להיות אמא לעצמי ועוד שאלות נוקבות

[ים_של_טורכיז*]

הבנתי היום שאני עוד לא במקום של להיות אמא לעצמי, ושאני עדיין מחפשת מישהו שיעשה וימלא עבורי את הצרכים שלי.
שוב אני נותנת כ"כ הרבה משקל לאחרים, איפה אני לעזאזל?? אני מרגישה עכשיו כ"כ קטנה, נזקקת,אבודה. אולי זה יותר קל, לתת משקל לאחרים מאשר לגדל את עצמי.
ואיך אני אגדל ילד אם את עצמי אני לא מסוגלת לגדל ?
ההריון מציף כ"כ הרבה דברים ואני יותר רגישה. ואולי בנקודת הזמן הזאת אני יותר מתמיד מחפשת אמא. נכון שאני נתמכת בבן זוגי ובחברות אבל הצורך דווקא באמא גדל. והיא לצערי לא מסוגלת להיות שם עבורי מעבר לקונקרטי. וזה כואב יותר מתמיד.
למה אני ממשיכה להלחם במציאות ? אין עכשיו תמיכה של אמא, או של כל אישה דמויית אמא אחרת. זו המציאות!
אולי רק כשאני באמת אבין את זה אני אצליח להיות אמא לעצמי ולהשתחרר...??
עצוב לי.

[אמא_ללי*]

ההריון אכן מציף הרבה קשיים ורגשות אל פני השטח. זה לא קל, אבל הרבה פעמים זו הזדמנות להתמודד איתם ולעשות עבודה פנימית שיכולה מאד לקדם ולשחרר.
גם כשאין אמא תומכת, זה לא מחויב במציאות להיות ללא תמיכה. הייתי אומרת שאפילו להפך - דווקא במצב כזה חשוב ליצור עבור עצמך מקורות תמיכה משמעותיים ויציבים.

[אולי_החודש*]

בהריון הקודם הרגשתי שאני מחפשת אחר אמא גדולה, אלה כזאת שתעטוף אותי ותיתן לי להרגיש תינוקת בעצמי. רגשות אלו הציפו אותי במיוחד לאחר הלידה.

[עשב_השדה*]

מוכר מוכר
לפעמים ההעדרות הזו היא מנטלית ולפעמים ממשית
אצלי ממש לא היתה כי נפטרה בזמן ההריון הראשון
מסכימה עם אמא ללי
_ההריון אכן מציף הרבה קשיים ורגשות אל פני השטח. זה לא קל, אבל הרבה פעמים זו הזדמנות להתמודד איתם ולעשות עבודה פנימית שיכולה מאד לקדם ולשחרר.
גם כשאין אמא תומכת, זה לא מחויב במציאות להיות ללא תמיכה. הייתי אומרת שאפילו להפך - דווקא במצב כזה חשוב ליצור עבור עצמך מקורות תמיכה משמעותיים ויציבים._
כלומר כל מילה
מה שקרה בפועל היה שיצרתי מעגל חברות ,חלקן במצב דומה ועם צרכים דומים
זה נותן מענה
וגם נראה שבתוך ההגדרה שלך והבקשה מהיקום יש כבר כיוון
זה יפה בעיני לומר להיות אמא לעצמי
חיבוק גדול

[ים_של_טורכיז*]

תודה לכן על התגובות והשיתוף, זה מאד עוזר.
גם עצם הכתיבה הקלה עלי, להביט בדברים באמת ולא לברוח מהם למרות הקושי והכאב.
אני מנסה ליצור מעגל של תמיכה אבל יש ימים בהם זה מרגיש שזה לא מספיק, שאני זקוקה למשהו אחר ואותו אין לי
לפעמים באמת בא לי להיות בעצמי תינוקת ושמישהו יעטוף אותי, להיות אמא לעצמי דורש ממני המון מאמץ ואנרגיות וכוחות וזה קשה ומתיש ולא תמיד מצליח
נראה לי שהיה עוזר לי לגלות יותר פרגון וגם חמלה לעצמי, גם אם זה קשה להיות לעצמי אמא, ולוקח זמן, להבין שלפחות אני מנסה, אני עושה מאמץ שלפעמים מצליח, לפעמים לא, לפעמים החסרון, החור השחור הזה מרגיש כדבר הכי חזק בתוכי ויש רגעים בהם הוא כמעט לא מורגש.

[ציל_צול*]

שלום ים, האם תרצי להמשיך בכתיבה או שמא זהו דף_ למחיקה ?

[ע_ע_ע*]

דווקא דף עם פוטנציאל... דף להחייאה (אולי אחרות תרצינה לשתף? זה לא תויג כבלוג)

[אהבת_עולם*]

גם לי נראה שלפחות הנושא של 'להיות אמא לעצמי' - הוא נושא עם פוטנציאל גדול.
האם אין דפים בנושא זה באתר?

בכל אופן, יש כמה דפים משיקים:
נשים שמחפשות דמות אם
אמא בלי אמא
צריכה את אמא

[אהבת_עולם*]

אבל עדיין, להצטרך את אמא או לחפש דמות אם חליפית - זה שונה מ'להיות אמא לעצמי'. לכן זה נושא שראוי לעמוד בפני עצמו.
(אבל כן היה נחמד אם היה דף באותו נושא לאחד איתו)