נזקים מחוסר שינה

תקראו את 08]הכתבה 12[/po] הזו ממוסף הארץ של השבוע.
ממש מתחשק לי שכל מי שבא איתי במגע כלשהו, שיהיה חייב קודם כל לקרוא אותה. להדביק אותה על דלת הבית, לחבר אותה במענה אוטומטי לטלפון ולדואל.
ציטוט לדוגמה: "על פי מחקרים אדם זקוק, בממוצע, לשבע וחצי שעות שינה בלילה. שנת לילה נורמלית בנויה מחמישה מחזורים (המוגדרים על ידי פעילות גלי המוח), וכל מחזור נמשך כשעה וחצי. כשישנים פחות משש שעות, כלומר פחות מארבעה מחזורי שינה, נפגעות הפעולות הקוגניטיוויות שלנו, כגון: זיכרון, תפישה, ויכולת לפתור בעיות. יש פגיעה גם בהתנהגות הרגשית, יש ירידה במצב הרוח ובסבלנות ואם לא די בכך גם המערכת החיסונית, המושפעת מלחצים פיזיים ונפשיים, עלולה להינזק."

"אם מסיבה זו או אחרת ישנים פחות בלילה, צריך לדעת לקחת תנומה במשך היום"
ממש פיתרון:-P
אני דווקא לא הייתי רוצה שבעבודה שלי יקאו את הכתבה , ואמשיך לנקר בסתר. (הריוניות מנקרות בסתר)

אחרי כמה שנים שעבדתי בלוח זמנים גמיש שמותאם לשעון הביולוגי שלי (לקום מאוחר וללכת לישון מאוחר) התחלתי לעבוד במקום עבודה עם שעות "מקובלות" יותר. בשבועות הראשונים הייתי הולכת לא אחת לישון במכונית לעשרים דקות, בזמן הפסקת הצהריים.

טוב, האמת? אני הולכת "לקחת תנומה" עכשיו (הילדים בביה"ס של הבת, לא הרשו להביא שני הורים כי האולם קטנצ'יק). למסיבת חנוכה. כבר הכתבה עשתה משהו טוב (-:

אצלי תוצאות המחקר הזה מתנגשות עם תוצאות המחקר על נזקים מחוסר בפרנסה

> מתה לצנוח, אבל צריכה להכין חומרים לפגישה חשובה מחר. והנה אני כאן.. חטא על פשע.. <

כשקראתי את המאמר, חשבתי כל הזמן: מעניין מה יהיה לאנשי "באופן" לומר עליו, מי יודע איזו ביקורת נוקבת. והנה, אני רואה שגם כאן כולם מנקרים כל היום...

קישרו שם ישירות, פעמיים, בין אמהות שיוצאות לעבודה ורואות את הילד מעט מאוד במשך היום, לבין ילדים שערים בלילה. מה דעתכן על הקורלציה הזאת?

דעתי שאם היה מישהו שפותר את הבעיה האמיתית של חוסר השינה הוא היה מליונר......... מעניין איך הנשים בשדה לא קוטפות בטעות את העשב הלא נכון מרב עייפות.....

התנומה שלי משלשום נמשכה עד הבוקר שלמחרת. ואני עדיין עייפה. מונו, הנשים הקוטפות בשדה הולכות לישון לא הרבה אחרי ששוקעת השמש. הן לא עובדות 10-12 שעות ביום. יש פחות לחצים ואין מערכת ציפיות מטורפת שמושכת אותך לארבעה כיוונים שונים במקביל (במקרה הטוב). ואין אינטרנט ממכר P-:

הן לא עובדות 10-12 שעות ביום

אבל עד כמה שידוע לי, בהרבה מהחברות השבטיות נשים עובדות "עבודה בלתי רשמית" הרבה יותר קשה מגברים (חוץ מעבודה בשדה, גם בישול, הבאת מים והכנת כלים ובגדים). בערך כמו עובדת מערבית שצריכה גם לטפל במשק הבית.

אבל בחושך - ישנים. לא?
היו בכתבה כמה נקודות ראויות לביקורת, אבל אין ספק שכל הכבוד שקמים ואומרים שהילד עירום.
נורא אהבתי את הביקורת החברתית בפסקת הסיום, שמדברת על זלזול שלנו בשינה כי זה לכאורה זמן אבוד.

ואני קראתי את הכתבה לפני שהלכתי לישון ולא יכולתי להרדם.... מעצבן.
אני שייכת לזן האנשים שמשמינים מחוסר שינה.

אני מעולם לא זילזלתי בשעות שינה. כלומר מאז שהתחלתי להרגיש עייפות בגלל הרחבת המשפחה. אבל לדעתי יש עוד אלמנטים שמוסיפים עייפות שלא נובעת רק מחוסר שעות שינה גרידא. אלמנטים שקשורים להתשה הנפשית של המרוץ המטורף הזה והתסכול שרב כיווני המרוץ לא נושאי ם פירות. כשאתה חוקר ומגיע להישג ,כשאתה איש מכירות ועסקה מצליחה נכנסת לך בוחטה לחשבון בנק, ההישג נשמר. כשהצלחת לארגן שלושה ילדים ובית לפני שמונה בערב , שזהו הישג שראוי לפרס מכובד, הוא נעלם למחרת.....

עוד פן לעניין השינה שעלה בדעתי כשהשלמתי שעות שינה: השינה בלילה, שהיא כשליש מחיינו כאן עלי אדמות, בעצם מוקדשת להתחדשות ולפעילות בעולם הרוח שממנה אנחנו שואבים כוחות לכאן. החלק הרוחני והאסטרלי שלנו הולכים "לטייל" בעולמות הרוח ורק הגוף הפיזי והגוף האתרי נשארים על המיטה. אנשים שלא ישנים מספיק בעצם לא נמצאים מספיק שעות בעולמות הרוח, ל "מעכלים ומעבדים" את חוויות העולם הזה ולא שואבים מספיק כוחות, תובנות לעולם הזה.

לא "מעכלים ומעבדים" את חוויות העולם הזה ולא שואבים מספיק כוחות, תובנות
זה כל רופא-שינה יגיד לך (-:

וגם זה שברוטו ישנים מספיק אולי, אבל מתעוררים כל פעם בדיוק בזמן הטיול האסטרלי הזה ואז הקימה קשה מאד. גיליתי שאם מעירים אותי בין שעה 1 ל- 3 אני זומבית למחרת כל היום, ואילו שעות אחרות משאירות אולי אדם מתפקד, נושם, ואנושי יותר.

גם אני כשקראתי את הכתבה הזאת חשבתי עליכן
ומשום מה חשבתי שכשישנים עם הילד במיטה, והוא מקבל ציצי איך שהוא מצייץ,
אז הבעיה הזאת הרבה פחות חמורה. לא ככה?

_ומשום מה חשבתי שכשישנים עם הילד במיטה, והוא מקבל ציצי איך שהוא מצייץ,
אז הבעיה הזאת הרבה פחות חמורה. לא ככה?_
פעמים רבות אני נותנת את הציצי ממש מתוך שינה. בבוקר אני לא זוכרת שהתעוררתי בכלל... מבחינתי, היה לי לילה מלא, והבת שלי קיבלה כל מה שהייתה צריכה (אני חושבת...

)

אה, והיא אפילו לא צריכה לצייץ. היא פשוט מתחילה לזוז והגוף שלי כבר יודע מה לעשות.

עד גיל שנה זה בסדר, פחות או יותר. אח"כ אני כבר לא נרדמת תוך כדי הנקה.
וגם אחרי שהם נגמלים ויוצאים מהמיטה המשותפת, יש התעוררויות באמצע הלילה (פיפי), והם מתעוררים לפניי ומעיר(ים) אותי.

אבל עד כמה שידוע לי, בהרבה מהחברות השבטיות נשים עובדות "עבודה בלתי רשמית" הרבה יותר קשה מגברים (חוץ מעבודה בשדה, גם בישול, הבאת מים והכנת כלים ובגדים). בערך כמו עובדת מערבית שצריכה גם לטפל במשק הבית.
כן, אבל בשבט כולן עובדות ביחד, יש חברה, זה נעים. לפי מה שכתוב בעקרון הרצף היחס לזה הוא לא כאל עבודה קשה ולכן אין התנגדות הגוף ועייפות ומתח.

אצלינו לא ישנים כמעט בלילה. או שהקטנה מתעוררת כל הזמן בגלל השיניים או שאבא משתעל ומעיר אותה והגדולה חורקת שיניים - אני מרגישה במילואים כבר כ"כ הרבה שנים!!!

בלילות האחרונים לא ישנתי כ"כ טוב, בממוצע ארבע שעות בלילה, ונאלצתי לקום בשעה מסויימת ולתפקד כרגיל במסגרת עם ילדים.
היה קשה. יום אחד חשתי ממש רע : בחילות וכאבי ראש חזקים, בשל העייפות.
זה גרם לי לחשוב, בלא מעט חשש, על איך מתמודדים עם מצבים כמעט יומיומיים מסוג זה, כשיש ילד (שלא לדבר על יותר מאחד)
אני שומעת מאמהות "באופניות" על שיגרת יום כמעט ללא שינה. נשמע ממש בלתי אפשרי, ואם אפשרי - אז לחוש כ"כ ברע, פיזית ונפשית, זה לא ממש להיט...
איך מתמודדים? לא נראה לי שלחטוף תנומות חטופות מציל את המצב. אז לצפות לתקופה בת מספר שנים בה לשרוד הוא שם המישחק?! מפחיד.

עדי ל משהו שכתבתי בבלוג לפני הרבה זמן ונשמע בדיוק כמו הדברים שלך:

אני מצוננת וקצת עייפולה. ישנתי ה מ ו ן ועדיין... כל פעם שאני מרגישה חלשה אני חושבת, איך אם בכלל אני אביא ילדים. איך אוכל לוותר על השינה המתוקה הזו שממנה אני מתעוררת מלאת כוחות?
איך אפשר לוותר על החופש להיות חולים ולהתפנק...
איך אפשר לוותר על החופש בכלל?
ובכל זאת, ילדים הם הם הטעם לחיים האלו, ככה אומרים, ואני מתבוננת באחיינים שלי ויודעת שגם אני רוצה כאלה בדיוק.
ואולי אני אסתפק רק בלהיות דודה.
איך אפשר, איך אפשר...
לוותר על הולדה, לוותר על החופש, לוותר על ההורות, לוותר על השינה...
ממש מאבק איתנים מתחולל לי בראש.
מזל שיש עוד כמה שנים להחליט, ובינתיים, אני אלך לישון.

אני יכולה לומר שאני לא רק ישנה טוב והרבה. אלא שאני מקפידה להודיע לכל העולם ואחותו שאני אדם שאוהב לישון, זקוק לשינה וחייב לישון.
אני באמת שלא צריכה מאמר בשביל לדעת, שאם אני לא ישנה 7 שעות בלילה אני הפוכה למחרת.
התופעות אצלי מיידיות:
עצבנות,
רגזנות,
מצב רוח רע
חוסר ויטליות וחוסר חשק לעשות מילימטר למעלה ממה שאני חייבת,
בילבול,
שיכחה,
אימופלסיביות.

מצד שני וזה מפתיע יש לי דרייב עצבני כזה, כמו במחזור לעשות דברים שיום לפני לא היו נראים לי חיוניים, וכשאני עייפה, פתאום תופסים פרופורציות מטורפות. כלומר, אם אני עייפה אני אעדיף לא לעשות כלום, אבל אם אני במילא חייבת ללכת לעבודה, אני אהיה סופר דופר יעילה דווקא על מצב של חוסר שעות שינה...
זה נובע נדמה לי מאותו מקום של עצבנות ואגרסיות על דברים שאם לא היתי עייפה לא היו נראים לי כל כך חשובים.

אם קרה והיה לי חוסר של שינה מצטבר של כמה לילות. דבר שקרה לי אולי 4 פעמים בחיים, לא כולל טירונות
(

), אני מגיעה למצב של בכי, אפטיות, דיכאון ורגישות יתר.

נושא השינה כל כך חשוב לי שהתחלתי ממש לחקור אותו , חקירה אישית בין הסובבים אותי. גיליתי כך:

יש אנשים שזקוקים ליותר שעות שינה מאחרים, וזו לא תורה חדשה, אבל גיליתי שזה משפחתי. לדעתי בסוף יגלו שזה גנטי. מדובר במשפחות שלמות, שרגילות לישון לילה וצהריים. שאם מישהו לא ישן, הוא מהלך כמו מוטציה מפחידה בבית, ושבכלל יש כבוד לעניין. הדבר אומר מבחינתי, שאין כל כך מה להילחם בזה, או להאשים את עצמך בהרגלים רעים. כמובן שצריך לדעת איפה הגבול בין ישנוניות שמשמשת כתרוץ (לבריחה, לחוסר התמודדות, דיכאון או סתם פינוק יתר) לבין ישנוניות מתוך צורך פיזי ונפשי בריא.
יש אנשים שמעולם לא יכלו להנות משנת צהריים. לא בגלל עניין של זמן, אלא פיזית השעון הביולוגי שלהם ממאן לעשות הפוגה בצהריים. יש אנשים שבאור ראשון של בוקר מתעוררים ולא יכולים עוד. ויש אחרים, שרק בלילה עירניים ובשעות האור לא מבינים מה העולם רוצה מהם. אני חושבת שמזמן כל הפיקציה הזו של לישון בלילה להתעורר בבוקר, היא המצאה של מדענים ותו לאו. הטיעון שבטבע שהחיות כביכול ישנות בלילה וערניות בבוקר זה לא מדוייק. ראה ערך ינשופים, גחליליות, לטאות, דגים, חתולים (שהם סופר עירניים בלילה) וזו רק רשימה חלקית שאני מכירה. טיפוס לילה הוא אחד כזה שגם אם הוא יצליח לישון בלילה ולתפקד בבוקר, תמיד אבל תמיד שנת בוקר תעלה באיכותה על זו של הלילה. ברמת העירנות והחוזק הנפשי והפיזי שוא מתעורר איתה.

כשמדברים איתי על תינוקות שלא ישנים בלילות. לא בגלל פיפי או מחלה. אלא בגלל אופי סוער בלילה, אני אומרת שאולי, רק אולי הילד הזה הוא טיפוס לילה, והוא לא אשם שההורים שלו מנסים להכתיב לו אחרת. הרבה פעמים התינוקות הללו ישנים מעולה במשך היום, לא בהכרח בגלל חוסר שינה בלילה, אלא כי ככה הם בנויים. כמוני למשל. שעות בין הערביים, או הבוקר המוקדמות, הן השעות שבהם השינה שלי הכי איכותית.בלילה לעומת זאת, מתחילים שעות הערות שלהם, וכל מה שמתחשק להם זה לשחק ולהשתולל. אמבטיה חהמ, דייסה חמימה (או ציצי), אווירה רגועה ועוד כמה דברים "משדלים" אותם לישון. רק שהפיזיולוגיה יותר חזקהמתכתיבים חברתיים.
פעם ניסיתי עם ילדה שטיפלתי בה יומיים לעשות את ההיפך. ההורים שלה היו מחוץ לעיר, אני ביליתי איתה במהלך הלילה, סיפורים, משחקים, הכל. בבוקר הלכנו לישון. היה מקסים. הילדה התעוררה לקראת הצהריים עירנית, חייכנית, נעימה. תפסה תנומה מאוחר יותר בשעות בין הערביים (השעות הכי חזקות אצלי מבחינת אכות שינה) שלא בעידודי, אלא סתם כך, וזה הצחיק אותי, איך אפשר שלא להבחין כמה טבעי לה לישון טוב בשעות שלה. וכמה היא לא נחשבת סוערת במיוחד או בעייתית במיוחד כשהיא מקבלת את מה שהיא זקוקה לו בזמן שהיא זקוקה לו.

אווף המחשב נתקע לי כל מילה שנייה. יש לי מסקנות נוספות מהמיני מחקר שלי. אח"כ אני אמשיך.

הטיעון שבטבע שהחיות כביכול ישנות בלילה וערניות בבוקר זה לא מדוייק. ראה ערך ינשופים, גחליליות, לטאות, דגים, חתולים
החיות האלה מתוכנתות ביולוגית להיות ערות בשעות החשכה. אנחנו לא. זה שבשלב הנוכחי של האבולוציה שלנו פיתחנו טכנולוגיה שמאפשרת לנו לתפקד בלילה, הודות לתאורה מלאכותית, לא אומר שזה מתאים לנו מבחינה ביולוגית.
אין לי הסבר למה אנשים מסוימים, כולל אני עצמי, ערניים יותר בלילה. ברם אני יודעת מנסיוני האישי שככל שאני הולכת לישון מוקדם יותר (כלומר בניגוד כביכול לנטייתי הטבעית) אני מרגישה טוב יותר.

אותי המאמר הזה ממש קומם, ובא לי לצעוק - "סדר עדיפויות, אנשים!!!"
לא יכול להיות ששני מבוגרים ושני פעוטות לא יכולים לשרוד אלא אם כן כל אחד מההורים יעבוד 9-10 שעות ביממה, זה אבסורד! אפשר לעבוד פחות, אפשר לוותר על אחד הרכבים, אפשר לצאת מהמירוץ המטורף.
בחיי, לא האמנתי למשמע הנימה הפסימית בכתבה הזו, כאילו זו המציאות ואי אפשר לשנות אותה. אני דווקא ישנה 8-9 שעות בלילה, מתעוררת פעמיים-שלוש-ארבע להנקות קצרות והכל בסדר. אנשים מרגישים מחוייבים להרוג את עצמם בעבודה אחרת נדמה להם שהם לא מממשים את עצמם. רחמים על הילדים שבשביל לקבל קצת תשומת לב צריכים להעיר את ההורים שלהם בשתיים בלילה.

ליזה, אני שמחה שמצאת לך נוסחה מנצחת. מתוך סקרנות גרידא, אני אשמח אם תחזרי לדף הזה בעוד חמש שנים, נניח.
אני גידלתי ומגדלת שני ילדים שבשנה וחצי-שנתיים הראשונות שלהם, אחד ההורים לא עבד (גם לא בבית) והיה איתם 24/7. את מסכימה איתי שאחד ההורים צריך לעבוד? ושכשילד מתעורר, גם ההורה שלא "בכוננות" מתעורר לעתים קרובות?
מבחינתי, עצם זה שמישהו מתישהו יעיר אותי בשעה לא קבועה, זה איום ונורא. מצדי שיהיה שעון מעורר שאני אכוון לשעה מסוימת, כל שעה-שעתיים - אני אהיה הרבה פחות עייפה משאר "בזכות" הבלת"מים האלה.
עד גיל שנה ההנקות לא ממש מעירות אותי (הייתי מגלה בפתיעה בבוקר ילד לצדי - ילד שהתחיל את הלילה בעריסה ליד המיטה, ואין לי שום מושג איך קפץ משם (-: ). אח"כ אני כבר לא נרדמת תוך כדי.
וגם אם אני יכולה טכנית לישון בצהריים, הפחד שמא לא אתעורר בזמן לקחת אותם מהגן, דופק לי את האפשרות להירדם (פעם אחת נרדמתי כי לא כיוונתי טוב את השעון).
מניעת שינה היא עינוי עתיק, מוכר ואפקטיבי. לא משנה גם אם עובדים פחות, מחזיקים רכב אחד ויוצאים מהמירוץ המטורף. ילדיי לא צריכים לנקוט בשום צעדים מחמירים כדי לקבל תשומת לב. אלה פשוט השנים הכי אינטנסיביות שיש. ועצם האחריות מעייפת.

החיות האלה מתוכנתות ביולוגית להיות ערות בשעות החשכה. אנחנו לא. זה שבשלב הנוכחי של האבולוציה שלנו פיתחנו טכנולוגיה שמאפשרת לנו לתפקד בלילה, הודות לתאורה מלאכותית, לא אומר שזה מתאים לנו מבחינה ביולוגית.

זה בדיוק מה שאני יוצאת כנגדו ולא רק אני (יש מחקרים של המכון לחקר השינה בירושלים, נדמה לי) שמורים שזה לא נכון.
מי קבע שדווקא ינשופים מתוכננים ביולוגית לשעות ערות בלילה ולא אנחנו?
אולי חלק מאיתנו מתוכנתים כך וחלק אחרת. בדיוק כמו שחלק מאיתנו בעלי נטייה הטרוסקסואלית וחלק אחרת.
אני טוענת שאי אפשר להתעלם מעובדת בשטח. יש המון אנשים שחיים "ההיפך" מהסטנדרט שנקבע (בוקר עבודה לילה שינה) וחיים טוב, רק שהחברה מתעלקת עליהם ומצפה מהם להתאים עצמם לשעות שנחשבות סטנדרטיות.
באסה.

לא מזמן גן קראתי שאותו מכון לחקר שינה מבקש להעביר הצעת חוק הקשורה לחינוך. שבחינות למשל יתקיימו בשעות נטרליות שמתאימות גם לטיפוסי ליל הוגם לטיפוסי יום. דהיינו, לפני הצהריים, או אחר הצהריים. שעות שיחסית כל הטיפוסים מתפקדים בהם סביר.

עד אז, יש לא מעט אנשים שכל חטאם זה שהם "הפוכים" בשעות, ובינתיים צריכים לשתות כדורים (מלטונין), או סתם לתפקד הרבה פחות ממיקסום הפוטנציאל שלהם, בשעות שרירותיות שהחברהתובעת מהם לתפקד בם.

עד לפני מס' שנים גם הומוסקסואליות לא נחשבה כמשהו קביל, אלא כסטייה מהנורמל. מתי תגיע ההכרה הכל כך חשובה שזה לא נכון שאנחנו מתוכנתים כמיקשה אחת להיות ערים בבוקר. ובעקבותיה גם שינויים בשעות פעילות המוסדות, מערכות החינוך ועוד...

טובי,
אני תוהה: האם אצל עמים שאין להם תאורה מלאכותית -- פרט, אולי, למדורה -- קיימים טיפוסי-לילה? או אולי זוהי תופעה שקשורה בציביליזציה וההתפתחות הטכנולוגית, שמאריכה את שעות האור בלי גבול?
האם אותם טיפוסי לילה, בתנאים של מחסור באור מלאכותי (שמונה ימים בפארק הירדן , למשל) ימשיכו להיות כאלה? האם זה נבדק אי-פעם?

מצטרפת לתהייה של אמא של יונת. ומה לגבי מאות או עשרות אלפי השנים לפני גילוי האש? (מי זוכר מתי זה קרה?) אז לא היתה אפילו מדורה.
לגבי ה"תכנות"- החיות שציינת, לפחות חתולים (החיה היחידה שאני מכירה ממש טוב, אני לא זואולוגית) רואות בלילה. הן לא צריכות אור כדי למצוא אוכל ולעסוק בשאר העיסוקים שלהן. אנחנו לא רואים כלום בלי תאורה מלאכותית=> לא יכולים לעשות כלום.

אורית זה לא לגמרי נכון :
כשאני בסיני נגיד לשבוע אני מגלה שאם אני לא מגיעה למקומות עם אור בערב אלא נשארת לי בחושה שחושך כעבור כמה ימים כאלה נאי מתחילה לראות מעולה בלילה כאילו דווקא האור המלאכותי דופק לי את יכולת הראיה הלילית וכשאני לא פוגשת אותו כמה ימים היכולות שלי משתפרות.

מענין, אילה! השאלה היא עד כמה היכולת שלנו לראות בחושך יכולה להשתפר.

אני לא חושבת שלהיות איש לילה זה סטייה (או כמו שג'רי סיינפלד היה אומר "Not that theres' anything wrong with it"

). אבל אני תוהה האם זה באמת מתאים, ביולוגית, לאדם להיות ער ופעיל בלילה במקום ביום. האם זה לא כרוך בחוסרים למיניהם, כמו חשיפה לא מספקת לאור יום? האם זו לא תופעה שהתפתחה כתוצאה מהעובדה שיצרנו לנו תאורה מלאכותית?

אני שנים כבר לא ישנה.
אמא שלי תמיד מודאגת מזה וצופה לי שחורות.
יכול להיות שהיא צודקת אבל בינתיים,טפו-טפו-טפו, אני בסדר.

את sn]זה arc99[/po]/9 25 99/bob2.htm כבר קראתן?

מרתק!
מאד אהבתי את הרעיון של שינה לא מנותקת מרעשים ופעילויות. כשהייתי ילדה הייתי נרדמת עם דלת פתוחה לצלילי הפסנתר של אחי בחדר הסמוך ושאר רעשי הבית, וזה מעולם לא הפריע לי. יש בזה משהו נורא מרגיע, להרדם בין רעשים מוכרים של אנשים מוכרים. לי זה היה נותן תחושת בטחון.

אמא של יונת אכן שאלה מעניינת.
אני אנסה לגלוש כשיהיה לי זמן (דהיינו לחלק אותו בין באופן לבין שאר החיים) ולבדוק את זה.

מה שכן נבדק, זה מה קורה אצל ילדים שעדיין לא הורגלו שנים על גבי שנים לחיות בתאורה מלאכותית ולהרגיל עצמם לשעות הפעילות הרצויות.
במקרה של הילדים הללו, מתברר שהרבה דברים שמוגדרים כהפרעות שינה הינם מחזור עירות שינה שונה מה"רגיל".
כאשר דובר על תיפקודים עירניים יותר של מערכת העיכול, העצבים, וכדומה של הגוף בלילה, אל מול היחלשותם ביום.

כלומר, נשללו בעיות נפשיות, או התנהגותיות שיכלו להסביר את ה "היפוך" בשעות.

מכיוון שהאבולוציה בטבע מחייבת מגוון של תכונות, אני משערת שבהחלט יש בני אדם ששונים לחלוטין בשעות העירות שלהם.

חגית יפה אמרת.

אנונימי

קישרו שם ישירות, פעמיים, בין אמהות שיוצאות לעבודה ורואות את הילד מעט מאוד במשך היום, לבין ילדים שערים בלילה. מה דעתכן על הקורלציה הזאת?

דעתי שזה קשקוש בלבוש. הבת שלי איתי מאז שנולדה, אנחנו ישנות ביחד מאז ומתמיד, היא גדלה במנשא והיא ערה המון בלילה, ובכלל, במשך היום.

רק עכשיו גיליתי את הדף הזה והוא מאוד רלוונטי לי, אבל אין לי זמן לקרוא אותו עכשיו כי אני חייבת ללכת לישון.

ניסיתי לקרוא את הכתבה שהביאה תבשיל, אך הבנתי בעיקר את מילות הקישור

. כבר הצלחתי לקרוא ספרים שלמים באנגלית, אז כנראה שהאנגלית שם גבוהה מהרגיל.

על כל פנים, הסתקרנתי בגלל התגובה של תזמורת הים, ומאוד מאוד אודה למי שיוכל להביא את הנקודות העיקריות של הכתבה.

אני מרעננת את הדף, כי התחלתי לחשוב על הנושא הזה לאחרונה. כמו שאני מנסה להתאים את המזון שאני אוכלת למה שנכון וטבעי לי, נראה לי שכדי להגיע לבריאות מקסימלית, אני צריכה לעשות אותו דבר לגבי שעות השינה שלי.

אני יודעת על עצמי שאני בנאדם של בוקר. אני אוהבת מאוד את השעות של הבוקר המוקדם. יש בהן איכות שאין בשום שעה אחרת, לדעתי. לעומת זאת לקראת הערב, אני דועכת. בעלי הפוך ממני: הוא מתחיל להיות ערני בעשר בלילה. גם הוא נהנה משעות הבוקר המוקדם לפעמים, אבל אלה השעות שבהן הוא הולך לישון (-: . בארץ הוא היה על שעון ארה"ב, עכשיו הוא על שעון הארץ. כל חייו הוא סובל מחוסר התאמה למערכת, המפלה לטובה אנשי יום. לבן שלי יש כנראה מחזור של 25 שעות, כמו הגאות והשפל, ושעת הקימה שלו נוטה להיות יותר ויותר מאוחרת. עכשיו, למשל, הוא הולך לישון בסביבות חצות. יש לו גם מחזורים של התעוררות באמצע הלילה, כמו לילדים אוטיסטיים רבים. זו עוד סיבה לזה שחינוך ביתי מתאים לנו: כשעבדנו עם מורים מבית הספר לפי שעות בית הספר, לא פעם התבטלו השיעורים כי הילד התעורר בשלוש בבוקר, ונרדם חזרה בשמונה. (הוא בן שבע).

אני בהחלט רואה יתרון אבולוציוני לכך שיהיו אנשים שערים דווקא בשעות הלילה.

לאחרונה חשבתי שכיוון שמזג האוויר מתחמם, הייתי רוצה לקום מוקדם יותר, כדי שנספיק ללכת לגינה לפני שנעשה חם מדיי. הבוקר התעוררתי עם הזריחה. איזה כיף! היה לי זמן לעצמי; נהניתי מהאוויר הנקי, מהשקט. יצאתי להליכה קצרה בחוץ - מה שלרוב אני לא יכולה לעשות לפני הערב. התחלתי את היום בכיף, ולמרות שישנתי מעט אני מרגישה טוב. אני חושבת שאולי מצאתי את "השעה הטבעית" שלי לקום. עכשיו האתגר הוא להתמיד בזה למרות כל האילוצים שמסביב.

אגב, ההמלצה הראשונה והחשובה ביותר לאנשים רגישים לכימיקלים היא לשפר את מקום השינה, עוד לפני שמטפלים בנושא המזון. זה אומר מזרון שאינו מדיף גזים רעילים (מזרונים ומצעים היום מלאים בחומרי הדברה וחומרי נוגדי אש, שהם כימיקלים רעילים. SIDS, למשל, קשור על פי כמה דעות לארסניק ואנטימוני שנמצאים במזרונים). מצעים אורגניים וטבעיים, מכובסים בחומרים אקולוגיים. אוויר נקי (בלי שטיחים, הרבה בגדים בחדר, חיות צעצוע, ספרים - כל אלה גם מדיפים גזים רעילים, וגם צוברים עובש ואבק). והכי טוב: לישון בחוץ. (אני מכירה כמה אנשים שעושים את זה כבר שנים, פשוט כי הם לא מסוגלים לישון בתוך בניינים).

אני מציעה לאחד את הדף הזה עם הדף שינה באופן טבעי (הכותרת של הדף ההוא נראית לי מתאימה יותר).

שליחה על ידי אני* » 16 יוני 2007, 12:31

תודה תמי,
מעניין מה שכתבת. יש לך מידע על החומרים שבמזרונים? או על מזרונים שאינם רעילים?

אני חיה בארה"ב. כאן יש לא מעט יצרנים של מזרונים לא רעילים, וצריך מירשם רופא בשבילם (לא אבסורד שצריך מירשם כדי לקבל את הזכות להימנע מרעל?).
ראיתי בכמה מקומות באתר הפניות ליצרנים ישראליים של פוטונים מחומרים טבעיים.

מידע: כללית, מדובר בכימיקלים מכמה סוגים:

חומרי שימור כמו פורמלין
חומרי הדברה, בעיקר נגד פטריות ועובש
חומרים נוגדי אש כמו אנטימוני (מתכת כבדה רעילה)
חומרים פלסטיים וסינתטיים, תוצרי לוואי של נפט, שבעצמם יכולים להדיף גזים רעילים

אין לי כרגע הפניות - בהזדמנות אחפש ברשת.

(סתם אנקדוטה, לפני כמה שנים כשרק נחשפתי לנושא, ניסיתי לקנות מזרונים טבעיים בחנות מזרונים רגילה. המוכר ניסה לשכנע אותי לא לקנות מזרון טבעי, ואחד הנימוקים שלו היה "במזרונים טבעיים אין חומרי הדברה נגד פטריות".)

בישראל יש רק פוטונים מחומרים טבעיים? אין מזרונים מסוג אחר מחומרים טבעיים?

מה עם מזרן לטקס (למי שאינו אלרגי לגומי טבעי) ? רק ביומיים האחרונים חשבתי על מגן המזרן שלי - בד מגבת מצד אחד, ופלסטיק מהצד השני.

אנונימי

אני רציתי לייבא מזרוני תינוקות מחומרים טבעיים מגרמניה. לא נתנו לי כי בישראל מזרוני תינוקות חייבים להיות חסיני אש וזה אומר מאד רעיל.
בגרמניה לעומת זאת, אסור שמזרוני תינוקות יהיו ספוגים ברעל שמגן מאש

מה עם מזרן לטקס (למי שאינו אלרגי לגומי טבעי) ?
כללית זה בסדר ואמור להיות גם נוגד אש, אבק ועובש טבעי, אבל קראתי בעבר, לא זוכרת איפה, מחקר שמסקנותיו היו שחשיפת תינוקות ללטקס היא בעייתית מעבר לאלרגיות. ובכל מקרה יש לוודא שלא הטביעו אותו בכימיקלים כדי לעמוד בתקן הישראלי המחייב עמידות לאש.

אלטרנטיבה מוצלחת היא צמר אורגני שגם הוא בעל התכונות הנ"ל.

הנה אתר - לא מכירה אותם, סתם מצאתי בחיפוש: http://ohalim.com/index.asp?id=6
אגב, מזרון מכותנה בלבד הוא קשה מאוד ומגיע בדרגות קושי של קשה, קשה יותר, וקשה במיוחד.

עוד רעיונות:

מזרונים משומשים בני חמש שנים ומעלה - רצוי בני עשר שנים ומעלה. בדרך כלל רוב הרעלים כבר מתנדפים בשלב זה.
לכסות את המזרון בציפוי שעוזר לחסום לפחות חלק מה-VOCS - כמו מה שנקרא barrier cloth (בד כותנה שארוג בצפיפות מיוחדת) . בשום פנים ואופן לא שעוונית שעשויה מ-PVC ומדיפה

VOCS לאורך שנים. זה טוב גם להגנה על המזרון מפני עובש, אבק וכד'.

חיה לוטנר ממליצה על כיסוי פלסטי של יצרן ספציפי (זה לא משהו שבדקתי בעצמי, אבל באופן כללי אפשר לסמוך עליה).

Babesafe mattress covers now available in Israel through Leah Kahn (02)
999-3250

Prices:
Size A (for bassinets) = 115 NIS
Sizes B~F & P = 150 NIS
Book by Jim Sprott : "The Cot Death Cover-up" = 125 NIS

For those mentioning my name, the following discounted price list applies:

Size A (for bassinets) = 100 NIS
Sizes B~F & P = 130 NIS
Book by Jim Sprott : "The Cot Death Cover-up" = 110 NIS

One thing to keep in mind is that the largest mattress cover fits a
mattress sized:
1310mm x 670mm x 180mm
or 52" x 26" x 7"

Chaya Lottner, MS

מזרן ישן - האם לא סביר שספג בעשר שנים המון חיידקים, קרדית האבק, פשפשים, פשפושים, וכו'?

מזרן ישן - האם לא סביר שספג בעשר שנים המון חיידקים, קרדית האבק, פשפשים, פשפושים, וכו'?
כן, כפי שציינתי לעיל יש כאן טרייד אוף בין רעלים סינתטיים כשהמזון חדש ובעיות אחרות כשהמזרון ישן - בעיקר עובש. יש גם בתים שבהם מרססים בתוך הבית, כולל בחדר השינה ועל המזרון, ובתים שמעשנים בהם והחומרים מהעשן נספגים במזרון. אז כמו בכל דבר אחר, צריך לעשות מחקר, לדעת ממי קונים ולנסות ולראות אם המזרון הספציפי מתאים לכם. לאוורר בשמש אחרי הקנייה, לצפות בכיסוי שמגן מהבעיות האלה, ולקוות לטוב...

אנחנו קיבלנו מזרון כזה בחינם דרך קרייגסזליסט. תיחקרתי ארוכות את מי שנתן לנו אותו לגבי שימוש בחומרי הדברה, עישון וכדומה, איווררתי אותו בחדר נפרד במשך כשבועיים, ואני מרוצה ממנו. אנחנו ישנים בדרך כלל על מזרון מכותנה וצמר אורגניים, אבל כבר קרה שישנו על המזרון המשומש ולא נצפו בעיות (אצל יותם ישר רואים, או לפחות ראו בעבר).

אולי אפשר לנסות לייבא מזרונים אורגניים - כאמור, בארה"ב יש יצרנים רבים של מזרונים כאלה - אבל צריך לוודא שבכניסה לארץ לא מרססים אותם על פי איזשהן תקנות בינלאומיות או חוקים מקומיים.

אני מציעה לאחד את הדף הזה עם הדף שינה באופן טבעי (הכותרת של הדף ההוא נראית לי מתאימה יותר).

וואללה, צודקת.

שליחה על ידי סמדר* » 26 יולי 2009, 13:29

שמעתי שחילוף החומרים וכתוצאה מזה חזרה למשקל לאחר לידה... מושפעת מחוסר שינה.
כלומר-כשישנים טוב גם מרזים, הגוף חוזר למצב מאוזן. כמובן שגם אכילה נכונה ופעילות גופנית משפיעות אבל אני אוכלת כרגיל. ממש לא הרבה ובריא! מניקה מלא ובכל זאת, לא חוזרת לעצמי לגמרי.
אני אחרי לידה שניה עכשיו. אחרי הלידה הראשונה הרגשתי שאני חוזרת לעצמי מכל הבחינות וגם מבחינת הגוף-רק כשהתחלתי לישון טוב.(יחסית...)
והיום-בגלל שאין לי כבר זמן להשלים שעות שינהממש ביום ואני ישנה מעט שעות בלילה וגם הן עם הפסקות להנקה הגוף שלי שכח איך עושים את זה. איך נרדמים במהלך היום.
עוד מישהי מרגישה ככה? שהשינה עזרה לה לחזור לעצמה מבחינת משקל?<
ומה עושים כשקשה להירדם? בתקופות שישנתי קבוע שנ"צ נרדמתי בקלות והיום-ממש קשה לי להרדם במשך היום. לעומת זאת בלילה-רק שמה את הראש ונרדמת תוך שניה.

קראתי כתבה (שגם מתארת את המחקר שהאי מבוססת עליו, וגם נותן קישור למחקר!)שמראה שלוקח ארבעה ימים של שינה טובה עד שנעלם הנזק ממחסור בשעת שינה אחת. התחשק לי לכתוב את זה איפשהו בבאופן, ונראה לי שזה הדף המתאים.

מעניין, יש מדור על שינה? לדעתי ראוי שיהיה.

מעניין מאוד.
בזמן האחרון התחלתי לחשוש שכיוון להתרגלתי לישון שעות מרובות בין 7 ל 9 שעות ביום הדבר יגרום לי קושי רב בעתיד כשלא יתאפשר לי לישון כל כך הרבה.

לפי מה שאני יודעת (לא חקרתי את זה במיוחד, אבל נתקלתי במחקרים פה ושם) אי אפשר להתרגל. מי שישנה פחות ממה שהיא צריכה משלמת מחירים ביולוגיים. אפשר לא לשים לב אליהם (זה לא קשה בהתחשב בנורמות של החברה שלנו), אבל הם לא יעלמו מזה.

ובין 7 ל-9 שעות זה לא שעות מרובות . זה כמה שבני אדם אמורים לישון. אם את ישנה ככה עכשיו את לא גורמת לעצמך נזק, ולא לגרום לעצמך נזק זה חיובי, גם אם בעתיד לא תוכלי להמנע מלגרום נזק כלשהו. לפחות יצטבר פחות נזק...

שליחה על ידי יעלי* » 28 יוני 2017, 19:00

יש מדור על שינה?
מדור שינה

ואוו, מגניב! יש הרבה מה להוסיף ומה לתייג. ארשום לי את זה לפעם הבאה שיהיה לי מצב רוח לפרוייקט עריכה...