במקרה שלך באמת שלא נראה שיש כל כך על מה לכעוס עליו. יש ביניכם הרבה מתח, הכוונה דברים שלא נאמרים, משחקים, מי ישבר ראשון וכו', אבל יש הרבה מתח ביניכם ולדעתי מה שכתבת זה בדיוק זה - רחמים שנמשכו לשבירת שגרה וטעימה מהחיים לא של עקרת בית ואמא שמילאו אצלך המון.
מאוהבת. הייתי מאוהבת בו ואני התגברתי על זה ומאז ונשאר הרצון לפגוע בו - להיות מאוהבת בו כאב הרבה הרבה יותר (שגם כשהייתי מאוהבת בו זה כלל רצון לפגוע בו חחחחחח ). שנה וחצי לא היה לי תאבון!! הייתי מכריחה את עצמי לאכול. זה היה זוועה. בחודשים האחרונים בלבד חזר לי התאבון והעליתי בחזרה את כל המשקל שאיבדתי ועוד קצת אפילו. לא החמיא לי הירידה הזאת וכולם העירו לי על המשקל מה שגם הוסיף להמון תסכולים לחיים שלי בזמנו, כי אני מייחסת חשיבות עצומה למראה חיצוני.
מתחזקת - גם אני הייתי כועסת במקומך. מאוד אפילו. ואני לצערי לא בטוחה כמוך שהוא יקבל על זה מתישהו... אם הייתי מאמינה כל כך, היה לי קל יותר לשחרר את הרצון הזה.
אם כבר, אני מרגישה שאני נענשת. שכל מה שעשיתי לאקס שלי חוזר אלי ואני אומרת לעצמי, טוב, אבל לא קיבלתי מספיק? הקרמה עוד לא התאזנה?! כנראה שלא, או שזה לא קשור לכך בכלל
וברגיל פעם ביום וגם בקושי.....
אני מנסה להגיב כל הזמן אבל לא נותנים פה להשחיל מילה. במקרה אחרייך נוצר חלון הזמדנויות אז נתתי דרור לתובנות שאני בספק אם אפילו אני מאמין בהן.