רווקים רווקות

[יערת_דבש*]

יש כבר הענות לא קטנה, בהנחה שכל מי שנענה גם יגיע- משהו כמו שישה (גם בחור אחד).

[יערת_דבש*]

יש כבר הענות לא קטנה, בהנחה שכל מי שנענה גם יגיע- משהו כמו שישה (גם בחור אחד).

[נאוה_פרנס*]

לאפיס לאזולי
יש כמה סיבות שמונעות ממני להגיע למפגשים.

הראשונה והכי חשובה היא: סיגריות
אי אפשר לעשן ברדיוס דיי גדול ממני ונמאס לי לריב עם אנשים.

מעבר לזה, הרבה יותר פשוט לי לחשוב על מפגש בצפון

אבל ברצינות - זה בעיקר הסיגריות.

מעבר לזה, את יכולה להתקשר (קחי מ שקט חם את הטלפוונים) ואפילו לבוא לבקר אותנו.

[נאוה_פרנס*]

לאפיס לאזולי
יש כמה סיבות שמונעות ממני להגיע למפגשים.

הראשונה והכי חשובה היא: סיגריות
אי אפשר לעשן ברדיוס דיי גדול ממני ונמאס לי לריב עם אנשים.

מעבר לזה, הרבה יותר פשוט לי לחשוב על מפגש בצפון

אבל ברצינות - זה בעיקר הסיגריות.

מעבר לזה, את יכולה להתקשר (קחי מ שקט חם את הטלפוונים) ואפילו לבוא לבקר אותנו.

[מיה_גל*]

הראשונה והכי חשובה היא: סיגריות
אוי, בכלל לא חשבתי על זה.
גם אלי אי אפשר להתקרב עם סיגריות...
יערת, מה עומד לקרות במפגש בהקשר זה?

ואפילו לבוא לבקר אותנו
עשה אעשה ובשמחה רבה
תודה

[מיה_גל*]

הראשונה והכי חשובה היא: סיגריות
אוי, בכלל לא חשבתי על זה.
גם אלי אי אפשר להתקרב עם סיגריות...
יערת, מה עומד לקרות במפגש בהקשר זה?

ואפילו לבוא לבקר אותנו
עשה אעשה ובשמחה רבה
תודה

[יערת*]

ביקשת- קיבלת:
המוזמנים מתבקשים לא ל-

[יערת*]

ביקשת- קיבלת:
המוזמנים מתבקשים לא ל-

[אילת_מ*]

יערת, כתבתי, לך מייל, הקיבלת?

[אילת_מ*]

יערת, כתבתי, לך מייל, הקיבלת?

[יערת*]

שלא מתוך האאוטלוק אינני מצליחה לקרוא את המיילים שלי.
אני במחשב זר,
אקרא מחר.
יערית.

[יערת*]

שלא מתוך האאוטלוק אינני מצליחה לקרוא את המיילים שלי.
אני במחשב זר,
אקרא מחר.
יערית.

[שקט_חם*]

באמת, אני קולטת כמה אני מנותקת מהכל, מכל מה שקרוי "חיים". אין אף יציאה בערב, עכשיו גם לא בבוקר, אין מפגשים חברתיים. חוגים. כלום.

דווקא המחשבה לעבור ללוטן נוטעת בי תקווה ששם נמצא סביבה תומכת לשי, כזו שתאפשר לי להתאוורר קצת. תמשיכו לחיות כולכן.

[שקט_חם*]

באמת, אני קולטת כמה אני מנותקת מהכל, מכל מה שקרוי "חיים". אין אף יציאה בערב, עכשיו גם לא בבוקר, אין מפגשים חברתיים. חוגים. כלום.

דווקא המחשבה לעבור ללוטן נוטעת בי תקווה ששם נמצא סביבה תומכת לשי, כזו שתאפשר לי להתאוורר קצת. תמשיכו לחיות כולכן.

[פלוני_אלמונית*]

שלום רב,
שמי דוד, אני בן 55, גרוש עם שתי בנות נשואות.
אני גר בקצרין, ומעונין להכיר אשה טובה ומסורה, להכרות רצינית.
אני נכה צה"ל, החולה בהלם קרב, וחשוב לי לחיות עם משהי, ביחד.
לא חייבים להתחיל מיד לחיות יחד, אפשר גם להתחיל לאט לאט ולראות לאן הקשר
יתפתח.
בהצלחה לשנינו, דוד. ליצור איתי קשר רק בטלפון שמספרו: 04- 6850528
או, 054-2234211.

[פלוני_אלמונית*]

שלום רב,
שמי דוד, אני בן 55, גרוש עם שתי בנות נשואות.
אני גר בקצרין, ומעונין להכיר אשה טובה ומסורה, להכרות רצינית.
אני נכה צה"ל, החולה בהלם קרב, וחשוב לי לחיות עם משהי, ביחד.
לא חייבים להתחיל מיד לחיות יחד, אפשר גם להתחיל לאט לאט ולראות לאן הקשר
יתפתח.
בהצלחה לשנינו, דוד. ליצור איתי קשר רק בטלפון שמספרו: 04- 6850528
או, 054-2234211.

[יערת_דבש*]

אני מרגישה רוח של רתיעה מה"מעגל הקשבה".
אל דאגה- שום דבר כפוי.
רק כנסיון לפתיחה.

וגם-
כל אחד יכול להביא רעיון איתו.

[יערת_דבש*]

אני מרגישה רוח של רתיעה מה"מעגל הקשבה".
אל דאגה- שום דבר כפוי.
רק כנסיון לפתיחה.

וגם-
כל אחד יכול להביא רעיון איתו.

[אדם_א*]

בנות ובנים, האם מישהו מתכנן להגיע למפגש ביום א' מת"א?
אם כן- אשמח לטרמפ. תודה @}

[אדם_א*]

בנות ובנים, האם מישהו מתכנן להגיע למפגש ביום א' מת"א?
אם כן- אשמח לטרמפ. תודה @}

[טלטל*]

הי, האם כל אחדיכול לבוא למפגש? אני גרושה+1 , ומעוניינת להכיר חברים באופן כללי, האם הבנתי נכון? זה יוכל להתאים לי?

[טלטל*]

הי, האם כל אחדיכול לבוא למפגש? אני גרושה+1 , ומעוניינת להכיר חברים באופן כללי, האם הבנתי נכון? זה יוכל להתאים לי?

[יערת_דבש*]

מתאים לכל מי שרוצה, ומרגיש שיך באופן כלשהו לבאופן.

[יערת_דבש*]

מתאים לכל מי שרוצה, ומרגיש שיך באופן כלשהו לבאופן.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

יום ראשון זה היום?? אז לא יכולה.

אם זה עדיין לא, ואם זה קרוב לת"א - יכולה אבל לא בערב.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

יום ראשון זה היום?? אז לא יכולה.

אם זה עדיין לא, ואם זה קרוב לת"א - יכולה אבל לא בערב.

[בם_בי*]

משתוללת עם פולפולית בגן שעשועים, מכינה ארוחות טעימות, קוראת, מקפלת כביסות, מברכת על היין בעצמי ומדמיינת שמישהו במקרה ראה אותי וחושב עלי מחשבות טובות. שלומי מצויין. עכשיו זה זמן כל כך מתאים- אבל איך פוגשים?

[בם_בי*]

משתוללת עם פולפולית בגן שעשועים, מכינה ארוחות טעימות, קוראת, מקפלת כביסות, מברכת על היין בעצמי ומדמיינת שמישהו במקרה ראה אותי וחושב עלי מחשבות טובות. שלומי מצויין. עכשיו זה זמן כל כך מתאים- אבל איך פוגשים?

[אדם_א*]

היה לנו מפגש מאוד נעים, מצומצם אבל חמים, דיברנו ושיתפנו, הכרנו וחלקנו....
תודה יערה על האירוח ולכל המבריזנים למינהם - ניפגש בפעם הבאה...
לילה טוב

[אדם_א*]

היה לנו מפגש מאוד נעים, מצומצם אבל חמים, דיברנו ושיתפנו, הכרנו וחלקנו....
תודה יערה על האירוח ולכל המבריזנים למינהם - ניפגש בפעם הבאה...
לילה טוב

[מתחילה_לפרוח*]

טוב בתור מבריזנית.....
שמחה שנהניתם, אשמח להצטרף בפעם הבאה (אם אני והאוטו שלי נחליט לא להיפגש עם אוטו נוסף )
אז מתי המפגש הבא?

[מתחילה_לפרוח*]

טוב בתור מבריזנית.....
שמחה שנהניתם, אשמח להצטרף בפעם הבאה (אם אני והאוטו שלי נחליט לא להיפגש עם אוטו נוסף )
אז מתי המפגש הבא?

[יערת_דבש*]

אתם רואות? אפילו הגיע בן (שהווה אחוז נכבד מסך המשתתפים) א', כל הכבוד.

[יערת_דבש*]

אתם רואות? אפילו הגיע בן (שהווה אחוז נכבד מסך המשתתפים) א', כל הכבוד.

[שקט_חם*]

אייי, החיים התוססים של המרכז...
להתראות בדרום הרחוק, אולי גם שם נקים יום אחד קבוצה.

[שקט_חם*]

אייי, החיים התוססים של המרכז...
להתראות בדרום הרחוק, אולי גם שם נקים יום אחד קבוצה.

[שקט_חם*]

ומכיוון שאנחנו חוזרות למרכז, נכון לעכשיו, אולי דווקא כן נתראה. מפרסמת מודעה לשותפיים בכיכר השוק, מזמינה להציץ.

[שקט_חם*]

ומכיוון שאנחנו חוזרות למרכז, נכון לעכשיו, אולי דווקא כן נתראה. מפרסמת מודעה לשותפיים בכיכר השוק, מזמינה להציץ.

[מסע_לעצמי*]

חשוב רק לא לטעות באשליה שרצון עז לקשר = מוכנות לקשר. לפעמים קיימת אשליה של מוכנות, כאשר בעצם מדובר ברצון שמחפה על חוסר מוכנות.
יש לי רצון עז שלא נותן לי מנוחה, אבל אולי אני לא מוכנה? וואו התובנה שטמונה במשפט הזה מאד חזקה בשבילי. היא מחזקת אותי במסע שלי לעצמי. תקופות ארוכות התעלמתי ממנה, אני חושבת בעיקר מהסיבה שהדרך למוכנות כרוכה בנגיעה בהרבה כאב.

_אצלי למשל הנכונות היתה היכולת "לקחת סיכון", להיות מוכנה לאפשרות שאולי אפגע.
אחרי הפרידה מהחבר הראשון שלי לא הייתי מוכנה לאפשרות הזו יותר. לקחתי את זה כל כך קשה וחסמתי את עצמי. כן, אמרתי שאני רוצה חבר, עשיתי "קולות" של מחפשת, אבל לא הייתי באמת באמת מוכנה להיות שוב במצב כזה. כך שבין החבר הראשון לשני עברו כמה שנים טובות ויבשות של "שהיה במקלט"_
עירית לוי הסיפור שלי מאד דומה. רק שאני עכשיו בסיבוב השני אחרי פגיעה נוספת, רוצה מאד קשר אבל בעיקר עושה "קולות" של מחפשת מתה מפחד שצפויה לי שוב "שהייה במקלט" ולמרות זאת הפחד לא מצליח להניע אותי קדימה.

[מסע_לעצמי*]

חשוב רק לא לטעות באשליה שרצון עז לקשר = מוכנות לקשר. לפעמים קיימת אשליה של מוכנות, כאשר בעצם מדובר ברצון שמחפה על חוסר מוכנות.
יש לי רצון עז שלא נותן לי מנוחה, אבל אולי אני לא מוכנה? וואו התובנה שטמונה במשפט הזה מאד חזקה בשבילי. היא מחזקת אותי במסע שלי לעצמי. תקופות ארוכות התעלמתי ממנה, אני חושבת בעיקר מהסיבה שהדרך למוכנות כרוכה בנגיעה בהרבה כאב.

_אצלי למשל הנכונות היתה היכולת "לקחת סיכון", להיות מוכנה לאפשרות שאולי אפגע.
אחרי הפרידה מהחבר הראשון שלי לא הייתי מוכנה לאפשרות הזו יותר. לקחתי את זה כל כך קשה וחסמתי את עצמי. כן, אמרתי שאני רוצה חבר, עשיתי "קולות" של מחפשת, אבל לא הייתי באמת באמת מוכנה להיות שוב במצב כזה. כך שבין החבר הראשון לשני עברו כמה שנים טובות ויבשות של "שהיה במקלט"_
עירית לוי הסיפור שלי מאד דומה. רק שאני עכשיו בסיבוב השני אחרי פגיעה נוספת, רוצה מאד קשר אבל בעיקר עושה "קולות" של מחפשת מתה מפחד שצפויה לי שוב "שהייה במקלט" ולמרות זאת הפחד לא מצליח להניע אותי קדימה.

[עירית_לוי]

רק שאני עכשיו בסיבוב השני אחרי פגיעה נוספת, רוצה מאד קשר אבל בעיקר עושה "קולות" של מחפשת מתה מפחד שצפויה לי שוב "שהייה במקלט" ולמרות זאת הפחד לא מצליח להניע אותי קדימה.

לפני הכל הייתי משנה את ההֵקשר לפחד הזה.
כלומר - לא לעשות אותו 'לא בסדר'. לומר לעצמך שזה-מה-יש, זה המצב וזה בסדר גמור. זה לא משהו "רע".

ויותר מזה - הפחד הזה לא רק שהוא לא 'לא בסדר', אלא שהוא זה שיאפשר לך לגדול במסע שלך אל עצמך.
הוא נקודת המוצא שלך במסע לצמיחה האישית. הוא ה"פצע" שלך.
כל אחד צומח כתוצאה מהתמודדות שונה, והצמיחה שלך תהיה בין השאר בזכות הפחד הזה.
גם הפחד להפגע בתוך מערכת יחסים וגם הפחד להשאר לבד.

לגבי המוכנות שאת מדברת עליה -
כמו שאני רואה את זה, במוכנות בנושא של פחד להפגע, לא מדובר על להגיע למצב בו לא תפחדי, אלא למצב בו את מוכנה להיות עם הפחד.
מוכנה להסתכל לו בעיניים ולהפוך אותו לחבר למסע.
המוכנות הזאת היא זו שתאפשר לך להכנס לקשר זוגי, ואז בתוך הקשר, באינטרקציה מול בן זוג שמחוייב לך - תוכלי להתחיל לרפא את הפצע הזה.
לא לדלג על הפחד, לא לחכות שיעלם - אלא לצמוח מתוכו ובזכותו.

את תהיי מוכנה לא כאשר הפחד יעלם, אלא כאשר תהיי נכונה לגעת בו ולהתמודד איתו.

אגב, כשדיברתי על "פצע", הנחתי שלא מדובר בפצע שנגרם לך בעקבות שתי פגיעות במערכות יחסים שהסתיימו בניגוד לרצונך, אלא אי שם בילדות.
אני גם מניחה שמערכות היחסים הללו העצימו אותו והפחידו אותך עוד יותר מלהתמודד איתו.

רוצה מאד קשר אבל בעיקר עושה "קולות" של מחפשת
זו תובנה חשובה.
"לעשות קולות של מחפשת" - גם מבזבז הרבה אנרגיה וגם מספק אשלייה של התמודדות עם הבעיה, כאשר הבעיה נשארת בעצם לא מטופלת.
עכשיו, במקביל לחיפוש, את יכולה להפנות את האנרגיה הזאת למקום הנכון - וזה אל המסע פנימה שהתחלת

[עירית_לוי]

רק שאני עכשיו בסיבוב השני אחרי פגיעה נוספת, רוצה מאד קשר אבל בעיקר עושה "קולות" של מחפשת מתה מפחד שצפויה לי שוב "שהייה במקלט" ולמרות זאת הפחד לא מצליח להניע אותי קדימה.

לפני הכל הייתי משנה את ההֵקשר לפחד הזה.
כלומר - לא לעשות אותו 'לא בסדר'. לומר לעצמך שזה-מה-יש, זה המצב וזה בסדר גמור. זה לא משהו "רע".

ויותר מזה - הפחד הזה לא רק שהוא לא 'לא בסדר', אלא שהוא זה שיאפשר לך לגדול במסע שלך אל עצמך.
הוא נקודת המוצא שלך במסע לצמיחה האישית. הוא ה"פצע" שלך.
כל אחד צומח כתוצאה מהתמודדות שונה, והצמיחה שלך תהיה בין השאר בזכות הפחד הזה.
גם הפחד להפגע בתוך מערכת יחסים וגם הפחד להשאר לבד.

לגבי המוכנות שאת מדברת עליה -
כמו שאני רואה את זה, במוכנות בנושא של פחד להפגע, לא מדובר על להגיע למצב בו לא תפחדי, אלא למצב בו את מוכנה להיות עם הפחד.
מוכנה להסתכל לו בעיניים ולהפוך אותו לחבר למסע.
המוכנות הזאת היא זו שתאפשר לך להכנס לקשר זוגי, ואז בתוך הקשר, באינטרקציה מול בן זוג שמחוייב לך - תוכלי להתחיל לרפא את הפצע הזה.
לא לדלג על הפחד, לא לחכות שיעלם - אלא לצמוח מתוכו ובזכותו.

את תהיי מוכנה לא כאשר הפחד יעלם, אלא כאשר תהיי נכונה לגעת בו ולהתמודד איתו.

אגב, כשדיברתי על "פצע", הנחתי שלא מדובר בפצע שנגרם לך בעקבות שתי פגיעות במערכות יחסים שהסתיימו בניגוד לרצונך, אלא אי שם בילדות.
אני גם מניחה שמערכות היחסים הללו העצימו אותו והפחידו אותך עוד יותר מלהתמודד איתו.

רוצה מאד קשר אבל בעיקר עושה "קולות" של מחפשת
זו תובנה חשובה.
"לעשות קולות של מחפשת" - גם מבזבז הרבה אנרגיה וגם מספק אשלייה של התמודדות עם הבעיה, כאשר הבעיה נשארת בעצם לא מטופלת.
עכשיו, במקביל לחיפוש, את יכולה להפנות את האנרגיה הזאת למקום הנכון - וזה אל המסע פנימה שהתחלת

[מסע_לעצמי*]

_אגב, כשדיברתי על "פצע", הנחתי שלא מדובר בפצע שנגרם לך בעקבות שתי פגיעות במערכות יחסים שהסתיימו בניגוד לרצונך, אלא אי שם בילדות.
אני גם מניחה שמערכות היחסים הללו העצימו אותו והפחידו אותך עוד יותר מלהתמודד איתו._
קלעת בול! בחודשים האחרונים אני "מכירה" את הפצע מקרוב, למרות שזה מאד כואב.

מוכנה להסתכל לו בעיניים ולהפוך אותו לחבר למסע.
בהחלט נקודה בשבילי למחשבה. כרגע אני עדיין מרגישה שאני נלחמת בפחד ולא הולכת איתו יד ביד.

את יכולה להפנות את האנרגיה הזאת למקום הנכון - וזה אל המסע פנימה שהתחלת
אני בהחלט ממשיכה במסע שלי

[מסע_לעצמי*]

_אגב, כשדיברתי על "פצע", הנחתי שלא מדובר בפצע שנגרם לך בעקבות שתי פגיעות במערכות יחסים שהסתיימו בניגוד לרצונך, אלא אי שם בילדות.
אני גם מניחה שמערכות היחסים הללו העצימו אותו והפחידו אותך עוד יותר מלהתמודד איתו._
קלעת בול! בחודשים האחרונים אני "מכירה" את הפצע מקרוב, למרות שזה מאד כואב.

מוכנה להסתכל לו בעיניים ולהפוך אותו לחבר למסע.
בהחלט נקודה בשבילי למחשבה. כרגע אני עדיין מרגישה שאני נלחמת בפחד ולא הולכת איתו יד ביד.

את יכולה להפנות את האנרגיה הזאת למקום הנכון - וזה אל המסע פנימה שהתחלת
אני בהחלט ממשיכה במסע שלי

[שקט_חם*]

תודה שאתן משתפות ככה. מתחברת לכל מילה. אצלי יש רצון וכמיהה בלתי פוסקת לזוגיות, ובאמת זה אולי אשליה של מוכנות. לפחות עד כה.

[שקט_חם*]

תודה שאתן משתפות ככה. מתחברת לכל מילה. אצלי יש רצון וכמיהה בלתי פוסקת לזוגיות, ובאמת זה אולי אשליה של מוכנות. לפחות עד כה.

[פלוני_אלמונית*]

איפה האחד הזה, נראה לי שהוא לא קיים. דמיונות על גבי דמיונות ושום דבר. סתם. היו אגדות, ספרו עליו דברים וכלום, שום דבר. אז די, שיהיה כבר שקט, זה סתם ולא לענין, אז די.

[פלוני_אלמונית*]

איפה האחד הזה, נראה לי שהוא לא קיים. דמיונות על גבי דמיונות ושום דבר. סתם. היו אגדות, ספרו עליו דברים וכלום, שום דבר. אז די, שיהיה כבר שקט, זה סתם ולא לענין, אז די.

[שירי*]

שמעתי שיש אתר של גברים שלא מצאו את הנסיכה ומאד רוצים לעשות ילד. אם מישהו שמע על זה איזו שהיא אינפורמיציה אשמח לקבל אותה.
ימים טובים לכולנו....

[שירי*]

שמעתי שיש אתר של גברים שלא מצאו את הנסיכה ומאד רוצים לעשות ילד. אם מישהו שמע על זה איזו שהיא אינפורמיציה אשמח לקבל אותה.
ימים טובים לכולנו....

[עירית_לוי]

שירי, ראי את האתר של המרכז להורות אחרת

[עירית_לוי]

שירי, ראי את האתר של המרכז להורות אחרת

[שירי*]

תודה לך פרח בר

[שירי*]

תודה לך פרח בר

[טובי_י*]

זה אתה שם מאחורי המסכה?
נראה מוכר...

_יש דווקא המון פונטנציאל למקום גם במטרה לשמש
כבמה לדעות ומחשבות של אנשים על נושא הרווקות_

אני מרימה את הכפפה ואנסה לתרום את השקל וחצי שלי.
רק לציין כי במושג רווקות אני מתכוונת ללבד, ולא לזוגיות שאינה תלויית טבעת כי זה כבר נושא לדיון אחר.

מבלי להכנס כרגע לפילוסופיה (השעה... ) אני יכולה לומר שאני לא רואה ברווקות או בנישואין או בהורות - סטטוס מסויים , או סגנון חיים אלא בעיקר State of / mindיש שנשואים כבר מגיל 14 (בהוויה), ויש רווקיםבדיוק מאותו גיל או כל גיל אחר שמתחילים להבחיI במאפיינים דומיננטים בתחום הזה. כמו כל אופי, גם האופי הזוגי או ה"לבדי" משתנה ודינאמי. לפעמים קורים ארועים חיצוניים שמשפיעים על האופי בכיוון הפוך, למשל אמהות חד הוריות או שהרו "מחוץ למסגרת" מספרות על איך דווקא בזכות ההורות הן הפכו לאנשים שלמים יותר ולכן מצאו רק אחרי התהליך הזה זוגיות טובה.

לפעמים ארועים פנימיים משפיעים על אותו אופי "נשואי" או "רווקי" ומשנים אותו. למשל, אנשים מסוגלים שנים לחיות בלי צורך בחברות זוגית ואחרי שהעולם הפנימי שלהם חווה שינויים רבים ושונים - פתאום מוצאים את עצמם בזוגיות מפתיעה ומצויינת. לעומת הללו הטיפוסים ה"זוגיים" שתמיד נמצאים במערכת יחסים, כזו או אחרת או אחת ארוכה וטובה, ודווקא מתוכה עולמם הפנימי משתנה, והם מוצאים שהרווקות או הלבד הרבה יותר מתאים להם (ואני לא מדברת על פרישות כתוצאה מחוסר התאמה, ריבים וכו', אלא תחושה עמוקה שלבד זה טוב, הרבה פעמים הפם פתאום הופכים חיים יותר, יצירתיים).

לתחושתי בגלל שאנחנו יצורים חברתיים חשוב לרובינו להתאים את עצמינו - לתכתיבים של עשה ואל תעשה בלוח זמנים מאוד שרירותי ולא ברור שנקבע בתרבות שלנו (שנקבע והושרש כתוצאה מקודמיו וכן הלאה... ) . כמו למשל להתנסות בכמה מערכות זוגיות עד גיל מסוים, להתחתן בסביבות הגיל הממוצע להביא צאצאים בגיל אחר וכו' (גם למות צריך בגיל מסויים, בבי"ח בגיל 90 לא מתייחסים אליך כמו בגיל 9) .

למשל, אני מכירה כמה אנשים הכרות עמוקה של שנים שלפי דעתי בחברה אחרת הם היו נישאים בגיל מאוד צעיר (גילאי העשרה) וזה רק היה עושה להם טוב. משהו בלבחון מערכות יחסים וכן הלאה עשה להם לא טוב, ומשהו בלבד מאמלל אותם, לעומת זוגיות שטבועה בהם מגיל צעיר כולל היכולת לאתר בן/בת זוג מתאימים וכולל היכולת לטפח באופן מרשים זוגיות בלי לעבור "שלבי התפתחות" כאלה ואחרים. וגם ההיפך, אנשים שדחפו עצמם ביודעין לנישואין בעיקר מלחץ חיצוני ונראה שאכשהו בשום זוגיות הם לא באמת מוצאים את עצמם. בלבד שלהם הם פורחים, יצירתיים.

כאמור, אני חושבת שמדובר במצבים משתנים אדם זוגי יכול להפוך לאדם "לבדי" וההיפך, גם יש אנשים עם גוונים לכאן ולשם, גם יש תקופות, בקיצור יש מהכל. אני כן חושבת שלא סתם הרבה נישאים בגיל כזה וכזה או הופכים הורים בגילאים כאלו ואחרים, יש הגיון כלשהו, אפילו ביולוגי "בלוח הזמנים" הזה. אבל העלו אותו לדרגה מקודשת שעושה פשוט רע מדי לאנשים רבים מדי. אני לא חושבת שנישואין /רווקות חייבים לנבוע עם וביחס לאנשים אחרים או שלבים כאלה ואחרים הנגזרים מהתפתחות שלנו או שאר הסברים תוצרי התרבות שלנו... אלא דווקא במשהו מאוד אינדיבידואלי שכולל המון מרכיבים ( השפעות חיצוניות ופנימיות כולל סביבה, חינוך, מבנה אישיותי, תכונות אופי וכו').

ואם להוסיף עוד דבר קטנטן, אני נעה בתחום הזה בין שתי אימרות שדי מתנגשות:
"אם משהו עובד - אז לא צריך לתקן !"
"עם האוכל יבוא התאבון ! "

כלומר מצד אחד אם טוב לך בכל מצב שהוא (לבד או בזוג) אז למה לשנות? (כלומר למה לנסות למצוא זוגיות או לחילופין להיפרד).
מצד שני, לפעמים לא ברור אם יכול להיות יותר טוב מעכשיו או טוב בצורה אחרת - מבלי לנסות.


אח' יצא ארוך... זהו, זזתי לישון .

[טובי_י*]

זה אתה שם מאחורי המסכה?
נראה מוכר...

_יש דווקא המון פונטנציאל למקום גם במטרה לשמש
כבמה לדעות ומחשבות של אנשים על נושא הרווקות_

אני מרימה את הכפפה ואנסה לתרום את השקל וחצי שלי.
רק לציין כי במושג רווקות אני מתכוונת ללבד, ולא לזוגיות שאינה תלויית טבעת כי זה כבר נושא לדיון אחר.

מבלי להכנס כרגע לפילוסופיה (השעה... ) אני יכולה לומר שאני לא רואה ברווקות או בנישואין או בהורות - סטטוס מסויים , או סגנון חיים אלא בעיקר State of / mindיש שנשואים כבר מגיל 14 (בהוויה), ויש רווקיםבדיוק מאותו גיל או כל גיל אחר שמתחילים להבחיI במאפיינים דומיננטים בתחום הזה. כמו כל אופי, גם האופי הזוגי או ה"לבדי" משתנה ודינאמי. לפעמים קורים ארועים חיצוניים שמשפיעים על האופי בכיוון הפוך, למשל אמהות חד הוריות או שהרו "מחוץ למסגרת" מספרות על איך דווקא בזכות ההורות הן הפכו לאנשים שלמים יותר ולכן מצאו רק אחרי התהליך הזה זוגיות טובה.

לפעמים ארועים פנימיים משפיעים על אותו אופי "נשואי" או "רווקי" ומשנים אותו. למשל, אנשים מסוגלים שנים לחיות בלי צורך בחברות זוגית ואחרי שהעולם הפנימי שלהם חווה שינויים רבים ושונים - פתאום מוצאים את עצמם בזוגיות מפתיעה ומצויינת. לעומת הללו הטיפוסים ה"זוגיים" שתמיד נמצאים במערכת יחסים, כזו או אחרת או אחת ארוכה וטובה, ודווקא מתוכה עולמם הפנימי משתנה, והם מוצאים שהרווקות או הלבד הרבה יותר מתאים להם (ואני לא מדברת על פרישות כתוצאה מחוסר התאמה, ריבים וכו', אלא תחושה עמוקה שלבד זה טוב, הרבה פעמים הפם פתאום הופכים חיים יותר, יצירתיים).

לתחושתי בגלל שאנחנו יצורים חברתיים חשוב לרובינו להתאים את עצמינו - לתכתיבים של עשה ואל תעשה בלוח זמנים מאוד שרירותי ולא ברור שנקבע בתרבות שלנו (שנקבע והושרש כתוצאה מקודמיו וכן הלאה... ) . כמו למשל להתנסות בכמה מערכות זוגיות עד גיל מסוים, להתחתן בסביבות הגיל הממוצע להביא צאצאים בגיל אחר וכו' (גם למות צריך בגיל מסויים, בבי"ח בגיל 90 לא מתייחסים אליך כמו בגיל 9) .

למשל, אני מכירה כמה אנשים הכרות עמוקה של שנים שלפי דעתי בחברה אחרת הם היו נישאים בגיל מאוד צעיר (גילאי העשרה) וזה רק היה עושה להם טוב. משהו בלבחון מערכות יחסים וכן הלאה עשה להם לא טוב, ומשהו בלבד מאמלל אותם, לעומת זוגיות שטבועה בהם מגיל צעיר כולל היכולת לאתר בן/בת זוג מתאימים וכולל היכולת לטפח באופן מרשים זוגיות בלי לעבור "שלבי התפתחות" כאלה ואחרים. וגם ההיפך, אנשים שדחפו עצמם ביודעין לנישואין בעיקר מלחץ חיצוני ונראה שאכשהו בשום זוגיות הם לא באמת מוצאים את עצמם. בלבד שלהם הם פורחים, יצירתיים.

כאמור, אני חושבת שמדובר במצבים משתנים אדם זוגי יכול להפוך לאדם "לבדי" וההיפך, גם יש אנשים עם גוונים לכאן ולשם, גם יש תקופות, בקיצור יש מהכל. אני כן חושבת שלא סתם הרבה נישאים בגיל כזה וכזה או הופכים הורים בגילאים כאלו ואחרים, יש הגיון כלשהו, אפילו ביולוגי "בלוח הזמנים" הזה. אבל העלו אותו לדרגה מקודשת שעושה פשוט רע מדי לאנשים רבים מדי. אני לא חושבת שנישואין /רווקות חייבים לנבוע עם וביחס לאנשים אחרים או שלבים כאלה ואחרים הנגזרים מהתפתחות שלנו או שאר הסברים תוצרי התרבות שלנו... אלא דווקא במשהו מאוד אינדיבידואלי שכולל המון מרכיבים ( השפעות חיצוניות ופנימיות כולל סביבה, חינוך, מבנה אישיותי, תכונות אופי וכו').

ואם להוסיף עוד דבר קטנטן, אני נעה בתחום הזה בין שתי אימרות שדי מתנגשות:
"אם משהו עובד - אז לא צריך לתקן !"
"עם האוכל יבוא התאבון ! "

כלומר מצד אחד אם טוב לך בכל מצב שהוא (לבד או בזוג) אז למה לשנות? (כלומר למה לנסות למצוא זוגיות או לחילופין להיפרד).
מצד שני, לפעמים לא ברור אם יכול להיות יותר טוב מעכשיו או טוב בצורה אחרת - מבלי לנסות.


אח' יצא ארוך... זהו, זזתי לישון .

[פלוני_אלמונית*]

אוי זה כמו סטריפ פוקר.
מה כל פעם תוריד עוד חלק....? יכול להיות מעניין

[פלוני_אלמונית*]

אוי זה כמו סטריפ פוקר.
מה כל פעם תוריד עוד חלק....? יכול להיות מעניין

[ההולכת_באתרים*]

מה הקטע עם הטיס? זה נועד למשוך בחורות?
משהו בסגנון : הטובים לטיס והטובות לטייסים?
או אולי: הטובים לטיח?
(ההולכת באתרים נשואה אבל מתחברת למה שנאמר)

[ההולכת_באתרים*]

מה הקטע עם הטיס? זה נועד למשוך בחורות?
משהו בסגנון : הטובים לטיס והטובות לטייסים?
או אולי: הטובים לטיח?
(ההולכת באתרים נשואה אבל מתחברת למה שנאמר)

[תומיקה_מיק_שועל*]

אני מעדיפה טייח מאשר טייס. (טייסים יודעים לתקן דברים בבית? )

[תומיקה_מיק_שועל*]

אני מעדיפה טייח מאשר טייס. (טייסים יודעים לתקן דברים בבית? )

[גולי_גפן*]

madrid2,

רשמת דברים יפים.
כנראה שיותר מדי מושרשת אצל הרבה אנשים האמונה, שהחיים אחרי גיל 30 פשוט over...
וזה כל כך לא נכון,
מאז שמלאו לי 30 (לפני שנה וחצי), קורים המון דברים טובים.
אבל יש בזה משהו, בעניין של הגיל. אל תשכח גם שאצל נשים יש את העניין הפיזי-ביולוגי, שאי אפשר להתעלם ממנו...

נקודה נוספת שחשובה להתייחסות, היא הנושא הכספי.
בעבר, האמנתי שכסף זה דבר פשוט נוראי. סמל לכוחניות, קרירות רגשית והתנשאות.
למדתי להבין, עם הזמן, שכסף הוא אנרגיה. רק אנשים יכולים לעשות בו שימוש לטוב או לרע.
הכסף חשוב וחיוני, הוא מאפשר חיים נוחים, לסגור את החודש בכבוד, וכמובן העשרת החיים הרוחניים - למשל גישה לסדנאות התפתחות מעניינות ועוד... אולי גם לראות קצת עולם...
מי שמכור לכסף, זה כמו כל התמכרות אחרת - לא בריא במיוחד...
ומי שמבסס את היחסים שלו עם בן/בת זוגו על כסף בעיקר, בלי לשים דגש ראוי גם על הרגש - "שכרו בהפסדו"...

אגב,
אתה אכן חי לפי דרך החשיבה שהצגת? בלי לחץ, לקחת את הדברים בפרופורציות?

[גולי_גפן*]

madrid2,

רשמת דברים יפים.
כנראה שיותר מדי מושרשת אצל הרבה אנשים האמונה, שהחיים אחרי גיל 30 פשוט over...
וזה כל כך לא נכון,
מאז שמלאו לי 30 (לפני שנה וחצי), קורים המון דברים טובים.
אבל יש בזה משהו, בעניין של הגיל. אל תשכח גם שאצל נשים יש את העניין הפיזי-ביולוגי, שאי אפשר להתעלם ממנו...

נקודה נוספת שחשובה להתייחסות, היא הנושא הכספי.
בעבר, האמנתי שכסף זה דבר פשוט נוראי. סמל לכוחניות, קרירות רגשית והתנשאות.
למדתי להבין, עם הזמן, שכסף הוא אנרגיה. רק אנשים יכולים לעשות בו שימוש לטוב או לרע.
הכסף חשוב וחיוני, הוא מאפשר חיים נוחים, לסגור את החודש בכבוד, וכמובן העשרת החיים הרוחניים - למשל גישה לסדנאות התפתחות מעניינות ועוד... אולי גם לראות קצת עולם...
מי שמכור לכסף, זה כמו כל התמכרות אחרת - לא בריא במיוחד...
ומי שמבסס את היחסים שלו עם בן/בת זוגו על כסף בעיקר, בלי לשים דגש ראוי גם על הרגש - "שכרו בהפסדו"...

אגב,
אתה אכן חי לפי דרך החשיבה שהצגת? בלי לחץ, לקחת את הדברים בפרופורציות?

[מי_גיבן_את_התזוזה_שלי*]

רציתי לדעת אם גם אצלכם יש את הוויכוח הפנימי הבא:
אני באמת רוצה וצריכ/ה זוגיות כי האדם הוא יצור חברתי והאינטימיות חשובה כמעט כמו אוכל
או
הרצון שלי בזוגיות הוא מדומה, זאת רק התניה של החברה, בעיקר במקום כמו ישראל שבו יש לחץ עצום להביא ילדים לעולם ולהקים בית. אלמלא הנורמות האלה הייתי מרגיש/ה מצוין ברווקותי.
?

מנגד כמובן השעון המתקתק שקורא להכריע מהר בשאלה, לפני שיסגרו שערי שמים ובעיקר שערי הרחם...

(אפשר להכנס פה לדיון על חד הוריות, אבל בואו נתמקד בזוגיות)

[מי_גיבן_את_התזוזה_שלי*]

רציתי לדעת אם גם אצלכם יש את הוויכוח הפנימי הבא:
אני באמת רוצה וצריכ/ה זוגיות כי האדם הוא יצור חברתי והאינטימיות חשובה כמעט כמו אוכל
או
הרצון שלי בזוגיות הוא מדומה, זאת רק התניה של החברה, בעיקר במקום כמו ישראל שבו יש לחץ עצום להביא ילדים לעולם ולהקים בית. אלמלא הנורמות האלה הייתי מרגיש/ה מצוין ברווקותי.
?

מנגד כמובן השעון המתקתק שקורא להכריע מהר בשאלה, לפני שיסגרו שערי שמים ובעיקר שערי הרחם...

(אפשר להכנס פה לדיון על חד הוריות, אבל בואו נתמקד בזוגיות)

[הדס_מצוי*]

_אני באמת רוצה וצריכ/ה זוגיות כי האדם הוא יצור חברתי והאינטימיות חשובה כמעט כמו אוכל
או
הרצון שלי בזוגיות הוא מדומה, זאת רק התניה של החברה, בעיקר במקום כמו ישראל שבו יש לחץ עצום להביא ילדים לעולם ולהקים בית. אלמלא הנורמות האלה הייתי מרגיש/ה מצוין ברווקותי._

זו השאלה שמעסיקה אותי בשבועות האחרונים.
האם הרצון הוא אמיתי ובא מתוך המהות שלי או ש"האדם הוא תבנית נוף הולדתו" וזו איזו התניה חברתית.

אני מודה שרוב הזמן טוב לי. חיי שמחים ומלאים בד"כ.
כמובן שיש את הרצון לחלוק אותם, אבל אני משתפת חברים/חברות/משפחה. ויש לי קול שאומר "אילו הם תחליפים לדבר האמיתי".

פעם שמעתי את עצמי אומרת לחבר טוב ש"אני צריכה ל דעת שיש לי בן זוג. אני לא צריכה אותו ממש לידי כל הזמן",
ואני שמה לב שהצורך שלי מתעצם אל מול זוגיות של חברים. כשאני עם חברים שנמצאים בסטטוס ה"בדיד", כמוני, אין לי חלק שכמה לזוגיות.
כשאני נמצאת עם חברים שיש להם זוגיות ומשפחה- פתאום איזה חוסר מתעצם.


עדיין לא מצאתי את התשובה לדילמה שהעלית, גיבנת מתוזזת, אבל זה מעניין לחפש.

<אף אחד לא מעלה את "עונות השנה כקטליזטור למציאת זוגיות?">

[הדס_מצוי*]

_אני באמת רוצה וצריכ/ה זוגיות כי האדם הוא יצור חברתי והאינטימיות חשובה כמעט כמו אוכל
או
הרצון שלי בזוגיות הוא מדומה, זאת רק התניה של החברה, בעיקר במקום כמו ישראל שבו יש לחץ עצום להביא ילדים לעולם ולהקים בית. אלמלא הנורמות האלה הייתי מרגיש/ה מצוין ברווקותי._

זו השאלה שמעסיקה אותי בשבועות האחרונים.
האם הרצון הוא אמיתי ובא מתוך המהות שלי או ש"האדם הוא תבנית נוף הולדתו" וזו איזו התניה חברתית.

אני מודה שרוב הזמן טוב לי. חיי שמחים ומלאים בד"כ.
כמובן שיש את הרצון לחלוק אותם, אבל אני משתפת חברים/חברות/משפחה. ויש לי קול שאומר "אילו הם תחליפים לדבר האמיתי".

פעם שמעתי את עצמי אומרת לחבר טוב ש"אני צריכה ל דעת שיש לי בן זוג. אני לא צריכה אותו ממש לידי כל הזמן",
ואני שמה לב שהצורך שלי מתעצם אל מול זוגיות של חברים. כשאני עם חברים שנמצאים בסטטוס ה"בדיד", כמוני, אין לי חלק שכמה לזוגיות.
כשאני נמצאת עם חברים שיש להם זוגיות ומשפחה- פתאום איזה חוסר מתעצם.


עדיין לא מצאתי את התשובה לדילמה שהעלית, גיבנת מתוזזת, אבל זה מעניין לחפש.

<אף אחד לא מעלה את "עונות השנה כקטליזטור למציאת זוגיות?">

[מי_גיבן_את_התזוזה_שלי*]

בבודדת, אמרת משהו באמת חשוב:

• כשאני עם חברים שנמצאים בסטטוס ה"בדיד", כמוני, אין לי חלק שכמה לזוגיות.

כשאני נמצאת עם חברים שיש להם זוגיות ומשפחה- פתאום איזה חוסר מתעצם*

העניין הוא, שכל עוד החיים בבודדת הם לא נורמה פה (וקרוב לוודאי שזה לא יקרה בקרוב) אז מלאי החברים חברות רווקים רווקות ילך ויקטן ואיתו תתעצם תחושת הלבד.
כל שנה שעוברת עוד חברים שלי מתחתנים ועם כל חתונה ועם כל ילד שנולד המעגל החברתי הפעיל שלי מצטמצם. זה בולט במיוחד אחרי שעוזבים את תלאביב בירת הרווקUת.
נראה כאילו הצורך בזוגיות הוא לא רק בשביל שיהיה מישהו לצידי, אלא כדי לא להשאר בשוליים של החברה.
עוד מישהו מרגיש ככה?

[מי_גיבן_את_התזוזה_שלי*]

בבודדת, אמרת משהו באמת חשוב:

• כשאני עם חברים שנמצאים בסטטוס ה"בדיד", כמוני, אין לי חלק שכמה לזוגיות.

כשאני נמצאת עם חברים שיש להם זוגיות ומשפחה- פתאום איזה חוסר מתעצם*

העניין הוא, שכל עוד החיים בבודדת הם לא נורמה פה (וקרוב לוודאי שזה לא יקרה בקרוב) אז מלאי החברים חברות רווקים רווקות ילך ויקטן ואיתו תתעצם תחושת הלבד.
כל שנה שעוברת עוד חברים שלי מתחתנים ועם כל חתונה ועם כל ילד שנולד המעגל החברתי הפעיל שלי מצטמצם. זה בולט במיוחד אחרי שעוזבים את תלאביב בירת הרווקUת.
נראה כאילו הצורך בזוגיות הוא לא רק בשביל שיהיה מישהו לצידי, אלא כדי לא להשאר בשוליים של החברה.
עוד מישהו מרגיש ככה?

[הדס_מצוי*]

אני מניחה שהרצון/צורך/כמיהה/הזדקקות ב/לזוגיות מורכב, כמו פאזל, מהרבה חלקים.
חלק בסיסי שרוצה להאהב ולהתקבל על ידי מישהו כמו שהוא, חלק שמפחד להיות לבד, חלק שרוצה משפחה מאוזנת, חלק שמושפע מהסביבה.
והרי, כשאהבתי וחלקתי חיים עם גבר, לא עשיתי זאת ממניעים חברתיים, אלא מתוך התחושה הזו בבטן ובגוף.
אז אולי יש ניסיון לשכנוע עצמי שהלבד הוא בסדר?

ועוד משהו:
אם מישהו היה נותן לי תעודת אחריות שכל החיים יהיו לי את החברים המדהימים שיש לי, ברמת הזמינות שלהם, אולי הצורך ב"ביחד" היה קטֶן. לאיודעת.




<מה שכן, המשפט "איך בחורה מדהימה כמוך לבד" מביא להדס את הסעיף (-; >

[הדס_מצוי*]

אני מניחה שהרצון/צורך/כמיהה/הזדקקות ב/לזוגיות מורכב, כמו פאזל, מהרבה חלקים.
חלק בסיסי שרוצה להאהב ולהתקבל על ידי מישהו כמו שהוא, חלק שמפחד להיות לבד, חלק שרוצה משפחה מאוזנת, חלק שמושפע מהסביבה.
והרי, כשאהבתי וחלקתי חיים עם גבר, לא עשיתי זאת ממניעים חברתיים, אלא מתוך התחושה הזו בבטן ובגוף.
אז אולי יש ניסיון לשכנוע עצמי שהלבד הוא בסדר?

ועוד משהו:
אם מישהו היה נותן לי תעודת אחריות שכל החיים יהיו לי את החברים המדהימים שיש לי, ברמת הזמינות שלהם, אולי הצורך ב"ביחד" היה קטֶן. לאיודעת.




<מה שכן, המשפט "איך בחורה מדהימה כמוך לבד" מביא להדס את הסעיף (-; >

[החופש_הגדול*]

לדעתי קיים כמובן הצורך באהבה , באינטימיות ובמגע. לגבי העניין של בן-זוג קבוע, לדעתי זה בעיקר התניה חברתית.
החברה מפעילה לחץ מאסיבי מטריף ומעצבן על כל מי שקצת סוטה מהנורמות המקובלות, וצריך להיות מאד חזק כדי לא להיות מושפע מזה.

אושו עושה הבחנה בין צרכים שהם פשוטים - אכילה, שתיה, שינה, לב אוהב -לבין תשוקות - שהם צורך "שהשתגע".
ורוב האנשים עסוקים במילוי התשוקות ומזניחים את הצרכים.

[החופש_הגדול*]

לדעתי קיים כמובן הצורך באהבה , באינטימיות ובמגע. לגבי העניין של בן-זוג קבוע, לדעתי זה בעיקר התניה חברתית.
החברה מפעילה לחץ מאסיבי מטריף ומעצבן על כל מי שקצת סוטה מהנורמות המקובלות, וצריך להיות מאד חזק כדי לא להיות מושפע מזה.

אושו עושה הבחנה בין צרכים שהם פשוטים - אכילה, שתיה, שינה, לב אוהב -לבין תשוקות - שהם צורך "שהשתגע".
ורוב האנשים עסוקים במילוי התשוקות ומזניחים את הצרכים.

[הדס_מצוי*]

צורך "שהשתגע".

בעיני נובע מצורך שלא דואגים למילואו.
אז הוא משתגע <אייקון של סמיילימשוגע>
אבל כדי למלא את הצרכים צריך קודם להיות מודע להיותם, וזה כבר סיפור לדף אחר.

[הדס_מצוי*]

צורך "שהשתגע".

בעיני נובע מצורך שלא דואגים למילואו.
אז הוא משתגע <אייקון של סמיילימשוגע>
אבל כדי למלא את הצרכים צריך קודם להיות מודע להיותם, וזה כבר סיפור לדף אחר.

[מי_גיבן_את_התזוזה_שלי*]

שבוע טוב!
קראתי את מה שכתבת, בודדת וגם את שלך, חופש ואיכשהו שתיכן (שניכם?) שכנעתם.
אני מקווה שזה לא מעצבן שאני שואלת המון שאלות, כמו בתכנית ארוח או תראפיה קבוצתית... אבל רציתי לשאול את חופש משהו - אם תמיד יש פרטנרים, שהם לא בני זוג קבועים - זה מצמצם את הצורך בזוגיות?
אני במין סוג של לופ, כי באמת שמתי לב שבתקופות של פרטנרים מזדמנים (ואם נקרא לילד בשמו - השתרללות) אני פחות מוטרדת מהצורך למצוא בנזוג, לפחות לכאורה.

[מי_גיבן_את_התזוזה_שלי*]

שבוע טוב!
קראתי את מה שכתבת, בודדת וגם את שלך, חופש ואיכשהו שתיכן (שניכם?) שכנעתם.
אני מקווה שזה לא מעצבן שאני שואלת המון שאלות, כמו בתכנית ארוח או תראפיה קבוצתית... אבל רציתי לשאול את חופש משהו - אם תמיד יש פרטנרים, שהם לא בני זוג קבועים - זה מצמצם את הצורך בזוגיות?
אני במין סוג של לופ, כי באמת שמתי לב שבתקופות של פרטנרים מזדמנים (ואם נקרא לילד בשמו - השתרללות) אני פחות מוטרדת מהצורך למצוא בנזוג, לפחות לכאורה.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

"אני צריכה ל דעת שיש לי בן זוג. אני לא צריכה אותו ממש לידי כל הזמן",
זה צורך בביטחון, בעיני, צורך במסגרת משפחתית כלשהי (שהיא לא בית אמא-אבא).

מה הקטע עם הטיס? זה נועד למשוך בחורות?
עובדה - היה פה פעם אחד עם שם של טייס, סופר אטרקטיבי. רק מה, ברח ונשאר מאחוריו ענן אבק אפור
מצד שני, טייחים זה עם נפלא.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

"אני צריכה ל דעת שיש לי בן זוג. אני לא צריכה אותו ממש לידי כל הזמן",
זה צורך בביטחון, בעיני, צורך במסגרת משפחתית כלשהי (שהיא לא בית אמא-אבא).

מה הקטע עם הטיס? זה נועד למשוך בחורות?
עובדה - היה פה פעם אחד עם שם של טייס, סופר אטרקטיבי. רק מה, ברח ונשאר מאחוריו ענן אבק אפור
מצד שני, טייחים זה עם נפלא.

[קשת_בענן*]

שלום לכולכם/ן, אני אישית בערך מ גיל 12 מחפשת אהבה שהיא זוגיות שתוביל לבית עם משפחה.
לא מתפשרת על משהו זמני ולא מסתפקת בחברים.לא יודעת, זה משהו עמוק מבפנים, מרגישה שכל זמן שאין לי את זה משהו חסר לי מבפנים.
יחד עם זאת, מוכרחה לומר שמאז שיש לי ילד(תינוק בן שנה) משהו מרגיש לי הרבה יותר שלם עם עצמי מאי פעם.. מן אושר עילאי ואהבה אין סופית... ובכל זאת לא נואשתי ממציאת בן הזוג שלי(מאמינה שאיפושהו הוא קיים).
כזאת אני, מה לעשות? ממש לא מרגישה שזה בגלל החברה.

[קשת_בענן*]

שלום לכולכם/ן, אני אישית בערך מ גיל 12 מחפשת אהבה שהיא זוגיות שתוביל לבית עם משפחה.
לא מתפשרת על משהו זמני ולא מסתפקת בחברים.לא יודעת, זה משהו עמוק מבפנים, מרגישה שכל זמן שאין לי את זה משהו חסר לי מבפנים.
יחד עם זאת, מוכרחה לומר שמאז שיש לי ילד(תינוק בן שנה) משהו מרגיש לי הרבה יותר שלם עם עצמי מאי פעם.. מן אושר עילאי ואהבה אין סופית... ובכל זאת לא נואשתי ממציאת בן הזוג שלי(מאמינה שאיפושהו הוא קיים).
כזאת אני, מה לעשות? ממש לא מרגישה שזה בגלל החברה.

[מי_גיבן_את_התזוזה_שלי*]

לג' על עמודים יש התנסות חיובית עם טייחים ואני מתה לשמוע על זה יותר!

[מי_גיבן_את_התזוזה_שלי*]

לג' על עמודים יש התנסות חיובית עם טייחים ואני מתה לשמוע על זה יותר!

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

לג' על עמודים יש התנסות חיובית עם טייחים ואני מתה לשמוע על זה יותר!
הו, הו (אייקון מזיע ומתנשף), איזו התנסות חיובית שהיתה לי...
גם הטייח עצמו היה בנאדם חיובי. מאוד-מאוד-מאוד חיובי.
גם הטייחות שהיה עושה היתה משהו-משהו.
שיפץ אצלי הרבה.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

לג' על עמודים יש התנסות חיובית עם טייחים ואני מתה לשמוע על זה יותר!
הו, הו (אייקון מזיע ומתנשף), איזו התנסות חיובית שהיתה לי...
גם הטייח עצמו היה בנאדם חיובי. מאוד-מאוד-מאוד חיובי.
גם הטייחות שהיה עושה היתה משהו-משהו.
שיפץ אצלי הרבה.

[מי_גיבן_את_התזוזה_שלי*]

אני אצה רצה לפגום את הטיח בביתי הדל

[מי_גיבן_את_התזוזה_שלי*]

אני אצה רצה לפגום את הטיח בביתי הדל

[החופש_הגדול*]

אני מנסה קצת להתפלסף. יש את ההשפעה החברתית , ואני מתכוון לא רק ללחץ החברתי, אלא להתנייה שיושבת עמוק עמוק בתוך הראש והיא משמעותית מאד, אצל כל אחד בעוצמה אחרת.
מעבר לכך יש את הצורך באהבה , הצורך המיני וצורך בביטחון.
תאורטית, בן זוג קבוע אמור לספק את הכל. אבל ,כמובן, שזה שטויות במיץ עגבניות.
החיים זורמים להם ומשתנים ופעמים רבות הבנזוג לא נותן לא ביטחון, לא אהבה ולא מין.
מצד שני לפעמים בן זוג קבוע יכול להיות חבר נהדר לחיים.
וכמו שאמר המאסטר: "החיים הם לא חידה שיש לפתור אותה, אלא מסתורין שיש לחיות אותם".
דרך אגב, אני מניח שכשיש פרטנרים אז יש פחות בדידות , יש חברה, יש מין, ושוכחים מכל השטויות.

[החופש_הגדול*]

אני מנסה קצת להתפלסף. יש את ההשפעה החברתית , ואני מתכוון לא רק ללחץ החברתי, אלא להתנייה שיושבת עמוק עמוק בתוך הראש והיא משמעותית מאד, אצל כל אחד בעוצמה אחרת.
מעבר לכך יש את הצורך באהבה , הצורך המיני וצורך בביטחון.
תאורטית, בן זוג קבוע אמור לספק את הכל. אבל ,כמובן, שזה שטויות במיץ עגבניות.
החיים זורמים להם ומשתנים ופעמים רבות הבנזוג לא נותן לא ביטחון, לא אהבה ולא מין.
מצד שני לפעמים בן זוג קבוע יכול להיות חבר נהדר לחיים.
וכמו שאמר המאסטר: "החיים הם לא חידה שיש לפתור אותה, אלא מסתורין שיש לחיות אותם".
דרך אגב, אני מניח שכשיש פרטנרים אז יש פחות בדידות , יש חברה, יש מין, ושוכחים מכל השטויות.