החברה עוזבת לארץ זרה וסקס

אנונימי

אבוד_עולם*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בקשר עם זוגתי כ 3 וחצי שנים,
היא אמריקאית ממנהטן, אני ישראלי מתל אביב.
הכרנו דרך טינדר. כיום אני בן שלושים uהיא עוד מעט בת 30
הסיפור התחיל אצלי כציפייה למשהו לא רציני, הייתי ב,קופה של גילוי אז, בגיל עשרים ושש. רציתי רק לחוות.
אוכל להגיד שחוויתי מאז, ואני מרגיש מסופק, כי תוך כדי לטיילתי חודשים ( התאים לשנינו), למרות שרוב המין בחיי הוא היה לילות בודדים , אני יודע מזה בחורה רטובה, יודע על מין דבר אחד או שניים, כי הוא עשרות של לילות כאלה.

במהלך השנים , למרות השוני בינויו בגלל שאנחנו באים מרקע שונה, יש הרבה דמיון והתפתחה אהבה גדולה, לא רק , אנחנו אוהבים לבלות ביחד, אבל יש שני נושאים רציני ביותר שמכבידים עלי.

כשהכרתה אותי, אמרתי לה שאני הולך להיכנס לקשר אם אשאר בארץ.
הקשר עם המשפחה חשוב לי, בעיקר כי אני והורי עברנו הרבה, אני זכר יחיד עם עוד שתי אחיות.
אני מאוד מחובר עם אבא ואמא, אבל לא במובן שאני צריך אותם, זה לא קשר מעיק ההפך זה קשר נהדר במובן של תמיכה ובגלל זה חשוב לי מאוד לא לאבדו.
ההורים אומרים לי תחליט בעצמך, הם אף פעם לא לוחצים, למרות זאת לי, לי זה נראה אכזבה להם, איך הלכתי להם, יהיה להם עצוב אם אעזוב אותם. אותי זה מרתק במובן שאני חצוי, זה לא שלא שאני לא יכול לעשות מה שאני רוצה, אבל מה זה יפה לעשות להם כזה דבר?
אבי הוא בן יחיד, גם סבי, אנחנו עושים הרבה דברים ביחד גם עסקים.
לא יודע איך להסביר את זה, אבל יש הרגשה שלנשים זה חשוב להיות ליד המשפחה , אבל לגברים ? לגברים כאילו יש ציפייה שזה בסדר לעזוב. מה אתם חושבים ?

תמיד במהלך הקשר הייתי לי הרגשה שבת זוגתי תעזוב, אחרי שנה התחלתי לשאול אותה, על זה ועשיתי טעות כשחשבתי שהיא תוכל לתת לי תשובה לכל החיים.
פשוט זה היה חשוב לי , לדעת על העתיד.
תמיד הייתה לי הרגשה שהיא חצי רגל בארץ, כלומר היא לא למדה לעומק ממש עברית, בטענה שאין זמן (אמא החורגת חולה והיא בילתה חודשים בחול לטפל בה)
שהתחילה אולפן , תמיד אמצא היה משהוא שמקפיץ אותה לחו"ל
ניסיתי גם להביא לה מורים פרטיים, העיקר לנסות לשלב אותה, לקחת אותה לטיולים פה, מה לא.

ההרגשה אומרת לי שהיא תמיד ידעה.
גם מבחינת חברים היא יצרה פה כמה חברויות,
תמיד דאגתי להעסיק אותה , חשוב לציין שהיחסים עם המשפחה שלי טובים, והאחיות שלי מאוד אוהבות אותה.
חשוב לי להגיד שהיא תמיד הייתה שם בשבילי, כשהייתי בבית חולים(בחול), אחת הסיבות שאני אוהב אותה כי היא משפחתית ותמיד דאגה לי , אבל הייתי לי הרגשה שזה יחזור אלי כבומברנג, כשעשתה עליה (אחרי שגרה פה שנה), אמרתי לה שלא תעשה זאת בשבילי, אלה אם היא באמת רוצה להיות פה.

לפני 7 חודשים נפרדנו, כתוצאה ממשבר שקרה בארצות הברית, אמא החורגת נפטרה טסתי לשם מיד כדי לחזק אותה, אולם לא הייתי מאה אחוז. כלומר ביישתי אותה קצת ליד המשפחה שלה, התנצלתי רבות והבנתי איפה היו הטעויות, היא אמרה שתמיד שהייתי צריך אותה היא הייתה, ושהיא הייתה צריכה אותי , לא הייתי מאה אחוז בשבילה.
הסיבה העיקרית אבל לפרידה היא טענה שהיא מתגעגעת לאמא שלה ולאחים שלה, ואני היה לי קשה להתמודד מול זה, היא אמרה לי שהיא רוצה שאמא שלה תיהיה ליידה אם יש תינוק.
המשפחה שלה גרושה, אבא שלה עושה מה שרוצה, התחתן בפעם הרביעית, כל אח במדינה אחרת בארצות הברית, ואמא שלה בניו יורק. אני אומר לעצמי , אני הולך לעזוב משפחה חזקה בשביל להיות רק ליד אמא שלה.... אבל מי אני שאשפוט אותה. מי. משפחה זו משפחה.
זוגתי תמיד היתה קריירסטית גם, משקיעה בעבודה.
חשוב לי שוב להזכיר שאמרתי לה תמיד שאני מוכן להיות בקשר אם נישאר בארץ, כי רציתי להבטיח את האפשרות להיות ליד ההורים, לא משנה איפה בארץ.

לא מזמן היא אמרה לי שתמיד היא הרגישה שהייתה חצי רגל בארץ, וכשהגיע לארץ היא באה להנות ולא לחפש אהבה.

ברשותכם אקפוץ קדימה, חודש אחרון, היא סלחה לי על הפאדיחות בניו יורק, אני רואים אחד את השני על בסיס יומי, אתה החזרה אני יזמתי החזרה אחרי שאמרתי לה שאני שוקל לעבור לארצות הברית ברצינות ורדפתי אחריה ימים לילות בשיביל אהבה.
ההחלטה לא נותנת לי מנוח ימים ולילות,
היא קיבלה עבודה בניו יורק והכל מוכן לקראתנו, על הדף אמור להיות קל,
היא אומרת שהיא לא יכולה להתחייב שנחזור פה, לגדל ילדים, ושאני צריך לצפות שתמיד נהיה שם.
ההרגשה שלי אומרת שהיא אף פעם לא תחזור, היא אומרת שאין פה מספיק הזדמנויות, קטן פה, היא באה מארצות הברית הגדולה.

אני ביקרתי בניו יורק כמה פעמים במשך חודשים במצטבר, לא יודע איך זה לחיות שם, אני מרגיש שכן יפריע לי בעתיד המרחק מההורים ולראות אותם מזדקנים ולא להיות שם.
אני יכול לעבוד רק אם נתחתן, כלומר אין לי דרך לבדוק את העניין לפני שמתחתנים אבל מאמין שיהיה בסדר מבחינת תעסוקה,, היא גם בת 30 עוד מעט, ואנחנו בשלב של הקשר שלבד בדוק כבר לא אופציה, זה להתחתן או לא. גם לבדוק זה לבדוק לשנה לפחות, ואולי בסוף אני גם אחליט שאני רוצה להיות בארץ עם ההורים?

איך מתחייבים לגור שם כל החיים אם לא ניסיתי, הלב שלי אומר יהיה בסדר, הראש אמר זה טעות ללא בדיקה.
האהבה אליה, היא מכבידה עלי,
היא שואלת למה אני לא מציע לה כבר, היא אוהבת אותי מאוד.

אני חוץ מאהבה אלה חושב שזו הזדמנות, גם לפני שהכרתי אותה, הרגשתי שצפוף לי בארץ, חרידים, ערבים, ואין אלטרנטיבה לתל אביב, שאני גר בה כמעט עשר שנים.
קטן, תמיד רציתי אופציה לגור במקום אחר, מרגיש שגם אהבה וגם לחיות במקום אחר זו הזדמנות.
אבל התכוונתי לחיות במקום אחר לכמה שנים, לא יותר.

נושא המין גם הוא מאוד חשוב לי, קשה לי להסביר אותו, גם כשנפרדנו התדירות הייתה נמוכה, אפשר לחכות שבועיים מבלי שיקרה משהוא, התירוצים הרגילים הם, אני עייפה, בבוקר אף פעם לא, היא לא רוצה לגוון או לנסות שהוא חדש, קניתי לה צעצועים, כל דברים לגוון, חשוב לי לרדת לה ושהיא תגמור.
היא לא אוהבת שיורדים לה בגלל היא לא נקייה, אני אומר לה תתרחצי רגע, אנחנו לא נשואים אבל עסוקים וזה אף פעם לא ספונטני, ואין לנו ילדים אפילו.
אני אומר לעצמי, הווה האם הוא מפתח לעתיד? כלומר אני צופה ירידה נוספת.
אנחנו עושים סקס פעמים שלושה בשבוע, אני רק יוזם, תמיד.
מלטף.. מחבק... אין מה לדבר אף עם על כמה פעמים ברצף, פעם אחת מספיק לה ליום.
היא יבשה כי לוקחת גלולות, אז קניתי גיל סיכה, אבל גם כשלא לקחה היה ככה,
היא חייבת לקחת גלולות כי יש לה שחלות פולסיטיות.

דיברנו על זה אתמול, והיא אומר שלושה פעמים בשבוע זה טוב, ארבע חמש זה כבר הרבה.
היא תמיד אומרת שאצל כל הזוגות הנושאים זה ככה, ואני אומר מה יקרה שיהיו ילדים.
אני גם קראתי הרבה והבנתי שזה ככה אצל זוגות נשואים, האם אני צריך לקבל זאת כמה יש ?
אני גם יכול להסתפק ב 3 פעמים בשבוע, אבל זה מבאס.

אני אוהב אותה כל כך אבל מרגיש שהכל כבד עלי
מפחד לאבד אותה, מפחד לאבד את ההורים, מפחד לא להיות מסופק
מפחד לאבד את ההזדמנות לי ולילדי לחיות חיים יותר טובים באמריקה.

למה החיים ככה, הלב שלי מכביד עלי.

_אני אוהב אותה כל כך אבל מרגיש שהכל כבד עלי
מפחד לאבד אותה, מפחד לאבד את ההורים, מפחד לא להיות מסופק
מפחד לאבד את ההזדמנות לי ולילדי לחיות חיים יותר טובים באמריקה.

למה החיים ככה, הלב שלי מכביד עלי._
אין לי עצה אבל שולחת חיבוק. נשמע שאתה מאוד מבולבל וכואב.

אתה קשור למשפחה שלך. אתה לא נשמע שלם עם הקשר הזה.
מה האחיות שלך מייעצות לך?
מה ההורים אומרים?

אבוד_עולם*

האם זה משנה? המשפחה מאוד מאוד אוהבים אותה.. אולם ותומכים . אף אחד לא אומר דבר כי הם לא רוצים שאכעס עליהם בכל החלטה.
אני יודע שזה ישבור את ההורים....

כן, זה משנה. הם מכירים אותך טוב.

אבוד_עולם*

האחיות אומרות כלישאיות כמושא על הבעלים שלהם...
אחותי אמרה לי שאם בעלה היה עובר לאנטרנטיקה היא הייתה עוברת.. אני לא מקבל זאת.. כי היא לא..

ההורים בעיקר מזהירים מה יקרה במקרה שלא יעבוד.. כלומר אתקע שם עם ילדים..
ואמרו שיהיה להם קשה מאוד..

אמרו עלי שאני רגיש אבל מצד אחד מיסתדר בכל מקום..
אמרו שאני כל הזמן עם אבא בעסקים ועיסוקים.. ויש לו רק בן אחד..

מבינה כמה זה קשה...?

אתה מתאר קשר שבו כל אחד מכם מושך לכיוון אחר. בשביל להמשיך את הקשר אחד מכם יצטרך לוותר בשביל השני. כשאחד הצדדים מוותר זה מתכון בטוח לכישלון. בסופו של דבר זה שוויתר ירגיש תמיד שהשני חייב לו, יהיה מירמור וכעס.

אני מציעה לכם להיפרד. היא לא רואה את העתיד שלה בארץ ואתה לא רואה את העתיד שלך באמריקה. למה להכריח? תוותר.

דרך אגב, יפה שחשוב לך שהיא תגמור ושאתה יורד לה, אבל אם היא אומרת שהיא לא רוצה - אל תכריח אותה להתקלח. לא כולן אוהבות שיורדים להן. מהתיאור שלך נשמע שחשוב לך שהיא תגמור ולא משנה איך. אבל זה באמת בקטנה, מהתמונה הכללית נשמע שבעצם כבר נפרדתם.

כשאחד הצדדים מוותר זה מתכון בטוח לכישלון. בסופו של דבר זה שוויתר ירגיש תמיד שהשני חייב לו, יהיה מירמור וכעס.
מסכימה. נשמע שלשניכם זה חשוב. באמת חשוב. אחד הדברים שעליהם נפרדים.

העצה היחידה שיש לי היא לא להכנס למצבים כאלו בעתיד. במקרים כאלו ההכחשה וההדחקה בתקווה שבעתיד זה יסתדר איכשהו רק מובילים ליותר כאב לב.

אני גם יכול להסתפק ב 3 פעמים בשבוע, אבל זה מבאס.
אתה לא רואה אותה.
אם היא היתה כותבת כאן הייתי ממליצה לה להפרד ממך

אבוד_עולם*

מזאת אומרת אני לא רואה אותה?.
עצוב לי שאין לה חשק כמו שהיה.
עצוב לי כשאישה לא יכולה לשמןר על תדירות של יחסים סבירים מאשר בהתחלה. למה זה צריך להיות ככה? גם כשהיא השמינה. אני חושב רק כמה יפה וסקסית ואני נמשך אליה עם הגיל יותר.
נכון יש חיים. ויש דהיכה סבירה. אבל מצידה פעם בשבוע.

לא נכנסתי לזוגיות בשביל אפלטוניה.
זוגיות נועדה כדי לענות על צרכים. פיזיים ורגשיים כאחד.
כזוג נישא אחד לשני הוא מתחייב לספק זו אחד לשני. אם לא.. למען מה ניושאין?

אתה ממש כותב כאילו היא חייבת לך משהו, וכמה אתה צודק ונחמד שאתה מתחשב בה.
וכבר כמה פעמים שזה פשוט נקרא הפוך.

אם היא היתה כותבת כאן הייתי ממליצה לה להפרד ממך
ממש. במקומה הייתי ממש נפגעת.

יחסי מין זה לא עניין מכאני שעושים כי מתחשק, והיא לא חייבת לספק לך שירות של יחסי מין בתדירות שמתאימה לך.
יחסי מין זה עניין של הדדיות ו(אצלי לפחות) כרוכה בזה הרבה השקעה ריגשית. אם לא מתאים לה לעשות סקס איתך כנראה יש לה סיבות. מאיך שאתה כותב על זה נשמע לי שאתה לא ממש קשוב להתלבטויות שלה ולקשיים שלה מהמצב המסובך שבו שניכים נתונים כרגע.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לדעתי, לפי התשובות שלך והטקסט שכתבת בהתחלה אתה לא מוכן עדיין לזוגיות ארוכה.
אני אתייחס כרגע לעניין הסקס.
אנשים משתנים עם השנים, מה שאהבנו בהתחלה לא בהכרך אוהבים עכשיו.
בהתחלה היה לכם סקס בתדירות גבוהה, אחרי שנתיים שלוש יש קצת שינוי, במקרה הזה לה מספיק בתדירות יותר נמוכה אותה רוצה יותר, ההתאמה משתבשת קצת וזה קורה לכולם.
כאדם בוגר שחשובה לו הזוגיות צריך להיות לחשוב יותר המקום שלה בסוגיות, להתחשב ולהבין שהמצב שונה כרגע.
אתה בהחלט יכול לשוחח איתה ולהסביר לה שלך יש צורך ביותר ולנסות למצא דרך לגשר על הפערים, אבל אתה פשוט לא יכול בשום אופן ללחוץ עליה, מה שיקרה זה שהיא או שתסרב אושתעשה בשבילך רק כדי שתרד ממנה את שניהם אתה לו רוצה.
כשדברים באים בטוב וכל אחד מבין את המגבלות/רצונות של השני כל שנשאר זה למצא את הדרך לגשר, וכל אחד כנראה יצטרך להתפשר לכיוון השני.
סתם דוגמה, נניח עוסקים סקס פעמיים בשבוע ואם אתה ממש לחוץ היא יכולה ל"פנק " אותך מבלי שהיא תצטרך לסקס מלא. מצד שני אולי היא מאוד אוהבת מסז רגליים, אז תפנק אותה בחצי שעה מסז לפני שהיא עוברת לפנק אותך.
אבל זאת רק דוגמה..
בצורה כזאת שניכם מתחשבים אחד ברצונות/מגבלות של השני וגם מסופקים.
עכשיו לך תעשה קפה ותביא לה למיטה....

אבוד_עולם*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זוגיות ארוכה...
אבל אנחנו כמעט ארבע שנים ביחד...

בהתחלה כמובן הכל היו טוב, אני מאמין שבשנתיים הראשונות הסקס היה טוב .
אני לדוגמא מאוד אוהב לרדת לה, לפנק אותה - והיא... כלום.. זה לא מה שמרפיע לי.
מפריע לי שזה לא בוער בה יותר, ניסיתי הכל. להיות אדיש ולחכות לה...
החלטתי שמקובל עלי שאני זה שתמיד אזום ושהיא לא תרד לי, אבל אבקש שהיא לא תסרב ותייבש אותי שבוע.

אי אפשר לנהל איתנו פה מו"מ על מה שהיא תעשה או לא תעשה.

וגם איתה אי אפשר.

קח בחשבון שאם הכיוון הוא ירידה באיכות ובכמות של הסקס, אז זה הכיוון, ואחרי הילדים זה יורד עוד יותר (במדרגות)

באופן טבעי

באופן טבעי