתינוק לישון בשעות שאני רגילה לישון" ל-"איך אני מסדרת לי מספיק שעות שינה במהלך היום עכשיו שאני אמא לתינוק קטן".
פתרונות אפשריים:

לישון איתו את שנת הצהריים.
לנצל כל תנומה שלו למנוחה שלך.
לבקש הרבה עזרה בכל מה שקשור להכנת אוכל, קניות, ניקוי הבית וכד'
להוריד סטנדרטים לגבי הבית, כביסות, בישולים וכו'.
לקחת ביביסיטר לשעתיים אחר-הצהריים כדי לישון או לנקות או לבשל.
להניק בשכיבה! זו תרופת הקסם.

חלק גדול מעייפות האם לא נובע מחוסר בשינה אלא מחוסר במנוחה. אפשר לישון אבל להיות כל כך מתוחים ולחוצים עד שקמים עייפים לא פחות ממה שהיינו קודם. ואפשר גם לא לישון אלא לעשות הרפייה, ולקום ממנה רעננים ומלאי מרץ מחודש. יכול להיות שחלק גדול מהעייפות של האם נובע ממתח, מכעס על זה ששוב התינוק מעיר אותך כשאת "אמורה" לישון. המתח גורם לנו לכווץ את השרירים (מה שמעייף אותנו עוד יותר) ומקשה עלינו לחזור לישון. ככה יוצא שעצם הציפייה שלנו לישון רצוף מחבלת ביכולת שלנו לנוח.
אפשר לנסות לעשות הרפייה ממש כשאת מתעוררת בלילה. נשימה מסודרת, שחרור שרירים, הרגעות. גם אם לא תרדמי, לפחות תזכי לנוח.
צריך קודם כל להירגע: זה בסדר שהוא מתעורר.

המנהג לישון רצוף במשך כל הלילה זה לא משהו שטבוע בגנים
למעשה זה משהו די חדש אפילו בתרבות שלנו. עד למאה-מאתיים שנים האחרונות אנשים בכלל לא ציפו לישון רצוף בלילה.
אפשר לקרוא על כך ב-http://www.sciencenews.org/[po]sn arc99[/po]/9 25 99/bob2.htm. בגדול, באירופה של לפני מאתיים שנה היה נהוג להתעורר באמצע הלילה לזמן "התבוננות" שקט. בתרבויות אחרות השינה היא לאו דווקא בלילה אלא בכל זמן ובכל מקום שרוצים. בספר "המרד על הספינה באונטי" הוא מספר איך הוא למד מבני טהיטי לישון מתי שבא להם ולאו דווקא בלילה. גם ב"עקרון הרצף" המחברת מספרת שהם יכולים להתעורר בלילה לספר בדיחה, כולם צוחקים, ואז חוזרים לישון בלי לעשות מזה עניין גדול.
כל הסיפור של התנהגות לפי שעון חיצוני ולא לפי תחושות פנימיות הוא כנראה חלק מהתרבות התעשייתית.

שנת התינוקות עוברת שינויים גדולים כל הזמן.
יש נסיגה בהרגלי שינה בזמנים של קפיצת התפתחות מוטורית ובהתחלת דיבור, ובגיל בגיל שבו מתחילה "חרדת הזרים" ו"חרדת הנטישה", אז יש צורך עז בהיצמדות להורים. כך למשל, יש ילדים לקראת גיל חצי שנה, שלא יונקים די ביום - מרוב ענין - ומשלימים בלילה.
התעוררות מדי שעה במהלך הלילה אינו "הרגל" אלא יש לזה טריגר. זה מאוד שיגרתי. אין משהו קבוע. בזה מנחמים את האמא שהילד שלה לא ישן, וגם מזכירים לזאת ששלה ישן כל הלילה, שבחודש הבא הכל יכול להתהפך... שלא תקבל הלם אם זה יקרה.
אפילו בגיל שנתיים לא כל הילדים מסוגלים לישון לילה שלם ללא עזרת הוריהם.

דברים שעלולים להפריע לשינת התינוק:
כדאי לבדוק גם האם משהו מפריע לתינוק ולכן הוא מתעורר: אולי החדר יבש? חם מדי? בגדים לא נוחים? שיניים? התינוק מצונן? קפיצת גדילה? תולעים?
מנסים ורואים: להלביש אותו יותר, או פחות, לראות אם הוא מתנהג כרגיל במשך היום, להדליק אור קטן, להחשיך אורות, וכו'.

יכול להיות שהילד שלא ישן טוב בלילה פשוט רוצה להיות עם האמא. ניתן למצוא על כך מידע ב מדור מיטה משפחתית.
כדי לא לפגוע בשינה של האב, שלא יכול להשלים שעות שינה ביום, האם והתינוק יכולים לעבור לחדר אחר.

שיטה השנויה במחלוקת כאן ב באופן טבעי, כי הוא תומך בשיטת ה- 5 דקות: מעבדת השינה של אבי שדה, פסיכולוג ילדים מאונ' תל-אביב. במעבדת השינה של אבי שדה, פסיכולוג המטפל בכל הבעיות סביב השינה, מציעים פתרון של חפץ מעבר. למשל, הצמדת שעון מעקב לרגל הילד הנבדק. באחוז

כיצד מרדימים תינוק שמתעורר?
לדבר אליו, לספר סיפור, לשיר שיר. גם לפני שילדים מבינים מה מדברים אליהם, הם מבינים את העובדה שמדברים אליהם, ולפעמים מקשיבים (מנסים לפענח?) וזה יכול להסיח את הדעת ממה שמציק, ואף לעייף, עד הירדמות.
כשתינוק מתעורר בבכי אפשר לשכב ליד התינוק ולנשום לו על הפנים נשימות עמוקות ואיטיות / לזמזם משהו בשקט / לטפוח קלות על הגב - אט אט התינוק נרגע ונרדם. וכמובן - הנקה בשכיבה.

מתכון ליצירת אמצעי אנרגטי יעיל לאיזון השינה: (צפריר שפרון)
חפשו צפורני חתול (צמח שאמור לפרוח בקרוב), קטפו כמה פרחים, שימו בכלי זכוכית עם מים מינרליים, בשמש למשך שעתיים שלוש, כשהכלי מכוסה (יכול להיות סגור לגמרי). לאחר שעתיים שלוש יש לסנן את הפרחים החוצה ולהוסיף אלכוהול 95% - רבע מכמות המים.
כאן מתקבלת תמצית יעילה לשימוש לנושא שינה.
אופן השימוש: אצל תינוקות רצוי לדלל טיפה מהתמצית שהתקבלה בכוס מים ולתת לילד לשתות כפית מידי פעם לפני השינה, או באופן קבוע שלוש ארבע פעמים ביום. התמצית המדוללת במים יעילה לכחמש שעות.
יש לתת במשך שבוע ולהפסיק לשבוע.
נוסחה זו תהיה יעילה גם למבוגרים, אז ניתן להשתמש ישירות לפה. כאן אזהרונת, אצל מבוגרים עשויים לעלות כעסים במקביל לאיזון השינה.
רסקיו רמדי בדרך כלל לא יהיה יעיל לנושא השינה דווקא, אלא כאשר זו נמנעת מתוך בהלה גדולה, טראומה או מצב מצוקה קיצוני (בכי ממושך). יש להבין שבהרבה מקרים רסקיו רמדי מעניק כוח וערות למרות שבעיקרו הוא מרגיע.

ספרים, ספרים...

ספר של אליזבת פנטלי בשם "לישון בלי לבכות" (The no-cry sleep solution). שיטות נעימות ורכות להרדמה ביום ובלילה - עם הקדמה של Dr. Sears. זה דורש קצת עבודה אבל משתלם.
הספר "התינוק יודע" של ד"ר אלטה סולטר אינו עולה בקנה אחד עם באופן טבעי בגלל הגישה הפסקנית והמאיימת שלו. התינוק יודע, נכון, וההורים יודעים גם. לפי רוח הספר, נראה שהכותרת המתאימה יותר היא "אלטה סולטר יודעת". היא פשוט אומרת שתינוק צריך לפעמים לבכות עד שיירדם. עלינו זה לחלוטין לא מקובל. גם בהנקה היא לא מבינה - היא איננה מתבססת על עובדות.

קראתם ספרים בעניין? ממליצים? לא ממליצים?
מישהו מכיר את הספר the no-cry solution?

משהו תמוה -
תראו מה כתוב פה במחקר השלישי:
אני מעתיקה כי הם כותבים שמעדכנים מדי פעם, ואני רוצה להיות בטוחה שניתן יהיה לקרוא תא זה בעתיד:

שינה משותפת עלולה להיות גורם לחץ לתינוק

שינה משותפת (תינוקות הישנים יחד עם הוריהם באותה מיטה) היא נושא שנוי במחלוקת משום התכונות חיוביות והסיכונים שמשייכים לה. החוקרים תיעדו במשך 24 שעות את שנתם של 101 תינוקות נורמאליים, שנולדו לאחר הריון מלא בגילאי 5 שבועות ובגיל 6 חודשים. שלוש קבוצות של תינוקות הושוו: תינוקות הישנים עם הוריהם תקופה קצרה, תינוקות הישנים עם הוריהם תקופה ארוכה, ותינוקות שאינם ישנים כלל עם הוריהם. המחקר השווה את ערנותם ואת מצב שנתם בשני גילאים ומעל הגיל. בגיל 5 שבועות, התינוקות שישנו עם הוריהם הראו יותר שינה שקטה ופרקי זמן ארוכים יותר של שינה שקטה; ובגיל 6 חודשים הם הראו גם פחות שינה פעילה. פחות התעוררויות בזמן שינה פעילה, ופחות ערות. כל אחד מהבדלים אלה מראה באופן בולט רמת התעוררות נמוכה בקרב התינוקות שישנו תקופה ארוכה עם הוריהם. דפוס שינה זה נמצא שוב ושוב כמצביע על מתח. החוקרים הסיקו מכך שהמקור העיקרי למתח לתינוקות אלה הוא ההתנסות שחוו של הפרעות שינה כשישנו במשותף.

המקור:

Hunsley M, Thoman EB. (2002). The sleep of co-sleeping infants when they are not co-sleeping: Evidence that co-sleeping is stressful. Developmental Psychobiology, 40(1), 14-22.

הקישור הנ"ל הוא מתוך :http://www.sleepinglikeababy.net/, בתחתית הדף יש קישור למעבדת השינה של אוניברסיטת תל אביב.
גילוי נאות: פרופ' אבי שדה נחשב לאבי שיטת חמש הדקות, ועל כן אני מאוד חשדנית כלפיו וכלפי כל מה שמופיע באתר שלו.

מדוע ערות נמוכה מראה על מתח? לא נראה לי הגיוני.

בדיוק. גם לי לא.
מישהו???

שווה לשאול את ד"ר ירון דגן מתה"ש.
פעם עבדתי איתו על הפרעת שינה במבוגרים שקשורה להפרעת אכילה, והוא אדם הגיוני וחוקר מצויין.
מה שכן, אני לא יודעת איך הוא כהורה ומה גישתו לגידול ילדים.

המחקר הנ"ל נשמע לי כמו פרשנות הפוכה למסקנה סבירה. התינוקות שישנים עם הוריהם רגועים יותר - אז מסיקים שהם במתח כי... כי.. ??? כי זה מה שהחוקר רצה להוכיח מראש. עכשיו צריך רק לנסח הסבר פתלתול על הקשר בין שנת REM, התעוררות ספונטנית ומתח, והנה לכם מחקר.

אבי שדה כותב בספרו כי אין בעיניו מניעה לשינה משותפת עם ההורים לחות בשנה הראשונה(הוא יותר ממליץ שאחד ההורים ישן עם הילד ולא שניהם, אבל זה לא המקום לפרט את משנתו). לא שהייתי מרחיקה ואומרת שפרופ שדה הוא "באופן" או בכיוון.
תראו כל הנושא הזה של שינה משותפת ופרשנותה הוא בעייתי. בספר שלו הוא מציין שהסיבה שאינו תומך בלינה משותפת היא כי הוא מתבסס על מחקר שמראה שלינה משותפת פחות מתאימה לעולם המערבי.אני מצטטת מספרו- עמוד 82 אחרי שהוא מצטט מחקרים התומכים בלינה משותפת וכאלו המתנגדים לו"מחקרים שנעשו בחברות מודרניות, שבהן השינה משותפת אינה מקובלת, הצביעו על קשר הדוק בין שינה משותפת להפרעות שינה אצל תינוקות וילדים צעירים. לעומת זאת, מחקרים שנערכו בחברות בהן השינה המשותפת היא נוהג מקובל(......)לא נמצאו ממצאים המראים קשר בין נוהג זה לבין הפרעות שינה. ניתן, אם כן, להסיק שהשינה המשותפת כשלעצמה אינה המקור להפרעות שינה........"
בהמשך הוא כותב שלדעתו בעולם המערבי תינוקות שישנים עם הוריהם, ההורים לרב בוחרים בדרך הזו כי לילדים יש הפרעות שינה ולא להיפך.
טוב עייפתי מלהגן על איש אני כלל לא מכירה ולא מעניין אותי ו וזו גם לא כוונתי. רב העולם מרדים ילדים אחרת וממילא הסכמנו שהחיים בלתי אפשריים כשאתה אמור להיות גם הורה קשוב ויישן בלילה רק לפרקים וביום לעבוד 10 שעות ומעלה בשיא המרץ והערנות.

שליחה על ידי אור* » 01 דצמבר 2004, 17:39

בתי בת ארבעה חודשים ולא ממש אוהבת לישון. הכל מעניין אותה וכמעט בכל שעה. הבעיה היא בעייפות שלה, היא יכולה להיות עייפה זמן רב ולא להירדם. הנקה- עוזרת אבל הרבה פעמים היא מתעוררת אחריי חצי שעה. היא יכולה להיות ערה מהבוקר (6/7) עד הלילה (22) ולישון חצי שעה באמצע. היא ישנה במיטתינו ולי אין בעיה ללכת לישון איתה. בימים האחרונים היא כבר לא ממש רעבה, או לפחות לא כדי להירדם על הציצי (כלומר אוכלת לא לשם הירדמות). וכשהיא מתעוררת באמצע הלילה= לפחות פעמיים, היא לא תופסת בשכיבה אז אני מניקה אותה בישיבה (נרדמת וקמה עם צוואר תפוס). אני מחפשת שיטות הרדמה שונות, לשמוע על חוויות שינה אצל אלו שהילדים שלהם צריכים עזרה בשינה (אני קוראת לזה עזרה, כי נראה לי שהיא לא יודעת איך להירדם). אשמח לשמוע חוויות שונות.

הי אור .במקומך הייתי בודקת גם תנאים אובייקטיבים: טמפרורת החדר, איוורור, לחות(מכשיר אדים אם את מחממת). כמו כן העזרי במישהי מקצועית (היכן את גרה?) כדי ללמוד תנוחות הנקה שונות . בין היתר הנקה תוך שכיבה במיטה ב45 מעלות. (כלומר תמיכה של כריות מאחור) .
אם היא עייפה במשך היום נסי להרדים אותה עליך בכסא נדנדה\במנשא או אולי מוסיקה מרגיעה תעזור?

שלום אור. נשמע שאת חווה מצב לא קל עבורך ועבור התינוקת.
התינוקת שלך מחוברת אלייך, מעבר לחיבור הרגשי הטבעי, באופן פיסי דרך הנקה בלעדית ולינה משותפת, מכאן שהיא בודאי מושפעת מהמצב הנפשי והפיסי שלך: עייפות, תזונה, מצב רגשי.
לפני שהייתי בודקת את התינוקת ומנסה לשנות את דפוסי השינה שלה הייתי ממליצה לך לבדוק את מצבך הנפשי והפיסי ולראות אם יש משהו שאת יכולה לעשות על מנת ליצור יותר שלווה, רוגע ונינוחות. כמובן שזה מאוד קשה כאשר התינוקת ערה רוב היום, ייתכן ותזדקקי לעזרה פיסית או רגשית בתהליך השינוי. אשמח לפרט יותר.

מחקרים שנעשו בחברות מודרניות, שבהן השינה משותפת אינה מקובלת, הצביעו על קשר הדוק בין שינה משותפת להפרעות שינה אצל תינוקות וילדים צעירים. לעומת זאת, מחקרים שנערכו בחברות בהן השינה המשותפת היא נוהג מקובל(......)לא נמצאו ממצאים המראים קשר בין נוהג זה לבין הפרעות שינה. ניתן, אם כן, להסיק שהשינה המשותפת כשלעצמה אינה המקור להפרעות שינה........"
מהמחקר הפרטי שלי, הגדולה שלי אמנם במשך שנים העירה אותה בלילות אך משהפסיקה לינוק והתחילה לישון בלילה - קשה מאוד מאוד להעיר אותה.

מסכימה עם נעמי בן שיטרית

הנה לינק למחקר שהתפרסם בעיתון הבריטי The Times, ב-23 בנובמבר 2004.
http://www.timesonline.co.uk/article/0, ... po]1371318 1[/po],00.html
נמצא קשר בין כמות האור אליה חשוף התינוק במהלך היום לבין שינה רצופה בלילה.
she found that babies who were good sleepers were exposed to twice as much light between noon and 4pm as were the poor sleepers.
תינוקות שישנו טוב בלילה נחשפו לפי 2 כמות האור בין השעות 12-16 בצהריים, לעומת תינוקות שלא ישנו טוב.

אני כמובן לא מסכימה עם כל מה שכתוב במאמר, כמו להשאיר תינוק בוכה ולא להתפתות להרים אותו, אבל החלק הנ"ל של המאמר נשמע מעניין.

אלו בדיוק השעות שהקטנה שלי ישנה שעתיים וחצי בכייף - כלומר עם התעוררות אחת לציצי באמצע.

שליחה על ידי אור* » 16 ינואר 2005, 23:32

קודם כל תודה על התגובות, היום היא ישנה טוב יותר. לגביי שלווה ורוגע- אחרים מעידים על כך שיש לי ילדה מאד רגועה וגם אני רגועה איתה. אני יודעת שכשאני לא בבית היא לא ישנה לא בבוקר ולא בצהריים. היא ישנה בלילה סך הכל שמונה שעות (נראה לי תקין אבל היא עדיין קמה ליניקה אחת) ונרדמת לאחרונה על הידיים ובמנשא, לא תמיד בהנקה... אני עדיין חושבת שהיא ישנה די מעט, בין היתר היא מאד פעילה ומתעניינת בסביבה- מה שמשאיר אותה ערה.
האמת היא, מעניין אותי לדעת איך הורים מרדימים את התינוקות שלהם ואולי הם בכלל נרדמים לבד.... ושוב- תודה

מעניין אותי לדעת איך הורים מרדימים את התינוקות שלהם ואולי הם בכלל נרדמים לבד....
רוב התינוקות אינם נרדמים לבד... זה בסדר, את בחברה טובה

בתשובה לשאלתך, את יכולה למצוא עניין בכמה דפים שעוסקים בנושא. ראי בתחילת הדף למעלה כמה וכמה קישורים בעניין.

שלום יש ילדה בת 5 חודשים בשבועה האחרון אי לא נירדמת טוב כל הזמן אי בוכה משינה בכי מאוד חזק
מה לעשות?

האמת היא שבתי בערך באותו גיל, אצלי היא נרדמת בהנקה או במנשא. אצל אבא שלה- במנשא לצלילי הפלאפון. היא אוהבת מוסיקה. היא לא טובה בלהירדם (כמו שכבר כתבתי) אבל בזמן האחרון היא קלטה ת'קטע והיא ישנה הרבה יותר ויותר טוב.
ולגביי הבכי, רק כשהיא ישנה ואני לא, גיליתי שלפעמים היא פשוט בוכה מתוך שינה כמו דיבור. זה נשמע חזק אבל היא ממשיכה לישון אז אני מנסה לא להעיר אותה במצבים כאלו וקודם כל לבדוק האם תפיחות קלות או נענוע קל עוזרים, לפני שאני מרימה אותה (אם לא אז אני מניקה אותה או בבוקר קמה איתה).

היא בוכה ממש מתוך שינה?

הבת שלי בת 11 חודש גם החלה בשבועות האחרונים לבכות או לצעוק קצת תוך כדי שינה. היינו בדיקור סיני - למטרה אחרת, והמטפל אמר שיכול להיות שזה קשור לחום פנימי בחלק העליון בגוף של בתי. אחד הסימנים לכך זה הזעה בלילה. אז התחלנו טיפול, ועוד אין תוצאות אז אין לי מה לדווח, אך הוא חושב שהטיפול אמור לפתור את זה. אולי זה נותן לכם רעיון או כיוון מחשבה.
אני חשבתי שמדובר בכאבים של בקיעת שיניים. המטפל אומר שיכול להיות - בכל מקרה זה קשור לדעתו לנושא החום הפנימי.

אתם חושבים שאולי מדובר אצלכם בכאבי בקיעת שיניים?
אולי גליגם יכול לעזור...

אגב, איפה הילדה ישנה?

לפי האבחנה הוא נשמע מטפל טוב. הוא ממש דוקר או רק עושה עיסוי בנקודה? (רק מתוך התעניינות אישית)

דוקר.

לפי האבחנה הוא נשמע מטפל טוב.

תוכלי לפרט?

האמת היא שהנקודה שהעלית מעניינת אותי (מתוך סקרנות אישית), אני לומדת רפואה סינית ואני מקווה לדבר עם אחד המורים לגביי האבחנה. חום בחלק העליון נשמע כאבחנה די נקודתית (ולא סתם הזעה או סמפטום אחר). כבדרך אגב, גם בתי מטופלת אצל מטפלת מקסימה שלא דוקרת במחטים (במקום בו אני לומדת לא נהוג לדקור ילדים קטנים), אלא מעשה נקודה ספציפית. להמשך דיון, אשמח להתכתב ב- zizhi or@yahoo.com.

רציתי רק להוסיף ששנתה של בתי השתפרה מאד בזמן האחרון והיום היא פשוט נרדמה עם עצמה תוך כדי משחק, כשאני רק לידה, היא לא הייתה על הידיים או בהנקה ואני עדיין מופתעת מכך, מקווה שנתחלי לישון:-)

חום בחלק העליון נשמע כאבחנה די נקודתית (ולא סתם הזעה או סמפטום אחר).
זה היה בעקבות מידע על ליחה בדרכי נשימה עליונות והזעה בלילה מהראש.

אגב, כשציינתי בפניו על הבכי/צעקות מתוך שינה שלה, הוא אמר שייתכן שהחום הפנימי הזה מגיע כעת לרבדים הנפשיים שלה ומפריע לשנתה.
מיד עלו לי דמעות לעיניים.

בכל מקרה, אור, תודה על השיחה.

ששנתה של בתי השתפרה מאד בזמן האחרון

מקווה שיהיה פחות בכי ודמעות בעיניים זה טבעי רק לא לקחת אישי מידיי

הורים טריים ומנסים לישון. אז בדף זה מצאתי מצד אחד איזכורים למחקרים ודיעות של אנשי מקצוע, וצמוד לאיזכורים ניתן ציון עד כמה הוא "משלנו".... זה קצת מעיב להיתקל בגישה הזאת בכל מיני דפים באתר:

_שווה לשאול את ד"ר ירון דגן מתה"ש.
פעם עבדתי איתו על הפרעת שינה במבוגרים שקשורה להפרעת אכילה, והוא אדם הגיוני וחוקר מצויין.
מה שכן, אני לא יודעת איך הוא כהורה ומה גישתו לגידול ילדים._

אבי שדה כותב בספרו כי אין בעיניו מניעה לשינה משותפת עם ההורים לחות בשנה הראשונה(הוא יותר ממליץ שאחד ההורים ישן עם הילד ולא שניהם, אבל זה לא המקום לפרט את משנתו). לא שהייתי מרחיקה ואומרת שפרופ שדה הוא "באופן" או בכיוון.

זה לא לסמן את המטרה מסביב לחץ? אם ד"ר ירון דגן הוא אדם הגיוני וחוקר מצויין אז שווה לשאול אותו לדעתו גם בלי לברר איך הוא כהורה וכו'. ופרופ' שדה וזוגתו אולי (אולי.) לא ילדו בבית ולא הניקו וחיסנו נגד כל מה שיש - אז זה המדד ללגיטימיות של הספר?!

הרי בכל מקרה כו-לם מסננים 99% מהמידע ע"פ דיעות מוקדמות ובונים רציונליזציות כמו ביצורים אח"כ... אז להוסיף על זה "משלנו" ו"לא משלנו" ?
גם צוויליך רוצה כרטיס מועדון.

<צוויליך

קטנוני הלילה>

למה מעליב?
זה חוסך להורים להפגש עם רופא שאת עצותיו הם ממילא יססנו אח"כ.
או אחרת - זה דומה ללבחור רופא ע"ס המלצות, ולא דווקא את ד"ר א. מהרשימה.

אם ד"ר ירון דגן הוא אדם הגיוני וחוקר מצויין אז שווה לשאול אותו לדעתו גם בלי לברר איך הוא כהורה וכו'
כולנו בני אדם.
גם הדעות ה"מקצועיות" שלנו מגובות בדעות האישיות שלנו ובתפישת העולם. אי אפשר לנתק בין השניים.

גם צוויליך רוצה כרטיס מועדון.
צוויליך, היופי ב'מועדון' שלנו הוא, שלא צריך שום כרטיס חבר. די ברצון שלך להשתייך, והופ! חברות מיידית! לא מוגבלת בזמן ובלי דמי שימוש כפויים. חתרני, הא?

לגופו של ענין - נכון, שווה לשאול אותו לדעתו_ אבל למה לוותר על _איך הוא כהורה וכו'? זה רק מוסיף לשלמות התמונה. עוד כלי עזר למדידית עצותיו ושקילתן.

טוב, צוויליך מבין את הכוונה.

<לילה פחות קטנוני (הצלחנו לישון שלוש שעות רצוף עם הקטנה)

>

נכדי בן שנה וחצי עקשן, ולא נוח להתרצות, לעתים קרובות נתקף התקפי זעם ממושכים. הבעיה היא שבלילה הוא יכול לצרוח שעות ולא להירגע בשום דרך. בשנתו הראשונה סבל מריפלוקס ואף פעם לא היה תינוק רגוע.
מה עושים??

מנסים לברר מה מפריע עד כדי כך שהוא נאלץ לצרוח שעות. אפשר להתייעץ עם רופאים, מרפאים, או כל אדם שתוכלו לסמוך עליו ושיראה את הילד.

בני בן 9 חודשים התחיל להתעורר קבוע ב2 בלילה שמח ומוכן למישחקים ושום דבר לא עוזר להרדימו שנית עד השעה 6 בבוקר.וזאת לאחר שכבר ישן כמעט לילה שלם.. מה עושים?

באיזה שעה הוא הולך לישון בערב? מה קורה במשך היום? כמה הוא ישן?
אולי תנסו להפחית שעות שינה ביום.

פלוני, היכן בנך ישן?

הוא עבר לחדר משלו לפני חודש אבל הוא כבר העביר בו לילות שקטים כך שניראה שזו לא הסיבה. בבוקר הוא ישן שעה בערך ועוד
שעתיים בצהריים בלילה הוא ישן ב-9

אולי כדאי לשקול להחזירו אל החדר שלכם.
לי אישית זה נראה קשור.

הוא עבר לחדר משלו לפני חודש אבל הוא כבר העביר בו לילות שקטים כך שניראה שזו לא הסיבה.

פלוני,
אני מניחה שאת יודעת שאת כותבת את שאלתך באתר באופן טבעי. אני מציינת זאת, כי רבים באתר זה חשים שעל התינוק לישון באופן טבעי עם הוריו - לא רק באותו חדר, אלא גם באותה מיטה! (ראי מדור מיטה משפחתית).
אני מציינת זאת כי לדעתי יש קשר הדוק בין שינה לא איכותית של תינוקות לבין העובדה שהם ישנים הרחק מהוריהם.
זה מתחיל בזה שתינוקות לא ישנים רצוף בלילה. ככה זה בהתחלה (את יכולה לקרוא פירוט על כך בתחילת הדף). כעת, אם התינוק נמצא לידך - איתך במיטה - ומתעורר, הוא מריח אותך, שומע את נשימותייך, רואה את צלליתך, מרגיש אותך!
אני מאמינה שתינוק שמתעורר קלות ולא חש את הוריו בסמוך לו, ינסה להזעיק אותם! כי לפתע הוא מגלה את עצמו לבד... והוא לא חש בטוח! הוא לא מבין שמעבר לקיר ולדלת אתם נמצאים. אני משערת כי הגילוי של התינוק שהוריו אינם לידו ושהוא לבד, ואז הקריאה שלו אליהם (בכי) יכולים להוציא את התינוק מהשינה הרציפה שלו... ואז הוא וודאי ירצה לשחק כמה שעות. כי הוא התגעגע...

אני מקווה שאת מבינה מה אני מנסה לומר...
<אני מקווה שאני מניחה נכון שאת האמא ולא האבא שאני מדברת בלשון נקבה...

ואם באבא מדובר - סליחה! @}>

אגב, בעניין לינה משפחתית, בדיוק נתקלתי בתשובתה של ד"ר מירה לייבוביץ' שהיא רופאת משפחה ויועצת הנקה שעונה לשאלות בפורום שלה. ממליצה לקרוא את תשובתה המחכימה ב- http://www.starmed.co.il/forum/msg/127796.

אשמח לשמוע מה דעתך. @}

הפצפונת שלי (5 חודשים) לא הולכת לישון לפני 12:30 בלילה, ולפעמים אפילו מאוחר מזה. אני מאמינה שעלי להענות לצרכי השינה שלה ו"לזרום" איתה (מה עוד שאיני מבינה איך ניתן לשנות דפוסי שינה אצל פיצונת כזאת, ולמה), אך מה לעשות, כמו במקרים רבים אחרים, אני שומעת הדים על כך שצריך להרגילה לישון מוקדם (אני גם לא ממש נתקלתי בתינוקות שהולכים לישון בשעות כאלה).
אנא חזקו את ידי (או שלא???)@}

אני שומעת הדים על כך שצריך להרגילה לישון מוקדם

באיזו שעה את הולכת לישון?
אני מכירה תינוקת שהולכת לישון בסביבות אחת בלילה. הוריה מודים שגם הם ציפורי לילה. הם פשוט ממשיכים את הערב (מה שהם קוראים ערב...) יחד איתה. בצורה כזאת, גם אם היא ישנה שעתיים בערב, זה לא נספר כשנת לילה אלא כתנומת ערב. ייתכן שהורים אחרים, שהולכים לישון מוקדם, היו מתחילים לספור משבע בערב, למשל, ואז מתלוננים שהילדה מתעוררת בארבע בבוקר

האמת היא שאנחנו הולכים לישון גם כן יחסית מאוחר (אמנם הייתי מעדיפה קצת מוקדם יותר). אמרתי לאישי שיש לנו מזל עם הקטנטונת, שאפשר בשבת לישון עד אחרי 10:00 (גיסתי קמה כבר ב- 5:00 עם הקטנים שלה

).

עירית_לוי

אני גם לא ממש נתקלתי בתינוקות שהולכים לישון בשעות כאלה.

רק טוב, אצלינו די דומה.
היא התאימה את עצמה אלינו פחות או יותר.
בת שנה וחודש. אמנם הולכת לישון לפנינו (22:00 ולפעמים גם 23:00), אבל מתעוררת איתנו בסביבות 9:00 בבוקר.

לפני כמה חודשים חשבתי שאם אנחנו נתרגל לקום יותר מוקדם, גם היא תתעורר, ואז תלך לישון יותר מוקדם בערב. בקיצור - "לסדר" לכולנו את השעות.
שמתי שעון מעורר לשעה 7:00. זה היה מה-זה מבאס והחזיק מעמד בדיוק שבוע P-: .

אז זהו. מצד אחד היא איתנו בערב.
מצד שני, אנחנו נהנים מהפריווילגיה להתעורר בבוקר באופן טבעי (טוב. נדייק: בימים אלו יקיצה טבעית זה גם כשמישהי מעירה אותך תוך כדי זה שהיא משחקת לך עם האוזן ומוחאת כפיים

).

יקיצה טבעית זה גם כשמישהי מעירה אותך תוך כדי זה שהיא משחקת לך עם האוזן ומוחאת כפיים

הלילה הפיצי הלכה לישון ב- 1:30 וקמה ב- 12:30 בצהריים (עם התעוררויות קלות לאוכל כמובן), פשוט לא להאמין!
אמא שלי אומרת שיהיה קשה להעיר אותה לבית הספר כשתגדל.

אמא שלי אומרת שיהיה קשה להעיר אותה לבית הספר כשתגדל.
עוד סיבה לבחור ב-חינוך ביתי...

לי זה נשמע די לא מלהיב עבורכם ללכת לישון ב 1:30...
התינוקות באמת מתאימים את עצמם אלינו ואם אנחנו במשך כל שעות הערב שומרים על חיי בית שוקקים וקולניים, הם לא מבינים שנגמר היום ושכבר זמן ללכת לישון...

אם את רוצה שזה יהיה אחרת, יש כמה דברים לדעתי שאת יכולה לעשות:

החל משעות הערב (נגיד 20:00) לעמעם אורות בבית
להתחיל לדבר בטונים שקטים
לסגור טלוויזיה
לנסות יום אחד להתחיל את רעשי הבוקר של הבית, מעט לפני הזמן שהיא אמורה לקום. להפסיק ללכת על בהונות, כך שהיא תקום חצי שעה יותר מוקדם. באותו יום, יש לקוות שהיא תלך לישון יותר מוקדם בחצי שעה. אחרי כמה ימים משביססתם את השעה החדשה - לעשות זאת שוב. וככה בעדינות, בתזוזות של חצי שעה - שעה, כשמבססים כל פעם את שעת השינה החדשה, אפשר לנסות להקדים את שעת ההשכבה.
איני יודעת איך אתם הולכים לישון איתה, אדבר על ההרדמה של בתי:

אני מניקה אותה והיא נרדמת. כמה דקות אחרי שהיא נרדמה אני מעבירה אותה למיטה כשהיא עדיין מחוברת לציץ ואנחנו נשכבות יחד (ב-מיטה משפחתית, כמובן). אחרי כמה זמן, שנתה הופכת עמוקה יותר והיא עוזבת את הפטמה לבד. ורק אז בשלב הזה אני נוהגת לעזוב אותה במיטה לבד. ככה שמבחינתה - היא נרדמת יחד איתי.
אני מודה שהתחלתי לעזוב אותה רק בגיל חצי שנה (וגם אז רק לקצה המסדרון למחשב, ממקום שאני צופה עליה - אבל זה השגעון הפרטי שלי, לא לעזוב אותה לגמרי), עד אז היא היתה נרדמת במנשא, ובאמת מתעוררת אחרי שעתיים כי אנחנו המשכנו את עיסוקי הערב.

אולי תוכלי למצוא עוד רעיונות ב- הרדמת תינוקות וב- איך הילד שלכם נרדם.

הקטנה שלי גם נרדמת תוך כדי הנקה ואז אני נכנסת איתה למיטה, רק שזה קורה רק בשעות די מאוחרות (היום המצב יחסית טוב, היו ימים שהיא לא נרדמה עד 3, 4 ואפילו 5 בבוקר וזה היה ממש קשה). ניסינו להיכנס כולנו יחד למיטה בשעה מוקדמת יותר בתקווה שהיא תפנים את הרעיון ותרדם, אבל אבוי התוצאה הייתה הפוכה, מצאה חן בעיניה השהייה המשותפת של כל המשפחה במיטה שמתרחשת בדר"כ רק בבוקר (שכן אבא הולך לישון מוקדם יותר כי הוא צריך לקום בבוקר), והיא מצאה זמן טוב למשחקים ושיגועים והחזיקה את אמא וגם את אבא (שלא עמד בפני הקסם) ערים עד מאוחר ולאבא הייה קשה לקום בבוקר

.
אני אנסה ליישם את ההצעות שלך. תודה

אבל זה השגעון הפרטי שלי, לא לעזוב אותה לגמרי
גמני, גמני...
היום נסיתי בשעה טובה לבקר אצל רופא השיניים, מצויידת באמא שלי, אחרי 7 דקות באמצע הטיפול נאלצתי להפסיק לטובת הקטנה...

ניסינו להיכנס כולנו יחד למיטה בשעה מוקדמת יותר בתקווה שהיא תפנים את הרעיון ותרדם, אבל אבוי התוצאה הייתה הפוכה

כן, לא ניסיתי את זה אבל אני יכולה לדמיין איזו חגיגה זו היתה...
אם האפרסק נכנס לישון לפנינו (וזה קורה נגיד בשנת צהריים), זה בכל מקרה לא משנה לה כי עד שאני מגיעה איתה למיטה היא בעצם כבר ישנה...

אני מודה שהתחלתי לעזוב אותה רק בגיל חצי שנה (וגם אז רק לקצה המסדרון למחשב, ממקום שאני צופה עליה - אבל זה השגעון הפרטי שלי, לא לעזוב אותה לגמרי)
ואז מה שקורה בהמשך הערב, בשנייה שהיא מזיזה ראש, אני מזנקת ממקומי, גומעת בצעדי ענק את המסדרון, רק כדי לקפוץ אל תוך המיטה כאלופה אולימפית בקפיצת מוט, עם ציץ שלוף היישר לפיה, עוטה על פניי הבעה של: "אני? אני כל הזמן הייתי כאן...".

אני מזנקת ממקומי, גומעת בצעדי ענק את המסדרון, רק כדי לקפוץ אל תוך המיטה כאלופה אולימפית בקפיצת מוט, עם ציץ שלוף היישר לפיה, עוטה על פניי הבעה של: "אני? אני כל הזמן הייתי כאן...".

ענק

עירית_לוי

"אני? אני כל הזמן הייתי כאן...".

LOL

והיא מצאה זמן טוב למשחקים ושיגועים והחזיקה את אמא וגם את אבא (שלא עמד בפני הקסם) ערים עד מאוחר ולאבא הייה קשה לקום בבוקר
כל כך. כל כך מוכר...

אתמול בלילה ניסיתי ליישם את המלצותיה של סיגל ב, בסביבות עשר בלילה, אחרי המקלחת, עמעמנו את האורות בבית, השקטנו את הטלוויזיה והורדנו ווליום בעצמנו.
הפצפונת ינקה ונרדמה על הציץ. לרוע המזל שחת טלפון ב- 23:00 (חוצפה) העירה אותה. לא התייאשתי ונכנסתי איתה למיטה, השכבתי אותה ונתתי לי ציצי, היא התחילה לשחק עם הציץ, אז החלפנו צד.
לא ברור לי מי נרדם קודם אני או היא, אבל אני כן יודעת שזה קרה עוד לפני 24:00

ב1:30 התעוררתי, הערתי את אישי שנרדם בסלון והמשכנו כולנו לישון.
נראה מה יהיה הלילה- מקווה שטוב.
תודה @}

לרוע המזל שחת טלפון ב- 23:00 (חוצפה) העירה אותה.
זה מזכיר לי שבערך בגיל של הפיצקי שלכם התחלנו לנתק את הטלפון בבית...

מקווה לטוב יחד אתכם. תמשיכי לעדכן.

בשעה 23:10 קמתי מהמיטה והשארתי את הקטנה חורפת

<מרוב שלא מאמינה בודקת כל 5 דקות שהיא אכן ישנה>

לא רק שנרדמה מוקדם, גם ישנה רצןף עד 6:00 (חזון אחרית הימים), קמה לאכול וחזרה לישון, עוד האכלה ב- 8:00 ויקיצה סופית ב- 10:00.
איזה כיף

בתי בת 5 חודשים ואני חשה צורך להתחיל עם סדר יום קצת יותר מסודר. יש רעיונות לסדר יום? אנחנו קמות בסביבות 9:00. כמה שעות שינה בכלל צריכים תינוקות בגיל הזה? כמה לתת לה לישון בלילה וכמה במשך היום? (כמה פעמים במשך היום וכמה בכל פעם). זה מאוד חשוב לי כי אחרת כל היום נמרח ובסופו אני מלאת רגשי אשם ששכחנו לתת ויטמינים, שלא הספקנו לטייל בעגלה, שההרדמה בלילה קשה כי אין טקס שינה קבוע ומסודר וכו' וכו'. פשוט הגעתי למסקנה ששתינו חייבות את זה

שליחה על ידי תמר_ס* » 02 מאי 2005, 20:15

יופי שיש דף מתאים להרהורי.
פשפשתי בת 5 שבועות. די מההתחלה היא סיגלה לעצמה שעות יום ושעות לילה. יעני ביום לא ישנה כמעט בכלל ובלילה ישנה מ-20:00 עד מתישהו בבוקר(חמסה חמסה חמסה). כמובן עם אי אלו יניקות באמצע שלא נספרות כי לא מפריעות לאף אחד

היום בא לה להתחיל את הלילה ב-16:00. התעוררה פעם אחת ליניקה של 5 דקות וחזרה לישון.
קצת בעסה. לא רוצה להעיר אותה. אבל ברור שהיא תתעורר ב-1:00 ונגמר הלילה.

שליחה על ידי תמר_ס* » 02 מאי 2005, 21:54

התעוררה, עשתה טון קקי ועכשיו היא רוצה רק לינוק אבל פולטת הכל. עוד מעט אבא ירדים.

ברור שהיא תתעורר ב-1:00 ונגמר הלילה

זה אף פעם לא ברור איתם בגיל הזה. הם יכולים לא לישון כל הלילה, או להחליט שהם צוברים שינה בשביל שבוע.
אני נושאת עמי את הזיכרון המתוק של אותו לילה מרוחק, בו הוא התעקש לינוק כשהוא שוכב במיטה על הבטן(! לא ידעתי שאפשר דבר כזה), ואז נרדם לשש שעות רצוף. מה חבל שאני הייתי זו שהתעוררה כל שעה, מרוב תדהמה.

מה חבל שאני הייתי זו שהתעוררה כל שעה, מרוב תדהמה.

כל כך מוכר

הביטוי "ישן כמו תינוק" מוכר לכולנו. עד כמה שאני יודעת, חשוב מאד לתינוקות לישון על מנת שההתפתחות שלהם לא תיפגע ומעבר לכך הביטוי הנ"ל מלמד על כך שתינוקות, כביכול, ישנים בצורה טובה ורגועה.
יש לי הרבה שאלות בעניין הזה. ראשית- כמה בכלל תינוקות אמורים לישון? הבת שלי מעולם לא היתה בשלב בו תינוקות "רק אוכלים וישנים". אולי מחוץ לבית, כשהתחלתי לצאת ולהסתובב איתה, בערך בגיל שבועיים, אבל בטח שלא בבית או בסביבתו. מיומה הראשון יש לה שעות ערות. זה בסדר, בהתחלה זה מצא חן בעיני כי היא גם ישנה טוב. עכשיו זה כבר מדאיג כי לא רק שקשה לה להירדם, היא גם ישנה שינות די קצרות במשך היום. חוץ ממנשא או אוטו מאד קשה להרדים אותה ואם מניחים אותה במיטה רגע אחרי שנרדמה במנשא היא מייד מתעוררת.
מעבר לקושי שלי כהורה לתפקד ככה, שזו בעיה שלי, זה בעיקר מדאיג אותי מפני שנראה לי שזה עשוי לפגוע לה בהתפתחות ושקשה לה ככה, כי יש שעות בהן היא מאד עייפה שעות על גבי שעות ולא נרדמת וכלום לא עוזר: לא ציצי, לא נסיעה באוטו (שבדרך כלל כן עובדת) , לא הכדור פיזיו, לא מנשא. ליתר דיוק הם עוזרים לכמה דקות וזהו, כלומר היא יכולה לנקר על הציצי וברגע שהוא נעזב לה מהפה להתעורר או כמה דקות אחר כך גם אם לא הזזתי אותה לשום מקום וכו'. היא בסך הכל בת שבעה שבועות ויש כבר דפוסים שאני חוששת שיתקבעו ושנראה שמחמירים מיום ליום, לא נעשים קלים יותר. הלואי והייתי יכולה לדעת שזה קטע שיעבור אבל אני לא יודעת.
כילדה, היו לי הפרעות שינה, לא הייתי נרדמת שעות. לא שמישהו ידע מזה או שזה הטריד את ההורים שלי, אבל באמת לא נרדמתי שעות כל לילה. אבא שלה גם לא ישן משהו, עד היום, אין לי מושג איך היה בתור ילד. אמא שלי לא יודעת איך ישנתי כתינוקת כי הייתי בבית תינוקות בקיבוץ עד גיל שנתיים בו הורי עזבו את הקיבוץ ואז, היא מספרת, "חגגתי בלילות".
שנתה של בתי קלה מאד. אוטו זה בסדר וגם הטרקטור שעובד כאן עכשיו בחצר, אבל יש צלילים וקולות שמקפיצים אותה. הייתי שמחה לשמוע מבעלי ניסיון וגם לדעת כמה באמת תינוקות אמורים לישון ביממה והאם עלי לדאוג או פשוט להניח לה ופשוט לתמרן עם זה. הדוגמה הכי קשה, אגב, היא של דפוס הערב. היא ערה בערך מארבע-חמש אחה"צ עד אחת בלילה כשבאמצע כמה שינות קצרות של עשר דקות, לא יותר. כמובן עייפה ורטנונית שלא לומר בכיינית. היו שני לילות של הצלחה שישנה מעשר-אחת עשרה, אבל ההצלחה חלפה איננה. וזה לא שביום היא משלימה שעות שינה. לפעמים כשנוסעים להרבה שעות אז קצת כן, אבל כשנמצאים בבית, שלנו או של אחרים, אז לא.

שלום רוקדת,

אין לי הרבה ניסיון, רק הבן שלי והוא ישן-ינק-ישן. אבל יש לי חברה ששני הבנים שלה לא ישנים, בדיוק כמו שאת מתארת לגבי הבת שלך. הם מתפתחים בסדר גמור מכל הבחינות. זה בהחלט מאד מתיש עבור ההורים, ובמיוחד עבורך כאמא.
גם חברתי לא ישנה טוב בלילות מילדות, יש לה שינה קלה, והיא טוענת שזה עבר לילדים שלה.

|אייקון של שינה נעימה|

הבת שלי רוני די דומה בעניין הזה וגם לי היו דאגות דומות, היום היא בת שמונה חודשים כמעט ודברים קצת השתפרו. שמתי לב שאם יש שקט מוחלט ואם אני ישנה איתה (לרוב אני מתבאסת לשכב לידה פעמיים ביום שינה ארוכה ) אז היא ישנה אפילו שעתיים. חוץ מזה יש גם ימים ארוכים שאנחנו בחוץ והיא לא ישנה ועייפה אבל לא מוותרת על האקשן. הבנתי שזה פשוט האופי שלה היא ילדה מאוד עירנית ובלי עין הרע מפותחת ומתפתחת יפה.

מה לגבי החלפות חיתול בלילה?
(אני בכוונה שואלת את זה כאן ולא בדף בלי חיתולים, בתקווה שהאבן הראשונה תישמר למישהו אחר

)
עד עכשיו החזקתי ליד המיטה חיתול-שניים, הייתי מחליפה במקרה ש:

עשה קקי (בד"כ פעמיים רצופות לפנות בוקר) - גם אם זה בכמות ממש קטנה.
עשה המון פיפי, עד כדי הרטבת הבגד והסדינית שעליה הוא ישן
עשה המון פיפי בלי "נזקים", אבל הוא פתאום ער לגמרי, השעה (נאמר) אחת בלילה, הוא מדבר אל עצמו ואל המנורה, ואני עושה חשבון שעדיף להחליף לו עכשיו מאשר כשנגיע לסעיף 2.

יש לילות שאני ממש לא צריכה להחליף (עד לפנות בוקר, סעיף 1).

אז היום הצצתי במקרה שוב ב"טבעי ללדת", והנה נאמר שם, אפילו מודגש, שלתינוק לא מפריע חיתול רטוב או אפילו מלא, ושבאמצע הלילה העיקר הוא להמשיך לישון ולא להעיר אותו (כמובן שהוא מתעורר לקקי, אבל יכול היה לחזור לישון מייד).
אבל הרעיון מאחורי החלפת קקי, אפילו בכמות נורא קטנה, הוא לא להרגיל אותו להישאר עם קקי בחיתול, כחלק מניסיון שלי להשאיר אותו מודע לצרכיו במידה מסוימת (אפילו שאין לי כוח לנקוט בשיטות "בלי חיתולים" באמצע הלילה, אני פשוט סחוטה). כמות נורא קטנה אני מחליפה סתם כי לא נעים לי ממנו

מצד שלישי, כשאני מחליפה לו לפנות בוקר, די ברור שהלך כבר כל הלילה ושמעכשיו הוא נשאר ער.
אז מה בעצם כדאי לעשות? אולי אני סתם מעירה אותו ללא צורך?

קומה ג'-
אני יכולה לומר לך שלמרות הרצון שלי שהיא תהיה ערה לצרכים שלה, אני בדרך כלל לא מחליפה בלילה.
יש כמובן מקרים חריגים. היו לילות היא היתה רטובה כולה, אז החלפתי, זו היתה תקופה כזו. היו השבוע שני לילות שהיא התעוררה בבכי מכאבי בטן וגזים והיה גם קקי אז החלפתי כי היא ממילא היתה ערה מאד. מאז שלילה אחד קמתי להחליף קקי באמצע הלילה ולקח המון זמן אחר כך שהיא תחזור להירדם הפסקתי באופן כללי למעט מקרים ספציפיים כגון הנ"ל להחליף לה בלילות, גם אם זה קקי.
היא לא ישנה טוב, היא מתעוררת בקלות, חבל לי על השינה שלה. אם מצליח לה לישון בלי שיפריע לה, אני לא רוצהלהעיר אותה. מעבר לזה, היו לילות שהייתי כל כך עייפה בעצמי שפשוט לא הייתי מסוגלת לקום. זה השתפר, אבל העירנות שלה והקושי להירדם השתפרו רק קצת אם בכלל.

אבל מה עם "גרפס"? אני ישנה עם מעיין (בת חודשיים) ומניקה בשכיבה כשלוש פעמים בלילה. אבל היא גרפצנית רצינית, כלומר צריכה שירימו אותה לתנוחה אנכית על מנת לשחרר אוויר, אחרת היא בוכה. זה הורס את כל הרעיון שמאחורי ההנקה בשכיבה כי במילא אני צריכה לקום.

עוד משהו בקשר לשינה- גיליתי שהיא כמובן ישנה הרבה יותר טוב על הבטן בדרך כלל.
אז נכון שבהתחלה שמתי אותה ואז בגיל שבועיים שעיתי לאזהרות הרבות והתחלתי לשים אותה על הגב או על הצד וכמובן שעל הגב גרם לה להתעורר, אבל עדיין לא העזתי להשכיב על הבטן.
עכשיו, כשהיא כבר בת חודשיים וחצי, העניין של שינה על הבטן הרבה פחות מפחיד אותי והתחלתי להשכיב אותה כך שוב. היא מרויחה שינה קצת יותר טובה ואני מרוויחה לפעמים עוד רצף בשעות השינה שבלילה (וגודש ונזילות, שכבר שכחתי מהן מרוב הנקות עד שהתחלנו עם שינה על הבטן).

רוקדת - מסכימה איתך שעל הבטן הם ישנים טוב יותר, אבל רוצה לומר לך שקראתי שסכנת המוות בעריסה גדולה במיוחד בגילאי חודשיים עד ארבעה חודשים - כך שירידת הפחד שלך כעת כשביתך היא בת חודשיים וחצי היא מעט מוקדמת אולי.

היא גרפצנית רצינית, כלומר צריכה שירימו אותה לתנוחה אנכית על מנת לשחרר אוויר, אחרת היא בוכה
גם שלי היתה תמיד מוציאה גרעפסים, אך משום מה, אחרי הנקות הלילה (לא כולל ההנקה האחרונה לפני השינה, שהיא הנקה גדולה) לא היה צורך להרים אותה באמצע השינה להוצאת גרעפס. היא פשוט המשיכה לישון מבלי להתלונן. אולי בגלל שאלה יניקות יותר קצרות, יותר על תקן שתיה מאשר על תקן אוכל. בכל אופן, תמיד אחרי ההנקה האחרונה היה לה גרעפס, והבא בתור היה כבר בבוקר.

יעל-
את יכולה לשכב ולהשעין את היונקת שלך על גופך
את שוכבת על הגב או על הצד שלך והיא נשענת עליך בעזרת החזה שלה והידיים. מעולה לגרעפס ומחזק את חגורת הכתפיים.....

קומה ג- נורא מוזר שהוא מחרבן בלילה! אני רק יכולה לספר לך ששמתי לב שהגדול שלי מחרבן בלילה לפעמים ומאז אין חלב פרה או פירות בערב:-)

גם אצלנו אין חלב פרה או פירות בערב (או בכלל)

דווקא הבנתי, לא זוכרת מאיפה, שהלילה זה זמן של ניקוי הגוף.

שיטה השנויה במחלוקת כאן ב באופן טבעי, כי הוא תומך בשיטת ה- 5 דקות: מעבדת השינה של אבי שדה, פסיכולוג ילדים מאונ' תל-אביב. במעבדת השינה של אבי שדה, פסיכולוג המטפל בכל הבעיות סביב השינה, מציעים פתרון של חפץ מעבר. למשל, הצמדת שעון מעקב לרגל הילד הנבדק. באחוז

הפיסקה הזאת לא ברורה ונראה כאילו נקטעה באמצע. (הייתי עורכת בעצמי, אבל אין לי מושג מה צריך להיות המשך המשפט. גם את תחילת הפיסקה לקח לי זמן להבין...)

קומה ג - התכוונתי לתזונה שלך כמובן ולא לתזונה המשעממת של בנך.

לבמבי - אני לא יודעת איך נוסח המקור אבל מזכרוני (נדמה לי שאני כתבתי את זה) - באחוז ניכר מהמקרים הצמדת שעון שינה לרגל הילד (לשם מעקב על שנת הילד, בסביבתו הטבעית)למשך שבוע פתרה את בעית השינה.

התכוונתי לתזונה שלך כמובן ולא לתזונה המשעממת של בנך
אה... (אייקון של טמבלית

) אשתדל לשים לב לזה.

באחוז ניכר מהמקרים הצמדת שעון שינה לרגל הילד (לשם מעקב על שנת הילד, בסביבתו הטבעית)למשך שבוע פתרה את בעית השינה.
היה מקרה אחד לא נעים ששמעתי עליו (מפורום הריון ולידה בתפוז בזמנו) - אמא ש"השתתפה בניסוי" עם צמיד על רגל התינוק, הילד חטף איזשהו זיהום מהצמיד (או היה אלרגי לחומר, לא זוכרת) ונזקק לתרופות.
אם כי זה לא היה מהמעבדה של ד"ר שדה, אלא מחקר על הרגלי שינה של תינוקות צעירים מאוד.

תודה, זה נשמע רעיון משונה בכל מקרה (או שלא ירדתי לסוף דעתו)... קראתי בעניין עד לקטע הזה בינתיים, אני בטח אמשיך אחר כך ואם יהיה לי משהו לתרום לדיון שמתנהל עכשיו (שאפילו לא הגעתי אליו) אז אשמח

. ובינתיים, דובר על חפץ מעבר. אני לא יודעת אם זה מה שהבן שלי מחפש ומה בדיוק ההגדרה לזה, אבל כשהוא יונק לפני שינה אני לפעמים נותנת לו למולל איזה בגד, לא קבוע סתם משהו שאני אוספת מהחדר שיהיה מבד נעים, וזה עוזר לו להירדם ולעבור טוב יותר מההנקה לשינה (כשהוא מתנתק מהציצי). הוא בן שנה + ארבע.

רוצה לומר לך שקראתי שסכנת המוות בעריסה גדולה במיוחד בגילאי חודשיים עד ארבעה חודשים
מעניין אם זה קשור לעובדה שהרבה אימהות מפסיקות להניק בשלב הזה... בכל אופן, כל עוד היא ישנה לידי במיטה, אני אכן רגועה. כשאני בחדר אחר אני באמת פחות רגועה. בכל אופן, אני סומכת עליה שתדע לקרוא לי אם משהו לא בסדר, בגיל שבועיים זה לא היה כל כך ברור העניין הזה.
עוד נקודה שקשורה לזה- אני זוכרת שכשילדתי אחותי אמרה בזילזול על העניין הזה של להשכיב על הגב: "אחר כך הם במילא לומדים להתהפך והם ישנים איך שבא להם, לא משנה איך שמת אותם" . ואכן, בגילאים האלה שאת מדברת עליהם תינוקת כבר לומדים להתהפך מהגב לבטן. שלי מנסה וכנראה גם תצליח ביום מן הימים, ככה שזה ממש לא משנה מה אני אעשה, היא תישן איך שיהיה לה נוח.

מעניין אם זה קשור לעובדה שהרבה אימהות מפסיקות להניק בשלב הזה
רק בארץ. לא בעולם.

אז היום הצצתי במקרה שוב ב"טבעי ללדת", והנה נאמר שם, אפילו מודגש, שלתינוק לא מפריע חיתול רטוב או אפילו מלא, ושבאמצע הלילה העיקר הוא להמשיך לישון ולא להעיר אותו (כמובן שהוא מתעורר לקקי, אבל יכול היה לחזור לישון מייד).

אבל זה משהו לדעתי אינדיוודואלי לתינוק - בני הוא ילדי הראשון, לבעלי יש בת מנישואין קודמים, ומיד כולם ניסו ליישם עליו (על בני) את ניסיון חייהם (כמו הסבתות) במיוחד כמובן בעלי. אחד הדברים היה בדיוק זה "שלתינוק לא מפריע חיתול רטוב... " בקיצור, לא דובים ולא חיתולים. קטנציק שלי התברר עוד מימיו הראשונים כאסטניסט קיצוני, הוא צורח וצווח ומודיע לכולם שמיד יבואו להחליף ושלא יעלה על דעת מישהו בכלל להשאיר אותו ככה, ומה אנחנו חושבים לעצמנו?!!
בלילה, אני חייבת להחליף (גם יותר מפעם אחת, תלוי בלילה וביקיצות) כי הוא עושה המון פיפי ואין סיכוי שיסיים את הלילה יבש, אז אני מחליפה תוך כדי שנתו או בזמן שאני נותנת לו בקבוק, כשהוא עדיין במיטה. מודה שכאן יש מילכוד 22, כי בעלי לא לא יכול לדבריו להחליף לו במיטה בגלל בעיות הגב שלו, כלומר: אחרי 14 חודש אני זו שקמה עדיין בלעדית לילד. טוב, אבל זה כבר לא לעמוד הזה, סתם רציתי לשפוך קצת את הלב...
בכל מקרה אם אני לא אחליף הוא יירטב ויתעורר במילא. כמו כן: אין מצב לא להחליף מיידית אם עשה קקי, (זה לשמחתי לא קורה אצלנו בלילה) כי עורו מאוד רגיש.

אני מסכימה עם איילת שכל ילד הוא שונה.
ועצה לאיילת(למרות שלא ביקשת. את רשאית להתעלם...) אם לבעלך יש בעיות גב הוא יכול להחליף מחוץ למיטה, לא?

היי מונו
אבל זה בדיוק המלכוד... אם נוציא מהמיטה הוא יתעורר...

לילה טוב לכ-ו-ל-ם!

שאבעס שולם לכולם

דווקא היום הצוויליכית נתנה לי לישון עד מאוחר!
ישנתי כמו תינוק.

אז כך - ניראה שדפוסי השינה של הבוציק שלנו (4.5 חודשים) משתנים.

היא בקושי נרדמת במשך היום, וגם אז לזמן קצר (10 דק' - חצי שעה).
היא כבר לא נרדמת "כמו ילדה טובה" לאחר ההנקה שאחרי האמבטיה. טיולים בבית, קפיצות על הפיזיובול, ניתוחי מאמרים בגיאופוליטיקה וכו'...
מתעוררת בלילה (טוב, קרה כמה פעמים, אבל זה עוד "חדש") וזועקת חמס, זעם ותסכולים במשך מה שניראה כנצח.
לא מוכנה לבלות זמן בלי אמא/אבא איתה צמוד או עליהם.

הצוויליכית טוענת שהיא דורשת סיבוב במנשא הקוביבה החדש שנורי-ים תפרה לה.
צוויליך טוען שיש פה סקסיזם שמנשא מחליק מאבא סתם כי אין לו ציצי, זה כמו שיתפרו מנשא שקושרים לאשכים*.

מישהו רואה פה תבנית? רעיון?

< במחשבה שניה >

צוויליך, זה קלאסי מבחינת הגיל לשינויים בדפוסי השינה. בסביבות גיל 4-6 חודשים מתחיל להיות מופרש במוח ההורמון מלטונין, שמווסת את השינה בגופנו. בעקבות זאת מתחילים תינוקות להתעורר בסוף כל מחזור שינה (או משהו כזה, מקווה שלא סילפתי את ההסבר יותר מדי, אבל זו רוח הדברים).

אם היא עוברת תקופת "צמידות", אני ממליצה על לזרום איתה: רוצה כל היום על אבאמא? סבבה. קובבה או כל מנשא אחר, תעמיסו אותה על הגב ופנו לענייניכם (ממליצה לך על מנשא וולאבי של אמא אדמה, בסגנון הקובבה אבל עם רצועות במקום אבזמים וכאלה, מאפשר לאמא תנוחת כמו-קובבה ולאבא נטול-הציצי תנוחה שבה הרצועות על הכתפיים).

לצערי אני מכירה על בשרי את תקופות הזוועה שבהן הגור/ה נרדם (אחרי מרתון הרדמות, בד"כ) רק לזמן קצר, ומתעורר עייף ומבואס. מה שיכול לעבוד לפעמים: להרדים שוב מהר-מהר לפני שמספיקה להיות התעוררות ממשית. אצלנו למשל, למרות שהקטן שלי ממעט להירדם על הציצי, בד"כ אם התעורר באמצע שנת הצהריים (והוא כמעט תמיד מתעורר באמצע שנת הצהריים), ואני מגיעה אליו מהר-מהר ושולפת, הוא נרדם שוה על הציצי תוך כמה דקות. אם ההתעוררות היא כבר מעבר להרדמת-ציצי, אני מרדימה חזרה (בקפיצות על כדור פיזיו) בחדר האפלולי, שיישאר באווירת שינה.

ואם המצב ממש קשה, יש אולי פתרון אבל גם הוא לא כזה קל: בשבועות היינו בסיני, ובילינו את כל היום ברביצה בזולה מוצלת על החוף. הייתי מרדימה את הקטן לשנת הצהריים ומניחה על השטיח לידי. הוא היה דופק שם תנומות בנות 3 שעות בכיף, לא אופייני לו לחלוטין, ולמה? כי אם רק היה מתחיל לנוע באי נוחות ולהראות סימני התעוררות, אני הייתי במרחק 5 ס"מ ממנו, ומיד הצלתי על עיניו וליטפתי את גבו ובעצם החזרתי אותו לעמקי השינה לפני שהספיק לצאת ממנה. אז הצוויליכית יכולה לבדוק אם זה עובד עם הבוז': להניח אותה לישון בקרבת מקום, אם זה אפשרי, או לחלופין לנהל פעילות שקטה באזור חדר השינה. שוב, אם זה אפשרי.

חוצמזה, אין לי אלא לנחם אותך בעובדה שבה אני מתנחמת, ששינה של תינוקות היא דבר נזיל, שמשתנה חדשות לבקרים, והדפוס יכול להשתנות תוך זמן מסוים.

יש לי כמה שאלות...דחוף!
אני אימא של אמילי, בת חודשיים ו10 ימים,תינוקת יפה ביותר ונהדרת...אבל יש לנו עיניין עם שינת לילה (הכוונה ללילה שלי....כי לה עדיין לא תמיד זה משנה!)- מיומה הראשון יש לנו מין ריטואל לפני שהולכים לישון: בסביבות השעה 20 אנחנו עושים אמבטיה נעימה ,אח"כ (לפעמים לפני) קצת מסג' בעיקר באיזור הבטן ,אח"כ בקבוק עד שהיא נרדמת (תמיד עליי) ואני מעבירה אותה לעריסה הקטנה שלה שליד המיטה שלנו- כל זה אני עושה בחדר שלה עם אור נורא עמום ולפעמים מוזיקה נורא שקטה ברקע-
עד לפני כשבועיים היא סבלה נורא מכאבי בטן וסבלנו כמעט כל יום בין 2-3 שעות בכי וצרחות ....מאז ועד היום אותו קטע נהיה חצי זמן (שעה בקצת בממוצע) ונראה לי שהכאבים קצת נרפו- בכל אופן תמיד לפני שהיא הולכת לישון יש בכי ועייפות יתר,מה שמוביל לעוד בכי- אח"כ לרוב היא ישנה בין 3 ל4 שעות ,אוכלת (כמעט רדומה...) ועד הבוקר (7-8) השינה היא נורא מקוטעת ,חלק מהזמן אני מעבירה אותה למיטה שלי,חלק אני מחזיקה אותה עד שתירדם ושוב אני משכיבה בעריסה...במהלך היום אין לה משהו קבוע,היא יכולה להיות כל היום ערהאו,כמו היום, לישון מ10 עד 12 ומ15 עד 17:30 וזה תענוג! השינות האלה ביום היא יכולה לישון או בעריסה בקומה התחתונה של הבית,או בעריסה שלה למעלה,או עליי או במנשא-
אני רוצה לדעת האם עצם העובדה שהיא ישנה בכמה מקומות ולא במקום אחד קבוע יש השפעה על טיב השינה -
לפעמים נראה לי שהדבר הנכון הוא שתדע שיש מקום אחד שמיועד לשינה אבל מצד שני,כש היא נרדמת ,במיוחד אם היה לה איזה כאב או משהו אחר, אני כל רוצה רוצה שתשן וכמה שפחות לעביר אותה ממקום למקום-

בבקשה ,שלחו לי תשובות!!
תודה רבה -

אני כל רוצה רוצה שתשן וכמה שפחות לעביר אותה ממקום למקום-

אז זו התשובה לדעתי. מה שהאנסטינקטים שלך אומרים.
מנסיוני הדל יכולה לשתף... בלילה מקפידה על המיטה הקבועה. ביום, איך שהסתדר לנו. לנו היתה תקופה שהוא ישן המון בטרמפולינה ולמרות שהחמות זעקה שזה לא בריא, הרגשתי שזה בסדר. הוא אהב לשבת שם להתבונן בי ובסביבה ולהתנמנם. אני שנאתי את המחשבה שהוא ישכב כל היום על הגב בעריסה ויבהה בתקרה. זה יצר אצלי אסוציאציות מאוד חזקות ולא טובות לילדים לא עלינו מוגבלים ופגועים.
לחילופין הוא היה נרדם על מיטתנו הזוגית נהדר. (ללא קשר אם אנחנו שם - ככה בצהרי היום) הוא עדיין לא התהפך, אפילו כך שזה לא היה מסוכן. (האחות בטיפת חלב כמובן זעקה על זה)

נקודה למחשבה:
תינוקות רבים סובלים מצרבות קשות ולא רק מהגזים הכל כך ידועים. כמובן שמצבי השכיבה על הגב מחריפים זאת. לכן מקובל בין השאר במקרים אלו אכן להשכיב בטמפולינה, מזרן באלכסון וכו'. תתייעצי עם הרופא. האם היא פולטת הרבה?

,כש היא נרדמת ,במיוחד אם היה לה איזה כאב או משהו אחר, אני כל רוצה רוצה שתשן וכמה שפחות לעביר אותה ממקום למקום-
כתבת שהיא לפעמים ישנה עליך במנשא.
אני מאמינה שעבור תינוקות רכים בגיל הזה, זו דרך השינה הנעימה ביותר. שהרי היא רגילה אליך, לקצב שלך, לקולות שלך, לריח שלך - ככה היא ישנה במשך כל החודשים שהיא היתה אצלך בבטן... ככה שלישון עליך במנשא זה בעצם מן המשך הריון ומעבר מדורג לחיים בחוץ.
כך אני גם מאמינה שהשינות שלה יהיו רצופות רגועות ושלוות, זה לפחות הניסיון שלי עם בתי אשר ישנה עליי כל היום בתקופה הראשונה של חייה.

אני יכולה לומר לך שלמרות הרצון שלי שהיא תהיה ערה לצרכים שלה, אני בדרך כלל לא מחליפה בלילה.

בדיוק אחרי זה הוא החליט במשך כמה ימים, לא לעשות קקי בבוקר בכלל

אחר כך חזר לסורו (לילה אחד לא החלפתי לו, שנינו חזרנו לישון עוד שעה, אבל האמת שגם לי זה לא היה נעים - פיזית - להרגיש שהוא ישן ככה, עם חיתול מפוצץ שיכול "לנזול" כל רגע על המיטה המשפחתית).

הבשורות החדשות הן, שכיוון שהוא התחיל להתעורר כמו שעון בחמש בבוקר ו"לשחרר" בדיוק אז, החלטתי שיותר שווה לי לקום ולתת לו לעשות בקערה (שמונחת בתוך האמבט), מאשר להחליף, לנקות, להתעורר במילא, ובלאו הכי הוא מבקש אח"כ לצאת מהמיטה ולשחק.
מה שהכי טוב בסידור הזה, שמספיק לנגב לו את הטוסיק, לא צריך לנקות את כל הטינופת מהאזור... אז בינתיים זה סידור ה בלי חיתולים שלנו (וגם משחרר אותי מהרגשת החובה להוריד לו חיתול כל אחה"צ, כי המון פעמים אני מפספסת. קשב תמידי זה לא בשבילי). הוא משתף פעולה נהדר.

יש לי התייעצות, אולי מי מהמשוטטים כאן יוכל לחשוב איתי יחד.

הפיצקי בן 4 וחצי חודשים. עד לא מזמן הלך לישון באופן יחסית מסודר. כל ערב נדהמתי לגלות שהוא עייף בדיוק באותה שעה. מבקש לארוז את יומו. רחצנו באמבטיה, ציצ, ליטופים ושירים במיטתנו והוא נרדם. לא תמיד בקלות, לא תמיד מיד, אבל במצברוח שקט. בלי בכי, נרדם וישן כמה שעות נאות ברצף עד לסעודה הבאה.
בשבועיים האחרונים, בלי שאני מצליחה להניח את האצבע על אירוע מחולל כלשהוא, הוא זקוק למשהו אחר לגמרי.
זה בפני עצמו לא מפריע לי, רק שאני מרגישה שהוא לא ישן טוב, ואני רוצה להעניק לו בטחון ושקט כדי שיוכל לישון בשלווה ובלי הפרעות.
הוא הולך לישון כל יום בשעה אחרת, מתעורר כמה וכמה פעמים סמוך להירדמות (לפעמים שלוש או ארבע פעמים בשעה הראשונה לשינה) ובחלק מהמקרים (ולראשונה מאז שהוא בן כמה ימים), לא מספיק להיניק אותו בשכיבה כדי שיחזור לישון, אני מתבקשת להוציא אותו מהמיטה ומהמעגל שהוא נכנס אליו, ולהסתובב איתו עד שיירדם שוב.
התעוררויות אחרות הן קטנטנות ובליטוף ונשיקה הוא נרדם בחזרה. כל זה לא מלווה בבכי או בקריזה, הוא פשוט מתעורר ומתקשה לחזור לישון.
גם במהלך הלילה מס' ההתעוררויות שלו עלה.
מה שמעניין ומוזר הוא שדוקא בשבועות האלה, השתרבבו לו גם 2-3 לילות של שינה רציפה לגמרי, מערב עד בוקר, שגם זה אירוע חדש במחוזותינו.

אני קצת מבולבלת. אני מרגישה שחשובה לו שינה שקטה ורציפה. אני מרגישה שזו איזו תקופת מעבר, ורוצה ללוות אותו בתוכה הכי טוב שניתן.
אשמח אם יש מי שמזהה את ההתנהלות ויש לו/ה משהו לגלות לי על רזי הלילה.

שלום אוריה

שלוש אפשרויות בעקבות דברייך - ואולי שלושתן קורות בו זמנית

דפוסי השינה של תינוקות וההירדמות משתנים כל הזמן. השינוי שאת מתארת מוכר לי מבתי ומילדי חברותיי. כך שזה נשמע לי רגיל לחלוטין.
אולי בשקט בשקט, מתחילות השיניים שלו לפלס להן דרך. לתהליך בקיעת השיניים יש מוניטין ידוע לשמצה כהורס שגרות שינה...
אולי משהו בחום הפנימי של הגוף שלו משתנה.

זה נשמע קצת לא ברור אז אני ארחיב.
לבתי יש לעיתים חום גוף פנימי גבוה - זהו מונח מהרפואה הסינית. זה אומר - במקרה שלה - שהיא מזיעה יותר, שהיא זקוקה לפחות בגדים מאיתנו, שהיא זקוקה לאיזון של החום. היא כמובן אובחנה על ידי מטפל ברפואה סינית. החום הזה פגע לה בשינה באופנים שונים.
היתה פעם אחת שעשינו כמה דיקורים כדי לאזן את חום הגוף (זה אגב לא משהו שמד-חום מודד). אחרי הטיפול, השינה שלה חזרה להיות רגועה יותר ושלווה יותר.
בתקופה האחרונה, אנו חווים בקיעת שיניים לא סימפטית במיוחד, ונראה כי שוב חום הגוף הפנימי שלה עלה.
הפעם, בעצת חברה יקרה (מטפלת ברפואה סינית גם כן) אנחנו מסייעים לאיזון באמצעות תזונה. תזונה שלה (היא כבר בת שנה וחצי כמעט) ותזונה שלי גם כן (!).
יש מזונות מחממים ויש מזונות מקררים. כך לפי הסינים.
אני כותבת לך את כל זה, כדי שתראי שיש כל מיני אפשרויות. אני לא מבינה ברפואה סינית והנושא של החום הפנימי הוא רק דוגמא לאפשרות אחת. בטח יש עוד הרבה אחרות.
במקרה שלך, לו הייתי אני במקומך, כל עוד המצב לא אקוטי, לא הייתי עושה שום דבר דרמטי. כן הייתי מוודאת שלא קר לו, או שלא חם לו - פתאום אחרי ההשכבה יכולות להשתנות הטמפרטורות שלהם - ומלבישה/מפשיטה בהתאם.

עוד נקודה לבדיקה:
האם את אוכלת או שותה משהו שיש בו קפאין? (קפה/תה/קולה/שוקולד) גם זה יכול להשפיע מאוד. לא תמיד, לא על כל התינוקות, אבל על שלי לדוגמא, מאוד!
(פעם אחת, פעם אחת! אכלתי כמה קוביות שוקולד אומללות... היא הלכה באותו לילה לישון באיחור אלגנטי של 4 שעות...

)

סיגל ב יקרה שלום,
דבראשון, תודה על המענה. לפחות יש הד למה שמתרחש, זה לא רק אצלינו. זה עושה הרגשה קצת פחות בודדה. (למרות שזה לא חברי, מתנחמת בצרות רבים..)
אני לא אוכלת/שותה שומדבר עם קפאין בד"כ, אבל בהחלט אשים לב.
גם שיניים הן אופציה, התחושה היא שהן בהחלט מפלסות דרכן אל העולם, אבל לא אמור להיות גם אי-שקט ביום בעקבות זה?
כי ביום הוא במצברוח מצוין ורגוע מאוד. לא ניכרים סימני אי נוחות חוץ מזה שהוא לועס לעצמו ולכל הסביבה את הידיים בתשוקה עזה.
אינטואיטיבית אני מרגישה שיש משהו במה שאת אומרת בעניין חום גוף. בלילות חמים יותר הוא ישן פחות טוב. הרבה פעמים בלילה אני בודקת אם חם או קר לו ומורידה או פורשת שמיכות. משהו בנושא חום הגוף שלו מעסיק אותי באופן לא לגמרי מודע מאז לידתו. אשמח אם תוכלי לספר עוד קצת על האבחון והטיפול ברפואה סינית. אם זה בסדר בשבילך לענות כאן - באילו נסיבות הלכתם להתייעץ? אני מכירה את המושגים של מאכלים קרים וחמים, אבל לא לעומק.
בזכות זה שהוא קם כל בוקר במצברוח כזה חייכני ומלא אהבה, אם ישנו בלילה ואם לאו, אני מצליחה להרפות קצת מהדאגה לשלוותו. איזה מזל שהוא כזה מותק, מרגיע את אמא..
תודה, שוב. ליל מנוחה. (ווישפולסינקינג)