מצג עכוז

זוהרה_ה*
הודעות: 85
הצטרפות: 01 מרץ 2004, 09:31
דף אישי: הדף האישי של זוהרה_ה*

מצג עכוז

שליחה על ידי זוהרה_ה* »

העוברית המתוקה שלי (שבוע 35) הייתה מבושלת ומוכנה במצג ראש מהחודש השישי בערך, לפני כשבוע וחצי היא פשוט התהפכה למצג עכוז.
החלטנו לחכות עוד שבועיים ולתת לה זמן להיתהפך לבד - יש לה עוד מקום היא שוקלת רק 2.5 ק"ג, ואם זה לא יעבוד
הרופא הציע לי 2 אופציות:
  1. היפוך ידני (50-60% הצלחה)
  2. ניתוח קיסרי
אני הוספתי עוד 2 אופציות :
  1. לבקש ממנה יפה יפה להתהפך בחזרה
  2. ללכת לטיפול סיני (מוקסה)
אבל אני עדיין די לחוצה מהעניין הזה, הדבר האחרון שביקשתי לעצמי בלידה הראשונה זה ניתוח קיסרי.
וכל מי שדיברתי איתה אמרה " שלא תעיזי לתת להם להפוך אותה ידנית"
יש למישהו עוד רעיונות?
שרון_ג*
הודעות: 3304
הצטרפות: 30 אפריל 2004, 16:29

מצג עכוז

שליחה על ידי שרון_ג* »

שלא תעזי לתת להם להפוך אותה ידנית.
שרון_ג*
הודעות: 3304
הצטרפות: 30 אפריל 2004, 16:29

מצג עכוז

שליחה על ידי שרון_ג* »

כשאני עשיתי שיאצו העוברית שלי קפצה והשתוללה ובסוף יצאה מהאגן (אחרי שהיתה כבר עם הראש במקום הנכון), מה שבוודאי רק עכב את הלידה ולא זרז (שזה מה שרציתי - זירוז), אבל אם זה גרם לה כ"כ להשתולל אני מניחה שזה גם יכול היה להפוך אותה.
זוהרה_ה*
הודעות: 85
הצטרפות: 01 מרץ 2004, 09:31
דף אישי: הדף האישי של זוהרה_ה*

מצג עכוז

שליחה על ידי זוהרה_ה* »

אני מרגישה אותה ללא הרף, היא בועטת ונמתחת כל הזמן - זה ממש נחמד!!
הראש שלה תקוע מצד שמאל למעלה והרגליים בצד ימין למעלה, הגוף באמצע למטה (כמו בייגלה) .
אני מקווה שהיא תחפש תנוחה נוחה יותר ותמצא שמצג ראש נותנת לה יותר מרחב - בנתיים היא מערבלת לי את האיברים הפנימיים במרץ רב וגורמת לבטן שלי להראות כמו בסרטי מדע בדיוני.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

מצג עכוז

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

שלא תעזי לתת להם להפוך אותה ידנית
למה?!
זוהרה_ה*
הודעות: 85
הצטרפות: 01 מרץ 2004, 09:31
דף אישי: הדף האישי של זוהרה_ה*

מצג עכוז

שליחה על ידי זוהרה_ה* »

אחת הסיבות שאני שמעתי הייתה ממשהי שההיפוך הידני גרם לליפוף או מתיחה של חבל הטבור והתינוק נכנס למצוקה עוברית, ועד שגילו את זה נגרם לו נזק בלתי הפיך.
יש כאלה שטוענים שזה לא טבעי ושלעובר יש סיבה לתנוחות שהוא בוחר ושינויי אגרסיבי שלהן יכול לגרום נזק, לו ולשיליה.
זוהרה_ה*
הודעות: 85
הצטרפות: 01 מרץ 2004, 09:31
דף אישי: הדף האישי של זוהרה_ה*

מצג עכוז

שליחה על ידי זוהרה_ה* »

שרון ג יש לך עוד סיבה?
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

מצג עכוז

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

שלא תעזי לתת להם להפוך אותה ידנית

גם אני: למה?

בני היה במצג עכוז ומשבוע 36 ניסינו הכל: לשיר, לרקוד, עמידה על שש, מוקסה, הומאופתיה , שיאצו, מעגל אנרגיות משפחתי שבקש מהעובר להתהפך, הכל חוץ מללכת לסטף (מהאינטרנט...).

לא עזר שום דבר. מאד לא רציתי היפוך חיצוני. עוד יותר לא רציתי קיסרי. התחלתי לברר על לידת עכוז, אבל לא בלב שלם, כי זה נראה לי מסוכן יותר מקיסרי.

בסופו של דבר קבענו תור להיפוך במאיר בכפ"ס אצל דר' קנטי. דר' קנטי הוא מומחה ממש להיפוך וקיבלתי המלצות עליו גם מרופאים אחרים שמכירים אותו ועובדים אתו. הוא רוםא הגון, במובן שהוא לא מנסה להפוך 'בכוח' אם הוא רואה שזה לא הולך.

עשינו את ההיפוך בשבוע 38+2. דר' קנטי הפך בדקה וב צ'יק צ'ק ובלי שלקחתי את הכדור שנותנים קודם כדי לרפות את השרירים.
לי זה גם לא כאב.

תסתכלי גם כאן איך מסובבים עובר בתנוחת עכוז , ואם זו אופציה מבחינתך אז גם ב לידה במצג עכוז .
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

מצג עכוז

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

_אחת הסיבות שאני שמעתי הייתה ממשהי שההיפוך הידני גרם לליפוף או מתיחה של חבל הטבור והתינוק נכנס למצוקה עוברית, ועד שגילו את זה נגרם לו נזק בלתי הפיך.
יש כאלה שטוענים שזה לא טבעי ושלעובר יש סיבה לתנוחות שהוא בוחר ושינויי אגרסיבי שלהן יכול לגרום נזק, לו ולשיליה._

אני שכולנו כותבות בו זמנית.

נכון, יש סיכונים בהיפוך החיצוני לכן חייבים מישהו שמומחה לכך. וגם להיות מוכנים כך שזה עלול להסתיים בקיסרי חירום.
שרון_ג*
הודעות: 3304
הצטרפות: 30 אפריל 2004, 16:29

מצג עכוז

שליחה על ידי שרון_ג* »

כן, אני פשוט נחרדתי מסיפורים על כל מיני ילדים שעברו היפוך, ופתאום יום-יומיים אח"כ הילד מת בבטן וכבר לא היה מה לעשות. לא מתוך איזשהו ידע מעמיק בתחום. סתם כמו עמך (איך עושים קמץ ב- ך?). מפחיד אותי.
לא ראיתי סיבוכים מפחידים בקיסרי. יש סיבוכים קלים בשיעור מסויים. אני מניחה שיש סיבוכים לאמא - אבל אני לא ראיתי ממקור ראשון עד כמה נוראיים הם.
מיכל_שרייבר*
הודעות: 78
הצטרפות: 21 אוקטובר 2003, 09:24
דף אישי: הדף האישי של מיכל_שרייבר*

מצג עכוז

שליחה על ידי מיכל_שרייבר* »

גם אם אין סיבוכים מפחידים בקיסרי זה מאד מבאס. לוקחים לך את הלידה. אמנם מתוך כוונה טובה למנוע סיבוכים בלידה, אבל הנורמה לא לעשות לידות עכוז ראשונות היא גורפת בצורה לא הגיונית. בניגוד ללידות שמסתבכות ומגיעות לקיסרי, את באה שלמה ובריאה, עם צירים נורמליים, ונכנסת לסיטואציה של חדר ניתוח וכל זה, כולל העמדה בסימן שאלה של האפשרות להיות עם הילד מיד אחרי הלידה (אני למשל לא יכולתי כי הייתי מורדמת עם טשטוש אחרי שהאפידורל לא עבד), והתמודדות גופנית עם ניתוח כשאת צריכה לטפל בתינוק קטן. אז בטח שזה יותר טוב מלסכן את האמא או את התינוק אבל ממש עדיף לוותר. ממש.
זוהרה_ה*
הודעות: 85
הצטרפות: 01 מרץ 2004, 09:31
דף אישי: הדף האישי של זוהרה_ה*

מצג עכוז

שליחה על ידי זוהרה_ה* »

תודה לכולכן,
ביום רביעי הבא יש לי תור לאולטרסאונד, אם היא לא תתהפך יש לי כבר תור לרופא סיני (ליום חמישי), רופא שקיבלנו עליו המלצות חמות ושיש לו אחוזי הצלחה מרשימים, אני מקווה שלא נצטרך ושהיא תתהפך לבד (אנחנו מנסים כל מיני שיטות מוזרות בינתיים) .
ואם הכל לא יעזור אז נצטרך לשקול את ההיפוך הידני בבית חולים מאיר.
שרה_ק*
הודעות: 1317
הצטרפות: 05 יוני 2003, 21:32
דף אישי: הדף האישי של שרה_ק*

מצג עכוז

שליחה על ידי שרה_ק* »

אם יש לך אומץ את יכולה לחשוב בכיוון של לידת עכוז. ד"ר מישל אודן אומר שאם הלידה מתרחשת חלק בלי עיכובים ולא מתערבים הלידה בטוחה כמו לידת מצג ראש. קראי באתר: breech babies סיפורי לידה מדהימים ועם תמונות... בייחוד סיפור על לידת תאומים במצג עכוז לידת בית. אשה מטיג'ואנה ממקסיקו מצאה מיילד שהסכים להשתתף בלידה שלה, אפילו שהרופא בבית החולים פסק: קיסרי!

יש לי ידידה שהיו לה 2 בעיות שהצדיקו קיסרי: מצג עכוז, היריון עודף שבועיים. היא ילדה לבד בלידת בית קלה אחרי שעתיים של צירים מפני שאף אחד לא רצה ליילד אותה, אלא לנתח אותה.

{הועבר מהדף לידה במצג עכוז}
מיכל_שץ*
הודעות: 2818
הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*

מצג עכוז

שליחה על ידי מיכל_שץ* »

פירטתי בעבר בדפים השונים
חיפשתי חיפשתי ולא מצאתי. חברה שעומדת ללדת עוד מעט מדברת לעובר שלה והוא לא מתהפך, היא קצת מיואשת.
איפה כל הדפים האלה שכתוב עליהם מה אפשר לעשות?
חגית_ל*
הודעות: 2051
הצטרפות: 05 אוקטובר 2001, 17:35
דף אישי: הדף האישי של חגית_ל*

מצג עכוז

שליחה על ידי חגית_ל* »

השכנה שלי עשתה טיפול סיני וזה עזר לה.
אילנה_לשם*
הודעות: 131
הצטרפות: 17 ינואר 2003, 19:40
דף אישי: הדף האישי של אילנה_לשם*

מצג עכוז

שליחה על ידי אילנה_לשם* »

היפוך חיצוני בד"כ עושים בשבוע ה 37( מפני שזה יכול לגרום ללידה) מומלץ אצל ד"ר קינטי ביח מאיר הוא ממש מומחה .
ניתן לעשות מוקסה או דיקור בנקודת ההיפוך BL 67 עדיף אצל מומחה
רצוי לברר את הסיבה מדוע נמצא העובר בעכוז בדרך כלל לקטנטנים האלו יש סיבה משלהם ואם הם עקשניים הם יכוולים להתהפך חזרה לאחר ההיפוך החיצוני
יש גם תנוחות לעידוד היפוך.

עצה קטנה :

דברי עם העובר במדיטציה או סתם כך נסי לברר איתו מה קורה ותסבירי לו מה את חושבת ומה את רוצה השתמשי גם בהדמיות .
אם זה לא מספיק ואת צריכה עוד אינפורמציה שאלי ואני אנסה לענות
בהצלחה
סיג_סיג*
הודעות: 74
הצטרפות: 08 מרץ 2004, 10:40
דף אישי: הדף האישי של סיג_סיג*

מצג עכוז

שליחה על ידי סיג_סיג* »

אחותי בהריון בתחילת שביעי, והעובר שלה עדין לא התהפך. הרופאה אמרה לה שבלידה שניה העובר יכוך ךהתהפף גם יותר מאוחר, אבל היא בכל אופן פוחדת שתהיה לה לידת עכוז, והיתה שמחה לשמוע על כל מיני עצות- איך לעזור לו להתהפך באופן טבעי (אולי לעמוד על הראש? :-) )
בת_ההרים*
הודעות: 1548
הצטרפות: 22 ינואר 2003, 12:24

מצג עכוז

שליחה על ידי בת_ההרים* »

תחילת שביעי? זה ממש מוקדם להלחץ. עובר יכול להתהפך עד לשבוע 35 ואפילו אחרי זה,לפעמים. סה'כ מגיעים 4.5 אחוזים של עוברים במצג עכוז ללידה. מה שהיא צריכה לעשות זה ללכת הרבה,להרפות את כל האיזור האגן, לעשות יוגה להריון,לשבת הרבה על כדור פיזיותרפי,לא להיות זמן רב מידי בתנוחת כריעה ולחשוב בצורה אופטימית וחיובית.בשבוע 32 ככה שתבדוק שוב באיזה נח הו. אני בטחה שהוא יהיה ראש. בהצלחה!
סיג_סיג*
הודעות: 74
הצטרפות: 08 מרץ 2004, 10:40
דף אישי: הדף האישי של סיג_סיג*

מצג עכוז

שליחה על ידי סיג_סיג* »

ממש תודה! אני אמסור לה.
יעלה*
הודעות: 100
הצטרפות: 23 יוני 2002, 16:23

מצג עכוז

שליחה על ידי יעלה* »

למישהי יש שם של רופא סיני,שיודע לטפל במצב עכוז?
נטלי_פ*
הודעות: 1
הצטרפות: 12 ספטמבר 2005, 13:10

מצג עכוז

שליחה על ידי נטלי_פ* »

אני בשבוע 33 ואמרו לי שהתינוק מצוי במצג עכוז, הרופא שלי אמר לי ל"עמוד" על 4 ולנענעה את העכוז בעדינות כמובן על מנת שיהיה לו מקום וחשק להסתובב עשיתי את זה ואני עדיין לא יודעת מה הן התוצאות, תמיד אפשר לנסות
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

מזה מס' ימים אני חושבת לפתוח את הדף הזה.
מפאת ההתלבטויות הרבות והמצוקה שחשה סביבן - לא הצלחתי.
עכשיו קצת לחוץ מבחינת לוח זמנים וקבלת החלטות ובכל זאת חשה צורך לשתף כאן.
אני מכירה וקראתי את הדפים הרלוונטיים באתר בנושא העכוז. אני זקוקה לדף זמני משלי, בו אנסה לברר עם עצמי את תחושותי ומקווה לקבל מכן מילים, מחשבות,דעות, רעיונות.
כאמור, הכל נהיה דחוף, יתכן שכבר מחר תעשה התערבות שסיומה בניתוח.
את ההחלטה נצטרך לקבל אנחנו. הבנתי שזהו רק תחילתו של מסע ההורות שלנו שלצד הכייף הגדול שבו יהיו הרבה רגעים שנצטרך לקבל החלטות, בלי תשובה חד משמעית מה נכון/לא נכון/נכון יותר... אלא פשוט מה נכון לנו ומה האינטואיציה שלנו אומרת.
ובכל זאת - חשוב לנו לשמוע ונודה לכל מי שיכול לתרום לנו משהו.

ההריון לקראת סוף שבוע 37, ראשון שלנו, יפה ומשמח ומרגש . יכולה להוסיף עוד מילים רבות - כי הוא גם מלמד
ומעצים ומרתק. כל הווייתנו רתומה אליו, פריווילגיה של הריון ראשון :-) כייף גדול.

מתחילתו ידעתי שאחד השיעורים הגדולים שלי בו, הוא לשחרר.
והינה, הדולפין הקטן שלנו בעכוז, ובינתיים מסרב להתהפך.

רופא הנשים שלי, שעד כה יחסינו היו סבירים (בהתחשב בכך שהוא מאוד ממסדי), אמר לי לפני שבוע בנונשלנטיות "אני קובע לך תור למרפאה טרום ניתוחית" ולא הבין למה אני המומה והדמעות בכלל גרמו לו למבוכה. כשאמרתי שיש הרבה דברים לעשות לפני ניתוח, כולל דיקור ומוקסה והיפוך ידני, הוא מלמל משהו בציניות על קברי צדיקים ונתן לי הפניה להיפוך.
התור שנקבע לנו הוא מחר בבוקר בבי"ח "מאיר", אצל המומחה לכך.

בינתיים ניסינו דמיון מודרך ותנוחות וקולות ודיבורים אוהבים אליו ומוקסה ותרופה הומיאופטית.
בימים האחרונים קראנו והתלבטנו לגבי ההיפוך הידני.
יש לנו המון התלבטויות ושאלות.
שמענו על מס' הצלחות בקרב אנשים שאנו מכירים באופן אישי.
קראנו על הסיכונים - היפרדות שיליה, מצוקה עוברית - במקרה שחבל הטבור כרוך ולכן אינו מתהפך או אם הניסיון יגרום למצוקת דופק מסיבה אחרת .
האפשרות שיהיו לפתע צירים, קיימת. ואז ינתחו אותי מייד, בשבוע 37.
למה לא לתת לו לבחור את בחירתו שלו, או פשוט להיות בתנוחה שמתאפשרת לו מבחינתו, ולהזמין ניתוח אלקטיבי?
כך יוכל להתבשל עוד מס' שבועות, ולא לצאת כ"כ מוקדם.
ואם ההיפוך יצליח - יתכן שתתאפשר לנו ולו לידה טבעית טובה, וכל מה שיבוא אחריה : החיבור המיידי, ההנקה, לא ניפרד לרגע... נשתחרר מוקדם ונגיע כולנו הביתה משפחה שמחה, לביות במקום הכי טבעי לנו, בבית שלנו.
כמו שפינטזנו ורצינו והתכוננו במשך החודשים האחרונים.

אוקיי, לשחרר...
הכי חשוב שהכל יגמר בטוב וכולנו נהיה בריאים.
מה זה אומר לשחרר? לנסות היפוך? לא לנסות?
לקחת בחשבון שיש סיכון קטן בצידו, אבל גם בניתוח קיסרי יש כזה. מה המשמעות של לבחור אחד משניהם?
הדולה אמרה שאין ספק שיש בכל בחירה שלא תעשה פלוסים ומינוסים, אין תשובה אחת, ואין נכון יותר.
יש הורים שבדרך, שצריכים לקבל החלטה שתהיה לה השלכה עלינו ועל התינוק שלנו. אבל חייבים לבחור את הדרך.

ואם ניתוח אלקטיבי, איפה?
שמענו שב"לניאדו" החיבור של האמא לתינוק הוא המיידי ביותר, תוך כ 20 דקות, ואח"כ שהות משותפת בחדר ההתאוששות למשך שעתיים, לצורך התחברות, הנקה.
מישהי התנסתה?
אבל האם שם המנתחים הם הטובים ביותר? (יש בכלל דבר כזה?)
איך אני יודעת והאם יכולה להשפיע על מי ירדים וינתח אותי - גם זה חשוב, לא?

בשבועות האחרונים התלבטנו אם ללדת ב"לניאדו" או ב"מאיר".
פתאום אנשים אומרים לי שבאיכילוב מנתחים כ"כ הרבה שבטח שם הם מעולים בזה (:-) וגם :-( כמובן ) ואנחנו בתל אביב
ממילא, אבל אני מניחה שמבחינת החיבור לתינוק לא תהיה פתיחות ולא ייעשה מאמץ כמו ב"לניאדו".
אז לא יודעת איך זה , ב"מאיר" או ב"איכילוב" ונדמה לי שקראנו כאן על "תל השומר" שלא מומלץ.

אם ניסיון ההיפוך, שאמור להיות מחר, יוביל לניתוח, זה יתקיים שם, בכפר סבא.

אולי ניסע רק להתייעץ ולבדוק אם אפשרי לעשות את ניסיון ההיפוך בשבוע הבא.
נדמה לי שהשבוע ה 37 נחשב לאידאלי, וגם הערכת המישקל שלו טובה במובן הזה שאינו גדול מאוד. לפני שבוע היה
  1. 450 ולפי התנועתיות הרבה שקיימת עדין בשבוע 37, יש לו מקום .הבטן שלי מתעופפת ממש, שעות רבות במשך היממה.
אז אולי פרופסור קנטי יוכל לנסות את ההיפוך בעוד מס ימים ולא מחר ואנחנו ניתן לעוד כמה נסיונות של תנוחות ומוקסה ושירים צ'אנס...
מרגישה שאולי עדיין לא מיצינו את האפשרויות האחרות.

הלואי וידעתי מה אתה מרגיש ורוצה, דולפין קטן ומתוק.

תודה לכל מי שתגיב וגם לכל מי שקוראת.
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

הסיפור הזה, על ניסיון היפוך שלא צלח (וכאמור יש אחרים שכן) עשה לי לא טוב :
http://www.leida.co.il/reply.asp?rep=171149
אני חושבת שהאופציה לנסות לידת עכוז, לא רלוונטית מבחינתי.
לפחות התלבטות אחת אפשרית ירדה .
מיצי_החתולה*
הודעות: 2041
הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*

מצג עכוז

שליחה על ידי מיצי_החתולה* »

אישה יקרה,
אני מזדהה מאד עם מצבך, שכן הייתי בו בהריון של בני השני. אני ניסיתי שירה ותנוחות, מוקסות, דמיון מודרך ודיקור. הייתי בהיפוך אצל ד"ר קנטי שלא צלח, ובסופו של דבר נותחתי. אכתוב לך איך אני ראיתי את הדברים אז, ואיך אני רואה אותם בדיעבד.
גם אני קראתי את הסיפור שקראת בפורום לידה, ושאלתי את הרופא שלי (ד"ר קובי זר, מכבי בת"א), והוא אמר שבד"כ ניתן לראות באולטרה סאונד חבל טבור מלופף. בנוסף, קחי בחשבון שסיבוך של חבל מלופף 3 פעמים הוא מאד נדיר.

אני התייעצתי עם רותי קרני-הורוביץ (מבעלות אתר אמנות הלידה), כי היא עברה חוויה דומה עם עוברית שכן התהפכה בסוף. היא המליצה לי על דמיון מודרך. עשיתי מוקסות בבית וגם אצל מדקרת (מיכל שעיו, אני מאד ממליצה). בדיעבד, אני חושבת שהייתי צריכה להיפגש מספר פעמים עם מטפלת בדמיון מודרך ולא להסתפק במה שעשיתי בבית. עוד דבר שהייתי עושה אחרת, הוא לחכות להתחלה של צירים ואז ללכת לקיסרי, ולא לעשות קיסרי אלקטיבי לפני שהגוף מראה איזשהו סימן של מוכנות ללידה.

בספר טבעי ללדת, מתואר מחקר שנערך בבי"ח בסין, על מידת העזרה של המוקסות להיפוך תינוקות. ד"ר זר, הרופא שלי, שהוא קונבנציונלי לחלוטין, המליץ לי על דיקור, ובפורום לידה תוכלי למצוא את דבריו של ד"ר בר (מחבר המדריך להריון ולידה), שמי שקראה את ספרו יכולה לדעת בדיוק כמה הוא קונבנציונלי, ממליץ בחום על דיקור, ונדמה לי שגם על מוקסות. אני אנסה לחפש לך את הלינק.

כשהייתי בבי"ח מאיר להיפוך, ד"ר קנטי התחיל איתי, ניסה כמה דקות, לא הצליח, ואמר לי שיעשה הפסקה. הוא עבר לאשה שהמתינה לו מעבר לווילון, והפך לה את העובר בשלוש דקות על השעון. היא לא השמיעה פיפס, והוא התהפך. רק שתדעי, שהרבה פעמים זה עובד, ובקלות.

אצל מיכל הייתי בשני דיקורים לפני ההיפוך הידני שנכשל, וכשהתקשרתי לספר לה על הכשלון שאלתי אם לבוא אליה שוב. היא אמרה לי שלא: "ניסית מוקסות, דיקור, היפוך וזה לא עבד. כנראה שיש לו סיבה טובה לא להתהפך - תכבדי אותו". וכך אמנם היה.

אני דווקא מתחרטת שלא בדקתי יותר לעומק את העניין של לידת עכוז וגינלית (גם אם הייתי פוסלת את האפשרות בסופו של דבר, אני חושבת שהייתי צריכה לבדוק יותר לעומק), אבל מכיוון שאת כבר החלטת, זה לא רלוונטי.

בכל מקרה, אני מחזיקה לך אצבעות שהוא התהפך, אשמח לענות על עוד שאלות, ועדכני אותנו כאן מה קורה :-).
שאק_טי*
הודעות: 183
הצטרפות: 12 מרץ 2006, 16:37
דף אישי: הדף האישי של שאק_טי*

מצג עכוז

שליחה על ידי שאק_טי* »

אלה התהפכה בחודש האחרון בהריון שבע (7!) פעמים. היא לא הייתה קטנה בכלל (נולדה 3.400) ולא הסכימה להיפוך חיצוני (התהפכה לראש כשהגענו לקנטי וחזרה לעכוז למחרת :))
לפי האמונה שלי - אם בא לדולפין שלך להיוולד בלידה ואגינלית הוא יתהפך ויודיע לך כשיהיה מוכן לצאת.

אנחנו הלכנו לנחל הסטף. זו אמונה דתית/עממית וזה מקום יפיפה וכיפי. בלי קשר להיפוך הייתה לי חוויה מרגשת שם במים ואני מאוד ממליצה.
וקצת יותר פרקטי - לקראת הסוף סיכמנו עם הצוות באיכילוב שיילכו לקראתנו ויעזרו לאלה לצאת בלידה ואגינלית.
היא התהפכה למצב ראש ואחרי שראינו שהיא מחזיקה בו ולא חוזרת ביקשנו זירוז לצירים.


מאחלת לכם לידה טובה ומעצימה
שאק_טי*
הודעות: 183
הצטרפות: 12 מרץ 2006, 16:37
דף אישי: הדף האישי של שאק_טי*

מצג עכוז

שליחה על ידי שאק_טי* »

אה.... נזכרתי בעוד כמה דברים לגבי ההיפוך:
  1. זה פחות עובד טוב אם את שמנה (קשה להגיע).
  2. יש רופא הופך גם באיכילוב אבל אני לא זוכרת איך קוראים לו. ואחת טובה גם במעייני הישועה
  3. אוטוטו יתחילו ללחוץ עלייך לעשות ניתוח ולאיים עלייך באיומים שונים ומשונים. חכי. הם נורא אוהבים לחתוך. זה לא הכרחי. אנחנו חיכינו עד שבוע 39+1 ואז היא התארגנה למצב הנכון. תני לרופאים רסקיו בינתיים :)
  4. אל תתני לאף אחד להגיד לך דברים רוחניים בגרוש כמו "זה בגלל הלחץ שלך הוא לא מתהפך" או "אם באמת תשחררי ותרצי זה יקרה!!!
  5. אם בא לך לקרא את סיפור הסטף שלי: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... agSybase=1
ורדי_תיק*
הודעות: 212
הצטרפות: 02 יוני 2005, 14:59
דף אישי: הדף האישי של ורדי_תיק*

מצג עכוז

שליחה על ידי ורדי_תיק* »

הי אישה
הסיפור שלך מאד דומה לסיפור שלנו. אני קוראת אותו וממש מהנהנת על כל פיסקה. הריון ראשון גרים בת"א. שבוע 36 אולטראסאונד מצג עכוז.
גם הרופא שלנו ממסדי מרובע קורקטי יסודי ומערכתי ביותר אומר בלי היסוס היפוך חיצוני- בכלל לא ידעתי מה זה עד שהוא אמר את זה בכזאת נונשלנטיות והתחלתי לבכות, זה היה בשבוע 36 ונתן לי הפניה למיון להיפוך עצמו.
כשהתקשרתי למיון נאמר לי שהם מבצעים היפוכים רק בשבוע 38 ואז הייתי בהתלבטות, מצד אחד אופטימלי להפוך כשהעובר קטן ויש הרבה מים מצד שני כדאי לנסות להפוך אחרי שנותנים לעובר, במקרה שלי עוברית הזדמנות לעשות זאת בעצמה.
ובכן הלכנו רק בשבוע 38 להיפוך אצל ד"ר קאנטי במאיר שהיה מקסים וחמוד ועדין(כמה שאפשר) בדיוק כמו אצל מיצי, ההיפוך לא צלח(זה היה בדיוק היום בפורים לפני שנתיים)-אחרי 3 ניסיונות הוא ויתר. לי זה כאב מאד מאד, התפתלתי וחשקתי שיניים.
כמובן שבנוסף ניסיתי מדיטציה בדימיון מודרך, מוקסה, לשכב הפוך עם הרגליים למעלה, לשים פנס לכיוון הרצוי ולקרא לה לנוע לכיוון האור ולשחרר, ועוד דברים נוספים - לברר לעצמי את הסיבה האמיתית לכך שאינה מתהפכת הסיבה הריגשית והיא נשארת ישובה. אה וכמובן לקרוא בבאופן ובאינטרנט כל מה שיש על לידות עכוז ומצגי עכוז.
עלה בדעתי הניסיון ללדת לידת עכוז וגינלית ובאמת חשבנו על לניאדו עם ד"ר ברדה (אשפוז פרטי עם רופא פרטי שמיילד לידות עכוז ואגינליות) כי אחת הסיבות שלא רציתי ללדת בכל בית חולים לידת עכוז זה שהם בכלל לא יודעים או מיומנים איך להתייחס ללידות כאלה ואיך לקבל את התינוק(לא להפריע לו לצאת זה הסוד). אבל המחיר הכריע- נדמה שלי שאשפוז פרטי זה 1500$ ועוד ד"ר ברדה שזה בערך עו ד4000 ש"ח . לי זה היה הרבה.
אחרי התלבטויות ממושכות קבענו תור לניתוח קיסרי אלקטיבי באיכילוב ביום הראשון של שבוע 40. 18.3.04 ולמען האמת על אף שנורא רציתי לעצמי משהו אחר (טבעי וגינלי מוחשי) היתה לי חוויה מצוינת.
נסענו לבדיקות מקדימות בבי"ח יום קודם על אופניים ובילינו כל היום. אכלנו במסעדה וסיפרנו למלצרית שאנחנו יולדים מחר ואיך נקרא לילדה שלנו- בקיצור התכוננו נפשית.
הגענו בשבע בבוקר מקולחים ומחויכים היום יולדים!!!
בעלי נכח בניתוח וקיבל לידיו את הקטנה. ההרדמה הניתוח ומהלכו היו סבירים נורא התרגשנו והצוות היה נעים.בכינו כל הניתוח שנינו.
היתה לי החלמה קלה והתאוששות מהירה ההנקה הלכה די בקלות באותו הערב כבר הלכתי והתקלחתי והתינוקת היתה איתי בביות מלא ולא משה ממני אף לא לשניה לאחר שנפגשנו. דבר נוסף קיבלתי חדר פרטי וניתח אותי פרופ' לסינג ראש המחלקה -הייתי פרסונל בעוונותי
דברים גרועים: היא היתה נורא קטנה שקלה 2.042 ק"ג בשבוע 40 אז השאירו אותה בחימום 5 שעות ונתנו לה סימילאק ללא רשות, כשבעלי נכנס וראה את זה הוא היה בשוק וצעק שם.
דברים שקלטתי בדיעבד:
אחרי חודשיים בערך הלכתי לקחת את ניתוח המעבדה שעשו לשילייה שלי והממצאים היו קצת מפתיעים. נמצאו קרעים בחבל הטבור, התינוקת היתה קטנה מאד ונמצאiugr מה שאומר שלא התפתחה ברחם בצורה טובה ולכן קטנה.
יכול להגרם מההיפוך יכול להגרם מהרעלת ההתחלתית שהיתה לי ויכולה להיות סיבה שעדיין לא בדקתי ואני צריכה לקראת ההריון הבא לברר. ובכן התחושה שלי היתה - וואלה מזל שהוציאו אותה ושלא התפתחה מצוקה.

עבדתי במקום שמשמיע מוזיקת טראנס והאוס לאורך כל היום דבר שמשפיע על מצג עכוז לפי איזשהו מחקר על מוזיקה והריון.
אליה ילדה שקשה לה קצת עם שינויים, וקצת לא אוהבת אתגרים. אני מייחסת את זה לפעמים לניתוח הקיסרי. שלפו אותה משם לפני שהיתה מוכנה כנראה לא עשתה את הדרך הזאת שצריך לעבור. אבל אלו סתם השערות אולי אני סתם חוטאת כאן במשהו שהוא לא לי.
ואני, אני פשוט לא הייתי באמת מוכנה לקבל אותה, לקבל את זה שאני בהריון, את זה שאני הולכת להיות אמא, את כל השינויים שאני הולכת לעבור- לא הייתי מוכנה למהפך!!! זאת ההשערה שלי לכל הסיפור. (קצת ארוך).
הטלפון שלי אם תרצי לדבר -03-6208985 ורד. תודה ובהצלחה
חוט_השני*
הודעות: 1307
הצטרפות: 02 פברואר 2006, 11:34
דף אישי: הדף האישי של חוט_השני*

מצג עכוז

שליחה על ידי חוט_השני* »

שלוש חברות שלי ניסו היפוך.
אצל אחת התינוק התהפך חזרה ,התחילו צירים וניתחו בשבוע 37.
השניה היתה אצל קאנטי ב38, הצליח, אמרה שזה היה קל ומקסים וילדה בבית.
השלישית הלכה על היפוך בסוף 38, הצליח,עדיין מחכים ללידה :-) (היא בארהב)
לפי החברה השנייה שווה להתייעץ עם קאנטי בכל מקרה.
אם לא היפוך אז למה לקבוע תאריך ולא לחכות לסימניי לידה?
לידת עכוז ואגינלית לא באה בחשבון?
נעמי_בן_שיטרית*
הודעות: 625
הצטרפות: 05 אוקטובר 2004, 22:15
דף אישי: הדף האישי של נעמי_בן_שיטרית*

מצג עכוז

שליחה על ידי נעמי_בן_שיטרית* »

מקוממת אותי הדעה כי מצג עכוז היא בהכרח לידה בסיכון.
לידה במצג עכוז יכולה להיות לידה טבעית ובריאה.
מפצירה בך לקרוא עוד דעות.
ראי בדף לידה במצג עכוז
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

תודה לכן , אני קוראת ומחכה לאיש שיקרא גם,
נגיב מעט יותר מאוחר,
אשמח לכל תגובה ויש לי כבר כמה שאלות נוספות.
_אם לא היפוך אז למה לקבוע תאריך ולא לחכות לסימניי לידה?
לידת עכוז ואגינלית לא באה בחשבון?_
השאלה היא אם לא היפוך, או כן.
מחר ניפגש עם קאנטי, לפחות לשמוע מה דעתו, ואולי אפילו יהיה ניסיון כזה.
אותי מדאיג לחשוב שעשויים להתפתח צירים ואז הניתוח יהיה כבר מחר.
לידת עכוז ואגינלית לא באה בחשבון. היום לא מבינים בזה כמעט ובודאי שלא מיומנים.
דר. ברדה שהוזכר כאן, כבר לא יכול לילד פרטי ב"לניאדו" שלא לדבר על הכסף הרב.
השאלה היא גם לגבי הקיסרי : האם אלקטיבי, או לא.
מה היתרונות והחסרונות לגבי התינוק(מתי יתנו לי ולו להתאחד ממש, לא רק לנשיקה רגעית (כבר דומעת מהרעיון של לשמוע אותו, לראות לרגע, ולהיפרד לשעות...לא אוכל), ולגבינו (אם יתנו לאיש להיות שם אם זה לא אלקטיבי, ואם זה כן - באיזה בי"ח יתנו לו להיות איתי)
אנחנו תוהים אם ללחכות לסימני הלידה תהיה משמעות, אל מול לקבוע אלקטיבי לתאריך שאינו לפני שבוע 39 ומעלה.
אולי הידיעה שזה ביום זה וזה יכולה להרגיע קצת את המערכת ולא לצור אווירת חירום אם ממילא אנחנו הולכים לניתוח.
ואולי יהיה נעים לחוות התחלה טבעית, לדעת שהינה, הוא מוכן כבר לצאת ומסמן לנו.
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

ורדי תיק
תודה.
עד איזו שעה נוכל לנסות להתקשר אליך?
אנחנו נצא ונשוב הביתה מעט אחרי 20.30
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

לידה במצג עכוז יכולה להיות לידה טבעית ובריאה
בהחלט מסכימה איתך, וקראתי לא מעט.
יתכן שחוץ מהמערכת הממסדית, גם אני לא מוכנה לכך כרגע.
לידת בית איננה אופציה מבחינתנו, עוד לפני שידענו שהוא בעכוז.
לא כי איננו מאמינים בה, אלא כי אני כנראה לא מוכנה, וזהו תנאי ראשון וחשוב ללידה מסוג זה.
עצוב, אבל זוהי עובדה. זו המציאות שלי, לאחר בדיקה יסודית שעשיתי עם עצמי.
גם האיש מאוד היה רוצה לידת בית.
אני צריכה ויכולה לעשות מה שמוכנותי הנפשית והפיזית תוכל לו כרגע.
תודה על תגובתך.
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

מצג עכוז

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

_מתחילתו ידעתי שאחד השיעורים הגדולים שלי בו, הוא לשחרר.
והינה, הדולפין הקטן שלנו בעכוז, ובינתיים מסרב להתהפך._

הי,
ציטטתי משפט שכתבתי וקפץ לי לעיניים שוב ושוב. נכון שצריך לשחרר, אבל צריך גם לקחת אחריות. אולי הדולפין מנסה ללמד אותך דוקא לקחת אחריות ולא להמתין רק למה שהוא יעשה. רק השערה. את יכולה להתעלם אם אני לא בכיוון.

אני משערת שקראת בדפים הרלוונטים על ההיפוך שאני עברתי, אז אני לא אחזור על זה. בעניין כל מה שאפשר לעשות לפני היפוך ידני:
מוקסות, דמיון, הומאופטיה וכו', אני חושבת שגם אם עושים וזה לא הופך זה יכול להכין את הקרקע להיפוך הידני ולכן המאמץ הוא לא לשוא.

אני קוראת ורואה שיש בך הרבה מחשבות שמתרוצצות - מה הכי כדאי, איפה, לחכות לצירים או לא, היכן קיסרי, הבונדינג, ההנקה.
יש באתר טברשת מבחר סיפורים שיכולים להדגים לך את כל התסריטים האפשריים. אני מציעה לך לקרוא את אלו שנראה לך שאולי יקרו ולראות כיצד את תעברי אותם בדרך הכי טובה ונכונה לך.

ועוד לסיום: הסיכונים שבהיפוך, עד כמה שאני הבנתי, הם באמת מאד מאד נמוכים בהריון כמו שאת מתארת, ואם הולכים למומחה. עדין בעלי ואני היינו מוכנים נפשית לכך שיכול להיות שנחזור מההיפוך עם תינוק בידיים (הסנריו הכי גרוע - קיסרי חירום).

מאחלת לך המון בהצלחה ומוכנה לענות על עוד שאלות אם יש לך.
מיכלול_ה*
הודעות: 1273
הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*

מצג עכוז

שליחה על ידי מיכלול_ה* »

בגליון האחרון של באופן טבעי כתבה אילה על לידת העכוז שלה שהתבצעה ללא תכנון מוקדם בבית. אני יודעת שהיא חקרה לעומק את נושא לידות העכוז והיא תשמח לשתף מכל הידע והניסיון שלה. כמו כן יודעת שהיה לה קשר עם רופא מיילד שמוכן לקבל לידות כאלו בבית חולים ללא ניתוח קיסרי. אולי נסי ליצור איתה קשר.
אם את רוצה לקבל את הטלפון שלה שלחי לי היום מייל micahls את actcom נקודה co נקודה il. כמו כן המייל שלה מופיע בסוף הכתבה, אני לא כותבת אותו פה כי אני לא יודעת אם היא רוצה לפרסם אותו באינטרנט.
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

ורד,
ניסיתי להתקשר ולא היתה תשובה.
אם ישנה אפשרות שנשוחח עוד הלילה, בבקשה אותתי לי כאן.
תודה.
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

מצג עכוז

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

(())
הכל נהיה דחוף, יתכן שכבר מחר תעשה התערבות שסיומה בניתוח

כמו שפינטזנו ורצינו והתכוננו במשך החודשים האחרונים.

מכירה טוב מאוד את המצב שבו המציאות מסרבת לפגוש את הפנטזיות. לפעמים יש לדברים האלה סיבה ולפעמים לא. אפשר לפרש שהעובר רוצה בעצם כך או כך, אבל אולי אפשר להתרחק לרגע ולהשתחרר מהרציונליזציה ומהפרשנות שאנחנו נוטים להדביק לכל מצב ומצב כזה. מה שחשוב זה, מה עושים עם המצב הנתון, איך מנווטים ואיך זורמים בו, עד המפגש עם התינוק.

מאחלת לך שעם או בלי הגשמת הפנטזיות, תחווי לידה מעצימה ובריאה. |תינוק|
מיצי_החתולה*
הודעות: 2041
הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*

מצג עכוז

שליחה על ידי מיצי_החתולה* »

נכון שצריך לשחרר, אבל צריך גם לקחת אחריות. אולי הדולפין מנסה ללמד אותך דוקא לקחת אחריות ולא להמתין רק למה שהוא יעשה.
אני הייתי כל הזמן בהתלבטות עם עצמי, מה בעצם קורה: האם אני "מכריחה" אותו לעשות משהו שהוא לא רוצה לעשות (והוא מסתמן כעקשן ועומד על שלו גם מחוץ לבטן :-)), או שאני לא עושה מספיק.

אגב, אם מדאיגה אותך ההנקה לאחר הקיסרי, דעי שאצלי ההנקה הלכה חלק מהשניה הראשונה. ברגע שנפגשנו, כשיצאתי מחדר ההתאוששות, הצמיד את פיו לפטמה ולא שחרר איזה 3 חודשים :-). ודווקא הראשון, שנולד וגינלית, לא הצליח לינוק בחמשת הימים הראשונים של חייו.

כאמור, ובניגוד למה שקרה אצל ורדי תיק, הקטן שלי ממש יודע לעמוד על שלו ואין לו בעיה עם הסתגלות לשינויים. מה שכן, בחודשי חייו הראשונים הוא בכה המון, והיה זקוק למגע מתמיד - לא ירד מהמנשא 5 חודשים, וישן רק עלינו ב3 חודשי חייו הראשונים (גם הבכור היה ועודנו חובב ידיים, אבל אצל הקטן זה היה ממש קיצוני - אם ניסינו להניח אותו הוא מיד התעורר). בזמנו תהיתי אם זה קשור לניתוק המהיר והבלתי-צפוי, מבחינתו, מהרחם. מצד שני, משיחות עם אמהות וקריאה באתרים רלוונטיים באינטרנט, יש אלפי תינוקות עם דפוס התנהגות זהה שנולדו בלידות וגינליות מכל הסוגים. אז כנראה שלעולם לא נוכל לדעת.

בכל מקרה מחזיקה לך אצבעות בידיים וברגליים למחר (()).
חוט_השני*
הודעות: 1307
הצטרפות: 02 פברואר 2006, 11:34
דף אישי: הדף האישי של חוט_השני*

מצג עכוז

שליחה על ידי חוט_השני* »

מאחלת לך שעם או בלי הגשמת הפנטזיות, תחווי לידה מעצימה ובריאה.

בכל מקרה מחזיקה לך אצבעות בידיים וברגליים למחר(())
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

הדימוי שיש לי בראש בימים האחרונים, הוא, כאילו יש בידינו שני כרטיסי טיסה, לשני יעדים שונים, לאותו היום ואותה השעה :
ואנחנו מתייחסים אליהם כאילו בשניהם נשתמש. כאילו אין יעד אחד אליו מתכוננים, אלא שניים בו זמנית.
הרפתקה מפוקפקת.
לידה ואגינלית היא אפשרות רצויה בהחלט, ולקראתה יש לעסות את הפרינאום ולתרגל נשימות ותנוחות ולשתות כל מיני חליטות ולתרגל בדמיון מודרך הרפיה ועוד ועוד. חלק גדול מהבירורים הנדרשים כבר נעשו.
ניתוח קיסרי דורש הכנות מסוג אחר , כולל כל מיני בירורים טכניים ומחשבה מיוחדת על ההנקה בסיטואציה זו ועוד.

העיסוי נעשה קצת פחות מרגש ואפילו מבאס כשתמונות של חדר ניתוח עולות לנגד עיני. ובכל זאת - אם לבסוף יקרה/ייעשה ההיפוך המיוחל, כדאי שנהיה מוכנים.
התיק ללידה ניצב מזה מס' ימים בחדר ועכשיו אירגנתי אותו עם שינויים קלים לניתוח. מה, יתכן שכבר מחר? הסיכוי קטן, אבל כדאי להסתכל לזה בעיניים ולהגיע עם מה שצריך. מה צריך? הבנתי שאין כאן כרגע שום בגד עבור הדולפין, הכל עדיין אצל ההורים שהתכוונו להביאם בשבת הקרובה, אז שאלתי מהשכנה כמה דברים שהיו של הילדה שלה. כולם ורודים...
הכנו סנדוויצ'ים למקרה שיום המחר יתארך, ובעצם נדמה לי שכדאי לקחת את מה שהוכן מראש ללידה.

כשהתבשרתי שהוא בעכוז ויתכן שנזדקק לניתוח, נכנסתי מתחת לשמיכה לכמה שעות של בכי מתוסכל.
עכשיו מה שנשאר מזה אלו התקפות בכי קצרות אך אפקטיביות :-) פעמיים -שלוש ביום . ביניהן אני משתדלת להיות פרקטית.
אולי המילה פרקטית אינה המתאימה למה שעשיתי אתמול בלילה, אבל מצאתי את עצמי מנסה לגלות שיש לי
קולוסטרום...מה שבטוח בטוח :-)
כמה לחיצות, וטיפה מופלאה בגוון פנינתי הופיעה, ואני - לא ידעתי את נפשי מתדהמה ושמחה. יש לי אוכל לדולפין,
הוא יהיה בטוח כאן, אנחנו מחכים לו בכמיהה ואהבה.
ואם אפשר דולפין קטן, תן סימן, שנבין מה נכון לך ולנו , בהצלחה מחר, אל תדאג, הכל יהיה בסדר.
חוה_ש*
הודעות: 464
הצטרפות: 31 ינואר 2004, 23:02
דף אישי: הדף האישי של חוה_ש*

מצג עכוז

שליחה על ידי חוה_ש* »

אין לי שום מושג בנושא אז אם לא רלוונטי תמחקי ותתעלמי אבל אולי את יכולה ללכת למטפל אייפק שמטפל עם עוברים כמו למשל מאשא בר שלום ולשוחח קצת עם העובר שלך?
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

ואם אפשר דולפין קטן, תן סימן, שנבין מה נכון לך ולנו , בהצלחה מחר, אל תדאג, הכל יהיה בסדר

נתן סימן, ועוד איזה סימן.
לא ממש הצלחתי להירדם בלילה. לאחר שינה קצרה קמנו, העמסנו על האוטו את התיקים למצב שנישאר בבית החולים, ונסענו.
פקקים, שיחות מהדרך לארגן שליחתו של טופס 17, קצת רוגז שלי על כל שטות ("למה לא ניקינו את האוטו ,כמה ג'יפה יש כאן... תראה, אנחנו מאחרים - איך תמיד אנחנו יוצאים ברגע האחרון... " האיש בלע בשקט ובעיקר ניסה להרגיע אותי ) הייתי מתוחה, מרוטה, דואגת ומפוחדת.

מגיעים, הדולה שלנו מחכה לנו (תודה) ועולים למחלקת יולדות.
אחרי שאני משתינה פעמיים מבקשים ממני לא, כי שלפוחית מלאה יכולה לעזור להיפוך (עכשיו נזכרתם?)
אנחנו מחכים לבדיקת אולטרה-סאונד ובינתיים מתבקשים לקרוא ולחתום על טופס שבו בין היתר כתוב שהיו מקרים נדירים של מות עוברים שלא יכולים לקשר/או לא את מותם באופן ישיר לנסיון ההיפוך, אבל...
אני חושבת שלא ברור לי שאוכל לחתום על דבר כזה ולעבור את הבדיקה, משתדלת לנשום עמוק, מוזמנת להיכנס לחדר ושם דר. קאנטי מקבל אותנו בחיוך גדול .

"תסתכלי, הראש שלו למטה"
סליחה? מדברים אלי? לא ברור לי. אני שולחת מבט שואל.
"הוא התהפך לבדו "
נאמרו שם עוד כמה דברים, אני כבר הייתי בתוך עצמי, לא שומעת ולא רואה את הדר. ואת הדולה שלנו ואת האיש (נדמה לי שנישק אותי) ומסך של דמעות התרגשות והקלה עומד ביני לבין העולם שמסביב,
רק אליו דברתי " אתה גאון " והדר. שאל "אני? " :-)
כולם שמחו, עוד כמה מילים וברכות שלא שמעתי...
אנחנו בחוץ, בדרך שבר ענן, גשם שוטף ולאחריו שמש נפלאה.
אנחנו נוסעים לים, אוכלים ארוחת בוקר, שוכבים בשמש שעות, בדרך הביתה נכנסים לצריף מקסים שהוא חנות פרחים ליד שפך הירקון לים וחוזרים עם פרגים כתומים וכלי קרמיקה כחול לשתילי העגבניות.

אחחח... איזו נחת לאבא ואמא,
אנחנו מאושרים.
אפשר לחזור לתכנית המקורית, או לפחות להתכוונן אליה במיוחד .
אני נזהרת במילותי ובציפיות... אבל מודה שהאופטימיות שורה במעוננו והלב רחב .
מיצי_החתולה*
הודעות: 2041
הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*

מצג עכוז

שליחה על ידי מיצי_החתולה* »

כבר אמרתי לך בטלפון, אבל אני אומרת שוב: יששששש!
יבורך הדולפין הקטן והמתהפך.
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

מצג עכוז

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

אבל מודה שהאופטימיות שורה במעוננו והלב רחב .


אמן.

איזו יופי. כבר הילד מביא נחת.
שאק_טי*
הודעות: 183
הצטרפות: 12 מרץ 2006, 16:37
דף אישי: הדף האישי של שאק_טי*

מצג עכוז

שליחה על ידי שאק_טי* »

כמו שהיה אצלנו :)
איזה יופי. עכשיו תזכירי לו כל הזמן שזה המצב הנכון. שטוב לו ככה. ושייתאמן על יציאה מהירה ובלי לקרוע כלום!
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

עכשיו תזכירי לו כל הזמן שזה המצב הנכון. שטוב לו ככה. ושייתאמן על יציאה מהירה ובלי לקרוע כלום

כן, כבר תהיתי איך משאירים אותו שם...
לא רוצה לבקש ממנו שלא להתהפך שוב,
לא לתת לו רעיונות :-)
זו באמת שאלה טובה, אם יש מה לעשות כדי לשמור אותו שם.
אה, שוב שליטה.. לשחרר מהר.
הוא ממילא יעשה מה שהוא רוצה.
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

מצג עכוז

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

הידד! |תינוק| (כלומר, עם הראש למטה!)

אנחנו נוסעים לים, אוכלים ארוחת בוקר, שוכבים בשמש שעות, בדרך הביתה נכנסים לצריף מקסים שהוא חנות פרחים ליד שפך הירקון לים וחוזרים עם פרגים כתומים וכלי קרמיקה כחול לשתילי העגבניות.
איזה כייף :-)

הוא ממילא יעשה מה שהוא רוצה
נכון :-) וטוב שכך...
לוטם_מרווני*
הודעות: 3987
הצטרפות: 27 דצמבר 2003, 21:55
דף אישי: הדף האישי של לוטם_מרווני*

מצג עכוז

שליחה על ידי לוטם_מרווני* »

הידד!
הדולפין הקטן יוולד ברכות.
חוט_השני*
הודעות: 1307
הצטרפות: 02 פברואר 2006, 11:34
דף אישי: הדף האישי של חוט_השני*

מצג עכוז

שליחה על ידי חוט_השני* »

איזו הפתעה משמחת!
נכנסתי להתעדכן איך היה בהיפוך אבל לזה לא ציפיתי.
{@
הדולפין הקטן יוולד ברכות.
יו_יו_בקנדה*
הודעות: 242
הצטרפות: 11 ספטמבר 2005, 08:12
דף אישי: הדף האישי של יו_יו_בקנדה*

מצג עכוז

שליחה על ידי יו_יו_בקנדה* »

good good good
i am so very happy for you
אם_פי_3*
הודעות: 2737
הצטרפות: 26 יולי 2001, 21:35
דף אישי: הדף האישי של אם_פי_3*

מצג עכוז

שליחה על ידי אם_פי_3* »

טוב לשמוע.
כדי לעזור לו להשאר במצבו: ללכת הרבה, נענועי וסיבובי אגן (ברגליים לא סימטריות), עליה במדרגות, כריעה... השענות קדימה ולא אחורה.


שתהיה לידה טובה!
מור_וקנמון*
הודעות: 221
הצטרפות: 23 פברואר 2004, 03:08
דף אישי: הדף האישי של מור_וקנמון*

מצג עכוז

שליחה על ידי מור_וקנמון* »

איזה יופי של סיפור!!! שמחה איתכם!!!
רציתי להגיד שעדיף לחכות לצירים, שיתחיל לפחות כלידה טבעית, שאני ילדתי וגינלית בעכוז בלה....בלה....בלה....בלה...

שתהיה לכם לידה נהדרת @}
נגה*
הודעות: 350
הצטרפות: 24 יולי 2001, 01:01

מצג עכוז

שליחה על ידי נגה* »

היי שמחה לשמוע שהקטנציק התהפך אך בכל זאת לכל מקרה מספרת לך שלפני שנתיים גם התינוק שלי היה בעכוז התלבטתי אם להפכו והחלטתי שאתן לו להחליט .ילדתי בניתוח ואחרי הניתוח הרופא אמר שחבל הטבור היה מסובב על העובר ולא היה לו מספיק חבל להתהפך ומזל שלא ניסיתי להפכו. אי אפשר לראות את זה באולטראסאונד.
בנוסף לפני ההחלטה על הניתוח מנהלת המחלקה אמרה שאפשר לנסות עכוז אך שאדע שכיוון שרוב היולדות מחליטות על ניתוח אין להם ניסיון מספיק בלידת עכוז ויש לקחת זאת בחשבון. אז שייהיה בהצלחה .
אילה*
הודעות: 261
הצטרפות: 16 אוגוסט 2004, 11:41

מצג עכוז

שליחה על ידי אילה* »

קראתי את הדף שלך, אישה יקרה ,
איזה יופי !
שיהיה בהצלחה .והמון מזל טוב .
}לנשים אחרות שהיו אולי רוצות לחלוק איתי ועם לנה את המצב הזה של מצג עכוז ושנוכל לתרום להן מהדברים שלמדנו :[email protected]
מיכלול_ה*
הודעות: 1273
הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*

מצג עכוז

שליחה על ידי מיכלול_ה* »

שלום אישה, שמחה מאוד שדולפין התהפך.
שתהיה לך ולדולפין לידה נפלאה קלה ומעצימה.
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

אתמול השובב נצפה עם הראש למטה, כמובן ששמחתי.
יש צירצורים קלים, כאב קל מזה מס' ימים הדומה לכאבי הוסת, כבדות ועייפות, התרגשות וחששות .
מעסיקה אותי, עדיין, הסיטואציה שהיינו בה, על חלקיה השונים :
תגובת רופא הנשים שלי - בסוף שבוע 35, תחילת 36, בסך הכל, הוא כבר היה עם העט ביד לתת לי הפניה למרפאה טרום ניתוחית. כשהדמעות זלגו, הוא נראה פשוט המום, וכשהצעתי שנבחן את כל האפשרויות האלטרנטיביות, הוא הגיב בציניות קלה.
אין לנו מושג איזה מהטיפולים הרבים בהם השתתפנו, היווה סיבה ישירה/עקיפה להיפוך של הדולפין שלנו.
אם בכלל.
וזה לא משנה בכלל.
האם זה הגיוני לבחון את המצב משבוע 35, 36, כפי שעשה הרופא, מפני שלפי הסטטיסטיקה רוב העוברים נמצאים כבר במצג ראש בשלב הזה? האם הסטטיסטיקה הזו יכולה לפגוע כך, במי ש"מתאחר" מעט, כפי שפגעה בנו?
אותנו היא הכניסה לכאב לב וחרדה ואכזבה... אנחנו לא חלק מסטטיסטיקה, לצורך העיניין שלנו, אלא זוג שמצפה בכמיהה לילדו הראשון ומקווה ללידה טבעית, טובה ומעצימה.
מה שבטוח, שאנחנו , כמו כל הורה, מקווים שהכל יהיה בסדר וכולנו נהיה בריאים... אופציית ההיפוך יצרה קושי גדול בבחירה אם כן או לא, מהחשש שמישהו יפגע כאן.
אז מפריעה לי הקביעה שהיתה שאנחנו איחרנו את הרכבת ושרק התערבות תעזור, אולי.
ומה שהוסיף לתחושה הקשה שלי, היתה הבדיקה שלשום אצל הרופא. בישרתי לו שהדולפין התהפך לבד,ושריר לא זז בפניו, הוא לא הביע שום שמחה.
הרגשתי כאילו הוא חש מאויים, הדברים יוצאים ,מבחינתו ,משליטתו .
זה היה מאכזב.
לא עברו דקות ספורות, והוא התנפל על איזו תוצאה חריגה בבדיקות שלי, שמראה על רמת טריגליצרידים גבוהה.
העובדה הזו ידועה מתחילתו של ההריון, והוא עקב אחריה ודיברנו על "להיכנס בזה" לאחריו.
לפתע הוא אמר לי שהוא מבקש ממני בדיקה בעוד כשבוע, ואם היא תראה על עלייה נוספת בערכים,
הוא ישלח אותי מייד למיון עם בקשה לתת לי זירוז ולהתחיל את הלידה..
כל האווירה היתה מעט הזויה: אנחנו שמחים והוא מתוח לאור הסיכוי שלא יהיה צורך בהתערבות רפואית ממשית.
ממש התנפל על ההזדמנות להמשיך דיאלוג בתנאים שלו, כלומר, תוך שליטה מדומה במצב הזה, הכל כך טבעי, של ההריון.
הרי הוא חש בזבוז של כליו כשאין בהם צורך.
ואולי יבחין בכך שהוא יכול פשוט להיות הרופא שלי ולראות אותי, מעבר לרשימת הבדיקות והסטטיסטיקות האינסופית?
לוטם_מרווני*
הודעות: 3987
הצטרפות: 27 דצמבר 2003, 21:55
דף אישי: הדף האישי של לוטם_מרווני*

מצג עכוז

שליחה על ידי לוטם_מרווני* »

(())
נראה שהרופא באמת רוצה להמשיך לשלוט בעניינים...התרכזי בגופך. בעצמך. ברחם, בדולפין הקטן. יש בך הכוח, העוצמה, האהבה הענקית בכדי ללדת דולפין בריא לאם בריאה.
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

מצג עכוז

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

אישה,
נראה לי שהרופא שאת הולכת אליו חושב שתפקידו להתערב בכל היבט אפשרי ולעשות דברים בדרך מאד מסוימת שמאד לא מתאימה לציפיות שלך.
יש הרבה דרכים להתייחס להריון וללידה, הרופא שלך בוחר להתערב כמה שיותר.
יכול להיות שהגישה שלו עוצבה בבית הספר לרפואה ויכול להיות שבמהלך שנות עבודתו זו הדרך שהוא מוצא שעובדת הכי טוב במרפאתו.
בקיצור מה שאני רוצה לומר הוא שהגישה שלו לא מעידה עליך שום דבר, את אישה יפה וחושבת. אשריך.

הרפי מהרופא, הוא רק כלי שיעזור לך, אין טעם להיעלב או להילחם בו.
התרכזי בגופך. בעצמך. ברחם, בדולפין הקטן. יש בך הכוח, העוצמה, האהבה הענקית בכדי ללדת דולפין בריא לאם בריאה.
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

מצג עכוז

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

מה שהן אמרו @}
בעיקר -
התרכזי בגופך. בעצמך. ברחם, בדולפין הקטן. יש בך הכוח, העוצמה, האהבה הענקית בכדי ללדת דולפין בריא לאם בריאה.
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

מצג עכוז

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

יש רופאים שלא מסוגלים להרפות מדרמות השליטה והפחד שלהם...טוב שיש לך את היכולת להבחין בכך ולהגיב בהתאם,ולא להגרר לסרטים שלו.
את חזקה,את מודעת,את קשובה לעצמך לגופך ולעוברך
את מתחילה את התהליך המופלא של הלידה! |מתנה| |מתנה| |מתנה|
חוט_השני*
הודעות: 1307
הצטרפות: 02 פברואר 2006, 11:34
דף אישי: הדף האישי של חוט_השני*

מצג עכוז

שליחה על ידי חוט_השני* »

_את חזקה,את מודעת,את קשובה לעצמך לגופך ולעוברך
את מתחילה את התהליך המופלא של הלידה!_
תמיד קיימת אופציה להחליף רופא, אפילו ממש בסוף ההריון (ז"א אם הוא ימאס עליך לגמרי)
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

מצג עכוז

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

תמיד קיימת אופציה להחליף רופא, אפילו ממש בסוף ההריון (ז"א אם הוא ימאס עליך לגמרי)
|Y|
my thoughts exactly
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

תודה נשים יקרות.
היום נשארתי בבית, כל היום כולו, בתחושה של אפיסת כוחות. שבוע 38 מסתיים. כואב לי בכל מיני מקומות ולוחץ, והוא משתולל באופן מרשים, חובט ובועט כמו שתמיד עשה. הבטן כמו הר געש לפני התפרצות, הוא כמו לבה בפנים, וכולי גלים, כבר כואבים ומבקשים קצת רוגע. חשבתי שבשלב הזה הוא לא ינוע כ"כ, אבל לא כך הוא. הבטן משנה צורתה , עולה ויורדת , לפעמים בעדינות, פעמים רבות בעוצמה שמטלטלת אותי וגורמת לי להגיב בקולות של הפתעה וכאב.
שינת הלילה קלה מאוד, אם בכלל, וקיוויתי להשלים קצת במשך היום. בעיקר בהיתי, השקיתי את העציצים - שתילים עונתיים חדשים בהם ,לכבוד האביב שהגיע וזה הפרטי שלנו שאוטוטו. בחמש בבוקר, צינה נעימה, מדמיינת את הדולפין על מזרן איתי במרפסת, משזפים לו את הטוסיק קלות :-) ובוחנים ביחד את העורבנים שמגיעים לגנוב מהאוכל של החתולה.
עדיין לא החלטנו אם פנינו ל"לניאדו" או ל"מאיר".
יתכן שנעדיף לא להגיע ללניאדו בסוף השבוע, בשל המגבלות של השבת שיחולו עלינו.
האם זה משנה, אם נוכל להדליק או לא נרות, להשמיע מוסיקה ולצלם?...נדמה לי שההתערבות הרפואית כאן היא המינימלית ביחס לכל בית חולים אחר, והזמן שניתן ליולדת וההזדמנות ללידה טבעית - הינם מתחשבים יותר. אה, גם להשתחרר בשבת לא ניתן, במידה ונצליח ללדת כמו שרוצים היינו, ופשוט לחזור הביתה כמה שיותר מהר.
ואולי ב"מאיר" יעזור לנו גז הצחוק ששמענו שעשוי להקל על הכאב? גם החדרים המשופצים הרגישו לנו נעימים יותר מאלו עם המראה הארכאי בלניאדו, אליהם נעבור במקרה הצורך כולל רצון שלי באפידורל... שזה לא ממש צורך, אבל אני לא יכולה להיות בטוחה שאצליח להתמודד עם לידה טבעית.
המרכז הטבעי בלניאדו יכול לעזור לעמעם את הצורך בהתערבות הרפואית. אולי.
בעיקר תחושה של לקראת הלא נודע ורצון לקבל את זה בהשלמה, ומהמקום הזה להתחזק.
מזכיר לי שפעם, באיזו מסגרת של קבוצת דיאטה, דובר על להיכנע. לא הבנתי את זה, עד שכן.
עד שיכולתי לא לשאול "למה" ו"כמה" ולקבל על עצמי את הכללים.
לקבל את הכאב שלפני, לתת לו לעבור דרכי החוצה, לפנות לו מקום של כבוד ולא להיאבק בו. אחרת - הלך עלי :-)
כמה מדברים על להרפות. איך יהיה ברגע האמת? אני מדמיינת את עצמי נושמת, נאנקת ומוציאה קולות. לפעמים זה גורם לי לדמעות של פחד, לפעמים הן מתערבבות בדמעות ההתרגשות ממראה הדולפין שלי שיוצא ממני ומונח עלי.
היום האיש סיפר לי שבהפסקת האוכל שלו הוא חשב על הרגע הזה, והתחיל לבכות. הופתעתי , אולי לא לגמרי, אבל קצת.
למה חשבתי שרק אני מדמיינת לי את התמונות הללו?
עיסוי הפרינאום נעשה בעצלתיים, ובכל פעם כזו אני חושבת שאם אלד הלילה, עדיין לא עשינו מספיק.
אם הייתן רואות את התיקים שארזנו... : כמה תתי תיקים, לפי נושאים :-)
אחד לדברים הקשורים למזון, שתיה, תה כזה ואחר לצירים , להתכווצות הרחם וסתם לכייף של הדולה והמלווים,נישנושים
לאנרגיה, לימון וסוכריות ושוקולד ויין ו...
תיק לדולפין עם חיתולי בד, כמה בגדים ושמיכה. צריך עוד משהו?
תיק בגדים לנו, תיקי רחצה ושמנים והספרים שליוו אותנו בהריון ומוסיקה ומבער ונרות ופדים ועוד ועוד.
כשבעצם כל מה שאני צריכה לעשות זה ללדת...

אתמול הוערך הדולפין במשקל של עד 3 ק"ג, לאחר הסטייה האפשרית בהערכה. אני מדמיינת אותו מחליק ממני בקלות החוצה, ומקווה שאכן כך יהיה.
בהתחלה זה כואב, אח"כ יוצא החוצה. שיכאב, אבל במידה, שאוכל לעמוד בהתנסות הזו .
בעיקר בוא כבר. טוב, לא ממש עכשיו, חכה ליום ראשון, עוד שבת איתך בבטן ושלנו כאן , אולי עוד סיבוב בשדירה יעזור להבין את גודל הרגע שלפנינו, שאתה מגיע, אנחנו מתעלפים מהמחשבה, ומסתבר שכל אחד מאיתנו מזיל דמעות ממנה.
בדיוק האיש הגיע עם מרק ירקות מופלא. תכף אתה תטעם ממנו :-) בתיאבון.
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

ברגע אחד, הרגשתי איך הבטן יורדת, ונכנסתי לעמדת כוננות. חצות, קצת לפני או אחרי, הדולפין מרגיש לי כמו שאף פעם לא עדיין: נובר למטה,ממש למטה. יכולתי לדמיין איך מישהו שם חופר, קצת כאב, מעט דיגדג, בעיקר הבהיר שמשהו כאן מתקדם.
הדחנו כלים, קיפלנו כביסה, ועוד מכונה ולתלות ולהשקות עציצים ולטאטא ובשתיים בלילה, התחלנו להאזין לדיסקים שמזמן לא , כדי למצוא משהו שנעים לנו. האיש אומר שלא נרצה בכלל מוסיקה בלידה. אני לא יודעת מה ארצה ומה לא.
האיש והחתולה נפלו שדודים , אני עד ארבע לא מצאתי מנוחה. ישבתי מתחת למים הזורמים, נרות ושקט, ודיברתי אל הקטן, קראתי עוד קצת ב"לידה פעילה" וב"טבעי ללדת" , מעט ליטופים לבטן עם שמן, מבטים אוהבים לאיש והחתולה שישנים חבוקים, ונרדמתי גם אני.
התעוררתי מהתכווצות אימתנית של השוק, צעקתי והערתי את כל הבית... קפה על המרפסת ויום שישי כאן.
יוצאים לקנות שמן שקדים, שיהיה אחד סגור, לפי כל הכללים.
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

אמא שלי לא זוכרת מתי נולדתי, כלומר, שעת הלידה. אפילו לא באיזה חלק של היממה.
לא ינקתי (לא הונקתי).
בגיל 3 חודשים הושמתי אצל מטפלת . אמא שלי חזרה לעבוד במשרה מלאה.
המחשבות שיש לי בשנים האחרונות לגבי איך אני רוצה לגדל את ילדי, לא נוחות לה. היא בעמדת התגוננות מולן.
כל ניסיון לשאול אותה על הלידות שלה, נתקלו בתגובות כמו " מה כבר יש לספר? ילדתי, כמו כולן" בנימת כעס, מה פתאום אני שואלת בכלל.
בפעם אחרת, אמרה "שכבתי כמו כלב לבד ולא היה אפילו מי שיתן לי כוס מים"...
עצוב, חבל שאי אפשר לפתוח, לגעת בכאב, לפרגן לי משהו אחר.
כששמעה ממני על הרצון והתקווה ללדת מוקפת באיש, הדולה, וחברה - באווירה תומכת פיזית וריגשית, באור רך, אולי נרות, אולי מוסיקה, מים , שמנים ועיסוי... ובעיקר להצליח לעבור חוויה מעצימה בלי משככי כאבים (מלבד הטבעיים שמקווה להפריש בטונות :-) )
הגיבה בסקפטיות, ציניות, לא ממש הקשיבה ובטח שלא ניסתה להיות שותפה לחוויה שלי.
השבוע נדהמתי שהיה לה ברור שהם יגיעו לבית החולים לשבת על הספסל בזמן שאלד...
הסברתי שזה לא טוב, לנו, ונדמה לי שגם להם...
הם לא מבינים, נעלבים, אבל אני צריכה עכשיו לחשוב על עצמי ועל כך שזה לא מה שטוב לי.
זה מאוד יקשה עלינו לדעת שהם שם בחוץ מחכים למישהו שייצא , זה מרגיש לא מתאים, מיותר, אפילו מלחיץ.
נפגשים הערב לארוחה משפחתית, במסעדה. התיאבון שלי כרגע לא משהו. בסיבוב שחזרנו ממנו, הרגשתי לחץ חזק, פה ושם רטיבות לא ברורה, בלבול מחשבתי, פיזור נפש שאולי מרמז על משהו?
חוששת לאכול ארוחה רצינית, שמא זה ממש מגיע, וארגיש אח"כ על הפנים.
יומולדת לאבא, לאחותי, יום נישואין להם... לא רוצה לאכזב. שהכל יעבור בנחת ושהדולפין ישתף פעולה...
דולפין מתוק,תבחר: שבת? לא לניאדו, כנראה. אולי מאיר.
או, הצלחתי להעביר למישהו את האחריות :-)
שבת טובה.
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

מצג עכוז

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

שיחכו בחוץ, יותר טוב מאשר יחכו בפנים :-P

(וכבר אמרתי: למרות הלחץ והצפיפות, את חייבת לאפשר להם איזושהי דרך שבה יוכלו להשתתף בסיפור הזה, ואם כבר - כדאי שזה יהיה בדרך שלך. אם תצליחי לשכנע אותם שזה יעזור שבאותו זמן הם יעשו סידורים פרקטיים עבורך איפשהו, אפילו דברים ממש מינוריים, אולי זה יעזור. אבל אין דרך שתוכלי לנעול אותם בחוץ לעולמים ולזרוק את המפתח (עד כמה שזה מפתה ;-) ).
הדולפין הוא לא רק הבן שלך ושל אבא שלו, הוא גם נכד.
חוט_השני*
הודעות: 1307
הצטרפות: 02 פברואר 2006, 11:34
דף אישי: הדף האישי של חוט_השני*

מצג עכוז

שליחה על ידי חוט_השני* »

למרות הלחץ והצפיפות, את חייבת לאפשר להם איזושהי דרך שבה יוכלו להשתתף בסיפור הזה,
דווקא בעיני ממש אין חובת השתתפות בלידה.
יהיה מספיק במה להשתתף אחריה. אם אין תמיכה מלאה אז אפשר להודיע אחרי: "מזל טוב אתם סבא וסבתא"
יותר חשוב להיות רגועה ולא לחשוב מי מאחורי הדלת, וגם ההתנפלות מיד אחרי הלידה יכולה כך להדחות בכמה שעות (בלב אני אומרת כמה ימים) ולתת לדולפין אמא אבא קצת זמן היכרות לפני המהומה.
לנעול אותם בחוץ לעולמים
לא לעולמים אבל לכמה שעות - בהחלט :-)
(ממש חסר אייקון של דולפין)
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

מצג עכוז

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

אני חשבתי וקיוויתי שאוכל לעבור לידה בלי ההורים שלי בסביבה ובלי לשתף אותם, ובדיעבד זכיתי למטר טלפונים בדיוק בזמן הצירים (שכמובן תרמו לחוסר ההתקדמות והכניסו אותי ללחץ), וגם לביקור שלהם בחדר לידה - הם פשוט התקשרו וביררו באיזה חדר אני.
אני "מריחה" שההורים כאן עשויים מאותו החומר. סוגרים דלת, הם נכנסים דרך החלון.
לכן ההמלצה שלי היא להקדים תרופה למכה. אם כי זה בהחלט לא חייב להיות באמצעות השתתפות בלידה .
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

אני בדרך לחברה לקבל ממנה קצת תמיכה לקראת הלידה.
יש לי מחשבות רבות על הקושי אל מול ההורים , בימים שאני לקראת לידה.
אולי זה קשור למקומות בהם אני רוצה לראות את עצמי שונה מהם, והם מהווים איזשהו איום.
אני חושבת (ואולי טועה) שאם אין קשר מאוד טוב לפני, לדוגמא ביחסי אם-בת, לא ניתן/כדאי עכשיו, לקראת הלידה עצמה, להעמיד את זה במבחן. יותר מידי לחצים יש סביב זה, ותקווה, והכנות.
היא מבטאה את הצורך שלה, שהוא יותר תרבותי-חברתי (לשבת על הספסל מחוץ לחדר הלידה), להיות שם, מאשר משהו שהוא פועל יוצא של האינטראקציה שלנו.
הוא בהחלט לא כזה.
אני חושבת שצריכה להיות בי הרבה חמלה למקום הזה, של שתינו, לחוד וביחד.
לתת את הדעת לצרכים שלי, לשלה, ואיך נמצא את שביל הזהב.
חמלה שמקורה יכול להיות ביום ההוא , בו "שכבתי כמו כלב לבד בחדר וילדתי אותך".
הכל היה שונה, היא היתה ועודנה, שונה, ואני - מקווה שנמצא את המשותף, או את המקרב, עם הולדת הדולפין.
זה לא ברור מאליו וזה לא פשוט, אבל זה יהיה חבל אם לא.
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

מצג עכוז

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

(())
כתבת מדויק מאוד.
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

מצג עכוז

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

"שכבתי כמו כלב לבד בחדר וילדתי אותך".

סתם מחשבות שלי - אולי כך היא אומרת לך "את לא תהיי לבד, אמא שלך תהיה זמינה לך". לא מחייב אותך להסכים, כמובן...
חוט_השני*
הודעות: 1307
הצטרפות: 02 פברואר 2006, 11:34
דף אישי: הדף האישי של חוט_השני*

מצג עכוז

שליחה על ידי חוט_השני* »

כתבת מדויק מאוד.
(())
ורדי_תיק*
הודעות: 212
הצטרפות: 02 יוני 2005, 14:59
דף אישי: הדף האישי של ורדי_תיק*

מצג עכוז

שליחה על ידי ורדי_תיק* »

היי ואני חשבתי לי שקראתי את מה שאמרה: "איך הייתי רוצה להיות מסוגלת ללדת כמו כלבה לבד בחדר רק לא בשכיבה." הכל תלוי בפרספקטיבה של החווה. סתם מחשבה שעלתה לי למקרא הדברים האלה ורעיון לידה ללא מיילדת.
חושבת עלייך (())
מיצי_החתולה*
הודעות: 2041
הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*

מצג עכוז

שליחה על ידי מיצי_החתולה* »

חושבת עלייך (()) גם.
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

עוד לילה לבן מגיע לסיומו, עם האור החיוור בחוץ.
ציוצים עליזים, של אלו שמתעוררות משנתן.. הראש שלי כבד והעיניים גם, ויודעת שמתישהו באמצע היום אצליח לישון,
מעט.
הדאגה שלי היא מכך שאגיע ללידה מותשת.
בינתיים אין כזו, רק צירצורים, אפילו צירצו, בלי הרים ובלי גבעות.
מידי פעם כמו זרם קל בחגורה התחתונה של הגב.
בלילה הקודם, באופן מפתיע ומבאס, אחרי שעות ארוכות של תחושה רעה, הקאתי את כל ארוחת הערב, האיש התעורר ועזר לי להירגע .אני מתעבת הקאות, זה אחד הדברים שממש קשים לי .
אח"כ ליטף ארוכות מתחת למים הזורמים , תה ומילים חמות.
הימים האחרונים היו מאוד מתוחים, תחת התחושה שכל רגע זה קורה.
נראה לי שצריכה להניח לזה, כמה שאוכל, למרות הקושי הפיזי שמתעצם.
להסיח את דעתי ולנסות להנות מהרגע.
גם הנפש מתקשה להרגע, ולאחר הריון נטול סערות רגשיות, אני נוטה עכשיו לדמוע .
רציתי מאוד להזמין כמה חברות לערב קליל, לקבל חיבוק , להתחזק,
התחלתי להזמין, ולאחר כמה שיחות טלפון בודדות, הפסקתי. לאחר מס' שעות התקשרתי שוב לבטל את ההזמנה והסברתי שאני חשה שזה כל רגע...ושאני מותשת ורוצה - אבל לא מרגישה שיכולה למיפגש כזה כרגע.
כך קרה פעמיים בשבועיים האחרונים.
והינה, אנחנו בשבוע 40.
הצורך האמיתי הוא, כנראה, להסתגר. להתכנס. לא לפגוש 20 חברות ולהיות תקשורתית.
אבל גם הצורך בתמיכה קיים, במילים מחזקות ובהסחת הדעת מהציפייה והמיחושים השונים ומשונים.
איך מסיחים את עצמי מעצמי?... מבפנים, בלי להזדקק לחוץ ,
ולהצליח לנטרל רעשים שכרגע אין בהם אלא נחמה רגעית ולא מעצימה.
מנסה לגעת בצבעים שמזמן לא נסחטו מהשפופרת, ויוצא מאולץ, כי הכח ששולט כרגע זה הצורך בשליטה.
צריכה לתת לדולפין את המקום האמיתי והכי נכון ביחסי הלידה, במובן של לתמרן את יציאתו החוצה בדרכו ובזמן שלו.
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

מצג עכוז

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

מקשיבה {@
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

אחד הרחובות הכי יפים כאן, בעיר תל אביב.
רק שלשום אמר לי האיש כמה הוא אוהב את הכניסה אליו, כאל פרוזדור שמעליו גג עלווה צפופה, עצים ותיקים וטובים , רק לאחר הליכה קצרה, מתגלים השמים. ירוק וכחול משחקים ביניהם בריקוד מאפשר.
אבל אז בא האדם הלבן...
אתמול בבוקר, כל מה שנשאר מהעץ העצום הזה, הוא גזע מרוט.
איך? איך אפשר להיות כזה בריון?
הגיע איש, עשיר נורא...רכש את הביניין הסמוך (את כולו ! ) ו"הוריד" את העץ, פיקוס ענק וטוב לב שיכול היה להיות סבא של המתעשר השחצן הזה.
"למה?!" שאלתי .. "אתם לא מבינים כלום, עכשיו המרפסות המיוחדות גלויות ומוארות..."
לא יכול היה לדלל מעט, לאוורר.. רק לחתוך את הכל, באותו הינף יד בו הוא מנהל עסקים חובקי מיליארדים.
הוא מתעתד למכור את כל הדירות , מפנה מרפאה וטרינרית ותיקה השוכנת גם היא במבנה.
עשרות רבות של עטלפים נהגו להתגורר בין הענפים,
חתולים רבים, שטופלו במסירות על בסיס יומיומי , הסתתרו בין עליו, קפצו ממנו ועליו כשכלבי הרחוב חלפו בטיולם היומי על פניהם. מצאו בו מסתור מהשמש הלוהטת ומרבץ מגונן מהקור.
אנחנו..נו, אנחנו נמשיך להסתתר בין קירות דירותינו, משלימים עם תאוות הבצע, קהות החושים והרוע. פשוט רוע.
הדמעות זלגו ללא שליטה, התבישתי בהן.. אין מקום לרגשנות שלי בעולם הקשוח הזה. עצים, חתולים, עטלפים, למי איכפת?
ניסיון להיות מעשית ( מה זה כבר יעזור עכשיו? ) הוביל אותי למוקד העיריה, לבירור על חוקיות המעשה.
שלוש שעות של נסיונות, ובמחלקת גנים ונוף לא עונים לי. אפילו שם..
הטלפן במוקד העיריה מסביר לי שכנראה הם עסוקים בשיחות עם קבלנים.
מקבלת טלפון של האגרונום , אבל הוא כבר לא נמצא. אולי ביום ראשון..
מקווה שעד אז ידעכו הזעם והכעס,ואוותר, כי את מי זה יעניין בכלל?
השאלה הנצחית - האם לוותר מראש ולהימנע מכאב הלב הכרוך במאבקים מסוג זה, ואחרים..
או למצוא בי את הכוחות והיכולת להיאבק ולשמור על עצמי, בו זמנית..
וכשאתה, דולפין קטן ומתוק, תגיח, אספר לך על הפיקוס הזה, אבל אראה לך את השמים שנגלו ואולי נחליט ביחד לראות את חצי הכוס המלאה.. כי אין לנו ברירה.
איזו אחריות, לגונן עליך, שתיל רך.. ולהעניק לך נקודת מבט אופטימית ושמחה על העולם ,כנקודת מוצא לחיים שלך כאן איתנו.
שתמצא את השקט בתוכך, את אותו שקט שאני מחפשת ממש בימים אלו,
את המקום שרוצה שממני, אליך, ואל עולמך, ימתח חוט של כח ורכות שלובים זה בזה, ויכולים לכל הרעשים שבחוץ,
לכל אנשי הנדל"ן באשר הם, להם לא יהיה מקום בחוויה הפנימית שלך.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

מצג עכוז

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

הגיע איש, עשיר נורא...רכש את הביניין הסמוך (את כולו ! ) ו"הוריד" את העץ, פיקוס ענק וטוב לב שיכול היה להיות סבא של המתעשר השחצן הזה.
אוף! :-( קשה לשמוע סיפורים כאלה. כזה חוסר כבוד!
מאד מזדהה...
(())
ההולכת_בדרכים*
הודעות: 2455
הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*

מצג עכוז

שליחה על ידי ההולכת_בדרכים* »

הי אישה! אנחנו מעגל הנשים הוירטואלי שלך...מברכות אותך ומתרגשות איתך לקראת הלידה הקרבה @}
לפני הלידה אני מצאתי שקט מול הים,עם הגלים החול והרחש המונוטוני המיוחד...אפשר גם בלילה בעונה הזו עכשיו!
את יודעת חמותי הורידה עץ בחצר האחורית שלה כדי שלא ילכלך ויסתיר את האור בחלונה.
הרגשתי קצת כמו שכתבת,עצב על האובדן הזה של חיים שלמים בין העלים והענפים.
אני תמיד רציתי עץ ליד החלון,כאחת שגדלה הרבה שנים בצל בנייני בטון.לכי תביני אנשים...
שבת שלום |עץ|
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

עוד שבת של ציפייה מאחורינו, ציפייה לסיומה, כי לא רצינו לידה בשבת, זה מצמצם מעט את חופש התנועה ב"לניאדו".
הצלחתי לישון בלילה 6 שעות, ארוע מיוחד ונעים , מה ששינה את מצב הצבירה שלי למשך השבת לסביר פלוס. קימה מאוחרת והכל בנחת, ארוחת בוקר על המרפסת עם טעם של קצת קיץ. ההליכה על חוף הים לוותה כבר ברוח עזה וקרה.
עכשיו הגשם לא מפסיק לרדת. נזכרת בשיר "גשם הקשב לנשים בחלון"...בקולה הכובש של יעל לוי, ממש נוסטלגיה מתוקה.
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

הייתי חייבת להיזכר במילים. כמובן, תרצה אתר המופלאה (והמלנכולית).
  • גשם הקשב לנשים
יעל לוי
מילים: תרצה אתר
לחן: נפתלי אלטר*

עד רדת הערב, גשם.
הקשב לנשים בחלון,
עד רדת החושך. גשם, הקשב
לנשים הצופות בוילון.

גם לנו אדמה שמחכה
למשהו מלמעלה.
גם בנו יש אימה וזעקה
למשהו פורח... וכן הלאה...

עד סוף השבוע, גשם.
הקשב לנשים בחלון,
עד קץ השבועיים. גשם, הקשב
לנשים העומדות ומחכות.

גם לנו בחצר גינה קטנה
ריקה מזוהר דשא.
גם אנו מצפות עד אין בינה
למשהו ברוך כמו הגשם.

גם בתוכנו מחכה, שותקת,
חלקת ארץ קטנה, חרבה.
והגשם שלנו איחר לרדת.
הגשם שלנו
טרם בא.

אך הגשם שלנו יבוא
עננים כבר זעים במרחק.
הגשם שלנו קרב, קרב
בצעדי ענק.

הקשב לנשים בחלון.
גשם אדיר ונוהר.
הקשב, איך קוראות הן בזו אחר זו -
הוא חוזר
הוא חוזר
הוא חוזר.


מילים עצובות, אפילו קודרות באופן מאיים, כמעט החלטתי למחוק מכאן.
איכשהו, כשנזכרת בקול של יעל לוי, המתוק משהו, זה נשמע אחרת.
מצפות, ציפייה, מתחבר לי להוויה שלי עכשיו, אבל ממקום עם הרבה טוב, תקווה ואופטימיות.
היום, לאורך הטיילת של יפו, התעופפו לי חיוכים גדולים כמו בועות סבון ברוח.
"מתוק שלי", אני אומרת לו, שוב ושוב, ומלטפת את הטוסיק שלו . הוא עונה בשינוי תנוחה. טוסיק עובר מימין לשמאל, וחוזר חלילה. אני מתמוגגת. זה קורה 100 פעמים ביום, אני מתמוגגת 100 פעמים :-)
כל רבע שעה אני חייבת להשתין, תופסים איזה סלע , מכונית חונה או סתם פינה, האיש מסתיר אותי (פחות או יותר, בעיקר פחות, אבל מה אכפת לי..) ואני כורעת. הלחץ של ראשו מורגש אז היטב.

מול המחשב, עם "אבישי" ברקע - דיסק שקיבלתי ללידה, מומלץ.
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

אנחנו מעגל הנשים הוירטואלי שלך...מברכות אותך ומתרגשות איתך לקראת הלידה הקרבה

תודה לכן,
שיהיה שבוע נעים .
שהגוף שלי ימשיך להכין את עצמו לרגע,
שיגיע הרגע,
כשיהיה לו נכון.
ברוך בואך שבוע 40.
מיצי_החתולה*
הודעות: 2041
הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*

מצג עכוז

שליחה על ידי מיצי_החתולה* »

(())
מקשיבה לך, עוקבת אחריך.
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

"בסוף השבוע את נכנסת לקטגוריה של "הריון עודף" ולכן תלכי למיון ב"ליס" מידי שלושה ימים, למעקב.
אני מכירה את זה מאחרות, יודעת שזו הפרוצדורה, לא עושה עיניין - לא ביני לבינו ולא ביני לביני.
הכל ממשיך כרגיל.
לא ממש הקפדנו על העיסוי... מבקשת מהאיש שהיום נתרגל, ומחר פעמיים, וכמה שנספיק.
כבר מלקה את עצמי על כך.
עדיף שלא. אין טעם.
אני יודעת שהדולה שלי עסוקה מחר וזה מכניס אותי למתח - שמא הדולפין יחליט שמחר הוא היום, ואני לא מעוניינת בגיבוי של מישהי אחרת. סומכת עליה מאוד.
דולפין קטן מתוק, יום שני לא מתאים :-)
ועכשיו נראה אם תעמוד בפיתוי של "אהה, ככה? אז הינה אני מגיע עוד הלילה, מי חשב שאני אתאפק כשאומרים לי לא עכשיו?"...
אבל נדמה לי שזה יחכה לנו לגיל שנתיים של ה"דובי לא לא" :-) הלא כך?
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

מצג עכוז

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

אישה, אני חושבת שזה דף בלוג, התחדשי? @}

_אך הגשם שלנו יבוא
עננים כבר זעים במרחק.
הגשם שלנו קרב, קרב
בצעדי ענק._
קרֵב... קרֵב... וכל כך מרגש...

הריון עודף, עזבי הגדרות, העתיד כבר כאן ;-)
הרבה הצלחה!

(מצטרפת למעגל)
אישה*
הודעות: 419
הצטרפות: 01 אוקטובר 2001, 14:45

מצג עכוז

שליחה על ידי אישה* »

חשבתי שהצרבות שייכות לחלק אחר של ההריון, בטח לא לתקופה העכשוית, כשהבטן ירדה.
השבועיים האחרונים מאופיינים בהן . הורמונים? אין לי תובנות, רק צרבות :-(
קמה להכין לי איזה תה יסמין מריר, בניגוד לכל ההמלצות ההריוניות.
שליחת תגובה

חזור אל “הריון - כללי”