_מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת כריסטופר אלכסנדר. תרגום: יונת שרון
עצים הם יקרי ערך. שמרו עליהם. השאירו אותם כפי שהם. אם נהגתם לפי תיקון מקום (104) הרי שכבר דאגתם להשאיר את העצים שלמים ולא לתת לבניה חדשה לפגוע בהם; אולי שתלתם עצי פרי (170); ואולי אתם מתכננים לשתול עצים נוספים. הדפוס הנוכחי שב ומדגיש את חשיבות השמירה על שלמות העצים, ומראה איך לשתול אותם, לטפל בהם, ולהנות מהם, באופן כזה שהמקומות שהם יוצרים נעשים שלוחות חיות של הבניין.
כאשר שותלים עצים או גוזמים אותם בלי לתת את הדעת למקומות המיוחדים שהם יוצרים, הם נהיים חשובים כמתים עבור האנשים שזקוקים להם.
העצים הם בעלי משמעות עמוקה וחיונית לבני האדם. לעצים עתיקים יש משמעות ארכיטיפית; בחלומות רבים הם מייצגים שלמות נפשית: "מאחר שהתבגרות נפשית אינה תוצאה של מאמץ מודע וכוח רצון אלא קורית מעצמה באופן טבעי, היא מיוצגת בחלומות לרוב באמצעות העץ, שצמיחתו האטית, מלאת העוצמה וחסרת התכנון, מגשימה דפוס ברור."(M. L. von Franz, "The process of individuation," in C. G. Jung, Man and his Symbols, New York: Doubleday, 1964, pp. 161, 163-64.)
יש גם סיבה להאמין כי עצים, יחד עם בתים ואנשים אחרים, מהווים אחד משלושת המרכיבים הבסיסיים ביותר של הסביבה האנושית. השיטה של בית-עץ-אדם שפיתח הפסיכולוג ג'ון בק (John Buck) משתמשת בציורים של שלושת "המכלולים" האלה כבסיס למבחני השלכה אישיותיים. עצם העובדה שעצים נחשבי טעוני משמעות כמו אנשים ובתים, היא כשלעצמה עדות לחשיבותם.
(V. J. Bieliauskas, The H-T-P Research Review, 1965 Edition, Western Psychological Services, Los Angeles, California, 1965; and Isaac Jolles, Catalog for the Qualitative Interpretation of the House- Tree-Person, Los Angeles, California: Western Psychological Services, 1964, pp. 75-97).
אבל בדרך כלל, העצים שנוטעים בערים ובפרברים בימינו לא עונים על הצורך האנושי בעצים. הם לא מספקים תחושת יופי ושלווה, כי מציבים אותם ובונים סביבם בלי לתת את הדעת למקומות שהם יוצרים.
העצים שאנשים אוהבים הם אלה שיוצרים מקומות עם משמעות חברתית: מקום לנוח, מקום לעבור דרכו, מקום לחלום עליו, ומקום לצייר. לעצים יש יכולת ליצור מגוון סוגים של חלל חברתי:
- מטריה -- עץ בודד המשתרע לרוחב (כמו אלון) יוצר חדר חוץ;
- זוג -- שני עצים יוצרים קשת מעבר;
- חורשה -- כמה עצים מקובצים יחד;
- ככר -- קבוצת עצים המקיפה שטח פתוח;
- שדרה -- שתי שורות עצים, שצמרותיהם שלובות, משני צדי שביל או רחוב.
לעצים שמוצבים כיום אין דבר מכל זה -- הם תקועים בגומות מבודדות במגרשי חניה ולצד הכביש, או בתוך "אזורים גנניים" שאפשר לראות אך לא להיות בהם. הם לא יוצרים מקום בעל משמעות -- ולכן הם חסרי משמעות עבור האנשים.
עכשיו, יש סיכון שמי שקרא עד כאן יטעה לחשוב שצריך "לנצל" עצים לטובת האנשים באופן מועיל. ולמרבה הצער, אכן יש כיום בערים נטיה חזקה לנהוג בדיוק כך -- להתייחס לעצים כמכשירים לסיפוק הנאה עבורנו.
אבל אנחנו אומרים בדיוק ההפך. עצים בעיר, סביב בניין, בפארק, או בגן, אינם כמו עצים ביער. הם זקוקים לתשומת לב. כשבוחרים לגדל עץ בעיר, יש להכיר בכך שזה משנה את מהותו האקולוגית. למשל, ביער העץ צומח במיקום העדיף מבחינתו, היכן שהצפיפות, השמש, הרוח, הלחות -- כולם מותאמים לו בתהליך של ברירה טבעית. אבל בעיר העץ צומח היכן שנשתל, והוא לא ישרוד ללא טיפול מסור -- גיזום, השגחה, איטום פגעים בקליפה...
וכאן אנחנו מגיעים לאבחנה דקה לגבי מערכת היחסים בין האנשים לעצים. העצים לא יזכו לטיפול אם הם לא יהיו במקום שאנשים אוהבים ומשתמשים בו. אם נוטעים אותם בצורה אקראית בגן כלשהו או בין השיחים באיזשהו פארק, הם לא יהיו קרובים לאנשים מספיק כדי לעורר את תשומת ליבם; וזה מקטין את הסיכוי שהם יזכו לטיפול שהם זקוקים לו.
כך שבסיכום נוכל לראות את טבעה של הסימביוזה המורכבת בין עצים לבני אדם:
- ראשית, אנשים זקוקים לעצים -- מהסיבות לעיל.
- אבל כשאנשים נוטעים עצים, העצים האלה זקוקים לטיפול (להבדיל מעצים ביער).
- העצים לא יקבלו את הטיפול הדרוש להם אם הם לא במקומות שאנשים אוהבים.
- וזה מחייב שהעצים יצרו מרחבים חברתיים.
- כשהעצים יוצרים מרחבים חברתיים, הם יכולים לצמוח באופן טבעי.
לכן:
אם נוטעים עצים יש לנטוע אותם בהתאם לטבעם, כך שיצרו קשת, שדרה, ככר, חורשה, או עץ משתרע בודד באמצע שטח פתוח. ואת הבניינים הסמוכים יש לעצב בהתאם לעצים, כך שהעצים, בפני עצמם וגם יחד עם הבניינים, יצרו מקומות שבהם אנשים יוכלו להשתמש.
השתמשו בעצים ליצור "חדרים" וחללים, שדרות וככרות, באמצעות שבילים מחופים בין העצים, ובאמצעות שבילים ומושבים תחת העצים עצמם -- חדר חוץ (163), שביל מקורה (174), ספסל גן (176), מקומות ישיבה (241). אחת הדרכים הנחמדות ביותר ליצור מקום אצל העץ היא לבנות סביב הגזע קיר נמוך שמגן על השורשים ומשמש כספסל -- קיר ישיבה (243).