טיפול סטאז'ר סטודנט

[אנונימי]

ראו גם: מדור אנשי מקצוע

דיון שהחל בדף אלבאום דף אחר

[ילדים_זה_שמחה*]

שלום רב לכולם,

זמן רב שלא ביקרתי פה ועכשיו במשך יותר משעה, ישבתי והשלמתי את החסר. ובמילה אחת- תענוג!
כל כך נעים ומעשיר לקרוא את הכתוב פה. וללא ספק תורם לי כאוטוטו מטפלת בשיטה (עוד 3 שבועות נגמרת שנת הלימודים של הסטאז', אבל מי סופר?;-))

ברשותכם, רציתי להתייחס לכמה דברים. ואני מקווה שתבינו את ההקשר של כל אחד להודעה שלו (במידה ולא, כמובן מוזמנים לשאול ..)
+ בנוגע להדרכות בזמן הסטאז', כל סטאז'ר מקבל הדרכות אישיות על מטופליו וכן, מתקיימות הדרכות קבוצתיות בהן מנותחים תיקים ברמת סיעור מוחות וניתוח של הקבוצה כולה. לי , באופן אישי, היתה חוויה מאוד נעימה במפגשים הקבוצתיים ואני בהחלט תומכת ברעיון של קבוצות הדרכה.
+ טליה- כל הכבוד לך על הרמת הכפפה ! אני מוכנה להעביר את הרעיון לכיתתי . מחכה לאישורך בעניין. כאדם יצירתי (אפילו באבחון כתוב ), אני אשמח לתרום רעיונות למשחקים עם ילדים בשילוב תרגילי השיטה. לא בכדי, בחרתי לי את מגמת ילדים ונוער מתוך החיבור למקום היצירתי (משום מה, תמיד יש לי תחושה שבטיפול עם ילדים יש לזה יותר מקום)
+ בעניין הסטאזר'ים המטפלים בסטודנטים- רוצה לשתף כאן בסיפור האישי שלי. אך לפני כן , משה- אתן לך עוד נקודת מבט על נושא הטיפולים של סטאז'רים בסטודנטים:
לכל סטודנט בשנה ב' (בה מתחילים הטיפולים בשיטה כחלק מחובות הלימודים) ניתנת האפשרות לבחור בין טיפול עם סטאז'ר או טיפול עם מטפל בשיטה. הטיפול עם המטפל עולה פי 2 מטיפול עם סטאז'ר ולכן , רוב הפעמים , בגלל אילוצים כלכליים, בוחרים הסטודנטים בסטאז'ר.
וכעת קצת על עצמי
.אני (נכון יותר לתקופת הלימודים) אדם לא קל (בלשון המעטה) עם מזוודה יפה של חוויות קשות בילדות אותן עיבדתי במהלך השנים בעזרת התהליך שבחרתי לעשות בלימודי השיטה בתמיכה של טיפול פסיכולוגי (מבחירה שלי. לא היתה הפנייה או תנאי להמשך לימודים במסגרת האבחון). וגם אני, "חטאתי" משיקולים כלכליים ובחרתי בסטאז'ר. הראשונה שקיבלתי, היתה נוראית. לא מספיק קשובה, מאוד חרדתית ולא בטוחה בעצמה ("מכרה לי טייטלים של תחומי לימוד שלה במטרה להרשים אותי..) . בגלל שהייתי כבר בסוף שנה ב' (לקח זמן עד שמצאו לי שידוך ) כחלק מתהליך ההתבגרות שלי , החלטתי לתת לה צ'אנס ולא לנפנף אותה מיד אחרי הפגישה הראשונה. במפגש הרביעי , החלטתי שאני פשוט אומר לה את שעל לבי והושבתי אותה לשיחת "ניעור". היא בכתה. אני נותרתי המומה מהתגובה שלה מולי. ולאחר עוד 3 מפגשים הבנתי שאני פשוט מבזבזת את זמני ואף עלולה להינזק מהטיפול איתה ולכן הודעתי לה שאני עוזבת. היא בחרה להקשיב לי ובסופו של דבר אמרה לי משפט שפשוט השאיר אותי עם חיוך "כל מה שאמרת עכשיו - הוא שלך! ורק שלך!". כמה קל לזרוק את הכל על המטופל ולא לקחת אחריות על כלום. (אני לא אומרת שאני שיה תמימה , אבל עדיין לזרוק את הכל עליי, היה מופרך ולא במקום). שיא הפתטיות מבחינתי היה כשמיד אחרי זה (כשכבר לא היה מה לומר יותר) , היא שאלה אם היא יכולה לקבל חיבוק לפרידה. פטרתי אותה באמירה "אם זה מה שיעשה לך טוב.. " ונתתי (הצורך בריצוי בשלב הזה עוד לא היה מטופל עד הסוף ).
ולמה אני מספרת ומייגעת כל כך עם הסיפור הזה?
כי שובצתי לסטאז'רית אחרת. והיא, גם כן "רק" סטאז'רית , אני - אותה אני . והטיפול היה מעולה! היתה תקשורת, היתה הקשבה (דו צדדית) והיתה הצלחה לטיפול. ולכן, אני חושבת שההצלחה של טיפול סטאז'ר-סטודנט תלויה המון בכימיה שבינהם, ביכולות של הסטאז'ר להיות מטפל מול היכולות/נכונות של הסטודנט להיות מטופל. אין כאן חד משמעיות. (אני לדוגמא, בחרתי לא לטפל בסטודנט מהמקום שעבודה עם מבוגר, נכון לעכשיו, פחות מושכת אותי. אני מפיקה מעצמי הרבה יותר בעבודה מול ילד ומצליחה להתחבר אליהם(הילדים) הרבה יותר).

בחלונית- קושי אינו בהכרח סבל- נכון! (כל הסטאז'רים- תקעקעו את המשפט על לוח לבכם )

[טליה*]

ילדים זה שמחה
גם אני חושבת שעבודה יצירתית עם ילדים מעשירה, מעצימה את הטיפול ומהנה ביותר
בתנאי שיודעים לכוון את היצירתיות למטרה.(לנושא הקושי)
אני מאשרת ומאפשרת לך לעניין את בני כתתך בנושא.

[ילדים_זה_שמחה*]

טליה
הלוואי והיו בני כיתתי .. אנחנו רק בנות
אבל אני אעביר את המסר לבנות הכיתה ....
סופ"ש נעים לך ולכל קוראי הפורום

[טליה*]

הלוואי והיו בני כיתתי .. אנחנו רק בנות
גם בתקופתי "בנים" /"גברים" היו תופעה דיי נדירה.
להרגשתי , הייתה להם העדפה לטיפולים מסויימים. חבל מאוד שגם השניים ששרדו עד סוף הלימודים נשרו בהמשך.
קיים מיעוט בולט במטפלים (זכרים) חבל מאוד. ישנם טיפולים מסויימים המתאימים לדמותו ואישיותו של מטפל גברי.
במיוחד במגזר החרדי ולא רק.....
..תודה ל-ילדים זה _שמחה
שבת שלום לכולם .