עקרון בנייני הפעלים

[המלאך_השקט*]

שאלתי היא האם ישנו פירוש עקרוני לכל אחד מבנייני הפעלים, המשפיע על מובן הפועל בהטייתו: כגון בניין הפעיל : זה כאשר הפועל מבוצע על ידי אחר, אך ההבדל בפירוש בינו לבין הופעל לדוגמא.

אנא ישבו את דעתי

[תבשיל_קדרה*]

לא וכן.
כלומר - לכאורה כן, אבל לכל "כלל" שננסה לקבוע, אוכל למצוא המון יוצאים מהכלל.
אני כן נעזרת בכללים כאלה בשביל להמציא מילים, קשה יותר להעזר בכללים כאלה כדי להבין מילה חדשה (כלומר אם אינך "דובר ילידי").

אפרט אם אמצא זמן בו אני מסוגלת להתרכז.
אם מישהו אחר יפרט, אשמח להביא דוגמאות נגד.

[המלאך_השקט*]

לגילה תודה

העניין הוא שאני אכן "דובר ילידי" שבסימוכין.

הקושי הוא לזהות כלל שיכול להכיל את "הכלל" ולזהות את "היוצא מן הכלל" לכל אחד מבנייני הפעלים. זה בעצם עקרון השאלה.

בברכה

[נאוה_פרנס*]

ווווואאאאוווווווו כמה זמן שלא נגעתי בחומר הזה....
אבל אהבתי לשון - מאוד!!!

אז הנה קצת ממה שאני זוכרת.

לזה התכוונת?

אנסה לבדוק ולהיעזר באחת מחברותיי המורות ללשון וארחיב.


פעל PA'AL - עשה פעולה: הלך, ישב, אכל .

נפעל - פאסיבי של פעל - זה"קרה" לו : נכתב, נשבר, נקרע

פיעל - P I 'E L עשה פעולה על משהו אחר: לימד, ליקט, שיקם, שיכלל,

פעל - PU'AL הפאסיבי של פיעל - עשו עליו את הפעולה: שוקם, שובץ, הוגבר

הפעיל - עשה פעולה על מישהו אחר: הרביץ, האכיל, הושיב .

הופעל - הפאסיבי של הפעיל - עשו עליו את הפעולה - הושב, הוכתב הוגאל

התפעל - עשה פעולה על עצמו - התלבש, הסתרק, התגנדר

האישה ילדה תינוק. - פעל PA'AL
התינוק נולד לאימו ולאביו, - נפעל
המיילדת יילדה את התינוק - P I 'E L פיעל
התינוק יולד ע"י המיילדת - PU'AL פעל
האב הוליד את התינוק - הפעיל
התינוק הולד לאב - הופעל

ואף אחד לא יכול ללדת את עצמו ולכן לא נראה לי שיש את השורש י.ל.ד. בבניין התפעל.

[אנונימוס*]

התיילד- למרות שהפרוש שונה לחלוטין.

[סמדר_נ*]

פיעל - P I 'E L עשה פעולה על משהו אחר: לימד, ליקט, שיקם, שיכלל,
לא רק. לפעמים זה ההבדל בין פעולה חד פעמית שתבוטא בבניין פָּעַל, לפעולה מתמשכת שתבוטא בפִּעֵל, או, אולי, טוב מזה -- בפִּעֵל המוקד עובר מתוצאת הפעולה לתהליך שלה. נסו לחשוב על ההבדל בין הָלַךְ להִלֵּךְ.
התפעל - עשה פעולה על עצמו - התלבש, הסתרק, התגנדר
שוב, לא רק.
יש משמעות של "הדדי" -- כלומר, מי שנעשתה עליו הפעולה בהכרח גם עשה אותה על זה שעשה אותה עליו. למשל, הִתְחַבֵּק. הרי אי אפשר להתחבק עם מישהו אם הוא לא מתחבק איתנו...
יש גם משמעות של תהליך התפתחותי, או שינוי מצב, כמו הִזְדַּקֵּן.
ויש גם משמעות של "עשה את עצמו": הִצְטַדֵּק, הִתְיַלֵּד. וגם "התבכיין"...
וגם עמדות ורגשות: הִתְרַגֵּש, הִתְפָּעֵל, הִתְרַשֵּם, הִצְטָעֵר.

הפעיל - עשה פעולה על מישהו אחר: הרביץ, האכיל, הושיב .
זה לא בדיוק "עשה פעולה על מישהו אחר", אלא "גרם למישהו אחר לפעול".
הרביץ -- גרם למישהו אחר לרבוץ, כנראה. אאוץ'.
האכיל -- גרם למישהו אחר לאכול.
הושיב -- גרם למישהו אחר לשבת.
והוליד -- גרם למישהו אחר להיוולד... זה דווקא ממחיש טוב יותר את ההבדל בינו לבין בניין פעל. יָלַד היא פעולה ישירה, ואילו הוֹלִיד -- עקיפה.
בנוסף, גם להפעיל יש לפעמים משמעות של שינוי מצב, כמו בהתפעל: הכחיל, החלים.
אגב, גם לבניין פָּעַל יש לפעמים משמעות כזו: קָטַן, גָּדַל. אני לא מצליחה לנסח כלל שיגיד מתי משתמשים בכל אחד מהבניינים כשיש משמעות של שינוי מצב. מה גם שהשורש ז'ק'נ', למשל, מופיע בכל שלושת הבניינים האלה במשמעות הזו. יכול להיות שאלה פשוט אופנות דיבור שהשתנו עם השנים. אנחנו היום משתמשים יותר ב"הֶאֱדִים", והצורות "אָדַם" או "הִתְאַדֵּם" נחשבות לשפה "גבוהה" יותר, אף על פי שלמיטב ידיעתי -- כולן "תקניות".

[נאוה_פרנס*]

תודה אנונימוס,
חשבתי על זה ולא התיישב לי

אתה צודק כמובן!

[נאוה_פרנס*]

סמדר,

והוליד – גרם למישהו אחר להיוולד... זה דווקא ממחיש טוב יותר את ההבדל בינו לבין בניין פעל. יָלַד היא פעולה ישירה, ואילו הוֹלִיד – עקיפה

בגלל זה השתמשתי דווקא בלידה כדוגמא.

לגבי שאר התוספות,
עליתי על זה אתמול שזה לא "שלם"
אבל...
היה לי חשוב לשים התחלה של משהו בגלל משוגעי המחיקות.

כמעט כל דף חדש שנכנסתי אליו אמש הופיע כמועמד למחיקה

אז תודה על התוספות, ואני עדיין אנסה להביא כאן הסבר של מורה בלשון (אלא אם אגלה שכיסית את הכל)

[אמא_של_יונת*]

יש חלוקה מקובלת למשמעות של הבניינים, וזה מה שלומדים בשעורי לשון, אבל היא נכונה בערבון מוגבל.
נפעל - פאסיבי של פעל - זה"קרה" לו : נכתב, נשבר, נקרע
נכנס - זה פאסיבי? ויש עוד.

פיעל - P I 'E L עשה פעולה על משהו אחר: לימד, ליקט, שיקם, שיכלל,
ויש פעלים כאלה גם בבניין קל (פָּעַל): אָכַף, אָסַר - ויש עוד.

כשאני למדתי לשון טענו שבניין פִּעֵל הוא בניין כבד יותר מפָּעַל - כאילו הפעולה חזקה יותר. והדוגמא (היחידה, אם אינני טועה): שָבַר זה לא בכוונה, שִבֵּר - בכוונה תחילה. האם מישהו מכיר דוגמאות נוספות לטענה זו?

[סמדר_נ*]

אני חשבתי שהבניינים הכבדים קיבלו את שמם זה בגלל הדגש החזק בעה"פ. באמת לא הבנתי מה בהם כבד כל כך.
לא ידעתי ש"שבר" בבניין קל זה לא בכוונה. אבל נכון ששִבֵּר מצטייר כאיזה ונדל רב עוצמה, ושבר -- סתם אדם מן היישוב ששבר איזה משהו, בכוונה או לא.
אולי קפץ וקִפֵּץ מתאימים לך כאן? הקופץ הוא סתם קופץ, ואילו המקפץ אחוז תזזית ממש...

לא למחיקה, די, נו, באמת.

>סמדר היתה בסוף חודש שביעי כשכתבה את הודעתה הקודמת בדף זה<
>או שמא כִּתְּבָה? זו היתה הודעה מושקעת וכבדה מאד.<
>גם הכותבת היתה די כבדה אז<

[אמא_של_יונת*]

>סמדר היתה בסוף חודש שביעי כשכתבה את הודעתה הקודמת בדף זה<
אוי, בכלל לא שמתי לב שאני מחייה שיחה ישנה.
>או שמא כִּתְּבָה? זו היתה הודעה מושקעת וכבדה מאד.<

הי סמדר, קיויתי שתיכנסי ותשלימי.
בפעלים רבים בנין פיעל איננו חיזוק של בניין קל, אלא בעל משמעות שונה לגמרי. למשל סָפַק (כפיים) וסִפֵּק.

[יונת_שרון*]

כשאני למדתי לשון טענו שבניין פִּעֵל הוא בניין כבד יותר מפָּעַל - כאילו הפעולה חזקה יותר
אולי לא בדיוק חזקה, אלא יותר מכוונת: קבע-קיבע, גדל-גידל, חלק-חילק, שלח-שילח, בטח-ביטח, הלך-הילך, צווח-ציווח, פתח-פיתח.

[פלוני_אלמונית*]

שאלה - בתי עוד מעט בת 5 ומשתמשת ב-"את" במקום "אני" כאשר מדברת על עצמה.
לדוגמה: "את רוצה לשתות מים" וכד'. שוחחנו על כך ואמרתי לה שזה מבלבל. היא השיבה ש-"אין לה את המילה אני". אני רוצה להוסיף שזה לא קורה רק איתי (המכיר אותה) אלא עם כל מי שהיא נפגשת עימו. מה דעתכן ?

[יהודה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום..
מה הבדל הין פעל לפיעל.?