תנוחות יוגה הפוכות בהריון

אנונימי

מתוך הדף שיליה על הצלקת
ראה גם דף יוגה בהריון

דיון לגבי: תנוחות הפוכות, ותנוחות פיתול לא מומלצות בשליש הראשון, אם כי בת ההרים שתירגלה גם לפני ההריון כתבה: דווקא אני מתרגלת הרבה שנים ותרגלתי גם בהריון עמידת כתפיים-הרבה וזה היה אחלה. כמובן שבלי המחרשה והגשר. גם עמידת ראש עם גיבוי מהמורה. למיטב ידיעתי אין מניעה מתנוחות הפוכות בהריון תקין. בזמן ווסת-יש.
לכך נענתה ע"י wall paper
try to avoid as much inverted poses. i was doing easily shoulder stands, and then at week 37 i felt a strong movement in my belly- my daughter got stuck in a horizontal position, something pretty rare,in avery entangled postion. i ended up having a horrible cesearean
lafterwards i checked with many teachers, which strongly
mentioned not to do any inverted positions

וסוכם: שיש אסכולות/מורים שמתירות הפוכות בהריון ויש שממליצות לא. ולכן אין תשובה חד משמעית וברורה. זה מחזיר אותנו לעיצה החשובה להקשיב לעצמך!

==

ועוד משהו לגבי מנחי עכוז... (ולמה השם שלי בכחול ושל הרוב בירוק... לא פייאר

)
הייתי השבוע בהרצאה של יהודית שריג בדיאדה- ונאמר שם שיש עליה משמעותית במצגי העכוז בזמן האחרון- והתחילו לעלות סיבות למה זה יכול להיות. יהודית שריג דיברה על זה שהיא לא אוהבת את התנוחות ההפוכות של היוגה- כי איכשהו זה גורם להם להתקע שם /לרצות להיות הפוכים. וכנל לגבי התנוחות ה'הופכות'. דובר שם גם על שרירי בטן חזקים (מכושר) ועוד...
לא היתה ממש מסקנה- כי זה לא היה נושא ההרצאה- אבל לשים לב לתנועות העובר כשעושים תנוחות להיפוך- הוא מגיב יותר? מתקבע יותר? ובכלל- שירה זה נראה לי דבר נהדר והכי פחות ריסקי....
אבל לא רוצה להסיט את הדיון.........
לירון

לירון
תוכלי לפרט מה יהודית שריג אמרה על תנוחות הפוכות של יוגה?
השם שלך ישתנה אם תהפכי אותןו למשהו עם קו תחתי. נניח לי רון

לירון - קודם כל תמר כתבה שהוא התהפך כבר...
חוץ מזה - לא ברור לי מה הכוונה לגבי התנוחות ההפוכות ביוגה.
תנוחת-חיים (לא יוגה) שמשפיעה:
ישיבה "מערבית" - על כיסא, גב אחורה, בטן "נשפכת" לפנים - מעודדת מצג עכוז
ישיבה "מזרחית" - גב ישר או נוטה קדימה (ישיבה מזרחית, כריעה, וכו') מעודדת מצג ראש.

אני יודעת שהוא התהפך- אבל עדין דברו פה בכלליות על מנחים- ולכן הוספתי.
יהודית דברה על העמידות ראש, נר וכו' שבעצם האגן למעלה והראש למטה (של האם). בנוסף היא הזכירה שתנוחת הכריעה אומנם טובה להתבססות ולמצג ראש- אבל מצד שני יכולה גם לעודד מצג עורף לאחור- ולכן יש להמנע גם מכריעה עד לשלב השני של הלידה.
היא לא פירטה יותר מזה, כי שוב- הנושא היה אחר.

איך מסובבים עובר בתנוחת עכוז

עדיין לא הבנתי למה היא לא אוהבת. עובדה שזה עובד (טוב, לפעמים). גם שרתי המון. אבל היתה השתוללות בכל פעם שעשיתי תנוחות הפוכות. כששרתי הוא לא ממש זז.

מיילדת אחת;-) המליצה גם לתינוקות הפוכים וגם בכלל להשמיע קולות נמוכים בגב התחתון דווקא. כיוון שאיני מצליחה לעשות זאת בעצמי:-D גייסתי את בן זוגי וזה די נחמד. היא אמרה שה עוזר להם לרדת למטה.

היא לא אמרה שהתנוחות לא עוזרות, אלא שיוגה, בכלל, מעודד אולי מצגי עכוז יותר מבעבר.
וגם התנוחות יוגה להיפוך- צריך לשים לב לתנועתיות של העובר- ולראות אם זה לא מקבע אותו יותר בכיוון הזה.

כשעשיתי יוגה בהריון, בהתחלה נהניתי מהתנוחות ההפוכות, אבל בשלב כלשהו בהריון הרגשתי שהן כבר לא טובות. כשהתהפכתי, הרגשתי תנועות רבות, וחשבתי לעצמי שהעובר מנסה להתהפך.
אם העובר מרגיש את כוח המשיכה של כדור הארץ ולפי זה מתמקם ברחם, אז כשאני הפוכה, זה מבלבל אותו, והוא מתהפך לעכוז.
כשחשבתי על זה, להיות הפוך זה ממש לא תנוחה טבעית לאדם, לא היום ולא בהסטוריה האבולוציונית שלנו. אין שום דבר שאנחנו עושים הפוך. פעם אחת הייתי בשיעור איינגר ליוגה בהריון, ורצו שאשאר הפוכה ל-20 דקות! זה לא נראה לי טוב לעובר, אם הוא נמצא במצג ראש.

לי נשמע יותר הגיוני שכיוון שבמאתיים שנה האחרונות עוברים שלא היו שורדים בגלל שלא התהפכו, שרדו, ממשיכה תכונה זו להתגבר באוכלוסיה. לא נראה לי הגיוני ש20 דקות בשבוע יקבעו אם עובר יתהפך או לא.

יהודית שריג דיברה על זה שהיא לא אוהבת את התנוחות ההפוכות של היוגה- כי איכשהו זה גורם להם להתקע שם /לרצות להיות הפוכים. וכנל לגבי התנוחות ה'הופכות'
מדהים שהנושא הזה עלה
אני יוגית כבר הרבה שנים.הגעתי למסקנה שתנוחות הפוכות החל מחודש שביעי לא טובות לעובר ובכלל.
דבר ראשון-בזמן מחזור אסור לתרגל אסנות הפוכות כי זה מפריע לזרימת הדם מהרחם כלפי חוץ. ז'א שההגיון הבריא אומר שזה יהיה נכון גם לגבי עובר לא?(אפילו לא רק מצג ראש אלא "סתם" כניסה נכנה אל תוך האגן).
חוץ מזה-בהריון הראשון תרגלתי אסנות הפוכות וכריעה עד יום הלידה. העובר היה מאד גבוה באגן,לא התבסס והיה בפוסטיריור.
בהריון שני וויתרתי ובמקום זה הלכתי הרבה ברגל ותרגלתי הרבה אסנות של ישיבה. ההתבססות היתה מצויינת.
טרה רוסה-אני גאה בך על זה שהקשבת לקול הפנימי שלך בשיעור יוגה ולמרות שקיבלת "הנחייה" מסויימת הלכת עם מה שהרגיש לך נכון. הלא זו כל תמצית היוגה-להיות מחובר לעצמך,לכאן ועכשיו. ולא ללכת לפי ספר הוראות הפעלה.

בנוסף היא הזכירה שתנוחת הכריעה אומנם טובה להתבססות ולמצג ראש- אבל מצד שני יכולה גם לעודד מצג עורף לאחור- ולכן יש להמנע גם מכריעה עד לשלב השני של הלידה.

שלום לירון, לא ידעתי שאת כותבת כאן (אני הטרמפיסטית...).
אז גם אני היייתי בהרצאה כאמור ומה שהבנתי לגבי תנוחת הכריעה : תנוחת הכריעה מעודדת את ההתבססות של העובר באגן, ואם העובר לא ירד מספיק טוב לאגן, או עדיין במצב עכוז הכריעה בשליש השלישי יכולה לעודד אותו להתבסס באגן אבל כעכוז או באופן שהוא לא הכי אופטימלי ללידה.
לדברי יהודית שריג האופן שהעובר יורד וההתבססות באגן משפיעים מאד על מהלך הלידה ועל התקעויות של הלידה עוד הרבה לפני שמאשימים את המיילדות והצוות הרפואי.

יהודית שריג אמרה שהיא לא נגד תנוחת הכריעה באופן כללי, אלא שהיא ממליצה להימנע ממנה עד שברור שהעובר התהפך והתבסס טוב באגן (הולכת לחפש את המחברת עם הסיכומים).
היא הזכירה שנשים היו יושבות ועובדות בכל מיני תנוחת, על ארבע, על הברכיים, ולא רק כורעות כל הזמן.

קצת מלחיץ אותי הקטע עם הכריעה. אני מהמרבות לכרוע גם לפני ההריון (עפ"י הסבריה של המורה להתעמלות בתיכון גיד העקב שלי ארוך, -- כנראה מורשתם של מפוקפקי מוצא

-- וזה הופך את הכריעה לתנוחה נוחה שאפשר לשהות בה המון זמן), וגם עכשיו זו תנוחה שטובה לי להמון דברים, אם כי אני צריכה לפעמים להרחיק את הברכיים זו מזו, בגלל הבטן.
כשאני חושבת על זה עכשיו, בשיעורי היוגה אנחנו לא ממש מרבות לכרוע, אבל כן עושות את זה לפעמים. ואז תמיד קל לי ונוח. להפסיק עם זה עד הא"ס (שאני דוחה כי אני שונאת א"ס)?
מוזר לי לחשוב על תנוחות הפוכות, כי מי בכלל רוצה לעשות כאלה עם בטן של הריון (אם כי הבנתי שיוגיות מנוסות כן יכולות)?

אם הבנתי נכון תנוחות הפוכות הכוונה בין היתר לתנוחה ששוכבים על הגב ומשעינים רגליים על הקיר, לעיתים משתמשים ברצועה לשם כך(עוזר לבצקות ומאד מרפה את הגב)
לפי מה שאני מבינה אין טעם להיכנס לקיצוניות הפוכה....... לא מבלים את כל שיעורי היוגה בתנוחות הפוכות ובכריעה. אצלינו המורה הדגישה שטוב לגוון והמליצה על תרגילים שפחות נוחים אבל מדי פעם, וגם בחלק הראשון של הלידה לפתוח את החלק האחורי של האגן. למשל ע"י הצמדת הבהונות והרחקת העקבים.

תנוחות הפוכות הכוונה בין היתר לתנוחה ששוכבים על הגב ומשעינים רגליים על הקיר,
גם כשרק הרגליים למעלה ולא האגן?

מונו, התנוחה שאת תיארת למיטב ידיעתי אינה נחשבת תנוחה הפוכה.
תנוחות הפוכות זה עמידת נר, עמידת ראש וכדומה, בהן כל הגוף הפוך.
(ואגב, יש כאלה שעושות יוגה יותר מפעם בשבוע

)

אם מישהי יכולה לעשות עמידת נר בהריון, מגיעות לה 2 נקודות........... אם הכוונה שכל הגוף הפוך ממש זה משהו אחר ממה שחשבתי(למשל הכוונה בתנוחת הכלב שמסתכל למטה? )

כי מי בכלל רוצה לעשות כאלה עם בטן של הריון (אם כי הבנתי שיוגיות מנוסות כן יכולות)? אני לא יוגית מנוסה ולא מץקרבת לזה, סתם אחת שמתה להפוך את העובר שלה ומוכנה לעשות הכל בשביל זה.

מונו, עשיתי נר נר, כמו בשיעורי התעמלות, אבל עם כריות בין הגב והטוסיק לקיר שלא יהיה קשה מדי

מונו נוקי מה שתיארת אינן אסנות הפוכות (עמידת כתפיים, עמידת ראש, מחרשה). מה שתיארת הם תרגולים מאד נוחים להריון ובהם משתמשים בקיר בתור תמיכה.
אגב, משתמשים בקיר ןובכיסא גם כתמיכה לתנוחות ההפוכות אבל זה לא העניין...
תנוחת הכלב אינה נחשבת לאסנה הפוכה. זאת אסנה נפלאה לתרגול בזמן ההריון.
הידעתן שלכל תנוחה הפוכה יש מקבילה "לא הפוכה" שעובדת על אותם מרכזי אנרגיה בגוף ונותנת את אותו האפקט?
<לבת ההרים מגיעות 2 נדוקות>

קיבלת 2 נדוקות.......
נו אז אני במתח, כל מה שציינתי זה התרגילים שאני מכירה מהיוגה שאני מתרגלת עכשיו . מה זה אסנות הפוכות?
<מונונוקי עכשיו סקרנית לבדוק בעצמה אם היא יכולה לעשות עמידת נר ולקבל 2 נקודות.....>

אסנות הפוכות; עמידת כתפיים, עמידת ראש, מחרשה (ואולי גם גלגל וגשר).

2 נדוקות
תגידו, מה יש לכן עם הנדוקות האלה?

הי אמא נמרה...
בד"כ לא הייתי כאן, מידי פעם- באתי לקרוא את הסיפור של תמר _ס- ונשארתי....

חבל שיהודית לא דברה יותר על הנושא. ראיתי שמישהי פתחה שאלה בנושא באומנות הלידה- מקווה שיהודית תענה בהרחבה יותר על הנושא.
אכן תנוחות של אגן פתוח מאחור הם התנוחות החשובות יותר לשלב הראשון וחלק מהשני של הלידה- בעצם, רק כשהראש מתחיל לצאת (קרואונינג)אז צריך לפתוח את האגן מקדימה

מה זה עמידת כתפיים?

איפה הראש?
ובכלל מי שעושה יוגה או יותר נכון- מי שעושה משהו עם עצמה- מגיעה לה 2 נקודות....

אה אוקי, בת ההרים, תודה על ההבהרה. לפי מה שאני יודעת שלוש המורות שאני מכירה ליוגה בהריון לא מתרגלות את התרגילים הללו בשיעורים. נבהלתי מדברי לירון כי פירשתי אותם לא נכון . אחרי שכולם יקראו אפשר למחוק את השאלה שלי.
אני מצטערת שלא התחלתי יוגה יותר מוקדם בהריון הזה. אני הרבה יותר נוקשה הפעם.
<מונו נוקי לא גמישה במיוחד>

וזו עמדתה של היוגית אצלה אני מייגגת מראשית ההריון באדיקות:
באופן כללי, לא מומלצות תנוחות הפוכות ממושכות. גם אם עושים- אז לזמן קצר בלבד בכדי להזרים את הדם ולשחרר את הלחצים מן הגב והרגליים שנושאות בהרבה מהעול בימי הלוויתנות. יש ורסיה מותאמת להריון של עמידת כתפיים, אותה אנחנו מבצעות בכל שיעור - עד לשבוע 36. אחריו לא מומלץ יותר, עדיף להניח לעובר להתבסס בתעלת הלידה ללא הפרעות. וחוצמיזה, כל מה שלא נוח או לא מרגיש נכון - לא לעשות. אני חיבבתי מאוד את עמידת הכתפיים לאורך רוב הדרך, ולאחרונה אני מרגישה שזה לא מיטיב איתי, ולכן הפסקתי. מעניין, כשאני חושבת רגע, זה פחות או יותר מאז שהבוטן התהפך למצג ראש..

מעניין, כשאני חושבת רגע, זה פחות או יותר מאז שהבוטן התהפך למצג ראש
(-:
<תרדותרדו עליי עם הנדוקות>

מחרשה.
מי בכלל יכולה לעשות מחרשה עם בטן של חודש 7 תקועה בין הרגליים לצוואר?

מי בכלל יכולה לעשות מחרשה עם בטן של חודש 7 תקועה בין הרגליים לצוואר?
זאתי מהספר של שיווננדה D-:
או מישהי שיש לה בטן קומפקטית
או עם כיסא. לא יורדים עד לרצפה.
אבל כן-זה די קלסטרופובי p-:

לי היה יותר קל לעשות עמידת ראש מאשר עמידת כתפיים. בעמידת כתפיים הרגשתי שאין לי אוויר, כי הבטן מוחצת את הריאות.

להנאת הצופים בבית אתר עם פוזות
ומילון בעברית"http://www.yoga-studio.co.il/Dictionaries.html"
והנה מחרשה

זאת עמידת כתפיים(שאני אישית מאד אוהבת)

תודה על הלינקים

נראה כמו מתכון לצרבת בטוחה.......

מחרשה- נראה לי שלפני חודש עוד עשיתי לא רע.לאחרונה לא ניסיתי.
מרוב שמות ותארים לא הבנתי אם יש או אין בעיה עם תנוחה שהרגליים למעלה על קיר במשך כמה דקות או לא. אני שואלת כי התחלתי יוגה להריון ובדרך כלל המורה שלי נותנת לי לעשות את זה בשיעורים. מצד שני, היא גם נותנת הרבה תנוחות שפותחות את איזור האגן ומזיזות אותו, הרבה מהן בישיבה.

זאת עמידת כתפיים(שאני אישית מאד אוהבת) זה לא בדיוק עמידת נר?

והמחרשה הזאת, גם לא בהריון לא היה עולה בדעתי לנסות אותה.

מרוב שמות ותארים לא הבנתי אם יש או אין בעיה עם תנוחה שהרגליים למעלה על קיר במשך כמה דקות או לא
אין בעיה ואפילו מומלץ.
_זה לא בדיוק עמידת נר?
והמחרשה הזאת, גם לא בהריון לא היה עולה בדעתי לנסות אותה_
אבל מה שזה עושה לבלוטת התריס וחילוף החומרים בגוף....

אבל מה שזה עושה לבלוטת התריס וחילוף החומרים בגוף....

הי בת-ההרים (הייתי אצלך בביקור לפני חודש בערך, מה נשמע?). ראיתי את הדיון הזה, שדווקא מחדש לי הרבה (עשיתי הרבה יוגה והרבה תנוחות הפוכות גם בהריון). בכל מקרה השאלה שלי היא אחרת - לגבי בלוטת התריס.

בתנוחות הפוכות בזמן האחרון (האמת היא שכבר חודשיים לא הייתי בשיעור, אבל לפני כן) יש לי גירוי חזק בבלטות התריס. זה משונה, כי בהריון הראשון עוד לפני שידעתי על ההריון, היתה את אותה תופעה. עכשיו, אני לא בהריון אבל זה שוב גירוי חזק. זה כאילו משהו הורמנולי. (?) יש לך איזשהו מידע על זה?

הי עפרה (-: עדיף לי שתפני את השאלה למורה היוגה הקבוע/ה שלך... אני יודעת שבלוטת התריס אצל נשים מאד מושפעת מהריונות והתקופה שלאחריהם.

האמת היא שלא רק הפניתי, אלא גם ניסינו ביחד לבדוק למה זה קשור (איינגר יוגה, אז כל מיני תמיכות, פתיחת חזה וכלמיני כאלה). היא ביקשה שאעשה בדיקת דם של הבלוטה. עשיתי אחת אחרי ההריון (חודש וחצי כזה אחרי) והכל היה תקין, עכשיו אני סתם מתעצלת ללכת לקחת הפניה.

שאלתי אותך כי לפעמים (כמו למשל הדיון הזה) האינפורמציה שיש למורים (וזאת מורה מעולה במיוחד! איזה כיף לי:) ואיזה באסה שאני לא מתמידה:-() היא חלקית או לא מעודכנת או פשוט יש עוד אינפורמציות אחרות, או סתם עוד רעיון. והאינטרנט זה המקום הנכון לשמוע דברים חדשים. חשבתי אולי במקרה בשיטוטייך, וראיתי שיש לך הרבה ידע, נתקלת במשהו.

תודה בכל מקרה והנה תרומתי לדיון, שהיא בגדר "עוד רעיון". יכול להיות שהתנוחות ההפוכות, בגלל שהן מייצרות חלל אחר וכיוון אחר של כוח המשיכה וכל זה - יכול להיות שהן פותחות פתח לעובר לשנות תנוחה. ולכן אצל נשים שהעובר עוד לא מבוסס, לא כדאי לפי הטענות בדף הזה. אבל אולי אצל נשים שהעובר בתנוחת עכוז, דווקא כדאי, כי יכולה להיות "התנעה" של תהליך. סתם רעיון ומחשבה.

עפרה

עפרה, עכשיו כשאני קוראת שוב את מה שאת כותבת נופל לי איזה אסימון. נראה לי שמה שאת מרגישה זה את צ'קרת הגרון שכנראה קצת "תקועה" אצלך. וההנעה של האנרגיה שם שורפת לך. עכשיו לכי לקרוא קצת על צ'קרת הגרון(יש לך את "גופה של אישה תבונתה של אישה"?),תראי אם זה מתאים לך ואז נדבר שוב (-;

יש לך את "גופה של אישה תבונתה של אישה"?

לא. עלעלתי בזה אצת חברה ולא היה לי כוח. אני יודעת שעבור הרבה בחורות (נשים?) זה עשה המון דרך, אבל.. אני מתעצלת (ושלא תחשבי, אני קוראת עכשיו ספר עבה בערך אותו הדבר, פשוט דרמת מתח... יותר כיף...). בקיצור - אני אבדוק על הצ'אקרה אולי אעיין בספר אצל החברה בפרק שנוגע לזה ואכתוב לך מה חשבתי. תודה

אה סבבה...פשוט שם יש מידע זמין על הצ'קרות. אם לא תמצאי אני אצוטט לך מאחד הספרים שלי... למרות שנראה לי שתמצאי (-:

ראיתי עכשיו שיהודית כתבה באחד הפורומים שזו לא היא שהעלתה את נושא התנוחות ההפוכות- אלא אחת המילדות.... היא טוענת שהיא לא אוהבת את תנועות הכריעה למינהם....
אז סליחה על אי הדיוק- אבל הדברים עדין נאמרו שם (בהרצאה)
בקיצור אין פה משהו שהוא חד משמעי- אבל כן שווה לשים לב לראות איך העובר מגיב לתנוחות האלו, ואם תחושת הבטן אומרת שלא- אז כנראה שיש סיבה...

הנה התשובה

מרתק!!!
לגבי העניין עם ה"סטרס" אני לגמרי מתחברת לזה. לא כאשת מקצוע, אלא סתם מתוך אינטואיציה. יש איזה "מיתוס סבתא" שאומר שעובר של אישה מפוחדת ולחצוה יתמקם במצג עכוז כדי להיות קרוב עם ראשו אל ליבה של אימו (-:

טוב, תאשרו לי לכרוע כאוות נפשי ליד דלי הספונג'ה עד שבוע 36 -- אני לא מכירה שום דרך אחרת לסחוט סמרטוט בלי לשבור את הגב של עצמי -- אחר כך אטיל את הספונג'ה על האיש ואעזוב אתכן בשקט.

אם את עומדת על 4 בשאר הזמן זה בסדר:-D(חתול)

נתקלתי במאמר של ג'נט בלאסקס בו היא מתייחסת לתנוחות יוגה שונות שמתאימות ל"מצבי הריון" כאילו ואחרים. היא טוענת שכדי לעזור ולהפוך עובר ממצג עכוז כדאי מאד לתרגל עמידת כתפיים פעמיים ביום,5 דק' לפחות כל פעם. כמובן-רק למתרגלות מנוסות ורצוי בתמיכת קיר.
אביא את הלינק בהזדמנות הקרובה.סתם מתעצלת עכשיו.

מצטרפת לדיון באיחור אמנם,,, אבל אולי זה עוד יסקרן מישהי. תנוחות הפוכות יכולות להועיל באמת למטרות מסוימות כמו היפוך ממצב עכוז, איזון בלוטת תריס רדומה, וכיוב. אבל אם אין מטרה מיוחדת, אז צריך לברר בעצם למה בכלל להתעסק עם זה? יש ככככל ככככך הרבה תנוחות אחרות ודברים אחרים לתרגל, שאלא אם כן משהי קרועה על עמידת ראש ועמידת כתפיים, וגם את זה כדאי דרך אגב לבדוק, כי יוגה לא מעודדת התמכרויות למינהן (-; אז לא יודעת למה זה חשוב. תנוחה כמו סרוונגאסנה, (עמידת כתפיים/נר) זה ממש לא חכם לתרגל בלי תמיכה של קיר, כי זו תנוחה שמפעילה את שרירי הבטן ואת כל הגוף למעשה, מיותר לחלוטין בהריון. מבחינת השפעה הורמונלית מבורכת של תנוחות הפוכות אפשר לעבור בהריון לתנוחות פסיביות יותר כמו ויפריטה קראני על בולסטר וקיר, תנוחה הפוכה מצויינת שדומה לעמידת כתפיים אך פסיבית, מאפשרת גם פתיחה של בית החזה ולשרירי הבטן לנוח.
במיוחד אם משהי לא מרגישה נוח להכנס לתנוחה הפוכה אין סיבה בעולם להיכנע ללחץ של מורה. מורה טוב/ה אמורה להיות רגישה לצרכים ולרגישות של כל תלמיד ולאישה הרה בפרט, ולא להוסיף לה עוד סיבה לללחץ והרגשה לא נעימה. יש לה מספיק סיבות גם ככה להלחץ /-:, ויוגה אמורה לספק הקלה, שחרור ממתח וחיזוק לביטחון העצמי...
עופרה, אם את עדיין כאן במקרה מענין אותי לדעת איך הרגשת שהגירוי הוא של בלוטת התריס דווקא, כלומר אם תוכלי אולי לתאר את ההרגשה?

במיוחד אם משהי לא מרגישה נוח להכנס לתנוחה הפוכה אין סיבה בעולם להיכנע ללחץ של מורה
מסכימה!

עם זאת,מתרגלות מנוסות יכולות לנצל את ההזדמנות ולהיות קשובות לעובר/ית ולגוף. אני אישית הרגשתי שעד תחילת חודש שביעי(בערך)היה לי כיף ונוח עם קצת עמידת כתפיים ואפילו מחרשה. ברגע שזה הרגיש לי לא נכון-הפסקתי.

אווו, מצאתי בדף הזה דיון בשאלה שהעסיקה אותי: האם כדאי לי להמשיך לעשות עמידת ראש, בהיותי בחודש שביעי, ואם כן - עד מתי.
למרות הקושי, אני אוהבת לעשות עמידת ראש.
(לגבי עמידת כתפיים - כל כך שמחתי שבתחילת ההריון נתתי לעצמי פטור, אני ש-ו-נ-א-ת אותה!).
טוב, אז כרגיל, לא מצאתי תשובה נחרצת, אבל כן מצאתי תובנות מעניינות.

בהריון הקודם התאמנתי עם הקבוצה הרגילה של היוגה ועשיתי תנוחות הפוכות עד הסוף. עמידת ראש בעיקר עשתה לי טוב מכיוון שאז כל האיברים עולים קצת (בהרגשתי) וכשאני יורדת מעמידת ראש הכל מסתדר קצת יותר טוב ויש הרגשה של קלילות (כמו שמנערים בעדינות שק של גרעינים והם מסתדרים יותר טוב והאויר בינהם עולה מעלה).
גם בהריון הזה עשיתי אותו הדבר: בחודש שביעי זיו כבר התהפכה. מי מה מורתי הנפלאה, מצאה את הדיון כאן והעירה את תשומת ליבי, מצד שני היא הזכירה שצריך להקשיב לגוף שלי.
והסכמנו שבמילא אנחנו נשארים בתנוחות ההפוכות מעט זמן כך שזה לא מה שיגרום לה להתהפך (עד שזיו תבין שהתהפכתי אני כבר חוזרת לרגליים...) בכל מקרה גם הרגשתי אחרי, שהבעיטות עדיין לכיוון הצלעות שלי (לפני ההתהפכות הן היו כלפי מטה).
אז עד סוף ההריון, ממש יום לפני הלידה עשיתי הכל. ובאמת באותו יום שישי הרגשתי שלא נכון לי לעמוד על הראש- היא כבר מבוססת יפה באגן כך שלא רק שלא רציתי שתתהפך אלא שלא תזוז מילימטר ממקומה! במקום זה עמדתי וסובבתי את האגן בשמיניות.
תרגיל שעשיתי בשיעורים של דיויד סאי ומצאתי שעוזר להוריד את העובר למטה: לעשות סיבובים עם הצלעות, לנשום להתארך כלפי מעלה ואז להזיז רק אותן וכל שאר הגוף נשאר במקום. ממש הרגשתי אותה יורדת כלפי מטה.

שאלת תם (או תמה)
אני מתרגלת יוגה נשית באופן רשמי כבר חצי שנה. בכלל אני בכושר די טוב ובנעורי תרגלתי יוגה על הסיס כמעט יומי (עכשיו זה פעם בשבוע מכורך הנסיבות).
בהריון הראשון שלי לא תרגלתי כלום אבל עבדתי בעבודה פיזית מאוד, את ההנחות עשיתי לעצמי תוך כדי ההריון בהתאמה ליכולות הפיזיות ונסיון לקשב עם הגוף (בשליש הראשון עוד עדרתי בשדה) . ההריון היה קל והסתיים בהצלחה.
היום גיליתי לשמחתי שאני בהריון.
מחר יש לי את האימון השבועי. אני תוהה, האם יש צורך לדווח על כך למורה כבר בשלב כזה? האם יש צורך רשמי לעבור לתרגל יוגה להריון או שאפשר להמשיך ולתרגל יוגה נשית רגועה וקשובה? אני עדיין לא רוצה לספר, רוצה לשמור לעצמי את ההתרגשות לזמן מה...

@}בשעה טובה הריונית טריה !
כמורה, אני הייתי מאוד רוצה לדעת! נכון שאת מתרגלת יוגה נשית, אבל עדיין יש סייגים. חרף הרצון שלך לשמור לעצמך, שהוא ברור ומובן, כשאת לומדת עם מורה, האחריות לשלומך חלה גם עליה ואין זה הוגן לא לגלות לה דבר כל כך חשוב.
שיעבור לך בנעימים!

אני דווקא באה מהגישה שהריונית שמחוברת לעצמה לא חייבת למהר לשתף.גם לא את המורה ליוגה.באופן עקרוני.
אם אין כאן עניין עקרוני אז כן לשתף.
ההנחיה לנשים הריוניות שרגילות לתרגל באופן שוטף;

להפסיק כל תרגול אסנות על הבטן
להפסיק כל עצירת נשימה שנמשכת יותר משתי שניות.אם את מתרגלת קפלבהטי אז מאד בעדינות ובקשב.
להיות קשובה לגוף.כי בשליש ראשון יש עייפות גדולה ולא כדאי להגיע לתחושה של מותשות.
משבוע 13-14 יש פתאום תחושה של אנרגיה מתפרצת והמון גמישות.זהירות מאשליית הרילקסין(הורומון שמעודד גמישות במפרקים).עדיין להמנע מתרגול על הבטן ובכלל,כל אסנה שיש בה לחץ תוך בטני. אבל בשליש שני אפשר לתרגל בכיף.

ואולי זה הזמן שהרחם הצומחת כבר מספרת את הסיפור שלה ואז ממילא-המורה תדע.ואז בשליש אחרון,בערך משבוע 28 נורא כיף לתרגל יוגה מתואמת להריון.

תודה מי מה וגם בת ההרים, איכשהו אני נוטה לקבל את דבריה של בת ההרים יותר, סך הכל גם לפני שבוע היית באותו מצב (האיחור הוא של כמה שבועות כבר) ולא היתה לי כל בעיה להתאמן. אני אספר למורה כשיגיע הזמן הנכון.
בתרגולים שלנו אנחנו ממעטות לעשות אסנות על הבטן וממעטות גם באסנות הפוכות כך שבינתיים אני לא רואה כל סיבה למהר ולהודיע. להערכתי כמו שכתבה בת ההרים, המורה תראה ותדע בעצמה לפני שאני אספר כי אפילו בהריון ראשון ראו את הבטן די מהר...

ולמרות השקפת עולמי-אם יש לך ספק או באינטואיציה את לא בטוחה לגבי אסנה או תחושה כלשהי-את כן צריכה לשתף את המורה.זה לא אומר שתחויבי לתרגל יוגה להריון מאותו רגע.כמו שאמרתי,מתרגלות מנוסות יכולות להמשיך לזמן מה לתרגל כמעט רגיל.

אני התאמנתי ולימדתי כל ההריון,עד אמצע התשיעי,ההריון שהיה השלישי שלי היה הקל ביותר וגם הלידה מדהימה(באוטו)
כמובן שלא תנוחות על הבטן אבל עמידות ראש די הרבה,עמידת כתפיים נהיה די בלתי אפשרי די מוקדם.
לדעתי רצוי שהמורה תדע,אני כמורה מרגישה שזו אחריותי לדעת,במיוחד שאת לא מתרגלת המון זמן,ולמה לא בעצם?..
אבל הדבר הכי חשוב, שכבר נכתב פה,ואני מבקשת להדגיש- זה להיות מאד קשובה לגופך,כל הזמן.אם את מרגישה טוב גם העובר ירגיש טוב! ברגע שיש תחושת אי נוחות בתנוחה לצאת ממנה.

אחרי השיעור היום עלו לי שאלות. מה עם אסנות שמאמצות את שרירי הבטן? סך הכל לא היתה לי בעיה כלל לבצע אותן אבל חברתי טענה שהן ממש לא טובות. וגם בשיעור אנחנו מבצעות המון החזקת נרתיק, האם זה בסדר או כמו במחזור להרפות יותר?
שוב תודה.
אני.

יקירה,אני חושבת שמכיוון שיש לך מורה/מדריכה ומכיוון שכן עולות אצלך שאלות, את צריכה להפנות אליה את השאלות הללו.אני אישית לא אוהבת לייעץ דרך האינטרנט.(איך אני יכולה לקחת אחריות על הריון טרי,דבר כל כך עדין וקדוש?)
זה נכון.יש צורה ודרך מאד מסויימת לתרגלת שרירי בטן בהריון.
דווקא חיזוק רצפת האגן זה טוב לכל החיים,כולל הריון.אבל שוב,אני צריכה לראות איך את עושה את זה.

מצטרפת בחום להמלצה של בת ההרים להפנות שאלות אל המורה שלך,ושוב כמורה הייתי רוצה שלתלמידתי יהיה מספיק נוח ותחושת אמון לגשת אלי עם כל שאלה.

כשאני מתרגלת עמידת ראש ועמידת כתפיים, הרבה פעמים אם לא תמיד נשמעים קולות פלוציים מכיוון הנרתיק שלי! זה נשמע כמו פלוצים, אבל זה אויר שמשתחרר מהנרתיק.
גם כשאני יוצאת מהתנוחה, יש ממש סימפוניה. זה ככה כבר הרבה שנים
שאלתי: האם זה מוכר לעוד בנות? וגם למה משתחרר משם אויר, מאיפה הוא מגיע / מצטבר?
אין עם זה בעיה משמעותי חוץ מזה שזה טיפה מביך בשיעורים, ואני סקרנית עם מורות ליוגה אם מתרגלות אחרות מכירות את ה"תופעה"

אוי, זה לא בהכרח קשור להריון... למרות שאני בהריון גם אז בלי לשים לב הגעתי לפה

בטח שמכירות.... האויר נכנס לנרתיק בתנוחות הפוכות כשיש חולשה מסוימת של הסוגרים. כשאנחנו מתהפכות וכל האברים הפנימיים שוקעים לעבר הסרעפת מתפנה מקום בחלל הבטן התחתונה והריק הזה שואב אליו אויר. יש על זה דיון בדף ועכשיו הוראת _היוגה . לדאבוני, גם שם אין פתרונות קסם, אבל לפחות אפשר להתנחם בצותא...
בהריון יתכן שזה יקרה יותר כי שרירי רצפת האגן נחלשים במידה זו או אחרת. כדאי לתרגל , גם בלי קשר לנוחת הפוכות או תנוחות כל שהן, כיווץ של הסוגרים.
שיהיה הריון נעים ולידה טובה @}

מי מה יופי תודה על התשובה
וכן, אני מתרגלת בבית כיווץ של הסוגרים, יש לי עוד הרבה מה ללמוד
אבל טוב לדעת ש בטח שמכירות....

שיהיה הריון נעים ולידה טובה תודה

ברגע שמתרגלים מולה בנדהא ועובדים נכון עם הירכיים והרגליים, זה לא קורה.

האם זה אומר שתוך כדי עמידת הראש יש לכווץ סוגרים ?
אני דווקא אוהבת להרפות... זה תמיד מבלבל אותי עם כיווץ הסוגרים תוך כדי אסאנה

האם זה אומר שתוך כדי עמידת הראש יש לכווץ סוגרים ?
אני פחות מתחברת למילה לכווץ כי כיווץ מכניס איתו מתח, וזו לא ממש תכונה שאני רוצה להפעיל,
אבל איסוף של הבנדהות הוא בהחלט חיוני תוך כדי תרגול אסאנות, גם כי הוא מכניס את הגוף ללעבודה מהמקום הנכון ומגן עליו וגם כי עבודה עם הבנדהות כי זו שמכוונת ומתעלת את הפראנה בגוף שלנו והופכת את התרגול הפיסי שלנו ל"יוגה"
באשר למולה בנדהה, התחושה היא של איסוף פנימה של שרירי רצפת האגן אל עבר המרכז שלהם וכלפי מעלה מעט לכיוון הטבור.
מצטרפת בחום לדבריהן של מימה ונועה
@}

ההתחלה היא תחושה של כיווץ וכדאי לתרגל אותה לא בהפוכה אלא בעמידת שש או בוג'ראסנה(ישיבה על עקבים). אם תתרכזי בבטן הכי הכי תחתונה שלך ותאספי אותה פנימה תחושי איך שרירי רצפת האגן "נשאפים" פנימה ולמעלה(לכן המטאפורה לשאיפה,זה לא רק פנימה זה גם למעלה). לרוב יצטרפו לחגיגה הזו גם שרירי פי הטבעת ותתקבל תחושה מאד אסופה של כל אזור הפרינאום ורצפת האגן. כל זה,אגב, מתרחש רק מתוך נשיפה.
בהדרגה לומדים להפריד בין כל החלקים ולמקד את תחושת האיסוף במעלה הנרתיק. שם פחות או יותר(ובמדיוק,מאחורי צוואר הרחם) נמצאת מולדהרא צ'אקרה/צ'קרת הבסיס/שורש. כשאנחנו מתרגלות איסוף והחזקה של האזור הזה אנחנו "נועלות" את הסוגרים התחתונים של הגוף ולא מאפשרות לואיו אפאנה(האנרגיה ששייכת לאזור הזה)"לברוח" החוצה.אנחנו למעשה מאלצות אותה לנתב את עצמה כלפי אזור הבטן והלאה אל בית החזה. לפגוש "אנרגיות" אחרות שמסתובבות לנו בגוף. ואז מתחיל התהליך האנרגטי/עדין יותר של תרגול יוגה.
זה מאד בגסות ובלי לרדת לעמקם של פרטים.
תכלס, קל מאד לחוש את זה ב בעמידת כתפיים/סארוונגאסנה שבה לרוב נכנס לנו אוויר לנרתיק; כשאת בתנוחה נסי להצמיד את הקשתות הפנימיות והעקבים הפנימיים של כפות הרגליים וקצת לכוון את הקרסוליים אחד לשני. בו זמנית מה שיקרה זה שהירכיים הקדמיות יסתכלו אחת על השנייה, מין תנועה עדינה של סיבוב פנימה. הכל מאד עדין ובלי מאמץ. כן יש תחושה של עבודה בכפות הרגליים וירכיים אבל זה לא מתוך כיווץ אלא מתוך כיוון יותר נכון. אל תחשבי על כיווץ רצפת האגן תחשבי על כיווני הרגליים. מה שיקרה אם כיוונת את זה ככה זה שאוטומטית תתרחש מולה בנדהא ואת תחושי מאד בבירור את אזור הנרתיק לתוך רצפת האגן. תנסי ותספרי לי מה הרגשת....

אגב, מי כאן רכשה את vayu`s gate של אורית סן גופטה? אני קוראת אותו במקביל ל-swara yoga של סטיננדה וממליצה מאד על שניהם לכל מתרגלת רצינית ומורה.
שבת שלום!

הי בנות
תודה על התגובות וההסברים המפורטים
וגם כי עבודה עם הבנדהות כי זו שמכוונת ומתעלת את הפראנה בגוף שלנו והופכת את התרגול הפיסי שלנו ל"יוגה" בעיני היוגה היא סוג של קסם, ואיך שלא תעשי אותה, היא עושה את העבודה ולכן אנני מפרידה בין תרגול פיזי ליוגה, כי התנוחות וההרפיה בתנוחות עושות את העבודה ובעיני גם מחברות אותנו למסורת עתיקה ועשירה של יוגה. אני לא בעד מאמץ רב מדי, במילא הידע של הגוף כבר נמצא בפנים, רק צריך לגלות. אבל כמובן, מה שבשבילי מרגיש מאמץ לאחרת ירגיש ריפוי... ולהיפך
אני שוב מודה לכן על ההסברים ואנסה את התרגילים, אני אשמח ללמוד לשלוט בסוגרים הנמוכים, מתחילת ההריון מיד מרגישה את הרפיון באיזור, והבטן לא יכולה "לחפות" על השרירים הטבעתיים, ואז נולד בי הצורך.
קשקשתי הרבה, אני מודה לכן

פספסתי את זה שאת בהריון, יוגית. זה לא הזמן ללמוד על תנוחות הפוכות ובנדהות. אבל מאד מתאים לתרגל חיזוק רצפת אגן בתנוחות יותר מקורקעות כמו שציינתי למעלה.

בעיני היוגה היא סוג של קסם, ואיך שלא תעשי אותה, היא עושה את העבודה
היוגה היא אכן סוג של קסם והיא יכולה להפוך ל"קסם שחור" אם לא מתרגלים אותה נכון. ומכיוון שהמתרגל מתעסק באנרגיות, זה קצת דומה למישהו שמתעסק לא נכון עם מעגלים חשמליים. אפשר גם להכוות מתרגול לא נכון של יוגה, הן ברמה הפיזית והן ברמה המנטלית.
אני לא מתכוונת נקודתית אלייך אבל מכיוון שהודות לך הנושא עלה ופתח מקום לדיון-אני מעלה כאן את מחשבותיי בנושא.

בעיני היוגה היא סוג של קסם.
עד כאן אנחנו מסכימות במאת האחוזים

ואיך שלא תעשי אותה, היא עושה את העבודה
מכאן, אנחנו לא.

ועכשיו ברצינות, לאורך השנים שבהן אני מתרגלת ומלמדת יוגה, אני נאלצת לומר שכ"כ קל להפוך את תרגול היוגה מ"יוגה" להתעמלות.
ובכ"כ הרבה סדנאות ושעורי יוגה שאני מלמדת בהן ומסתובבת בהן אני רואה אנשים שפשוט מזיקים לעצמם ע"י מה שהם קוראים לו תרגול יוגה אבל נעשה מתוך חוסר קשב מוחלט לגוף שלהם.
וההוכחה המצערת לכך היא שכ"כ תלמידי יוגה שלי הם נפגעי יוגה (!!) שהגיעו אלי איכשהו אחרי שעברו שנים של תרגול לא מדוייק ולא נכון עבורם, הן אם בעקבות חוסר הקשב שלהם או חוסר הידע והרגישות של מי שלימד אותן.
אני חושבת שככל תורה שמתעסקת בחומרים עמוקים ורציניים, גם היוגה היא חרב פיפיות: היא יכולה לרומם אותנו לגבהים ויכולה לפגוע בנו אם אנחנו מתרגלים אותה לא נכון.
למעשה כשהתרגול מתקדם, העבודה מתחילה להיות הרבה יותר אנרגטית מפיסית, וההשפעות מתחילות להיות עמוקות הרבה יותר. מה שאומר שלפעמים לא נחוצה כמט תזוזה של הגוף (למעט עבודה פנימית של הבנדהות) בשביל לחולל שינויים נורא חזקים ועמוקים שיכולים לעשות שמות למי שאינו מבצע אותם נכון.
ואני כמובן לא רומזת שכך זה אצלך ומאחלת לך רק חוויות קסומות בתרגול היוגה

אני מסכימה לגמרי עם דבריה של נועה, גם לגבי ההמלצות לתרגול עבודה עם המולה בנדהה (אני עדיין מעדיפה לחשוב על איסוף כלפי מעלה מאשר על כיווץ

)
וגם לגבי ההודעה האחרונה.

עשיתי נסיונות בימים האחרונים:
תוך כדי עמידת כתפיים אם אכן אוספים את תחתית האגן אז לא נכנס ויוצא אויר. אבל לא מרגיש לי הגיוני לאסוף.
מה שכן בנשיפות הצלחתי לאסוף בעדינות.
מה שאני מרגישה לגבי זה, זה שאני רוצה לתרגל חיזוק רצפת אגן בתנוחות יותר מקורקעות ולא תוך כדי רוב התנוחות
אני מגיעה ממסורת של שיבננדה ותרגול מאד רגוע, אבל מעמיק. עבורי זה עובד מאד טוב, עודף מאמץ פשוט לא טוב לי, כמה שאני מצליחה להרפות ולכוון את הנשימה למקום מסוים תלוי בתנוחה, ככה יותר טוב. אף פעם לא תרגלתי בנדההות, גם לא איסוף. מבינה שיש זרמים אחרים של היוגה שהיוגה יותר אקטיבית גם כלפי פנים.
לגבי הריון, בינתים אני מרגישה טוב עם התנוחות ההפוכות. גם בעבר כשהייתי במחזור אלו היו התנוחות שהיו הכי טובות לי... לא יודעת למה.
אני מאד סקרנית לגבי האיסוף רצפת אגן, ומתחברת למילה איסוף. כי כשאני מתרגלת את זה, נגיד בתנוחת ישיבה וברוגע ובמודע, בכל זאת אני מגלה הרבה מאד לחץ תוך כדי האיסוף וההרפיה...
יש הרבה מתח ולא קל לאסוף ולהרפות, נראה לי שאני מחזיקה שם הרבה רגשות טראומות וחסימות, אני ממש מרגישה את ההתנגדות לכל התהליך, לכל הנסיון של לחזק את שרירי רצפת האגן
טוב, יש לי הרבה מה ללמוד, ואני אבין אם אין לכן כוח להמשיך ולפרט, אבל אם כן, אשמח לתמיכה בנושא

>זה נושא לדף אחר נכון? נוכל להעביר ולערוך בסוף הדיון<

דרך אגב, אני באמת מרגישה שהפיתולים לא נעימים לי
ותנוחות על הבטן מיד הרגשתי לא נוח, כאילו יש מין כדור קטן בפנים... למרות שלישון על הבטן זה עדיין כן אפשרי

אבל לא מרגיש לי הגיוני לאסוף.

הריון הוא לא זמן ללמוד בנדהות (איסוף יזום כמנתב אנרגיה) ובוודאי לא בתנוחות הפוכות ככה שהייתי מציעה לך להתמקד באיסוף רצפת אגן בעמידת שש או בישיבה כלשהי שנוחה לך ואינה מאמצת את הבטן.
תארתי לעצמי שאת מתרגלת שיבננדה,גם אניהתחלתי משם ועדיין מאד מתחברת לרעיון שבבסיס התרגול של שיבננדה. יחד עם זאת, וממקום אוהב מאד, יש הרבה בעיות ואי דיוקים בדרך התרגול של האסנות בשיבננדה.שיבננדה היא תרגול יוגה שמבוסס על המסורת הטנטרית וככזה הוא לא שם דגש על האסנות וגם לא מי יודע מה על הנשימות.
יש הרבה עומק והרפייה גם בסגנונות תרגול אחרים, והם אינם סגנונות דינאמיים(כפי שמארתי,אני באה משיבננדה ואיני מתחברת לאשטנגה,למשל).
האגן הוא לחלוטין מקום שבו נשים שומרות רגשות וחוויות מן העבר. אני ממליצה לך בחום רב רב רב לפרגן לעצמך ולהצטרף לקבוצת יוגה נשית(שיטת תרגול שפתחה המורה הישראלית מירה ארצי פדן). הדגש בתרגול הוא האגן והתרגול מתאים מאד לזמן הריון. הוא רך ועגול.בקיצור,נשי.
ממה שאני מבינה את לא מתרגל עם מורה ואולי כדאי לך כן לנסות לתקופה, בין השורות אני מרגישה שאת מבקשת...
יוגה נשית

הי יוגית
כאמור, אני מסכימה עם נועה (שוב

) לגבי זה ש הריון הוא לא זמן ללמוד בנדהות(איסוף יזום כמנתב אנרגיה) , כפי שכתבתי בדפי היוגה באתר לא אחת, הריון היא התקופה שבה יותר מכל רוצים מבחינה פיסית לאפשר מרחב בבטן ולגייס את היוגה לטובת שחרור וחיזוק הגוף, להזרים בו את האנרגיה ולתעל אותה ולהכין אותו לקראת הלידה. ובכל זאת כמי שמלמדת גם נשים בהריון, אני חושבת שהיוגה נשארת תמיד יוגה, ומטרתה הראשונה היא לחבר את האדם אל עצמו, אל החלק העמוק ביותר בתוכו (נקרא לו האלוהי אם נרצה..), בין המתרגלת היא אישה הרה או אדם שיש לו מוגבלות כזו אחרת (ולכולנו יש).
לגבי איסוף קרקעית האגן, יכול להיות שאם תביני, מבחינה אנטומית מה עושה קבוצת השרירים הזו, תוכלי לגייס גם את הרצון שלך לצורך העניין.
בסופו של דבר שרירי רצפת האגן הם אלה התומכים בכל אברי האגן מלמטה, הם תומכים בגב התחתון ומגנים עליו ומחזיקים מלמטה את הבטן, במיוחד כשזו הולכת וגדלה ודוחפת למטה, לכן כ"כ חשוב בזמן ההריון לחזק אותו וגם בגלל שהלידה מאוד מחלישה אותה כשלעצמה.
גם אני ממליצה בחום לתרגל בהריון עם מורה שמחזיקה בידע המתאים לעבודה נכונה בזמן הריון.

>זה נושא לדף אחר נכון? נוכל להעביר ולערוך בסוף הדיון<
אפשר להעביר את הדיון לדף יוגה בהריון אבל לדעתי כדי באמת ללמוד ולענות על שאלות חשובות ועמוקות מסוג אלו בצורה רצינית ומעמיקה, הלימוד הוירטואלי לא יספיק כאן ואף עשוי להיות מטעה ולא מספק.
אני חושבת שאם הסוגיות האלו באמת מעניינות אותך וגורמות לך לרצות להבין אותן לעומק, שעור יוגה שכולל תרגילים שהיו מדגימים עבודה נכונה למצבך היה הדבר הנכון עבורך

אוקי
תודה לכן

המממ.. קראתי בעיון את כל הדף ונותרתי עם חצי תאוותי בידי. גם אני שיבננדית בהריון. כרגע בשבוע 26. אני עושה בבית כל מיני דברים שאמרו לי לא לעשות בגלל שהם עושים לי ממש טוב. ביניהם: הרמות רגליים (שתיים ביחד ולא כל אחת בנפרד כמו שהמליצה המורה מההריון הראשון שלי), עמידת כתפיים בלי קיר, מחרשה, גשר.
אני מרגישה שהתנוחות הללו ממש מחזקות אותי וגורמות לי להחזיק את הגוף אחרת לגמרי ממה שהיה קודם.
אני לא מצליחה להבין איזה נזק זה עלול לגרום ואשמח מאוד להסבר. אני מרגישה קשובה מאוד לשמוע אבל מחפשת משהו ברור ולא רק תחושות כי התחושות האישיות שלי טובות.
הבהרה - זהו הריון שלישי ואני מתרגלת יוגה בשיטת שיבננדה כחמש שנים בין ההריונות ובמהלכם. כרגע בלי מורה.
תודה מראש.

להבנתי את לא עושה שום דבר מסוכן (כמובן כל עוד את קשובה לתחושות שעולות בזמן התרגול ומצייטת בהכנעה לכל אי נוחות ולו הקטנה ביותר).
לא ממליצם על תנוחות שמכווצות את שרירי הבטן כי זה הולך 'נגד הכיוון' של הבטן בזמן הריון , בו הבטן דוקא מתמתחת כלפי חוץ. יש איזה הסבר פיזיולוגי שמוצא קשר בין תרגול של כיווץ שרירי הבטן לתופעת ההיפרדות של השרירים האורכיים של הבטן, שאז הבטן שפוט פורצת החוצה שאמצע בין השרירים. גם אם זה קורה זה לא מסוכן וזה על פי רוב נסגר אחר כך ומימלא יש נשים שזה קורה להן בהריון גם בלי לתרגל שום תרגיל. להבנתי אם זה טוב לך אז סבבה. אני תרגלתי כאלו בכל ההריונות ולא קרה כלום אבל זה רק הנסיון שלי, לא מחקר מדעי. המורה שלך , כמובן, חייבת לנקוט משנה זהירות לגבייך ולכן ההמלצה שלה להרים רגל רגל בנפרד נראית לי הגיונית וגם אני ממליצה כך לרוב התלמידות ההרות שלי, אם כי מאפשרת להן לבחור להתעלם מהעצה P-:
עמידת כתפיים היא דוקא סבבה בהריון ונותנת לאיברים הפנימיים הדחוסים הזדמנות להתאורר. מה שכן , אני מסכימה עם הדיעה שמובאת פה שאם את כבר בסוף ההריון והתינוק עם הראש למטה, עדיף לא לתרגל תנוחות הפוכות כדי לא לגרום לו פתאום להחליט שזה הכי כייף להיות עם הראש למעלה ולהתהפך.
הרבה בריאות , מזל והנאה! @}

תודה, מי מה

חשבתי על הדברים והנה שאלת המשך - מה שגדל החוצה זה בעצם הרחם. הבטן עצמה, במובן של שרירים, לא ממש "גדלה" החוצה אלא פשוט נמתחת. מכאן הסקתי שדווקא חיזוק השרירים בדרך של כיווץ ייתן לרחם קונטרה בריאה ויחזיק את הכל במקום. אם אני לא טועה, מומלץ לנשים להגיע להריון עם שרירי בטן חזקים שעוטפים יפה את כל הגדילה הזו. אז למה בעצם להפסיק את העבודה עליהם דווקא כאשר זה הכי חשוב?
ועוד אחת לגבי עמידת כתפיים - בתחושה פנימית לא נשמע לי שמשהו כמו עשר נשימות עמוקות במצב הפוך יכול לגרום לעוברית שלי להבין שדווקא זה המצב הרצוי ולהתערב בתהליך כל כך מתוכנת ביולוגית בעל מטרה ברורה לאפשר לידה תקינה. זה לא נראה לי סביר אבל זו רק תחושת בטן. אם אני טועה ויש לזה בסיס מוצק אני אשמח לשמוע.

אז למה בעצם להפסיק את העבודה עליהם דווקא כאשר זה הכי חשוב?

למה להפסיק? לא להפסיק,לעבוד אחרת,בצורה אחרת,ממקום אחר. הרמות רגליים יחד בשכיבה על הגב בהריון זה מתכון בטוח לבקע טבורי ולחץ פנימי על רצפת האגן שלא מחזק ואפילו הורס.
גם אני תרגלתי עד שבועות מתקדמים בהריון הפוכות. אין שום בעיה עקרונית עם זה בתנאי שאת מתרגלת מספיק זמן ולא רק לבדך בבית. לא יעזור כלום,ה"לבד בבית" הוא לא מתכון לתרגול קשוב ובטוח.זה לא שתרגול עם מורה הוא תמיד בטוח

אבל את מבינה לאן אני חותרת. בכל מקרה,כל זמן שאת מרגישה איפה הגבול שלך נמצא זה טוב.
לגבי הפוכות והריון-יש איזה שלב בהריון,בין שבוע 31-35 שאת רוצה להשתמש בכוח הכבדה ובאנרגיה של האפנה,זו שלוקחת את הכיוונים למטה,אל האדמה. לכן הליכות בתקופה הזו הן דרך נהדרת לבסס את ראש העובר באגן. תמיד יש יצאות ויוצאים מן הכלל אבל בגדול, הפוכות פשוט לא לוקחות אותך ואת העובר למקום הזה של "אדמה". אלו תנוחות של אוויר.
שלא יצא שאני משכנעת כאן לכאן או לכאן, אני רק עונה על השאלות למיטב הבנתי וכמישהי שגם בהריונות תרגלה הפוכות ונהנתה. אבל היה איזה רגע שאני אישית הרגשתי שזה לא נכון יותר ועצרתי.

נועה, תודה.
את יכולה להסביר למה הרמות רגליים יחד בשכיבה על הגב בהריון זה מתכון בטוח לבקע טבורי ולחץ פנימי על רצפת האגן שלא מחזק ואפילו הורס.
למה זה מרגיש לי טוב ומחזק אם זו דרך למשהו לא טוב?
ולגבי ההפוכות - האמת היא שאני זוכרת את זה מההריון הראשון שאיפשהו זה כבר לא הרגיש נעים והפסקתי. בהריון השני לא תרגלתי הפוכות אבל אני בהחלט אהיה קשובה לזה ואצפה לזה מתישהו בשלב ההתהפכות.

חיזוק השרירים בדרך של כיווץ ייתן לרחם קונטרה בריאה ויחזיק את הכל במקום. אם אני לא טועה, מומלץ לנשים להגיע להריון עם שרירי בטן חזקים שעוטפים יפה את כל הגדילה הזו. אז למה בעצם להפסיק את העבודה עליהם דווקא כאשר זה הכי חשוב?
למה הרמות רגליים יחד בשכיבה על הגב בהריון זה מתכון בטוח לבקע טבורי ולחץ פנימי על רצפת האגן שלא מחזק ואפילו הורס.

בזמן הריון שרירי הבטן החיצוניים ("הקוביות" שעוטפות את הרחם מבחוץ) ממש לא!! צריכים להיות חזקים במובן הרגיל אלא להמתח כמה שיותר בקלות. דווקא לנשים עם שרירי בטן חיצוניים חזקים מלכתכילה יש נטיה לבקעים בהריון ואפילו לקריעה של שריר. ולמרות הרגעותיה של מי מה הנהדרת זה לא תמיד מתאחה כמו שצריך ובכל מקרה לעולם לא חוזר למה שהיה קודם.
השרירים היחידים שנדרשים לחיזוק משמעותי מאוד בזמן הריון הם שרירי רצפת האגן ושרירי הבטן התחתונים, העמוקים, אלה שנמצאים מתחת לבטן ההריונית. ערסל השרירים הזה תומך את הבטן והגב מלמטה ומונע נזקים ועומס מהגב ומרצפת האגן. מכין את הגוף בצורה טובה ללידה ומקצר את זמן השיקום שאחריה. יש הרבה דיונים בנושא בדפים על רצפת האגן באתר, כדאי לך לקרוא שם קצת.
עוד דבר בעייתי הוא שאם מחזקים את השרירים החיצוניים יותר מהפנימיים הלחץ התוך בטני רק עולה והשרירים הפנימיים נדחקים כלפי מטה מהעומס וזה כבר מוביל בקלות לדליפות, צניחות וטחורים.
מסכימה עם נועה לגבי האנרגיה של תנוחות הפוכות שאינה תואמת את האנרגיה של סוף הריון והכנה ללידה.
@}

למה זה מרגיש לי טוב ומחזק אם זו דרך למשהו לא טוב
אפשר לקחת את זה להמון דוגמאות לא רק ביוגה של משהו שמרגיש טוב ומחזק באותו רגע אבל לטווח הארוך הוא לא.
כמו שאמרתי, לשכב על הגב בהריון וככל שיתקדם פשוט לא טוב לא לגב ולא לשילייה.
העבודה על שרירי בטן בהריון צריכה להיות לרוחב, זה דבר ראשון, כי אלו הם השרירים שתומכים ברחם וברצפת האגן. ולכן העבודה בהריון ואצל נשים בכלל, צריכה להיות של שרירי רוחב בטניים יחד עם רצפת אגן.ושוב חוזר הנושא של איסוף,העלאה כלפי מעלה והחזקה. ולכן, תרגול עם מורה שלמדה את הנושא היוגה בהריון ויודעת מהם תרגילים נכונים ומה לא, ולמה. זה תרגול מיטיב.
ותרגול ביתי,עם כל הכבוד אליו ויש המון,צריך להיות תרגול קבוע שיוצא וחוזר אל התרגול השבועי עםהמורה. גם אני,שמלמדת, לומדת עם מורה. אין סתירה בין זה לבין התרגול הביתי היומיומי שלי.

אני קוראת בעניין את הדיון פה.
בספר טבעי ללדת יש הסבר ממש טוב לגבי שרירי רצפת האגן וכל מה שאתן מזכירות פה
נועה, אני מסכימה איתך לגבי תרגול עם מורה בנוסף לתרגול בבית. אני לא גרה בארץ וגם גרה רחוק ממרכזי העיניינים אבל לוקחת לתשומת ליבי את העיצה הזאת.
אני לא מתרגלת הרבה עכשיו. אני נחה הרבה. מסכימה שללכת בחוץ מאד מקרקע ונעים. אפילו התנוחות ההפוכות מתחילות להיות לי פחות נוחות, בכלל כל תרגול היוגה משתנה לי לאחרונה. אני יכולה להסתפק בהרפיה מאד ארוכה עם נשימות עמוקות, תרגול רצפת אגן (אני מנסה...) ותנוחות עדינות. תנוחות עמידה טובות לי. תנוחות איזון מאד נעימות לי. פיתולים ממש לא נעים לי, אז אני לא עושה.
כל תנועה שמאמצת את שרירי הבטן אני מנסה מאד להימנע, לדוגמא אפילו לקום או לשבת אחרי שכיבה. מאד מאד בעדינות דרך הצד. מרגישה כמו שכתבה אום שלום, שאין שום צורך לאמץ את שרירי הבטן. אבל אני הריון ראשון צעיר ובאמת יותר חוששת מכל תנועה לא טובה... ואולי טוב ככה, אני מאד עדינה בתרגול עכשיו

שתי נקודות לדיון.
לעניין העבודה עם מורה - אני מאמינה גדולה בזה בשגרה. בהריון לא הצלחתי למצוא מישהי שהתחברתי אליה. הייתי בכמה וכמה שיעורי ניסיון וכולם היו רכים ואיטיים מדי עבורי וגם רחוקים מאוד מלהיות באמת יוגה. מרגישים שהבסיס הוא תרגול של יוגה אבל זה סוג של התעמלות עדינה לנשים. ממש ממש לא בשבילי. שלא לדבר על זה שבכל המקרים לבד מאחד ניצלנו חלק ניכר מהשיעור לשיחה על הריונות ולידות קודמות והצגה עצמית של המתרגלות וגם זה ממש שיגע אותי. באיזשהו שלב נמאס לי לחפש ופשוט חזרתי הביתה. סביר להניח שזה תרגול חסר אבל לפחות ככה אני מתרגלת כל יום והאמת היא שאני מרגישה ממש טוב בכל זה.

לעניין היפרדות השרירים - הנה הסבר שנתנה לי חברה רופאה. האינטואיציה הבסיסית שלה דווקא היתה שזה לא אמור לקרות נוכח אימוץ של שרירי הבטן אבל היא בהחלט קיבלה את הרשמים שעולים ממורות ומתרגלות שזה כנראה מה שקורה בפועל בסיכוי יותר גבוה. היא אמרה שיכול מאוד להיות שכאשר מכווצים שריר, ובעצם, מקצרים אותו, הוא יחפש לאורך זמן את הדרך הקצרה ביותר ללכת בה, והדרך הזו במקרה של התרחבות הבטן היא מהצדדים ולא מקדימה. כלומר, ככל שהשריר קצר יותר, גם אם הוא מאוד חזק, הוא ייטה להקיף את הבטן הגדלה מהצד ומכאן ההיפרדות. זה דווקא נשמע הגיוני ביותר.

צילצולית, אני מאד מבינה לליבך בעניין שעורי היוגה להריון. אני מבינה על מה את מדברת וזה לא מתאים לכל אחת. יש שתי אפשרויות, או ללכת לשעור יוגה נשית "רגיל" שעדיין מדגיש עבודה נכונה על רצפת אגן וכל מה שסובב לה אבל לא עוסק האינטנסיביות בהריון עצמו.
או ללכת לשעור יוגה רכה שהקצב שלו איטי יותר אבל שוב, זה לא שעור "הריוני" פרופר.

יוגית שמוגית, תכל'ס, הרפייה היא לב ליבו של העניין. זה שלמערב קשה לתרגל ככה יוגה זה כבר סיפור אחר. אבל הלוואי שכל שעור יוגה היה נפתח בהרפייה של חצי שעה. ככה שלכי על זה...
שבוע טוב וחג שמח מלא אור.