איך מתמידים בחינוך ביתי

[ענת*]

הי לכולם,
אני חנוקה.
לא יכולה יותר לשחק איתם.
לא יכולה לקרוא יותר סיפורים.
לא יכולה לצייר.
עוד פעם להאכיל. עוד פעם להחליף חיתול. עוד פעם להפריד באמצע ריב.
דיייי!
רוצה למשוך את החורף ואז להכניס אותם לחצי יום לגן.
אבל האביב עוד רחוק רחוק.
איך אתם עושים את זה?
איך נותנים ונותנים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע בלי הפסקה??

[ענת_מכרמיאל*]

את נפגשת עם עוד אמהות?

[הקוסמת_מארץ_עוץ*]

דברים שלי עוזרים:

• מידי פעם לעשות הפסקה - "אמא עכשו עם עצמה, תסתדרי לבד..."
• ללכת פעמיים בשבוע לפחות למפגשים
• להעזר מאוד בבן הזוג.
• אני עושה עם הגדולה שלי דברים שאני אוהבת (לבשל, לצייר, לשיר ) ולא עושה דברים שאני לא אוהבת (לשחק, משחקי

דימיון וכו'..)

[תבשיל_קדרה*]

איך נותנים ונותנים 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע בלי הפסקה??
זה באמת קשה.
יש אבא בתמונה?
חברים? שכנים? סבא/סבתא?

[ענת*]

את נפגשת עם עוד אמהות?
אני נפגשת עם עוד אמהות במהלך השבוע אבל בגלל המחנק אין לי הרבה חשק לדבר/לשתף /לשמוע
רוצה את השקט שלי

[ענת*]

יש אבא בתמונה?
חברים? שכנים?
אני נשואה ובעלי שותף מלא בשעות שהוא בבית. הבעיה היא שמישהו צריך לפרנס...
אנחנו גרים בשכונה שלא גרים בה זוגות צעירים וילדים קטנים (אילוצים כלכליים)
כדי לפגוש אנשים אני צריכה לנסוע וכדי לנסוע אני צריכה רכב אבל הרכב אצל בעלי שעובד בשלוש עבודות במקביל.. מעגל סגור

[ענת*]

סבא/סבתא
זוהי בהחלט נקודה בעייתית.
מצד אחד הילדים מאוד מאוד אוהבים אותם וכשנפגשים הם גם משקיעים בהם.
אבל
ההורים שלי מאוד נגד החינוך הביתי. לא מבינים למה הילדים לא הולכים לגן.
לא משנה שאותי הכניסו לגן רק ביל שנתיים וחצי...
אז כל פעם שאני מתפרקת או מקטרת בפניהם התשובה האחת היא: "אז שילכו לגן"

[נועה*]

כדי לפגוש אנשים אני צריכה לנסוע
האם את יכולה לארגן מפגשים אצלך (גם אם הם קטנים) או בגינה ציבורית סמוכה?

[אוד_ליה*]

כל פעם שאני מתפרקת או מקטרת בפניהם התשובה האחת היא: "אז שילכו לגן"
מוכר... אני לא מתלוננת...
מה שעזר לי:
אם יש אפשרות כלכלית (ואפילו במחיר וויתור על דברים אחרים)- להביא בייביסיטר פעמיים- שלוש בשבוע, בשעות הקשות (ילדה)... אצלי זה זמני המקלחות- האכלות שינה... בזמן שאני מקלחת את הקטן ומניקה הבייביסיטר מקלחת את הגדול, בכיף, עם צבעי מיים, בועות סבון וכאלה... בלי לחץ שתמיד היה (לפני הבייביסיטר) שהתינוק בוכה וכו' וצריך לצאת מהר מהאמבטיה... אח"כ היא משחקת איתו ואני מסדרת את הבית, שותה גם קפה הכל מתנהל הרבה יותר רגוע, ממש שינה לי את החיים... זה שאני בבית עם הילדים לא אומר שאני צריכה להיות 24 שעות עם הילדים ברצף... צריך לזכור שבעקרון הרצף יש קהילה- הילדים עוברים מהסבתא לדודה הצעירה לאחות הגדולה וכו' ולא כ-ל היום על האמא... ואם אין משפחה קרובה אז "תשכרי" לו אחות גדולה.
הבייביסיטר שלי בת 16 (כמעט), ואני משלמת לה יחסית גרושים, וזה שווה לי כל שקל!

[אוד_ליה*]

ומסכימה עם שרון ס. וגם עם הקוסמת- מידי פעם לעשות הפסקה - "אמא עכשו עם עצמה, תסתדרי לבד..." (אצלי זה "אמא מכינה שיעורים"- אני לומדת- אבל גם כשאני באתר זה תופס... )
חלק מהעיניין שאהבתי בעקרון הרצף (שאגב, לא הייתה לי סבלנות לקרוא ממש לעומק אלא יותר מדיוינים סביבי)- זה העקרון שהילד צריך ללמוד מהחיים שלנו- ז"א את מקפלת כביסה למשל או עורכת קניות וכו' והילדים חיים איתך וזורמים עם סדר היום שלך.

[תבשיל_קדרה*]

כל פעם שאני מתפרקת או מקטרת בפניהם התשובה האחת היא: "אז שילכו לגן"
אל תקטרי,
אבל אם הם באים לבקר, נצלי את הזמן ל-מנוחת אחריות.

מה עם לעבור דירה למקום עם יותר ילדים (ועדיין בתקציב שלכם)?
לפעמים יותר אנשים מסביב יכולים לפצות על חדר אחד פחות בבית.

[פה_ושם*]

יש הרבה דפים בנושא - מומלץ לקרוא במדור חינוך בית.
בהצלחה.

[קוראת*]

אני יכולה להציע את לא חייבת לקבל, אבל מה עם זה שבעלך יעבוד עבודה אחת פחות ויהיה עם הילדים יותר. את יכולה אולי למצוא עבודה חלקית שתחליף את העבודה השלישית שלו.
נראה לי שזה פתרון שכולם יכולים להרוויח ממנו.

[אנונימי]

אוד ליה, זה רעיון! <אייקון של נורה, אין לי כוח לחפש אם יש כזה באמת>

איך לא חשבתי על זה - להביא בייבייסיטר לשעה בערב, כדי שאוכל לסדר קצת ישנה לי את החיים!

תודה על השיתוף!

[אוד_ליה*]

@}
בהצלחה!
ספרי לנו איך הולך...