פליי ליידי 2

>>> התחלתי דף המשך כי פליי ליידי המקורי כבר נורא ארוך - רעיון טוב? לאחד עם הדף הראשון?

עברנו לבית חדש (קולולולו) ואני מנסה ליישם תוכנית ניקיון. פעם הייתי מנויה ל פליי ליידי והתייאשתי מרוב אימיילים ומזה שזה היה מעייף מדי לעקוב אחרי הכל - מה עושים כל יום, מה עושים כל יום בשבוע, מה עושים לפי האזורים...

בכל אופן, עבדתי עכשיו על סיכום מופשט מותאם לישראל ומותאם לצרכים שלי. הוא לא בדוק - עדיין לא התחלתי לעבוד לפיו, כי אנחנו עדיין מתארגנים וחגים וכו. בשבוע הבא...

אני מעלה לכאן את התוכנית בתקווה שהיא תעזור למאותגרים אחרים כמוני, וגם כדי לקבל עזרה ב- fine tuning....

רעיונות מרכזיים:

שגרת בוקר ושגרת ערב

ניקיון שוטף מחולק לפי ימי השבוע.

אזורים: קצת שונה מ פליי ליידי - חילקתי ל 4-5 שבועות:

השבוע הראשון בחודש הוא שבוע ניירת וסיכומים פיננסיים.
שבועות 2-4 : מטבח, סלון+פינת אוכל, חדר שינה הורים + מסדרון + שירותים.
שבוע 5: לפעמים יש ולפעמים אין... חדר/ארון כביסה והיתר סידור נקודות בלגן חמות.

לא כולל חדרי ילדים : אני רוצה לצאת להם מהחדרים לגמרי. הכנתי להם רשימת מטלות אישית ואני מעבירה את החדרים שלהם לאחריותם הבלעדית.

חלק ראשון: שגרת בוקר וערב
----------------------------------
שגרת בוקר:
• לסדר מיטה
• שירותים ילדים (אני)
• שירותים הורים (הגבר)
• לזרוק מדיח (הגבר אם הוא מתחיל לעבוד מאוחר, ואם לא אז אני)
• לרוקן אשפה (הגבר)
• לאסוף כביסה ולעשות אם המכונה מתמלאת. (אני)

שגרת ערב:
• כלים למדיח (ילדים)
• לנקות כיור (אני)

חלק שני: ניקיון שוטף לפי ימים
----------------------------------

בערך 15 דקות בכל יום, נראה לי.

יום ראשון:
• לטאטא.

יום שני:
• דברים שנדחו... טלפונים וכו.

יום שלישי:
• ???

יום רביעי:
• תכנון תפריט לשבוע הבא (יותר מ15 דקות, נקודה כואבת)
• קניות (אני מזמינה קניות באינטרנט והם מגיעות בחמישי)

יום חמישי
• כביסת מצעים, מטליות, מגבות.
• לרוקן פחים מהאמבטיות
• לזרוק עיתונים אם יש
• לנקות את המכונית (הגבר)

יום שישי
• שטיפה (יחד)

חלק שלישי: ניקוי לפי אזורים.
---------------------------------

גם כן נראה לי בערך 15 דקות

שבוע ראשון בחודש: ניירת ופיננסיים
א. למלא הוצאות/הכנסות לחודש הקודם
ב. לעבור ולתעד חשבונות חיסכון/ השקעות וכו
ג. לעבור על כל הניירת שהצטברה ולתייק.
ד. ???
ה. ???

שבוע שני: מטבח
א. קורי עכביש בתקרה (מטבח + סלון). לשטוף פח אשפה.
ב. ניקוי מקרר
ג. אבק: אדני חלון ודברים על המדפים, שקעי חשמל. לנקות את הקיר/קרמיקה שמעל לשיש.
ד. לנגב דלתות של הארונות
ה. לסדר ולנקות מבפנים שני ארונות (כלומר ייקח 3-4 חודשים לעשות את כל הארונות)

שבוע שלישי: סלון+ פינת אוכל
א. שואב אבק לספות
ב. 15 דקות זריקת דברים
ג. אבק: אדני חלון, טלויזיה, מזנון, כיסאות, חפצי נוי, ארון חשמל, מתגי חשמל.
ד. כניסה: להעביר נעליים, מעילים וכו' שכבר לא משתמשים בהם
ה. 15 דקות סידור כללי

שבוע רביעי - חדר שינה הורים, מסדרון, שירותים.
א. קורי עכביש. לזרוק בקבוקים ריקים ודברים מיותרים מהאמבטיות. לכבס שטיחי אמבטיה.
ב. לנקות ארונות באמבטיות.
ג. חדר שינה הורים: 15 דקות לסדר את החדר, לא כולל ארון בגדים.
ד. חדר שינה הורים: 15 דקות לסדר ארון בגדים.
ה. אבק במסדרון ובחדר שינה הורים: ארוניות, אדני חלון, מתגי חשמל, חפצי נוי.

שבוע חמישי אם יש: שאריות
א. חדר/ ארון כביסה.
ב. 15 דקות סידור "נקודת בלגן"
ג. 15 דקות סידור "נקודת בלגן"
ד. 15 דקות סידור "נקודת בלגן"
ה. 15 דקות סידור "נקודת בלגן"

מה אתם אומרים? אני מאוד אשמח להצעות ושיפורים.....

אם זה מתאים לך אז סבבה.
אני מוצאת ברשימה שלך דברים שמניסיוני ברור שפעם בחודש לא יספיק לעומת כאלה שפעם בחודש זה יותר מדי.
אם תגלי שגם לך זה ככה, אז תשני את הרשימה כך שחלק מהפעילויות יהיו בשיגרה השבועית וחלק בשיגרה היומית.
דוגמאות שקפצו לי לעין:
במטבח- יש ארונות שמתלכלכים בתדירות גבוהה יותר מאחרים. פח אשפה מסריח לעיתים קרובות יותר. דלת מקרר, תנור, מיקרוגל ושקעים מתלכלכים בזמנים לא קבועים.
בסלון ובחדר שינה- פעם בחודש נראה לי מעט מדי לגבי רוב הפעילויות שם.
נקודות בלגן לסדר פעם בחודש גם נראה לי מעט מדי.
לעומת זאת, אבק בשבילי זה לא לכלוך. מנקה בפסח וראש השנה ולקראת הגעת אורחים "מכובדים".

איזה כייף שפתחת את הדף! מקוה שיתן חיים חדשים לflyladt באתר. אין כמו שנה חדשה להתחיל בזה....

איזה כייף שפתחת את הדף!

לואיזה

פלונה -

הבעיה היא שהגעתי לגילי המתקדם בלי שיש לי מושג על אחזקת בית. פלוס הפרעת-קשב-באיבחון-עצמי וחוסר סבלנות מוחלט לעבודות ניקיון, זה מתכון מהיר מאוד להגיע מבית חדש-דנדש ל chaos בגרסת פליי ליידי (Can't Have Anyone Over Syndrome).
לי אין "מנסיוני".

בגלל זה חשוב לי תוכנית מסודרת למאותגרי-ארגון.

אם אני אחכה עד שאני אשים לב למה צריך לעשות, זה לא יקרה אף פעם...
למשל אני לא כל כך רואה לכלוך. וכשאני כן רואה זה:
"הממ, וואוו, המיקרוגל מטונף, חייבים לנקות אותו" . <ממשיכה לעיסוקי הדחופים>
חודש לאחר מכן:
"הממ, וואוו, המיקרוגל מטונף, חייבים לנקות אותו" <ממשיכה לעיסוקי הדחופים>

לגבי המטבח, אני יכולה באמת להוסיף ליום שלישי שעדיין ריק:

יום שלישי
מטבח: לנקות את השיש, לנקות את הארון מתחת לכיור, לנקות את הבפנים של המיקרוגל והתחתית של התנור, להסתכל על: הדלת של התנור, הדלת של המקרר, דלתות של הארונות והקיר מעל השיש, ולנגב איפה שיש כתמים בולטים.

לגבי סידור נקודות בלגן, מכיוון שאנחנו שניים (אני והגבר) אני יכולה להוסיף עוד 15 דקות ביום על חשבונו.

יש רעיונות לגבי פירוט ספיציפי? למשל : יום ראשון - 15 דקות סלון, אבל הייתי שמחה אפילו ליותר פירוט....

אני גם אשמח לעוד פירוט לגבי מה בדיוק צריך לעשות לגבי סעיפים אחרים.

מצאתי שכשיש לי רשימה מסודרת ומפורטת מה אני צריכה לעשות זה מאוד מקל עלי.
אם המטלה היא להסתכל על החדר ולהחליט מה צריך לנקות, רוב הסיכויים שזה לא ייעשה...

מה עם לסדר את הבית? אצלנו אין יום שאין לפחות רבע שעה של להחזיר דברים למקום.

כן, צריך להוסיף 15 דקות כל יום של סידור.

הבעיה שהייתי רוצה להגיד את זה בצורה יותר מובנית, כמו שלפליי ליידי יש את המשימות שלה "לאסוף 15 דברים מיותרים משולחן עבודה"...
אז לא כל מפורט, אבל משהו באמצע.

יש רעיונות לגבי פירוט ספיציפי?
יש אפשרות להחליט שכל יום בשבוע מקדישים 15 דק' לחדר מסוים אחד. למשל, חדר שינה- לקפל כביסה ששייכת לחדר ולהכניס לארון. לפנות כביסה מלוכלכת לחדר כביסה. לשים דברים במקום. לטאטא. זהו.
או מטבח (ביום רביעי)- לנקות דלתות מקרר, תנור, מיקרו במטלית לחה עם טיפה סבון. גם לעבור על תקעים ושקעים. ואם את עושה רשימת קניות אז זו הזדמנות לסדר, לזרוק ולנקות (חפיף!) את המקרר והמזווה. לגבי ארונות המטבח, תצטרכי לזהות את הבעיתיים. למשל, המגירות מתחת לשיש או תחתית הארון מעל הכיריים. יש ארונות שתוכלי להסתפק בניקיון חצי שנתי.
לגבי אבק, נראה שהרבה מהפעילות שלך קשורה אליו. יש סיבה מיוחדת? את באזור מאובק מאד? אלרגיות? אני גרה במושב ואפילו אחרי האובך הנורא שהיה לא טרחתי כל-כך הרבה בשבילו. באותו שבוע באמת ניקיתי אבק מרוב המשטחים המאוזנים (לא צריך לנקות אבק משקע ותקע בדרך כלל).
לגבי כביסה- אני שמתי בכל חדר שינה סלסלה לכביסה נקייה. לאורך השבוע אני שמה לכל אחד את הכביסה הנקייה שלו ומשאירה לו להחליט אם לקפל ולהכניס לארון או להשתמש ישר מהסלסלה.
מצעים ומגבות מקופלים ע"י בעלי פעם בשבוע ומוכנסים לחדר ארונות. 5 דקות עבודה. גיהוץ רק כשמצטברת כמות (בסלסלה נפרדת). אצלנו בערך פעם בחודש-חודשיים. 10 דקות עבודה.

פלונה - עשיתי את זה לפי רשימות של פליי ליידי. מאוד יכול להיות שזה מיותר.
יש לה גם ריטואל של ניקוי קורי עכביש מהתקרה שנראה לי קצת מוגזם. אבל מצד שני טוב שזה ברשימה כדי שלפחות אני אשים לב אם יש אזורים בעיתיים.

תודה שפתחת את הדף, גם לי יש חשק להתחיל אבל אין הרבה אנרגיה זמינה.

להחליף כלי מיטה - זה שבועי או חודשי?

להחליף כלי מיטה - זה שבועי או חודשי?
תלוי מה את רוצה.
אמא שלי היתה מחליפה כל שבוע כלי מיטה כלשהם, שבוע אחד את המיטה הכפולה ושבוע שני את מיטות הילדים. כך שבפול היא החליפה מצעים לעצמה פעם בשבועיים, ותמיד התענגה על המצעים הנקיים.
אני, גם עייפה וגם חורנית יותר ומתפשרת יותר, אז אני מחליפה לעצמי פעם בחודש בערך, אפילו פחות בתקופות ללא שינה, או כשהתינוק משתין / מקיא על הסדין.
מה חשוב לך יותר: הרעננות של המצעים או לצמצם כביסות? לפי זה תחליטי על התדירות.

יש לי שתי מוטיבציות:
מוטיבציה פנימית - לסדר את החיים שלי, והבית זה חלק מזה.

המוטיבציה השניה היא לגמרי חיצונית - שהבית יראה טוב לאנשים אחרים. זו מוטיבציה שלא כך כך טבעית לי, אבל אני עובדת להפנים אותה.
מכאן השאלות הקצת דביליות האלה - כי הרי ברור שהתשובה "מתי להחליף מצעים" היא "מתי שצריך", אבל בגלל שאין לי הרגלים ואין לי תפיסה פנימית של "איך נראה בית מסודר", אני מחפשת קוים מנחים של מה נהוג, מה אנשים אחרים עושים.

קצת מזכיר לי שיחות פה באתר על תזונה - למי שרגיל לאוכל בריא קל להרגיש איזה אוכל נכון לו, אבל למי שחי על ג'אנק זה הרבה יותר מסובך, כי אין לו את התחושה של קו-בסיס פנימית של תזונה טובה.

המוטיבציה השניה היא לגמרי חיצונית - שהבית יראה טוב לאנשים אחרים. זו מוטיבציה שלא כך כך טבעית לי, אבל אני עובדת להפנים אותה
אם האורחים לא באים ללון אז רק צריך לסדר את החלקים המרכזיים של הבית: סלון, מטבח, שירותים ומרפסת.
לסדר זה אומר להעיף את כל הפיצפקעס (אפשר להכניס את כולם לקערה גדולה או ארגז ולשים באחד מחדרי השינה), לטאטא ולנקות חפיף איפה שיש כתמים או אבק שבולטים לעין.

מוטיבציה פנימית - לסדר את החיים שלי, והבית זה חלק מזה
ושום דבר מהדף הראשון של פליי ליידי לא עזר לך? נדמה לי שהיו שם הרבה עצות ל"תרגום" הזבובה לחיים בישראל.

ושום דבר מהדף הראשון של פליי ליידי לא עזר לך?
כן, עזר מאוד, ברור - עכשיו אני מנסה ליישם. לקרוא ולעשות זה לא אותו הדבר....

אחת הבעיות של פליי ליידי זה שלמרות שיש לה שיטה מאוד מסודרת ומובנית, האתר וכל השיטה השיווקית שלה ממש הפוכות - זה אחד האתרים הכי מבולגנים שיש, שלא לדבר על הצפת האימיילים.

מה שאני מנסה לעשות זה לעבור מאוסף של טיפים ועצות למערכת אחת מסודרת וקוהרנטית.

לעבור מאוסף של טיפים ועצות למערכת אחת מסודרת וקוהרנטית
ואת פועלת בניגוד לעצה מספר 1 שלה:
את מנסה לעשות הכל בבת אחת במקום להתחיל בקטן ולבנות לאט לאט ובהדרגה מהבסיס...

את מנסה לעשות הכל בבת אחת במקום להתחיל בקטן ולבנות לאט לאט ובהדרגה מהבסיס...
זה נכון, אבל לא לכל אחד זה מתאים. לי למשל מתאים יותר לארגן לי תכנית יומית, שבועית וחודשית. התנאי הכי חשוב לי שזה יהיה ממש כמה דקות ביום.

אני הייתי ממליצה לך להתחיל מהמשימה היומית. זה ישפר באופן הדרגתי את מצבו של הבית בצורה שניתן להתמיד בה מבלי "ללכת לאיבוד"

אני הייתי ממליצה לך להתחיל מהמשימה היומית. זה ישפר באופן הדרגתי את מצבו של הבית בצורה שניתן להתמיד בה מבלי "ללכת לאיבוד"
ניסיתי...
לא עבד.

מה שאני עושה עכשיו זה את שגרת הבוקר ושגרת הערב:

שגרת בוקר

לסדר מיטה: למתוח את הסדין, לשים כריות במקום ולפרוש למעלה שמיכה.

שירותים: לקחת מגבון לניקוי (דלי גדול של 400 מגבונים שקניתי ב-24 ש"ח), ולפי הסדר, הכל עם אותו מגבון:
o לנגב את השיש ליד הכיור
o לנגב את המשטח העליון של האמבטיה (ריק אצלי, הכל תלוי, אז זה מהיר מאוד)
o לנגב את השירותים למעלה למטה (כלומר מהיותר נקי ליותר מלוכלך), ואם יש צורך אז לשפשף בפנים עם המברשת של השירותים.
בדרך החוצה מהשירותים, לאסוף את הכביסה ולשים במכונה.

אותו דבר בשירותים השניים

לתת לילדים את האשפה שיזרקו בדרך לבית ספר.

לרוקן מדיח.

אם יש מספיק כביסה למכונה – להפעיל.

נכנס לי ב-15 דקות אם:

באמבטיות, כמה שיותר דברים תלויים ולא מונחים על השיש/ האמבטיה, ואם כן אז מרוכזים בסלסלה אחת או איזה כלי אחסון אחר אחד מרכזי.
בכל אחת מהאמבטיות/שירותים יש דלי מגבונים וחומר ניקוי במקום נגיש. (לא צריך ללכת לשום מקום רק כדי להביא כלי ניקוי)
בגדים לכביסה מרוכזים במקום אחד או שניים – אצלינו בשתי האמבטיות. אני עובדת על להרגיל את הילדים שבגדים שזרוקים בחדר ולא בסל כביסה לא יכובסו לעולם.
מותחני סדינים - אין לי עדיין אבל אני רוצה לקנות כדי לקצר סידור מיטה

עוזר למאותגרי ארגון: אם תמיד חוזרים בדיוק על אותו דבר באותו סדר. אז זה נהיה אוטומטי, לא צריך לחשוב מה לעשות עכשיו, ואין זמן לרחף. (למי שלא מאותגר-ארגון זה אולי חסרון – אין לי מושג!)
(בהמשך לסעיף הקודם) הדגש הוא על מהירות ולא על יסודיות – לעשות את הכל ברצף תנועה אחד, על אוטומט, בלי להתקשקש.

שגרת ערב:
• סיבוב לאסוף כלי אוכל נטושים וכוסות שתיה עזובות, להכניס למדיח ולהפעיל.
• במסורת פלי-ליידי - להבריק את הכיור!
• לזרוק את המטלית לסלסלה לכביסה שמתחת לכיור ולהוציא מטלית נקיה (ככה מופיע לי בתוכנית, בפועל אני לא תמיד מחליפה)

שיגרת הבוקר והערב שלך מצויינות.
תמשיכי ככה.
את בונה בסיס.

אם תמיד חוזרים בדיוק על אותו דבר באותו סדר. אז זה נהיה אוטומטי, לא צריך לחשוב מה לעשות עכשיו, ואין זמן לרחף

הדגש הוא על מהירות ולא על יסודיות – לעשות את הכל ברצף תנועה אחד, על אוטומט, בלי להתקשקש
בדיוק בדיוק בדיוק!
תפסת את העניין.
כל דבר שאת הופכת מ"משהו שגורם לחוסר אונים ואת לא יודעת מה לעשות מולו" ל"אה, אני עושה את זה בצ'יק, זה כלום" ומתקתקת תוך חמש דקות - זה הסוד של האנשים המסודרים.

גם שאר הפטנטים שתיארת - יישום מצויין של עצות פליי ליידי

מוסיפה לך עוד אלמנט: כל פעם אחרי שאת מסיימת לסדר/לנקות משהו/את שיגרת הבוקר/הערב שלך - תיהני! תתבונני במעשה ידייך ותגידי לעצמך משהו של כיף והנאה ושמחה ושביעות רצון עצמית. כל הכבוד לי, או איזה תענוג, או כמה יפה, או אפשר לנשום, או נעים לי בבית שלי, או וואו, לא חשוב מה. אחרי כל פעולה כזאת - תרגישי את ההנאה מהתוצאות וממעשה ידייך ומהתיקתוק היעיל ומזה שזכרת, לא חשוב ממה. הכל הולך.
יש משמעות להכרה החיובית במה שעשית.
זה בונה את שאר הנדבכים של הטיפול האוהב בבית.

הבית הוא אני. כשאני מטפלת טיפול אוהב בבית שלי אני בונה לעצמי סביבה מחבקת ומפנקת לחיות בה. חשוב שהבית שלי יפנק אותי. חשוב שאני ארגיש טוב ונעים בבית שלי

והכי חשוב שאני ארגיש טוב ונעים עם עצמי. שאני אדע שאני נהדרת ושכל מה שאני עושה פועל לטובתי הנעלה ביותר. וגם מה שאני עדיין לא עושה - זה מפני שגם זה לטובתי. אני מתקדמת בקצב שלי והכל בסדר.

תיהני! תתבונני במעשה ידייך ותגידי לעצמך משהו של כיף והנאה ושמחה ושביעות רצון עצמית

נכון! תודה על הוספת האלמנט הזה!

אני לומדת להנות משני דברים:

להנות מזה שמסודר ונקי, ואפילו יותר מזה - לראות שמסודר ונקי. זה לא ברור מאליו בשבילי.

להנות לעשות עבודת ניקיון שהיא 1.יעילה 2. זריזה 3.נטולת מחשבה.
זו פעם ראשונה ממש שאני מתנסה בפעילות פיזית (בניגוד למחשבתית) שנעשית באופן יעיל, זריז ונטול מחשבה, ואני ממש נהנית מזה!

הבית הוא אני. כשאני מטפלת טיפול אוהב בבית שלי אני בונה לעצמי סביבה מחבקת ומפנקת לחיות בה. חשוב שהבית שלי יפנק אותי. חשוב שאני ארגיש טוב ונעים בבית שלי
כשאני קוראת את המשפט הזה, אני מרגישה בגוף התנגדות. בגוף - לא בשכל! - כי הרי ברור שאין כאן למה להתנגד מחשבתית.

חלק מזה, אני חושבת, זה "לא מגיע לי סביבה מחבקת ומפנקת לחיות בה ".
חלק אחר קשור לזה שחזרנו מכמעט שנה של טיול בעולם שעדיין לא מיציתי אותו (אבל הילדים כן) ומנדודים של מספר שנים בין הארץ ובין הבסיס השני שלנו באמריקה, ואני חושבת ש"בגוף" אני מרגישה שאם אני אהנה מהבית אז אני מוותרת על החלק ההרפתקני ונווד שבי...

טוב שזה עלה, כי לא הייתי מודעת לזה לגמרי.

אה, וגם -
עקרות בית משועממות ומשעממות נהנות לנקות את הבית.
אני לא עקרת בית אלא (... בן אדם חושב /אשת מקצוע / אוהבת הרפתקאות/...)
אם אני אהנה מבית נקי, אם אני לא אסבול מאוד מעבודות נקיון, אני אהפוך להיות עקרת בית משועממת ומשעממת

חלק מזה, אני חושבת, זה "לא מגיע לי סביבה מחבקת ומפנקת לחיות בה "

שולחת לך חיבוק גדול על זה

ואני חושבת ש"בגוף" אני מרגישה שאם אני אהנה מהבית אז אני מוותרת על החלק ההרפתקני ונווד שבי...
פליי ליידי אומרת (ואני מסכימה איתה), שכאשר הבית נעים, מסודר, מכיל אך ורק את מה ששימושי לנו (בלי כל המטען העודף שאנחנו סוחבים ושמכביד עלינו כמו משקולת לרגלו של אסיר), ויש לי הרגלים שבעזרתם הכל זורם ומתוקתק כאילו "מאליו", זה מאפשר לנו סוף סוף בסיס יציב שאפשר בזכותו לעוף לשמיים

עקרות בית משועממות ומשעממות נהנות לנקות את הבית
באמת?!
(-:
חשבי שנית...
אם הן משועממות ומשעממות - הן לא נהנות.
הן חיות מתוך תחושת חובה מעיקה.
אילו הן היו נהנות, הן היו פורחות, זורחות, מאירות, מעוניינות, מעניינות! הן היו מפיצות סביבן תחושת שפע ואנרגיה מתפרצת! כי הן היו עושות כל היום דברים שמטעינים אותן וגורמים להן הנאה!
אבל לא כך הדבר.
הן משועממות ומשעממות, אפורות ועצובות.
כי לא טוב להן.
כי הן לא נהנות ממעשה ידיהן, לא מהיצירה עצמה, לא מהתוצאה, כלום.
ההנאה - היא החיוניות. היא השמחה. חפשי את עקרת הבית ש אוהבת את חייה. היא נהנית! חלק מהן, נהנות לבשל. הן מאכילות את כל העולם, רק תני להן תירוץ להכין איזה מעדן. חלק מהן, נהנות לסדר ולנקות, הבית שלהן משדר יופי ועיצוב כי הן אוהבות לייפות את הבית (ראית פעם ילדות קטנות משחקות ומייפות משהו? את הבובות שלהן? את השיער שלהן? מקשטות ומסדרות יפה ועושות הכל שיהיה יפה ומקושט? זו ההנאה הזאת).

כשאת נהנית, מה שאת עושה הוא משחק בשבילך. לא "עבודה".
אני למשל מ-א-ו-ד אוהבת לשחק בסידור ארון הבגדים. אני נהנית מכל חלק בזה. זה משחק. לא דמקה ולא שחמט והכי גרוע משחקים תחרותיים )-: אבל לסדר ארון בגדים? זה כיף.

ואני חושבת ש"בגוף" אני מרגישה שאם אני אהנה מהבית אז אני מוותרת על החלק ההרפתקני ונווד שבי...
ואוו!! הפלת לי כמה אסימונים עכשיו, מנטה. תודה לך על התובנה הזאת.

נקודת מבט פמיניסטית:

ואני חושבת ש"בגוף" אני מרגישה שאם אני אהנה מהבית אז אני מוותרת על החלק ההרפתקני ונווד שבי...
אני חושבת שזה משהו נשי לומר. גבר סטריאוטיפי לא מרגיש שהנאתו מהבית מנוגדת לחלק ההרפתקני והנוודי שבו. להפך - טוב שיש בית חם ונעים לחזור אליו, חלק מהטיול הוא המחשבות המתוקות על הבית.
כמובן שהבית פה הוא משהו שלא הגבר יוצר, ושיש אישה שמחכה לו ומנהלת את הבית בלעדיו.

כלומר, זה מסתדר עם הבית כבסיס של בשמת.

מוסיפה רק שבעוד שבעברית ברור לי שנשות האתר הן לא עקרות בית (הן אמהות בחינוך ביתי! ומה זה משנה שאין הבדל עובדתי. יש הבדל בטען הרגשי של המילים) הרי שברוסית אין לי התנגדות למונח, שניתן לתרגם מילולית לגבירת הבית, ובא עם מטען רגשי של שליטה ועצמאות. הכל עניין של פרשנות...

גם בעברית, "עקרת הבית" היא גבירת הבית.
זה פשוט שעצם המונח קיבל אצל נשים מסוימות משמעות טעונה ובעייתית. הבעייתיות איננה במושג - היא במוח.
כמו שכתבת,
הכל עניין של פרשנות

כמובן שהבית פה הוא משהו שלא הגבר יוצר, ושיש אישה שמחכה לו ומנהלת את הבית בלעדיו
לא בהכרח. הבית יכול להיות לגמרי משהו שהגבר יצר.
במקור, הגבר הוא שבנה פיזית את הבית. במו ידיו. וגם עשה בו את כל הכלים. וגם יצר את הרהיטים בדרך כלל. וגם מטפל בתחזוקה כמו סיוד הקירות וכדומה. וזה לא היה כל כך מזמן ולא נעלם עדיין מתרבויות רבות בעולם.
הגבר היה בונה את הבית, היה בונה את הקן כדי להביא אליו את "האשה שלו", גבירת לבבו. אז הבית היה מאוד מאוד "שלו". הסמל שלו. הייצוג של תבונת כפיו, של מעמדו, של רכושו, ועוד. אז לא תמיד הוא עסק בנקיון הבית... ביג דיל. גם האשה לא תמיד עסקה בנקיון הבית P-: לדוגמא, כאשר רצפת הבקתה לא היתה אלא אדמה מכוסה בענפים רעננים, שהיו מטאטאים החוצה כשהתמלאו שאריות ולכלוך - מי הביא ענפים רעננים חדשים לכיסוי הרצפה?
בקיצור, צריך מאוד להיזהר ממיתוסים שמבוססים בסך הכל על סדרות טלביזיה אמריקניות משנות ה-50, כן?
וצריך מאוד להיזהר מהכללות.

קחי אשה משנות ה-30 בתרבות המערבית: מאיפה היא?
היא במעמד העליון? אז סליחה, הטיפול בבית הוא עסק למשרתים הגברים והנשים, התפקיד שלה הוא להיות זוהרת בנסיבות חברתיות ולספק יורשים לשושלת המשפחתית (אבל לא עסקה לגדל אותם).
היא במעמד הבינוני? אז סליחה, התפקיד שלה מתמצה בעיקר בניהול העזרה שמטפלת בבית, הכל תלוי כמה עשיר בעלה וכמה משרתים מתחלקים בעבודה. שוב, גברים ונשים. יכול להיות לה באטלר ויכולה להיות סוכנת בית, יכול להיות לה טבח ויכולה להיות לה מבשלת. היא במעמדות הנמוכים? אז השאלה היא אם היא איכרה ואם כן אז איפה, מה מצבה הכלכלי וכו' וכו'.
לדוגמא, בתי האיכרים בסקנדינביה עד ראשית המאה העשרים ממש היו הרבה פעמים בית שבו חיו יחדיו בעלי האדמה עם ילדיהם, ואיתם כל מיני פועלים ופועלות, רווקים ורווקות שגרו איתם ומילאו תפקידים במשק הבית ובמשק החקלאי עד שיתחתנו, ועוד כל מיני. מין קומונה כזאת שחיה ועבדה יחד.
אם מעמד הפועלים, אז תנאי המחייה הפיזיים שלהם היו מחפירים והכסף והזמן שלהם הספיקו בקושי להשיג אוכל. לרוב היו מטונפים ומזוהמים, לא רק הבית אלא גם ההגיינה האישית.

פשוט שעצם המונח קיבל אצל נשים מסוימות משמעות טעונה ובעייתית
הוא קיבלת אותו לא רק אצל נשים מסויימות, אלא בתרבות מסויימת. הפרשנות הזאת היא לא רק אישית, היא גם פוליטית.

בקיצור, צריך מאוד להיזהר ממיתוסים שמבוססים בסך הכל על סדרות טלביזיה אמריקניות משנות ה-50, כן?
לא רק שהידע שלי לא מבוסס על סדרות כאלו, אפילו לא צפיתי בהן.

אני מתבססת על מיתוסים בני אלפי שנים, מהימים בהם הגבר לא בנה לאישתו בית, אלא הביא אותה לבית הגדול והמשותף של המשפחה המורחבת שלו. וזה שהבית נבנה על ידי הגברים לא שינה דבר, שכן "המהות הביתית" יוחסה לנשים. האישה היא זו שנשארה בבית לחכות לאודיסאוס במסעותיו, היא "האישה המחכה" מהמיתוס היפני, היא שומרת האח המבוערת, היא זו ש"עיקר הבית" ואני יכולה להמשיך ולהביא דוגמאות לרוב, שאינן קשורות לאמריקה בכלל (היא צעירה מכדי שמיתוסים שלה יהיו ארכיטיפיים מספיק בשביל זה).

הנוסע - זה ארכיטיפ. והארכיטיפ הזה כולל בתוכו אישה ובית. האמא שמחכה לבנה שיחזור, או האישה שמחכה לאישה, או אפילו המיועדת, שאיתה ישתקע הנווד. ואם האישה היא אמיתית ולא זו שיש למצואה, עליה לשמור אמונים, ולחכות. זה גם כן חלק מהארכיטיפ. ופנלופה היא חלק משני אך חשוב מהסיפור של אודיסאוס.

אבל אם תמצאי סיפורים על נשים שיצאו לנדוד, יהיה קשה בהרבה למצוא את העזר-שנגדן ששומר על האש, מעשה וסטה.

כך שסליחה, אבל הזלזול שלך בי לא מוצדק, וההתייחסויות למי בונה פיזית את הבית פשוט לא רלוונטיות. השאלה היא מי יוצר את הביתיות. ואם יש תרבות שבה הגבר יוצר את הביתיות, והאישה יוצאת למסעות, אשמח לשמוע. אולם אפילו אצל בנות המוסו הגברים הם אלו שיוצאים למסעות סחר.

לא רק שהידע שלי לא מבוסס על סדרות כאלו, אפילו לא צפיתי בהן.
לא שלך.
של אלה שבשבילן "עקרת בית" היא מושג טעון ושלילי.

אני מסכימה לגמרי שהאשה נתפסה כבונה את הביתיות ברוב התרבויות, ובלי קשר, התבניות הספרותיות שאת מתארת תיארו עולם שחלקו בדיוני לחלוטין וחלקו אפיין שכבה דקיקה של המעמד העליון בלבד.
מאגר ה"ארכיטיפים" כמו שאת קוראת להם לא היה כל כך מצומצם, לא היה מוגבל, ולא היה נחלת הכלל.

כמו כן, אין לבלבל בין "עקרת בית" במובן הספציפי עד מאוד שאליו מתייחסים כאן - לבין התפיסה הכוללת שהאשה היא שומרת הביתיות.
"עקרת הבית" כמושג שחצי מהתרבות שלנו רואה אותו בשלילה - הוא מושג ספציפי, שנולד ספציפית בשנות החמישים למאה שעברה, והשלילה שלו נולדה כמרד בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה.
המושג של שנות החמישים גם הוא לא היה תמים. הוא למעשה נוצר כתוצאה ממאמצים מכוונים לסלק את הנשים מעולם העבודה, שאליו הוזמנו כדי להחליף את הגברים שיצאו למלחמת העולם השנייה.
הנשים גילו אז כוח, עניין, עוצמה, אפשרות להתפרנס בעצמן ללא תלות בגברים, ורצו להמשיך לקחת חלק בחיי העבודה.
אבל הממשלות רצו להחזיר את הגברים למקומם הקודם ולסלק הביתה את הנשים, בבחינת "הכושי עשה את שלו, הכושי יכול ללכת".

במושג הזה מדובר ספציפית בחיים שסובבים סביב הסדר והנקיון בבית, הקניות, הבישול, הכביסה והטיפול בילדים. במו ידייך.
באורח חיים שבו האשה עושה הכל בבית ובעלה מצופה רק ללכת לעבודה ולהביא פרנסה.

היא קמה לפני כולם ומכינה להם ארוחת בוקר, את האוכל לבית הספר/לעבודה, מגהצת חולצות וכדומה, משלחת אותם איש איש למקומו (את הקטנים היא לוקחת לגן), עושה קניות, מנקה, מכבסת, מסדרת, מבשלת צהריים, מטפלת בילדים, הבעל חוזר מהעבודה ומתיישב בכורסא שלו כי הוא "עבד כל היום והוא עייף" אבל היא, שקמה לפניו ולא נחה לרגע, לא נחשבת "עייפה", כי עובדה שהיא ממשיכה להכין את ארוחת הערב לכולם, להיות אחראית על רחצת הילדים והשכבתם (כל הזמן הזה הבעל נח ומטופל) ועל ניקוי הכלים והמטבח, ומשאירה בית נקי ומסודר, ילדים שבעים, נקיים וישנים, והכל מוכן למחר לפני שהיא פורשת לישון.

אלה הם חייה של "עקרת הבית" מהסטריאוטיפ הספציפי הזה.

יש עוד וריאציות על דפוס "עקרת הבית". לא כולן כאלה מדכאות. בהרבה מהן הילדים משתתפים בכל תחזוקת הבית מגיל צעיר מאוד כך שהם הופכים לכוח עזר ולא רק נטל במשך שנים, ובני הזוג ממלאים משימות כגון - הקניות השבועיות בשוק, או שטיפת הכלים אחרי הארוחות וכדומה, כדבר המובן מאליו, כחלק מהתבנית המקובלת באותו מילייה חברתי, לא כטובה מיוחדת שאותו גבר עושה למען אשתו.

לא מדובר באורח חיים שבו את אחראית על יצירת תחושת הביתיות אבל יש לך מבשלת במטבח, מטפלת לילדים, עוזרת לנקיון ולכביסה, ואת מבלה את יומך בטיפוח אישי ובפגישות בבתי קפה עם חברותייך (בין המניקור למספרה).

תאור והסבר מצויינים לגבי שנות ה-50, בשמת.
לי עושה רושם שהסטריאוטיפ הזה בדיוק קיים גם בימינו.
מכירה את השאלה: אז מה את עושה כל היום? (כשאת אומרת שאת עקרת בית).
ולדעתי, הרבה ממעריצות הזבובה המתוסכלות נמצאות בלופ הזה ומקוות שיום אחד יהיו להן את הכוחות להיות עקרת בית מושלמת מהסוג שתיארת כל-כך ברור.

• במסורת פלי-ליידי - להבריק את הכיור!
במה את מנקה כך שבאמת יבריק?
רק לאחרונה התחלתי להשתמש באקונומיקה לצורך זה, ואני לא ממש אוהבת את זה.

ולמען האמת, אפילו בעקבות זאת, הכיור לא ממש מבריק.

מנטה,
עם חזרתנו לשגרה "אחרי החגים" תכננתי לבנות שגרת טיפול בבית. הדף שפתחת מעורר השראה.
תודה!
והמילים:
כאשר הבית נעים, מסודר, מכיל אך ורק את מה ששימושי לנו (בלי כל המטען העודף שאנחנו סוחבים ושמכביד עלינו כמו משקולת לרגלו של אסיר), ויש לי הרגלים שבעזרתם הכל זורם ומתוקתק כאילו "מאליו", זה מאפשר לנו סוף סוף בסיס יציב שאפשר בזכותו לעוף לשמיים
נפלאות ומשמחות!

במה את מנקה כך שבאמת יבריק?
יש לי מטבח חדש, אז לא פייר. אני פשוט עוברת עם נוזל הניקוי לכלים.

מקוות שיום אחד יהיו להן את הכוחות להיות עקרת בית מושלמת
דווקא אני חשבתי שהבעיה בארץ היא לא כל כך ציפיות מוגזמות אלא יותר איך באמת להחזיק משק בית סביר בתנאים בעייתים -
כששני בני הזוג עובדים (או אם בחינוך ביתי - כשאחד מבני הזוג עובד בחינוך הביתי),
כשלא תמיד יש מי שיחנוך אותך וילמד אותך איך לנהל בית. אני למשל יוצאת קיבוץ... והגברים שאמורים לחלוק איתך את האחריות יודעים עוד פחות.

אני למשל יוצאת קיבוץ
גם אני. מכיתה א' שטפנו כל יום את בית הילדים (עבודת בוקר). מאז אני מתעבת שטיפה במים רבים.
הגבר שאיתי, גם יוצא קיבוץ, יודע לנקות לא פחות ממני. ואת העבודה המשותפת הזאת למדנו מההורים שלנו. שני זוגות ההורים היו מסוג השותפים לניקוי הבית.
דווקא אני חשבתי שהבעיה בארץ היא לא כל כך ציפיות מוגזמות
כשאני נפגשת עם חברות טובות שלי בבית, אני רואה שהן ניקו וסידרו לכבוד הביקור. גם אני עושה את זה. בכל זאת, בדפים כמו פליי ליידי, יש לי תמיד תחושה של הגזמה וירידה לרזולוציות הזויות כך שעקרות בית בעלות אישיות מסויימת, יכולות להגיע לרמת תסכול ענקית. זה לא רק בנקיון, תסתכלי על דפי החיוניות והפליאו ותראי את אותן בעיות.

הגבר שאיתי, גם יוצא קיבוץ, יודע לנקות לא פחות ממני
אז את אומרת שבזה אני לא יכולה להאשים את הקיבוץ.
באסה...

_אז את אומרת שבזה אני לא יכולה להאשים את הקיבוץ.
באסה..._
מצווה להאשים את הקיבוץ ככל האפשר

אני עדיין מרגישה שחסר לי בסיס של "ניהול בית" שהיה אמור לעבור מההורים - אבל יכול מאוד להיות שזה בגלל הקושי הארגוני הכללי שלי.
הגבר שאיתי גדל במשפחה מזרחית מסורתית שבה גברים לא עושים כלום בבית. הם אפילו לא לוקחים אוכל - הם יושבים ליד השולחן ומגישים להם בצלחת, כמו לילדים קטנים.

ומה שעוד - את הבסיס הזה שחסר לנו, אנחנו גם לא מעבירים לילדים שלנו.
אז אם לא נתאפס מהר, גם הם יצאו לעולם קלולס לגמרי....

את הבסיס הזה שחסר לנו, אנחנו גם לא מעבירים לילדים שלנו.
באמת שלא חסרות עדויות לילדים שגדלו בבית מבולגן ובגרו להיות מסודרים עד הפרט האחרון, וגם להיפך.
אל תעמיסי על עצמך רגשי אשמה מיותרים...

אני עדיין מרגישה שחסר לי בסיס של "ניהול בית"
אם כבר דגרת על הפליי ליידי ועדיין חסר לך בסיס, אולי תוכלי לפרט איפה את מרגישה שנמצאים המוקשים הגדולים ביותר? איפה הבורות שאת נופלת אליהם שוב ושוב?
כי שגרת בוקר וערב כבר יש לך, לפי תיאורייך.

באמת אחת המסקנות החשובות ביותר שלי היא, שאנחנו חייבות לשתף את הילדים.
ללמד אותם את העבודה, ולשתף אותם בצוות שלנו.
זה גם לטובתם וגם לטובתנו וגם לטובת המשפחה בכללותה.

אם כבר דגרת על הפליי ליידי ועדיין חסר לך בסיס,
לא, עכשיו כן אני מרגישה שאני בונה בסיס טוב.
התכוונתי שאני לומדת מ"ספרים" (=אינטרנט...) ולא באופן טבעי.
מיותר להרחיב כאן, זה לא התחום היחידי שאמור להרכש באופן משפחתי וקהילתי ובמקום לומדים אותו מספרים.

_באמת אחת המסקנות החשובות ביותר שלי היא, שאנחנו חייבות לשתף את הילדים.
ללמד אותם את העבודה, ולשתף אותם בצוות שלנו._
אז ככה: הבן הגדול אלוף בטבלאות אקסל כאילו גדל אצל בשמת ולא אצלי. כל דף משכורת נכנס ומפורק למרכיביו וכנ"ל קרנות הפנסיה.
הבת אלופה בבישול וכשהיא מתגוררת עמנו (בשנה האחרונה למשל) אני פטורה מהעונש. היא אוהבת לבשל למזלי. משהו שהתפתח במהלך הצבא.
כשהיו קטנים, לימדתי אותם לקפל בגדים ולשטוף כלים. את זה שניהם שונאים בדיוק כמוני.

בקיצור, לא נראה לי שיש קשר בין מה שיצא מהם ובין מה שראו מאיתנו או שותפו בילדותם. זה שתהיה להם את המיומנות עוד לא מבטיח שישתמשו בה.

לא נראה לי שיש קשר בין מה שיצא מהם ובין מה שראו מאיתנו או שותפו בילדותם
ראשית, בטח שיש קשר.
הנה, לדוגמא: לימדת את שני הילדים שלך שתי מיומנויות בלבד, שאת שתיהן את שונאת. כלומר לימדת אותם היטב את כל התורה כולה, כולל השנאה. כלולה במחיר.

שנית, זה שילדים נולדים עם נטיות לב ועם כשרונות מסוימים, זה לא מפתיע. יופי. הם לומדים מכל מיני מקומות.

שלישית, זה רק מדגיש כמה חשוב לא סתם "ללמד".

מה העקרונות של הנחלת עבודות הבית לילדים בצורה יעילה?
(יש לי סדנה שלמה על הנושא אז אני מנסה פה לתת כמה נקודות מרכזיות, סתם כי אין לי כוח לכתוב ארוך...)

לסלק מעצמנו לפני כן כל שריד של "תפיסת הקורבן". כל מה שאני עושה - אני בוחרת. אני המלכה בבית שלי, אני הפיה עם השרביט, מה שמדבר אלייך.
להתחיל בקטן. גם עם הילדים. לא משנה מה גיל הילד, להתחיל כאילו הוא תינוק, עם ציפיות ממנו ליכולת של תינוק: להבין שקשה לו, לצפות שלא יצליח לו ולא לבקר, לא לנזוף, לא לתקן, לעודד. לתת משימות קטנות פיצפונות שייראו לו קלות מדי ולהעלות את הרף ככה שכל הזמן זה יהיה "קל מדי".
אם הילד מבקש אתגר - אחלה. אבל זה בא ממנו.
לבקש עזרה, כאשר את עובדת בעצמך. לעולם לא לבקש שיעשו משהו כשאת נחה. אלא אם כן את חולה ובמיטה, ומבקשת עזרה במשהו נקודתי כי את חולה (גם זה = לא לבקש עזרה כשאת נחה).
לבקש משימות שאורכן הכולל עד 3 דקות גג. עם טיימר או אמצעי אחר למדידת זמן שיוכיח שהמשימה נגמרה. זהו.
לקבל גם "לא" בקבלה ובהבנה, אבל מצד שני להקפיד לבקש ככה שלא תקבלי "לא" אף פעם. לכן מדגישה שוב, הדבר הכי הכי הכי חשוב: משהו קטן! קליל! קצרצר! שמהווה עזרה לך כשאת פעילה! שאת מבקשת בטון הנכון, ברגע הנכון מבחינת הילד וכו' וכו'.

הנה, לדוגמא: לימדת את שני הילדים שלך שתי מיומנויות בלבד
אה, לא להגזים. אלו היו רק 2 דוגמאות. ואם את צודקת לגבי השנאה אז למה היא לא שונאת לבשל? למה הוא אוהב לארגן רשימות?
אגב, אני לא באמת שונאת, רק לא אוהבת.

(-:
לא על כל השאלות אפשר לענות בפורמט אינטרנטי, ויש המון דברים שקשורים ביחסי גומלין.
פשוט, אחד הדברים שגיליתי הוא, שאנחנו סופגים דברים - כולל מיומנויות טכניות - ביחד עם הרגש שהיה אצל מי שלימד אותנו. לטוב ולרע.
אני מראיינת המון אנשים שהשתתפו בסדנאות שלי וזה מה שעולה בהרבה שיחזורים שלהם.
זה לא משהו להלקות את עצמנו עליו בגלל העבר.
זה משהו לעבוד איתו: מעכשיו והלאה, אפשר לשים לב. ומעכשיו והלאה, אפשר גם לקחת משהו שאני לא אוהבת ולנטרל אותו מרגשות שליליים, אם הבנתי שספגתי אותם בתור עיסקת חבילה וזה בכלל לא הכרחי לסחוב אותם כל החיים.
(יש לי סיפור על זה )

במה את מנקה כך שבאמת יבריק?
מהתיאורים שקראתי באתר של פליי ליידי, היא מתייחסת לכיור מ stainless steel (נירוסטה?) שנפוץ יותר מחוזותיה ופחות במחוזותינו, ואז מבריקים עם נוזל לניקוי זגוגיות וזה באמת יוצא מבריק. הייתה לי פעם דירה עם כיור ושיש כאלו וזה באמת היה נוח וכיף. אני לא יודעת למה זה לא נפוץ יותר.
כיור לבן באמת קשה יותר להבריק, אולי רק להבהיק (-: