איך שוכחים מישהו

אש מה איתך? חזרתם? לפי השקט

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה השקט שלי זה לא בגלל שחזרנו, כרגע זה באויר.
קראתי את התגובות שלכן וזה גרם לי לחשוב איך אני ממשיכה.. הפעם אני לא רצה אליו כמו תמיד.

דיברנו, הוא אמר מה מפריע לו בקשר וגם אני. במהלך השיחה הרגשתי שלא זורם לי והוא הרגיש את זה והרגיש את הקרירות שלי. אמרתי לו שאני חושבת שאת ההפסקה שהוא לקח על דעת עצמו אולי זה באמת מה שאנחנו צריכים
ושנקח הפסקה אחד מהשניה. כמובן אמר שזה לא נכון לנו.
( שזה בא ממני זה לא נכון)
מאז הוא שולח הודעות וביקש שניפגש לדבר.
במקרים אחרים הייתי רצה אליו, הפעם התחמקתי ולא נפגשנו כי אני יודעת איך זה יגמר.
כרגע אני דוחה את זה עד שאחליט מה אני רוצה מעצמי.
אני מבולבלת רוצה לא רוצה. אם אגיד לו שאני רוצה להפרד אני יודעת שאני אתחרט כי יש רגשות. מצד שני לא בא לי להמשיך בצורה כזאת.
לא יודעת מה לעשות

:

מה אגיד לך אש יקרה. מאחלת לך שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר

פנטי*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה
מאמוש איך את?
אש
אין ספק שזו רכבת הרים, פעם למעלה פעם למטה...תמשיכי לעדכן. אנחנו פה בכל מקרה. ללא ביקורת, ללא שפיטה.
חיבוק

האמת שאני במצב ממש לא טוב. המצב הכלכלי חונק כרגע משפיע על המצב הזוגי. רחןקים מאוד, ימים אחרים קשים, אני מסתכלת עליו בעין לא טובה המתח לא טוב . מנסה להתעלות בגלל הילדים אבל אני על הקצה
כל עוד זה ברקע ובמוח מתנגן לו ההתעלמות של אדון איקס . שנעלם ובאמת לא חזר ההפנמה הקשה והפגיעה עוד שם.
בקיצור סבאטוחה קשה . כל מוצא שאני מנסה מתנגש בקיר אטום. פשוט לא הולך כלום בתקופה הזו. מיואשת ממש

דתיה,
אכן תיאור של תקופה קשה שהכל נראה שחור. אבל צריך לדעת שזו תקופה, להאמין שהיא תיגמר בקרוב ואת רק צריכה לעבור אותה.
איך? תלוי בך. יש כל מיני דרכים. להיות עסוקה בנתינה לאחרים, לעודד אחרים, לראות את הדברים הטובים, לא להתמקד בשלילי ובחסר- הכותרת לכל הדברים האלה היא פחות עיסוק בעצמך ולהוציא את המבט החוצה.
אין דבר קשה שלא צומחים ממנו- מעצבן לשמוע משפט כזה כאשר אתה בחושך.
אדון איקס לא נעלם. הוא שם. הוא גם לא שכח אותך. זו כרגע פשוט ההתנהלות כרגע. זה נותן לך הזדמנות להעמיק בעצמך פנימה ולגלות כוות אדירים

אכן פלונית יקרה החלטתי להרפות. ניסיתי כמה יועצים זוגיים חלק לא פנויים. חלק לא מתאימים, כנל עם יועצים כלכליים כאילו הכל הולך נגדי . ממש כאילו בור שחור בלי טיפת אור. לא כיף בכלל שיש מתחים בבית הבעל פגוע ממני, זורקת אליו חיצים הוא מרגיש כשלון.
וזהו הרפיתי אין לי כח להילחם לבד.

לגבי אדון איקס. ההתנהלות הזו מכאיבה לי ורק מדגישה לי יותר מה הייתי עבורו כמו שאמרתי כמה פעמים. אבל אני נפעמת מעצמי. פעם לא הייתי מחזיקה מעמד . חודשיים??? תמיד הייתי מחפשת דרכים לשלוח לו הודעה. אבל אני בדממה מוחלטת וגאה בעצמי. ולא , הקרציה לא החזיר תניראה לאחרונה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הוא לא החזיר את הנראה לאחרונה כדי לשחק את המשחק. כל פעם זה מצליח לו פחות וזה לא מתיש אותך כמו שהיה פעם מן הסתם.
מעבר לכך, זה סתם נותן לך תחושה שאם ראית מתי הוא היה פעם אחרונה בווטס אפ זה כאילו מחבר אותך אליו, קיבלת איזה פריט מידע לגביו ויוצר תחושה של אם הוא נכנס לפני כמה זמן אולי הוא גם חיפש אותך בווטס אפ.
חוסר הקשר בבית מוכיח שהדברים קשורים אחד בשני. אם יש לך את האקשן האסור אז את נוטה לחשוב שמשהו השתנה בבית כאילו וזאת מבלי שעשית כלום.
ברור שגם בבית יש אחריות ( ולא אשמה) לשני הצדדים במצב. אבל ייתכן והכדור יותר אצלך. את לא צריכה לשנות שום דבר אצלו, את צריכה לקחת אחריות ולשנות אצלך, להתחיל לעבוד- חחח, בטח מבאס לשמוע שקיוות שאחרי כל הסבל הזה הפתרון יצנח לך מהשמיים ובטוח לא שיגידו לך שאת צריכה לעשות משהו בנדון.
אולי באמת חלק מהדרך לפתרון זה להרפות , לא במובן של ייאוש אלא במובן של להבין שאין לך שליטה על הכל. את לא צריכה לראות כרגע איך מחר או עוד חודש הכל יהיה מושלם. את רק צריכה להתחיל להתקדם לאט לאט.
לגבי אדון איקס, אולי רק היית זיון טוב. למרות שלא חייב להיות. ייתכן ופשוט כל החיבור אצלו עובד בצורה אחרת, אולי מעוותת אבל עדיין יש בך משהו מיוחד שמצא חן בעיניו ובטח בעיני רבים אחרים.

את מדהימה. הסברת אחד לאחד את כל הסיבות. וכן צריך לעבוד והרבה. את צודקת להרפות ולא מיאוש אלא ממחשבה של אני השתדלתי וניסיתי את שלי. עכשיו ניתן להוא למעלה לנהל את העניינים.

לגבי איקס כניראה אכן הייתי רק זיון טוב וזה מה שהוא חיפש ולא מעבר. מה לדעתך גרם לו לחתוך סופית? האם המסקנה שמוותר על זיון איתי כי זה מגיע עם חפירות אז לא משתלם?

פלוני,
את נהדרת

דתיה, תקשיבי לה.

אני מנסה

באמת שמנסה.
אני יודעת שזה תלוי זה בזה כי כניראה הריגוש החזיק אותי ועכשיו שזה נגמר צריכה לחזלש. אני באמת משננת לעצמי כל מיני דברים מחזקים
אבל קורה פה הפוך ככל שעוברים הימים לא ניהיה לי קל יותר. לא אני לא מתגעגעת אליו אולי לפטנזיה שהיתה.
אבל אני ככ כועסת שהוא בעצם השתמש וזרק בפעם האחרונה ככ חזק. ובגלל שאני יודעת שלא אשפיל תעצמי יותר משו מי מתחזק אבל מצד שני יותר פגוע.

דתיה,
קודם כל, סתם שתדעי, את יושבת אצלו בראש, והוא מהרהר בך במשך היום, והוא בוודאות נמשך אלייך ומתגעגע למשהו מדהים שהיה לו איתך. ואפילו בא לו לפנות וגם הוא מסרב להאמין שזה עשוי להיגמר איתך. על זה אין ספק.
למה? מהסיבה הפשוטה : הייתם בקשר ארוך, הייתם ביחד באופן אינטימי וזה יוצר חיבור - אי אפשר לכבות את זה ככה סתם. לא אצלך ולא אצלו, אפילו אם משהו מאוד משובש אצלו ברגש.
אז לשאלתך, נראה כאילו הוא חתך כי אין קשר ממשי של שיחות ומפגשים כרגע- אבל הוא לא יכול חתוך אותך ככה מהחיים שלו בלי לחוות את כל מה שכתבתי למעלה.
לדעתי, את חווה כל מיני רגושת סותרים לגביו. במזנים מסויימים הוא חרא של בן אדם ואת לא מבינה לא בכלל להשקיע בו מחשבה אחת נוספת ובזמנים אחרים את באמת מתגעגעת אליו ורוצה להתמסר ולחוות שוב את רגעי האושר האלה. הרגושת הוסתרים נורמאליים. יש להניח שפעם חשבת שהוא מושלם ואין אחר כמוהו בכל העולם. היום? את כבר יודעת שלא ולאט לאט מתקדמת ביכולת שלך להוציא אותו החוצה ולפנות מקום לדברים אחרים בחיים.
כן, החושך הולך וגובר, ושוב את לוחצת שכבר ייגמר. אז את לא מרפה בעצם את עדיין נותנת הרבה מקום למחשבות למה זה ככה? ולמה לא טוב לי? ולמה אני לא חשובה לי? ומה אני שווה? תחשבי שזה כאילו הכאב הכי גדול ממש לפני שהמוגלה יוצאת החוצה. מתי המוגלה תצא? בעוד יומיים , 3 שעות ו- 53 דקות- חחח, סתם. היית מתה שמישהו יכתוב לך על פתק את היום והשעה- זה לא קורה, זה לא עובד ככה שמישהו רק יגיד לך את מתי יכאב.
לא בטוח שהמלחמה על האגו מחזקת אותך. אולי דווקא גורמת למלחמה להתחזק- חפשי כיוון אחר שיחזק אותך. מה? שוב, דברים פנימיים, למלא את עצמך בדברים שהם שלך יזיזו הצידה התעסקות בדברים שרק מעכבים אותך. הערך שלך שאינו תלוי בשום גורם חיצוני ( כרגע כל הערך שלך נובע ממנו עדיין) הבטחון העצמי שלך- כרגע עוד הרבה מהאושר שלך תלוי בקשר הזה ( לכן הכל מסתובב סביב מה הוא אמר , מה הוא חסם, איך הוא חתך, רצית בעבר שהוא יהיה רק שלך, לאן הוא נעלם, מה הוא עושה, את מי הוא מנסה להפיל עכשיו, ) זוהי בדיוק התלות הרגשית.
תחייכי, אם תצליחי לטפל בזה נכון, לא תיפלי בזה שוב בעתיד. יש לך הזדמנות
וכן, רק שתדעי, הוא כן חושב עלייך

פלוני יקרה ומתוקה. את ככ חמודה שאכפת לך ממני . זה מחמם את הלב. אבל אני אומר לך תאמת לגבי המשפט האחרון שהוא היה עם הרבה בחורות באינטימיות אולי לא כזו כמו שהיה ביננו אבל הוא היה. אני נוטה להאמין שהוא הפעם מצא מישהי אחרת רצינית יותר כיף לו איתה ו.. נכון לא שוכחים אבל ממשיכים הלאה וזה מה שהוא עושה ועשה. בסוף הוא יזרוק גם אותה.

עכשיו לגביי..את מתכוונת שאני אשקיע בדברים שמספקים אותי וממלאים אותי? את צודקת אבל ביומיום אני מהעבודה לבית ואת יודעת השיגרה בבית היא שאפילו שכשאת עסוקה במשהו כמו כביסה כלים בישולים יש לך זמן לחשוב. וזה ממש גרוע לי .. כל שבת שאני נחה כל פעם שיש רגע מנוחה המוח הולך לשם. ובעיקר כשאני טרודה או מודאגת אני עוד יותר בורחת לשם..
בקיצור מסובך. אבל אני רואה בהחלט שאני מתקדמת . משווה לפני שנה ועכשיו .ונכון אחשוב על מה יכול להרים אותי ולרגש אותי. אשמח לרעיונות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ייתכן וחלק מהסיפורים שלו על אחרות לא מדוייקים עד הסוף וכל זאת כדי לגרום לך לקנא. וכולנו אלופים ברגש הקנאה. רגש מאוד עוצמתי ומטריף.
סתם שאלה אלייך: זו הפעם הראשונה שקורה לך מקרה כזה שאת נמשכת למישהו בעוצמה כזו ? לפני הנישואין לא היו לך קשרים דומים קצרים ועוצמתיים? חברויות קצת מוקצנות אפילו עם נשים?
לגבי המחשבות מעולה. אני יכולה להתאמץ ולבחור מה לחשוב ולנסות לחשוב מחשבות חיוביות על העולם, על עצמך, על הבעל, על הילדים, על העבודה, על אנשים בעבודה, על סביבת המגורים, על מיליון דברים.
קצת טכני, אבל ככה מתחילים.
ההרגל שלך להימשך לשם כשאת מוטרדת או מודאגת ברור לגמרי. כולם מחפשים לברוח כאשר כואב לנו בפנים. יש כאלה שמעדיפים לחוות את הכאב ולא לפחד ממנו , להבין שזה לגיטימי לכאוב ולהבין שהוא בא בגלים, אבל הרוב המוחלט יברחו לאן שהוא כדי לא להתמודד איתו ולנסות לפצח אותו.
מה יכול להרים ולרגש אותך- וואו. שאלה טובה. יש קאץ' בשאלה הזו כי שוב זה לוקח למקום שרק ריגושים יכולים לספק את הסחורה. כאילו אם אין ריגושים אין חיים. ואולי צריך להתחיל להשתמש בשפה אחרת ולתת צאנס להנאות אחרות שהן לגיטימיות ומרימות אותך ואלו הנאות הן הנאות רגעיות של רגש עוצמתי אבל בטווח הארוך מורידות אותך.

היי יקירה. אז ככה היו לי קשרים רגשיים עם בחורות בגיל הנערות זה כן גם לפעמים עוצמתי לא ככה. אהבת נעורים האמיתית הראשונה שלי היא עם בעלי וכן חוויתי אותה באותן עוצמות. כך שלא היו לי כמה אהבות נעורים לפניו. אחת עם בחור אחר ממש בקטנה אפילו ללא מגע.
פה זה מרגיש לי ממש כמו אהבת נעורים כזו עוצמתית רק מה שפה אין צד שני לאהבה הזו.

וכן להתמקד בבית זה נחמד ונעים זה לא אותו ריגוש ובאמת אני חושבת שזה הריגוש בעצם הכי עוצמתי שיש בחיים

הרצון והצפיה מתי כבר נצא מהמצב המחורבן מוסיפים לחץ פנימי ועוד יותר צער שכבר ממילא אנחנו מצויים בו.
הצעד החכם במקרה כזה שהכל סוגר עליך הוא לנסות בכוח לראות איך לקבל בזרועות פתוחות את המצב הנוכחי- נשמע הזוי.
למה זה קרה לנו?יש סיבה
מתי זה ייגמר? מתי זה יעבור? יש תאריך כבר רק שאת לא יודעת אותו.
למה זה לוקח כל כך הרבה זמן? לא ברור. אז מה, אבל יש סיבה.

ממש כך . היום חודשיים! חודשיים של שקט מצידי ומצידו. חודשיים שהלב שלי לא רגוע ומצד שני השכל עובד ללא הפסקה.
נגמר. מתרגלת לאט... קשה כעס געגוע רצון תשוקה פגיעה בלבול.
ושקט אחד גדול..

כן, בליל של רגשות שמציפים.
נעים בין אהבה לשנאה, געגוע ודחיה, פגיעה, נקמה, קנאה, תשוקה- סערה אמיתית.
זה אתגר לא קטן לחיות עם הסבל לחיות עם הכאב.
הדבר הכי טבעי לנו בעולם זה לרצות לברוח מכאב. לברוח מהרגשה לא נעימה- זה בלתי נסבל.
בורחים לכל מיני מקומות, אבל כנראה שאין מנוס ולפעמים צריך פשוט לחוות אותו ולראות שלא מתים מזה אלא גדלים מזה.
סובלים, מתהפכים, משחקים כלפי חוץ כאילו הכל סבבה מקסימום איזו מכה קלה- אבל בפנים הכל מבקש להתפרץ.
שקט מתעתע אבל נותן איזו פניות נפשית לחשוב באופן יותר צלול
קל לכתוב, הרבה יותר קשה לשמוע בתוך החושך הזה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היטבת להגדיר. תודה שאת מבינה בדיוק מה אני עוברת.

שליחה על ידי א''ש* » 07 דצמבר 2020, 07:49

דתיה
ליבי איתך, השקט הזה קשה אבל יעבור.
הלוואי וגם לי היה את כח להחזיק ולא לשלוח הודעה,
אם הייתי מצליחה הכל היה נראה אחרת.
שולחת לך חיבוק

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה... פלוני אלמוני למעלה זו אני.
תודה אש קשההההה אני ממש רוצה לשלוח. לפעמים סתם בא לי אותו ככה פתאום. לשמוע את הקול שלו אפילו. משאירה את זה ככה . ואומרת לעצמי שאני הכי גיבורה בעולם

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ומוזר כי דווקא היום קמתי עם תשוקה גדולה אליו .. ממש משיכה חזקה להיות איתו
לעזאזעל

תדמייני שאת אכן שולחת והוא מגיב כמו חרא, או שהוא לא מגיב בכלל אלא משחק איתך. יכול להיות? את מצליחה לדמיין. זו עושה לך הרגשה טובה או רעה שבא לך למות?
המשיכה אליו בסדר. זה מובן לגמרי. הרצון שלך להנות גם הוא לגיטימי. להתרגש ולחיות. אבל תמיד כשזה מתעצם וכל כל קשה זה ניסיון ומראה שיש לך כוחות אדירים. זה מבחן שאת מסוגלת אליו. תעברי את הגל הזה. פשוט תדמייני שהוא מתנהג אלייך כמו מניאק זה יעורר את הרגש שיעזור להימנע מיצירת קשר.

אני מנסה תאמיני לי וזה ככ לא קל לי.כי אז מגיע הכעס
זה עליות ומורדות רכבת הרים.

אני שוב ביום כזה של געגוע.

חלמתי שהוא פתח תניראה לאחרונה וזה ריגש אותי כי הבנתי שהוא כבר רוצה שאראה. אני מתגעגעת .. מתה שישלח לי כבר הודעה. ככ הרבה זמן .. זה זועק עד כמה אני כלום בשבילו. הוא לא מתגעגע, אני לא מעניינת סתם עוד אחת שפינקה אותו ועשתה בשבילו.

אוף נמאס לי.. החורף הזה והחושך המוקדם מעלים לי געגועים וזכרונות ותשוקה קשה.
האצבע קלה על המקלדת אני נושכת שפתיים ולא מרשה לעצמי בשום אופן להשפיל את עצמי . כן קושי עצום ממש אבל אין ברירה פשוט להמשיך בשקט שלי.ימים שכאלו....

היי בנות מעדכנת.
נכנסתי אתמול לצאט סתם אחרי המון זמן הוא היה שם ופנה אליי.. עברנו לוואצאפ בהמשך
היתה שיחה שפכתי עליו הכל. הוא אומר שהוא לא רוצה להיקשר יותר בלה בלה.. והוא היה חייב לחתוך כי סיכנתי אותו ועוד חירטוטי מוח.
אבל מצד שני יש בו קנאה מטורפת אם אגע במישהו אחר.
כמובן שאל על מפגש ואמרתי לו אדוני. עם כל זה שכן אני רוצה איתך מפגש אבל הנזק עולה על ההנאה. ואני לא מוכנה להכאיב יותר ללב שלי. כן אני מתגעגעת כן באלי סקס איתך אבל אתה לא יודע להתנהג ואני לא מעוניינת שהלב שלי יישבר שוב. הוא קצת היה בהלם מזה
זהו סיימנו תשיחה יפה.
אין לי מושג אבל אני רואה כמה שאני עדיין מאוהבת בו עם כל החרא שהאכיל אותי. ומצד שני השכל שלי כבר מדבר ומשפיע יותר ומבין יותר שנשאר רק להשאיר את הגעגוע והרצון למגע איתו בפנטזיה בלבד .
ההפסד הוא שלו. לא השקיע התנהג מגעיל .. בסוף יש תשלום לכל דבר.

אוקי,
הוא חשף שהוא קנאי, הוא רוצה מפגש, הוא פנה אלייך- את בראש שלו וזה אמור לתת לך קצת רוגע.
לא היית צריכה לחשוף שאת מתגעגעת שאת רוצה סקס איתו וכו- כי באותו זמן שאת היית אמורה לקלב קצת חיזוק לאגו, השיחה הסתיימה שהוא שוב על הסוס, שאת רוצה אותו.
יש פתח להמשך אחרי השיחה הזו.
נראה שבהרגשה את מנסה להראות כאילו עכשיו את החזקה. יש תשלום לכל דבר- איזה תשלום?

שאני לא אפגש איתו. זה התשלום.
את צודקת אבל הייתי ברגע של חולשה..
ושל געגוע.. הייתי חולה במיטה היה לי הרבה זמן לחשוב.
לא מרגישה חזקה אבל יודעת כמה אסור לי להיפגש איתו בכל מחיר.
עם כל הקושי זה פשוט לא שווה שום הנאה רגעית הצער שאחכ

ואת יודעת מה .. זה לא תשלום ולא שום דבר. הוא אישית לא מאמין שזה יקרה וגם אני לא מאמינה אבל אני לא מסוגלת אפילו לראות אותו, כמה שזה גרוע לי.
מה אני צריכה את זה? נכון ששיחה זה שיחה.
אבל גם אם יש בי רצון פנימי אני לא אעשה זאת. אני פשוט הבנתי שזה לא בשבילי.
אם הייתי ללא שום רגש כלפיו או אחת שמחפשת נטו סקס אבל אני לא. והוא לא בשבילי .פשוט לא.
ככ הרבה ציר וכאב לב לא ישווה כלל לחצי שעה או 3 שעות של הנאה שגם היא תלויה בדבר.
זה קשה אבל בזה אני באמת למדתי את הלקח

חשבתי כל הלילה על העניין.
הבנתי יותר לעומק. אני לא אשקר אני אוהבת אותו ונמשכת.. אבל נשאר לי או פשוט אם אני בא לי עליו אז פשוט לדמיין את זה . או לנסות לשכוח סופית
הבעיה שלי שאני מפחדת שהדרך היחידה היא רק להתאהב באחר כדי למחוק אותו מהמוח.
אבל אני לא רוצה להתחיל דבר כזה מחדש
חשבתי על כל מיני דברים אחרים שימלאו אותי וירגשו אותי והבנתי שריגוש מהסוג הזה זה שונה לגמרי מריגוש אחר בחיים

מה את אומרת פלוני אלמוני? אשמח לשמוע ממך

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לא חושבת שאת אוהבת אותו, את יותר רוצה שהוא יאהב אותך, שהוא יהיה תלוי בך. את רוצה להיות המרכז בחייו ומחפשת אין סוף אישורים לזה.
את כבר מבינה לגמרי שעל כל הכיף והסקס איתו יש גם תשלום כבר של אכזבות ומחשבות. הגעת למצב שכל האושר או האמוללות שלך בחיים תלויים בקשר הזה וגרוע מכך כל הערך העצמי/ הבטחון העצמי הכל שם. הם תופסים מקום מוגזם לגמרי ביחס לקשר הזה. תמיד תרגישי חוסר בקשר שהתפתח איתו ( להחליף את זה בקשר אחר מפתה מאוד כי ייתן לך את הריגוש שאת כל כך צריכה ואת ההתמסרות שאת מוכנה לתת- אבל לא בדיקו יקדם אותך בחיים, וזו הזדמנות טובה כן להתקדם כי בתוך תוכך את יודעת שמשהו טוב יכול לצאת מהסיפור הזה)
הצפיות שלך מקשר כזה, צר לי לאכב- לא קיימות במציאות. צורך באהבה בהחלט קיים. קשר אינטימי בהחלט כן. התרגשות אינסופית כל הזמן והרגשה של היי תמידית שנותנת כוח להזיז הרים- יש רק בהתאהבות ולא בשגרה קבועה וטובה.
המשיכה למשהו עוצמתי , מכל מיני סיבות היא קיצור דרך. לתכונות שלו/לכרזימה/ לבטחון עצמי מזוייף יש לומר. הכח העוצמתי הזה הוא זה שמונע ממך פעם אחר פעם להתנתק ממנו. וזה מובן לגמרי- מי תרצה לוותר על עוצמות שכאלה, על "טעם החיים". מי תרצה לוותר על משהו שנותן כל כך הרבה הנאה וחיות. ולכן קל מאוד לשקר לעצמך ולראות את כל הדברים הטובים שיש בקשר איתו או עם תחליף. מי תרצה לחיות חיים מנומנמים? אבל בתוך תוכך את גם יודעת שאין דבר כזה התרגשות יומיומית ואינסופית. אז באתי לייאש? לא. רק לשים את המציאות מול העיניים ולהשקיע הרבה מאוד בקשר טוב ובריא. אולי לנפץ את כל מה שגדלנו עליו בסרטים ובספרים - לא יודעת. אפשר גם לנסות להחליף כל פעם שנגמר הריגוש אבל נראה שאנחנו מבינות שלא שם הפתרון.
באמת יש כל מיני סוגים של ריגוש. לא המצאנו את זה. בטח חצי מהעולם מכור לכל מיני ריגושים וקיצורי דרך שיעזורו לאנישם לברוח מכאב פנימי- סמים, שתיה, מין הימורים וכן גם קשרים כאלה.
צריך לבחון מחדש את הכשרונות שלנו, התכונות הטובות שלנו, תחביבים, אנשים שקרובים אלינו, להפסיק לחשוב על עצמנו ועל המסכנות שלנו, לחזק את הבטחון העצמי ואת הערך שלנו, למצוא את הדבר הזה שחסר לנו באמת בחיים ולהתחבר אליו. ולהלשים עם העובדה הפשוטה שיהיה כואב בדרך.
לא הייתי ממהרת להתאהב במישהו אחר- יהיה לך אותו סיפור ואת יודעת את זה לפני שאת נכנסת לזה. תחכי עם קפיצה למישהו אחר

מה פתאום להתאהב באחר? אל תחשבי לכיוון הזה
צריך המון עבודה עצמית להרים את עצמנו במיוחד בתקופה כזו מטורפת
חזקי ואמצי

פלוני.. אני קוראת את תגובתך כבר לפחות עשר פעם. כל מילה כל משפט פשוט איך אומרים מעמת אותי עם המציאות הלא קלה שאני חיה בה.
וזה כמובן ככ ככ נכון ואמיתי
אין לי ספק שהקשרים האלו הם בעצם מקום לברוח בו מהמציאות, מקום שבו תמיד תיהיי " רצויה" ואהובה ומקובלת.
ופה אני מנסה מפה ומשם והוא לא זה שאמור לתת לי את הבטחון הזה כמו שאמרת.
העבודה העיקרית כמו שאמרת היא למצוא את הדבר הזה שממלא אותי. הלוואי והייתי יודעת מהו.
אני מקווה שאני מתקדמת בכיוון הנכון ולא נופלת אחורה.

פלוני 2 תודה.
ואכן לגבי להתאהב באחר גם אני מבינה היטב, שזה רעיון גרוע.
סתם כי ניסיתי לחשוב איך מנקים את ההוא מהמוח.
כניראה כשאתמלא מהדבר האמיתי כבר לא ארגיש צורך בו.
הלוואי וזה יקרה מהר

פנטי*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מה איתך?

היי פנטוש אני בסדר מה שלומך?
שואלת לגביו? הוא שלח הודעה לפני שבועיים דיברנו קצת על מה שקרה הוא אמר שהוא חתך כי עיצבנתי אותו.
זהו קצת התכתבנו וזהו מאז שקט
מה שלומך? איך עם החבר? נפגשתם?

פנטי*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אה וואלה? חתך לככ הרבה זמן כי עיצבנת אותו? ממש תסמין של גבר מכה
אנחנו בקשר כמעט יומי...לא, לא ניפגשנו. האמת? לא ככ מרגישה שצריכה מפגש פיזי.
דברים נראים אחרת באלמנט הזמן...וכשההתאהבות דועכת.
מצד אחד יש משהו מאוד מסעיר ומעיף בהתאהבות ובהרגשה הזו מצד שני יש בזה המון כאב בקשר מסוג זה
ייתכן שכשאשוב לראות אותו זה יחזיר ניצוצות ״התאהבות״
מעדיפה את המצב כיום, שפיות ותחושה אחרת, טובה יותר

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טוב לשמוע ממך פנטוש. אבל איך יש התאהבות רק בהתכתבות?אתם גם מתכתבים על מיניות?
בטח שתיפגשו זה ירגש.

כן תסמין של גבר מכה.. הוא לא צפוי הרי תכלס הוא יותר חרמן מאשר אנושי

יש התאהבות גם בהתכתבות.
כי גם התכתבות והתעניינות בחיים שלו ובחיים שלך מאוד מקרבת. והקרבה הרגשית יוצרת ביו היתר את התשוקה והרצון לקרבה פיזית.

נכון שזה מרגש ברעיון .. אבל זה כבר מעל שנה שהם ככה לפעמים יורד קצת הריגוש

פנטי*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נכון. זו לא אותה עוצמת רגשות וההתאהבות הגדולה שהייתה...
ריגוש אולי פחת...אבל מצד שני יש מישהו לדבר איתו, לשתף אותו. יש משהו בהתכתבויות שהופך את זה לאחר. סוג של חברות...
וכל הטרפת הזן ושהכל מתנהל על שלח הודעה או לא..או איזה סוג אימוג׳י כבר לא ככ רלוונטיים...זה שם את זה במקום שפוי. אחר. יותר ״בריא״. אם אפשר בכלל להגיד את זה בקשר מסוג זה.
נראה מה יהיה כשנפגש...

פנטוש כיף לשמוע ממך. כמה זמן לא נפגשתם?

אני שוב בריב עם ההוא נמאס לי ממנו גם זה.

פנטי*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חצי שנה או משהו כזה בערך
שוב בריב? על מה רבתם?

על השטיות המטופשות שלו. כל מה שאני מאשימה אותו הוא הופך את זה כלפיי.. בחיים לא מסוגל להתמודד עם האמת. עזבי אין לו תקנה

לעזעזאל למה אני עוד שם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה,
את לא באותן עוצמות שם.
היית ב 200 אחוז שם ובטרפת.
ולאט לאט את בעוצמות יותר פחותות שם וגם ירידה של "אחוזים" בודדים שם זה הרבה במיוחד כאשר מסתכלים על תהליך.
פנטי,
באמת פתאום הניתוח של כל הודעה והאם זה האימוג'י וכמות הזמן שעד שהוא או את עונים להודעות - משהו משתנה אולי יותר שפוי ואולי בגלל שזה הולך ודועך- גם זו אפשרות.
את יכולה להסתכל אחורה ולהעיד על עצמך שהתקדמת הרבה ומזה ללמוד על העתיד.

את ככ צודקת. אבל שמתי לב שאני עדיין לוקחת אותו ללב אמנם לא באותה צורה ובאותו כאב אבל עדיין כואב לי כשהוא פוגע. ועדיין כואב לי כשהוא הופך הכל עליי הנרקסיסט הזה.
והכי מה הוא אמר לי.. ככה לא תצליחי להחזיר אותי אלייך. אם ארצה לחזור אלייך אשלח הודעה.

אבל בא נאמר שאני כבר לא מאמינה לאיומים שלו

פנטי*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני
ייתכן מאוד. שזה גם בגלל שזה דועך. אני מנסה שזה ידעך
אני באמת מאמינה שלקשר מיני אין כרגע שום תועלת. וצידוק.
אם היינו יכולים להישאר חברים. שמדברים, משתפים..
אבל כנראה שלא בידידות אפלטונית עסקינן..בסופו של דבר כשניפגש יהיה מגע כלשהו. או רצון למגע כלשהו. וכרגע
זה לא מרגיש לי נכון. הזמן כן עשה את שלו. והמרחק כן עשה את שלן. ובגלל דברים אחרים ברקע, הקשר איבד את המשמעות שיחסיתי לו. זה לא שאני לא מעוניינת לדבר איתו...אני פשוט לא מעוניינת לבגוד. לחיות בפחד. בסתר. בשקר. כשקורה לי משהו הוא לא באמת יכול להיות שם מלבד במילים ובאיזשהו שלב, מילים לא מספיקות. לפעמים צריך כתף לבכות עליה, או חיבוק, או נשיקה. או כל מגע אחר. מנחם.
ימים יגידו...כרגע אלו תחושותיי

פנטי,
עכשיו כשהשכל קצת יותר ממלא תפקיד אפשר ממש להבין שיש כאן פלונטר שאיך שלא הופכים את זה מצופה מאיתנו להרגיש כאב.
יש כמיהה להתרגשות המטורפת הזו, זה ממריץ את כל החיים אבל כאילו חייב להיות לזה מחיר, מחיר כבד ( פחד, נקיפות מצפון , הרגשה של זיוף פנימי , מי אני?)
המשמעות לא נאבדה לדעתי אלא שפשוט במצב הקיים אי אפשר לממש את הקשר הזה- מכל מיני סיבות.
הסיבה הכי עצובה היא אולי הסיבה שלא בטוח שאם היה את האומץ לקום ולעזוב הכל ( לי לפחות זה עבר בראש) ולרוץ אל האחר- שמתי שהוא שם המצב יהיה בדיוק אותו דבר.
מן הסתם המצב בבית לא מצליח להמריא למקומות שיש עם האחר.,
אז איך מגשרים על הפער הזה בחוויה שלנו? העוצמות שיש בקשר עם האחר אל מול הידיעה שאם זה היה מתממש באמת באמת- ייתכן וזה היה הופך להיות בדיוק כמו המצב הרגיל והמשעמם שיש לנו ממילא בבית.
( לא בטוח שהסברתי את עצמי כמו שצריך)

הסברת מדהים ונכון ככ. אני בכל אופן מתפעלת ממך כל פעם מחדש

פנטי*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה מה איתך מאמוש?

פלוני, הסברת היטב.

אני חושבת שזה כמובן מכלול של דברים. ואין ארוחות חינם. בכל מקרה להגיע לקשר כזה זה לא סתם כי קמנו בבוקר והחלטנו. זו בעיה שורשית בזוגיות שיש בבית. ועד שהיא לא תפתר דברים לא יזוזו
אך העניין פה זה הביצה והתרנגולות. כי היא לא תפתר כשיש קשר עם האחר...זה דבר מזין דבר...
הייתי רוצה לחיות חיים ״פשוטים״. עם תקשורת טובה.
אני חושבת כמוך שקשר עם האחר יכל להגיע לאותה שגרה, לאותם תסכולים וכעסים. ואולי לא..אבל זה באמת לא רלוונטי במקרה שלי.
החיים מורכבים. זה לא שחור או לבן. יש גם אמצע.
איפשהו היה כיף להתאהב (רזיתי חחחח), תחושת ההיי הזו. ובעבור זה שילמתי הרבה כאב לב...
לא יודעת מתי נפגש ואיך יהיה המפגש. אני רק מרגישה פתאום שלא לחוץ לי בכלל בכלל. אין לי בעיה גם לדחות את המפגש

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני עייפתי מהשקרים שלו. נמאס ממנו לגמרי כבר.
יצור נדיר ביותר אבל על דרך השלילה

דתיה,
את בשלב מאוד מתקדם כנראה.
בהתחלה את רוצה את ה"סם" הוא נותן לך כל כך הרבה ומעיף אותך. אין דבר טוב מזה וכמובן שאין חסרונות.
אחרי תקופה כבר ניתן לראות של"סם" הזה יש חסרונות ומתחילות המחשבות שאולי זה טוב אולי זה רע, אולי צריך להפסיק עם זה אבל מצד שני ה"סם" עדיין אפקטיבי ונותן כל כך הרבה.
חולפת תקופה נוספת וזה כבר מתחיל הציק , ההחלטה להפסיק כבר נובטת אבל היא צריכה להתחרות מול מנות מרוכוזות של הנאה ישר לווריד, ישר ללב.
והנה מגיע השלב שכבר העסק ממש גורם לסבל אבל מה לעשות שעדיין נוצרו קשרים רגשיים, שעכשיו כבר יש התמכרות במידה כזו או אחרת, עכשיו יש רצון ברור להפסיק לסבול אבל זה לא ממש מצליח ויש את הרגעים המזדנבים האלה שדווקא מזכירים את הכיף האדיר שאולי לא כדאי לוותר עליו בכל זאת. שבכל זאת ה"סם" הזה וורוד ועוד מנה קטנה וזהו , באמת זהו.
אז יש עייפות אבל אין זבנג וגמרנו. לפחות הידיעה שזה התהליך אמורה הלקל במקצת

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי לכולן מה שלומכן
הרבה זמן לא נכנסתי לכאן, כל המשפחה הגרעינית שלי נמצאה מאומתת אבל תודה לאל אנחנו אחרי..
פלוני אלמוני את כל כך צודקת, הקשר הזה הוא בדיוק כמו שאת מתארת סם ממכר שקשה להגמל ממנו.
בראש אנחנו בידיעה שחייבים להפסיק, אבל ליישם את זה, זה מאוד קשה במיוחד שיש רגשות ואוהבים אחד את השנייה.
לפעמים יש לי את הרגעים האלה שאני רוצה להגיד דיי, מספיק התעייפתי מהמרדף המטורף הזה, אבל אני לא מסוגלת, המילים לא יוצאות מהפה.
ויש רגעים שאני רואה שהוא כל כך צמא לאהבה, לחום, למגע שזה משגע אותי כמה הוא זקוק זה. (הוא סיפר שהוא לא קיבל שהיה קטן ושאישתו אישה מאוד קרה ) .
הרכבת הרים שאנחנו חווים משגעת בן אדם, אנחנו חיים בין טרוף לאהבה.

אש - יש לי שאלה אם נניח הוא היה אומר לך באחת השיחות שלכם שהקשר לא משפיע עליו בחיי היומיום, שהוא לא מתאהב, ככה הכי ישיר, היית ממשיכה בקשר? (סימני געגוע מבחינתו לא קשורים לשאלה שלי, וכמובן שהדברים הללו לא נאמרו בתחילת הקשר, נהפוך הוא אמנם לא אמר שמתאהב אבל לגמרי אמר שהקשר משפיע עליו )

בנות יקרות אשמח גם לשמוע את דעתכן

א"ש,
לדעתי הוא קצת מתבלבל- בצדק. ייתכן ולאור העובדה שלא קיבל כשהיה קטן ( או לא קיבל מספיק ) משהו ברגש הטבעי נפגע וההשפעה בהמשך הדרך הייתה שאינו מסוגל ליצור קשר אינטימי אמיתי עם אשתו ולכן קל להגיד שאשתו קרה. עדיין זה לא סותר את העובדה שאיתך הוא כן מצליח וזה דווקא לאור העובדה שהוא לא ממש חי איתך והמשהו האסור מאפשר באופן הזוי דווקא פתיחות אינטימית ( מה שגם גורם לריגוש וקרבה אדירה)
שיר,
יכול להיות שצלך הבחור עושה ניתוק רגשי לגמרי. הוא פה רק בשביל הסקס, הזיקוקים, הפרי האסור, הסם, האנרגיות שזה נותן לו מעבר לשגרה המשמימה ואולי כבר יש לו ניסיום עם אחרות. הניסיון הזה לימד אותו שאסור להכניס רגש כי אחרת הוא היה מבלה פה כמה שנים בפורום. להכניס רגש לעסק לוקח אותך למחוזות אחרים של קשר. מה הוא סיפר בתחילת הקשר- ייתכן וזו הייתה טקטיקה שהשאירה את העניין בתחום האפור. לא נראה שהוא היה יכול להגיד " היי, אני פה בשביל הסקס המדהים והריגושים- את נשארת?" השאלה האם יש לך יכולת לסיים את זה עכשיו? או למה בעצם את רוצה לסיים את זה בכלל?

פלוני - התגובה הקודמת שלך הייתה מדוייקת מאוד, וגם זו של עכשיו. הקשר הסתיים כבר אז.. (לא יודעת אם קראת) שלא הסכמתי להמשיך ״במתכונת החדשה״. חבל שלא קראתי את הטקטיקה בשלבים המוקדמים .. וכן היו לו קשרים עם אחרות לפני.

היי אש כיף לראותך . גם אותך שיר.
אני חושבת לדעתי שמגיע שלב שנמאס בטח כשזה חד צדדי. כמו שאמרה פלוני אלמוני שהריגטש יורד.

נמאס להיות הרודפת אצלי בכל אופן ובכלל אני חושבת שמגיע שלב שזה הופך להיות באמת סוג של הרגל לא?ואז יש פחות ריגוש לא?

אצלי אם הוא היה בנאדם וממשיך בקשר ומתעניין אז היה על מה לדבר אבל משו בי התעייף ונמאס לי להילחם על קשר שאין לו פרטנר. זה פשוט דבילי

למי שיש פרטנר וזה עושה לה טוב אז זה סיפור אחר.

שליחה על ידי דתיה* » 10 מרץ 2021, 11:41

הייי בנות מה שלומכן?? מה איתכן? מתגעגעת לכולכן השמיעו קול.
אני בסדר בגיזרת ההוא כרגע שקט. מה איתכן?

פנטי* · שליחה על ידי פנטי* » 17 מרץ 2021, 13:21

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי דתיה
איזה נחמד לשמוע ממך.
אצלי היחסים כנראה עלו על שירטון

משום מה זה ממש מעצבן אותי ודווקא חשבתי שאני במקום אחר שדיי רוצה שזה מה שיקרה והנה זה קרה ועכשיו זה מתיק לי

שליחה על ידי דתיה* » 19 מרץ 2021, 18:13

היי פנטוש! ואי תספרי לי מה קרה?אצלי פתאום יש התקרבות מצידו . ספרי לי פרטים איך עלו על סרטון?

פנטי* · שליחה על ידי פנטי* » 20 מרץ 2021, 20:01

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי דתייה
הוא נפגע ממשהו...ונראה שלא משתחרר לו למרות שהסברתי והתנצלתי אם נפגע..
הוא נאטם...ואין לי עצבים עכשיו לזה. יש לי מספיק על הראש.
יעבור. רק שיעבור כבר
לפעמים אני חושבת שאנחנו משוגעות. מזוכיסטיות.
שכשזה יתפוצץ לנו בפרצוף ככר לא נהיה חכמות גדולות.
לא מצליחה להשתחרר מזה לגמרי. זה גלים. עד שאני חושבת שהצלחתי לצנן את העניינים ושזהו אני מבחינתי במקום אחר וסבבה. משהו קורה שהופך אותי שוב. מנגנון הרס עצמי אולי

שליחה על ידי דתיה* » 21 מרץ 2021, 13:31

פנטוש נשמה איזה עצבים זה. וכשהם משתבללים שכחי מהם לוקח להם זמן לחזור לעצמם . מקווה שיעבור מהר

כל המתח הזה הוא חלק מהעניין לא?
מצחיק שאנחנו בורחות מהשגרה המשעממת שהייתה בבית ואז מקוות שנגיע לאיזו שגרה בקשר הלא שגרתי?
חלק מהותי בקסם של הקשר האסור הוא הריגוש, והמתח ואז מתישהו זה התחיל להתיש אותנו וזה על בסיס המתח הזה למעשה התרחשה הקירבה האדירה הזו שרצינו ממנו עוד ועוד.
לא ברור

פנטי* · שליחה על ידי פנטי* » 21 מרץ 2021, 19:00

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הוא יצא מהשתבללות שלו יחסית מהר...
אבל עדיין משהו בי ממש לא מובן
אולי כמו שפלוני כתבה
תגידו, מתי נסיים עם השיט הזה? בלי שנצטרך לשלם מחיר כבד מאוד?

לא הבנתי איך זה קרה.
היית לבד בחתונה? הוא לא שם לב שאת נשואה? ואחרי הדיבורים החמודים והנחמדים והחכמים והמכבדים לאן את רוצה לקחת את זה?

פנטי* · שליחה על ידי פנטי* » 22 מרץ 2021, 18:41

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא יודעת מה להגיד. כנראה שזה הדלק של הדבר המפגר הזה. ריבים, משחקים. אגו. אחרת כנראה לא יעניין.
שיהיה. מרגיש לי שחבל על המילים

דתיה, האמת הפתעת אותי עכשיו. ואיפה בעלך באמת בכל הסיפור? מה זה היה לזמן קצר? ולא ראה שיש בחור שמפלרטט איתך? מה זה בודקים מה לעשות..?
הוא נשוי? הוא מודע ל שזה שאת נשואה?
את רוצה להמשיך בסוג כזה של קשרים?
זוכרת שאמרת שאת מעריכה את בעלך וכאלה?
אולי זה הזמן לעשות סטופ
או שאת מנסה להתגבר כל הדביל באמצעות מישהו אחר?

אכתוב בלי לשפוט את מה שחלקנו כנראה חושבות בתוך תוכנו.
את ממשיכה לברוח ולדעתי את משדרת לגברים שאת רוצה את זה והם קולטים את הסימנים ומתקרבים - אי אפשר לטעון שאת לא יוזמת בעצמך גם אם טכנית הם פונים אלייך.
להחליף אחר באחר זו אופציה אבל זה מנציח את המצב ומבהיר כמה יש בך צורך לריגושים אסורים.
יכול להיות שתבחרי לא להתחיל סיבוב חדש עם מישהו נוסף. ואם תתחילי כנראה תגלי שאין לך שום בעיה לזנוח את הקודם ( והנה פלא, חשבת שלא תצאי ממנו לעולם, חשבת שהקודם מיוחד, שהוא משהו אחר, ורק רצית שהוא יכיר בך וכו') ויכול להיות שסתם תהני קצת לשחק עם האחר החדש, כן, לא נעים להגיד אבל גם את משחקת באחרים. האם זה מקרה ראשון שקורה לך פתאום שמישהו לא מבין את המסרים שאת משדרת ופונה אלייך? אולי כן ואלי לא. ואולי את עושה זה באופן אוט' בלי שאת בכלל מודעת בבירור
.היה שווה לתת הזדמנות כשעכשיו את כבר לא תלותית בקודם ולנסות לעבוד בבית - עם כל השגרה המשמימה וחסרת הברק

פלוני
שאת מדוייקת את (:
נוגעת בפצעים חשופים בזהירות רבה
אוהבת שאת משיבה את הפוקוס אל העומק והשורש

היי שיר,
למה את מבואסת מעצמך? שהצלחת כל כך הרבה זמן להראות לו שכאילו את חזקה, שהוא לא חסר לך בכלל, שאת מסתדרת בלעדיו, שזה יגרום לו לרצות אותך יותר וברגע האמת מעדת ונתת לו כוח וזה יגרום לו להתרחק ופחות לרצות אותך?
או שבאמת רצית להתנתק ולסיים את הקשר באופן אמיתי ומעדת ברגע האמת כשהגיע הניסיון לעמוד מולו?
איזו אפשרות זו מבין השתיים?

שליחה על ידי שיר* » 02 אפריל 2021, 16:50

ההתנהלות לא התאימה לי ולא קיבלתי אותה לכן התנתקתי! עבר המון זמן והתמודדתי עם הקשיים ועם עצמי והצלחתי, מבאס אותי רצחחח שבכיתי מולו !!! ושנתתי נשיקה כשביקש אמנם נשיקת נימוס קרה. זה נקרא שמעדתי??

שליחה על ידי שיר* » 02 אפריל 2021, 16:52

אני עומדת להשתגע מההרגשה הזו ! אין לי למי לפרוק ..רק פה.

פנטי*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר
נשמע שאת ממש בסערת רגשות ממי
אז מה קרה..? בכית? את אנושית. וזה בסדר גדול. אני רואה בזה חוזקה. ותראי בזה גם את. כי יש לך את היכולת לבכות ליד מישהו ולדעת לאסוף את עצמך
זה לא שהגעת והלכת נשכבת על הכביש נכון?
תנסי אולי לדייק עם עצמך (ואיתנו) את התחושה שבאמת מפריעה לך. כי אני לא ככ מצליחה להבין.
מה זה משנה בכית לא בכית? חזרת אליו? לא! התחלת שוב לגג׳דר בגללו? לא!
אז תרפי. בכית. היית צריכה סגירת מעגל. קיבלת אותה
נקסט. דברים לא ישתנו איתו. הוא כבר הראה לך איזה טיפוס הוא. עכשיו שיש לו רגיעה אז נזכר? שמר אותך ככה על אש נמוכה וכל פעם ניסה? לא לעניין. לא עבורך.
תתרחקי מזה בבקשה. ותזכרי שאת במקום אחר.
נשיקות

פנטי*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מאמוש, תעשי לעצמך טובה תחפשי ריגושים אחרים.חבל על הבריאות והכאב לב.

שליחה על ידי שיר* » 02 אפריל 2021, 22:35

תודה חברות, אני שואלת אם זו מעידה או שאני נתפסת כחלשה בעיניו שהסכמתי לתת לו נשיקה כשביקש, נתתי נשיקה קרה ממש! נשיקת נימוס כזו ? תענו לי בכנות אין לי בעייה לשמוע ביקורת. (והתפרצות הבכי).

פנטי*

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שיר
זה לא משנה מה הוא חושב. או מה אנחנו יושבות
משנה איך את תופסת את זה ואיך את מרגישה את כל מה שקרה
ומה עכשיו את חושבת לעושת

שיר,
נשמע שאת סותרת את עצמך.
אם את כותבת שהתמודדת עם עצמך והקשיים והצלחת... אז מה אכפת לך כל כך שמעדת או לא מעדת? שראה שבכית או לא? שההתנהלות שלך לא הייתה כפי שרצית ותיכננת לפני המפגש? אם זה בגלל שקיבלת החלטה ולא הצלחת להתנהל על פיה ולא חשוב אל מול מי- אז את שופטת את עצמך לחומרה מאוד.
ואם זה בגלל שזה קרה איתו וממילא הוא כבר לא בחיים שלך- אז למה את מחמירה עם עצמך. שיחשוב מה שהוא רוצה ומה אכפת לך איך זה נראה בעיניו

שליחה על ידי שיר* » 03 אפריל 2021, 21:55

כי זו הרגשה מחורבנת להפליא, סורי על ההתבטאות, אבל זה מה שאני מרגישה. הצלחתי כל כך הרבה זמן וככה ? נראה לך שזו הרגשה נפלאה? מבואסת מעצמי ממש זה הכל.

אז אולי כדאי להתסכל על כל התהליך שעברת ועל הזמן שכן הצלחת להתגבר
זה לא שהמעידה הזו מפילה את כל הבניין כפי שאת מרגישה, כי זה לא.
כל יום שעברת בנה אצלך משהו והתחזקת, היו ימים יותר קשים והיו ימים יותר קלים אבל התקדמת המון בזמן הזה.
מעידה כזו לא מחזירה אותך בשום פנים ואופן לנקודת ההתחלה, זה כמו סולמות וחבלים שהחלקת אולי כמה משבצות אחורה וזה מבאס והרגשה מחורבנת וזה מובן להרגיש ככה אבל בפועל ממש התקדמת המון.
זה לא הכל או כלום

שליחה על ידי שיר* » 04 אפריל 2021, 11:36

תודה רבה פלוני, מפריע לי עדיין איך זה מצטייר בעיניו והאם זו נקראת מעידה - קצת לא ברור לי למה אבל זה מציק לי..

דווקא נראה שזה ברור מאוד.
ייתכן שבמהלך הקשר ביניכם לא היה איזון אמיתי ( כמו בכל קשר אגב) וידו הייתה על העליונה רוב הזמן. רוב הזמן כנראה שהקשר התנהל על פי החוקים שלו. רצית רומן הוא רצה זיון. אחרי תחילת הקשר כשהוא היה נעלם התחלת להרגיש לא מוערכת ושאת נתפסת אצלו כמבון מאליו וזה גמר אותך וניסית להעניש אותו על כך - מה שלא כל כך הלך. חשבת בטעות שזה משהו שקשור אלייך וכל פעם שהוא התנהל כך זה התיש עוד ועוד ( פשוט לא שיחקתם באותם הכללים בקשר הזה) עמדת במצב בלתי אפשרי שאין לך כמעט שליטה בקשר הזה, גם אם היית חזקה ולא יצרת קשר מידי פעם, והמתנת שהוא ייצור קשר- אבל לא באמת שלטת בהתנהלות של הקשר ביניכם.
ניסית בכוח להגיד לעצמך שהוא לא יקבע האם את שווה או לא. אבל לא בטוח שזה עבד לך. את צריכה להיות מחוזרת ומוערכת ולא מובנת מאליו - כמו רובנו אגב.
כל הסיבות הטובות שיש לך להרגיש הכי טוב בחיים לא ממש עשו את העבודה והצליחו למלא את הכעס שיש לך עליו. שבעצם זה לא ממש עליו. הוא רק הבליט עצלך איזו נקודה של חוסר הערכה עצמית וכו'.
את עדיין תלויה בו ברמה כזו או אחרת, הכי מתיש זה לחזר אחרי מישהו , הזמינות האינסופית שלך אליו, הרחיקה אותו וגרמה לו להרגיש בטוח בקשר איתך כל הזמן. גם אם הוא ייעלם לתקופות ממושכות.
ועכשיו, אחרי תקופה ארוכה שהתרחקת ממנו, וכאב לך אבל הרגשת שאת עומדת בזה ולא פונה אליו, והוא הצליח די בקלות לגרום למפגש מציף אצלך בשניה את אותן רגשות שכבר חשבת שאולי התגברת עליהן. ושוב, גם אם כבר מאוד התרחקתם, החזרת לו את הכוח. כי בעצם הבכי שידרת לו שעדיין הוא החזק.
התקופה הארוכה לא הלכה לפח. הוא שם לב בתקופה הזו שהצלחת להתנתק לפרק זמן ארוך ושם לב שהבנת שאת יכולה להסתדר בלעדיו.
תכעסי על עצמך כמה שאת רוצה אבל באותה נשימה תראי כמה התקדמת וכמה את פנויה יותר לבדוק את השורש של כל הסיפור הזה

שליחה על ידי שיר* » 04 אפריל 2021, 18:09

פלוני - ראשית תודה על ההתייחסות, רשמת הרבה דברים נכונים, רק חייבת לחדד לך נקודה זו הייתה ההעלמות הראשונה שלו לתקופה ארוכה, לא קיבלתי את זה כי לא היה הסבר הגיוני חוץ מעומס ומזה שאני פחות יוזמת בקשר , לאחר ההעלמות הראשונה הזו אני התנתקתי ! לא נתתי צ׳אנס לעוד העלמויות שייקרו.. אולי אני קשה מדי אבל זו אני. או.קיי אז הוא החזק עכשיו? בגלל שהפגנתי רגש? מבאס רצח.

שליחה על ידי שיר* » 04 אפריל 2021, 19:16

כך שחלק מהדברים שרשמת אם הנחת שהיו העלמויות ואני חזרתי אז זו טעות כשרשמת שהרגיש בטוח בקשר איתי גם אם ייעלם לתקופות ארוכות.

מה שלומינו?

שליחה על ידי א''ש* » 01 יוני 2021, 10:34

פלוני אלמוני
המילים שלך הם חץ ישירות ללב שלי...

סליחה על הכאב שלך- זו לא הייתה הכוונה.
אם החץ לא הורג אלא רק פוצע- אולי זו דרך להסתכל על הזדמנות להתקדם ( למרות שבהרגשה החץ הורג ממש, אבל ממש)
זה נשמע מילים מפוצצות אבל את יודעת שיש בהן אמת. את כבר הרבה יותר חזקה ויש לך יותר כלים להתמודד היום מאשר אם החץ הזה היה פוגע בך לפני כמה שנים כשהיית בשיא השיאים של הקשר איתו. לא כך?
אין כאן זלזול בכאב, הוא אמיתי והוא ממש יכול להביא לידי ייאוש וריפיון.
אבל הוא גם יכול להוביל לצמיחה וריפוי.
בכל מקרה הוא לא הסיפור, את הסיפור

אני רואה שהדף לא פעיל... אבל בכל זאת אכתוב כדי לפרוק
אני לא יודעת מאיפה להתחיל. 9 שנים של אהבה, סקס ברמה מטורפת לא מהעולם הזה, תשוקות, חברות, רגשות ריבים עליות וירידות.
מה לא עברתי איתו, חלק מהדברים אפילו שיתפתי פה בדף והרבה הרבה דברים כמוסים שנעולים אצלי בלב שרק אני והוא יודעים.
איך אפשר לסכם 9 שנים, לא יודעת אם אפשר בכלל. הרבה זמן אני חושבת על סיום הקשר בגלל שרשרת אירועים שקרו שהוא עשה, אבל לא היה לי אומץ להגיד ביי, להפרד.
איך אפשר להיפרד מבן אדם שכל כך אוהבים, אובססיה מטורפת , הייתי מוכנה לעשות הכל בשבילו. איך אפשר?
השיא ששבר אותי זה שהוא שכח את היום הולדת שלי, לא התקשר ולא שלח הודעה. (לטענתו התבלבל בתאריך) לקראת סוף יום הולדת שלי אני שלחתי לו הודעה תודה על הברכות.
הוא השתגע מלחץ, ניסה לשלוח הודעות בכל דרך אפשרית אבל אני הייתי ככ פגועה שלא עניתי ומעצבים מחקתי אותו מהפייסבוק.
כרגע אנחנו בנתק כבר כמעט חודש זה מרגיש לי כמו שנה, כואב לי בגוף מגעגועים, הוא חסר לי אבל אני יודעת שזה הדבר הנכון בשבילי.
הראש אומר לעזוב לשחרר כי זה הדבר הנכון.
והלב.. אוי הלב.. לא מצליח לשחרר אותו.
איך מ ש ח ר ר י ם מישהו????

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך אפשר לענות על שאלת השאלות - לשחרר מישהו.
קושי אדיר, ללא ספק.
מלחמה אינסופית בין הראש ללב. אבל כנראה שכל מלחמה בנצחונות קטנים או הפסדים קטנים אבל בכל מקרה קורה משהו.
זו לא פעם ראשונה שאת "חוטפת" אגרוף ישר לבטן הרכה והאכזבה כל כך גדולה. יש בזה משהו מאוד מייאש, מאכזב, פגיעה בערך העצמי בבטחון העצמי, תחושת התלות הזו ומעל הכל שהוא אשם אבל את מרגישה לא טוב. ההרגשה שאת רוצה ליצור איתו קשר יותר ממה שהוא רוצה, שאולי לך מרגיש שנה אבל הוא סה"כ בסדר עם זה עד הפעם הבאה שהוא יפנה- סליחה על הבוטות כשאת במצוקה אבל את כבר מוכנה לשמוע את זה.
איך ניתן לדעת שאת מוכנה לשמוע? כי במהלך השנים למרות הכמיהה העזה להישאר בקשר חווית גם אכזבות ממנו, הוא בן אדם כמו כולנו בסופו של דבר.
לאט לאט, עם הרבה סבלנות הרגש יחלש , כאבי תופת אבל הוא יילך ויחלש , המחשבות יפסיקו להתרוצץ, יהיה לו מקום בלב לעוד הרבה זמן.
תמשיכי לפרוק- אולי זה יסייע לך
יש פה כניסות מידי פעם

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתיה מה שלומך?
נעלמת לגמרי.
אולי הרגשת מותקפת ואולי שכבר זה לא המקום עבורך שיכול להכיל אותך.
רק רצינו בטובתך

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני אלמוני תודה
כתבת מדויק!
אחרי שכתבתי פה החלטתי ליזום מפגש כדי להיפרד.
שנפגשנו, הוא ניסה להראות לי בכמה דרכים שהוא אוהב, לא אמר, עשה. את האמת זה לא סיפק רגשית.
בדרך חזרה דיברנו על הכל הוא ניסה להסביר שהוא בתקופה קשה מאוד והוא לא מתמודד עם הכל ביחד בעיות בבית, משפחה ועבודה, גם אותי הוא לא מצליח לשלב בחיים בגלל זה הניתוק.
זה לא חדש לי - במהלך השנים אם היה קורה לו משהו אישי הוא היה מזניח הכל כולל חברים ומטפל בבעיה, הוא לא היה מצליח להתמודד כמה דברים ביחד.
במהלך הנסיעה , פעם ראשונה אחרי שנים בכיתי לידו והוא היה קצת בהלם, הבטיח מלא הבטחות. שוב זה לא מילא אותי כי כבר שמעתי את זה עשרות פעמים.
אחרי שהוריד אותי הוא התקשר ושאל למה בכיתי. אמרתי לו שקשה להגיד למישהו שאוהבים שאני רוצה לפרד אחרי כל כך הרבה שנים. הוא אמר שהוא לא רוצה להיפרד שאבין שהוא בתקופה קשה.
סוכם שנמשיך לדבר אחרי שהוא יחזור מחופשה, חזר ולא יצר קשר .
ושוב אני באוויר, רוצה אותו אבל יותר לא רוצה אותו.
אני מרגישה כמו תינוק שלומד ללכת . נופלת וקמה. מלא נפילות אבל בסוף אצליח ללכת ולרוץ בלעדיו.

יש משהו קצת מתעתע בקשר מהסוג הזה.
אם זה קורה בנישואין , שיש משברים אישיים , עליות וירידות - זה חלק מהחבילה והכל ידוע.
בקשר מהסוג הזה, ברור שמבינים שיש עליות וירידות ובאמת במשך תקופה מסויימת את אומרת לעצמך זה בסדר, זה לגיטימי, אם אני אשאר למרות זאת- זה מוכיח לו וגם לך ( אולי בעיקר לך) שזה אמיתי. שאת פה. שאת מחוייבת לקשר הזה גם אם הוא בעייתי. אבל אז את מתחילה להבין ולראות פה סימן ושם סימן שהמחוייבות הזאת לא הדדית. אפשר לקרוא לזו דרך התמודדות שונה של כל אחד מכם, אבל עם היד הלב וזה כואב להרגיש ולהפנים את זה- המחוייבות לא הדדית ובטח לא באותה מידה.
אם זה קורה בקשר החוקי- זה מתנהל אחרת. בקשר הזה, כל הזמן תחושת אי הוודאות מתישה.
ברור לגמרי שאת רוצה אותו ולא רוצה אותו.
על דברים הרבה פחות ממלאים בחיים ומרגשים הרבה הרבה פחות אנחנו לא נוותר כי יש לנו גם רווחים על אף ההפסדים.
הרגש לא מתנהל בערוץ אחד עם השכל- זה לא רק אצלך.
שאלה קצת מעצבנת ואולי לא מספקת מקום מרגיע כרגע, אבל האם את רוצה אותו או את רוצה את מה שהוא נותן לך? את מה שאת מרגישה? את המיוחדת שהוא הבליט אצלך? שאת שווה? או אולי ראית אצלו כל מיני תכונות ודברים שגרמו לך להרגיש להיות חלק מזה. אולי תכונה מאוד בולטת שמשכה אותך - התשובות בשלב הקשה הן כמובן שמה פתאום, הוא מושלם הוא הכל. אבל היום את כבר אחרי הרבה הרבה זמן מתחילה להבין, בכאב יש להגיד, שיש הרבה הרבה חסרונות ורק איך להפסיק את זה בלי שיכאב כל כך ובלי להרגיש שאת מוותרת על משהו שלא ישוב לעולם- זה הקושי הגדול.
יש משהו דומה לתינוק בתהליך שאת מתארת. נפילנ וקימה הם מחוייבי המציאות. התינוק חייב ליפול ומזל שהוא לא נולד כשהוא יודע ישר ללכת כמו אצל בע"ח. הנפילה היא חלק בלתי נפרד מהתהליך. להגיד לך שתקבלי את זה באהבה ובהבנה- כנראה שלא יקרה. אבל זה חלק הכרחי בתהליך
מכל נפילה קמים אבל גם לומדים. את מלאה בתובנות שאת אפילו לא מתארת לעצמך עד כמה
אין לך בשלב הזה מושג איפה זה יעזור לך בהמשך.
את תצליחי !!!

היי בנות .. נכנסתי כמה פעמים וראיתי ששקט פה. ואו פלוני לדעתי קשר של 9 שנים לא נגמר ככ מהר.הוא כנראה יחזור ואת תחליטי אם את רוצה את זה או לא

השקט בדרך כלל מעיד על אחד מהשניים
או שכולן עושות חיים מטורפים ולא בשלב המטריד שקורה מידי פעם בקשר
או שכולן התגברו במידה כזו אחרת שלא תופסת מקום במחשבות ומטרידות באופן שמביא אותן לכתוב כאן. כלומר מסתדרות לעת עתה בלי הכתיבה