פולניות כאן ועכשיו

[גם_כן_אחות*]

ומה עם התשובה האולטימטיבית:
"בסדר"?!

[ה_עוגיה*]

אוקי קוטריות. אני הולכת לעצבן אתכן.

אתן שואלות את האיש שאלה. "איך עבר עליך היום", "איך היתה הפשטידה", "איך אתה מרגיש" , "אפשר להישאר פה או שאתה רוצה ללכת הביתה". והאיש עונה לא משנה מה (בסדר, בסדר, בסדר, או בסדר) האם נימת הקול, מבע העיניים, זקיפות הקומה והפירורים שעל הצלחת, האין כל אלה תשובה ברורה בלי שבכלל שמעתן מה הוא ענה לכן?
סליחה, אבל אתן מכירות אותו מאתמול?

גברים הם לא מכונה כלכך מתוחכמת (הערה לקוראים הגברים: זאת היתה מחמאה). יש להם בערך שלושה כפתורים (וגם זה רק בדגמים של "הגבר החדש" בדגם הישן יש שניים)

פעם, כשהיינו צעירים (כזוג אבל גם בכלל) והיו מגישים לנו איזה אוכל חדש הוא היה שואל אותי לפני שטועם "אני אוהב את זה?" היום הוא לא שואל, הוא טועם. אבל אני יודעת מראש מה תהיה תגובתו. טעים, מלוח, יבש.
לפעמים אני מחמירה יותר ממנו אבל... נו, כשגדלים יחד הראש עובד דומה וגם החיך. לא?

ולגבי הגברים שלכן שאני לא מכירה
אולי אוכל לא מאוד מעניין אותם? אולי מבחינתם שניצל עם פירה שווה ערך לסטייק אנריקוט אז פשוט תכינו מה שבא לכן וזהו?

<עוגיה נושפת על האצבע של ה"נו נו נו" ומחזירה לאגרוף הקמוץ>

[עתליה*]

היום ביקשתי מאמא שלי לעשת ביביסיטינג. (היום יומולדת של בעלי)היא אמרה שהיא לא יכולה.
בשעב 19 בערב היא התייצבה אצלי בבית(אחרי שביטלתי את התוכניות).באמצע ארוחת הערב. שאלתי אותה מה היא עושה כאןוהיא אמרה:"ביקשת ממני לבוא, לא?"
פשר היה לחשוב שזוהי חוסר הבנה פשוטה אלמלא זה היה קורה תמיד!!
הייתי אליה לא נחמדה עד שהיא הלכה.. מה דעתכם?

[דוסית_מצטרפת*]

אגב שאלות על אוכל....אני כבר מושא לבדיחות במשפחה. התשובה לשאלה "נו, איך הפסטה/עוף/סלט/שניצל..?" היא:
"רגע, עוד לא טעמתי".
כן, כן, הגנים הפולנייים המשובחים שלי העניקו לי ראייה ביונית, המסוגלת לאתר מזלג עמוס במאכל פרי ידי נע אל עבר הפה...לפעמים עיני הביון מאתרות גם מחשבות סוררות שלא לטעום פסטה/עוף/סלט/שניצל וידי ששת המיליונים דוחפות את המאכל האמור בעדינות ובאסרטיביות אל הקורבן התורן....
אתמול, הכרחתי את אמא שלי להגיד שוב ושוב ושוב כמה היא נהנתה מחמין העוף שעשיתי.
האמת, כשמחמאה כמו כרסום שאריות באה מפולניה אבטיפוסית כמו אימי (הצדיקה), רצוי לשמוע אותה כמה שיותר פעמים.
כדי להשתמש בה בעתיד. נו,מה.

[אמא_של_יונת*]

עתליה,
אני מנחשת תרחיש כזה:
התגובה הראשונה של אמך היתה מהבטן. יתכן שהיו לה תוכניות כלשהן, או שלא הרגישה טוב, או שקיבלה סופסוף ערב פנוי שחיכתה לו זמן רב -- ולכן סרבה. אחר-כך התחיל המצפון להציק לה: מה, הבת שלי צריכה אותי ואני לא עוזרת? איזו מין אמא אני? ואז היא התעשתה, ביטלה את תוכניותיה ובאה.

[אביב_חדש*]

ואז היא התעשתה, ביטלה את תוכניותיה ובאה.
רק שכחה להודיע שתבוא, לא?

[בשמת_א*]

זהו, אצל אמא שלי שתחיה, שאיננה פולניה בכלל, היא כמעט תמיד מסכימה (מה, הבת שלי צריכה אותי, אני מוכרחה להתגייס ולעזור). אבל קודם אני צריכה לשמוע למה היא עייפה, עמוסה, לא יכולה ואת כל הצרות.

ולעוגיה:
הבעל שלי דווקא מאוד מבדיל באוכל. הוא רק לא אוהב להגיב בשום צורה. הוא לא אוהב דיבורים בכלל.
על הבעות פנים אין מה לדבר.
רק במקרים קיצוניים, למשל, אם הכנתי קציצות, שניצל או מרק עוף (דברים שמסתבר שחביבים עליו) והם יצאו מאוד מאוד טעימים לחיכו, באופן ממש בולט ומענג, הוא יגיד (אחרי סדרת החינוך שעבר) שזה טעים וגם ייקח עוד ועוד.
לגבי השאר - אין הבדל בהבעות.
פני ספינקס (לדעתי הוא ואחיו התאמנו בפרצוף ספינקס לצורך התמודדות בבית אמם).

[שרה_ק*]

אמא: "תפסיקי לקחת את זה ללב!"
היא תמיד אומרת את זה בזמן של לחץ ועצבים שלדעתה 'לא חשוב' להתעצבן על זה והיא אומרת את זה בטון מאשים שמשתמע שלדעתה את לוקחת הכל ללב על שטויות כלו...
אז מה עונים על 'פנינה' כזאת?

[בועז_חן*]

לא לוקחים (אותה) ללב.
טוב, קל להגיד...

[סמדר_נ*]

בועז,
מי שחושב שיש משהו שהוא יכול להגיד או לעשות כדי לשנות את זה נופל כמו קרפיון קטן ברשת הפולניות, כי כבר יש זרע של מחשבה שהבעיה היא בו.
לא בהכרח. יש לא מעט מצבים בחיים שהבעיה היא בצד השני, אבל הפתרון הוא אצלך.

[בועז_חן*]

1. אם את מגדירה את הבעיה "הצד השני מתנהג כמו פולני" - אין לך פתרון. הוא תמיד יתנהג כמו פולני. לא משני מה תעשי. זה חלק מהפולניות.
2. אם את מגדירה את הבעיה "הצד השני מתנהג כמו פולני ואני צריכה למצא דרך לחיות איתו" - הפתרון אצלך: הכרה בסעיף 1 (והתמודדות עצמית מאפטיה, ועד בריחה לחו"ל).

[סמדר_נ*]

טוב. אבל למה אתה לא מציין סקאלת פתרונות אופטימיים יותר?
>מאז שנפתח מחדש הדף הזה, סמדר מגלה בתדהמה שבניגוד למה שחשבה כל השנים, אמא שלה (המרוקאית) אינה פולנייה<

[אמא_אינקובטור*]

הניסוח שלי ל"טעים לך, מאמי?": "איך האוכל? חסר משהו?". והאיש כבר יודע לענות.
להורים שלי לא טעים שום דבר שאני מכינה, חוץ מעוגת תפוחים, וגם כאן אין הפתעות מיוחדות.

[בועז_חן*]

סמדר - מה לאופטימיות ולפולניות???
עוד מעט תבקשי גם רציונליות ואמפתטיה... (-:

[עדינה_מאוד*]

על העוגת תפוחים אני יכולה לשמוע ביקורת כמו- החתיכות של התפוחים קטנות מידי
<עדינה _מאוד שונאת חתיכות פרי בתוך עוגות, זה מאז שהבריטים עזבו את הארץ, שונאי ישראל האלה, עם האינגליש קייק הזאת עם החתיכות...>

[איילה*]

אני פולניה גאה!

[פלוני_אלמונית*]

עכשיו הכל ברור

[עודד_לבנה*]

יומנה של פולניה בלוג פולני.

[טלי*]

אוי ואבוי! קראתי בבלוג את המשפט "עכשיו שבוע שלם ייקח לי לנקות את כל הבלאגן שהם עשו. " והזדהתי לגמרי! איפה מצטרפים לפולניות אנונימיות ?

[חלי_ש*]

עזבי לנקות שבוע, כמה זמן ייקח לדבר על זה אחר-כך?

[מונו_נוקי*]

דיברתי עם סבתא שלי היום .היא נהנתה לשמוע ולהתעדכן בכל המחלות שעברו עלי מאז שנפגשנו לאחרונה כולל תיאורים גראפים:-P

[אורית_אוקו_ערוסי*]

אמא של בעלי ביקרה אצלנו. היום היא עזבה בצהריים. בבוקר, לאחר שכולם היתעוררו התפתח ריב בין שתיים מבנותיי, מלווה בצעקות רמות ובבכי. המשפט שיצא מפיה היה "זה ממש לא נעים לי שאתן רבות עכשיו ממש ליפני שאני נוסעת!"
וזאת לאחר שניסיתי להסביר לה ארוכות מה דעתי על ריבים וצעקות ובכי של ילדים לילה קודם...

[מונו_נוקי*]

לפחות לא אמרה שזה יגמר בבכי;-)

[מיכל_שץ*]

שיחת טלפון סטנדרטית עם אמא:
אני: אמא מה שלומך?
אמא: אהה בסדר (מלווה באנחה)
אני: יופי!
אמא: חוץ ממה שלא בסדר
אני: מה לא בסדר?
אמא: אה, שום דבר...

[רון*]

אמא שלי באה לבקר ותמיד תמיד בודקת מה חדש - במין חצי זמזום חצי שיר לילד אומרת דברים כמו:
לאמא מכנסיים חדשות (או חולצה או משקפיים או נעליים... ) ואני אומרת ש- לא! ! !
במקרה אם יש לי משהו חדש , אני אשמע על כך חודשיים בשירים מופלאים שהולכים כך: איזה יופי של נעליים חדשות יש לאמא....
יש לי פריחה מהפולניות! יש לי המון סיפורים , אני עוד אמשיך ואספר בהזדמנות על ליל הסדר המופלא....

[אוי_הברוך_צומיינה*]

חחחחחחחחח!!! זה אחד הדברים הכי מצחיקים (ונכונים להפליא) שקראתי
כאילו שתיארתם את מהלך חיי
אצלי יש את המשפט הזה "טוב תעשי מה שאת רוצה" ואחרי שאני באה לצאת מהבית "מה את עושה?! אני לא הרשתי לך!!!"

[עודד_לבנה*]

מיכל,
אפשר להרוג את זה בקוטל הפולניות שתואר למעלה "כן, את באמת סובלת".
אז זה יישמע כך:

_מיכל: אמא מה שלומך?
אמא: אהה בסדר (מלווה באנחה)
מיכל: יופי!
אמא: חוץ ממה שלא בסדר
מיכל: כן, את באמת סובלת.
אמא: (מה פולניה עונה על דבר כזה? התקפת אסטמה? אלם פתאומי?)_

[מיכל_שץ*]

עודד, רק בשביל קוטל הפולניות זה היה שווה. אבל למה למנוע את זה ממנה? אם היא תפסיק ממה נצחק?

[עודד_לבנה*]

ממה נצחק? עם פולניה בבית?! נו, באמת, ישאר המון ממה לצחוק, החל באיך שהיא בולעת את הלשון כאשר היא רוצה לצאת ביציאה פולנית אך מפחדת לקבל "כן, את באמת סובלת", וכלה ב"אוי, פרנסה, פרנסה", שנפלט לה כשהיא חושבת שלא שומעים אותה.

[שרון_ג*]

אני אנוח כבר בקבר

[קרן_יער*]

נורא השמנת לאחרונה. אולי תאכלי משהו?

(שיא הפולניות לטעמי- הסתירות שמגיעות מיד מיד)

ועוד- בדיחה ידועה שראיתי בכמה וריאציות גם בחיים:

פולניה מביאה לחתנה מתנה- שתי עניבות- שחורה ואדומה. למחרת מגיע החתן ענוב בעניבה השחורה. הפולניה "נו- אני רואה שאת האדומה אתה לא אוהב".

נתקלתי בזה לא מעט, והדוגמה האחרונה- מחמאה שניתנה לאחת משתי הכלות ונענתה על ידי הפולניה ב"אני מבינה שאת השניה את לא אוהבת".

[פלוני_אלמונית*]

החתן ענוב בעניבה השחורה

כי ללויה שלך אני לא אוכל להגיע.

[פלונה_אלמונה*]

בדיחה גסה לא לאניני הטעם: (אם זה מפריע למישהו, הרגישו חופשי למחוק)
פולניה עושה ספונג'ה, עומדת על ארבע, משפשפת. בעלה בא, רואה אותה כך, עולה חומו, מפשיל מכנסיו, עושים מה שעושים, ושואל אותה: "גמרת?" "לא" היא עונה, "נשארו לי עוד שתי בלטות".

[פלוני_אלמונית*]

עכשיו אני להבין למה יש לנו יעוזרת

[עודד_לבנה*]

לכבוד ראש השנה (הומצאה אתמול):

פולני אחד אומר לפולני אחר: רצינו לאחל שנה טובה לך, לצאנך, לבהמתך, ולכל אשר לך.
הפולני השני עונה: תודה, אני אמסור לבהמה.

[חלי_ש*]

בן מביא הביתה לאימו הפולניה שלוש בחורות ושואל אותה:
"אימא, איזו מהן היא חברה שלי?"
הפולניה עונה בבטחון:
"האמצעית, כמובן!"
הבן:
"אמא איך ידעת?!"
הפולניה:
"מיד כשנכנסה לא סבלתי אותה!"

[אמלי*]

יש שניים קלאסיים, שאיך שהוא נדמה לי שהתפספסו פה... אצלנו הם נחשבים שיא הפולניות:
הראשון הוא אף אחד לא מספר לי שום דבר (לרוב, מייד אחרי שסיפרתי)
והשני , האלמותי,
אחרי כל דבר שלילי שרק יכול לקרות בחיים, הפולניה הרי תמיד תגיד-
אמרתי לך?!

[שולה_חתולה*]

"תצעקו בשקט!"

[אם_הבנים_שמחה*]

היה שם למעלה:
"אתה לא צריך להראות כל מה שאתה יודע" (צטוט חופשי) ותורגם בטעות ל"אל תשויץ" (שוב חופשי)
התרגום הנכון הוא "תפסיק לעשות בושות". לרוב נאמר בחיוך סמוק ממבוכה בלויית עינים רושפות האומרות "אוח חכה חכה שאבא יבוא".

[עודד_לבנה*]

זה שייך לדף בקשר לתרגומים, או לדף טעויות נפוצות בפולנית?

[נוסעת_סמויה*]

לא מתאפקת ומצרפת כאן קטע מתוך המאמר של עירית קליינר-פז (דיאנה כבר נתנה את הקישור במעלה הדף), אולי כגריין שישלח אתכם לקרוא את המאמר החכם הזה.
רגע אחד של רצינות ואמפתיה לאמהות הפולניות שלנו:
(...)
הפולניה במבט אוהד
הצורך הנואש לקבל מבלי לבקש, מאלץ את הפולניה לגייס טקטיקות מתוחכמות כדי לזכות ביחס, עזרה והערכה. אז איך היא עושה זאת? היא תבטא סבל, גופני בדרך כלל (אני נופלת מהרגליים) היא תזכיר שוב ושוב את הדברים הטובים שעשתה למענך (אבא ואני הרגנו את עצמנו בעבודה כדי שתלך ללמוד רפואה) היא תיתן מעל ומעבר למה שאתה צריך (ארוחות דשנות) היא תאשים (כבר שבוע שלא התקשרת). היא תעשה הכל מלבד לומר את האמת הרגשית: אני זקוקה לך, אני רוצה שתתייחס אלי, שתבלה אתי זמן, אני עייפה, בודדה, אני אשמח מאד אם תעזור לי.
חשוב להבין ללבה, היא כלואה בחינוך ובתרבות שהפכו לטבע, והם אוסרים עליה לדאוג לעצמה, לצרכיה ותשוקותיה. לכן היא נותנת, מתוך מישאלה לא מודעת לקבל החזר, לזכות בהכרה. התנהגות זו מפעילה מעגל קסמים שלילי. הצד השני, הבן, הבת או אדם קרוב אחר, אינם קולטים את המסר האמיתי. הם אינם מבינים שאמם התשושה מבקשת קצת הערכה, פינוק, תודה ועזרה. הם שומעים בעיקר טרוניות, חשים מואשמים, חשים אחראים לסבל של אמם, חסרי אונים מול העשיה הרבה המתישה את האם ומונעת מילדיה לפתח כישורים עצמאיים.

מבט פמיניסטי - מדוע הפולניוּת מיוחסת דווקא לנשים?
בחינוך ובחיברוּת של בנות ובנים יש הבדל רב. תרבויות שמעודדות ותרנות והקרבה עצמית, בדרך כלל מפעילות את עיקר הלחץ על נשים ובנות. נשים מחונכות לוותרנות, עד כדי דיכוי העצמיות, התכחשות ל"תאבון" ולצורך – אם זה צורך בכוח, בהשפעה, אם צרכים של תלות או צרכים מיניים ורגשיים. "פולניה טובה" היא למעשה קרבן של חינוך לדיכוי הצורך והיצר. היא מבשלת לכל המשפחה אבל איננה אוכלת בעצמה, היא "מקריבה" עצמה למען ילדיה, מעניקה, לכאורה בנדיבות רבה. אבל הצורך בהכרת תודה, הרצון להגיד "די" או לקבל עבור עצמה – כל אלו "אסורים" עליה, אם בשל נורמות תרבותיות, ואם בשל התפתחות במשפחה שחינכה לוותרנות קיצונית וביטול העצמיות.
למעשה, ניתן לראות בפולניות מעין עיוות, הקצנה מעוררת גיחוך או כעס, של החיברות הנשי. חינוך לנדיבות מוגזמת עד כדי זיוף. חינוך של הסתרת הצורך אשר מתועל לערוצים עקיפים וסמויים – בביקורת, בתובענות סמויה, בדכאון או מרירות אשר מייצרים כעס, אי נוחות ורגשות אשם אצל האנשים בסביבה. הפולניה לא נולדה כזו, היא צמחה תחת מכבש ששלל ממנה את הזכות לדעת מה היא רוצה ולבקש זאת בדרך ישירה, פשוטה ויעילה. לא היה מי שיעודד אותה לדרוש, לעמוד על שלה, לשמוח בעוצמה שלה, לאהוב את גופה ולכבד את צרכיה".

[מונו_נוקי*]

מכתב מאמא פולניה לבנה

שנה טובה ואל תדאג לי. אני בסדר גמור בהתחשב בעובדה שאני לא יכולה לנשום או לאכול. מה שחשוב זה שיהיה לך חג שמח איפה שאתה נמצא עכשיו, רחוק מאד מאמא שלך. אני מצרפת את עשרת השקלים האחרונים שלי למכתב, מקווה שתבשבש אותם על הנכדים שלי , אלוהים יודע שאמא שלהם אף פעם לא קונה להם משהו נחמד. הם נראים כל כך רזים בתמונות, הילדים המסכנים. תודה על הפרחים ששלחת לי ליום ההולדת, שמתי אותם בפריזר, כדי שהם ישארו טריים שכתצטרך לשים אותם על הקבר שלי.

ובכן, בני הגיע הזמן שאני אזחל למיטה לישון, איבדתי את מקל ההליכה שלי בשבוע שעבר, כשרדפתי אחרי ג'וקים, אבל אל תדאג לי. גם התרגלתי לקור, והמיטה הקפואה כל כך קרה שאני לא מרגישה את הכאבים בעצמות.

אל תחשוב אפילו לשלוח לי כסף, אני יודעת שאתה צריך אותו בשביל החופשות המשפחתיות היקרות, אליהן אתה נוסע כל שנה.

תמסור את אהבתי לנכדים המתוקים וד"ש לאיך שלא קוראים לה, שבגללה אתה לא גר איתי יותר.

[מונו_נוקי*]

בטיסה לפולין נשמעה צעקה: "יש פה רופא?!?!?" אחד הנוסעים פונה אל הצועקת ואומר לה שהוא רופא אז היא אומרת לו: "אולי אתה רוצה להכיר את הבת שלי?"

[פלוני_אלמונית*]

פולניה בת 90 לומדת אנגלית. שואלים אותה: 'סבתא, למה את לומדת אנגלית?' היא אומרת: 'שמעתי שבגן עדן מדברים אנגלית'. 'אבל, סבתא, מה יהיה אם תלכי לגיהינום?' 'טוב, פולנית אני כבר יודעת...'

---

איך מקפיאים זרע?
עושים את זה עם פולניה...

---

עוד משפטים טיפוסיים:

• אל תעשי לי פוילע שטיק
• נגעת בכלב? לך מהר לשטוף ידיים !
• אם לא תהיה ילד טוב - נמכור אותך לאלטע זאכען!
• זה שאני בכלל עוד חיה זה נס
• את מי אתה אוהב יותר, את אמא או את אבא?
• כסף לא גדל על העצים !

וה'חבר' שלו: מה את רוצה, שאני אשדוד בנק?

• לא באנו לעולם הזה בשביל ליהנות
• ששש... שהשכנים לא ישמעו !
• אל תעשי לי בושות !
• יום אחד אני אחטוף ממך התקפת לב.
• תראה כמה שערות לבנות כבר יש לי ממך
• מהבוקר לא הכנסתי פירור לפה
• מסכן מי שיתחתן אתךְ
• אני נופלת מהרגליים
• כל הבוקר עבדתי כמו חמור
• אוי וֵי ! / אוי וֵי איז מיר (שנשמע כמו : אוי וי זְמיר !)
• אל תצאי החוצה בלי סוודר ! את תחטפי דלקת ריאות!
• איך הילד גדל בלי עין הרע !
• בן כמה הוא? (תשובה: בן 2 / 4 / 6 / 9 ...) פולניה: אווווווּ איזה ילד גדול !
• אם לא תהיה ילד טוב הזאב יאכל אותך
• איפה שכחת את הראש שלך?

או: זאת, אם הייתה יכולה, גם את הראש שלה הייתה שוכחת

• אל תלכי בּוּרבֶּעס (= יחפה)
• טוב, תעשי מה שאת רוצה. רק אחר כך, אל תבואי לבכות לי...
• כשאני הייתי בגילך...
• חכי תראי כשאת תהיי אמא...
• מה לא עשיתי בשבילכם! את הנשמה נתתי! וזה היחס שאני מקבלת?
• ששש... לא ליד הילדים...
• משפט שקראתי פעם בספר "10 דברים שאנשים אומרים" מאת מרים קוץ:

אני כבר לא זוכרת מתי צחקתי בפעם האחרונה !

כמו כן, סבתא שלי זכרונה לברכה מאוד השתוקקה לשדך לי את השכן הרווק שלה, מנחם, שבמקרה הוא גם חשמלאי - מקצוע מאוד מכובד בקראקוב כנראה.
ובכל פעם הייתי אומרת לה 'סבתא, די'. והיא כל פעם מחדש: 'יש לי שכן מנחם..'. אני 'לא רוצה'. סבתא 'למה לא? כדאי לך. הוא חשמלאי'.
יום אחד כבר נמאס לי, התעצבנתי ואמרתי לה בשצף: 'סבתא, לא רוצה יותר לעולם לשמוע לא שידוכים, לא מנחם, לא חשמלאי. כלום ! טוב?!' אז סבתא שלי מתאוששת מהר ואומרת 'טוב, לא חייב מנחם, אפשר חשמלאי אחר...'

[פלוני_אלמונית*]

נזכרתי עוד משהו: אחרי שאמא שלי עברה ניתוח כיס מרה, אז סבתא שלי המתוקה זכרונה לברכה (החמות) באה לבקר אותה בבית חולים, והביאה בונבוניירה גדולה ויפה. 'אל תאכלי שוקולד' היא הזהירה את אמא שלי 'זה לא בריא אחרי ניתוח כיס מרה'.

[פלוני_אלמונית*]

יש לי עוד:
מה עושה אמא פולניה?
שואלת אותך שאלה. עונה במקומך. ואומרת לך 'אל תדבר שטויות !'

ועוד משפטי מחץ:

• מה עושים ההורים שלה?
• בסוף את במילא תעשי מה שאת רוצה, אז בשביל מה את בכלל שואלת אותי
• שלא נדע... / שלא נדע מצרות ...
• א שווארצֶע חָיֶע (בתרגום מילולי: 'חיה שחורה'. נאמר על 'ההם', אלה שהם 'לא משלנו', נו אלה שבאים מהצד השחוּם של המפה)

דוגמא: 'אז את שומעת? הבת של הזיגלבאומים תפסה לה איזה שווארצע חיע, שלא נדע...'

• א שיקסֶע
• א משיגינע קוֹפּ/ א משיגינער
• תפסיקי להסתובב לי עם פרצוף תשעה באב / מה הפרצוף תשעה באב הזה?
• מה כבר אמרתי?! (בטון נעלב במיוחד)
• אולי תפסיקי להסתובב לי מתחת לרגליים?
• א גרויסע מציאֶה (= גם כן מציאה גדולה !)
• פוי ! איזה מילים ! את לא מתביישת? לכי מיד תשטפי את הפה במים וסבון
• זאתי מכשֶיפֶע / קלאפטֶע לא קטנה !
• למה אני תמיד שומעת אחרונה? / למה לא מספרים לי שום דבר?
• מה, לא מגיע לי קצת נחת?
• תמיד אמרתי ששום דבר טוב לא ייצא ממךְ
• מה כבר ביקשתי?!
• תמיד אמרתי ש...( X, Y, Z ) אבל אף אחד לא הקשיב לי...
• אני את שלי אמרתי. עכשיו תעשי מה שאת רוצה.
• איזה פרצוף יש לי עכשיו אחרי הבושות שעשיתָ לי
• תגיד לי, אין לך לב? אין לך לב על אמא שלך?
• ככה מדברים אל אמא?
• אני יותר לא לוקחת אותך לדוד משה. איזה בושות עשית לי שם. לא ידעתי איפה לקבור את עצמי. יותר טוב שהאדמה הייתה בולעת אותי...
• אני עשיתי פעם רע למישהו? למה זה מגיע לי?
• אין לי יום ואין לי לילה
• תסתכל עליי כשאני מדברת אליך
• אל תגיד לי 'שום דבר'. מה 'שום דבר'?
• אל תענה לי כשאני מדברת אליך
• למה אתה לא עונה? אתה חרש?
• בלעת את הלשון?
• נדמה לי שאני מדברת אל הקיר
• אל תלמד את אמא שלך מה לעשות
• רק צרות יש לי ממך. כל החיים שלי, רק צרות צרוּרות..
• אף אחד לא חושב עליי כאן
• שלא תביאי לי בחורים הביתה
• אני לא יודעת איפה טעיתי
• טוב, אל תעשה לי טובות. אני כבר אסתדר לבד.לא צריך כלום.
• לאמא לא אומרים לא
• אוי, איזה שמלה יפה! זאת השמלה שתמיד יפה עלייך... (מחמאה פולנית טיפוסית)
• פרא אדם גידלתי ! פרא אדם !
• אם זה מה שהמורה אמר לךָ, הוא בטח צודק / הוא בטח יודע מה שהוא אומר ...
• עם כאלה הורים, אני בכלל לא מתפלאת...
• תאכל בפה סגור !
• את רואה? ידעתי !
• ידעתי שזה מה שיהיה
• (אחרי נאום תוכחה ארוך:) אבל אני שותקת. אני לא אומרת כלום. (תוספת: במילא אף אחד כאן לא מקשיב לי...)
• זהו. מעכשיו אני שותקת.
• מהבוקר אני על הרגליים. לא נחתי אפילו רגע.

ובסוף - מה אני מקבלת במקום תודה?
גורנישט. דרעק מיט לייבעך.

• שמעתי כל מילה ! / אל תחשוב שלא שמעתי !
• בסוף אני תמיד אשמה
• תסתכל על עצמך, איך אתה נראה ! אתה לא מתבייש? שייגעץ !
• לאכול בידיים ! מי שמע דבר כזה?!

אני לא יודעת איפה למדת את זה. בטח לא אצלי...

סבא שלי זכרונו לברכה, על כל דבר היה לו משפט מחץ: 'כסף יש מזה?'. פעם כשהראיתי לו את אוסף קופסאות הגפרורים שלי, זכיתי גם אני לטעום מחוכמת החיים שלו 'נו, כסף יש מזה?'

חברה של אמא שלי, כשהייתה יוצאת לטיול, אמא שלה הייתה אומרת לה:
אל תשתי נפט, אל תאכלי מסמרים, ואל תעשי פיפי על מוקשים ! (ביידיש זה נשמע יותר טוב...)

וסבתא שלי, זכרונה לברכה:
'את לובשת לָאבָּלֶע (=גופיה)?' (מתלווה לתחיבת אצבע דרך הצווארון מתחת לכל שכבות החולצות שלי ומשמוש נמרץ) 'מה?! בלי לאבאלע?! אוי ואבוי !'

כמו כן סבתא שלי דאגה להטעים באוזנינו משפט גליצאי מפורסם, שכפי שמסתבר היה המוטו שלה בחיים. תחזיקו חזק, זה הולך ככה: 'קודם הגופיה אחר כך המעיל!'. זה משפט עם עומק. תחשבו על זה...

[אם_הבנים_שמחה*]

בדיוק בדיוק בדיוק כמו סבתא שלי

>שככה יהיה לי טוב<

[בשמת_א*]

קראתי בעיון רב, ועכשיו אין לי ספק (לא שהיה לי קודם, אבל ליתר ביטחון בדקתי):
ההורים שלי לא פולנים!
(מה, באמת גדלתם עם כל המשפטים האלה???)

[אם_הבנים_שמחה*]

מה, באמת גדלתם עם כל המשפטים האלה?

תארי לך.
ומה שמפליא זה יצאנו נורמלים.

[פלוני_אלמונית*]

אם הבנים, תודה שהזכרת לי:

• שככה יהיה לי טוב
• שכה אני אחיה

[רועי_שרון*]

מדהים כמה מהמשפטים האלה אני מכיר מהורי ומהוריהם. בוודאי יותר משני שליש.

[אמא_של_יונת*]

רועי,
לא תאמין -- אבל גם אני מכירה את רובם. בשביל זה לא צריך הורים פולנים. מספיק 2-3 פולנים שחוצים את המסלול שלך (שכנים, מורה, אמא של חברה, חברה בקיבוץ).

[פולנית_אלמונית*]

סיפור אמיתי:

בקיבוץ של סבא וסבתא שלי אוכלים את אותו אוכל פולני כבר 60 שנה. לאחרונה החליטו שהגיע הזמן לגוון, ובעמדת הסלטים הגישו (שומו שמיים!) טחינה.

ישבתי לאכול עם סבא שלי ולידנו ישבה "ותיקה" נוספת. טעמתי מצלוחית הטחינה שלי, וסבא שלי הביט בתמיהה ברביכה המוזרה.

"מה זה?" הוא שאל
"מיונז של ספרדים", הסבירה לו בידענות שכנתנו לשולחן.

[תמרול_ה*]

• תעשי מה שאת רוצה
• לא מספיק שהילדה לא מסתכלת ישר גם לא גוזרים לה את הפוני אז היא בכלל לא רואה כלום

אמא של מכרה שלי (פולניה אמיתית אמיתית) הגדילה עשות ואמרה לה:
רק אתמול החלפתי לך כלי מיטה וכבר קימטת אותם!

[אם_הבנים_שמחה*]

בדיחה: פולניה-חולה, חולה,חולה....... אלמנה.
זה בדיוק מה שקרה לסבתא שלי עליה השלום...

היא אף הגדילה לעשות.
לפני שנישאתי היא לא הסכימה לקנות שמלה כי "אולי אני לא אזכה. לא חבל על הכסף?"
זה היה עוד לפני שהתאלמנה וחודש לפני אותה החתונה.

טוב, לחתונה השניה שלי היא באמת לא זכתה...

[אמ_א*]

מתכון להכנת גפילטע פיש פולני

איך מכינים גפילטע פיש . 21 שלבי הכנה.

1) שבועיים לפני החג שאלי את בתך, מה היא מתכננת להגיש לארוחת החג. ומה עם הדגים??? כעסי מאוד והיעלבי. כשתאמר שהשנה החליטה לקנות גפילטע פיש מוכן מקופסאות (היא שמעה שהם טובים מאוד), הציעי לה את עזרתך בהכנות על ידי הכנת הגפילטע פיש. אחרי הכל את מכינה דגים טובים - כך אומרים כולם.

2) הציעי לבתך לקחת יום חופש כדי שתוכל לבוא אלייך לראות כיצד מכינים גפילטע פיש כדי שתדע להכין לילדיה אחרי שאת תמותי.

3) יומיים לפני החג התקשרי לבתך ואמרי לה שזה ממש עושה לך רע לאכזב אותה, אבל את ממש חולה ואין לך כוח להכין את הגפילטע.

4) כאשר בתך תתחיל לטפס על הקירות כדי למצוא משהו תחליפי במקום הדג, התלבשי ואז לכי מרחק של ק"מ לתחנת האוטובוס, שם עלי לאוטובוס וסעי שלוש תחנות, רדי והחליפי אטובוס אחר ואחריו עוד אחד ואז לכי ברגל עוד קילומטר בערך ותגיעי לחנות דגים קטנה שם עדיין מוכרים דגים חיים.

5) בדקי את הדגים ששוחים במים ושאלי את המוכר אם יהיו לו דגים יותר טריים. באופן עקרוני דחי את שני הדגים הראשונים שהוא מציע לך.

6) קבלי את הדג השלישי והרשי בטובך למוכר הדגים להסיר את העור מהדג ולנקות אותו ולחתוך אבל בשום אופן אל תסכימי לחתוך את הדג במשור חשמלי כשאת אינך רואה. זה לא שאת חושדת בו שירמה אותך אבל לכי תדעי מה יפול לך לתוך הדג..........

7) וכך, עמוסת סלים עם דגים ועוד דברים, התעני שוב בנסיעה בשלושה אוטובוסים חזרה לביתך, אלא אם מישהו יציע לך דרך לעשות זאת בארבעה אוטובוסים.

8) כשתגיעי לביתך התקשרי לבתך ואמרי לה שהרגשת טיפה יותר טוב אז החלטת לנסוע לקצה העיר לחנות דגים מצוינת שרק את מכירה כדי לקנות לה את הדגים, והיות ואת יודעת כמה שהיא עסוקה לא היה לך לב לבקש ממנה לקחת אותך לשם במכוניתה החדשה. ספרי לה כמה הייתה הדרך קשה, ואיך המוכר ניסה לרמות אותך ובאוטובוס השני מישהו ניסה לכייס אותך,

9) הציעי לבתך להכין את הדגים אצלה במטבח משום שלה יש את כל הציוד החדש להכנת דגים כמו מגימיקס וסירים מתאימים ולך יש רק גרוטאות ואין לך כלים טובים כמו שלה.

10) כשאת במטבח בתך הוציאי ממדיח הכלים את הקערות ששטפה בתך ושטפי אותם ביד. אחרי הכל ניקוי במכונה הוא לא כמו ניקוי טוב ביד.

11) הכיני קערות נפרדות לכל אחד ממרכיבי התבשיל: אחת לגזר, אחת לסלרי, אחת לבצל, ואחת לדג כדי שחלילה לא יתערבבו וילכלכו אחד את השני. אחרי שגמרת לחתוך הכל ערבבי את כל החמרים בקערה חמישית.

12) אמרי לבתך להפסיק כל מה שהיא עושה ולבוא לראות כיצד את מכינה את הדג.

13) הביטי בחשד מה על מעבד המזון של בתך ואז בקשי ממנה לעזור לך להפעילו כי את רגילה לדברים ישנים מימייך. תני לכל החמרים להיקצץ במעבד המזון כ 15 שניות ואז הפסיקי את פעולתו והעבירי את כל התכולה לקערה והתחילי לקצץ ביד כי רק את יודעת איך ולאיזה גודל לקצץ .

14) עבדי כך כרבע שעה עם זרועותייך החסונות, ואמרי לבתך שתשים לב כמה עדיף החיתוך והטחינה ביד על עבודת המיקסר.

15) אחרי כ 15 דקות הניחי את ידייך על חזך והיאנחי קשות. בחוסר רצון מופגן קבלי את הצעת בתך לעזור לך. תני לה את הקערה והסכין. אחרי עשר שניות חטפי ממנה את הקערה ואמרי לה שתסתכל היטב איך את עושה זאת ותלמד כדי שתוכל לעזור בפעם הבאה. המשיכי לקצץ את הדג ולהיאנח כחמישים דקות נוספות.

16) על תחתיתו של סיר ישן ללא מכסה מתאים, אותו הביאה אמך לאחר שהצילה אותו מהפוגרום של הגויים בפולין, סדרי את הירקות הקצוצים ושאריות דגים וראשי דג.

17) הוסיפי נוזלים ויין וצרי את ציר הדגים הרתיחי והעבירי ללהבה נמוכה.

18) שימי בסיר את קציצות הדגים שהכנת ובשלי שעה ומחצה.

19) אחרי שהדגים הצטננו הוציאי מהסיר וסדרי בקערה. אמרי שהם לא יצאו יפים כמו בשנה שעברה אבל את הרי כבר זקנה וכבר לא עושה את הדברים טוב כל כך.

20) סדרי אותם בכלי הגשה יפה מעוטר לבתך ולאורחיה. את שאריות הדג וראשי הדג שמרי לך בצד. אמרי לבתך שאלו עבורך. אחרי הכל הכי טוב זה הראש וממילא את לא צריכה יותר. שייהנו היא והאורחים. השתדלי מאוד להישמע משכנעת.

19) בבוקר אחרי הארוחה התקשרי לבתך ואמרי לה שהרגע יצא לך לטעום גפילטע פיש מוכן מקופסאות, ונורא חבל שהיא הכריחה אותך לעבוד כל כך קשה ולהכין את הדגים כשהיום אפשר לקנות דגים כל כך טובים מוכנים וכל כך בזול.

[אמא_של_יונת*]

אני מעתיקה לכאן את הקטע הבא, שהופיע במקור בדף מתכונים לליל הסדר.
איזה קטע גדול -- ואיזה שם-דף-לא-מתאים ומטעה!
תיהנו.

[אף_חצוף*]

א שווארצֶע חָיֶע (בתרגום מילולי: 'חיה שחורה'. נאמר על 'ההם', אלה שהם 'לא משלנו', נו אלה שבאים מהצד השחוּם של המפה)
'לא משלנו' במקור זה נישט אונזערע מענטשן. (ביידיש זה נשמע יותר טוב? )
ואיך פולניה מקבלת מתנה? "בשביל מה? לא היית צריכה לבזבז עלי כסף!"
וכך בדיוק ענתה לי חמותי כשנתתי לה משלוח מנות. וגם אחותה.

ועוד משפט נהדר: ומה אני אקבל מזה? קדחת בצלחת!

[ריח_מנטה*]

בדיחות על פולניות
http:\\www.ronen.co.il\jokes\j1 polaniyot.htm

[פלונית_אלמונית*]

אלמונית מפאת צנעת הפרט.

לאחרונה, לרוע מזלי נאלצה אימי היקרה והפולניה לעבור פרוצדורה כירורגית פולשנית הגוררת אישפוז של כשבוע. אנחנו, חמשת ילדיה האוהבים, אירגנו תורנות שהות איתה בבית החולים.
ביום הניתוח הגעתי להחליף את אחותי. בחדר שכבה אימי על מיטת בית החולים. חיוורת, חלושה, מטושטשת, מגופה יוצאים צינורות אינספור, ציפצופים של מכשירים שונים מנגנים סביבה את נגינת בית החולים, מכשיר החמצן מרגיע בקול פכפוך עדין. התלחשתי עם אחותי מספר דקות ואז קמה אחותי ללכת.
בטרם לכתה, היא נשקה לאימי לשלום ואמרה "אמא, אני אחזור מחר בבוקר". אימי לא הגיבה ואחותי החלה לפסוע לכיוון היציאה.
לפתע נשמעה קול לחישה מכיוון המיטה. אחותי ואני הסתובבנו ושאלנו "מה אמא?"
אחרי שניות ארוכות שוב- לחישה.
אחותי ואני מיהרנו כל אחת לצד אחר של המיטה, הצמדנו אוזננו לראשה ושאלנו "מה אמרת אמאלה?"
שניות ושוב לחישה "א-ל, ת-ב-ו-א-י"
"מה?!" הבטנו אחותי ואני אחת ברעותה בתדהמה
ושוב לחשה אימי, בעיניים עצומות "א-ל, ת-ב-ו-א-י, א-נ-י ב-ס-ד-ר, ה-י-ש-א-ר-י ע-ם ה-י-ל-ד-י-ם"

לשמחתנו הרבה אימי הלכה והתחזקה במהרה. ועם כל יום שעבר התחזקו גם מחאותיה, שנפסיק לבוא לבקרה.
היא טענה בתוקף לכל אחד בנפרד וגם לכולנו יחד. שהיא לא צריכה שיבואו, ושנמשיך עם חיינו כרגיל. לשמחתנו, למדנו כבר, שכשהיא אומרת "אל תבואו" מה שהיא בעצם מתכוונת להגיד זה "אני כל כך אוהבת אותכם, איזה כיף שאתם באים, באמת עשיתי עבודה טובה וגידלתי ילדים לתפארת!"

[אורית_אוקו_ערוסי*]

שכשהיא אומרת "אל תבואו" מה שהיא בעצם מתכוונת להגיד זה "אני כל כך אוהבת אותכם, איזה כיף שאתם באים, באמת עשיתי עבודה טובה וגידלתי ילדים לתפארת!"
גדולה,אמא שלך.
באמת גידלה ילדים לתפארת.@}

[אם_הבננות*]

הסבתא הפרטית שלי נוהגת לומר
על כל דבר שהוא קצת שונה או יוצא דופן(ולא נורמלי..)
(ונא להגות את זה בעגה פולנית מסורתית..)

"זה ממש לא נ ו מ ל י " (בכוונה בלי ר - ככה זה בעגה..)

"זה ק ט ס ט ר ו פ ה !!!!" (תגובה אמיתית שקבלתי מחברה של סבתא שלי, כששמעה שהבנות איתי בבית...)

[אם_הבננות*]

מי משתמשת בכינוי שלי???

[פלוני_אלמונית*]

אהבתי את זאת מהקישור של ריח מנטה:

שתי פולניות נפגשות.
אחת אומרת לשנייה: 'אוי, את נראית טוב'.
אומרת השנייה לראשונה: 'חבל שאני לא יכולה להגיד את זה עלייך'.
עונה הראשונה לשנייה: 'למה, את לא יודעת לשקר?'

[אורית_אוקו_ערוסי*]

אנחנו חיים בחו"ל.
נמצאים בקשר של אי מיילים עם חמותי.
קורה שלא כותבים לה במשך שבוע או שבועיים, ואז מגיע ממנה מייל שנראה בערך כך:
"אני מבינה שאתם עסוקים מאוד ולכן לא כותבים.
אצלי הכל בסדר.
אור (שהיא הבת הגדולה), אולי תכתבי לי משהו, ואני אתקן לך את הטעויות..."

[אמא_נוגי*]

לא יודעת אם זה מצחיק או עצוב:
לפני מספר חודשים אמא שלי היתה מאוד חולה. באחד הימים הלכה לקופת חולים לעשות צילום, ומחדר ההמתנה צלצלה אלי (הייתי בעבודה מרחק לפחות שעה נסיעה משם) שהיא הולכת למות, וש עכשיו אני אבוא לקחת אותה. אמרתי לה שאני כרגע לא יכולה להגיע מיד ושאדבר עם אחי שנמצא קרוב יותר שיבוא לקחת אותה ולהלן השיחה
אמא: "לא צריך, אני אלך ברגל"
אני: "אבל אמא את מרגישה ממש לא טוב, חכי לאחי הוא יבוא לקחת אותך"
אמא: "לא משנה, אני כבר אסתדר"
אני: "אבל אמא את עוד תפלי ברחוב"
אמא: "אז אנשים טובים בטח ירימו אותי"...

[שרון_ג*]

אז אנשים טובים בטח ירימו אותי
והיות שאת לא תהיי שם, את בוודאי לא נכללת בהגדרה של אנשים טובים. לא ככה?

[נוסעת_סמויה*]

לבקשת הקהל - קישור מעודכן למאמר על האמא הפולניה. מומלץ.

מי מפחד מאמא פולניה

[נוסעת_סמויה*]

ואם אני כבר כאן, אתרום את הווריאציה שלנו ל"אל תבואו":
כשאמא שלי עוברת ניתוח או טיפול רפואי המחייב אישפוז, היא נוהגת להסתיר זאת מאיתנו ואז להיעלב שלא באנו לבקר. (שרק תהיי לי בריאה, אמא).

[ענת_ב_פ*]

יו, איזה דף ק-ו-ר-ע!! סופסוף אני מרגישה בבית.. למות ממה שקורה(א) פה!
לדעתי זה הדף ההכי ארוך!
אז אני מאריכה אותו גם. והרי פנינים מהמישפוחה הצנועה שלי-

• סבתא שלי מכינה חזרת חריפה וטעימה. איך? היא שמה מסיכת אב"כ ונכנסת לעבודה! בחיי!!
• סבא שלי ז"ל היה רואה אותי ואת אחותי הגרגרנית יורדות על גרעינים או וופלים או ערגליות- היה נותן לנו מכה קטנה על גב כף היד שהושטה לקחת עוד ואמר- "די, לכולם אותו טעם! " בחיי!!
• במשפחה שלי כשהיו רוצים להגיד למישהו משהו בנוסח "יאללה יאללה תפסיק לבלבל במוח" היו אומרים באידיש "גיי קאעקאען גיי שלופען" = לך תעשה קקי ולך לישון"..
• סבתא שלי אומרת "פרייזר" ולא מקפיא, "מדרכה" עם קמץ מתחת למם וצירה מתחת לריש. וחברה, יענו ידידה, עם קמץ מתחת לחית ושווא מתחת לבית (תתאמנו)

---

איך קוראים לפיטמה של פולניה?
קצה הקרחון..

---

לפני 15 שנה בעלי הבחין שהפולניות עברה גם אלי. הוא הסב את תשומת לבי לאוסף משפטים שאני אומרת ביומיום-

• תפתח (ת'חלון), שיהיה אויר טוב
• שמת ריח טוב ? יענו, שמת אפטרשייב?
• כשהיה בלאגאן של בגדים הייתי אומרת לו- "תקפל יפה ותשים בארון"
• מעבר לזה, ניכשלתי פעם בלשוני כשחברה הראתה לי בגאווה את הבית ששיפצה ואני בתגובה אמרתי "או, השידה דווקא יפה", מה שמייד הסגיר את העובדה שהעיצוב לא לטעמי למעט השידה... מאז אני נזהרת.

תיהנו @}

[אמא_לה*]

מכירים את הקטע הזה של הפולניות של לקרר תבשילים חמים על החלון?
ובכן, אני נצר למשפחה פולנית, ובהיותי קטנה כשהייתי מבקרת את סבתי ז"ל, אני משוכנעת שהייתי רואה אותה מקררת כוסות תה חם, וגם שאר תבשילים על אדן החלון...
היות שאמא שלי (הבת של סבתא שלי) היא פולנייה קלאסית, שמעולם לא עשתה זאת תהיתי האם המנהג שלי לקרר על החלון הוא פרי דמיוני או שמא ספגתי זאת יחד עם שאר הגנים הפולניים מסבתא?...
ועוד עניין, אפרופו לקרר כוס תה, אני זוכרת שאותה סבתא יקרה מאוד היתה נוהגת לקרר כוסות תה ע"י העברת התה מכוס לכוס... מכירים? מכוס לכוס מכוס לכוס עד שהיה מתקרר...

ועוד עניין שלדעתי הוא בטוח פולני - מכירים את הלפיתה הזאת של פרק כף היד כשמעבירים ילד כביש???:-)
אני זוכרת את סבתא שלי עושה לי זאת, ואת אמא שלי (שתיבדל לחיים ארוכים אמן) עד גיל ממש מאוחר, גם היום כשאנו מתקרבות לכביש (והיום אני בת 34...) יש לה את האינסטינקט הפולני הזה לתפוס אותי חזק בפרק כף היד כשחוצים כביש... (וכמובן את הילדים שלי, נכדיה האהובים).

[בשמת_א*]

לקרר תבשילים חמים על החלון?

לקרר כוסות תה ע"י העברת התה
זה פולני? לא סתם טריקים מלפני המצאת המזגן והמקרר?

[אמא_של_יונת*]

לקרר תבשילים חמים על החלון?_ לא, אבל _לקרר כוסות תה ע"י העברת התה -- בטח. בילדותי, כשהכינו לנו תה רותח ולא רצינו לחכות עד שיתקרר.

[נוסעת_סמויה*]

אמא לה,
לפני יומיים בערך כתבת כאן דברים בנימה רצינית יותר.
הצטערתי לראות שמחקת אותם.

[ענת_ב_פ*]

לקרר תבשילים חמים על החלון? לא, אבל לקרר כוסות תה ע"י העברת התה – בטח. בילדותי, כשהכינו לנו תה רותח ולא רצינו לחכות עד שיתקרר.
אצלנו כנ"ל. וגם אני 'חוטאת' בזה
ועוד עניין שלדעתי הוא בטוח פולני - מכירים את הלפיתה הזאת של פרק כף היד כשמעבירים ילד כביש???
מכירה ועוד איך! אני לופתת כל מי שהולך על 2....

_לפני יומיים בערך כתבת כאן דברים בנימה רצינית יותר.
הצטערתי לראות שמחקת אותם_
וגם אני תוהה מדוע נמחקו..
> גם הלקאה עצמית היא פולניות במיטבה... וזה בסדר לתת לה מקום <

[אמא_לה*]

אני באופן עקרוני נגד הלקאה עצמית, וכמו שכתבתי, כמו עוד עניינים "פולניים" אחרים הם מושרשים בי כל כך חזק כך שלא תמיד אני מספיקה לשלוט בהם לפני שהם יוצאים החוצה...
בכל מקרה מחקתי את שכתבתי כי הרגשתי קצת כמו מקלקלת מסיבות - אם אפשר לקרוא לזה ככה...
הכל נכתב עד כאן בהומור ובחיוך - כך שבקריאה שנייה הרגשתי שזה קצת כמו לתקוע קוץ, ולקלקל את ה"מצב רוח טוב שהיה פה".

[פלוני_אלמונית*]

ישבתי היום בגינה. על ספסל לידי ישבה סבתא צעירה יחסית עם שני נכדים. הוצאתי בקבוק מים לשתות. ואז הנכד אמר לסבתא שהוא רוצה לשתות מים. סבתא אמרה שאין מים. אז שאלתי בשיא התמימות וטוב הלב 'אולי הוא רוצה מים מהבקבוק שלי?' המבט המזועזע שראיתי בעיניה הספיק לי להבין שמדובר בפולניה טובה שלא שותה מפה לפה, ובטח שלא מאנשים זרים שיושבים בגינות ומעבירים מחלות. היא אפילו לא טרחה לענות לי. לא רוצה, לא צריך...

[תמרול_ה*]

אויש...

[אמא_לה*]

דווקא אני חושבת שאם היה מדובר ב"פולניה טובה" היא היתה דואגת לכמות מים נכבדת...
אני למשל יוצאת עם הילדים מהבית כשקיטבג על כתפיי, כל הבית ארוז כדי שחס וחלילה לא יחסר כלום אם נצטרך...

[ענת_ב_פ*]

אני למשל יוצאת עם הילדים מהבית כשקיטבג על כתפיי, כל הבית ארוז כדי שחס וחלילה לא יחסר כלום אם נצטרך
אמא'לה!! אמא לה , את בטוחה שאת לא אחותי האובדת??
אני הולכת ת מ י ד עם כל הבית... ולעבודה עם תפו"א טרי, כדי שאם חו"ח אהיה רעבה אשליך אותו למיקרו לבישול מהיר...
> ענת חושבת שיש לה אישיות של הומלס... <

[אמא_אינקובטור*]

לקרר כוסות תה ע"י העברת התה מכוס לכוס...
בתפוצה שלי נוהגים להגיש תה בספל עם צלוחית תואמת, למזוג לצלוחית שכבה דקה של תה, לנשוף כמה פווווו בריאים, וללגום מעדנות. לחזור עם שארית התה.
עד שלמדתי את הטכניקה הזו על בוריה כבר גדלתי, בגרתי, עברתי לגור בדירה משלי, ושם גיליתי את הפטנט העולמי: למזוג לכוס התה 2/3 מים רותחים, ולהשלים במי ברז קרים.

[פלוני_אלמונית*]

_אני למשל יוצאת עם הילדים מהבית כשקיטבג על כתפיי, כל הבית ארוז כדי שחס וחלילה לא יחסר כלום אם נצטרך
אמא'לה!! אמא לה? , את בטוחה שאת לא אחותי האובדת??_

ענת ב פ ואמא לה, נוספה לכן עוד אחות. אני, לכל מקום, אבל לכל מקום, הולכת עם תרמיל על הגב. ומה יש בו? צ'מעו - בקבוק מים 2 ליטר, נייר טואלט, לונגי, צעיף חם, סוודר, תחתונים וחזיה להחלפה (למקרה הצורך, מי יודע...), סכין, כפית, מקלף, כדורים נגד כאב ראש, שקיות ניילון ריקות, קופסא עם פירות, ספר, תיקיה עם דפים (למקרה שתתקוף עליי מוזת הכתיבה), כמה עטים (למקרה של קלקול או אובדן), מגבת ידיים.. ובדרך כלל גם מטקות כשיש סיכוי שאני אגיע לים.
ממש התיק של מרי פופינס !

כמובן שיש לי עוד אי אלו דברים חיוניים - קטנים אבל ממזרים, כמו סיכות ביטחון, מספריים לציפורניים, אטבים משרדיים וכו' וכו'.

זה מה שהופך אותי תמיד לספקית של כל הדברים החשובים (מים, טישו, סוודר, משייף ציפורניים, מפצח אגוזים (סת--ם)...)

המדהים זה שאין כמעט שום מקום שאליו אני לא יוצאת עם תיק מלא. אפילו קרוב לבית. אפילו לקצת זמן.

בבחירה בין תיק כבד לבין שלא יהיה לי מה שאצטרך - ניצח תיק כבד. וזה עוד רק בשביל עצמי. מה יהיה כשיהיו לי ילדים?


אז מה אתם אומרים, זה פולני או לא פולני?
(מצד שני עוד לא ראיתי פולניה הולכת עם תרמיל. יש לי יותר תמונה בראש של אלף שקיות, או מזוודה של שוּק על גלגלים...)

[אמא_לה*]

(מצד שני עוד לא ראיתי פולניה הולכת עם תרמיל. יש לי יותר תמונה בראש של אלף שקיות, או מזוודה של שוּק על גלגלים...)
זה בגלל שלא פגשת אותי עדיין... אני רק יכולה לספר לך לאור התאור המפורט של תכולת התיק, שכשיש ילדים הקיטבג הולך ותופח...

אמא'לה!! אמא לה? , את בטוחה שאת לא אחותי האובדת??
ענת ב פ אשמח לפתוח את "מועדון האחיות הפולניות", תנאי הקבלה: כמות מכובדת של רגשות אשם, היכולת להאנח כל 5 דקות וקיטבג מלא בדאגות ובחרדות..!
דרך אגב, אפרופו קיטבג, כבר קרה לי כמה פעמים שלמרות שהעמסתי את הקיטבג שלי במליון דברים נחוצים ליציאה מהבית, עדיין שכחתי משהו חשוב,שבאמת הייתי צריכה בסופו של דבר... קרה לכן?

[אמא_לה*]

פולניה הולכת עם תרמיל
זאת פולנייה של הדור החדש...

[אמא_לה*]

עוד בענייני תה:
לטבול עוגיות, בסקויטים ובערך כל דבר שליד התה בתוך התה זה לא פולני?

[ענת_ב_פ*]

לטבול עוגיות, בסקויטים ובערך כל דבר שליד התה בתוך התה זה לא פולני?
ועוד איך פולני! סבתא שלי קוראת לזה טונקלה, מאידיש כמובן.
נזכרתי שסבא שלי היה שותה תה מצלחת מרק כמו של פעם, ז"א רחבה ושטוחה יחסית, ובתוך התה היו פרוסות תפוח.
מכירות או שזה 'פרייבט קולקשן'?

[אמא_לה*]

מכירות או שזה 'פרייבט קולקשן'?
זה באמת נראה לי 'פרייבט קולקשן' הרעיון של לשתות תה מצלחת מצחיק לאללה...::-D
אבל לטבול את כל העולם בתה זה חלק מהאינסטינקטים שלי, למרות שמעולם לא ראיתי את אמא או אבא שלי הפולנים
עושים את זה.
ומה לגבי לאסוף כל דבר ולאגור, ולא לזרוק כלום? זה פולני?
אבא שלי ז"ל (שנולד בפולין) היה מאוד חזק בתחום הזה של לאגור, ואמא שלי לעומת זאת תמיד היתה חזקה בקטע של לזרוק...
אני יצאתי דומה לאבא...

[בשמת_א*]

_לטבול עוגיות, בסקויטים ובערך כל דבר שליד התה בתוך התה זה לא פולני?
ועוד איך פולני! סבתא שלי קוראת לזה טונקלה, מאידיש כמובן._
העובדה שיש לזה מלה ביידיש לא אומרת שזה "פולני". יש לזה שם גם באנגלית ובשבדית.
זה מנהג כלל-אירופי, אבל מה שמעניין בו הוא, שהוא יוצא ונכנס מהאופנה בתקופות. כלומר, יש תקופות ומקומות שבהם זה נחשב "לא תרבותי" לטבול משהו בתה, ויש תקופות ומקומות שבהם זה נחשב "בון טון" או סתם עניין של אהבה פרטית ללא משמעות נימוסית (כלומר, התרבות שוות נפש לגבי מי שאוהב לטבול ומי שאינו אוהב לטבול).

לאסוף כל דבר ולאגור, ולא לזרוק כלום? זה פולני?
בכלל לא. זה עניין אנושי, שטבוע באינסטינקטים האנושיים שלנו (גם לסנאים יש אינסטינקטים בכיוון (-; ).
הוא לא בעייה אם חיים "באופן טבעי", להיפך.
אבל בתרבות השפע והצריכה הוא פתאום הופך לבעייה אדירה.

[ענת_ב_פ*]

אין לי מושג איך זה קרה אבל פספסתי 2 הודעות בעלות ערך רב מה- 20-4 של אחיותיי האובדות פלוני אלמונית ו אמא לה . טוב שהתעשתתי בזמן !

המדהים זה שאין כמעט שום מקום שאליו אני לא יוצאת עם תיק מלא. אפילו קרוב לבית. אפילו לקצת זמן.
פשוט אחותי התאומה! אלא שאצלי יש תמיד גופייה/חולצה להחלפה ולא חזייה...
> לענת אין מה לאכלס בתוך החזייה <
אשמח לפתוח את "מועדון האחיות הפולניות", תנאי הקבלה: כמות מכובדת של רגשות אשם, היכולת להאנח כל 5 דקות וקיטבג מלא בדאגות ובחרדות..!
סופסופ מצאתי בית חם! והזכרת לי שאני אשכרה נאנחת. בחיי. אבל לא אנחות קורעות לב. פשוט חסר לי חמצן...

שכשיש ילדים הקיטבג הולך ותופח
נכון מאוד! פעם היה לי תיק עור מדהים. הוא שוכב מיותם בארון כי אפילו כשהיה ריק מתוכן הוא עצמו היה בעל משקל. זנחתי את היופי לטובת פרקטיקה ונוחות- כדי שיהיה לי קל יותר לסחוב את 'הבית' קניתי (בסופעונה) תיק ניילון של קיפלינג. עדיין נקרעת לי הכתף...

[אמא_לה*]

אבל לא אנחות קורעות לב. פשוט חסר לי חמצן...
אחותי - אותו כנ"ל...

העובדה שיש לזה מלה ביידיש לא אומרת שזה "פולני". יש לזה שם גם באנגלית ובשבדית.
ובכן בשמת א יש לי חדשות בשבילך: מדובר במנהג סופר דופר פולני.
עצם העובדה שעושים אותו המון אנשים מכל מני עדות ובכל מני תרבויות לא הופך אותו לפחות פולני.

להיות "פולני", זה להיות עד כמה שיותר קרוב למקסימום האפיונים האישיותיים של כל מה שמיוחס בין השאר לפולנים בבדיחות עליהם.
זה שאגירת חפצים היא עניין אנושי כמו טבילת תה או היכולת להאנח, עדיין לא מוחקת את הארכיטיפוס הפולני הקלאסי ש"לוקה" במרבית התכונות המיוחסות לו.

כשענת ב פ סיפרה על סבא שלה שהיה טובל תפוחים בצלחת מרק מלאה בתה, מעבר למחזה המשעשע - אותי זה ישר זרק לזכרונות אל בית סבא וסבתא שלי ז"ל, עד כדי כך שיכולתי להריח את הבית שלהם ואת התחתיות של כוסות התה של סבא שלי.
אני משוכנעת למשל, שמי שלא "פולני" לא נזרק כמוני לזכרון כזה.

ולגבי האידיש: אנגלית ושבדית זה לא אידיש!!!
המשורר המנוח אבות ישורון ז"ל אמר פעם ש האידיש היא החֵלֶב של הנשמה היהודית.
אני יודעת לא יותר מחמש מילים באידיש, אני ילידת הארץ, והורי לא דברו באידיש מעולם בבית (אמא שלי למשל בכלל לא דוברת את השפה ואפילו סולדת ממנה), אבל אני רוצה להגיד לך שמה שהוא אמר מאוד מאוד מדבר אלי.
השפה הזאת מרגשת אותי ברמה כזאת שהייתי שמחה ללמוד אותה איפהשהוא.
למה? בשביל הנשמה שלי.
יש בה משהו חם ומתוק ועתיק שמעורר אצלי כמיהה לנסוע במנהרת הזמן ולפגוש דורי דורות אחורה של משפחתי.
האם זה אומר שכל פולני אוהב או דובר אידיש? לא! אז מה?
כמו שאמרתי בהתחלה הדף הזה שמדבר על פולניות מתייחס בסופו של דבר לאותו אבטיפוס פולני, שכל גרעיני האמת בבדיחות עליו מרכיבים בין השאר את אישיותו.

אגירת חפצים מעבר לכך שהיא תכונה אנושית כללית, יכולה להיות מיוחסת לפולנים בגלל תודעת המחסור שחוו בין השאר כיהודים נרדפים באירופה, וזה מן סוג של פיצוי (בלי להיות פסיכולוגיסטית מדי...) שהם נותנים לעצמם.