איפה האבא

[איפה_האבא*]

זהו דף בית אישי שלי, מקווה שהפעם אצליח לעשות זאת.

טוב, הגעתי לגיל בו השעון הביולוגי שלי כבר מרעיש מדי, וכיוון שאין לי בנזוג כרגע, אני מחפשת גבר בוגר עם ראש אלטרנטיבי/ אקולוגי ל הורות משותפת. רצוי שהוא יהיה מאזור פרדס חנה, ויחד עם זאת אני פתוחה למעברים ואקבל בברכה כל הצעה. אתם מאוד מוזמנים להעביר את בקשתי לכל חבר או מכר שעשוי להתעניין.
תודה

[מתעניינת*]

מנסה לעזור בדיוק בסופ"ש הזה התפרסמה כתבה במקומון שלנו שמצורף לידיעות על אתר מיוחד להורות משותפת ממה שהבנתי בכתבה יש שם מאגר בלתי נדלה ממה שאת מחפשת . לא יודעת אם את מכירה או לא האתר נקרא "my child". בהצלחה!

[מתעניינת*]

תיקון כותבים " mychild" .

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

בהצלחה!

אני עצמי בהורות יחידנית, אישית לא מצאתי יתרונות שמדברים אלי בהורות משותפת, למרות שאני מכירה (מרחוק) הורים שזה התאים להם והם מרוצים. אם תרצי לדסקס בנושא על פניו השונות את מוזמנת.

[איילת_גרינברג*]

זהו האי מייל של חברה שלי שילדה לא מזמן עם הסכם הורות.
תוכלי לכתוב לה. [email protected]

בהצלחה!

[עינת_גל*]

אני שמעתי טובות על המרכז להורות אחרת בתל אביב, שמפגיש בין גברים ונשים המעוניינים להקים משפחה ללא קשר זוגי. יש באתר שלהם גם מאמרים שאולי יעניינו אותך (ואולי את בכלל כבר מכירה אותם?). האתר שלהם: http://www.alp.org.il/
גם אני לא מצאתי יתרונות שמדברים אלי בהורות משותפת והריתי מתרומת זרע, אבל אני חושבת שהורות משותפת, למי שזה מתאים לה, יכולה להיות נפלאה. בהצלחה!

[איפה_האבא*]

תודה לכל אלו שכתבו לי כאן. אכן, אני יודעת על כל הגורמים שעוסקים בנושא של הורות משותפת ואחרת, ואני גם רשומה בחלקם. ניסיתי גם כאן, בתקווה שמתוך קהילה כזו יכול להגיע אלי אדם דומה לי בהתכוונויות שלו בחיים.

לשתיים שכתבו שלא מצאו שום יתרון בהורות משותפת - אני דווקא מוצאת כמה יתרונות, ויחד עם זאת יודעת שאם לא אמצא את האדם הנכון אעדיף לעשות ילד לבד. כרגע אני בחיפוש, והדרך תוביל למקום הנכון, אינשאללה. בעזרת השם.

[חדורית_אחת*]

קודם כל שיהיה לך בהצלחה.
זה תהליך ארוך ומורכב ולעיתים מתיש ומתסכל עד ש.....
עד ש...... התינוק/ת נולד/ת. ואז זה בלי מילים.
בכל מקרה- בדיעבד, מה שלא הייתי מוותרת בשום פנים ואופן זה לדעת איכשהו את זהות האב.
גם אם זה אומר שרק בגיל מבוגר אפשר לבדוק וכו'.
חוסר הידיעה הזה , עבורי קשה מאד אבל זה מאד אישי וזו רק הרגשתי האישית

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אהלן אפשר בהחלט לדסקס כאן אם תרצי. מה מטריד אותך? אילו ספקות עולים?

[חדורית_שנייה*]

אל תוותרי על אבא. גם אם בסוף זה לא יסתדר כמו שרצית, לפחות הילד שלך יוכל לדעת מי זה אבא שלו. וזה שווה המון. ככה את גם יכולה לדעת שהוא באמת נראה טוב ולא רק בעיניי האחיות בבנק הזרע. מאד קשה לגדל ילד לגמרי לבד. מניסיון. תמשיכי לחפש שותף להורות.

[חדורית_אחת*]

ככה את גם יכולה לדעת שהוא באמת נראה טוב ולא רק בעיניי האחיות בבנק הזרע.

כמה שזה נכון.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

_ככה את גם יכולה לדעת שהוא באמת נראה טוב ולא רק בעיניי האחיות בבנק הזרע.
כמה שזה נכון._
אולי נכון, אבל למה זה רלוונטי איך האבא נראה?
בכל יום אני מעדיפה תורם שנראה ככה-ככה על פני אבא חתיך ושרמנטי שזונח את הילד שלו / מתחמק מתשלומי מזונות / גורר את האמא לבתי משפט, ובאמת ששמעתי יותר מדי סיפורים, גם בקשרים שהתחילו כנישואין מאושרים ועל אחת כמה וכמה בהסכמי "הורות משותפת" למיניהם, שהתחילו בחיפוש נואש וחפוז של האמא, כמו שמייעצים כאן, אחר מי-שלא-יהיה-ובלבד-שיהיה-אבא. הסכמי הורות משותפת שכוללים לינה של הילד בכל לילה בבית אחר, למשל, גורמים לי לחשוב שלעתים עדיף לגדל ילד לגמרי לבד

מאד קשה לגדל ילד לגמרי לבד.
נכון.

[חדורית_אחת*]

קרוטונית- מסכימה שהעובדה שיודעים מי האבא לא מסדרת את כל החיים .
עדיין הייתי מנסה למצוא דרך שיש בה כתובת מהיכן הגיע המטען הגנטי . קצה של חוט. גם אם המסגרת נשארת חדוריות לחלוטין.
וחוץ מזה- זו דעתי האישית בלבד ואינה מקישה על כל מקרי ההולדה של ילדים לאימהות חדוריות באשר הן.
ו....... כן הנושא טעון ביותר.........

[חדורית_שנייה*]

הי קרוטונית, אני ממש חדורית לגמרי. בלי בתי משפט, בלי תביעת מזונות, בלי לנג'ס לאבא. אבל מצד שני - אני לפחות יודעת מיהו, יש לי צילומים להראות לילד שלי ובכלל לא מזיק לדעת שגם הבן שלי יצא חתיך ושרנמטי כמו אבא שלו. יש לי 100% מידע על האבא, שזה הרבה יותר ממה שהייתי משיגה מבנק הזרע. ולעומת זה, 100% אחריות ללא שום מאבקים או עימותים עם האבא. ואולי לאיפה האבא תהיה הזדמנות למצוא גם אבא פעיל ומעורב ומשלם ותומך. ואם הוא בסוף יבריז - אז לפחות היא תדע מיהו. כי הסקרנות זה החלק הכי קשה בתרומת זרע אנונימית.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

100% אחריות ללא שום מאבקים או עימותים עם האבא
מאחלת לך שזה יימשך כך כל חיי הילד.

כי הסקרנות זה החלק הכי קשה בתרומת זרע אנונימית
לא יודעת. לי זה לא קשה כלל וזה לא מטריד אותי. יותר מעניין אותי מה שיש.
אולי הילד כן יסתקרן ויתעניין - גם הוא יחיה עם מה שיש. בדיוק כמו ילד ג'ינג'י או נמוך או גבוה.
בכל אופן חשוב לחשוב מה המטרה שלך: מטרתי שלי היתה להקים לעצמי משפחה ולגדל ילד, לא לנסות לחקות משפחה נורמטיבית באופן מזויף. לטעמי יותר קשה להסביר לילד למה יש לו אבא ואמא שלא מתקשרים אלא סביב הטיפול בו, מאשר להסביר למה אין אבא.

אני מסכימה שמי שהנושא הזה של זהות האב כן בוער בעצמותיה ונראה לה קריטי, צריכה לבדוק את המסלול הזה של אב ידוע. אלא שגם כאן יש דרכים שונות בתכלית (ומהרמזים של חדורית שנייה לא ברור מה הדרך שלה):

• תרומת זרע מאב ידוע (מבנק זרע בחו"ל). מקבלים ים של פרטים על התורם, כולל תמונה, היסטוריה משפחתית ולעתים אפילו אפשרות לשוחח איתו בטלפון, לקבל אופציה של איתורו כשהילד יהיה בן 18 וכולי.

• "גניבת זרע" - הדרך הישנה והטובה, שהיא גם לא ממש מוסרית... עם זאת, תאונות קורות גם בתום לב.

• תרומת זרע מאב ידוע אך לא נוכח ולא שותף בהורות, מה שנקרא "ידיד שעושה טובה". אני אישית סקפטית מאוד לגבי הדרך הזו - כבר שמעתי על אבא שהחליט פתאום שהוא כן רוצה לבוא לבקר, ואחרי כמה ביקורים נעלם שוב. אותו תסריט בדיוק יכול לקרות גם בגיל 4 וגיל 8. איך מסבירים לילד דבר כזה? האם למנוע ביקורים של האב? הוא אחרי הכל אבי הילד. אפשר להגיע אולי להסדרים והסכמים, אבל זה לא תמיד מובטח ומאוד פרוץ (כיוון שהתנאים לא סוכמו מלכתחילה, וגם כיוון שהאב כנראה לא סגור על עצמו שהוא רוצה לתפקד כאב, וגם מפני שהיחסים בין האב והאם אמורפיים ומעורפלים).

• הורות משותפת פאר אקסלנס, עם חוזה והכל. אני מכירה מקרים שזה עובד נהדר לאורך שנים ומקרים שזה קטסטרופה. בשורה התחתונה לא נראה לי בריא לחלק תינוק רך או אפילו ילד גדול בין שני בתים. אבל אולי אם האמא מאמינה שנוכחות האב קריטית, היא תשדר את זה לילד וזה יעבור.

[מי_מה*]

חושבת שבוהורות, זוגית או יחידה, אין כללים. מה שטוב לאחת יכול להיות זוועתי לאחרת . לכן אין טעם בעיצות עשי ואל תעשי.
אין עוררין על כך שלהיות אמא יחידה זה קשה. כאן כולנו מסכימות.
אז איפה האבא , אני רק מאחלת בהצלחה בכל דרך שתבחרי.

[חדורית_אחת*]

תרומת זרע מאב ידוע (מבנק זרע בחו"ל). מקבלים ים של פרטים על התורם, כולל תמונה, היסטוריה משפחתית ולעתים אפילו אפשרות לשוחח איתו בטלפון, לקבל אופציה של איתורו כשהילד יהיה בן 18 וכולי.

אני ,כשעשיתי את התהליך, לא בררתי על האופציה הזו. האמת שאפילו לא חשבתי שזה כל כך חשוב אם ממילא אני מביאה ילד מתרומה .
לכן אני כותבת כאן- כי היום זה כן נראה לי חשוב.
ברמה שלא קשורה ליום יום ואפילו לא לאושר או לשלמות של הילד.

[חדורית_אחת*]

מצד שני- כל כך הרבה גורמים קשורים לזה שאני מצטרפת ל מי מה :
מה שטוב לאחת יכול להיות זוועתי לאחרת . לכן אין טעם בעיצות עשי ואל תעשי.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

לכן אין טעם בעיצות עשי ואל תעשי.
בהחלט. מקסימום בשיתוף של כל אחת וחוויותיה.

[נאוה_פרנס*]

אני כאן בהזמנת קרוטונית שחשבה ש: "דעתך שונה משלי, לכן אולי יעניין אותך להגיב"

אז תודה קרוטונית על הפניית תשומת הלב שלי, ואני לא כל כך בטוחה שאני באמת חושבת אחרת.

איפה האבא יקרה,
הריתי דרך בנק הזרע מתרומת זרע אנונימית.
הבן שלי, היום בם 12.5, עבר כל מיני תהליכים עם נושא האבא החסר,
עם זאת, אם תשאלי אותי מה הייתי עושה לו ידעתי את מה שידוע לי היום,
התשובה (שאולי תפתיע את קרוטונית) היא: חד משמעית כן!! הייתי עושה בדיוק את אותו הדבר.....

הדרך בה בחרתי התאימה לי אז, ומתאימה לי היום.
וכבר בירכתי על החלטותיי לא פעם ולא פעמיים.

ובכל זאת, מנקודת הראות של הבן שלי, אני יכולה לראות גם צדדים אחרים,
ולכן יכולה להבין את מניעייך לחפש פרטנר.

אני חייבת לרוץ - אמשיך מאוחר יותר

[איפה_האבא*]

וואוו, נכנסתי היום לאתר אחרי הרבה זמן שלא, והופתעתי לראות כל כך הרבה תגובות ודיונים. תודה, תודה, תודה לכולכן, זה מאוד מרגש אותי להרגיש את האכפתיות שלכן ואת הרצון לעזור. בינתיים די התייאשתי מלחפש אבות באינטרנט, אבל כשאני במצב רוח טוב במיוחד אני ממשיכה, ושלחתי טפסים לאימוץ בארץ, ואני עדיין מקווה מאוד שהבנזוג שלי יגיע כנגד כל הסיכויים, ובקיצור - עדיין לא נופלת החלטה. נותנת לעצמי חודש וחצי, עד תחילת שנת 2008 תפגשו כאן מישהי עם החלטה ברורה.
ואולי מישהי יודעת כמה עולה תרומת זרע מחו"ל? ואיפה בחו"ל? ואיך הזרע מגיע אלי? תודה

מצרפת לך מאמר על תרומת זרע .
יש בו גם התייחסות להליך תרומת הזרע מחו"ל.

[חדורית_אחת*]

ואיפה בחו"ל?
question]קישור לאתר עם מידע id[/po]=46

סתם שוטטתי- לא ממש מכירה.

בכל מקרה- שיהיה בהצלחה.
ואגב אימוץ בארץ- את מתכוונת לאימוץ ילד גדול ולא תינוק?

[רוקדת_לאור_ירח*]

אני חושבת שיש כאן הרבה מאד נקודות שעלו בדיון ואני חושבת שבסופו של דבר אין דרך אחת שנכונה ומתאימה לכולן, כל אחת והמסלול הנכון לה, שהרי החיים מובילים אותנו למקומות בהם עלינו להיות כדי לצמוח, כך או כך.
ובכל מקרה לגדל ילד ללא בן זוג כך או כך זה לא פשוט בכלל.
לפני שהריתי בהחלט חשבתי על בנק הזרע.
מודה שנרתעתי מהתהליך ולאו דווקא מהאלמוניות בעניין הגנים. היה לי קשה לראות את עצמי עוברת תהליך רפואי שלא לצורך, בדיקות , זריקות של הורמונים, הזרעות וכל זה בשביל משהו שנראה לי שיא הטבעיות. לא הסתדר לי עם האישיות שלי והרתיעה מכל מה שקשור בבתי חולים והמימסד הרפואי (נו, אז בסוף ילדתי בבית חולים). זה היה עוד לפני שחשבתי בכלל על בעיית/חוסר בעיית הזהות. בשיא הטבעיות נכנסתי להריון מפעם אחת מקרית... (ממישהו שהכרתי זמן רב).
כשהייתי בהריון גיליתי במהלכו על עצמי שהיה לי מאד חשוב שלילדה שלי יהיה אבא. הרבה זמן עשיתי הרבה והייתי מוכנה לוותר על הרבה כדי שיהיה לה אבא נוכח. מבחינתי כמו שאני מסתכלת על זה, זה השתלם לי. לא מהבחינה הכלכלית דווקא אבל מבחינת הקשר של הילדה עם אבא שלה. עם הזמן הקשר הזה הלך והתחזק והמחוייבות שלו גדלה (למרות שהיתה מהתחלה) למרות שכלכלית הוא לא בדיוק היה מעורב עד לאחרונה. גם עכשיו בקטנה ולבחירתו.
במקרה, אנחנו בריב כרגע, אחרי הרבה זמן שלא נתגלע ביננו ריב. אז מה? גם הורים שנמצאים יחד רבים. גם הורים גרושים רבים ולעיתים על חשבון הילדים. אני מנסה לעשות שזה לא יפגע בילדה ולא להוציא רפש לידה אבל מצד שני זו בהחלט דרך ללמוד על החיים, על יחסים, על תקשורת, זה לא שהעולם סטרילי.

יש לי חברה שבהליכים בבנק הזרע כבר כמה זמן. למרות שהיו לה בעבר הצעות לכל מיני סוגים של הורות משותפת, קשה לי לראות אותה בכזה דבר, זה ברור שאם אז בנק הזרע (בינתיים לא הולך לה). זה מאד אישי בעייני ומאד תלוי מי את ומה הדברים שבדגש אצלך.
אישית לא חלמתי שלילדה שלי יהיה קשר כזה עם אבא שלה, שהוא ישקיע כל כך ויהיה איכפתי כל כך (אולי כי לא ציפיתי לכלום אבל עם הזמן בהחלט עשיתי החלטה לטפח את הקשר הזה) ולא דימיינתי בחיים שיהיה קשר עם משפחה מורחבת והנה לילדה שלי יש עוד סבים, דודים בני דודים שאמנם פחות קרובים מאשר הצד שלי אבל קיימים ואהובים. בעייני זה הרבה יותר משמעותי מאשר דברים אחרים. נחמד שאני יכולה מדי פעם להאשים את הגנים שלו בכל מיני דברים (בצד שלי זה רק הדברים הטובים) אבל בעייני הגנים זה העניין השולי והקשר זה הדבר המשמעותי. אני לא חושבת שאם הוא לא היה בקשר הייתי המומה מזה, התכוננתי ללגדל לבד ויצא שהרווחתי (למרות שיש לזה גם מחירים עבורי, אני מניחה שחלקם ייפתרו עם השנים והזמן). הילדה שלי אגב לא מתרוצצת בין שני בתים והוא מתראה איתה אצלי, היו תקופות שהוא עזר לי לחסוך על מטפלת/בייביסיטר. ברור לשנינו שהמילה האחרונה לגביה היא תמיד שלי ואם בא לי להתייעץ או לשאול את דעתו אני עושה את זה.

נכון שמבחינות מסויימות היה לי נוח יותר להיות לבד לגמרי במערכה בלעדיו בתמונה, אבל בגדול אני רואה את זה כהצלחה ודבר חיובי עם כל החסרונות. בסופו של דבר כל אחת והשיקולים שלה, מה שחשוב לאחת פחות חשוב לאחרת ומה שאני מסוגלת לספוג לאחרת הוא בלתי נסבל ולשלישית נראה טריוויאלי או נהדר. אני חושבת שמי שבהתלבטות צריכה לחשוב על עצמה ומה טוב לה ונכון לה, מי מודל טוב בעיניה ואיפה היא רואה את עצמה בתוך הדבר הזה.
אני חושבת שלילד זה לא משנה כל עוד האמא חיה בשלום עם מה שיש ולא מרגישה רגשות אשם על מה שיש או אין או יכול היה להיות.

[חדורית_אחת*]

וואו רוקדת. כתבת כל כך יפה.

נחמד שאני יכולה מדי פעם להאשים את הגנים שלו בכל מיני דברים (בצד שלי זה רק הדברים הטובים) D-:

אני ניסיתי תקופה ארוכה להרות מתרומת זרע. וזה לא רק לא הצליח, זה גם שיבש לי את המחזור והביוץ בגלל ההורמונים הרבים.

ואז החלטתי להפסיק ופגשתי מישהו ותוך כמה שבועות הייתי בהריון.

ההורות שלי דומה קצת לשלך: הוא מכיר בילדה , הוא לא תומך כלכלית וגם לא מחוייב.
יש לי עצמאות מוחלטת.

היה זמן שהפסקתי להתראות איתו ואז הוא לא ראה את הילדה למעלה מחצי שנה.
בשלב מסויים פשוט קראתי את הצורך שלה שהיה ברור: היא רוצה את אבא שלה.
אז חזרתי לקשר איתו .
אז יש וויתורים אבל אני נדהמתי כמה צורך היה לה בקשר איתו. כמה יש דברים שלמרות שאני אמא נהדרת (לדעתי..) אני לא יכולה לתת לה. והוא כן.

אני בטוחה שאם הייתי נכנסת להריון מתרומה- זה גם היה נפלא.

כמו שלפני שהפכתי לאמא לא היה לי מושג על מליון דברים- זה אחד מהם: לא היה לי מושג כמה חשוב לילד קשר עם הורה שלו.

אבל מעבר להכל- אני מאמינה בכל ליבי שכל נשמה שמגיעה לכאן, באה בדיוק כפי שהיא צריכה.
למערך ההורי המדוייק שהיא צריכה כדי לעבור את המסלול שלה בדרך הטובה ביותר עבורה.

[איפה_האבא*]

הי לכולן
זאת שוב אני, שמחה לראות שהדיון כאן ממשיך כל פעם בלעדי. האם חייבים לעבור טיפולים הורמונליים כדי להרות מבנק הזרע? זאת עדיין האופציה האחרונה מבחינתי, אבל אם זה מחייב גם טיפולים האופציה הזו נמחקת לגמרי. שבת שלום ותודה

[פלוני_אלמונית*]

האם חייבים לעבור טיפולים הורמונליים כדי להרות מבנק הזרע?
לא. התהליך מבוצע ללא הורמונים.
רק אם מספר פעמים זה לא מצליח- ידברו איתך על אפשרות של הורמונים. ובהתחלה זה הורמונים "קלים".
הכל בהתייעצות עם הרופא שלך.
מה שכן- יש משהו מלחיץ באווירת מרפאת הפריון ואם באמת כמה נסיונות לא מצליחים- הם רומזים ומציעים די בסמכותיות שכדאי לך לנסות הורמונים כדי שלא תאחרי את הרכבת...
בעיקר אם את בגיל סביב ה40 +/-

אני לא הסכמתי והרגשתי די קשה עם זה - שאני לא עושה מספיק ושאני לא אחראית ולא רצינית ברצון שלי להיות אם.

כלומר- להיות מודעים שיש קצת שטיפת מוח במרפאות הללו ולא תמיד בצדק בדרך כלל מהמון כוונות טובות.
אני מצרפת מאמר מעניין על בנק הזרע את יכולה לקרוא ולהבין את התהליך משם.

[סוסת_פרא*]

ושלחתי טפסים לאימוץ בארץ

האם חד-הורית יכולה לאמץ בארץ? חשבתי שלא...

בקשר לגברים פוטנציאליים, מה עם רוני נני?
הוא כתב לא מזמן שהוא מצד אחד רוצה להקים משפחה, אבל אם לא - הוא חושב גם על חד-הוריות. אז אולי כדאי לבדוק?
(טוב, בכל אופן, זה הגבר היחיד מהאתר שעלה על דעתי... )

[סוסת_פרא*]

האם בבנק הזרע צריך לשלם שוב על כל ניסיון? או שזה תשלום גלובאלי?

הנה מאמר על בנק הזרע . את יכולה למצוא בו פרטים על הנושא .

[אני*]

היי. היית הולכת על אבא הומו? וכזה שנמצא בזוגיות?
אני שואלת כי יש לי רעיון לגבי מישהו שהוא אבא אידאלי בעיניי...

[אילה_א*]

האם חד-הורית יכולה לאמץ בארץ?
ילד גדול כן
לשלם שוב על כל ניסיון? כן כאלף שקל לכל מנה (אלק תרומה )


היית הולכת על אבא הומו?
לקחת בחשבון שבאופציה הזאת יש שניים כלומר יש את האבא ויש את הבן זוג שלו
ואצל הומוסקסואלים מחליפים בני זוג לעיתים קרובות יחסית כך שבעצם יש סיכוי שיהיה בתמונה מין חצי הורה שאין לך שום החלטה או בחירה על מי הוא
בעיני זה מפחיד .
וכזה שנמצא בזוגיות? את מתכוונת להומו שנמצא בזוגיות או לגבר שיש לו זוגיות עם אשה אחרת אבל רוצה לעשות ילדים מאוד נשים ?
רוקדת תודה מה שכתבת מאוד עניין אותי

[אני*]

אני מתכוונת למישהו ספציפי, הומו בזוגיות ארוכת טווח. מהטובות שראיתי... ובוודאי יותר משלי ומכל הזוגות הסטרייטים שאני מכירה. הם גם דודים מעולים. לבחור שאני מדברת עכליו יש אחיינים מגיל פעוטות ועד 20 שמתים עליו ובאים לביקורים של יומיים וכדו'. הם גם דודים מעולים לתינוקת שלי. בלי קרבת דם. ואם הייתי בסיטואציה, הייתי בשמחה עושה ומגדלת ילד עם אותו בחור. ואני חושבת ככה כבר 15 שנה. אילה, התגובה שלך נשמעה לי פשטנית ומכלילה. כל מקרה לגופו.

[זאת_שוב_אני*]

אין לי כאן דפבית וראיתי שקראת לי. זה לא שדיברתי על כך (לאחרונה) עם הבחור. רק העליתי את הרעיון. על כן, אשמח בינתיים לתקשר איתך אצלך בדף.

[אילה_א*]

ברור שכל גופו למקרה אבל אם מדובר בזוגיות ארוכה אז בעצם היא נכנסת להורות לא עם עוד אדם אלא עם עוד שני אנשים
אני בהחלט מעורבת בקהילת הגייז בתל אביב ואולי זה מכליל ופשטני אבל אני מכירה כל כך הרבה מיקרים שאני לא יכולה להתעלם מזה או לא להזכיר את זה כנתון שכדאי לקחת בחשבון
ואם בגייז עסקינן אז גם אני מכירה אחד מדהים שרוצה ילדים ומחפש שותפה
ולי יש דף בית

[זאת_שוב_אני*]

אני מכירה עוד יותר הרבה מקרים של אבות סטרייטים ונשואים לאם ילדם שלא נמצאים/לא מתפקדים/בוגדים/עוזבים לחיות עם מישהי חדשה ששונאת את הקודמת ועושה שחור לילדים שלה... ואז את באמת לא מוכנה לזה מראש, כי לפני רגע ורבע תיכננתם לעבור לצמוד קרקע. אבל באמת, למה להכליל? יש גם סטרייטים נחמדים. בקיצור אני שבה ומדגישה שכל מקרה לגופו. כולל ההומו המדהים שאת מכירה. ובהצלחה לכולם.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

לשלם שוב על כל ניסיון? כן כאלף שקל לכל מנה (אלק תרומה )
הגזמת... מאיפה המספר הזה?
350 שקל בבנקים הממוסדים, 800 שקל בבנק פרטי (ששייך לאסותא). לפעמים משתמשים ב-2 מנות בחודש, אולי מכאן הגיע הסכום שנקבת בו.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אני מתכוונת למישהו ספציפי, הומו בזוגיות ארוכת טווח.
כאן השאלה היא לא אם את רוצה שיהיה אבא גיי, אלא אם את רוצה לעשות ילד "עם זוג". הדינמיקה עלולה להיות סבוכה - אולי בן הזוג שאינו אב יתנכר לילד, אולי להפך, הוא "ינכס אותו" בצורה שלא היית רוצה בה. ומצד שלישי זה בעייתי להבהיר לו מראש "הילד רק שלי ושל בן הזוג שלך, והוא לא שלך", כי כן יכולים להתפתח יחסים יפים בין הילד לבין בן הזוג שאינו אב ביולוגי. בקיצור, מסובך.

[זאת_שוב_אני*]

אני רואה שאנחנו מפתחות את הדיון ללא איפה האבא וגם ללא... האבא, או לפחות המועמד שלי, שאפילו לא מנחש איזה דיון ער קיים סביב דמותו הוירטואלית.
ובכ"ז אגיב למה שהעלית קרוטונית: כמובן שנשאלות כאן שתי השאלות, אותן העמדתי מלכתחילה: האם מתאים שהוא גיי? כי זה גם לא מתאים כל אחת, והאם מפריעה עובדת היותו בזוגיות. מהיכרות קרובה עם מערכת היחסים במקרה הזה - אני מאמינה שתתממש האפשרות האחרונה שהעלית:
כן יכולים להתפתח יחסים יפים בין הילד לבין בן הזוג שאינו אב ביולוגי אבל באופן כללי ברור שאת צודקת.
עם זאת אני חשה צורך לסייג פעם נוספת את מחול הספקולציות: אם ואם ואם... אני חיה בזוגיות כמעט קונוונציונלית, ואי אפשר לצפות בה כלום מהיום למחר. אני גם מאמינה קטנה מאוד בציפיות, וחושבת שאם רוצים בטחון מוחלט ומנדט טוטאלי אין אפשרות מלבד בנק הזרע. ואז אין הפתעות... עד שהילד מספיק גדול בעצמו להגיד לך מה דעתו על תהליך קבלת ההחלטות שלך, על סדר העדיפויות שלך (אולי נוחות שלך לעומת עוד הורה בשבילו.. נניח. ) ולהעניק לך את הקונטרה ממנה חמקת כשדילגת על שלב האבא... לא מתכוונת אלייך אישית כמובן זו רק דרך דיבור שכזאת

[איפה_האבא*]

הי לכולכן
שוב תודה על העניין שלכן בנושא ועל הדיון שמתרחש גם בלעדי. זה נותן הרגשה טובה של קבוצת תמיכה...
ומסר ל זאת שוב אני, לשעבר אני - מאוד אשמח לתקשר איתך על הגיי שבזוגיות, רק שמרגיש לי קצת קשה ככה. אז אם מתאים לך שאתקשר אליך ונעשה על זה שיחה קצרה זה יכול להיות הכי יעיל ומהיר. או שתגידי לי איך נוח לך לתקשר אם לא בטלפון. עד עכשיו נפגשתי עם 5 או 6 גייז, ואני לא פוסלת כלום,פשוט מחכה למצוא את האדם שארגיש שאיתו זה מתאים. המון תודה, ביי

[זאת_שוב_אני*]

איפה האבא יקרה! תני לי אימייל ונתקשר בכיף. אני מזכירה רק שלבחור אין מושג ש"מכרתי" אותו כאן בלי בושה
חוצמזה רציתי להוסיף שאני חלילה לא שופטת, רק מהרהרת לי הרהורים.
קראתי מתישהו בחגים כתבה על מישהי שאימצה שלוש בנות ברזילאיות וכשבגרו טסה עימן למצוא את משפחותיהן המקוריות. היא שבה והדגישה בראיון כי חשה שזה יהיה עוול למנוע מהן את "הרצף הגנטי" שלהן, נדמה לי שזה היה המונח שהיא השתמשה בו. לדעת מהיכן באו. זה דיבר אליי, אבל אני גם לא מאמינה שיש כללים. הכרתי גם במהלך החיים לפחות שלושה אנשים שגילו בבגרותם כי אביהם לא היה מי שנחשב לאביהם, עקב בגידה או סוד אחר... עבור כל אחד מהם זו היתה טלטלה איומה, לאחר שבנו זהות שלמה שנסמכת על הורה ביולוגי איקס - מסתבר שלא כך הוא. זה כמובן נושא לדף בפני עצמו, אבל קופץ לי לראש תמיד כשמדובר בהבאת ילד לעולם - באילו תנאים.
יש לי מכרה שאביה לא תיפקד מעולם כאב, רוב הזמן לא היה בתמונה, מסומם ולוקה בנפשו. זה הרצף הגנטי שלה. היא מתכחשת לאביה כבר שנים וכעת היא בהריון מתרומת זרע. האם לילד שלה יהיה יותר קל?! לפעמים נדמה לי שלה לפחות היה מול מה להתייצב.
אני כותבת וחושבת. חושבת איך לפני שילדתי כל זה היה נראה לי אוסף של אנקדוטות

[אפרת_מ*]

אני הפניתי לכאן ואמרו לי שהקישור לא עובד ושגם חיפוש באתר לא הוביל לדף שלך.
איך אפשר ליצור קשר איתך???

[לחשוב_מחוץ_לקופסא*]

היי,
אותי הפנתה אפרת מ, לכאן והנה הגעתי.
בן זוגי ואני תשע שנים ביחד.
אני בת 36 והוא 31.
אני לא רוצה ילדים, בן זוגי כן רוצה.
אני מאמינה שברצון כ"כ עמוק כמו הרצון / אי הרצון להורות לא בריא שאחד הצדדים יוותר, ולכן הרעיון שבן זוגי יעשה ילד עם אישה אחרת, ויהיה אב נוכח הועלה על ידי.
איפה האבא - האם זה כיוון שמדבר אלייך?

[יחידנית*]

אין עוררין על כך שלהיות אמא יחידה זה קשה. כאן כולנו מסכימות
מניסיוני, יש גם המון יתרונות.
למשל, אין ריבים, אין ויכוחים, לא צריך לשכנע אף אחד, הכל נעשה לפי הבנתי ולפי רצוני ועוד. אין ציפיות ולכן אין אכזבות. אני קוראת כאן ובאתרים אחרים כמה אנרגיות נשים משקיעות בניסיונות לשכנע את בני הזוג לעשות משהו, להיות שותפים וכו'. לפעמים הרבה יותר קל לעשות הכל בעצמך, לפי הבנתך, לפי טעמך, לפי רצונך בלי צורך בהסברים, בניסיונות לשכנע וכו'. ויש עוד הרבה יתרונות. למשל, לאף אחד אחר אין זכויות חוקיות לקבוע בנושאים המרכזיים של החיים, למשל חינוך הילדים, מקום המגורים, סגנון החיים וכו'.

אבל אימהות יחידנית אינה מתאימה לכל אחת. למי שזה לא מתאים, כדאי לנסות משהו אחר.

[רוקדת_לאור_ירח*]

לגבי הורות משותפת, כולל הורות עם גיי שנמצא בזוגיות:
דווקא משהו שעלה במוחי הקודח לאחרונה, ואפילו כעניין מעשי בשיחה עם זוג חברים גייז שהם כבר הורים.
העניין הבעייתי בעייני בהורות משותפת, ולא חשוב אם ההורה השני הוא הומו בזוגיות או לא (למרות שזה גם משפיע ובהמשך אתייחס לזה) הוא בעיקר השנים הראשונות.
אנייוצאת מתוך הנחה שמי שכותבת בבאופן לא חושבת לחלק חצי חצי הכל מגיל אפס וגם לא מגיל 3 חודשים.
מה לעשות שתינוק צריך לינוק, לישון קרוב לאמא ולציצי וגם אם מסוגל להחליף בתים 3 פעמים בשבוע בגיל 4 (שבעייני זה מאד בעייתי) זה בטח לא מתאים כשהוא בן חצי שנה. לפי מה ששמעתי וגם גיששתי, בעצם אין גברים שמוכנים מראש להסכם כזה. למעלה מזה אני מכירה הורים שעשו הסכם שמגיל חצי שנה הילד יישן אצל אבא אבל בגיל חצי שנה האמא עוד הניקה, הבינה מה זה תינוק ולא רצתה כל כך לעמוד בהסכם מתוך הבנת טובתו והאבא (שאני דווקא חברה שלו, לטובתי אני אגיד שזה היה הרבה לפני שהייתי אמא וגם שהוא לא שאל אותי והבנתי את הסיפור בדיעבד) הפעיל איומים למיניהם כי יש הסכם ואי אפשר לסטות ממנו.
בהקשר של אבא שנמצא בזוגיות או שלא בזוגיות, אני אומר שמטבע הדברים אב כזה ירצה ויידרש בהתחלה להימצא הרבה ליד התינוק ואך טבעי הוא שבהתחלה יבלה הרבה בבית האם. אם יש בן/בת זוג בתמונה, עלולה להיווצר שם בעיה בהקשר הזה, לפחות בשנה-שנתיים הראשונות שבהן התינוק צמוד יותר לאם.

[איפה_האבא*]

הי לכולן ובאופן מיוחד ל - זאת שוב אני ול - לחשוב מחוץ לקופסא. אשמח לדבר, לחשוב ביחד, להפגש אם נגיע לזה. האימייל שלי הוא
[email protected]
תודה,
שיהיה לכולנו שבוע טוב!

[זאת שוב אני*]

_אנייוצאת מתוך הנחה שמי שכותבת בבאופן לא חושבת לחלק חצי חצי הכל מגיל אפס וגם לא מגיל 3 חודשים.
מה לעשות שתינוק צריך לינוק, לישון קרוב לאמא ולציצי וגם אם מסוגל להחליף בתים 3 פעמים בשבוע בגיל 4 (שבעייני זה מאד בעייתי) זה בטח לא מתאים כשהוא בן חצי שנה. לפי מה ששמעתי וגם גיששתי, בעצם אין גברים שמוכנים מראש להסכם כזה_

מה?? אין גברים שרוצים שהילד שלהם יינק, יותר מזה - חשוב להם שיינק, או שניתן להסביר להם את החשיבות?!
לא מסכימה. זאת כמעט הכפשה של כל הגברים בעיניי.
מי שעדיפות בעיניו "זכויותיו" על טובת הילד, במילא עושה ילד יותר לשופוני ואז אפשר לקנות לו טמגוצ'י (שמעתי שהטרנד חזר) ולסגור עניין.

לאיפה האבא... אז זהו שאני מנסה להשיג את אותו אבא וירטואלי כדי לראות אם הוא בכלל בעניין ולא לדבר דברים בטלים...
אכתוב לך

[יחידנית*]

אני שמעתי על כמה מקרים שבהם האבות התעקשו לקיום הסכם של יום אצל האם יום אצלו מרגע שמלאו לתינוק 3 חודשים. לטענתם אין טעם או צורך להניק מעבר לזה, והם ראו ברצון של האימהות להניק תירוץ לא לקיים את החוזה ביניהם ורצון שהתינוקות יהיו יותר קשורים אליהן.

[רוקדת_לאור_ירח*]

זאת כמעט הכפשה של כל הגברים בעיניי
לא אמרתי שכל הגברים כאלה. חוץ מזה שיש גם הרבה נשים שבטרם היותן אימהות חושבות שזה בסדר והן יניקו רק חצי שנה, לא יישנו יחד וכו' ותוך כדי הנקה וחיים עם תינוק מגלות דברים אחרים, ולעיתים גם רק בילד שני. אז אני מכפישה את כל הנשים? לא, אני פשוט אומרת שהרבה מההסכמים האלה נעשים על ידי אנשים שאין להם עדיין מושג מה זו הורות וכשזה מגיע לידי מעשה אז אכן האב דורש מימוש הסכמים והאם רוצה את התינוק קרוב.
שמעתי כבר ממישהי שרצתה הורות משותפת ושזה נפל על כך שהיא רוצה ילד איתה בבית עד גיל שנתיים.
לא תמיד נשים יודעות מראש והן עושות הסכמים שהן כאימהות מאד מתקשות לעמוד בהם, כי זה אחרת לעשות הסכם תיאורטי שהילד יישן אצל אביו מגיל חצי שנה (ואני לארג'ית עם הילד) לבין להיות מוכנה לזה כשאת מניקה ומבינה הורמונלית מה זה להיות אמא (ולא שאבא זה לא חשוב כשיש כזה).

[זאת_שוב_אני*]

איפה האבא יקרה - דיברתי עם "המועמד" שהיה לי בראש והוא הסביר לי שבשבילו זה עקיף מדי להכיר מישהי לצורך העניין, ושאם זה לא קורה לו באופן אורגני יותר - יוותר על חווית ההורות.

היי רוקדת. עכשיו הבנתי אותך יותר טוב. כלומר לקחת בחשבון ולחשוב על כל התסריטים - באמת חשוב מאד. אבל לא לפסול על סמך סיפורים כאלה ואחרים, אלא לחיות את הסיפור שלך - גם חשוב. בדיוק הסתיימה עכשיו שיחה על המרפסת שלי: במקרה הגיע איזה חבר של חבר וסיפר שהוא בתחילת תהליך של הורות משותפת עם חברה טובה שלו. גם היא חיפשה אב באינטרנט, ואז גילתה אותו ממש מתחת לאפה... העליתי בפניו את הנקודות שהובעו כאן, על הנקה, חיבור לאם בשנים הראשונות וכו' והוא צחק. אמר שהוא לא מבין מה יש לאותם גברים ש"נדבקים" להסכמים... מה הם לא מבינים שאין להם ציצי?! אז הנה, יש גם כאלה. על הדרך הוא סיפר על כל מיני חברים שלו בקונסטלציות שונות ומשונות של הורות משותפת, רשמיות ולא רשמיות. היה מרענן ביותר. משהו מאד מחובר לחיים.

לזאת שוב אני קשה עם כל מה שכולל את המילה בנק בשמו
(איך אתם עושים את הסוגריים המשולשים האלה?)

[איפה_האבא*]

הי לכולן

תודה לך זאת שוב אני על הברור. חבל לי שהוא לא רוצה להכיר אותי, ויחד עם זאת אני מבינה את הגישה שלו.

[זאת_שוב_אני*]

מכל הלב... ואם יהיה לי עוד רעיון - אציע

[אילה_א*]

הי הבטחת תשובה עד סוף אלפיים ושמונה

מה התקדם ?
מה השתנה ?
מה נסגר?

[זאת_שוב_אני*]

נכון...
אילה, סחטיין על העקביות
בינתיים המכרה שלי שהיתה בהריון מתרומה - ילדה ילדה
ואין מאושרת ממנה
החיים כאלה מעניינים:-)

[איפה_האבא*]

הי אילה, זאת שוב אני וכל האחרות,
לא נכנסתי לכאן הרבה זמן. היום נזכרתי לבדוק אם מישהי הוסיפה כאן משהו. אז תודה על ההתעניינות. נדמה לי שדוקא הבטחתי תשובה עד תחילת 2008. עכשיו יותר משנה אחרי ועדיין אין תשובה, אבל הפעם היא תבוא ממש בקרוב. בסופו של דבר פתחתי תיק בבנק זרע שמביא מנות זרע מחו"ל, בחרתי בזה בגלל שיש שם מסלול של תורם פתוח, כלומר שהילד יכול לקבל את הפרטים של האבא בגיל 18 וליצור איתו קשר. זה נראה לי יותר פייר. מיד אחרי שפתחתי את התיק התחלתי לבדוק שותפות עם גבר הומוסקסואל שרוצה לעשות איתי ילד, וגר ממש ליד הבית שלי. הוא לא דומה בכלום למה שחיפשתי - לא אקולוגי, לא רוחני, לא מעדות השנטי...וכרגע אני בהתלבטות גדולה אם זה הגיוני לקחת שותף להורות ששונה ממני כל כך רק כדי שתהיה לילד דמות אב, ולי תהיה עזרה מעשית וכלכלית. אני מאוד חוששת מכך שהשותפות לא תהיה הרמונית, ומצד שני מאוד מאוד קשה לי לבחור בהורות יחידנית מתורם אנונימי. אין כאן אפשרות טובה, הכל ברירות מחדל, והגעתי כנראה לאופציה שהחשבתי במשך כל השנים האלו כמוצא האחרון. כשאני כותבת את זה המשפט שמופיע למעלה מעל המילים שלי הוא - "כולנו זקוקים לחסד"...

[או_רורה*]

אני יכולה רק לשתף מניסיוני הקונוונציונלי למהדרין: בן זוג ושני ילדים וזה לא חף ממריבות ומחוסר הסכמה.

יש חילוקי דעות - אז מה? לילד יש שני אנשים שאכפת להם ממנו, ולך יש שותף, גם אם לא מלא, גם אם לא תמיד מסכים - אבל שותף.

מהבחינה הכלכלית נראה לי שזה מאוד חשוב, וגם מעשית - אלא אם יש לך משפחת שבט תומכת ואז באמת שאת לא צריכה כלום כי יש לך כל מיני "שותפים".

[או_רורה*]

והגעתי לתובנה הזו עקב חברה שלי שבגיל 35 החליטה שזהו, זה הזמן לילד והיא עושה את זה עם שותף.

[רוקדת_לאור_ירח*]

יש חילוקי דעות - אז מה? לילד יש שני אנשים שאכפת להם ממנו, ולך יש שותף, גם אם לא מלא, גם אם לא תמיד מסכים - אבל שותף.
אני מסכימה עם זה ואצלי הוא אפילו לא שותף, ובכל זאת עוד אדם שהו נקודת התייחסות לילדה, עוד אדם שאוהב אותה, שמבקר איתה, אמנם לא שותף מלא בשום רמה, אבל עוד אדם שנוכח בחיים שלה. מבחינתי זה שווה את הקשיים וחילוקי הדעות, עברנו הרבה מהמורות בדרך, הוא אדם מאד שונה ממני ובכל זאת שמחה שהוא קיים עבורה כדמות ובכלל, למרות שמאד לא קל לי איתו.
אני חושבת שאם את הולכת על הורות משותפת חשוב להסדיר דברים מסויימים, בעיקר אם אתם באים מתפיסות עולם שונות. אני חושבת שהרבה גברים שעושים פוזות של שאנטי מתבררים כלא שאנטי בעליל כשזה מגיע לגידול ילדים ולהיפך. אצלי הלא שאנטי בעליל היה מבסוט מלפשפש אותה, לקחת אותה בלי חיתול והיה קשוב יותר ממני לעיתים בקטעים האלה. אין לדעת.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

הוא לא דומה בכלום למה שחיפשתי - לא אקולוגי, לא רוחני, לא מעדות השנטי...
רציתי לכתוב כל מיני דברים, אבל לא מספיק חשובים. הכי חשוב זה שתגדירי מה התכונות הכי חשובות להורה. האם התכונות הרצויות הן אלה שמנית (שהן בעצם תכונות של "דומה לי")? או שמא חשוב יותר לסנן קודם לפי תכונות כמו נטילת אחריות, חוסר פחד ממחויבויות, מהימנות, כושר התארגנות סביר, היגיון בריא, רוח טובה, כישורי תקשורת טובים, הקשבה (לילד), נכונות לבדיקה עצמית, אפילו הומור עצמי... ואלה סתם דברים שעלו לי עכשיו. אולי לך יש דגשים אחרים, אבל אלה נראות לי תכונות פנימיות שהן הרבה יותר חשובות כשבוחרים מישהו שרוצים שיהיה הורה טוב, ורוצים להיות איתו ביחסים טובים ובדיאלוג למשך עשרות השנים הקרובות. יותר חשובות מהשאלה האם הוא מחזיק מפסטיבל בומבמלה או לא.

[זאת_שוב_אני*]

יש חילוקי דעות - אז מה? לילד יש שני אנשים שאכפת להם ממנו, ולך יש שותף, גם אם לא מלא, גם אם לא תמיד מסכים - אבל שותף.
שמא חשוב יותר לסנן קודם לפי תכונות כמו נטילת אחריות, חוסר פחד ממחויבויות, מהימנות, כושר התארגנות סביר, היגיון בריא, רוח טובה, כישורי תקשורת טובים, הקשבה (לילד), נכונות לבדיקה עצמית, אפילו הומור עצמי...
מה שהן אמרו...

בינתיים נפרדתי מבן זוגי ועכשיו עולות כל הקושיות של הסדרי ראיה, עד מתי להניק וכו'... מאוד לא קל
אבל אני רואה איזה אושר גורם עוד הורה... גם אם לשעתיים ביומיים
וגם אני רואה כמה חשוב
נטילת אחריות, חוסר פחד ממחויבויות, מהימנות, כושר התארגנות סביר, היגיון בריא, רוח טובה, כישורי תקשורת טובים, הקשבה (לילד), נכונות לבדיקה עצמית, אפילו הומור עצמי...
וואו... חשוב לאללה!

[שוות_נפש*]

הי איפה האבא, זאת דילמה ענקית... אני כמעט עניתי לך שאני הייתי הולכת על הבחור מעבר לרחוב.. ולא על מישהו אנונימי.. רק בשביל הילד.. זה רווח נקי כי הילד לא חי בתחושת חסך..
אבל יש כאן אבל גדול... השאלה היא איזה סגנון חיים הוא מתכוון לנהל? אמרת שהוא הומוסקסואל.. זה יכול להיות קצת מבלבל עבור הילד ואז שכרו יוצא בהפסדו...

האם כבר נפגשתם פנים אל פנים?

לא פשוט בכלל.. אוףףף

[איפה_האבא*]

שלום לכולכן, תודה על התגובות, חגשמח

לקרוטונית - תודה על הקריטריונים שניסחת בשבילי. אהבתי. הם מדוייקים, וזה באמת הדבר הכי חשוב. יכול להיות שאני מקשרת בין דברים שלא בהכרח קשורים. כנראה שנדמה לי שאם אדם הוא רוחני-טבעי-אקולוגי-שנטי, זה אומר שהוא בעל מודעות עצמית גבוהה למשל. ובעניין הזה אין לי ספק שרמת המודעות העצמית של השותף להורות איתו אני בקשר לא גבוהה בכלל, וכמובן שמתוך זה גם התכונה שקראת לה יכולת בדיקה עצמית לא מפותחת אצלו, וגם לא החוש הומור העצמי.

ועדיין, בגלל שיש כל כך הרבה יתרונות לכך שאגדל ילד בשותפות ולא לבד, אני תוהה - האם אפשר בכל זאת שאבא כזה יתן לילד דברים אחרים מתוך האיכויות שכן יש לו, ואני אתן יותר בקטע של מודעות עצמית, חקירה פנימית וכולי. נראה לי שכדי לקחת את השותף הזה אני צריכה לרדת מכל הפנטזיות שלי, שזה טוב, אבל אני תוהה אם אני לא הולכת רחוק מדי, לפשרה קיצונית מדי. וגם אני תוהה לגבי האפשרות שלי להיות בקשר עם אדם שרמת המודעות העצמית שלו נמוכה מאוד יחסית לרוב האנשים שאני מסתובבת איתם.

לשוות נפש - הוא אמנם הומו, אבל בזוגיות של 21 שנה. אני מתחילה לראות שבזמנים האלו הזוגיויות בין שני גברים הן יותר יציבות מאשר בין גברים לנשים או בין נשים לנשים. אולי זה קשור לזה שההומואים לרוב בזוגיות פתוחה...ומסוגלים לזה.

[פלוני_אלמונית*]

שואלת אתכן המנוסות- בתי בת כמעט שנתיים
שאלת האבא החלה הן על ידה והן על ידי חבריה- איפה אבא שלה- כי לכולם מסביב יש אבא שהולך לעבודה וחוזר
אני לא בקשר איתו- התכסחנו קשות בהריון והוא לא ראה אותה אפילו
אין לי מושג אם יצוץ בחיינו-לא יודעת אם לקוות שכן או לקוות שלא- ברור שקל לי יותר בלעדיו אבל בתי ודאי תרצה להכירו
איך לדעתכן כדאי להתחיל לספר עליו- רוצה לומר את האמת ומצד שני לא לטפח אצלה ציפיות ולא לטפח מקום לרגשות של הוא לא אוהב אותי וכאלה
ברור לי שצריכה להיות כאן גירסה עם דגש על ה"יש" ולא על האין ולא על האולי .
מה אומרות בנות עם קילומטראז' ?
אשמח לעצתכן.תודה מראש

[רוקדת_לאור_ירח*]

אצלנו יש אבא בתמונה ככה שממש אין לי צורך להתמודד עם השאלה הזו. יש שאלות אחרות שגם הגיעו בגיל אחר, למשל למה אנחנו לא גרים יחד או שהיא הציעה שנגור יחד.
התכסחנו הרבה פעמים ולא רק בהריון, רק שלי יותר חשוב שהוא יהיה נוכח מאשר האגו שלי (בדרך כלל, לפעמים אני מועדת כמו כולם) גם כשהמחיר עבורי לעיתים כבד אני אישית חושבת שזה בדרך כלל שווה את זה.
קראת לי ואכן באתי, אני מכירה כמה ילדים שלא רואים את אביהם או לא פגשו בו מאז ההריון/לידה.

מה שאני יודעת הוא שאפשר ורצוי לענות: במשפחה שלנו יש אמא ו X , נניח אמא וענבר. לא חייבים לענות לילדים אחרים על שאלות בהקשר הזה, ואם שואלים איפה אבא שלה אפשר להגיד "לא פה". אני לא חושבת שאלה תשובות שמתאימות לגיל 6, אבל לגיל שנתיים בהחלט. אני בהחלט חושבת שיותר מדי מידע גורם לילדים (בעיקר אם הם חכמים ונבונים) לחרדות ומחשבות מיותרות.
לאט לאט אפשר לחשוף יותר מידע גם בהקשר של מה שהיא נחשפת אליו בסביבה. ראיתי ילד בן 3 שואל "נכון יש לי אבא?" ו"איפה הוא " ואמא שעונה "כן, בטח שיש לך אבא" ו"הוא לא פה, הוא רחוק מאד" (במקרה המסויים האב חי בחו"ל והילד לא פגש אותו). בגילאים האלה התשובה הזו אמורה לספק וזה נראה לי נכון.
כמו שאני מבינה את זה, עדיף לתת מעט מידע מאשר הרבה ולענות תשובות קצרות שעונות על השאלה של הילדה ולא מה שנדמה לנו כמבוגרים שנשאל. לא לשקר, אבל גם לא צריך להעמיס במידע.

[רוקדת_לאור_ירח*]

ועוד משהו: הילדה שלך לא יודעת רגשית מה זה אבא. היא יודעת שלאחרים יש משהו שלה אין. זה יכול להיות כמו צעצוע שלאחרים יש ולה אין, בשלב זה. לא שאני טוענת חלילה שחשיבותו של אבא זהה לצעצוע אלא אומרת שמבחינתה השאלה היא למה לאחרים יש ולי אין ולא באמת שאלה שמבינה את המהות של האב ואת כל השאלות של האהבה שהלבשת עליה, לא בשלב זה. בהמשך זה אולי יגיע, אבל כרגע זה ממש לא בעניין.

[פלוני_אלמונית*]

תודה לך רוקדת

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

פלונית, רק עכשיו ראיתי שהזמנת אותי לענות כאן בדף @} עד שהגעתי, אני רואה שאין לי מה להוסיף הרבה לדברי רוקדת.