איך לחזור למעגל העבודה

[אנונימי]

בלוג (2005-10-15T07:35:12):
הילדים שלי די גדולים. אובייקטיבית
הקטן בן שלוש.
השנה הוא הולך לגן. (עד עכשיו הוא היה בבית.)
אני ממש רוצה להיכנס לתחום שהוא מצד אחד יושב אצלי נוח בנשמה ומצד שני חדש בשבילי.
אני בס"כה מעוניינת לעשות חוגים לילדים בכמה תחומים.
תליתי מודעות, ולא היתה היענות- זה עוד לא אומר, מה שזה כן אומר זה, שהשנה לא יהיה לי חוג.
אני מעוניינת לעשות את החוג/חוגים אצלי בבית.
אני מרגישה שכאילו יש איזה שהוא ערפל שקצת מסתיר לי את הדרך הנכונה. אני צריכה להדליק פנסים אבל אין לי אותם כרגע.
בעבר עסקתי בחוגים לילדים בתחומים שונים, אבל לא שיווקתי אותם בעצמי, כלומר הדרכתי, בחוגים של אחרים.
יש לי המון מה לתת, ואני רוצה להעביר חומר שלי ולא של מישהו אחר.
בכלל אני מאמינה שכשמדריך מעביר חומר של מישהו אחר, הילד מקבל הרבה פחות, מאשר הוא היה לומד אצל הוגה הרעיון.

[בלוג*]

_"מוצאת תעצמי במין מעגל קסמים נפסד שבו מצד אחד באמת רוצה לתת ת'כי הכי טוב שאפשר ומצד שני חוטפת על הראש כל מיני ביקורות ומצד שלישי קשה לי ואני עייפה ומצד רביעי אף ועדת פרסים עולמית עוד לא פנתה אליי כדי שאקבך את פרס אם השנה.. או משו
במילים אחרות,
אני לא חושבת שאמא שנותנת בקבוק בלילה משהו בנתינה שלה פחות! ממש לא. אני כן חושבת שנשים כמונו (תסלחי לי, אני מרשה לעצמי), שהולכות עם הראש בקיר (לא סתם שתינו מצאנו תעצמנו שואבות חודשים עם הילד הראשון..תחשבי על זה!) לא מגיעות לשום מקום חוץ מלאפיסת כוחות."_

שוטטתי לי כאן, ועיניי נפלו על הציטוט הזה.
הנתינה הזו שנותנים לילדים, היא דבר ממש חשוב, גם לילדים וגם לאמא.
א ב ל -
אי אפשר לספור את זה.
זאת אומרת שבעוד שאני הייתי בבית עם הילדים, נשים אחרות התקדמו במשהו אחר.
ועוד- הילדים שלי הם נורמאלים. זאת אומרת הם לא יותר רגועים, ולא יותר מוצלחים מילדים שאני פוגשת בעולם "החיצון"
אבא שלי הציעה לי לעבוד אצלו כמה ימים בשבוע. סתם בתור מוכרת.
זה א' לא מעניין אותי ולא מאתגר אותי, ב'- אני לא רואה את עצמי פנויה משבע וחצי בבוקר, שזה מתי שהגן נפתח ועד אחת בצהריים, שזה 20 דקות לפני שהגן נסגר.
חוץ מזה יש לי את עצמי, אני רוצה לפתח את עצמי. אני עצמי עוסקת באמנות ואני גם צריכה זמן בשביל זה.

חלמתי הלילה חלום-
אני נכנסת לכניסה של הבית של אמא שלי (שגדלתי בו כילדה) עולה במדרגות.
אני מגיעה לאיזה שהוא מקום שבו יושבת מישהי שלמדה אתי בתיכון. זה כאילו החדר שלה.
אני נכנסת ואנחנו מדברות על זה שאנחנו חוזרות ללימודים עוד כמה ימים.
הבת שלי נכנסת ומתייעצת אתי על הסקטים שהיא לוקחת כדי להחליק ביום הכיפורים.
החברה מהתיכון (אגב, לא חברה קרובה- פשוט מישהי שפעם למדה אתי) מסתובבת כדי להחליף חולצה.
אני אומרת לה- אבל איך אני אלמד לבגרויות אם כל אח"הצ הילדים אצלי בבית ואתי וכל הזמן צריכים ממני משהו.
אז אני ממשיכה ואומרת- טוב אבל עכשיו, כשאני אשב בשיעורים בבית ספר אני אקשיב, (ולא כמו פעם שלא הקשבתי ועפתי לי עם המחשבות למקומות חשובים יותר)
החברה אומרת נכון.
לה אין ילדים היא עכשיו באמת בגיל תיכון.

[בלוג*]

היה עוד חלום.
אני מחכה במקום שבו בחרנו לחגוג לבת שלי בת מצווה. עוד לא סגרנו.
אני עם הבן שלי הקטן. הוא סוטה מהדרך ועולה במדרגות, הוא מתיישב על מעקה המדרגות. אני אומרת לו שיפסיק עם זה. הוא לא מקשיב לי וממשיך. אני רואה שהוא לוקח דוגמא מילדה בוגרת שעושה את זה. אני פונה אליה בכעס שיש לי על זה שהוא לא מקשיב לי ואומרת לו היא ילדה גדולה- אני שואלת- בת כמה את- נדמה לי שהיא ענתה שהיא בת עשרים ואחת. הדיבור שלה היה לקוי והיא סבלה כנראה מפיגור קל. גם הבחור שהיה איתה סבל מזה.
אחר כך הלכתי עם הבן שלי לשתות מים. הבחור בא אחריי ודיבר בצורה מעליבה אליי ומאצויית. זהו.

[בלוג*]

אף פעם לא הייתי הבן אדם הכי מעשי בעולם.
אבל חשבתי שהזמן הזה שבו הייתי עם הילדים יחזק אותי, וכשאני אצא החוצה אני דיי אטרוף את העולם. והנה אני נתקלת באותה אישיות שממנה ברחתי אל תוך הזמן עם הילדים.
אמא שלי גם לא עבדה.
מדובר במשהו שקוראים לו לקיחת אחריות ועוד יותר מזה להכיר בערך עצמי. כלומר אני יודעת שאני יודעת משהו ואני נותנת אותו הלאה. אני פתוחה לתת ואני פתוחה להצלחה. אני עדיין לא אבל לשם אני צריכה לשאוף.
יש שיטות? שיעזרו לי להגיע לשם?

[ציירת_הקומיקס*]

אני יכולה להמליץ לך על מאמנת עיסקית.

אימון היא שיטת עבודה עם אנשים שאינה טיפול אלא יותר הדרכה ייעוץ והכוונה לקראת משימות אותן אנו רוצים להשיג בחיים. אין התעסקות בעבר, בפחדים במשברים אלא להפך בעוצמות שלך, ביכולות שלך במטרות שלך ובדרכים המעשיות להגיע אליהן.

אני מכירה אחת כזו מעולה ואשמח לתת לך את הפרטים שלה. אם את מעונינת אנא כתבי לי בדף הבית.

[ציירת_הקומיקס*]

שמה עינת גרוס,

והנה לינק לאתר שלה

http://planet.nana.co.il/strategy/

לדעתי זה לא יקר ושווה כל שקל. היא תוכל לעזור לארגן לך את המחשבות, לאתר את היכולות שלך ואיך את יכולה לשווק אותן ולתרגם את זה לפעילות מעשית.

בהצלחה.

[רק_טוב*]

התלבטתי אם להיכנס לדף הזה, אם הוא בכלל נוגע אלי, משותף לעולמי האישי ובסוף נכנסתי.
בימים אלו אני הופכת בראשי את הרעיון ליישם סוף כל סוף את אחד מרעיונות הייזמות שלי (ואלוהים יודע שהיו לי הרבה ורובם טובים, אבל אני טובה ברעיונו ואף פעם לא ממש מנסה ליישמם), אני רוצה להקים בית להורים וקטנטנים, בית חוגים ומקום מפלט ושיתוף לאמהות שיושבות בבית עם ילדיהן. הבנתי שאת לא רוצה לעבוד אצל מישהו אחר אבל אולי נוכל להתקשר אחת עם השניה ואם יווצר קליק, תוכלי להעביר את התכנים שלך אצלי (עם דגש על חופש יצירתי)???
אני חייבת להתוודות שגם אצלי הכל עוד די מעורפל, אני מקווה מאוד שזה יצא אל הפועל.
בכל מקרה אני מאחלת לך שתצלח דרכך ושתצליחי לפרוץ קדימה ולממש את עצמך, חג שמח ושנה טובה @}

[רק_טוב*]

אנחנו ממש רחוקות, חבל , אני גרה במרכז ליד ראשל"צ, אבל אשמח לשתף אותך בהתלבטויות ובדרך.
היום בבוקר כבר נערם המכשול הראשון, האפשרות היחידה שלי לפתוח מקום היא שהוא יהיה בקיבוץ בו אני גרה, ביתי רק בת שנה ואני לא רוצה לעזוב אותה, עסק קרוב לבית יאפשר לי להתנייד איתה בקלות.
בכל אופן מברור ראשוני מסתמן שאין מקום פנוי עבורי אצלנו בקיבוץ. בעלי יבדוק את זה שוב לעומק במהלך החג, אבל זה לא עושה שימנים חיוביים.
אני עוד לא אמרתי נואש, מקווה שיימצא פתרון
חג שמח @}@}@}

[בלוג*]

מה דעתך לעשות את זה חלקי.
פעמיים בשבוע אצלך בבית? לכמה שעות אחה"צ, או בבוקר.
כמו המפגשים, אבל אולי יותר מושקע? משהו שירצו לשלם עליו

[רק_טוב*]

הבית שלנו די קטן כך שזה לא מתאים.

[חוה_בת_חיים*]

שלום לך ,
במקרה הצצתי היום לדף קשב וריכוז , וראיתי שאת פונה אלי שם! אילו פנית אלי בדף שלי יש
סיכוי שהייתי עונה לך כבר מזמן...טוב הנה צירוף מקרים :כי את בדיוק התעניינת מה זה ציור
מנדלות ובדיוק השבוע היה שיעור-מבוא שהיה עונה בהרחבה על הנושא+התנסות .
אם את רוצה אשלח לך דף מידע .כמו-כן יהיה שיעור מבוא שוב בקרוב .
בשתי מילים :ציור-מנדלות זאת מדיטציה אקטיבית .

[רק_טוב*]

אני רואה שהפסקת לכתוב, מה קורה? יש התקדמות? ספרי, אשמח לשמוע @}