פשטות מרצון

גלי את מוזמנת להסתכל בדף של חיים בגיתה

ועוד פרט חשוב, יש לאיש קטנוע, כך שלא נהיה לגמרי בלתי ממונעים, ועדיין נשלם סכומי עתק לסוכנות הביטוח.
אכן, נטל משמעותי. אך בכל זאת, בחישוב יחד עם כל שאר המרכיבים באחזקת מכונית, שווה. את בעיית הסופר אפשר יופי לפתור עם קטנוע, בכלל חלק ניכר מהסידורים. אפשר גם לעשות הסעות לבני המשפחה, בשיטת הסלמי.

http://www.mako.co.il/news-world/intern ... artner=rss

שלום לאזרח דרור אהבתי את המאמר שלך בראש הדף. גם לדעתי צריך להתמקד בצמצום הצריכה, ובהבאת המודעות לאורח חיים מאוזן שבין האדם למקום ולטבע. " וקצת אמונה " בהחלט שלא תזיק פה. יש לחשוב על המהות ועל המשמעות ולהביט "לסוף דבר בקדמותו". לדעת למצוא את האושר בפשטות

קטע מהמחזה 'כנרת כנרת' של נתן אלתרמן, שממש צועק שאני אעתיק אותו לכאן

קטע גדול, אני עדיין צוחק...

מעתיקה לכאן התכתבות מהדף שלי שקשורה לחיי פשטות:

איך מסתדרים כלכלית עם העניין הזה שיש רק מפרנס אחד? הייתי מאד רוצה לקחת חלק בחינוך ביתי, ובן הזוג (עובד סוציאלי השם ישמור...) ומשכורתו לא תצליח להחזיק אותנו אם ראש למעלה...

הנחת היסוד שאת חייבת את המשכורת כדי לכסות עלויות הכרחיות-איננה הכרחית.
הנחת היסוד שאם הילדים במסגרות חינוך חוץ ביתיות עלות החיים זולה יותר- גם היא אינה הכרחית
כל משכורת שהייתי מקבלת בחוץ (ואינני אשת קריירה בהייטק...),לא היתה מצליחה לממן את עלות המסגרות (שחייבות להיות איכותיות כדי להתחרות באיכות החינוך הביתי)

יש הרבה הוצאות שאפשר להימנע מהן כשאת בחינוך ביתי
למשל:
לחפש מענים לצרכים המשפחתיים בסביבה הקרובה,ואם אין כאלו-אז לעבור דירה.
לחפש יישוב שבו הדיור זול ,להתפשר על בית קטן, ויש אנשים ידידותיים כלבבך
אני מפעילה קח-תן,וכך חוסכת הוצאת ביגוד,צעצועים,כלים,ועוד...
אני יוזמת הפעלת בנק זמן במושב שבו אני חיה. עזרה הדדית בין שכנים יכולה לחסוך הרבה עלויות
אני רוצה להפעיל חוגים ללא תשלום בעצמי וכך לחסוך עלויות. למשל: חוג בישול לילדות ונערות,חוג ריקוד למבוגרים בסגנון "ריו אביירטו"
לא יוצאת לבילויים שעולים הרבה כסף: לא בתי מלון,לא מסעדות,לא מופעי בידור. בעיקר טיולים בטבע וביקורים אצל חברים,פעילויות חברתיות לא פורמליות
קונה מזון בקואופ ומכינה הרבה לבד
לומדת לבקש עזרה במקום לשלם לשירות מקצועי בתשלום
ממחזרת,אוספת גרוטאות,מכינה מתנות בעצמי-ממה שיש
לומדת באמצעות האינטרנט במקום לשלם לסדנאות /ספרים/מטפלים
אמונה באיכות הפשטות והסתפקות במועט יכולה לעזור לדחות סיפוקים מיידיים
מקבצת משימות מחוץ לבית למעט יציאות כדי לחסוך בדלק וזמן נסיעה
מזמנים לסבא וסבתא לעשות יותר ביביסיטרים (ולוקחים בדרך עודפי אוכל מהמקרר של אמא... אין,אין כמו אמא)

נראה לי שכדי לחיות בחינוך ביתי לא צריך עוד משכורת אלא יצירתיות , יוזמה ואמונה בדרך. השמיים הם הגבול כשיש לך חופש בחירה

תודה

שליחה על ידי foog* » 30 יוני 2010, 13:41

תודה tאמא קישור נהדר!!

נעמה, רק עכשיו ראיתי את מה שכתבת. תודה

רוצה להחיות את הדף

נוסעת סמויה כתבה:
_פשטות מרצון, כפי שאני מבינה את המושג, פירושה לנסות לחשוב בצלילות על כל תחומי החיים - מגורים, כספים, אוכל, בריאות, יחסים, פרנסה - ובכל אחד מהם לבחור את מה שעונה על צרכינו האמיתיים.
אם לקחת את האוכל כמשל לכל שאר תחומי החיים - להמיר את הג'אנק-פוד (הבחירה הקלה והאוטומטית, הזמינה, המהירה, התעשייתית, השטחית, שמתחזה לדבר שאנחנו זקוקים לו) באוכל מזין באמת.
בנוגע להוצאות כספיות - למיטב הבנתי, פשטות מרצון אינה זהה לגמרי להסתפקות במועט.
פירושה לקנות בתבונה את מה שבאמת נחוץ לנו. למשל - לקנות דבר אחד שמשמח אותי באמת, במקום עשרה דברים זולים שלא באמת נחוצים לי.
ועניין נוסף - אני חושבת ש-פשטות מרצון פירושה גם לנסות להתפרנס ממשהו שהוא "חלק מהפיתרון ולא חלק מהבעיה"._

סקר קטן -
מהי פשטות מרצון עבורך? האם זה קשור בהכרח לחסכון כספי?

פשטות מרצון עבורי זה לנהוג בחסכנות במשאבים, להנות ממה שזמין וקרוב על פני לחפש רחוק ומסובך.
להנות ממה שיש, מהאנשים בחיי ומיחסי איתם, מהסביבה הקרובה, מההזדמנויות הנקרות בחיי. לומר כן ולקבל את המתדפק על דלתי.

פשטות מרצון הלכה למעשה
חודשי הקיץ משופעים באירועים (כן ירבו) מסיבות, שמחות משפחתיות ואחרות
עם השנים גיבשתי מס' עקרונות לשרוד תקופות כאלה במינימום הוצאות מיותרות.

באופן עקרוני הולכים רק לארועים חשובים ביותר של קרובים נבחרים מדרגה ראשונה, או של חברים אהובים במיוחד - ה"סינון" הזה מאפשר לנו לתת מתנות נדיבות מכל הלב ולא מתוך תחושת מחוייבות.
בגדים/ נעליים/ תכשיטים לארוע אני משאילה לרוב מחברות/ אחותי וכיו"ב כי אני לא קונה יותר מידי מאלה, גם אני משאילה בשמחה כל מה שאפשר.
משתדלת לא לקחת את הילדים לארועים, מה שיסביל אותם (מה יש לקטנים האלה לעשות בארוע המוני ורועש מסוג זה) ויכריח אותנו לתת צ'ק גדול יותר.
משקיעה רק בדבר אחד בהופעה כגון תסרוקת אצל ספר, איפור אצל מאפרת מקצועית, או מניקור פדיקור. בחתונה של אח שלי שילמתי סכום חד פעמי ושכרתי סט תכשיטים מאוד יחודי שלא היה שום טעם לרכוש אותו עבור שמלה שידעתי שאלבש רק פעם אחת.

(-: @}

פשטות מרצון זה לחגוג ארועים משמחים בצניעות. רק עם הקרובים מאד. בלי מסיבות עם מוזמנים, נצנוצים, הליקופטרים , זיקוקי דינור..

משקיעה רק בדבר אחד בהופעה כגון תסרוקת אצל ספר, איפור אצל מאפרת מקצועית, או מניקור פדיקור.
וואו. מעולם לא עשיתי זאת. איפור ושיער וציפורניים רק בחתונה שלי עצמי. לא בחתונות של אחרים. וגם אז זה היה בביתה של מישהי (שיער ואיפור) בשיא הצניעות ובזול.
מסכימה עם יפה ש-
פשטות מרצון זה לחגוג ארועים משמחים בצניעות. רק עם הקרובים מאד. בלי מסיבות עם מוזמנים, נצנוצים, הליקופטרים, זיקוקי דינור...

מסע משפחתי

יער ה

עבורי פשטות מרצון הינה לקחת, או ליתר דיוק, לקבל בדיוק את מה שאנו צריכים מהעולם, לא יותר, אבל גם לא פחות.
זאת התאוריה, וברור שבפרקטיקה זה הרבה יותר מסובך, ודורש תרגול והקשבה.
לרוב זה יהיה קשור בחסכון כספי - לא נקנה איזה מוצר חדש רק כי ראינו פרסומת מרהיבה למוצר, או כי החבר שלנו קנה בדיוק משהו כזה. אולם זה לא חייב להיות תמיד ככה - לדוגמא יותר זול לקנות ירקות רגילים ולא אורגניים, אך זה משפיע לרעה על כדור הארץ (ועלינו) כך שיכול להיות שנוציא יותר כסף עבור משהו 'פשוט' יותר. כמובן - ניתן להתגבר על הבעיה גם בדרך יצירתית יותר - כמו גידול הירקות בגינה הביתית (או בגינה קהילתית אם אין לנו שטח אדמה זמין לידנו), או ללקט (שזה הכי זול, וגם הכי בריא).
המקרה של ירקות אורגניים הינו כמובן רק דוגמא, ובכל החלטה שאנו עושים בחיינו חשוב וכדאי להתבונן ולבחור בדרך שנראית לנו הכי נכונה.
וחשוב לא פחות לזכור שאנו כולנו חלק מהמארג של העולם, ולא לשכוח להנות מהחיים.
עוד כמה ממחשבותי בנידון ניתן לקרוא בבלוג שלי על חיים פשוטים

שוב קראתי את הדף מתחילתו ועד סופו הזמני, איזה תענוג

מחפש קצת דיון על פשטות במובן של רעיונות פשוטים, חשיבה פשוטה, לא לסבך את החיים. פשטות לעומת סירבול.
לא יודע מאיפה להתחיל, מה לומר או לשאול.

טוב, אז הנה, התחלתי
חיפשתי באנגלית בגוגל simple people והגעתי בין היתר לבלוג הזה
מצטט את המשפט הראשון:
Hi Everyone, I’m John Sherry and I think life has become too complicated
האיש החמוד הזה פתח בלוג שבו הוא מחפש אחר חיים פשוטים יותר.

בלוג מלא דפים מעניינים שהספקתי רק לרפרף בהם, ובמיוחד משך אותי הדף הזה - ראיון עם אדם פשוט - כריס ג'יימס

לא יודע מאיפה להתחיל, מה לומר או לשאול.

הנה המקום הכי טוב <לדעתי> להתחיל.

http://www.youtube.com/watch?v=[po]6Hlw 9ldThs[/po]

לראות שקיעות כל יום, להסתכל ולעמוד לפעמים ולא לחפש משהו, לחיות את היום. באהבה.

קצת ממשיכה, לפעמים הרצון הזה לחיות בפשטות מסבך את המחשבה שלנו כי אנחנו טרודים באיך נחייה פשוט יותר ואז הכל כבר הרבה פחות פשוט.

לפנות מקום .

על רעיונות פשוטים, מתוך הבלוג real simple people

_להנות ממה שזמין וקרוב על פני לחפש רחוק ומסובך.
להנות ממה שיש, מהאנשים בחיי ומיחסי איתם, מהסביבה הקרובה, מההזדמנויות הנקרות בחיי. לומר כן ולקבל את המתדפק על דלתי._

עוד לפני שאני צוללת לקרוא - הגעתי לכאן כי נראה לי שכך חייתי תמיד, כך חונכתי וכך התרגלתי. לא נהנית מצריכה, נהנית מכל מה שהפוך לצריכה.

מה הפוך לצריכה?

הכירצ

שליחה על ידי אחת* » 09 מאי 2011, 03:09

יצירה, בריאה. לעתים קרובות אני פשוט חושבת על מה אני צריכה ומחכה שהוא יופיע, אם הוא לא מופיע אני מניחה שהוא לא כל כך נחוץ.

מה הפוך לצריכה?
קיום שלם.

מה הפוך לצריכה?

לכישה

שליחה על ידי ...* » 09 מאי 2011, 16:22

מה הפוך לצריכה?
הסתפקות. או אולי סיפוק.

נהנית מכל מה שהפוך לצריכה
מעניין לקרוא את הפרשנויות.
הכוונה שלי היתה - מיצוי, ניצול יעיל של משאבים קיימים.

מה הפוך לצריכה?
יצור או יצירה אולי

מה הפוך לצריכה?
נתינה

נתינה.
יפה @}

http://www.calcalist.co.il/local/articl ... 51,00.html

היידמרי שוורמר, בת 70, בחרה לפני 16 שנה לחיות בלי כסף, בלי ארנק, בלי חשבון בנק, בלי פנסיה. ומאז היא חיה טוב.
כתבה מעניינת ומעוררת השראה.

_אני מפעילה קח-תן, וכך חוסכת הוצאת ביגוד, צעצועים, כלים, ועוד...
אני יוזמת הפעלת בנק זמן במושב שבו אני חיה. עזרה הדדית בין שכנים יכולה לחסוך הרבה עלויות
לא יוצאת לבילויים שעולים הרבה כסף: לא בתי מלון,לא מסעדות,לא מופעי בידור. בעיקר טיולים בטבע וביקורים אצל חברים,פעילויות חברתיות לא פורמליות
קונה מזון בקואופ ומכינה הרבה לבד
לומדת לבקש עזרה במקום לשלם לשירות מקצועי בתשלום
ממחזרת,אוספת גרוטאות,מכינה מתנות בעצמי-ממה שיש
לומדת באמצעות האינטרנט במקום לשלם לסדנאות /ספרים/מטפלים
אמונה באיכות הפשטות והסתפקות במועט יכולה לעזור לדחות סיפוקים מיידיים
מקבצת משימות מחוץ לבית למעט יציאות כדי לחסוך בדלק וזמן נסיעה
מזמנים לסבא וסבתא לעשות יותר ביביסיטרים (ולוקחים בדרך עודפי אוכל מהמקרר של אמא... אין,אין כמו אמא)_

חיסכון כספי זה לא פשטות. מבחינתי אין קשר ישיר ביו השניים. התעסקות בחיסכון כספי רחוק מלהיות פשטות.
יותר קל לי להגיד מה היא לא פשטות, פשטות מבחינתי זה משהו הרבה יותר עמוק, צניעות פנימית. ומתחלקת לחומרית ורגשית.
אני בקלות הגעתי לפשטות חומרית, לפחות איך שאני מבינה אותה (מסתפקים במעט אבל איכותי). מאוד רוצה להגיע לפשטות רגשית (להיות בן אדם פשוט ושמח וטוב לב כמה שרק ילדים יכולים להיות...)

בעיני פשטות היא משהו שאני שואף אליו בכל הרמות של חיי, החל בפיזי, והמשך בנפשי ורוחני.
אין ספק שפשטות פיזית היא לא חזות הכל. אולם עבורי זהו מקום "פשוט" וקל להתחיל ממנו. להוריד את רמת הצריכה, למחזר, לתקן (כל הRים של הפרמהקלצ'ר: Refuse, Reduce, Reuse, Repair, Recycle ובטח אפשר להוסיף עוד). אלה גם דברים שיותר קל למדוד ולהבחין בהם - אני מסתכל על חשבון הנייד שלי ורואה שהורדתי בשימוש בו, מסתכל על החשבונות מהמכולת או סופר ורואה איפה וכמה שיניתי בהרגלים. אלו גם דברים שטובים לנו וטובים לעולם.
אולם כמו שהמטרה של חיים בריאים היא לא רק לחיות חיים ארוכים, אלא גם לחיות חיים בעלי משמעות, בעלי תרומה לעולם, כך גם בפשטות צריך לדעת (להבנתי כמובן) לעבור בשלב כלשהו מעבר לפיזי, ולשאוך לחיים פשוטים בכל הרמות, בהרמוניה עם העולם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

צמצום ופשטות במידה שמתאימה לכל אחד היא דבר נפלא!
קראתי כאן ונהניתי מאד, יש כמה דברים שגם אצלנו עושים, וכמה שאוכל לאמץ מעכשיו, וכמובן שגם כמה שקיצוניים מדי בשבילי... אבל כמו שכתבתי - שכל אחד ימצא מה שמתאים בשבילו וזה כבר עושה הבדל!

אשמח מ-א-ד אם תשתפו בטיפים שלכם בדף הפייסבוק שלנו - אוסף הנקודות הירוקות של פרויקט אסיף (חפשו שקיות אסיף בגוגל כדי לדעת עוד על הפרויקט)
כבר קיבלתי פידבקים שמישהו נכנס להוסיף טיפ, ואימץ טיפ שקרא, לדעתי זה דבר נפלא!

http://www.facebook.com/note.php?[po]note id[/po]=294408287258613

שליחה על ידי נגה* » 29 ינואר 2012, 00:00

אולי זה הדף המתאים לשתף במשהו שכתבתי?

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/331/ ... =1&cat=479

נגה, מסכימה עם כל מילה
קיוויתי שהמחאה החברתית הבאה תהיה נגד הבנקים, אחת הפרסומות שהכי עצבנו אותי במשך תקופה ארוכה זו של בנק לאומי : " עד 60000 שקלים ואתה מאושר", ולשם מה הם מציעים לקחת הלוואה ? מילא אם היה מדובר בקניית בית, לפעמים גם אוטו איננו בגדר מותרות, אבל הפרסומת דיברה על נסיעה לחו"ל. ואני חשבתי על האנשים שמשעבדים את החיים שלהם לעוד ועוד הלוואות חסרות תכלית, הפרסומת כמובן איננה מזכירה במילה את הריבית הגבוהה המתלווה להלוואה החביבה.
כל שיחת טלפון לבנק, בכל פעם שהכנסתי את הכספומט שלי למשיכת מזומן, קפצה אליי ההצעה הכביכול נדיבה לקחת הלוואה, שלש פעמים הם שלחו לי צ'ק הלוואה הביתה, לכבוד יום ההולדת או אני לא יודעת מה, רק לחתום מאחור ואני אהיה "מאושרת" כמובן. בשיחות טלפון אני מבקשת מראש מהפקיד שלא יציע לי הלוואות ומוסיפה בהתגרות שהסיבה שהחשבון שלנו מנוהל כל-כך יפה הינה כי מעולם לא הקשבנו לשטויות שלהם. השיטה שלהם היא לשכנע אותנו לשים כסף בחיסכון עם ריבית של 0.00 משהו בסוף, ואז כשניתקע בלי כסף הם מיד מציעים את ההלוואות המדהימות שלהם עם ריבית של רק 10% .

מאד מתחבר לעקרונות האלה אבל לא מבין איך אפשר לחיות כך מבלי להצטייר כמוזר בקהילה בה אני חי (בגלל זה אני מעדיף להישאר פלוני אלמוני...), האם יש למישהוא מושג לגבי קהילות, ישובים ומקומות החיות בארץ לפי העקרונות של פשוטות מרצון. כל מידע ממש יעזור לתהליך שאני רוצה לעבור.

בד״כ בערים יש מקום לשונות בין האנשים, להתארגנויות וליוזמות אקולוגיות.

לא מבין איך אפשר לחיות כך מבלי להצטייר כמוזר בקהילה בה אני חי.
תראה, אתה לא חייב להחצין את זה.
אתה גם לא חייב להגדיר בקול רם את מה שאתה עושה כ"עיקרון הפשטות מרצון".
למשל:
הרבה מהבילויים האהובים עלי הם מאוד פשוטים: פיקניקים עם אוכל פשוט, רכיבה על אופניים, הליכות והסתובבויות בטבע, ולפעמים קמפינג.
וכולם סביבי יודעים שזה מה שאני אוהבת, אבל אני תוהה כמה מהחברים שלי מחברים את זה לשאיפה שלי לפשטות מרצון. זה פשוט מה שאני אוהבת.
אפשר להיות משתמש נלהב של אתר אגורה, יד-שניה ודומיהם, בלי לעשות מזה איזה עניין גדול לשום צד. ומי ישים לב, או יידע, או יהיה לו אכפת, מאיפה הכורסה השניה שלך? או הכוננית? או הבגדים?

האם יש למישהוא מושג לגבי קהילות, ישובים ומקומות החיות בארץ לפי העקרונות של פשוטות מרצון.

הייתי ממליצה על הקהילה שלי אבל סיכויים טובים שהיא לא תתאים לך (דתית ובהתנחלות)

לי מאוד נוח כאן כי כמה שאנחנו בפשטות יש כאן אנשים שהם הרבה יותר. יש לבנות שלי חברות שבחופש לא עושות כלום, ממש כלום, כך שאני מרגישה ממש עשירה שאני רושמת אותן לבריכה בישוב הסמוך וכנראה גם ניסע ליומיים עד ארבעה ימים חופש בצפון או בירושליים. חופשות כאן למשל נעות בין משפחות שלא נוסעות לשום מקום אף פעם לבין משפחות שנוסעות לכמה ימים עם הילדים לצפון (לינה בחוץ או חדרי אירוח) או זוג שהולך לצימר בצפון ללילה או שניים - זה החופשות הכי יוקרתיות. על חו"ל כמובן אין מה לדבר (שילוב נהדר של אידיאולוגיה ואין כסף (-8 )
יום הולדת כולם מביאים מתנות בגרושים, כמובן שאין תוכנית מיוחדת שעולה הון, קניות כאן כולם עושים ביד שנייה, שני רכבים לאף אחד כמעט אין, הרבה משפחות בלי רכב בכלל, מעט מאוד וילות ומשפחות שגרות 6 נפשות ב-48 מ"ר .

מאוד נוח כי אין גם על מי להסתכל ולילדים אין כמעט דרישות כי הם לא מכירים סגנון אחר.

שליחה על ידי אביבה* » 27 מאי 2013, 18:20

למה זה נשמע לי מעורר קנאה?

ומי ישים לב, או יידע, או יהיה לו אכפת, מאיפה הכורסה השניה שלך? או הכוננית? או הבגדים?

תלוי איפה הבנאדם גר ועם איזה אנשים הוא מסתובב.
תמרוש, נראה לי שאת לא יודעת איזה חלק ענקי באוכלוסייה חי ברמת חיים גבוהה בטירוף (בלי קשר להכנסה בפועל) בשם ה"שופוני".

לא מבין איך אפשר לחיות כך מבלי להצטייר כמוזר בקהילה בה אני חי.

מלבד מה שאמרו קודם, שבאמת לא חייבים להחצין את השאיפה לחיות פשוט יותר ופחות במרדף אחרי החומרי, תופתע לדעת שאתה לא לבד. יש הרבה (א)נשים בקבוצות פייסבוק שמתלבטים ומתלבטות באותן שאלות בדיוק. אני מכירה את הדף הזה, שהוא יחסית טרי וחדש, ומקדם את אותם ערכים בצורה גלויה ועם פידבקים טובים: https://www.facebook.com/haisha.shehifsika

מעוניינת לספר לכם על מיזם חדש שפתחנו בנושא פשטות מרצון.
היננו בעלי נגריה בשם רימון נגרות אישית מייצרים בעיקר ארונות מטבח אך לא רק. רב סוגי עבודות הנגרות.
תמיד הפריע לנו שהעץ בו אנו משתמשים הוא אינו 100 אחוז טבעי.
העץ תמיד מעורב בהרבה מאוד דבקים מסוגים שונים.
כך שטבעי הוא לא.
אך מה לעשות עקב התדלדלות במשאבים, עץ הפך להיות משאב שהולך וחסר יותר ויותר בעולם.
עם כל הרצון הטוב זו מציאות שלא ניתן להתעלם ממנה.
לכן התחלנו לבנות ארונות מטבח מעץ ממוחזר.
האמת...שאריות של משטחי עץ ישנים ומשומשים.
אשר מקבלים הרבה חום ואהבה.
עבודת שיוף מאסיבית ושכבות הגנה.
והתוצאה- יפה באופן בלתי רגיל.
נראים משמעותית הרבה יותר טוב מכל הארונות מטבח שראיתי.
דווקא העץ הישן מקבל גוונים שונים לחלוטין.
החיבור בין הגוונים השונים ניתנים רק בעקבות הזמן והשנים ובעיקר בעקבות השמש.
אחרי שיוף והורדת השכבה החיצונית השרופה מקבלים מראה יפה במיוחד ואפילו נדיר.
לכן אם אתם מחפשים מראה פשוט ואקולוגי לארונות מטבח שלכם כדאי לקחת זאת בתור אופציה.
תודה
צאלה סבן

כבר כמה חודשים, מאז הסגר הגדול, מאז תחילת האבטלה הגדולה, שמנקרות בי מחשבות מטרידות על פשטות מרצון.
עד לקורונה הרגשתי בפשטות מרצון שלנו בין השאר מין שיכרון ניצחון, הערמה על כל המפרסמים ההם, כל רודפי הבצע שחושבים שאני ככה אפול בקלות למלכודת שלהם. נה-נה לכם, הבאתי איתי אוכל מהבית, אני לא אכנס על הדרך לבית קפה שלכם רק כי תקעתם לי אותו מול העיניים וחשבתם שאני שבויה שלכם. אני חכמה יותר. הא-הא, אני יכולה להתגלגל עם הילדים על הדשא ולעשות חיים משוגעים, אני לא הלכתי שולל אחרי התעתוע שלכם שפעילות בחופש זה דווקא ללכת להצגה, שגם היא בטח רוויית פרסומות סמויות.
פתאום בקורונה בעלי העסקים האלה שעושים שמיניות באוויר כדי להשיג לקוחות התגשמו לנגד עיניי כבני אדם. כשכל אלה מרטו את שערותיהם מרוב ייאוש, העצירה לקפה על הדרך כבר לא נראתה לי כמלכודת מתוחכמת אלא כמשחק חברתי נכון ומשתלם, בכל הרבדים. יחסי אנוש. לא להחזיק את הכסף שלי קפוץ בידי אלא לתת לו לעבור מיד אל יד, לצרוך ולמכור, ואפשר אפילו לחייך זה אל זה תוך כדי. פעם אני אמכור ואתה תקנה, פעם אתה תמכור ואני אקנה. ככה שנינו נוכל להתקיים.
פתאום נפל לי אסימון שאם כל החברה שלי הייתה מאמצת את עקרונות הפשטות מרצון שלי, מגוון הדרכים של אדם לפרנס את עצמו היה מצטמצם פלאים. ורבים לא היו מצליחים להחזיק את עצמם מעל המים.
אני עדיין חושבת שהאקולוגיה מעדיפה שכולנו נצרוך הרבה פחות, אבל אני כבר לא ממש חושבת שהחברתיוּת האנושית באמת מרוצה מהשאיפה של אדם לדאוג לעצמו בכוחות עצמו, לבשל לעצמו, לבדר את עצמו, ולהיות צרכן הו כה חכם.

שליחה על ידי למ* » 27 אוגוסט 2020, 07:29

מעניין מאד שולמית.

בתחילת הקורונה לא קניתי כלום חוץ מסופר. בסגר זה היה קל. ההוצאות ירדו דרמטית.
כיום אני מרגישה מצווה כשקונה מבעל עסק. צדקה בדרגה גבוהה היא לאפשר לאדם להתקיים ולא להזדקק לבריות. וכמו שכתבת- קשר בין אנשים. קנה ממני ואקנה ממך.
כתבת מדויק.

כנראה צריך איזון. מול הצריכה המטורפת לעצור. וכשדברים נעצרים להניע
ובעיקר להיות מותאמת עם המשאבים שלי (לחסוך , לא להוציא כל שקל על צריכה, בטח לא לקנות כשאין מהיכן)

לראות למה אני קונה. והאם תלויה בזה
ולזנוח הסתכלות של הרבה כסף= "הצלחה בחיים"

הדף הזה חשוב . אפילו מעצם שמו.

אם כל החברה שלי הייתה מאמצת את עקרונות הפשטות מרצון שלי, מגוון הדרכים של אדם לפרנס את עצמו היה מצטמצם פלאים. ורבים לא היו מצליחים להחזיק את עצמם מעל המים.
ברוכה הבאה לעידן הפוסט-מודרני

את לא הראשונה שנתקלה בבעיה הזאת. כבר כמה שנים שאנשים מתחומים שונים, בעיקר כלכלה, מתחילים לדבר על עבודה ועל זמן-עבודה כעל משאב מוגבל שיש להשתמש בו בחכמה - ולפזר אותו בהגינות.
לא סתם ממשלת צרפת, למשל, הגבילה בחוק את שבוע העבודה שלה ל- 35 שעות.

העובדה היא שכדי לספק את צרכנו היותר-חיוניים, יש צורך בהרבה פחות אנשים מאלה שמסומנים בתרבותינו ככשירים ו"צריכים לעבוד".
כך שיש בעולם פחות עבודה מאנשים שמחפשים אותה.
וכך קורה שסקטורים מרחבים במשק מתבססים של המצאת שווקים למוצרים מומצאים שמעט אנשים באמת צריכים או רוצים, כדי לייצר פרנסה יש-מאין.
יש ספר בנושא שהתחלתי לקרוא והיה נורא מעניין ולא גמרתי... נדמה לי שקוראים לו Time.

ממליצה לך להתחיל לקרוא ולחשוב על הנושא של עבודה כמשאב מוגבל, ועל המודלים של שכר אוניברסלי בסיסי - Universal basic income.
אני מאמינה ששכר בסיסי נתון לכל אזרח ואזרח הוא הכיוון שאנחנו צריכים ללכת בו.
צריכה ללכת עכשיו אז לא אוכל להשאיר רפרנס, אבל אם את מעוניינת, אשמח אם תחפשי ותצרפי לפה כמה לינקים בנושא.

שולמית, העלית מחשבות מאוד מעניינות @}

ראשית, אני מרגיעה <את עצמי>, שמסתבר, שרוב האנשים לא רוצים לבחור ב פשטות מרצון
ו... כן, אני ממש מזדהה עם הרצון לצרוך, בעיתוי כזה.

בשיא הסגר, קנינו 5 כרטיסי כניסה לפינת חי שאנחנו מגיעים אליה מידי פעם אם הילדים. חשבנו לעצמנו שאם המזומן עכשיו יעזור לו, ניתן אותו, כתרומה, ואם בהמשך יזדמן לנו להגיע - נבוא בכיף.

באופן דומה, שכרתי באותו העיתוי שירות משכנה כאן. לא תיכננתי מראש להוציא כסף על השירות הזה אבל שמחתי לקבל ובירכתי את התשלום שהעברתי בלבבי ובפי שיהיה זרז לעוד תנועה של הזמנות שתגענה...

במקום לצרוך "מותגים" ושאר ירקות, לפקוח עיניים מסביב ולפרנס אנשים טובים שלצידנו...

שמחה מאוד לראות פה תגובות חכמות. אתייחס בע"ה אחרי שבת @}

_כנראה צריך איזון. מול הצריכה המטורפת לעצור. וכשדברים נעצרים להניע
ובעיקר להיות מותאמת עם המשאבים שלי (לחסוך , לא להוציא כל שקל על צריכה, בטח לא לקנות כשאין מהיכן){{}}_
כן... תודה לך. נהניתי לקרוא את דברייך.

אני מרגיעה <את עצמי>, שמסתבר, שרוב האנשים לא רוצים לבחור ב פשטות מרצון{{}}
אכן. זה המזל שלנו P-:

במקום לצרוך "מותגים" ושאר ירקות, לפקוח עיניים מסביב ולפרנס אנשים טובים שלצידנו

העובדה היא שכדי לספק את צרכנו היותר-חיוניים, יש צורך בהרבה פחות אנשים מאלה שמסומנים בתרבותינו ככשירים ו"צריכים לעבוד"{{}}
זהו זה. חד וממוקד. זה הגורם לכך שאם לא אקנה משהו מיותר, למישהו אחר לא יהיה כסף לקנות משהו נצרך.
ולמרות שהחבר'ה האלה שלך יודעים לנסח את הבעיה נהדר, אני די דואגת מהפתרונות שהבאת בשמם (סליחה שלא קוראת אותם במקור... גדול עלי כרגע...).

שכר בסיסי נתון לכל אזרח ואזרח
נדמה לי שזה דבר שהאנושות ניסתה, והתוצאות לא היו מלבבות, בלשון המעטה... (אבל אולי אני מפספסת משהו?)
הגבלה מלמעלה של זמן העבודה... את ההצדקה אני מבינה לגמרי (שהרי בשמה באתי להיאנח כאן, ואת הסברת לי את האנחה שלי יפה מאוד), אבל בוא'נה, זה מה שאנחנו רוצות? נדמה לי שלצד התועלת, זה עלול לפגוע בנו אנושות. זו חסימה של כוחות חיים.
תניח את העט איינשטיין, תן למישהו אחר להמשיך לעבוד בשעות הקרובות על העניין הזה של היחסות, נגמר הזמן שלך להיום.
תבטלי את הפגישה עם זוג ההורים ההוא לידלוף, את בטיים-אאוט.
אתם שם, גאונים, תפסיקו לפתח את ההמצאות החדשות שלכם שיוציאו אותנו מהמחלה או מהבדידות או מהמינוס, הממשלה רוצה לפזר את יכולת הפיתוח שלכם על עוד כמה אנשים.
יש לזה סיכוי להצליח?
לא יודעת. תוהה.

משום מה נזכרתי בדברים של יונת בדף אתר חופשי{{}}. לא בטוחה עד כמה זה קשור, אבל בכל זאת אני רוצה להעתיק אותם לפה:

כששומעים על הרעיון הזה לראשונה, יכול להתעורר חשש שהגולשים באתר ינצלו את הכוח שלהם לרעה.
בעמקי נשמתנו ברור לנו שמעבר לפחד נמצא חופש. (מרילין פרגוסון){{}}

חינוך חופשי.{{}} ומה אם הם לא ילמדו חילוק? או יתמכרו לטלביזיה?
שוק חופשי.{{}} ומה אם המחירים יעלו מעבר לסביר? או שאף אחד לא ייצר בגדים?
תוכנה חופשית.{{}} ומה אם יכניסו בה שגיאות? או אם איש לא יתחזק אותה?
מדינה חופשית.{{}} ומה אם אזרחים ינצלו את החופש שלהם כנגד המדינה עצמה? או אחד נגד השני?

כל החששות האלה הם מבוססים – הדברים האלה באמת קורים. אבל הם קורים גם בחינוך תעשייתי, בכלכלה קומוניסטית, בתוכנות מסחריות ובמדינות רודניות. וכל הדברים שעלולים לקרות באתר חופשי קורים גם בערוצי תקשורת אחרים, כולל בעיתונים מודפסים על נייר (אפילו אקולוגי).

אבל מסתבר שדווקא כשיש חופש, הדברים נוטים להגיע לאיזשהו איזון. אולי הדרך לשם היא לא צפויה ולא תמיד קלה, אבל בלי לעבור אותה לא ניתן ליצור את כל הדברים שמערכות חופשיות כאלה יוצרות במציאות.

משהו בהדבק השתבש איכשהו, ועכשיו אני גם לא מצליחה לערוך.
אמור להיות:
שוק חופשי.{{}} ומה אם המחירים יעלו מעבר לסביר? או שאף אחד לא ייצר בגדים?

אני לא מאמינה, זה שוב השתבש. איזה מין באג מטורף זה?
טוב, מי שתרצה תלך לקרוא את יונת בדף ההוא.

בקיצור, מה שאני באה להגיד. יונת אמרה
אבל מסתבר שדווקא כשיש חופש, הדברים נוטים להגיע לאיזשהו איזון
ואילו החבר'ה שאת מצטטת אומרים שלא, שהדברים הגיעו לחוסר איזון, וצריך איזה אח גדול שיעשה סדר מלמעלה. אני מעדיפה שמה שיונת אומרת יהיה נכון

_תניח את העט איינשטיין, תן למישהו אחר להמשיך לעבוד בשעות הקרובות על העניין הזה של היחסות, נגמר הזמן שלך להיום.
תבטלי את הפגישה עם זוג ההורים ההוא לידלוף, את בטיים-אאוט.
אתם שם, גאונים, תפסיקו לפתח את ההמצאות החדשות שלכם שיוציאו אותנו מהמחלה או מהבדידות או מהמינוס, הממשלה רוצה לפזר את יכולת הפיתוח שלכם על עוד כמה אנשים._
לגמרי.
שולמית אני מסכימה איתך לגבי הסכנה בהגבלת שעות האנשים וניסיון להנדס הכל מלמעלה
אם כי לא ממש הבנתי למה תמרוש רוש התכוונה

באיזה מדינה דמוקרטית נתנו משכורת בסיס לכל אזרח?
לגבי הדוגמאות עם האיינשטיין, אני לא חושבת שהן רלוונטיות, אף אחד לא התכוון לזה. לא נראה לי שיש הורה שעובד שלא מבין שקיצור שעות העבודה זה הדבר היחיד שהגיוני

הטיעון נגד הגבלת זמן לא משכנע אותי, כי ממילא חוקרים וממציאים אחראים על הזמן שלהם (אני מכירה המון אקדמאים שמגיעים באמצע הלילה להאכיל את התולעים שלהם או למדוד משהו), ושכירים אנשי משרדים ישמחו לדעתי לשבוע קצר יותר.

באיזה מדינה דמוקרטית נתנו משכורת בסיס לכל אזרח?
לא היה ניסוי מלא.
היה ניסוי בפילנד, או אחת השכנות שלה, ובעוד מקום, לא זוכרת.
זה נשמע נחמד על הנייר, הקטע החזק הוא, מאיפה יגיע הכסף?
לזה אין פתרון.

שליחה על ידי למ* » 31 אוגוסט 2020, 17:26

(הפלונית הראשונה היא אני)
אני אישית לו הייתי מקבלת משכורת בסיס לא הייתי יוצאת לעבודה.
מי ירצה לעבוד ולשלם מיסים גבוהים כדי לממן את כל מי שלא עובד ומקבל משכורת בסיס? גם ככה המיסים כאן גבוהים מאד.
האופי כאן הוא לא של סקנדינביים ואף אחד לא רוצה להיות "פראייר"

יולי קו את אומרת שחוקרים וממציאים ישמחו לחקור בחינם? אבל למה זה הוגן שיעשו את זה?

לא נראה לי שיש הורה שעובד שלא מבין שקיצור שעות העבודה זה הדבר היחיד שהגיוני
מי שרוצה מקצר גם היום. לא צריך לחכות שהממשלה תקצר לכולם.
אני בעד לעודד משרות חלקיות, אני חושבת שזה יעשה נהדר לדור הצעיר שהיום גדל לבד מול הטלויזיה, ולהורים העייפים. אבל לא להכריח לעבוד פחות

טוב, התבלבלתי כשנכנסתי לזה בכלל. אני חושבת הפוך לגמרי מהאלמוניות, שולמית ולמ. אבל לא אכנס לזה

אאוץ'. אם כולנו כאן נחשוב אותו דבר, על מה יישאר לנו לדבר?
תישארי...
(מצטערת שאני לא מגיבה לשום דבר מעבר, אני אדם איטי. צריכה עוד לחשוב על הדברים.)

כאם לתינוקת, בדיוק קיימתי שיחה על שעות העבודה
ובכן, כמות השעות המוגדרת בחוק תמשיך להיתפס כמינימלית על ידי מעסיקים, עד שהריבון יגדיר אחרת. לא בגלל שהתפקיד מחייב אלא כי קיימת אי - סימטריה ביחסי הכוחות.
וכמו שנקבע שכר מינימלי יש מקום לבחון אילו נורמות אנו מגדירים, כחברה, ולעגן אותן בחקיקה.
נכון להיום הזכויות לעובדים בישראל רבות (נטל למעסיק) אך יש עוד מה לשפר....