ללמד ילדים את מדיטצית האפור

אנונימי

ראו גם: מדור ילדים ונוער | מדיטצית האפור | מדור מדיטציות

דיון שהחל בדף אלבאום דף אחר

היי לכולם.... אני צריכה עזרה.....
בפרוייקט התפנית קיבלתי ילד בן 10 שסיבת הפניה הייתה - רגישויות. דווח על הילד שהוא אוהב להסתגר במקומות סגורים וקטנים.
הילד קיבל גם בשנה שעברה הדרכה של אלבאום.
במפגש השני שערכנו אחרי האבחון ( נקרא לו עידן} עידן התקרבל בתוך הכירבולית שהבאתי ומתוך נסיונות לבדיקת רגישות למגע התחלתי לנענע אותו.
עידן ממש התענג וכל הזמן ביקש "יותר חזק ויותר מהר".
במפגש השלישי הבאתי איתי צלחת ווסטיבולרית עידן ישב בתוכה וגם פה חזרה אותה סיטואציה- עידן ביקש עוד ועוד יותר מהר ויותר חזק.
הוספנו נשימה בתוך הצלחת וככשאלתי אותו מה זה עושה לו ההרגשה הסיבובנית הזו עידן אמר שזה מרגיע אותו.
עוד משפט שאני לא מצליחה לשכוח זה שעידן אמר " העולם זז... את לא מרגישה שהעולם זז?"
זה נשמע כאילו שהסחרחורת היא משהו חיצוני ולא קשור למה שהוא עשה או אליו בכלל.
האם רק על פי המקרים הללו ניתן לקבוע שלעידן יש רגישות ווסטיבולרית? ...(לא נראה לי שישנה רגישות למגע- לא היתה שום תגובה או רתיעה לכל סוגי המגע שניסיתי)
השאלה היא.... האם אני צריכה לתת לו את הגירוי בעוצמות הללו ולאסוף אותו אחר"כ? {זה מה שעשיתי בעצם - אחרי הצלחת עשינו תרגיל כח רצון} ..... או לתת את הגירוי בהדרגה (פרופלור?)
הייתי שמחה לקבל גם רעיונות איך ללמד את עידן את מדיטציית האפור כך שירצה ללמוד אותה.
אני ממש מרגישה בתוך המערבולת של עידן ... אני מבולבלת ומרוגשת מאוד.
אשמח לכל עצה ועזרה .... ותודה מראש.

איימי

האם את יודעת את מדיטציית האפור? כמה ניסית אותה על עצמך ובדקת את ההשפעות שלה עלייך?
זו מדיטצייה נהדרת, אבל לא מומלץ ללמד אותה לפני שבדקת אותה על עצמך באופן מוחלט ועד שאת לא מבינה אותה במאה אחוז.

אני כותבת מתוך ניסיון. אני העברתי אותה לאחת מהמטופלות שלי כמה שבועות אחרי שאני למדתי אותה וניסיתי אותה על עצמי מספר מאוד מועט של פעמים. המטופלת שלי הסתובבה עם כאבי ראש ובחילות במשך כמה ימים....

לגבי צורת הלימוד. משה כתב כאן קודם שהוא יושב עם המטופל (מבוגר או ילד) ומסביר לו את המבנה האנטומי של החושים ורק אח"כ מלמד את המדיטציה וכיום אחרי הניסיון שלי אני חושבת שזו הדרך הנכונה ביותר.

לגבי הרגישות הוסטיבולרית, הייתי ממשיכה לתת לו את הגירוי שהוא זקוק לו ואוספת אותו. וחשוב גם לשקף לו מה קורה שיש צורך בגירוי והוא לא יכול לקבלו עכשיו... מהמקום הזה לראות מה הוא יכול לעשות בכיתה לדוגמא, האם יכול להתאפק?! או שאולי כדאי לבקש מהמורה לצאת החוצה לחמש דקות? (פרופלור וכוח רצון ולחזור).
צריך לבדוק כל כמה זמן עולה הצורך בגירוי כדי שלא יבלה את כל השיעור בחוץ (מתוך צורך או כי עכשיו יש לו לגיטימציה).

בהצלחה.

עוד משהו חשוב: לכולם יש קשיים בעיבוד גירויים חושיים מסוימים (מגע מסוים, ריח, טעם, צליל וכדו`), לכולם יש העדפות חושיות.

הפרעה בעיבוד החושי מתרחשת כאשר נמצאים על אחד מקצוות הרצף או כאשר חווים תנודות מפריעות, בלתי צפויות אשר משפיעות בצורה משמעותית על תפקוד יומיומי או כישורים התפתחותיים.

תדירות, משך, עוצמה והשפעה תפקודית של סימפטומים אלו, הם אשר מגדירים אי תפקוד של המערכת.

האם הוא נמצא במקום הזה או שפשוט אוהב את המגע והסחרור?

לאיימי

עידן ממש התענג וכל הזמן ביקש "יותר חזק ויותר מהר".

ההרגשה הסיבובנית הזו עידן אמר שזה מרגיע אותו.

נראה מתוך כך ,שלעידן , חסר בתחושה הויסטבולרית . במידה וכך הוא הדבר.

נסי גילגולים שונים על מזרון . גילגולים לפנים ולאחור.

גילגול הגוף בצמוד לקיר לשני הכוונים. החזיקי אותו מתחת לזרועותיו וסובבי אותו לשני הכוונים.
סבובים על כסא משרדי - לשני הכוונים.אם יש בסביבתך נדנדה - נסי גם אותה..*

ערסלי אותו בתוך שמיכה דקה - כנדנדה בערת אחד ההורים או אדם מבוגר.
וכמובן את תרגילי הפרופלור.

עלייך להיות מאוד זהירה וקשובה למינון. מינון ייתר עלול לגרום לתופעות לוואי קשות

לגבי מדיטציית אפור. אני מסכימה עם דבריה של : מתלבטת
אחרי שתציגי בפניו תמונות והסברים.
תני לו להתנסות בצביעה על דף גווני אפור למיניהם. כלו'.תני לו את הצבעים: לבן ושחור .שיציין אותם במספרים
מהגוון הבהיר לגוון הכהה ביותר.
כמו כן, הציג בפניו אביזרים בגווני האפור. שקפים , בדים . תמונות וכו'.
אני התנסיתי רבות גם על ידי הדלקת קטורת .(רואים ממש עשן אפור) רק לאחר שווידאתי שהילד אוהב את הריח.
והעשן אינו מפריע לו.ילדים אחדים התחברו למדיטצייה בזכות המראה ותחושת הקטורת.
רק אחרי שהתחבר לצבע.אפשרי לו לצייר על דף גדול ילד .(עם כל אברי החישה) תני לו לצבוע על הדף את האיזורים הרגישים שלו באפור לפי רמת הרגישות שלו.
אפשרות נוספת , ליצור מפלסטלינה איבר כמו: אוזן . בצבע בהיר,( תלת מימדי) כך , שהאיבר יראה בפניו מאוד מוחשי.
עליו יהיה לצבוע אותה עם צבע גואש מכל הכוונים .כך, יוכל להתחבר למדיטציה מתוך מודעות , ידע , הבנה והנאה..
בהצלחה

איימי

אני מצרפת לכאן רשימת איפיונים של תת רגישות וסטיבולרית. בדקי עד כמה זה מתאים לעידן...

היפוסנסיטיבי לתנועה (תת תגובתיות):

בתנועה מתמדת, נדמה שלא יכול לשבת בשקט. משתוקק להתנסויות תנועתיות מהירות, סיבוביות ו/או בעלות עוצמה. אוהב שזורקים אותו באויר. יכול להסתובב במשך שעות ולעולם לא להיות מסוחרר.
אוהב את המתקנים המהירים, בעלי העוצמה והמפחידים בפארק השעשועים.קופץ כל הזמן על רהיטים, טרמפולינות, מסתובב על כסא מסתובב או מביא עצמו לתנוחות בהן הוא מהופך. אוהב להתנדנד גבוה ככל האפשר ולפרק זמן ארוך.מחפש ריגושים, לעיתים מסוכנים.כל הזמן רץ, קופץ, מדלג וכו` במקום ללכת.מנענע את הגוף, מנדנד רגליים או ראש בזמן ישיבה.*אוהב תנועות פתאומיות ומהירות כגון: מעבר עם המכונית או האופניים מעל בליטה גדולה בכביש/מדרכה.

קרול סטוק קרנוביץ, מחברת הספר "The out-of-sync child" מציינת 5 אזהרות לגבי שימוש ברשימות מאפיינים לקשיי ויסות חושי:

ילד עם הפרעה בתפקוד הסנסורי, לא יציג בהכרח את כל הקריטריונים. למשל: ילד עם תפקוד לקוי וסטיבולרי עשוי להיות בעל שיווי משקל דל אבל בעל טונוס שרירים טוב.
לעיתים הילד יציג מאפיינים של תפקוד לקוי ביום מסוים, אולם לא יציגם ביום שלאחריו. למשל: ילד עם בעיות במערכת הפרופריוצפטיבית עשוי למעוד מעל כל בליטה במדרכה ביום שישי,

אבל להבקיע את כל השערים במשחק ביום שבת.
חוסר עקביות הוא סימן ההיכר של כל תפקוד נוירולוגי לקוי.

הילד עשוי להציג מאפיינים של תפקוד לקוי מסוים, אך למעשה לא לסבול מאותו תפקוד לקוי. למשל: ילד שבאופן טיפוסי נסוג ממגע, עשוי להראות כמאוד רגיש לגירויים טקטיליים,

אך עשוי במקום זאת, לסבול מבעיה רגשית.

הילד עשוי להיות היפרסנסיטיבי והיפוסנסיטיבי גם יחד. לדוגמא: הילד עשוי להיות רגיש מאוד למגע קל, לקפוץ ממקומו בגלל טפיחה קלה על הכתף, בזמן שהוא יהיה אדיש לכאב עמוק של חיסון.
לכל אחד יש מדי פעם בעיות אינטגרציה חושית כאלו ואחרות, מאחר ואף אחד אינו מווסת היטב כל הזמן, כל סוגי הגירויים עשויים להפריע באופן זמני לפעילות הנורמאלית של המוח,

בין אם ע"י הצפה שלו או מניעה של גירויים סנסוריים.

כתבת גם שהוא אוהב להיות עטוף בשמיכה ואוהב מקומות קטנים וסגורים - מה עם התחושה הפרופריוספטיבית?

סימנים לליקוי פרופריוצפטיבי:

התנהגות של חיפוש סנסורי:

מחפש פעילויות של קפיצות, התנגשויות והתרסקויות, רוקע ברגליו כשהולך. בועט ברגליו בכסא או ברצפה, בזמן ישיבה ליד שולחן.נושך או מוצץ את אצבעותיו ו/או משמיע קולות פריקה באצבעותיו, בתכיפות.
אוהב להיות עטוף בחוזקה עם הרבה שמיכות או שמיכות בעלות משקל, במיוחד בשעת - השינה. מעדיף בגדים (גם חגורות, ברדסים, שרוכי נעליים) שיהיו הדוקים עד כמה שניתן.
אוהב/מחפש פעילויות "מעיכה".נהנה מחיבורי דוב. דופק על/עם צעצועים וחפצים באופן מוגזם.אוהב התגוששויות ומשחקי האבקות/בלימה.נופל על הרצפה במכוון לעיתים תכופות.יקפוץ על טרמפולינה במשך שעות היום ברציפות.שוחק את שיניו במהלך כל היום.אוהב לדחוף, למשוך, לגרור חפצים. אוהב לקפוץ מרהיטים או ממקומות גבוהים.לעיתים תכופות מכה, נתקל או דוחף ילדים אחרים.לועס עטים, קשים, חולצות וכו`.

קושי בדירוג תנועה:

אינו מעריך נכון כמה לכופף ולמתוח שרירים במהלך משימה/פעילות (לדוגמא: הכנסת ידיים לשרוולים או טיפוס).מתקשה בויסות לחץ כאשר כותב/מצייר, עשוי להיות חלש מכדי שיראו, או חזק עד שחוד העפרון נשבר.עבודה כתובה תהיה מלוכלכת ולעיתים יקרע את הדף בזמן מחיקה.נדמה שכל הזמן שובר צעצועים או חפצים.אינו מעריך נכון משקל של חפץ. לדוגמא: כוס זכוכית עם מיץ, מרים אותה עם יותר מדי כוח כך שהיא מתעופפת מידיו או שהמיץ נשפך. או מרים אותה עם מעט כוח ומתלונן שחפצים כבדים מדי. יתכן שלא מבין את הרעיון מאחורי המונח "כבד" או "קל". לא יהיה מסוגל להחזיק שני חפצים ולומר איזה מהם שוקל יותר.נדמה שעושה הכל עם יותר מדי כוח. למשל: הליכה, טריקת דלתות, לחיצה חזקה מדי על דברים, הטחה של חפצים.משתמש בכוח רב מדי במשחק עם בעלי חיים, לעיתים מכאיב להם.

חשבתי גם על המשפט שעידן אמר... יכול להיות שבגלל שאת סובבת את הצלחת הוא הרגיש שזה משהו חיצוני?! הוא הרי לא יצר את התנועה. מעניין לבדוק איך הוא מרגיש כשהוא מסתובב בלי עזרים
חיצוניים, כשהוא מפעיל את הגוף שלו...
"סחרחורת היא תחושה שכל העולם מסתובב (וזה אכן קורה שמסתובבים הרבה (גם לילדים ובייחוד ללדים שרגישים מאד לתחושות הוסטיבולריות).הראייה עוזרת לנו בהתמצאות במרחב והמערכת הוסטיבולרית עוזרת לנו בתחושת התנועה שתי מערכות אלו עובדות בשילוב ולכן יש תחושת סחרחורת.בחילה זו הרגשה של מערכת העצבים האוטונומית ושל המערכת הפראסימפטתית, שקשורה לאיזון הגוף. גריית יתר וסטיבולרית גורמת לעודף גרייה במח וגורמת לתגובות לא רצויות כמו בחילה או הקאה." - ציטוט מפי מטפלת בתנועה לגבי שאלה שנשאלה בפורום אחר (מדהים שיש שימוש באותם המילים בדיוק)

לגבי המדיטצייה אני מצטרפת לדעתה של מתלבטת הן מבחינת הזהירות והן מבחינת הדרך להעביר אותה. משה מציע ללמד את המטופל על המבנה האנטומי של החושים. כמובן להתאים את הלמידה לגיל. מניסיון שלי כשהסברתי לילד שלא רצה לבצע את הקפיצה הראשונה אילו שינויים יתרחשו במוח, בגוף ומה הרווח שלו מזה, הוא מייד קם והתחיל לנסות ועל אף התסכול שהוא חש הוא לא מיהר לוותר.

בהצלחה רבה!

אין לי מושג למה חלק מהדברים שכתבתי יצאו מודגשים - לא התכוונתי לכך

טליה
רעיונות מקסימים למדיטציית האפור!
גם אני מאמצת אותם, תודה רבה.

תודה לכולן על התגובות - עזרתן לי מאוד .... אשמח לשמוע עוד

"אין ידיעה נקנית אלא בהתבוננות פנימה"- כל כך מתאים

באופן טבעי

באופן טבעי