איך מכירים ישוב בלי לגורבו

[ענן_בעננים*]

(אולי דף זמני)

שאלה שאני מהרהרת בה הרבה לאחרונה - האם קניית בית בישוב בו מעולם לא גרת קודם הינה מעשה מטופש ביותר?

למיטב ידיעתי מעטים מנסים לגור בשכונה מסויימת בעיר לפני שקנו בה דירה. כנראה שריבוי האנשים בעיר הופך את מיקום המגורים לפחות חשוב, כי בדרך כלל יש מבחר של אנשים, ילדים ופעילויות.
בישוב קטן לעומת זאת זה הרבה יותר משמעותי.
האם באמת חייבים לגור בישוב לפני שקונים?
ואם לא, לאיזה דברים כדאי לשים לב לפני שמחליטים?

לנו היה נסיון מר של מגורים בשכירות בישוב קטן באופן מיוחד, כאשר לאחר זמן קצר הסתבר שמאחורי הפסטורליה על פני השטח מסתתרת אוירה עכורה ביותר. לא היינו רוצים לחזור על החוויה הזאת, ובטח לא לקנות ולהצטער.
אשמח לשמוע תובנות...

[תבשיל_קדרה*]

נראה לי שזה כמו להתחתן.
מקובל לחשוב (בסביבה שלי, בה "כולם" עוברים לגור יחד הרבה לפני ששוקלים חתונה) שאם חיים יחד קודם, מתחתנים יותר "על בטוח", אבל אנשים נשארים יחד כל החיים בלי שגרו יחד לפני החתונה, ואחרים מתגרשים דקה אחרי/לפני החתונה, למרות שגרו קודם יחד חמש שנים...

[עינת_טל*]

עבודת בילוש:
קריאת העיתון המקומי במשך תקופה,
ריחרוח באינטרנט,
אולי גר שם משהו מהכותבים באתר שישמח לנדב מידע,
ביקור בגן המשחקים בישוב(אם לא רחוק),
כנ"ל קנייה במכולת,
המקסימום שיכול לקרות זה שתשמעי משהו שמראש לא ימצא חן בעינייך בצורה חותכת,
השאלה היא תמיד,
כמה זמן\סבלנות יש לך לעבודת בילוש,וכמה את מאמינה בזה.
אם כבר היית בסרט הזה אז תהיי יותר ערה לאותות מבשרי רע.

[ציפ_ציף*]

מה שאנחנו עשינו היה לבקר כמה פעמים וגם להיות שבת אחת שזה זמן יותר ממושך,
לפגוש אנשים ולשאול שאלות קונקרטיות,
מהם התנאים בישוב -מכולת,מרפאה,מוסדות חינוך,
מהן אפשרויות הניידות לישובים אחרים,פרנסה,אוירה,קהילתיות.
ולפעמים אפשר לנסות לגור קודם בשכירות-קרוואן או דירה שכורה כדי להרגיש אם האווירה מתאימה לסגנון שלכם.
מה שלא תבחרו שיהיה בהצלחה!

[תמרול_ה*]

מה עם לבוא לגור לשבוע שבועיים חודש חודשיים בשכירות ולבדוק ואז להחליט החלטות כבדות יותר? יש אפשרות להתארחות כזאת?

[ענן_בעננים*]

אם כבר היית בסרט הזה אז תהיי יותר ערה לאותות מבשרי רע.
תודה עינת טל ו ציפ ציף. איפשהו איבדתי את האמון בכושר השיפוט שלי אחרי הנסיון הרע בישוב בו גרנו. דווקא שם עשינו לדעתנו תחקיר מקדים, והתארחנו שבת וכו' - ובכול זאת לא עלינו על דברים. מצד שני, אני חושבת שאיפשהו ידענו מה הולך שם אבל מרוב רצון לגור התעלמנו.
בפעם הבאה באמת אנסה להיות יותר אוביקטיבית ושיטתית.
תודה על עיצות המכולת וגן המשחקים - יבוצע. לגבי עיתון מקומי - רעיון טוב, אני בספק אבל אבדוק האם ישנו.

תבשיל קדרה לגבי עניין החתונה, אני לא לגמרי בטוחה. העלית פה נקודה מעניינת אבל נראה לי שלהבדיל מחתונה בישוב יש עוד מספר גורמים די קבועים שדווקא יכולים התגלות כאשר גרים לפני שקונים.
דווקא בגלל הנסיון הרע שלנו הייתי רוצה לשמוע שכן אפשר, שיש אנשים שקונים גם אם לא גרו קודם ושזה מוכיח את עצמו כמוצלח. איפשהו יש לי את החלום שהבית הבא בו אגור יהיה כבר שלי ולא אצטרך לגור בשכירות קודם (כי קצתי במעברי דירה).
יש לי סבלנות לערוך מחקר, כרגע אנחנו גרים במקום חביב ולא ממהרים לזוז כך שבהחלט אפשר לקחת את הזמן ולבדוק ישובים.

[אין_כמו_משפחה*]

אני דווקא מסכימה עם תבשיל קדרה יש דמיון לחתונה.
אני בניתי בית בישוב קטן בלי לגור בו. התלבטתי בדיוק באותה שאלה שלך אבל היתה הזדמנות של מכירת בית ששמה אותי במקום של עכשיו או לעולם לא, והחלטנו ללכת על זה (כלכלית זה מאוד השתלם)
אני יכולה לשתף אותך בשני דברים שעשיתי לפני ההחלטה, ועל המסקנות שלי היום 5 שנים אחרי

חייבת להקפיץ את הבן לחבר... תכף אשוב.

[תבשיל_קדרה*]

הייתי רוצה לשמוע שכן אפשר, שיש אנשים שקונים גם אם לא גרו קודם ושזה מוכיח את עצמו כמוצלח
בהרבה מאוד יישובים במשגב יש הרבה מאוד אנשים שקנו בלי לגור קודם.
כמו בכל מקום, חלק מהם בסוף עוזבים מכל מיני סיבות. אין לי מושג איזה אחוז מתיחסים לזה כאל "הצלחה".

[פלוני_אלמונית*]

רק על עצמי לספר ידעתי זה נורא תלוי באופי הישוב, בקרית טבעון לדוגמא יש את השילוב המנצח של עיר וכפר ואין "חתולים בשק", בישובים יותר קטנים באזור כמו בית שערים או כפר יהושע הייתי גרה קודם.

[אין_כמו_משפחה*]

הייתי רוצה לשמוע שכן אפשר, שיש אנשים שקונים גם אם לא גרו קודם ושזה מוכיח את עצמו כמוצלח
לפני קבלת ההחלטה הגדולה עשיתי שני דברים קטנים :

• בררתי על מישהי בסגנון שלי פחות או יותר ,הכנתי שאלות (גם חטטניות) ובררתי בפרטי פרטים על מוסדות חינוך ,דפוסי התנהגות, יחס לחדשים, אווירה,קבלת דעות שונות, לפי מה מתחלקות הקבוצות החברתיות, עד כמה יש לילדים במקום קשר אחד עם השני...

אני הייתי ממליצה על הדרך הזאת יותר מאשר שיחות במכולת ובגן שעשועים כי שם יש נטייה לחפף ולתת תשובות שטוחות . צריך לדעת שבמקום קטן אנשים יותר נזהרים ולא יוציאו דיבת המקום רעה....במיוחד שהשכן שלהם מאזין...
באותה שיחת טלפון שמעתי הרבה פרטים לא מחמיאים על המקום יחד עם היתרונות שייש לו, כך שהשיחה נראתה לי אמינה. 5 שנים אחרי אני יכולה לומר שהיא היתה מדוייקת, ועזרה לי מאוד גם בהתאקלמות .

• הלכתי לארוע חגיגי בישוב כדי להתרשם מהקבוצה- הכל נראה מלמעלה יפה מאוד ,ולאו דוקא משקף את המציאות.

אחרי כמה שנים אני רואה את הדמיון לחתונה :
מרגישים שבשידוך הזה בינך ובין הסביבה באמת חשוב לך להצליח. וזה לא אומר שהשיא מגיע בירח דבש, להפך ההתאקלמות היתה בשבילי חוויה ארוכה עם עליות וירידות ,אבל לא יכלתי להרשות לעצמי לסגת , ובמקום זה התמודדתי גם ברגעים של אכזבה, ולימדתי את עצמי גם להתגמש ולהתאים את עצמי למקום - משהו שלא הייתי מעלה בדעתי לעשות כשאני רק כאן כדי לבדוק ,הרי הסביבה צריכה להתאים אלי... וכך בהדרגתיות יש הורדת ציפיות לגובה הראלי... הרי בסופו של דבר אנשים הם אותו דבר בכל מקום . השאלה היא יותר מה אני עושה כדי שיהיה לי נעים .
והיום אני יכולה לומר שטוב לי , ולא הייתי עוברת למקום אחר ,
עכשיו אני נזכרת שאת המשפט הזה אמרה לי אותה ותיקה ,ששוחחתי איתה בטלפון.

[בת_ההרים*]

אני מסכימה מאד עם מה שאין כמו משפחה כתבה.(מרגיעון "הספק המבורך" חהחה!)
בררתי על מישהי בסגנון שלי פחות או יותר
לא להאמין לכל מה שהעין רואה ומה שאנשים משדרים מעל פני השטח. מנסיוני במגורים בדרום במקום קטן יחסית,כל מי שמתיימר להיות המצליח,החברותי,המתקדם בדיעותיו וכ'ו הוא הכי מגעיל ומניפולטיבי ולהיפך. תזכרי שבדרום הנאישם יותר קשים ומחוספסים.
ותלמדי לסמוך על תחושת הבטן ולא להתעלם ממנה.

[ענבר*]

אנחנו קנינו שטח במקום שמעולם לא גרנו בו, אבל פשוט התאהבנו באזור, בנוף, וכמו בכל התאהבות , לא יכולנו לוותר על החלום. בזמן התכנון והבניה עברנו לגור בשכירות בישוב סמוך (כי בשלנו לא היה מקום פנוי), וחיינו בו שלש וחצי שנים, אני הייתי שיכורה מהשינוי, מהנוף מוקסמת. אבל מבחינה חברתית לקח לי המון זמן עד שיצרתי לי מעגל חברים. ואני יודעת שזה הקצב שלי, משהו כמו שנתיים עד שלש . לפני כן זה לא קורה לי. הישוב קטן והיו בו תככים, אך לא הייתי מעורבת בהם, הם חלפו על ידי ובסך הכל זה עניין של בחירה, איפה להיות מעורב ואיפה פחות.. היום עברנו לישוב שלנו, ואני שוב צריכה להתאקלם. אני מאוהבת בבית החדש ויש לי אפילו מעט חברים כבר גם פה. בכל מקום אפשר ליצור את המיקרו אקלים שמתאים לך דרך האנשים שאת בוחרת ואפילו לעשות שינוי באקלים הישובי כולו...מאחלת לך בהצלחה

[ענן_בעננים*]

תודה עבור העצות, העידוד והסיפורים.
כנראה שבאמת חלק מהעניין זה הגישה של האדם לסביבתו, וכן לוקח זמן להתרגל ואת זה צריך לזכור.

מעניין אותי כמה קטנים הישובים עליהן אתם מדברות. למשל הישוב בו גרנו עד לא מזמן היה מאוד קטן( 16 משפחות), ומאוד מסוכסך. לדעתי בגלל שהוא כולכך קטן. וזה היה ברמה שממש קשה להתעלם ולהתסגר בבית.
100 משפחות למשל כבר נראה לי יותר אידיאלי.

באופן כללי גודל זה עניין יחסי . בעבר גרנו בירוחם שמונה כ-6000 תושבים , וגן היא הרגישה קטנה מאוד... - אבל בצורה חיובית.

מנסיוני במגורים בדרום במקום קטן יחסית,כל מי שמתיימר להיות המצליח,החברותי,המתקדם בדיעותיו וכ'ו הוא הכי מגעיל ומניפולטיבי ולהיפך
בת הרים , אפרופו ירוחם אני ממש מסכימה עם דבריך. ירוחם מלאה אנשים פשוטים ונפלאים באמת. לעומת זאת גם את מחוספסים אנחנו מכירים..

[בת_ההרים*]

16 משפחות זה באמת קומונה קטנה. יותר קטן מקיבוץ אולי. ואז מאד קשה להתנתק מהכיעור.גם אם משתדלים מאד.
אנחנו בונים עכשיו במדרשה. שם יש 200 משפחות בערך. למרות שאני מפוכחת מאד לגבי העניין החברתי(אי אפשר תמיד שכולם ימצאו חן בעיניך.ותמיד יש את המכוערים או מתנשאים וכ'ו)החלטתי שהיתרונות ביישוב עולים על החסרונות.
עכשיו אנחנו בבישוב דומה לירוחם,עם 6000 איש. הבעיה כאן שגם אם מצאתי את הקליקה שכביכול מתאימה לי(כי אין לי חיבור לדתיים,או לאנשי הקבע וכד')-יש שם בעיות. ואז זה הופך להיות דומה למגורים ביישוב עם 16 משפחות
מספיק שיש עוד 3 משפחות בראש שלך,עם יחסים טובים וחיוביים(כמו שענבר מספרת).

[מורינגה*]

מרגישים שבשידוך הזה בינך ובין הסביבה באמת חשוב לך להצליח. וזה לא אומר שהשיא מגיע בירח דבש, להפך ההתאקלמות היתה בשבילי חוויה ארוכה עם עליות וירידות ,אבל לא יכלתי להרשות לעצמי לסגת , ובמקום זה התמודדתי גם ברגעים של אכזבה, ולימדתי את עצמי גם להתגמש ולהתאים את עצמי למקום - משהו שלא הייתי מעלה בדעתי לעשות כשאני רק כאן כדי לבדוק ,הרי הסביבה צריכה להתאים אלי... וכך בהדרגתיות יש הורדת ציפיות לגובה הראלי... הרי בסופו של דבר אנשים הם אותו דבר בכל מקום . השאלה היא יותר מה אני עושה כדי שיהיה לי נעים .
מסכימה מאד עם הגישה.

מעניין אותי כמה קטנים הישובים עליהן אתם מדברות. למשל הישוב בו גרנו עד לא מזמן היה מאוד קטן( 16 משפחות),
נראה לי ש-16 משפחות זה גודל מאד בעיתי ומועד לפורענות, בכל מקרה. אם זה לא שבט ביולוגי.

באופן כללי נראה לי שזה סוג דבר שאי אפשר לתכנן אותו עד הסוף ולמנוע את כל הסיכונים.

[חופש_להיות*]

ממה שאני רואה בישוב בו אני גרה
כמה רעיונות- איך מכירים ישוב
מתבוננים היטב בוותיקים- אלה שגרים שם מעל 10 שנים- איזה אנשים הם? מה המקום הפך אותם להיות?- כי לדעתי המקום מעצב את האנשים
אלה שנשארו זמן כזה הם אלה שהתחברו איכשהו עם המקום- הפכו דומים לו
שלב שני- חושבים האם כך ארצה להיות?
אפשרות נוספת- מנסים לחוש את המקום- מה עושה לי הנוף? לאיזה תחושה הוא גורם? איזה רגשות עולים בי? איזה מחשבות?

[ענן_בעננים*]

מתבוננים היטב בוותיקים- אלה שגרים שם מעל 10 שנים- איזה אנשים הם? מה המקום הפך אותם להיות?-

חופש הערה מצויינת - אני רואה את האיזור בו אנו גרים, עכשיו שיש בו הרבה ותיקים שהפכו לאנשים קשים. באמת נותן אינדיקציה טובה.

ואם כבר שוב פתחת את הדף הזה, היו לי עוד כמה הרהורים בנושא בזמן האחרון לגבי ילדים ומקומות:
יצא לנו לראות ישובים בהם יש מגוון של אנשים, אבל דווקא אחד המקומות היותר מעניינים שראינו מבחינת מיקום שטח ונוף מדהים הוא מקום די הומוגני -ז"א תושבים מעדה מסויימת שגרים במקום. האנשים מקסימים (גם אחרי 20 שנה ), אבל יש לי את החששות ממקום שבו כולם אותו הדבר.
להבדיל בירוחם בה גרנו בעבר,יש אוכלוסיה מגוונת, וזה נפלא בעיני. כך ילד יכול להכיר מגוון של אנשים וצורות חיים (וגם לי באופן אישי זה יותר מעניין). מצד שני, אני מניחה שבישוב קטן קשה יותר למצוא מגוון - אם כי לא בלתי אפשרי.

[חופש_להיות*]

כן, עננית, זאת באמת בעיה, ההומוגניות
כי אז יש פחות מקום לשונה ולאחר. אני מכירה יישוב שהוא גם קיבוץ, גם יישוב קהילתי, יש בו אנשים רגילים ובורגנים, קיבוצניקים שהתברגנו, זרוקים, חוזרים בתשובה, ועוד.
זה יכול ליצור גם בעיות, אבל זה בטוח יותר מעניין ממקום שבו כולם אותו הדבר
אצלי ביישוב שמתי לב שמי ששונה מאוד בסוף עוזב, או יורד למחתרת וחי את חייו- וזה מאוד עצוב
מצד שני, אם האנשים מקסימים ברובם, והמקום טוב,לכו על זה. ילדים יכולים להכיר ולהתוודע לשונה אם אורח החיים שלכם פתוח- זאת אומרת שיש לכם חברים ממקומות אחרים ,אתם אוהבים לנסוע, ומזמינים אליכם הרבה אורחים.

[פלוני_אלמונית*]

פשוט למחוק אותו. דף_ למחיקה

[שרה_ק*]

למה למחוק? זה עוזר לעוד אנשים שמתלבטים על ישוב!

[ענן_בעננים*]

הי קרוטונית
עבורי הדף אכן עשה את שלו ואינני זקוקה לו יותר. מכיוון שהתובנות שנכתבו כאן מאוד עזרו לי בזמנו , וכפי שאמרה שרה ק, אולי יעזור לאחרים,
אני מציעה לתייק במדור בית / מגורים וכו'.

מה דעתכם?

[סבטקסט_כפול*]

יש עוד דרכים לדעת?
איפה שאנחנו רוצים לעבור לגור הסטיגמה על אנשים ותיקים הוא שהם הפכו להיות סנובים.מה זה אומר על המקום?

[פלוני_אלמונית*]

שלום לכולן ולכולם,
אנחנו מאזור הצפון ומחפשים בדחיפות דירה/בית באזור אשתאול. לא מכירים את האזור פרט לטיולים שערכנו שם. מסובל להגיע עם ילדה ותינוק לסיורים בישובים השונים. מי יכול/ה לשפוך קצת אור על העניין? מעוניינים לגור בישוב מעורב או חילוני. רצוי עם משפחות עם ילדים קטנים, קהילה פעילה וחברותית. מחירי שכירות לא בשמיים. מחפשים יחידת דיור את בית של 2-3 חדרים. ואם יש שם משפחות בחינוך ביתי אז בכלל זה נפלא. מכירים משהו כזה?