מלים הורגות יומן קריאה

בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי בשמת_א* »

והנה, במקום שהאבא יתמוך בבן שלו שמתמודד עם מחלה קשה, הוא מנסה להפיל על הבן שלו את העבודה הרגשית שלו
וואו, הלכתי לקרוא את הקישור שנתת. איזה בלוג מדהים! בהתחלה חשבתי שזה גבר שכותב אותו, אבל אחר כך הבנתי שזו אשה. מרשימה ביותר. התשובות שלה מעולות (ואני כמובן מאוד אוהבת את הפרקטיות והפירוט היפה שלה, עם תסריטים לכל מקרה ועם "לקרוא לילד בשמו" וכל זה, אבל, נו, כמובן... P-: ).

פורשת כנף, וואו וואו וואו, איזה תיאור משובח של ההתנהלות שלך מול אביך - אליפות |Y|
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי אישה_במסע* »

_את לא תרימי את היד שלך ככה עלי בבית שלי. תצאי מהבית. הוא אמר.
אז יצאתי והוא ניסה להמשיך וללכת אחרי._
ואוו! כמה מניפולטיבית בשתי שורות! קודם, הוא מציג את זה כאילו את נוהגת כלפיו באלימות (וזה כשאת מונעת ממנו לנהוג כלפייך בצורה מאיימת). אחר כך, הוא מנסה לגרום לך להתנהג כמו שהוא רוצה באמצעות איום. ואיך אני יודעת שזה איום ולא הצבת גבול? כי כשמציבים גבול, רוצים שהאדם יתנהג כמו שאמרת לו להתנהג. ואת, עשית בדיוק מה שהוא אמר! ומה הוא עשה, שמח והודה לך? לא, עקב אחרייך! מה שגם סטאלקרי בצורה מטרידה, גם מאיים, וגם מראה על מניפולטיביות.

ואת לא נפלת באף אחד מהפחים האלו! מרשים מאוד!


אני כמובן מאוד אוהבת את הפרקטיות והפירוט היפה שלה,
כשקראתי אותה, הבנתי שהיא ממלאת את הנישה שחסרה לי בעברית. של עצות הצבת-גבולות שבאות מהשקפת עולם דומה לשלך, עם פירוט ודוגמאות ותשובות לאנשים אמיתיים. רק במצבים פחות קיצוניים, לא ממוקדי התעללות. אבל כאלו שיודעים לזהות אותה ולהצביע אותה, ולא מנרמלים התנהגויות מתעללות רק כי הן נפוצות ומקובלות.
ואז כמובן התחלתי לקשר לבלוג הזה בכמה וכמה דפים פה בבאופן, כי רציתי נורא לחלוק את ההתלהבות שלי מהבלוג הזה.
בכלל לא מפתיע אותי שאהבת אותו. וכייף לדעת שעוד מישהי אוהבת ומעריכה אותו כמוני :-)
מישי*
הודעות: 130
הצטרפות: 11 דצמבר 2003, 23:50

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי מישי* »

אישה במסע, גם אני רוצה להודות לך על הקישור לאתר של הקפטן. ממש מעניין וחשוב
זרח_הפרח*
הודעות: 529
הצטרפות: 20 מרץ 2010, 20:33
דף אישי: הדף האישי של זרח_הפרח*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי זרח_הפרח* »

לראשונה לא הרגשתי מעורערת...
מדהים. כמה פשוט, ככה קשה.

בסרט בשם "עגונות", לא בטוחה בשם, דיברה אישה שהמון שנים חיכתה לגט מבעלה. הסרט עוקב אחרי כמה נשים מסורבות גט. אחת מהן צולמה כשקיבלה את הגט המיוחל. והתיאור שלה היה "פלא ונס. כל יום שאני קמה בבוקר ויודעת שאני לא קשורה אליו יותר הוא פלא ונס".
וזה אחד לאחד התיאור. כל יום שאני קמה בבוקר, לא מתחבאת מאחורי מכוניות כי אולי אבא שלי יעבור ויזהה אותי עוברת ברחוב, לא חוזרת לבית עם בנזוג מתעלל, כל יום כזה שמגיע הוא פלא ונס. לא פחות.
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53
דף אישי: הדף האישי של קור_את*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי קור_את* »

מי אני ולי את, אם אתן קוראות פה, האם אתן מודעות למה שקורה באתר התמיכה עם פורשת כנף?

אגב,
בסרט בשם "עגונות", לא בטוחה בשם, דיברה אישה שהמון שנים חיכתה לגט מבעלה.

העגינות היא אחת הדברים שבהן נשים משתפות פעולה עם דיכוי והתעללות. במקום להימנע מלהתחתן דרך הרבנות (ואפשר להתחתן בדיוק לפי היהדות בלי הרבנות) ולעשות הסכם, או אם נשואות כבר, אז פשוט להתחיל חיים עם מישהו אחר, כולל ילדים, הן מפקידות את גורלן בחוקי דת מגוחכים ודכאניים. יש לי יותר ממכרה אחת שהתחילו חיים חדשים עם בן זוג חדש (כולל ילד נוסף) כשעוד נחשבו נשואות. הילדים נהדרים, הכול בסדר. כולם חיים יפה.
מי_אני*
הודעות: 102
הצטרפות: 17 יולי 2005, 15:02

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי מי_אני* »

כן. קצרה בזמן ובפנאי נפשי. מדוע את שואלת? נראה שהיא אשה חכמה שרואה נכוחה. מלבד שעכשיו חושבת שלא ינהג באלימות, אחרי שכבר נהג באלימות...
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53
דף אישי: הדף האישי של קור_את*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי קור_את* »

כן. קצרה בזמן ובפנאי נפשי. מדוע את שואלת? נראה שהיא אשה חכמה שרואה נכוחה. מלבד שעכשיו חושבת שלא ינהג באלימות, אחרי שכבר נהג באלימות...

היא פשוט נכנעה ערב אחד והודיעה לו שהוא יכול לחזור. אחרי שחיזקנו אותה כמה כותבות, התחרטה וממשיכה בפרידה. מתברר שהוא אלים פיזית ממש. היא לא חושבת שלא ינהג באלימות. היא פשוט די בודדה. אבל היא מדהימה וגיבורה ולא מושכת את העניינים ולא מכחישה דבר.
חלק היא מחקה, כי הוא נכנס לדף.
נראה לי שכדאי לתמוך שם. שלא כמו כמה אחרות, היא ממש צועדת קדימה (הוציאה אותו מהבית, נפרדת ממנו, מבינה שמגיעים לה חיים של חופש מאימה). התמיכה ממש מקדמת אותה ולא נשפכת לריק.
זרח_הפרח*
הודעות: 529
הצטרפות: 20 מרץ 2010, 20:33
דף אישי: הדף האישי של זרח_הפרח*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי זרח_הפרח* »

שוב אבא שלי, הפסיכופת.
הגיע היום לביקור עם הבתזוג.
הוא חולה ריאות קשה, קנה עכשיו מכשיר חמצן. כל הביקור יושב ומתלונן כמה זה כבד, ואיך הוא אמור להסתובב עם הדבר הזה עליו.
מתארגנים ללכת. הבתזוג, כמובן, סוחבת עליה שלוש שקיות ואיך לא, את מכשיר החמצן שלו (הוא לא משתמש רוב הזמן).
הוא יושב עדיין, ומקשקש. היא, עומדת ליד הדלת, השקיות והמכשיר עליה, ומחכה.
סופסוף אני אומרת לו, "תראה, היא עומדת וסוחבת, הרגע סיפרת כמה זה כבד"
והוא, בתנועת יד מבטלת, "מה פתאום, זה קטן עליה, בשבילה זה לא כבד"

אשמח לעזרה לפרק את התגובה שלו בסגנון "מילים הורגות", עם הנחות היסוד וההוראות שהוא מכיל. משום מה אני לא מצליחה.
בבטן אני מרגישה שזה עוד משפט כזה, אבל רוצה להבין בדיוק למה (בשמת א ?)

תודה {@ {@
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי בשמת_א* »

זרח הפרח, ממליצה לך לקנות את הספר, עם אבא כזה.
בוודאי שזה עוד משפט כזה, אבל הבעיה בכלל לא במשפט... אין לך מה לחפש במלים. המלים נורמליות. מה שמסתתר מאחוריהן זו הבעיה: ביטול מוחלט שלה כבן אדם. חוסר אמפתיה מוחלט. הוא קורבן מסכן וקשה לו, היא - מה פתאום. לא צריך להתחשב בה. למה מי היא בכלל. שתסחוב לי.
תזכירי לי מדוע את צריכה לארח אצלך בבית את האנרגיות המזעזעות האלה?
(ועל הדרך, הייתי מביאה לבת הזוג במתנה משהו מעצים, לא יודעת מה. שתרגיש שהיא ראויה ושווה, שאת רואה אותה, מעריכה אותה, מחבבת אותה, חושבת שמגיע לה כל הטוב שבעולם.
לא משהו מחנך. ולא משהו גדול. לא להבהיל. משהו קטן אבל שאת יודעת בוודאות שישדר לה שאת רואה אותה ושהיא ראויה בעינייך).(אה, ואיך אני יודעת שאת רואה אותה? הנה. ראית שהיא עומדת שם עם כל הדברים).
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי לב_שומע* »

זרח, רק אם זה עוזר: במצבים בהם אני חווה פער בין המלים שנאמרו למסר שעבר אלי, לחוויה שהמלים יצרו, וחשוב לי לפענח את זה - אני מנסה, בדמיוני, להעניק קול ופה: אם האנרגיה של המלים , או טון הקול, היו יכולים לדבר - מה הם היו אומרים? אילו הייתי יכולה להעניק מלים למסר שעבר אלי, איך זה היה נשמע?
בסיטואציה שתיארת - כקוראת מהצד שאולי לא קולטת את כל הדקויות - השאלה הראשונה שעולה לי: מי הנמען האמיתי של המלים שנאמרו? זרח או בת הזוג?
מנסה לתת לכולם פה, קול ומלים ולרוב זה עובד לי. (-:
זרח_הפרח*
הודעות: 529
הצטרפות: 20 מרץ 2010, 20:33
דף אישי: הדף האישי של זרח_הפרח*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי זרח_הפרח* »

בשמת, אני בדיוק קוראת אותו עכשיו. לאט לאט. אולי חמישה דפים בשבוע. לא יכולה יותר.

התגובה שלי למשפט הזה שלו היתה, אולי תבדוק איתה שזה באמת לא כבד לה?

תזכירי לי מדוע את צריכה לארח אצלך בבית את האנרגיות המזעזעות האלה?
אני מאוד מחבבת את הבתזוג שלו. שניהם מסתדרים טוב עם הילד שלי (הבתזוג ממש משתדלת, והוא בצד השחקני המשתדל כשהוא בתקשורת איתו). הרבה שנים לא הייתי איתו בקשר, עד שהצלחתי להגיע למצב שאני לא מתעצבנת, לא נעלבת, ואפילו מגחכת מהשטויות שלו. אנחנו בתקופה הכי טובה שלנו כרגע. אין לו שום כוחות עלי. אני יכולה להרשות לעצמי להגיד לו מה שאני חושבת, והוא יודע שאני לא אסבול שטויות ומאוד מאוד מרסן את עצמו בסביבתי.
אבל מול הבתזוג שלו, זה פשוט שובר את הלב.
אני כל הזמן מנסה להיות בצד שלה, בלי להגיד שומדבר מפורש. מדברת איתה הרבה כשהם נמצאים, גם כשהוא ב"אני מדבר עכשיו, מה את מפריעה" שלו. מתעקשת להמשיך לנהל איתה את השיחה. מגבה אותה ככל יכולתי.
יש לך מחשבה מה להביא לה? אין לי שום רעיון...

לב שומע
הנמען פה הוא הבתזוג, וזה בדיוק מה שקשה פה. איך הוא מעז לדבר אליה ככה. איך הוא לא רואה אותה, או, יותר גרוע, רואה אותה ולא שם עליה. אפשר להשתגע.
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53
דף אישי: הדף האישי של קור_את*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי קור_את* »

תזכירי לי מדוע את צריכה לארח אצלך בבית את האנרגיות המזעזעות האלה?

אני גם חושבת שכדאי לצמצם ככל האפשר את המגע איתם. אם את רוצה, אז היפגשי דווקא עם בת הזוג לחוד (אולי תופתעי להיווכח שזה אפשרי).
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי בשמת_א* »

אז היפגשי דווקא עם בת הזוג לחוד
תזמיני אותה אליכם בלעדיו... P-:
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53
דף אישי: הדף האישי של קור_את*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי קור_את* »

תזמיני אותה אליכם בלעדיו

בדיוק לזה התכוונתי.
זרח_הפרח*
הודעות: 529
הצטרפות: 20 מרץ 2010, 20:33
דף אישי: הדף האישי של זרח_הפרח*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי זרח_הפרח* »

ניסיתי. קיבלתי ממנה "את חושבת שהוא ייתן לי להגיע אליכם בלעדיו?"
:'( :'(

היא הרבה פעמים נוסעת לפגוש חברות, ומספרת לו שהיא אצל אמא שלה. נהדר בעיניי שיש לה חברות, ושהיא סומכת עלי ומספרת לי את זה.
אבל בפנים אני רק רוצה לחלץ אותה משם.
מחריד. אני משתגעת בשבילה. וחושבת איזה מזל שאמא שלי העיפה אותו לכל הרוחות מהבית שלנו.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי בשמת_א* »

"את חושבת שהוא ייתן לי להגיע אליכם בלעדיו?"
אין לי מלים.
)-;
היא מודעת לזה שזה לא נורמלי לחיות בתוך טרור כזה? המחשבה היחידה שעולה בדעתי, שהוא כנראה מהווה שיפור לעומת אבא שלה...
זרח_הפרח*
הודעות: 529
הצטרפות: 20 מרץ 2010, 20:33
דף אישי: הדף האישי של זרח_הפרח*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי זרח_הפרח* »

אין לי מושג. אני לא מעזה לדבר איתה על זה ישירות. כשהיא מדברת עליו היא רק מציינת כמה הוא חכם ומוצלח ומבין. ואולי זה מה שהיא חושבת שאני רוצה לשמוע.
מי_אני*
הודעות: 102
הצטרפות: 17 יולי 2005, 15:02

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי מי_אני* »

בוודאי שזה עוד משפט כזה, אבל הבעיה בכלל לא במשפט... אין לך מה לחפש במלים. המלים נורמליות. מה שמסתתר מאחוריהן זו הבעיה:

מקרה קטן שקרה לי השבוע. שעצבן אותי נורא. נורא. שפגע בי. אני כבר לא כל כך בוכה ברגיל, אבל יכולתי לבכות ממנו.
בצהרי אחד הימים אמי חיפשה אותי בטלפון בזמן שהייתי בשיחה. כשניתקתי, ראיתי ששלחה לי הודעה: "שלום. קיבלתי הודעה שהשתמשו בהוט vod. אני לא מנויה אצלם. האם כשהייתם השתמשתם בשרות? אמא"
על פניו, הודעה נורמלית לחלוטין. ואם תגידו לי שאני רואה צל הרים כהרים- אומר לכם: נכון! זה מין "סיכון מקצועי", לאדם שעבר זוגיות מרעילה, ובהבנתו מה קורה בזוגיות גם העבר שלו מתחיל להתפענח מפריזמה שונה.
הרקע פה חשוב: יש לי עוד לא מעט אחים ואחיות,שיהיו בריאים. כולם מבקרים אצל ההורים הרבה יותר ממני. אף אחד מהם לא נשאל (בדקתי). היא גם יכלה לכתוב בקבוצה שלה איתנו, היא עושה את זה. אבל לא. היא בדקה רק איתי (אגב, ברור שזו לא אני. אנחנו אפילו לא יודעים איך להפעיל שרות כזה).
וזה לא שאני מדברת עם ההורים כל יום או כל שבוע. למעשה, התקשורת האחרונה שלי איתה היתה בהודעות על רקע משהו שאני עוזרת לה מול הביטוח הלאומי (כיף חיים).
זה גם בכלל לא הכסף. אני לא חושבת שאם הייתי מפעילה שירות כזה היא היתה מלינה על העלות. בקיצור- בכל דבר בעייתי או תקלה- האוטומט שלה לפנות אלי.
והאוטומט שלי היה להתקשר אליה, לשאול בנעימים מה עבר לה בראש ואז לתת לה על הראש. ישר היא בטח היתה מתחילה להתפתל ולהתנצל. ו"מה פתאום, חמודה? וזה בכלל לא אכפת לי". בקיצור, הייתי גורמת לה להרגיש רע- מה שגם היה מאשרר את ההנחה המקורית שאני ה"בעייתית". ולא היה חל שום שינוי. אז לא התקשרתי. בררתי עם אחי והודעתי לה בהודעה. "תודה להתראות" תגובתה. מאז לא שמעתי ממנה דבר. שוב, רגיל לגמרי.
הדבר האולי הכי מדכא פה- שהיא אפילו לא שולטת בזה. קרה דבר בעייתי- נפנה להאשם תמיד. בכלל לא עברה לה בראש אפשרות אחרת ;-(
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי בשמת_א* »

משהו שאני עוזרת לה מול הביטוח הלאומי

בכל דבר בעייתי או תקלה- האוטומט שלה לפנות אלי

יכול להיות שמבחינתה, את תמיד הכתובת לפנות אליה? זאת שהיא מעזה לשאול? גם כשבעצם היא היתה רוצה לשאול את האחרים, היא אולי מפחדת מהם?
כי עובדה שאת גם עוזרת לה וגם כנראה תמיד מגיבה לה ומתייחסת אליה ועונה לה ונכנסת איתה לכל מיני דיונים ארוכים...

בררתי עם אחי והודעתי לה בהודעה
מה היית צריכה לברר עם אחיך לפני שענית לה? או שאת מתכוונת שפשוט ביררת אם היא שאלה גם את האחים והאחיות שלך?

האמת?
את יכולה לפרש הכל אחרת.
את יכולה להבין את זה כאילו - רק את הכתובת שלה. רק איתך נוח לה. רק את "הבת שלה" האמיתית. אולי היא בסתר לבה מצפה, שכיוון שברור שזו לא את, אולי תחסכי לה את אי הנעימות ותבררי בשבילה, בלי שהיא מבקשת, עם כל האחים והאחיות ותחזרי עם התשובה "לא זו לא היתה אני, זו היתה יוכי"...

כך שלא בטוח שאת מסומנת "לרעה".
יכול להיות שאת פשוט - הכתובת שלה. יש לך מעמד חשוב ומרכזי יותר. זה לא בהכרח "אשמה". מה גם שאת כותבת בעצמך שהיא לא מוטרדת מהעלות ולא פונה בגלל הכסף והיתה אומרת לך שלא איכפת לה. אז מה כן איכפת לה? מה היא בעצם רוצה להשיג? זה סוג של יצירת קשר. אולי אפילו קיוותה שתתקשרי ותתני לה על הראש... אולי היא רצתה לדבר איתך ולא היה לה שום תירוץ והיא אולי צריכה תירוץ כדי להרשות לעצמה להתקשר?

והאוטומט שלי היה להתקשר אליה, לשאול בנעימים מה עבר לה בראש ואז לתת לה על הראש.
אוקיי.
עכשיו את נוגעת במה שחשוב יותר.
מה שחשוב יותר הוא, איך את מרגישה.
לא חשוב מה עובר לה בראש.
חשוב מה עובר ---לך---- בראש.
ואת, מרגישה חסרת ערך, נחותה, מסומנת לרעה, לא אהובה, מנוצלת.

את לא חייבת אותה כדי לתקן את זה! את יכולה להתחיל לשנות את הדפוסים שלך מהצד שלך בלבד. למשל:
בתגובה להודעה שלה? יכולת פשוט להתעלם. אולי זה מה שעושים האחים והאחיות שלך וכך מתחמקים ממנה וגורמים לזה שהיא פונה אלייך ולא אליהם, כי את מגיבה לה.
או, לענות פשוט "לא". ככה במלה אחת. בלי להתבחבש בזה. בלי לבזבז על זה שניה מיותרת מחייך. שאלו? ענית. גמרנו.

את לא רוצה לתת לה על הראש?
אל תתני לה על הראש.
היא סתם שאלה. זו את שהפכת את זה לסיפור של האשמה. בכלל לא ברור מה הכוונות שלה ויכול להיות שאת מפרשת כהאשמה כל חייך מה שאינו אלא רצון לקשר שהיא לא יודעת איך לבנות באמת.

אחר כך את כותבת "מאז לא שמעתי ממנה דבר". למה את צריכה לשמוע ממנה דבר? את רוצה לדבר איתה יותר? חשבתי שהתלונה שלך היא שהיא פונה אלייך, מסתבר שהתלונה הפוכה: היא לא פונה מספיק?
בקיצור, כנראה הגיע הזמן שלך לברר בינך לבין עצמך מה בעצם את רוצה. בלי קשר אליה, מה את רוצה. איזה יחסים את רוצה איתה.
ולהפסיק לעשות את מה שאת לא רוצה לעשות. אם זה לענות על הודעות שמוזרות בעינייך או שנראות לך לא נעימות או מאשימות, אם זה לנזוף בה, אם זה לעשות לה מניפולציות. אף אחד לא מכריח אותך לעשות דברים שלא נעימים לך או שלא מכבדים אותך.
עכשיו הזמן לבדוק עם עצמך: איזה יחסים את רוצה עם אמא.
ואת מה שאת רוצה, להתחיל לבנות, בדרך חדשה.
אישית, ההצעה שלי לפני זה היא ללכת לטיפול ולשקם את האהבה העצמית והערך העצמי שלך. אין ספק שמהילדות במשפחה שלך יצאת פגועה מאוד. לא הם הכתובת לתקן, הם אלה שקלקלו... אבל אלה החיים שלך. לך יש אינטרס לתקן {@
מי_אני*
הודעות: 102
הצטרפות: 17 יולי 2005, 15:02

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי מי_אני* »

מה היית צריכה לברר עם אחיך לפני שענית לה? או שאת מתכוונת שפשוט ביררת אם היא שאלה גם את האחים והאחיות שלך?
גם וגם.

_האמת?
את יכולה לפרש הכל אחרת._
נכון. אבל היסטוריה ארוכה מעידה על זה. גם את ההיסטוריה הזו אפשר לפרש אחרת. למשל שאני ה"חזקה" ו"העמידה", ולכן לא צריך לעזור לי כמו שעוזרים לאחרים,למרות שבכל פרמטר אובייקטיבי מצבם טוב יותר (מבנה משפחתי, מצב כלכלי, עזרה מהמחותנים).
ואם אספר לך שאותי ואני גרות באותה העיר והיא יכולה לבקר אותה מבלי לומר לנו ומבלי לפגוש אותנו? היא מגיעה ממש מרחוק ולא לעיתים קרובות.
ואם אומר לך שכל דבר שאי פעם יעצתי לה (מקרם ידיים ועד לטיפול בסבתא שלי) היא התעלמה והעדיפה להקשיב לאחי או לזרים? גם אם הזמן הראה שאני יודעת על מה אני מדברת? (כמובן שלא בהכל אני מבינה, ולכן גם לא מתעסקת בליעץ במה שאני לא).
אם אספר לך שבכל בקשה קטנה כגדולה (סתםםם, גדולות אני בכלל לא מבקשת) אני נתקלת בסירוב?
סיפור, כדי שלא אצא פה משיגאנע:
חג גדול אחד כולנו מתכנסים בישוב של אימי. אחותי ובני משפחתה ישנים אצלה, ואני ישנה בדירה מרוחקת של המשפחה, כי---סיבות. מזכירה- אני חד הורית, אחותי לא. אני הגעתי ממש מרחוק, אחותי לא.
בדירה המיועדת, מסתבר, אין נייר טואלט, אין מגבת, אין סבון. כל פעם אני במסע לאימי להביא כל פריט. התכוונתי גם לבשל לילדי, אבל אין מצרכים. אז ביקשתי ממנה שתבשל כוס אורז. נשבעת, פסיכי ככל שזה נשמע, שזה מה שביקשתי. בלי לטגן. לשים עם מים בסיר ואחרי 20 דקות לכבות את האש. אוכל לארוחת החג בערב כבר הבאתי מהבית בצידניות, אבל יש לי ילד שאוכל רק אורז. היא לא יכלה. למה? כי היא לוקחת את אחד מהילדים של אחותי לגן שעשועים. למה? כי ההורים שלו נחים. קצת יותר ברורה התמונה?

לא הם הכתובת לתקן, הם אלה שקלקלו...
מסכימה. אבל אני בקשר איתם, ולא רוצה לנתקו. גם לא חושבת שזה נכון. אני גם מבינה בערך מאיפה הם פועלים (שזה בדיוק לתרץ את ההתנהגות), ותמיד באיזה שלב נכמרים רחמי. אז אני לא מבקשת כלום. ממש כלום. אבל יש להם דרך להגיע אלי בכל זאת.

כשהייתי בטיפול המטפלת היתה ממש בהלם מהסיפורים שלי. בעצם היו כמה מטפלות כאלה.

איזה יחסים את רוצה איתה.
אני לא יכולה לדמיין שום דבר אחר, אז אני לא רוצה שום דבר אחר. אני מפחדת להתאבל מאוד כשהיא לא תהיה. בעיקר על מה שלא היה... אבל אין שם עם מי לדבר. זה לא שהיא אם או סבתאת השנה עם האחרים. אבל זה כן קצת יותר טוב. הם חושבים שזה אותו דבר, כי הם לא יודעים how low it can go.
מי_אני*
הודעות: 102
הצטרפות: 17 יולי 2005, 15:02

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי מי_אני* »

אבל את צודקת: אני מחזיקה חזק בקורבניות הזו:
חסרת ערך, נחותה, מסומנת לרעה, לא אהובה, מנוצלת.
שגם אם הסיבות נכונות, אובייקטיבית עד כמה שאפשר להעריך, אני לא יודעת איך להשתחרר מזה.
מי_אני*
הודעות: 102
הצטרפות: 17 יולי 2005, 15:02

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי מי_אני* »

התלונה שלך היא שהיא פונה אלייך, מסתבר שהתלונה הפוכה: היא לא פונה מספיק?
אם היא פונה רק בתלונות, אז כן- זה יותר מדי. כתבתי את זה, כדי להבהיר שזה לא קשר יום-יומי, שכחלק מכל הקשר גם נכתבה ההודעה הזו. היא בולטת יותר, כשהיא ההודעה/יצירת הקשר כמעט היחידה על פני שבועות.
היא אפילו לא שולטת בזה. קרה דבר בעייתי- נפנה להאשם תמיד.
מוכרחה לציין שגם אחי ראו את האבסורד שבלשלוח אלי מכולם את ההודעה. אבל זה לא שהיא יושבת ומתכננת איך לפגוע בי. זה באמת לא נשלט המחשבה שאם יש בעיה- זה קשור בי.
זמן קצר אחרי שפירסמתי פה, היא שלחה לי הודעה שהיא מצטערת שפנתה אלי, היא דיברה עם הוט והם הציעו לה לבדוק אם הילדים.
אולי היא קוראת בבאופן D-: . סביר שאחת מאחיותי אמרה לה.
אני מניחה שלקורא מהצד זה יראה לגמרי התבחבשות בהודעה זניחה ולא חשובה. למי שחיה את זה כבר כמה עשורים, כשבשנים האחרונות אני רואה איך היותי האשם המיידי הובילה אותי לאן שהובילה, זה לחץ על כל הכפתורים.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי בשמת_א* »

כן, אבל זה מיותר לך. למה לך לשקוע בקורבניות? ולמה לך לשמור על קשרים עם אנשים שמתייחסים אלייך ככה? את לא צריכה לנתק איתה יחסים. פשוט אל תגיעי. את לא מקבלת כלום וטורחת יותר מדי וכמעט נשכבת על פסי הרכבת ומחכה "נו מתי היא כבר תגיע לדרוס אותי"! לא צריך דרמות. תגידי שלא מסתדר לך. מה את צריכה את זה?

מציעה לך בחום רב ללכת לטפל בעצמך.
עזבי שהמטפלת בהלם.
תקבלי שהגעת ממשפחה ממש שרוטה ופגעו בך מאוד. עכשיו תמצאי מטפלת שיכולה לעזור לך לשקם את עצמך. לא לתקן אותם. הם אבודים כולם. תתקני רק את עצמך, את מה שכואב לך. את לא שבויה שלהם יותר. את אדם בוגר. את לא תלויה בהם. תעזבי אותם. טפלי בעצמך {@
מי_אני*
הודעות: 102
הצטרפות: 17 יולי 2005, 15:02

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי מי_אני* »

תודה, בשמת א שאת לוקחת את הזמן לקרוא,לחשוב ולענות |L|
חושבת על מה שכתבת.
חבצלת*
הודעות: 645
הצטרפות: 24 פברואר 2002, 16:35

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי חבצלת* »

_אני כל הזמן מנסה להיות בצד שלה, בלי להגיד שומדבר מפורש. מדברת איתה הרבה כשהם נמצאים, גם כשהוא ב"אני מדבר עכשיו, מה את מפריעה" שלו. מתעקשת להמשיך לנהל איתה את השיחה. מגבה אותה ככל יכולתי.
אני רק רוצה לחלץ אותה משם.
אני משתגעת בשבילה. וחושבת איזה מזל שאמא שלי העיפה אותו לכל הרוחות מהבית שלנו.
אני לא מעזה לדבר איתה על זה ישירות. כשהיא מדברת עליו היא רק מציינת כמה הוא חכם ומוצלח ומבין. ואולי זה מה שהיא חושבת שאני רוצה לשמוע._

זרח הפרח, קודם כל, אני רוצה להגיד לך תודה עמוקה בשמה על מה שאת כבר עושה (())
באמת @}@}@}
כל מה שאת עושה הוא מעולה.
אבל אם את רוצה לקחת את זה שלב אחד הלאה, את יכולה, בקצב שלך, לשתף אותה בתהליך שאת עברת מולו. סיפור אחד קטן, אגבי, כל פעם. איך פעם הוא היה כזה-וכזה, ואיך זה הרגיש, ואז איך הגבת מולו ועצרת את הגועל-נפש.
את עכשיו האשה המנוסה שיודעת לטפל במרעילים, אבל פעם לא היית כזאת. פעם היית חסרת ישע, ואז למדת בתהליך מתמשך. בתור שכזאת, את יכולה לחנוך אותה, בלי פעם אחת להגיד לה מה לעשות. ספרי לה סיפור מעשייה על התהליך הזה, קחי אותה למסע בזמן. ממש בקטנה, פך אחד כל פעם. אני בטוחה שהיא תבוא לעוד.
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53
דף אישי: הדף האישי של קור_את*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי קור_את* »

מי אני, אמא שלך מתנהגת בצורה מגעילה. הייתי מתרחקת ממנה כמה שאפשר. בטח לא באה עם ילדים למקום רחוק וישנה רחוק וכו'.
זרח_הפרח*
הודעות: 529
הצטרפות: 20 מרץ 2010, 20:33
דף אישי: הדף האישי של זרח_הפרח*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי זרח_הפרח* »

סיפור אחד קטן, אגבי, כל פעם. איך פעם הוא היה כזה-וכזה, ואיך זה הרגיש, ואז איך הגבת מולו ועצרת את הגועל-נפש.
תודה, אני אחשוב על זה. זוכרת שכשאני הייתי בתוך הסיטואציה לא הייתי בשלה לשמוע דיבורים כאלה. חושבת על זה.
חבצלת*
הודעות: 645
הצטרפות: 24 פברואר 2002, 16:35

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי חבצלת* »

זוכרת שכשאני הייתי בתוך הסיטואציה לא הייתי בשלה לשמוע דיבורים כאלה.
|Y| סומכת על חוש השיפוט שלך.
למה כן היית בשלה אז? מה היה מגיע אלייך, מדבר אלייך?
זרח_הפרח*
הודעות: 529
הצטרפות: 20 מרץ 2010, 20:33
דף אישי: הדף האישי של זרח_הפרח*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי זרח_הפרח* »

פחדתי להשאר לבד. פחדתי שירדפו אחריי.
ובהתחלה זה בכלל לא היה על השולחן, לעזוב. לא רציתי לעזוב. ראיתי רק את התקריות הנחמדות. כמה הוא שווה, ואיזה מזל יש לי שהוא איתי. ואיך אף אחד לא מבין.
אמרו לי כמה אנשים, איך הוא מעז לדבר אלייך ככה? עבר מעליי.
לא מזמן מצאתי מכתב מחברה מאוד טובה שלי אז (כבר לא, ניתקתי את כל מי שהיה לי באותה תקופה), במכתב כתבה לי בפירוש "אולי אני צריכה גם להתחיל להרביץ לך כדי שתשימי לב אלי".
קראתי את זה עכשיו והזדעזעתי. לא הזיז לי אז. חלף מעלי. הוא היה כל עולמי. אף אחד אחר לא היה נחשב.

בגלל זה אני מנסה אפילו רק לגרום לה להבין שהיא לא לבד. שהיא מוזמנת לפה כמה שהיא רוצה בלעדיו. אני מתכתבת איתה בוואצאפ, סתם, תמונות של הילד, אבל קשר ישיר איתה. מתעמתת איתו מולה. שאם, אם, אולי, פעם, היא תרצה החוצה. היא תדע שאפשר לפנות אלי. שאני עומדת מולו.
חבצלת*
הודעות: 645
הצטרפות: 24 פברואר 2002, 16:35

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי חבצלת* »

נשמע שאת עושה בדיוק מה שמתאים בשלב הזה (())
את שומרת עליה מפני בידוד, שומרת על קשר. את גם נותנת לה אלטרנטיבה, מודל לחיקוי, שגם אם עכשיו היא מסננת החוצה ומתעלמת ממנו לחלוטין, גם אם היא לא יכולה אפילו להודות בקיומו, בכל זאת הוא נכנס לה לתת מודע ומאוחסן שם. יבוא יום והיא תעשה בו שימוש.
את מבורכת.
זרח_הפרח*
הודעות: 529
הצטרפות: 20 מרץ 2010, 20:33
דף אישי: הדף האישי של זרח_הפרח*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי זרח_הפרח* »

נשמע שאת עושה בדיוק מה שמתאים בשלב הזה
תודה, זה מאוד מעודד לשמוע :-)
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

כתבתי פה משהו ואז העברתי ל הורים מרעילים ושתלטנים.
@}
פלוני*
הודעות: 615
הצטרפות: 14 נובמבר 2001, 21:52

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי פלוני* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שלום לכולם, דף חשוב!
מצטרף לתגובות שציינו שכולנו קצת קורבנות וקצת מתעללים ושהדברים גורמים לחשוב איפה אולי אנחנו טועים

רקע: עברנו זוגיות לא פשוטה והיום גרושים

ממש לפני הגירושים היינו בטיפול זוגי, חלק מהפגישות היו נעימות ומועילות אך חלק לא קטן מהן הציף בעיות וקשיים ואווירה לא נעימה.
בפגישה האחרונה אשתי (היום גרושתי) אמרה שבסביבתה אומרים לה שאני מניפולטור, דבר שלא שמעתי מאף אחד מעולם, גם לא ממנה פרט לפעם הזו.
מה שהטריד אותי באמת היה שגם המטפלת אמרה שהיא מזהה את זה שאני מניפולטור. ביקשתי להבין למה הן מתכוונות ושיתנו דוגמאות שבהן התנהגתי בצורה הממחישה זאת אך לא קיבלתי לא הסברים ולא דוגמאות. מאז הפגישה הזו כבר התחלנו בגירושים ואנחנו כבר לא מדברים על דברים כאלה ולחזור למטפלת זה לא רלוונטי כרגע.

נשארתי עם תהיות ומחשבות בעניין לגבי עצמי...

איך הייתם מגדירים אדם מניפולטיבי או התנהגות מניפולטיבית? מה הייתם בודקים בעצמכם במצב כזה?
מוזמנים להוסיף כל תהיה או עצה שעולה בראשכם, תודה!
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי בשמת_א* »

מחקתי תגובה טרולית. אם למישהו יש משהו רציני לומר, הוא/היא מוזמנים. בלי הכפשות גנריות.

פלוני, אני אגיד לך מה דעתי:
לגבי גרושתך, רוב הסיכויים שאמרה מה שאמרה "בשלוף". זה לא רציני, זו לא התייחסות רצינית, ואתה עצמך לא כותב אם יש לה אישיות מאוד מוסרית שמייחסת ערך גבוה למלים ומחשיבה אינטגריטי ברמה גבוהה (שאז הייתי פשוט פונה אליה ומבקשת הסבר), או שזה לא בדיוק מאפיין שלה, ואז הייתי מייחסת את המלים האלה לקשקשת-גירושין. כלומר, לפח.
לגבי המטפלת, לה יש אחריות על המלים שיוצאות לה מהפה.
היא אשת מקצוע, אתה לא צריך "לחזור אליה" אבל אם זה מטריד אותך (ונראה שזה ממש מטריד אותך), הייתי מרימה טלפון או שולחת ווטסאפ או משהו כזה: "הי, אני עדיין מוטרד ממשהו שאמרת בפגישתנו האחרונה. האם תהיי מוכנה להבהיר את עצמך?"
זאת אופציה.
לא כפגישה נפרדת ולא כחלק מטיפול, פשוט, היא אמרה משהו, אתה מתייחס אליה ברצינות ובכבוד, אתה רוצה להבין מה אמרה.

אבל!
וזה אבל גדול!
הואיל ולא קיבלת לא הסברים, לא דוגמאות, ובעצם לא תשובה, מאף אחת מהן - אני הייתי מנחשת שאף אחת מהן לא ממש עומדת מאחורי האמירות האלה.
זה גם בעצם לא רלבנטי.
האם זה עלול להיות רלבנטי בעתיד?
רק אם תמצא את עצמך במערכת יחסים שבה עוד אשה תגיד לך שהתנהגת באופן מניפולטיבי. במקרה כזה, תנצל את ההזדמנות ותשאל אותה למה היא מתכוונת.
לי נראה שזה סוג הניסוחים האלה שמשמשים בעיקר נשק להתעמרות בזולת. מין מלים ריקות שיכולות להחביא מאחוריהן אלף ואחד פירושים, ושכל מטרתם היא רק לגרום לך להרגיש רע ולהגיד עליך דברים שליליים, להפחית בערכך, להוריד לך את הראש.

מי שבאמת נפגעת מהתנהגות שלך, ובאמת רוצה שינוי, תרצה לדבר איתך על משהו שעשית. אולי בנימוס ובתקשורת מקרבת "מאוד נפגעתי אתמול ש[עשית ככה וככה/אמרת ככה וככה]... הרגשתי שניסית לגרום לי לפעול בדרך שהתאימה לך בניגוד למה שאמרתי לך במפורש שאני רוצה/לא רוצה... כאילו שהרגשות שלי או הרצונות שלי לא נחשבים..."
ואולי בצעקות ישראליות מצויות "למה כל פעם שאני רוצה ללכת למסעדה אתה מנסה בכל מיני טריקים להוריד אותי מזה? מה יש לך נגד זה שאני רוצה מסעדה?!"
(סתם המצאתי המצאות פרועות ביותר)

הערות שליליות כלליות, בנוסח "אתה מניפולטור", בלי שום הוכחות קונקרטיות, לא ראויות להתייחסות רצינית.

אבל העצה שעולה בראשי, לנוכח שאלתך, היא שתלך לטפל בעצמך כדי להעלות את הערך העצמי שלך. יצאת מאוד פגוע ממערכת היחסים הזאת, אתה לוקח ללב, מזה שווה להחלים {@
פלונית*
הודעות: 5019
הצטרפות: 02 אוקטובר 2001, 03:13

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי פלונית* »

כל מילה שבשמת אמרה.

ואם אתה רוצה התיחסות כמעט תיאורטית לדבר אז הנה מה שאני חווה מול מניפולציה - שהאדם שמולי רוצה להשיג ממני משהו שהוא לא חושב שהוא יקבל אם הוא פשוט יבקש או יגיד את רצונו, ובגלל זה הוא מתנהג כאילו הוא לא רוצה את זה או כאילו הוא רוצה משהו אחר.
לפעמים זה קורה אפילו בדרך שנראת ממש ממש טובה - מישהו נותן לי מידע כי חשוב לו שאני אגיע למסקנה או פעולה מסוימת שלדעתו נובעת מהמידע הזה. הוא כאילו רק נותן מידע. מה רע? הוא לא אומר לי - אני רוצה שתעשי ככה או תחשבי ככה אלא נותן לי עוד ועוד מידע שהמטרה שלו זה שינוי אצלי. כשזה קורה יותר מדי פעמים בחויה שלי זה כבר מניפולציה.

ולפעמים זה חמור יותר בחויה של מי שעושים עליו את המניפולציה. לפעמים זה ממש מרגיש כאילו מסובבים אותי באיזה חוט בלתי נראה כדי שאני אגיע לנקודה מסוימת. לפעמים זה באמצעי רגשי. למשל מסבירים לי שוב ושוב מי אני ומה אני עד שאני כבר מרגישה שיש משהו שלא בכוחותיי לעשות.

יכול להיות שתמצא את עצמך בתוך אחת הדוגמאות האלה ויכול להיות שעשית דברים בלי שום כונה מניפולטיבית אבל לאשתך לשעבר היו טריגרים משלה שגרמו לה להרגיש שנרקמת סביבה מניפולציה.
ויכול להיות שהמטפלת זיהתה מה שאתה עושה אפילו אם לא נתת לזה שם כזה ויכול להיות שבדיוק כמו גרושתך היא מופעלת מאותם דברים ולכן ראתה בזה מניפולציה.

אבל לעצם הענין - בשמת! וכל מה שהיא אמרה.
רוקדת_ברוח*
הודעות: 20
הצטרפות: 25 יוני 2015, 06:03
דף אישי: הדף האישי של רוקדת_ברוח*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי רוקדת_ברוח* »

אז הנה מה שאני חווה מול מניפולציה.
בחיי היום יום, מניפולציה נחשבת לדבר מודע. אבל השקרנים הכי טובים הם אלו שמאמינים בשקרים של עצמם, והמניפולטרים הכי גדולים הם אלו שלא מודעים למה שהם עושים. הם לכודים בעצמם ברשת השקרים שלהם.

כל זה לא נראה לי קשור אלייך. לדעתי כולנו עושים דברים כדי לגרום לאנשים לעשות דברים, ואת הכותרת "מניפולטור" נותנים למי שעושה את זה בצורה שחורגת מהנורמות החברתיות, או בצורה שמרגישה לא הוגנת או זדונית במיוחד. אבל נראה שכרגע עדיך לך להקדיש את הזמן והאנרגיה הנפשית להחלמה שלך מהגירושים.
מי_אני*
הודעות: 102
הצטרפות: 17 יולי 2005, 15:02

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי מי_אני* »

פלוני יקר,
קראתי את ההודעה שלך ומאוד התלבטתי איך לענות. והנה, באה בשמת א ובאבחת מקלדת ענתה כל כך נכון וכל כך מדוייק.
הערות שליליות כלליות, בנוסח "אתה מניפולטור", בלי שום הוכחות קונקרטיות, לא ראויות להתייחסות רצינית.
ועוד דבר שבשמת כתבה בעבר בדף זה או באחד מאחיו, "כלל אצבע: בדרך כלל, מי שמאשים עצמו בהתנהגות מתעללת, אינו המתעלל". כי מתעלל תופס עצמו כקורבן.

הדיון על מניפולטיביות מעניין במיוחד. להרגשתי מתעללים ככלל אינם עושים את זה בצורה שכלתנית ומתועלת. זה לא שהאדם אומר: עכשיו אדבר לא יפה לבן זוג, אקטין ואשפיל אותו ועכשיו אוהב אותו ואעריץ כדי שיהיה מבולבל ותלוי בי. ממש לא. מניסיוני, זו התנהגות בלתי נשלטת. בדרך כלל המתעלל מרגיש חלש, או מושפל או לא שווה. פעמים רבות באופן שלא קשור בכלל לבן הזוג: הורים, עבודה, יכול להיות (וקרה אצלנו!) מישהו שצפצף לו בנהיגה. וכדי לא לחוש כך, ממהר להקטין את הן הזוג (כתבתי הכל בזכר כדי להימנע מהטיות). ולכן גם כל כך קשה לטפל בזה. כי המתעלל לא מסוגל לראות את זה ולהכיר בזה. בתחושה שלו הוא הקורבן. סיפרה פעם באחד הדפים אישה הנשואה למתעלל קשה ביותר, שהתעוררה בוקר אחד מוקדם מאוד, אז כבר הכינה את הסנדוויצ'ים לילדים- דבר שבד"כ עושה בעלה. כשקם וראה זאת- קילל אותה. מעשה חברי שלה- נתפס במוחו המעוות כפגיעה בו.
ולכן גם קשה לקורבנות רבים של מתעללים להכיר בזה. עוד ועוד קראנו פה נשים שהתקוממו כנגד ההגדרה של הבעל כמתעלל, כי הוא לא מתכוון, כי ליבו טוב, כי היתה לו ילדות קשה ועוד ועוד תירוצים. גם לי היה קשה לתת זרקור על ההתנהגות הזו, כי היא מכוסה בכל כך הרבה התנהגויות נוספות, וכי- כן. האדם בדרך כלל אינו רע בבסיסו. אבל הוא פגוע מאוד. ואם הוא לא מוכן לראות את זה- אז אין תקנה.
קור_את*
הודעות: 1290
הצטרפות: 26 ספטמבר 2006, 16:53
דף אישי: הדף האישי של קור_את*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי קור_את* »

ועוד דבר שבשמת כתבה בעבר בדף זה או באחד מאחיו, "כלל אצבע: בדרך כלל, מי שמאשים עצמו בהתנהגות מתעללת, אינו המתעלל". כי מתעלל תופס עצמו כקורבן.
אכן!!
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי בשמת_א* »

מי אני, טוב שהדגשת את זה. היה לי בראש ובסוף שכחתי להזכיר את הפרט הזה, שהכותב מבקש לבדוק אם הוא לא מתעלל בטעות, וברור מעצם השאלה שלא...
סיון*
הודעות: 108
הצטרפות: 03 אוגוסט 2004, 21:28

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי סיון* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

היי הדף עדיין פעיל?
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי יולי_קו »

כן. כשכותבים בו הוא מופעל.
סיון*
הודעות: 108
הצטרפות: 03 אוגוסט 2004, 21:28

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי סיון* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

כמה לילות ארוכים אני קוראת את כל מה שנכתב פה וחושבת עם עצמי, אם אני באמת במקום הזה.
הגעתי לדף הזה במקרה ותוך חיפוש אחר התשובה ״למה הוא לא מדבר איתי יותר משבוע״
אנחנו גרים יחד תקופה ויוצאים כמה שנים יחד כשהמטרה במעבר הזה היא כל כולה להתמסד וכו.
עזבתי אותו לפני שנה כי לא יכולתי לסבול יותר התנהגויות שלו כאלו ואחרות ואף פעם לא ידעתי לתת לזה שם, המשפחה התערבה וכאן כבר ידעתי שאני לא ממשיכה וכך נפרדנו קרוב לשנה.
אני מעולם לא כתבתי באתרים אני כל כך דיסקרטית לחיי אבל מרגישה שאין מנוס.
אני נמצאת כרגע בתקופה מאוד אינטנסיבית וקשה שבה אני לומדת ללימודים מאוד קשים ורגע לפניי סיומם.
כבר שבועיים וחצי שהוא לא מדבר איתי ישן בסלון ורק לפני ימים אחדים החליט שהוא חוזר למיטה.
הייתי חזקה כל השבועיים האלה כי כזאת אני הייתי תמיד, אבל ואבל גדול יומיים אני מרגישה את הגוף כמו סמרטוט ומתקשה לתפקד ולהמשיך לסיים את מה שאני צריכה. חוסר ריכוז מטורף פוקד אותי ואיתו עייפות וחולשה בלתי פוסקת( ככה אני בד״כ שאני עצובה).
זה התחיל בגלל ריב טיפשי כמו כל הריבים, ביקשתי כמה דברים הקשורים למטלות הבית כי כל פעם אני חוזרת ונכנסת לעמוק על הבלאגן שהשאיר. ביקשתי סיוע בסיסי. בדרך הביתה מהעבודה התקשרתי לבקש ממנו שיסע להביא לי משהו מסוים אבל הןא העדיף לא ליסוע. כעסתי נורא, ימיי צפופים אין לי זמן לנשום ואני במרדף אחרי הזמן כדי להספיק. התאכזבתי כל כך ונסעתי ודאגתי לעצמי.
כשחזרתי הביתה הוא קפץ עליי בחיבוקים אבל אני כבר לא יכולתי לראות דבר מלבד הכעס שלי. הזזתי אותו ואמרתי שאי אפשר לבקש כלום שהוא לא גבר מבחינתי ושהוא אפילו לא עשה מה שביקשתי בבוקר. ניחנקתי בבכי והתאפסתי.
אותו יום לא דיברנו ויום למחרת בערב ניגשתי אליו כי הרגשת שאולי הגזמתי ואם לא רצה לעשות מה שביקשתי או להקל עליי אז לא נורא(אם הבקשה הייתה הפוכה והיה לי זמן הייתי נרתמת לעזור לו כך שציפיתי להדדיות).
כשניגשתי בערב הוא התעקם ויום למחרת בבוקר קיבלתי הודעה מזעזעת.
בהודעה היה כתוב ״שאני לא מבצעת את המטלות שעליי לבצע״... ומהיום אם אני רוצה שיוויון אקבל שיוויון שאומנם הוא התחשב בי עד כה כי אנחנו לא באותו מעמד כלכלי וחשב שיהיה איזון עם הזמן אבל לא ניצלתי את האפשרות הזאת וכרגיל לא עמדתי בה ושאין לו כוח לשמוע יותר בלבולי מוח ושהוא נותן 90 אחוז בחלקו ואני בקושי״ מאותו רגע נאמר לי כי עליי להעביר לו לחשבון חצי מהשכירות
על הדירה( מצב דברים שלא יכול לקרות כשהוא יודע זאת). ציטטתי כמה דברתי מההודעה הארוכה שקיבלתי כי רע לי להיזכר בה, היו מילים שכיוונו לציות שאם מוטל אז אקיים ואעשה! ״להגדיל ראש ולבצע משימה שמוטלת עליי, להגדיל ראש ולהתאמץ״ אילו המילים...
הרגשתי באותם רגעים ״חיילת״ שנעמדת למסדר לא האמנתי על המילים שקראתי הייתי באמצע עבודה והידיים רעדו לי מעצבים.
כשבאתי הביתה התווכחנו והיה פיצוץ אחד גדול מאז הוא ישן בסלון ואנחנו ממשיכים בשתיקה בלתי פוסקת חוץ מבקשותיי שישמור על שקט הוא נענה לכך ובזה זה מסתיים.
במהלך השבועיים וחצי האחרונים הוא דאג שוב לרעב להזכיר את המשפחה שלי לנבל את הפה ולהגיד לי להעביר את הכסף כשאמרתי לו אין לי זה מה יש את חלקי נותת בהוצאות של הבית הוא אמר לי את יכולה לחזור לבית שלך.
רציתי לחזור הביתה אבל לא מתאפשר לי! לא כרגע אני לקראת מבחן וזה יסיט אותי מהכל ואני מפחדת לצאת מהמסלול.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי בשמת_א* »

וחושבת עם עצמי, אם אני באמת במקום הזה
כן, את באמת במקום הזה.
אני מבינה שיש לך מבחן חשוב עוד כמה ימים ואין לך שום מקום אחר שאפשר לגור בו בינתיים עד המבחן, מקום שאת מרגישה בו אהובה ומוגנת? אין חברה או סבתא או שום דבר כזה?
במקרה כזה, הייתי שמה את המבחן שלך בדרגת עדיפות, מתנתקת מהכל, ומשקיעה רק במבחן, וכמובן בלדאוג לעצמך:
לאכול טוב,
לשתות הרבה מים (כשמתייבשים, למשל בגלל שהות במזגן, זה ממש מחמיר חוסר ריכוז, עייפות ודיכאון)
ולישון בזמן (עדיף ללכת לישון מוקדם ולקום מוקדם מאשר ההיפך, כי אחרי 10 בלילה בלוטת האדרנל שלך זקוקה למנוחה והיא האחראית על הסטרס בגוף... אם את ערה בשעות כאלה ועוד לומדת, את מגבירה את רמת הסטרס הפיזי בגוף וזה כמובן מקשה גם על התיפקוד בלימודים וגם מולו).

כיוון שעד המבחן את בעצם אומרת שאין לך אפשרות לצאת מהדירה או לחזור להורים, אז זו משימה לבצע אחרי המבחן הגורלי.
עד המבחן, נוסף על הטיפים שנתתי לך לדאגה עצמית - יש עוד טיפים שיכולים לעזור לך בשעה זו.
למשל, האם את אוהבת מוסיקה? האם יש מוסיקה שמרגיעה אותך, מנחמת אותך, נותנת לך הרגשה טובה? האם את יכולה להאזין (באוזניות) למוסיקה שלך גם כשהוא בסביבה או כשאת לומדת או כשאת עושה דברים שאינם לימודים? (למשל בדיוק מכינה אוכל או אוכלת) אם זו אופציה, תשתמשי בה. למוסיקה יש אפקט מרפא באמת (עניין של תדרים, לא נכנסת לזה כאן) ולכן אם זה משהו שיכול להיות לך רלבנטי - תשתמשי במוסיקה!
טיפ שני וחשוב יותר: בכל שניה שאת נזכרת, תעלי לנגד עינייך את הילדה הקטנה שהיית (אפילו, אם את כועסת או נעלבת, תשאלי את הגוף שלך: מי זאת הילדה הפנימית שלי שעכשיו כועסת או נעלבת או... ? בבקשה תראה לי אותה), בדמיונך תראי אותך, מה שיעלה לך יהיה מדוייק - ותגידי לה רק דבר אחד שוב ושוב ושוב: "אני אוהבת אותך". פעם תדגישי את ה"אני", פעם "אוהבת", פעם "אותך". הרבה הרבה פעמים במשך היום, ככה תוך כדי הלימוד לבחינה. כל פעם שאת נזכרת בטיפ הזה. תדברי אל הילדה הפנימית ותזכירי לה שאת אוהבת אותה.
וגם אם עולה בך התנגדות, ואת לא בטוחה שזה נכון ולא בטוחה שאת באמת אוהבת אותה, בכל זאת תגידי לה, כי היא ילדה קטנה ומתוקה וזקוקה לשמוע את זה ממך גם אם את עדיין לא יודעת שזו האמת.

האהבה ממך לילדה הקטנה שהיית, יכולה להחזיק אותך בזמן הקרוב כל הדרך עד המבחן.
אחרי המבחן - כבר קראת את הדף. כבר ברור לך עם מה את חיה. כבר ברור לך שאת סובלת מאוד. לאף אחת לא מגיע יחס כזה! בשביל מה צריך חבר אם הוא מתנהג כמו אוייב!
איזה מזל שאתם בכלל לא נשואים ואין ילדים ואת יכולה פשוט לחזור הביתה להורים ולשקם את עצמך {@
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי יולי_קו »

שלום סיוון,

טוב שכתבת. נשמע ממש קשה ועצוב.
את מוזמנת לכתוב עוד. כרגע עוברים באתר מעט אנשים, אז אל תתיאשי בבקשה, והרשי לעצמך להמשיך לפרוק פה, וגם לשאול שאלות.

מה את רוצה?- לשתף ופרוק ? לקבל משוב, ייעוץ, תמיכה?
כווני אותנו למה שאת צריכה/ רוצה.

אני אשתף שלפני כ-30 שנה הייתי שנתיים וחצי בזוגיות עם בחור שהיה עושה עונשי שתיקה שנמשכו ימים ושבועות. הוא היה מקסים, אבל טוב שנפרדתי ממנו. אני לא מתחרטת בכלל.

במצב כזה שאת מתארת בטוח שלא כדאי להתחייב (נישואין). תגידי תודה שגילית את הצד הזה לפני החתונה, ותמצאי איך להשתנות, בעצמך, וכנראה כדאי במקביל גם לעזוב.
לפי מה שכתבת אין פה שותפות לחיים, פרגון, אהבה. אם זה רק עיניין של לשרוד עד למבחן, אולי אפשר מבית של חברה/ משפחה? ואם מפה- לצמצם מגע למינימום, ואחרי המבחן לעזוב.
זאת דעתי.
ועוד דבר חשוב- ללמוד לדעת איך ׳לריב׳ זה מאוד חשוב! גם מצידך. גם כשכועסים אין הצדקה להעליב להשמיץ ולקלל. את אמרת לו שהוא לא גבר, וגברים עלולים להפגע מזה מאוד. אפשר במקום להשמיץ אותו לשתף בתחושת הפגיעה, התסכול האכזבה. להגיד שמאהוב את מצפה לעזרה ושיתוף, במיוחד בתקופה כל כך קשה.
כדאי לך ללמוד איך להביע רגשות בדרך שמכבדת את עצמך ואת זה שמולך גם ברגעי סערה, כדי שלא תפגעי ותהרסי יותר ממה שאת באמת רוצה, ולא בלהט הרגע.

חיבוק גדול ובהצלחה בכל החזיתות!
סיון*
הודעות: 108
הצטרפות: 03 אוגוסט 2004, 21:28

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי סיון* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

היי בנות,
תודה על המענה, לקח לי זמן לענות ולהודות(לא הייתי במצב כל כך טוב)
אני מודה לכן מקרב לב על הכל...
בשמת,
יישמתי כל טיפ וטיפ, את מלאך, פשוט תודה!!!
וחשוב לי לשאול אותך אם יש לך מייל פרטי שאוכל לכתוב לך לשם כמה דברים?

שוב תודההה!
אמיגדלה*
הודעות: 37
הצטרפות: 12 מאי 2019, 15:34

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי אמיגדלה* »

סיוון,
כיף לשמוע!
מהניסיון שלי עם בשמת יותר נוח לה לענות כאן מאשר במייל. וגם היא זקוקה לתשומת לב והתחשבות.

מעבר לזה, קוראות שקטות שזקוקות לכך אבל עדיין לא מעזות לכתוב מאוד ייתרמו משיחה כזאת.
@}
בעילום*
הודעות: 27
הצטרפות: 16 אוקטובר 2003, 15:57

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי בעילום* »

שלום, אני מחפשת ספר בנושא אלימות נפשית/ מילולית, שמיועד למתעללת ולא לקורבן. משהו שיסביר על המנגנונים הנפשיים שגורמים להתנהגות הזאת, מה הסיכויים לצאת מזה. איך מטפלים. גם ספרות מקצועית על הטיפול באלימות נפשית, מהצד של המתעלל ולא של הקרבן, תתקבל בברכה. תודה
בעילום*
הודעות: 27
הצטרפות: 16 אוקטובר 2003, 15:57

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי בעילום* »

תודה. אחפש. יש לך המלצות לדפים ספציפיים? אני קוראת אנגלית אבל די לאט.
קוראת_שקטה*
הודעות: 18
הצטרפות: 27 דצמבר 2004, 18:58

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי קוראת_שקטה* »

תודה רבה, לכל מי שרשמה כאן, מידע ודיון מציל חיים
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי לב_שומע* »

הספר מלים הורגות הוא ספר משנה חיים.
במקביל, ממליצה בחום לאסוף ידע על הנושא של דפוסים נרקיסיסטיים במערכות יחסים.
בשונה מהנושא של אלימות נפשית פרופר, שעליו קשה מאוד בעיני למצוא חומרים בעברית, על דפוסים נרקיסיטיים במערכות יחסים יש המון חומר זמין בקלות ברשת.
ממליצה על סרטונים של מילכה יאם, של עדה מיכל ויינשטיין, ועל דף הפייסבוק "עוגן" שפתחו פסיכולוגיות קליניות במטרה להנגיש מידע ולאפשר לשתף באופן אנונימי בסיפורי חיים.
בקצרצרה - לא בכל אלימות נפשית יש דפוסים נרקיסיסטיים, אבל כל מערכת יחסים עם דפוסים נרקיסיסטיים היא חלק מאלימות נפשית והתעללות.
ההתבוננות באותן תופעות דרך המשקפיים של דפוסים נרקיסיסטיים נותנת המון מידע וזווית אחרת. לפעמים היא חתיכת הפאזל שחסרה, כדי להרגיש שזה הסיפור שלי.
לכן ממליצה בחום למי שרוצה לתמוך להיחשף גם לעולם התוכן הזה.
וגם למי שבתוך מערכת יחסים פוגעת שבה הוא מרגיש שהוא מתקשה להגדיר לעצמו דברים במדוייק - מה בדיוק קורה שם שהופך מלים כאילו תמימות למשהו אחר לגמרי - לבדוק האם הזווית הזו תורמת לו. האם זה מספר טוב יותר את הסיפור שלו.
חוזרת על ההמלצות הקבועות שלי על ענת גור, האתר "חכמת נשים", המונחים פוסט טראומה מורכבת וטיפול מותאם, טיפול לא סמכותי אלא דמוקרטי. הכתיבה והיצירה הטיפולית של ענת גור היא מדהימה. אלא שהיא שקועה עמוק בעולמות תוכן כמו נשים בזנות, פגיעות מיניות ועוד. עולמות התוכן האלה מקשים לפעמים על האפשרות להזדהות ולהגיד - זה הסיפור שלי.
דפוסים נרקיסיסטיים זה דבר הרבה יותר נורמטיבי ונפוץ, ולכן יכול להקל על הזיהוי.
בהצלחה {@
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי לב_שומע* »

אה, וכמובן הספר החדש של גליה עוז. דבר שמתחפש לאהבה.
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי לב_שומע* »

שכחתי לציין שלענת גור יש גם דגש תרבותי חזק, על המקום של נשים בתרבות, ושווה וחשוב בעיני להיחשף אליו, גם אם המקרה הוא יותר "קל".
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

שלום יקרות
האם הדף עדיין פעיל?
נינה*
הודעות: 345
הצטרפות: 01 נובמבר 2002, 19:58

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי נינה* »

פלונית, זה נשמע ממש קשה וגם די טיפוסי, מה שאת מתארת. התחושה הלא ברורה הזו שאת מסתובבת איתה, האשמה שתמיד בסוף מגיעה אלייך, התחושה שאת לא סומכת על עצמך.

אני כותבת לך כאן עצות שלמדתי מהקריאה כאן באתר ובאתר של ד"ר איירין, אני לא אשת מקצוע ולא בעלת ניסיון עם מערכות יחסים מתעללות.

נסי לתעד את המקרים הספציפיים. לכתוב לעצמך יומן (או כאן, או איפה שנוח ובטוח לך) כדי לנסות לפוגג את תחושת העמימות ולדעת שאת כן זוכרת, כי זה מתועד.

שתפי חברה או מישהי קרובה, אל תהיי לבד.

קחי בחשבון שרב הסיכויים שהוא לא ישתנה, אז תתמקדי בלמצוא את הדרך לעשות שיהיה לך טוב. בתוך או מחוץ למערכת היחסים הזאת. אבל לא לבזבז אנרגיות על ניסיונות לשנות אותו.

אם תרצי לספר מה את עושה ואיך זה משפיע, אני כאן.
שולחת חיבוק בינתיים.
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי יולי_קו »

גם אני כאן, מקשיבה לך. המצב נחווה לי מדבריך קשה ומתעתע. אני מסכימה מאוד עם נינה. כדאי להתחיל לשתף אנשים שקרובים לך, ולחזק את עצמך בכל דרך אפשרית. הוא לא ישתנה, בכל אופן לא בגלל רצון שלך.
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי לב_שומע* »

ממליצה בחום לקרוא על "גזלייט" כל מה שאפשר למצוא בגוגל. זה ממש זה. ממליצה על סרטונים של מילכה יאם. ו.. כוחות .
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי לב_שומע* »

יש סרטון של מילכה יאם, שנקרא - איך לדעת בוודאות שבן הזוג שלי נרקיסיסט - היא עונה שם ממש במדוייק על השאלה הזו. |L|
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי יולי_קו »

ממה שקראתי במהלך השנים הסיכוי שהוא יצא מזה הוא אפסי, פשוט כי שינוי כזה קורה רק עם שני תנאים מקדימים. הראשון הוא שהאדם עצמו משתוקק להשתנות, כלומר שזו תשוקה פנימית, והשני הוא שהוא משקיע הרבה מאמצים ליצירת השינוי (מודעות, זמן וכסף- טיפולים, הקשבה, מאמצים ניכרים, הפנמת משובים).
כנראה הסיכוי שהאיש שלך יהיה מעוניין הוא אפסי, מכיוון שהוא מקבל תועלת רבה מהמעיכה שלך- ככה הוא מקבל תחושת ערך עצמי וגדלות. הוא לא מעוניין להשתנות בשביל עצמו.
את לא מצליחה לדבר איתו על דברים בסיסיים אחרים, אז לא נראה לי שתצליחי לשכנע אותו.

אני כותבת לפי המידע ששיתפת, ולפי מה שלמדתי במהלך השנים (לרוב מקריאה בדפים פה או מהפניות מתוך השיחות פה). בכל הפעמים (אולי חוץ מאחת, אבל לפי מה שאני זוכרת גם זה לא הצליח בסופו של דבר) האשה הגיעה למסכנה שהאיש לא ישתנה.
הבחירה היא, אם כך, לפי הבנתי, בין לעזוב לחיים בלי ההתעללות הזאת, לבין השארות בביצה הטובענית (שמשמעה המשך מחיקה שלך ברמה יומיומית, ושעה שעה). בשביל כל תהליך שהוא את מוכרחה לחזק את עצמך, וזה כמעט מחייב תמיכה חיצונית, כי לבד זה קשה מאוד.
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי לב_שומע* »

יקרה, כן, זה זה. חלק ממה שכל כך קשה בהתמודדות עם גזלייטינג זה בדיוק מה שכתבת. שכאשר פתאום האסימונים נופלים, נגרמת תחושה קשה לפעמים מנשוא של פגיעה בתחושת הזהות, פגיעה בזהות העצמית: איך לא ראיתי?? אני אישה חכמה, אז מה זה אומר עלי??
זה כאילו כמו קליידוסקופ - מישהו לוקח את הנתונים של סיפור חייך, מטה אותם קצת בזווית אחרת, כמו בקליידוסקופ - ופתאום מתקבלת תמונה לחלוטין אחרת. זו שבירה גם של הזהות, וגם של אופן תפיסת המציאות שלווה במשך שנים ארוכות. זה קשה, זה כואב, זה בלתי נסבל. זה מייסר.
רוב הנשים שאני מכירה שלא הצליחו לצאת מזה - זה כיוון שלא היתה אוזן רגישה מספיק ועדינה מספיק להיות איתן בשלב הגייהינומי הזה. לאפשר לדברים לחלחל בהדרגה. לא לקפוץ למסקנות.
מה שאני יכולה לומר לך: את לא עוורת. את הרגשת. לא סתם הגעת לכאן לדף הזה. לא במקרה היית בטיפולים זוגיים, שלא הועילו כי המטפל לא היה טוב מספיק כדי לראות את התמונה השלמה. להיפך, אולי קורה לך משהו שקרה גם לי, ועדיין קורה בלולאות - את חכמה מאוד ולכן קולטת בשניות את המשמעות של החומר, מייד רצות לך דוגמאות לכל מאפיין, והמערכת הפנימית הרגשית והגופנית שאמורה לעבד את המידע הזה ולאפשר לו לחלחל בהדרגה לא יכולה, אין לה סיכוי לעבוד כל כך מהר בקצב של המוח.
ממליצה בחום: קחי משהו שעושה לך טוב, הייתי ממליצה על התעטפות בשמיכה אבל חם עכשיו, תהיי עם עצמך, במקום עם מזגן, משהו מפנק לשתות וספר טוב או כל דבר אחר שאת אוהבת. ותני למידע לחלחל לאט לתאים של הגוף. למערכת הרגשית. התובנות מה לעשות ומה זה אומר יגיעו. אל תדאגי. את חכמה ופרקטית. את תדעי מה לעשות. כרגע מה שחשוב הוא שתשמרי עליך, כדי שיהיה לך זמן חלחול.
נינה*
הודעות: 345
הצטרפות: 01 נובמבר 2002, 19:58

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי נינה* »

מצטרפת ל לב שומע וליוליקו.
הסיכוי שהוא ישתנה הוא קלוש. הסיכוי שלך לגרום לו להשתנות קלוש עוד יותר.
קחי לך זמן לעכל את התובנות שלך. קחי את האנרגיות שלך ונסי לתעל אותן בחזרה אלייך, לדאוג לעצמך ולמצוא מה מיטיב איתך.

את לא צריכה עכשיו להחליט, לא חייבת לפעול. להתבונן, להרגיש, לתת לעצמך מקום וזמן.

נושא שעולה לי, תעני רק אם זה לא גוזל ממך כוחות אלא עוזר בהתבוננות: איך הוא עם הילדים? יש ילד/ה שהוא לא מסתדר איתם? יורד עליהם? מה היחס שלהם אליו?
זרח_הפרח*
הודעות: 529
הצטרפות: 20 מרץ 2010, 20:33
דף אישי: הדף האישי של זרח_הפרח*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי זרח_הפרח* »

אלמונית, חייתי עם אבא כזה וגם עם בנזוג כזה. מכירה מאוד מקרוב. מאוד מוזמנת לכתוב לי, אם את מעוניינת.
התשובה הגורפת שקיבלתי מכל הנשים שהיו איתי בקשר לגבי זה, כולל אותי, היתה שמה שהציל אותן היה שמישהי אחרת ידעה והאמינה להן.
מצטרפת למי שכתבה לפניי, את לא מדמיינת, אל לא ממציאה, את לא מגזימה.
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי לב_שומע* »

להתחזק - אני חושבת שכל דבר שנעים לך, פשוט כי הוא נעים.
הפגיעה הקשה בדרך כלל במערכות יחסים מהסוג הזה היא בגרעין של העצמי.
העצמי הופך להיות לא חשוב. או מתפרש כמקור מידע לא אמין. המצפן משתנה, הגזלייט משחק עם התודעה, עם המצפון, עם המצפן הפנימי. החיזוק הכי גדול שיכול להיות, לדעתי, אחרי הרבה למידה על הנושא ועל עצמי - הוא דווקא הדברים הכי פשוטים ובסיסיים: מה שכייף לך. מה שנעים לך. הרבה פעמים המלים הללו נמצאות תחת שכבה כל כך עבה של אבק, בגלל מערכות יחסים רעילות, שקשה להיזכר בהן בכלל. קשה לתת אמון בהן.
פשוט לעשות מה שעושה לך טוב. כשאת עסוקה במה שעושה לך טוב, יש קצת פחות מקום לרע או לגרוע. ): נהיים סבילים פחות לכאב רגשי, שמורגלים אליו, וזה טוב. ):
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי לב_שומע* »

בשמת היקרה כבר לא כאן. הלכה לעולמה. נשארו כאן המלים שלה והרצון שלה לעשות טוב לנשים ואנשים אחרים.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

תודה יקרות
האם יש כאן מישהי שהצליחה להמשיך במערכת זוגית מבלי להתגרש?
ולהמשיך לחיות בצורה סבירה?
אי_ננה*
הודעות: 179
הצטרפות: 22 יוני 2020, 21:54
דף אישי: הדף האישי של אי_ננה*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי אי_ננה* »

לא בלי הבנה, ראייה מפוכחת ורצון עז של הצד השני להשתנות.
זה לא קורה סד"כ

ואני אומרת את זה כאחת שהייתה שם לפני כמה שנים, אומרת לעצמה "אצלי זה שונה, אצלי זה יסתדר, אם אני אתנהל אחרת, אם אני אנשום, אקח על עצמי להשתנות, לראות, להיות בנחת, בשקט...אני אוביל אותו לשינוי! אצלי זה יצליח!! יש בו מקום כזה עדין, מהמם, רגיש, נחמד...יש בו חלקים מיטיבים, אני רק צריכה לעזור לו להוציא אותם מהכח אל הפועל. הוא הרי יכולה להיות אבא כזה מהמם, הוא יכול להיות בן זוג מקסים, יש בו את הפוטנציאל.."

ו...אחרי מספיק זמן, אנרגיות, בכי...אני יכולה להגיד בלב שלם: אם הצד השני לא מכיר בבעיה - אין שום דרך אחרת בסופו של דבר מלבד פרידה
לא מרגע שגדלת מספיק בתוכך, לא מרגע שהחזרת לעצמך את המרכז שלך, לא מרגע שראית את התעתוע
לא מרגע שהתחלת לכתוב ולהתבונן
לא מרגע שהתחלת להקליט ולתעד

ואני אומרת בצורה מאוד ברורה:
אין לי ספק שהוא לא אדם רע, מרושע שרוצה לפגוע
הוא אדם עם בעיות, שלא מטפל בהן.


ואת יודעת מה?
אני עדיין מוצאת את עצמי חושבת על "אולי אולי אולי, עכשיו הוא השתנה? אולי כן אפשר לגשר? למען הילדות?"
גזלייטינג זה מזעזע, ודורס מבפנים, ממש
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי לב_שומע* »

כואב מאוד לשמוע )-:


_האם יש כאן מישהי שהצליחה להמשיך במערכת זוגית מבלי להתגרש?
ולהמשיך לחיות בצורה סבירה?_
שאלה כואבת.
האתר כאן, גם בדפים אחרים, מלא בסיפורים של נשים שניסו מאוד ולא הצליחו לחיות בצורה סבירה )-:
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי יולי_קו »

נראה לי שאסטרטגיה טובה בשבילך היא להעביר באופן מודע ומכוון את המרכז אל עצמך.
הדרך הכי ישירה וזמינה בחיי היומיום היא לטפח את עצמך מתוך מודעות לקשר גוף ונפש, וכמובן להמשיך מהרמה הבסיסית הזאת יותר לעומק.

איך להתחיל? לעשות לך טוב בכל דרך אפשרית (וחוקית, ולא אלימה, וכד׳). לפנק את חמשת החושים, כדי לחזור לגוף שלך, שהוא מיכל נפשך. למה? כי כרגע הפוקוס שלך הוא עליו- על ההתנהגות שלו, על המעשים שלו, על השינויים שהוא צריך לעשות. חייבים להחזיר את הפוקוס אליך בשביל לצאת מהבוץ.

• שמיעה:
לשמוע מוזיקה שאת אוהבת, וגם לשיר. עדיף שירים שמעודדים אותך. והעיקר לא לפחד כלל - כי את בטוח בדרך הנכונה. יש המון שירי חב״ד שיכולים להתאים, וגם שירים של שי ריבו, אז אם את דתי זה בטח לא ישמע חריג, גם מוזיקה קלאסית טובה לשם כך, אם את אוהבת.
מתי? כשאת מנקה, מבשלת, מתקלחת, מסדרת, מקפלת, … כמה שיותר. השירה גם יוצרת רטט בגוף ככה שיש נגיעה בגוף כולו. היא גם משחררת וגם מחזקת טונוס של רצפת האגן. היא מזרימה הורמוני התחדשות ומצב רוח טוב.
גם להיאנח זה טוב מאוד. זו דרך לשחרר לחץ פנימי.

• ראיה:
תחביאי לך משפטי תמיכה במקומות שלך, כך שתתקלי בהם ׳בהפתעה׳ במשך היום: אני סומכת על עצמי, אני מבינה את המצב כמו שהוא, אני טובה, אני חכמה, אני מתחברת להבנת המציאות ואני מתקדמת לפתרון הבעיות שלי, …. תכתבי ותקראי אותם כמה שיותר, בשביל להכנס דרך העין וחוש הראיה ללב. להחביא בארנק, בכיס השמלה, במגירת הלבנים, בערימת הגיהוץ, … לקרוא את המשפטים הללו כמה פעמים ביום ולהחזיר את המסר הטוב הזה עמוק למרכז ישותך.

• גם ראיה, אבל מופנית פנימה והחוצה בו זמנית:
התבוננות במשהו יפה למשך כמה דקות: פרח, עלה, נוף, סלע, עץ, שמים, … פשוט לעצור הכל ולספוג את היופי פנימה, כל פרט ופרט, כל נימת צבע. זו מדיטציה, והיא מרגיעה את הפנימיות.

• טעם:
אוכל טעים, לאכול ביס ביס בהנאה, לאט, בהתענגות על הטעמים והמרקמים.

• מגע:
מקלחת נעימה או אמבטיה, עם מגע בכל העור (סיבון עדין, או עם ספוג או כפפת אמבטיה מגע בכל העור בשביל להעיר את העור שהוא הגשר שלך לעולם: הגבול בין פנים וחוץ - מפריד וגם מחבר.
אפשר ומומלץ לקבל טיפולים בעיסוי, זן-שיאצו, רפלקסולוגיה, עצמת הרכות, וכל טיפול שנוגע שעושה לך טוב.

• ריח:
אילו ריחות את אוהבת? של תבלינים, פרחים, צמחים, שמנים אתריים, תבשילים? להריח ולהריח במשך היום. לעצור ליד שיח בדרך ברחוב ולהריח את הפרחים שלו, לפתוח צנצנת תבלינים ולהתענג על ענן הריח הפורץ ממנה.

את מוזמנת לכתוב מה שעולה אצלך. זה כלי מאוד חשוב, אבל את חייבת להיות דיסקרטית, כדי שהוא לא יוכל למצוא ולקרוא מה שאת כותבת. אולי תפתחי פה דף בכינוי כלשהו? נשים במצבך כתבו פה באופן סדיר וקיבלו המון תמיכה. זה עזר להן מאוד בתהליך שלהן.

זהו להבוקר. שיהיה לך יום נפלא.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

וואו, איזה תשובה מפורטת וחכמה! תודה! אתחיל ליישם בע"ה
בעצם את אומרת שאם אתרכז במה שעושה לי טוב, פחות ארגיש צורך להסביר לו ? שיראה את האמת?
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי יולי_קו »

אני לא יודעת מה תרגישי צורך לעשות בקשר אליו (אי ננה מספרת שהצורך הזה ממשיך לעלות מדי פעם, גם כשהראש כבר יודע שאין סיכוי, כשהתקווה שהוא ישתנה שוב מרימה ראש), אבל אני כן יודעת שזו התחלה טובה להתחבר לעצמך, לגוף, לגרום להפרשת הורמוני אושר, ולהפחית הורמוני סטרס. וזה נעים!

אני חושבת שאחרי (או גם במקביל) האישוש של הבסיס הגופני ותחושתי יש צורך להמשיך ולפרום את הפלונטר הרגשי והמחשבתי.

בשביל לפוגג את התעתוע ולחזור להאמין בך, בלגיטימיות התחושות שלך, הפגיעות שלך, התובנות שלך, שאם את חשה זלזול והקטנה- סימן שיש שם זלזול והקטנה, בשביל זה את חייבת לעצמך זמן, סבלנות לקצב שלך, וגם שיקוף ואישור מבחוץ יכולים מאוד מאוד לעזור.

מאוד כדאי למצוא מישהו/י אמיתי/ת לדבר איתו/ה. את יכולה בשמחה ובחפץ לב להמשיך לכתוב פה (אולי תמצאי לך כינוי כלשהו בשביל הכתיבה פה? זה יקל על מי שעונה לך). בכל אופן הרצון והפעולות שלו להפריד אותך מחברים ומשפחה נועדו לחזק את שליטתו בך, ככה את תלויה בו, והוא זה שמשדר לך מה המציאות (כפי שהוא מציג אותה). כדאי לך לחזור וליצור קשר עם החברות לשעבר, ועם המשפחה. כדאי לספר (למי שאת יכולה לסמוך שתשמור על דיסקרטיות) מה עובר עליך. כדאי למצוא מטפלים שמתמחים ביחסים מסוג זה, בשביל לחזק את האמון שלך בעצמך (לא טיפול זוגי!).

אני אתן לך דוגמה מהחיים שלי: האיש שלי יודע שאני מדברת עם החברות שלי ועם אמא שלי על כל מיני דברים, כולל על בעיות שיש בין שנינו (מה לעשות, לא הכל מושלם), אז הוא מבקש ממני לא לספר לו שסיפרתי להן, כי הוא מעדיף לא לדעת. הוא לא מפריד אותי מהחברות שלי או מהמשפחה שלי שמהווים לי מקום תמיכה. הוא לא אוסר עלי לספר להם או להתייעץ איתן.
הוא תומך בי בדרכים רבות. הוא לא עושה הכל עבורי, אבל הוא עושה הרבה. ועדיין לא הכל מושלם, אבל זה בהחלט טוב או טוב מאוד רוב הזמן ברוב התחומים.

את ראויה ליחסים שהם מספיק טובים או טובים מאוד. את ראויה לכבוד. את ראויה להתחשבות. את ראויה להכרה בתרומתך למשפחה ולעולם. את ראויה להערכה של מאמציך גם כשלא מצליח לך. את ראויה לעידוד. את ראויה לידידות ואהבה.

אני חושבת שגם בעולם הדתי מאוד ואף החרדי יש בהדרגה יותר גירושין. הרעיון הזה לא בהכרח חייב להחריד אותך. לדעתי האישית אולי יותר גרוע מגירושין זה לגדל ילדים עם מודל של הורה מתעלל והורה סופג התעללות. ככה המחלה הזאת עלולה להמשיך בדורות הבאים.

אני מקווה שלא כתבתי חריף מדי או פוגע מדי. כולי תקווה ואיחולים לטוב בשבילך. גם אם הגבת בכאב אליו, או ענית בגסות או כעסת או צעקת ממררת לבך- זה קורה, זה בסדר. ביחסים סבירים אפשר לריב ואפשר להשלים. זה קורה ביחסים בין בני אדם, גם אוהבים. אבל לא מגיע לך כלא רגשי עם מאסר עולם במדבר רגשי חסר אהבה, עם איש שמלמד גם את ילדיך לזלזל בך ולהתרחק ממך, עם איש שמנתק אותך מחברות ומשפחה, עם איש שמקטין אותך בשביל להרגיש גדול וחשוב.

מה את חושבת? מה את מרגישה?
ליל מנוחה ושלום.
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי יולי_קו »

אוי, כתבתי לך הודעה ארוכה והיא נמחקה. אנסה לכתוב מאוחר יותר.
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי לב_שומע* »

אני חושבת שבמצב הזה כדאי לחכות עם השאלה להתגרש או לא להתגרש, וקודם כל לבדוק האם ואיך אפשר ליצור מצב שבו לא תהיי מאויימת שבמקרה של גרושין, הילדים אוטומטית יהיו איתו. יש דרכים, גם רגשיות וגם משפטיות. גם אם את נשארת איתו, את לא ראוייה לחיות בפחד. מגיע לך לחיות בשלווה. איתו או בלעדיו. בכל מקרה
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי יולי_קו »

אני אנסה לשחזר מה שכתבתי.
אחרי שסיימתי מתברר לי שיצא שונה. ככה זה.

שאלת כמה שאלות. על רובן איני יכולה לענות כי לא הייתי במצב וגם לא חקרתי אותו. כל אשה שונה, וכל חוויית חיים היא שונה, והסיכוי הוא סטטיסטי, אבל חשוב לזכור שבמציאות יש גם גרושות חרדיות שמתחתנות, ושהחברה החרדית משתנה. לאט מאוד, אבל משתנה.

אני חושבת שכדאי לברר את התשובות לשאלות האלה, אבל גם להוסיף ולשאול עוד שאלות מכיוון של בחירה ואפשרות לשפר, ממקום של רווח, וקצת פחות מתוך פחד או מתוך פחד להפסיד.

אני קוראת את השורות האחרונות והן נקראות לי מבחוץ ביקורתיות, ואני לא מצליחה לשנות את הניסוח או את התוכן לניגון המדוייק שמתנגן לי בלב. אני לטובתך. אני משתוקקת שיהיה לך טוב. פשוט טוב. את יכולה לדמיין הווה עתידי טוב? בהנחה שהוא (האיש) נשאר בדיוק אותו דבר, מה כולל ההווה הזה בעתיד שמאוד טוב לך?

באתר הזה ובמקומות אחרים למדתי לשים לב כשאני מתלבטת בין 2 אפשרויות, אז למעשה אפשר למצוא הרבה יותר אפשרויות.

את משרטטת פה בגדול שתי אפשרויות:
אחת מהן היא שתעזבי ותתגרשי והילדים ישארו אצלו כי ככה הוא ישכנע את מי שקובע, והוא ימשיך להתעלל בך גם אחר-כך, ותישארי גרושה מבוגרת לבד בחברה דתית והילדים יזלזלו בך ויתרחקו ממך.
האפשרות השניה היא שתישארי במצב הקיים ותילמדי עם הזמן איך לשרוד בצורה סבירה במערכת הזאת כפי שהיא, למעשה בלי זוגיות, או יותר נכון בתוך זוגיות מתעללת, אבל עם מערכת הגנות שישמרו עליך במצב מספיק חזק בשביל להגן על עצמך באופן קבוע (כלומר חיה במצב מלחמה קבוע, הבית הוא איזור סכנה), ואם אני לא טועה את לא רואה דרך שהילדים יעריכו אותך יותר.

אני חושבת שעם קצת אימון ו/או סיעור מוחות אפשר למצוא עוד אפשרויות שהן סבירות ומציאותיות, ושהרבה יותר כדאי לשאוף אליהן, כי הן עשויות לאפשר לך חיים הרבה יותר מאושרים, מספקים, תורמים למשפחה ולחברה, וגם נעימים יותר משתי האפשרויות שעלו פה.

לכל בחירה שהיא יהיה מחיר. בואי נמצא את האפשרויות השונות ונבדוק אותן, בשביל למצוא את הרווח וההפסד בכל אחת מהן.

אני חושבת שכדאי להתחיל במה את רוצה שיהיה בחיים שלך.

ועוד דבר- לקרוא מה שכותבים לך זה טוב. האם תסכימי להתנסות? להריח, לראות, למשש, לטעום, לנשום, לשמוע, ואולי גם לשיר, לרקוד? ממש לעשות דברים כדי שיהיה לך נעים?
אולי תשתפי במה את עושה שיהיה לך נעים?

אני אוהבת לקרוא, להתקלח, למרוח על הגוף שמנים איכותיים שקניתי לי ואני משלבת כל פעם שילובים חדשים. וגם לצאת לטייל, להסתכל על דברים שסידרתי בבית ולהנות מההרמוניה שבתוצאה, להסתכל על העציצים שלי ולהתפעם מכל ציץ ופרח (עכשיו הקונקווט - התפוז הסיני שלנו שבעציץ גדול במרפסונת פורח בעשרות פרחים לבנים, וזו חגיגה לעיניים ולאף). לתקן תיקונים קטנטנים בבגדים. ויש עוד.

מה את אוהבת לעשות?

שתהיה לך של שבת של שלום ושלווה.
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי יולי_קו »

וכל מלה של לב שומע.
תמרוש_רוש
הודעות: 5688
הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי תמרוש_רוש »

כל מה שהכותבות לפני אמרו (())

_האם יש כאן מישהי שהצליחה להמשיך במערכת זוגית מבלי להתגרש?
ולהמשיך לחיות בצורה סבירה?_

העלית ברוחי את בשמת ((-))
ובשמת, בסיטואציות דומות (אפשר לנבור בדפים ולמצוא), היתה אומרת שהמחיר של להישאר במקום כזה הוא איום ונורא.
לא סתם, היא אמרה, קוראים לספר הזה "מילים הורגות". הדפוס הזה, כשהןא מכוון אלינו, פוגע בנו עמוק במספר דרכים.
למשל, מערער את כושר השיפוט שלנו והאמונה שלנו בעצמנו ובתחושות שלנו. את זה את כבר יודעת. הדפוס של "אולי אני טועה? אולי אני מדמיינת?"
ולדפוס הזה יש השלכה עצומה לא רק על הזוגיות, אלא גם על איך שאנחנו מתייחסות לעצמנו.
זה עלול לגרום לנו לניתוק מעצמנו, מהתחושות שלנו, מהצרכים שלנו, גם אלה שלא קשורים ישירות לנישואין.
אני: "נגמר לי הכוח, אני צריכה להאט, לנוח, לפני המטלה הבאה".
הוא: "מה את יושבת ככה? עוד לא הכנת ארוחת ערב? ככה מזניחים את הילדים? תראי את רבקה (שם בדוי), איך היא מסתדרת עם שבעה ילדים ושפעת וגם מטפלת באמא שלה המסכנה, אני לא מבין למה את מתלוננת כל הזמן, מנפחת כל דבר קטן"
אני: <קמה, מתקתקת את הבית, דוחה את המנוחה למחר, מחרתיים, אחרי החגים>
<ואז אחרי X זמן אני מגלה בעיה בריאותית ממשית, רצינית, שהוחרפה בגלל מאמץ-יתר וחוסר טיפול רפואי, כי "זה שום דבר">
אלה הבשורות הרעות :-( :'(

הבשורות הטובות הן שהשינוי יכול להתחיל עכשיו.
את בהחלט יכולה להתחיל לבנות את עצמך, לטפח את עצמך ולחזק את עצמך מבפנים, להיות יותר קשובה לעצמך, ללמוד לשים לב ולדאוג יותר לצרכייך, לטפח את ההערכה העצמית שלך, את הכשרונות שלך ואת הבטחון בעצמך, וכבר עכשיו לחולל שינוי חיובי בחייך. ובלי לדאוג כרגע להחלטות גורליות.

אני אישית חושבת ששינוי כזה, בסופו של דבר, יגדיל גם את המוטיבציה שלך וגם את היכולת הפרקטית לצאת מהמערכת הזאת, אפילו גירושין, וליצור לעצמך חיים טובים יותר.
כך שאם את מתחילה עכשיו לטפל בעצמך - והצעדים שכבר עשית מעוררים התפעלות - תוך שנה-שנתיים האופציות שלך ייראו שונות ממה שהן היום.
אבל אין נביאים בעמנו ;-)
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי לב_שומע* »

זה בעייתי. יש טכניקות שעוזרות להיפגע פחות.
אבל הן מחייבות אותך להפוך להיות קצת אטומה.
לחיות ברמת ציפיות מאוד נמוכה מהפרטנר.
זה עוזר לשרוד יותר טוב. אבל זה לאו דווקא חיים טובים.
ממליצה לחפש סרטון של עדה מיכל ויינשטיין על טכניקת אבן אפורה. מאוד דומה לעצות שבשמת נתנה כאן שמפוזרות בדפים רבים.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

תודה לכן
האם הטכניקות שעוזרות להיפגע פחות
גם עוזרות לו להשתנות ולהיות פחות אטום?
גשם*
הודעות: 168
הצטרפות: 14 יוני 2005, 04:17

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי גשם* »

פלונית, שוב שוב אומרים לך להעביר את הפוקוס ממנו אלייך, ושוב ושוב את ממשיכה להתרכז בו. את לא תוכלי לשנות אותו. הבן אדם היחידי שתוכלי לשנות זה את עצמך וגם זה קשה מאוד מאוד. אני כותבת לך מניסיון.
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי יולי_קו »

לפי מה שקראתי פה במשך שנים בבלוגים של נשים במצבים דומים, כל פעם, בכל משפחה או זוג, הוא לא השתנה למרות כל המאמץ וההשתדלות של האשה להשתנות בעצמה ולעזור לו להשתנות, גם בעזרת תמיכה מקצועית. תמיד האשה עזבה בסופו של דבר. היא עזבה כדי להצליח לחיות. לא פחות מזה.

לדעתי שימי את הפוקוס על עצמך. לימדי מקצוע שיכול לפרנס אותך (יש קורסים של משרד העבודה, ויש במקומות אחרים). קבלי יעוץ משפטי איך לעשות דברים נכון כדי שהמעבר לחיים עצמאיים יהיה הכי זורם וקל לכולכם.
גלי*
הודעות: 458
הצטרפות: 17 אפריל 2004, 22:06

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי גלי* »

אלמונית,

ראשית,
מזמינה אותך לבחור לך שם כלשהו כדי שיהיה יותר נוח לקיים איתך דיון

ושנית,
לצערי, הדברים שכתבו לך לפני ברוב תבונה גשם ויולי המקסימות - ממש נכונים.

הייתי שם. במקום שלך. וזו תובנה כואבת.
כן, עדיין

למרות כל הדרך שעברתי
הייתי רוצה
שיהיה אפשר
לשנות אותו, לתקן תגידי, להתאים, לרכך, לשפר.
ואי אפשר. פשוט אי.

אבל הבשורה הטובה היא שיש לך אותך.
וזה הרבה מאוד :-]

תשקיעי בך
בדברים הקטנים - ללמוד לטפח את החושים שלך, כמו שיולי פירטה מעלי בהודעה שכל כולה מארג של חכמה צרופה.
ובדברים הגדולים - עצמאות כלכלית בהחלט עוזרת. תרפדי בכל דבר שיגביר את תחושת הביטחון שלך.

לאט לאט... תמצאי אותך. תפגשי אותך. ואז.. את כבר תראי לך את הדרך.
את תצליחי, אני בטוחה שאת יכולה
אבל זה רק אם באמת תניחי לו, ואפילו במידה מסויימת למערכת היחסים בינכם,
תנשמי עמוק
ותתמקדי בך.

בינתיים, מזמינה אותך לגגל "יש לך אותך מיקה משה"
שיר מופלא שעושה לי טוב על הלב
מקווה שייטיב גם איתך

@}
גלי*
הודעות: 458
הצטרפות: 17 אפריל 2004, 22:06

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי גלי* »

הדברים שכתבו לך לפני ברוב תבונה גשם ויולי המקסימות - ממש נכונים

הופס!
ועוד נשים נפלאות לפני...

בקריאה שניה זה ניראה כאילו מעריכה / מסכימה רק עם שתיהן...

@}
למ*
הודעות: 268
הצטרפות: 05 מאי 2010, 12:33

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי למ* »

פלונית יקרה
ממליצה על השיר "תמיד יש אדמה" של רוחמה בן יוסף.
שיר עם מילים מדהימות שמעודד ברגעים קשים

את מדהימה וחכמה. איך להתמלא מבפנים וללא תלות באהבה מאחר זו שאלת השאלות. זה קשור לקשר עם הבריאה ועם הבורא. עבודת חיים.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

יש לכם אולי המלצה לאנשי מקצוע טובים ?
בראש של בשמת..?
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי יולי_קו »

נשות מקצוע מעולות:
חני בונה
סאלי תדמור
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי יולי_קו »

עירית לוי
בלבוסטע*
הודעות: 207
הצטרפות: 21 מאי 2021, 16:39

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי בלבוסטע* »

את חייבת לעזוב אותו.
מגיע לך שכל מה שאת רוצה יבוא לך בקלות.
את לא דורשת דברים מוגזמים. לצפות לחום,התעניינות, חיבה, אהבה זה מאוד מאוד בסיסי.

את לא מזכירה ילדים אני לא יודעת אם כבר יש, אבל אם אין בבקשה תחתכי את זה. כתבו לך מאוד חכם להתייעץ קודם משפטית איך לסיים ככה שיהיה מהיר וקל לשניכם.

אם אין ילדים - יהיה לך מאוד קל המעבר אחרי שסיימתי. את תרגישי מה זה חופש מהכאב הנורא שאת נמצאת בו ותראי מה זה לקבל אהבה אמיתית ואני בטוחה שתמצאי קודם אהבה עצמית ואז אהבה זוגית.

אני כותבת לך ויש לי תחושה שזה בכלל לא מדבר אלייך כי כתבו לך גם קודם את זה.תקשיבי לנשים חכמות שראו הרבה דברים וחוו לא מעט.

זה כל כך קשה לפרק, זה נשמע בדיוני. זה גם מגיע עם מחירים, להיות גרושה ואני מבינה שאת דתיה.

אבל שום דבר לא משתווה לחיים שיהיו לך עם גבר מנוכר. לילדים שתגדלי ואולי גם יזכו ממנו ליחס כזה וזה יקרע אותך כמו סכין כל יום כל היום, ולעצמך 40 50 60 שנה תחיי ככה?!

תפני ליעוץ אבל פרקטי. תחשבי איך את יוצאת מזה ולא איך את מתקנת אותו כי זה לא יקרה. אם אין ילדים תשתדלי לפחות כל עוד המצב ככה - לא להביא.

אם יש ילדים - תחשבי מה נכון לכם. יחד עם המטפלת.
וחיבוק (())
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

מלים הורגות יומן קריאה

שליחה על ידי לב_שומע* »

_יש לכם אולי המלצה לאנשי מקצוע טובים ?
בראש של בשמת..?_
ממליצה לבדוק כמה כיוונים במקביל, לשאול את עצמך מה הכי מדבר אליך.
אם את מחפשת בראש של בשמת - כנראה זה אומר שמה שאת הכי זקוקה לו עכשיו זה מישהי שתנתח איתך סיטואציות ספציפיות בצורה חכמה ועמוקה, פרקטית וגם רואה מעבר לגבולות הסיטואציה. ותעזור דרך התבוננות בסיטואציות.

כדאי גם להגדיר מראש את גבולות היכולת שלך מבחינת מיקום גיאוגרפי ועלות כספית.
היום יש הרבה כאלה שעובדות גם מרחוק, בזום, סקייפ, טלפון. לדעתי הן כאלה שמלכתחילה באות בראש יותר פתוח.

כמה כיוונים אפשריים שממליצה לבדוק:
דף הפייסבוק עוגן - פסיכולוגיות למען נפגעי התעללות נרקיסיסטית - התרשמתי מהדף, אולי יהיו שם המלצות טובות
דף הפייסבוק לקבל אהבה אחרת - זו קבוצת פייסבוק סגורה, גם היא לנפגעי התעללות נרקיסיסטית - יש שם א/נשים חכמים, אולי יהיו שם המלצות טובות
מספר הטלפון של מילכה ים, שהיא משאירה בסוף סרטונים שלה - ייתכן שיהיו לה המלצות
אתר האינטרנט של מרכז חכמת נשים של ענת גור - חושבת שמטפלות שעברו הכשרה שלה זה יכול להיות ממש טוב
יום העיון "הדרך להחלמה" לנפגעי פוסט טראומה מורכבת - זה מופיע ביו טיוב - מדברים שם מטפלים, אפשר לראות האם יש מישהו שאת מתחברת

אם את מתחברת לטכניקת טיפול מסויימת - יש המון מידע שאפשר להגיע אליו בגוגל.
סתם רק בשביל הדוגמא - אם הייתי מחפשת טיפול דווקא בשיטת עוצמת הרכות - אפשר להגיע לרשימות של מטפלים, חלקם כותבים על עצמם משהו, קורות החיים שלהם, תמונה, גישה, דברים שיכולים ללמד עליהם.

בסופו של דבר, נדמה לי, בתחושה שלי, שמטפלת טובה - בראש של בשמת - זה יכול להיות כמעט כל אחד ואף אחד. כלומר, לפעמים זה באמת להגיע לאדם מסויים, ולפעמים הסיפור צועק את עצמו ופשוט מישהי שתהיה שם איתך.
לפעמים דווקא באימון יש כלים יותר פרקטיים. לפעמים טיפול שהוא טיפול ולא אימון - יש בו בניית תשתית הרבה יותר עמוקה. אז.. המון בהצלחה {@
שליחת תגובה

חזור אל “אלימות והתעללות בזוגיות”