לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

פתחתי את הדף הזה כי בעבר הייתי פעילה רבות באתר.
הגרוש גילה זאת ואסר עלי להכנס. בין השאר קיבלתי פה תשובות ותמיכה מנשים נהדרות, כמו בשמת א...😭
אני לא יודעת אם האתר הזה עוד פעיל, אבל מידי פעם אני רוצה להעלות מחשבות שלי על מה שהיה, בזמנים שקשה לי בהם במיוחד....
נפרדנו לפני שנה וחצי בגלל אלימות במשפחה, היום הוא מתוק מדבש עם הילדים ואני מתגעגעת אליו ולחיי הנישואין איתו. למרות. שסבלתי איתו מאוד.
כמה שהוא הכאיב ופגע בי הוא ידע גם ללטף לחבק ולהכיל אותי כל כך....
יש בי משיכה מטורפת אליו. .. היו לנו זמנים טובים ביחד. קשה לי לבד. אמרו לי שאחרי שאני אתגרש יהיה יותר טוב אבל אני מאוד סובלת רע לי וקשה ומר
לאורה*
הודעות: 324
הצטרפות: 07 מרץ 2005, 21:59

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לאורה* »

שנה וחצי זה מעט זמן להתאושש מקשר...
תני לעצמך זמן לבנות תחושת עצמיות חדשה שתימשך גם לגברים מסוג אחר.
בסוף גורם המשיכה אליו נמצא בתוכך, בסיפור חייך, באיך שאת תופסת את עצמך ואיך שאת תופסת גברים. להיפרד פיזית זה רק הצעד הראשון - לשנות את התודעה ואת תחושת הערך העצמי שלך לוקח הרבה יותר זמן. תביני שאת צריכה להשקיע עכשיו בתהליך כזה, כדי למשוך את הדברים הטובים שאת רוצה בקשר, ושיהיה גם מכבד ובטוח. זה לא יקרה מעצמו דרך הפרידה ממנו, ולא מלהיות לבד, זה משהו שצריך לבנות אותו אקטיבית, במודעות.
בעלבוסטע*
הודעות: 251
הצטרפות: 29 מרץ 2021, 21:38

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי בעלבוסטע* »

לאורה תוכלי להרחיב - אם זה לא קורה לבד אז איך?
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

תודה לכן שאתן כאן ומקשיבות לי ❤️ חשבתי האתר לא פעיל
לאורה, באמת היו הרבה דברים טובים מאוד שאהבתי בקשר, ומצד שני הייתה מין התמכרות אליו בכלל והתמכרות לכאב , שכנראה עדיין לא התאוששתי ממנה ואני ממשיכה לחוות התעללות אבל הפעם אני עצמי זאת שמתעללת בי
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שבוע הבא זומנו לשיחה עם עוסית של הרווחה. היא מעוניינת להגדיל את זמני השהות אצלו כדי שהוא יקבל משמורת משותפת.
הרבה חששות.........
בעלבוסטע*
הודעות: 251
הצטרפות: 29 מרץ 2021, 21:38

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי בעלבוסטע* »

אמיליה ראשית תלכי לטיפול מישהי שתעניק תמיכה ויעוץ קבוע.

לגביו - בחיים בחיים אל תחזרי אליו. זה טבעי להרגיש רצון לחזור למוכר, גם אם היה כואב. אבל מגיע לך יותר מזה. היית אמיצה לעזוב וצריך אומץ גם להישאר מרחוק. גם יעבור הזמן וגם את תראי דברים אחרת ויהיה לך קשר אחר מכבד.

את לא צריכה לא בשבילך ולא בשביל הילדים שהם יראו את היחס אלייך וזה לא עובר. זה שהוא דבש עם הילדים מצוין. איתך הוא לא היה דבש וזה לא נעלם. ולא ייעלם. אל תחיי באשליות. תהני משמורת משותפת! יתפנה לך זמן חופשי להשקיע בעצמך ובהיכרויות.
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

תודה לך בלבוסטע
מרגשת אותי תגובתך
אני רואה את המצב די בשחור. לא ממש מבינה אין משמורת משותפת תועיל לי או לילדי. הילדים חוו וראו אלימות, אבל הרווחה לא מתרשמים כי מעולם לא דיווחתי על אלימות בזמן אמת
לאורה*
הודעות: 324
הצטרפות: 07 מרץ 2005, 21:59

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לאורה* »

בלבוסטע, הרחבה:
יש הרבה דברים שאפשר לעשות. העיקרון המרכזי הוא להסכים ללמוד לקחת אחריות על הילדה הקטנה שבפנים שמרגישה חסרת ערך, לא מוגנת, שמבחינתה מי שאוהב הוא גם מי שמתעלל ובעצם אהבה = פגיעה. אין אהבה ללא תנאי, יש מחיר שצריך לשלם על אהבה והוא להסכים להיות קורבן להתעללות. ללמוד ערך עצמי ולדאוג לילדה הפנימית זה מסע של הרבה נשים (וגברים), אבל כשזה מגיע למקום כל כך קיצוני כמו לחוות אלימות במשפחה, כנראה יש בסיס לחוויה הזו שקשור עמוק בילדות, בטראומות ילדות, בהורים שלא היו מספיק הורים, לא מספיק מגינים, לא מספיק מכילים, ואולי גם מתעללים בעצמם או חוו התעללות בעצמם. לכן זה לא מספיק להיפרד מבן זוג מתעלל, כי הטראומות מהילדות עדיין שם, וכל מה שגרם לך לבחור מלכתחילה באיש הזה עדיין בתוכך, לכן את עדיין מתגעגעת אליו, האשה שבך יודעת בשכל שזה לא טוב, שזה לא מה שהיא רוצה, לא לעצמה ולא לילדיה. אבל הילדה רק רוצה שיאהבו אותה ויכילו אותה, וזה המקום שהיא קיבלה את זה ומבחינתה היא מוכנה להקריב את הקורבן של לחוות התעללות ואהבה ביחד מאשר לא לקבל בכלל אהבה.
למרות כל הכאב הזה, אפשר ללמוד להיות הורה טוב לעצמך, לדעת לטפל בילדה הזו שבפנים מתוך אהבה ללא תנאי, וללמד אותה שבכלל יש דבר כזה. מתוך זה, נכנסים אנשים אחרים לחיים, וגם זוגיות מיטיבה ובריאה, אבל זה לוקח זמן.
אז דבר ראשון אל תתיאשי שאת שנה וחצי אחרי ועדיין מתגעגעת ומרגישה בחושך - זה הכי טבעי בעולם. אבל כל עוד את זוכרת שהמטרה שלך היא לא רק לברוח מהתעללות אלא גם לברוא לעצמך מצב שעדיין לא חווית מעולם - אהבה אמיתית, בריאה, מיטיבה; שהמטרה שלך היא לרפא את הילדה הפגועה שבתוכך, ודרך כך גם לדעת להכיל יותר את ילדייך שנפגעו מהתעללות, ולתת גם להם תחושה של הגנה וערך עצמי - אז תראי שיש לך אופק ויש לך דרך, ואת יכולה להרים ראש כי יש צעדים שאפשר לעשות.
  1. ללכת לטיפול, אצל מישהי סופר מקצועית שקיבלת עליה המלצות. יש ערך רב למי שלמדה פסיכולוגיה, כי שם מלמדים להחזיק טיפול בצורה מקצועית וברורה, אבל הייתי ממליצה על טיפול שיותר נוגע בשינוי דפוסים ואמונות, כמו טיפול אנרגטי, NLP, עבודה על הילד הפנימי ועוד. יש מטפלות אנרגטיות שגם למדו פסיכולוגיה, בקיצור הייתי מחפשת מישהי מנוסה שמשלבת בין השניים, פסיכולוגי בשביל המקצועיות, ואנרגטי כי זה עובד מהר ופותח שערים למודעות ולבריאת מציאות אחרת. יכולה להמליץ לך על מישהי מאד מקצועית שמקבלת בירושלים אם זה מעניין לך, אם לא, אני בטוחה שתקבלי עוד המלצות כאן באתר או בכלל.
בכל אופן מאד מאד חשוב ללכת לטיפול. כי בזמן שאין הורה פנימי מתפקד ואף פעם לא היה מודל להורה כזה צריך מישהו שיחזיק את התפקיד הזה בשבילך במידה מסוימת ואפילו ילמד אותך איך להיות ההורה שלך עצמך. לכן חשוב לבחור במישהי מאד מקצועית שיש בה הרבה חמלה. ולא לוותר לעצמך על טיפול, לא מסיבות של זמן ולא של כסף או של מה יגידו ומה זה אומר עלי. כי בעצם כל ההתנגדויות האלה זה ביטוי לתחושת חוסר ערך ושלא מגיע לי שיטפלו בי ולא מגיע לי לטפל בעצמי כמו שצריך.
  1. מעגל החברים. איזה מין אנשים מקיפים אותך, אם בכלל? האם את לגמרי לבד עכשיו אחרי שהתגרשת? האם יש לך חברות קרובות? האם יש לך על מי לסמוך? עם מי לצאת? עם מי לקשקש בטלפון? האם האנשים האלה מסתכלים עלייך בעיניים טובות, בהערכה, בפרגון, או שהם מקטינים אותך, מרעילים, שואבים ממך כוחות, גורמים לך להרגיש לא שווה?
חשוב להשתדל להקיף את עצמך באנשים שמרימים אותך, שמרגישים אלייך הערכה. ולהיפרד לאט לאט מאלה שלא עושים לך טוב. גם להגדיל את המעגל החברתי מאד עוזר אחרי פרידה. להכיר חברים של חברים, לחדש קשרים עם אנשים שאהבת והזמן הרחיק, ללכת למקומות שמעניינים אותך ויש שם אנשים בראש שלך. אם קשה לך להכיר אפשר להצטרף לקבוצה שעוסקת במשהו מעניין, כמו קבוצת מדיטציה, קבוצת ציור וכו'. אני לא מתמצאת אבל לדעתי יש גם קבוצות תמיכה לנשים שעברו אלימות במשפחה. אפשר להתנדב במקום שמדבר אלייך לשעה-שעתיים בשבוע. השורה התחתונה היא להרגיש פעילה, שהגבולות שלך מתרחבים ולהקיף את עצמך באנשים שאפשר לסמוך עליהם, להיתמך על ידם ולהרגיש שהם אוהבים אותך. כמובן שאם קשה לך חברתית מכל מיני סיבות אז זה מסע וצריך לבנות את זה צעד צעד, אבל אפילו חברה אחת טובה וקרובה זה אוצר שאין כמוהו.
  1. להיות במקומות שמרגיעים וממלאים אותך באנרגיה טובה, כמו הים, לטייל בטבע, לשבת בבית קפה יפה ונעים ולהתפנק באיזה קרואסון שוקולד, לקנות לעצמך צמיד יפה. לפנק את עצמך, אפילו לחזר אחרי עצמך, להראות לעצמך טוב, אהבה. זה לא צריך להיות יקר או הרבה זמן, אבל להיות קשובה לעצמך ולצרכים הקטנים האלה. מה בא לי ללבוש היום? איזה צבע ישמח אותי? אולי מתחשק לי לעשות טיול קצר לראות את השקיעה? היום אני אכין לעצמי משהו טעים ומזין לאכול. לעשות דברים שאת אוהבת, לשמוע מוזיקה שאת אוהבת, בגדים שאת אוהבת, לעסוק בתחביבים שהיו לך פעם או לגלות תחביבים חדשים. אם זה נראה יותר מדי, תתחילי במה שמרגיש הכי פשוט וקל. לא צריך הכל בבת אחת.
אני יכולה להמשיך, אבל זה נראה לי מספיק בתור בתחלה. בעיקר אני מבקשת ממך לזכור, שעשית צעד ענקי וטוב למען עצמך וילדייך, ואני בטוחה שזה גזל ממך הרבה כוחות, ואת רוצה כבר לנוח מכל זה. אבל כדי לשנות דברים מהיסוד צריך נשימה של מרתון, סבלנות של מרתון. אז תראי איך את שומרת את האנרגיות שלך לטווח הארוך.
לאורה*
הודעות: 324
הצטרפות: 07 מרץ 2005, 21:59

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לאורה* »

אוסיף עוד טיפ קטן, שגם ציפרלקס יכול מאד לעזור, ובימינו יכול לרשום את זה גם רופא משפחה. זה לא תחליף לטיפול ולא לשום דבר אחר שכתבתי, אבל זה מחולל פלאים כשנופלים לבור עמוק ומרגישים שאין כוחות לשאוב משום מקום. זה זמין וזול ומאד אפקטיבי כעזרה ראשונה.
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

תודה לך לאורה על התשובה המושקעת, קראתי אותה פעמים! כדי להכיל את הכל
אני גרה היום אצל ההורים יחד עם אחי ואחיותי הרווקים, זה המקום הכי בטוח בשבילי בעולם מצד אחד ומצד שני ההורים לא סומכים לפעמים רבות נוהגים בי כמו עם ילדה שאי אפשר לסמוך עליה. ואני עוברת טיפול ביחידת אלימות במשפחה שנותן לי המון כוח.
קצת מרגיע לחשוב שאני עדיין נורמאלית לרצות אותו אחרי שנה וחצי למרות שמבינה היטב שהוא לא באמת יודע איך להתנהג איתי אחרת.
אתמול הייתה לי שיחה עם אבא. ישבנו שתינו קצת וודקה בלילה והתחלתי לבכות. אמרתי לו למה הגרוש לא יכל להיות טוב איתי אז כמו שהוא מתנהג עכשיו עם הילדים והכל? למה גם אז מצד אחד הוא הכאיב לי אבל אחר כך חיבק ואמר שהוא אוהב אותי?
אבא התעצבן ואמר שלפני שהוא הכיר את אמא הוא יכל להבטיח הבטחות ולספר שהוא אוהב לכל החיים ל 3 בחורות במקביל. אבל המילים האלו לא באמת שוות משהו כל עוד אין מעשים שבאים בהתאם.
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

לגבי הציפרלקס, רופאה רשמה לי וגם הזהירה לא לגעת בזה אלא אם אני בהתקף חרדה חמור מאוד או הפחדים קשים לפני דיון משפטי.
זה לא גורם להתמכרות?
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לב_שומע* »

ציפרלקס לא גורם להתמכרות במובן הרפואי. לפעמים קשה להפסיק איתו ולפעמים קל.
בהתקף חרדה חמור מאוד הוא לא יעזור. לוקח שבועיים שלושה עד שהוא משפיע.
בגדול יש שתי קבוצות של תרופות - האחת נוגדי דכאון וחרדה, דור שני ושלישי, ציפרלקס הוא אחד מהם. הן נחשבות בטוחות לשימוש. לוקח שבועיים שלושה עד שהן משפיעות. והשנייה - בנזואיזדופינים, אלה תרופות שמשפיעות נקודתית ומיידית, נחשבות מאוד לא בטוחות לשימוש מתמשך. לדוגמא - קלונקס. שימוש קבוע של רבע כדור לתקופה של כמה חודשים נחשב בטוח שש
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לב_שומע* »

נחשב בטוח במידה סבירה.

אם תכתבי את המונחים כאן בגוגל תקבלי שפע מידע עדכני ומדוייק באתרים שונים. אלה תרופות מאוד מאוד נפוצות.
בעלבוסטע*
הודעות: 251
הצטרפות: 29 מרץ 2021, 21:38

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי בעלבוסטע* »

לאורה תודה רבה גם ממני. כתבת מפורט ומאיר עיניים.
ההמלצה שלך תהיה תקפה גם לילדים של אמיליה? או שהיית ממליצה טיפול אחר? הדרכת הורים עבורה איך לחזק אותם?
אמיליה אני בעצמי התחלתי טיפול (מסיבות אחרות אבל התחושות והקשיים רבים) ואני גם בודקת אם בכלל המטפל מתאים לי. אני חושבת שמה שחשוב זה להתחיל להתמקד בך ופחות לשקוע באנרגיות עליו ועלייך איתו.
בעלבוסטע*
הודעות: 251
הצטרפות: 29 מרץ 2021, 21:38

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי בעלבוסטע* »

ולאורה - ציפרלקס כדור מדהים. עזר לי בעבר הרחוק ברמה שלא הבנתי איך לא מחלקים אותו לכולם.
אמיליה אם רשמה לך רופאה תקחי!!!
זה לא ממכר, זה נותן כוחות ושמחת חיים. ממש לא לוקחים רק בהתקף חרדה, להיפך לוקחים קבוע כדי לא להגיע לקצה.
אפשר להפסיק בהדרגה לרדת לאט לאט כמו שמתחילים לאט.


לאורה יש לך המלצה לכדור אחר מאותה משפחה שאינו משמין?
לאורה*
הודעות: 324
הצטרפות: 07 מרץ 2005, 21:59

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לאורה* »

שמחה שעזרתי! :)
לגבי הילדים, אין לי ילדים ואין לי ניסיון בזה, אז אני לא יכולה לייעץ. לדעתי הילדים מאד מחקים וסופגים מההורים כך שכשיש אמא חזקה ובטוחה בעצמה ובערכה זה מודל חיקוי לילדים וגם נותן להם הרגשה של ביטחון והגנה. ככה הם גם יכולים להתרכז בעצמם ולא להרגיש שהם צריכים לטפל ולהגן על אמא, מה שגם קורה הרבה פעמים במשפחות שחוות אלימות. יותר מזה אין לי מושג אבל בטוחה שיש נשים באתר שיודעות.
ציפרלקס - הוא לא בהכרח משמין, אצלי נגיד הוא אפילו מקטין את התיאבון. אצל כל אחד הוא משפיע אחרת מבחינת תופעות לוואי. אני יודעת שיש תרופה בשם לוסטרל סרטאלין שמאד דומה לציפרלקס בצורה שהיא עובדת. הייתי מתייעצת בפורום פסיכיאטרי כלשהו...
לאורה*
הודעות: 324
הצטרפות: 07 מרץ 2005, 21:59

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לאורה* »

למה הגרוש לא יכל להיות טוב איתי אז כמו שהוא מתנהג עכשיו עם הילדים והכל? למה גם אז מצד אחד הוא הכאיב לי אבל אחר כך חיבק ואמר שהוא אוהב אותי?

זה קשה להבין, אבל זה באמת לא קשור אלייך. ככה הוא יודע להתנהג, ככה הוא יודע לאהוב, והוא לא יכול אחרת. אולי יוכל ללמוד אחרת אם ישקיע בכך מאמץ והתמדה ותהיה לו הדרכה מתאימה, אבל זה צריך לבוא ממנו, וזה לוקח הרבה זמן. הוא אהב אותך כמו שהוא יודע וגם התעלל בך כמו שהוא יודע, מבחינתו ככה מתנהל קשר.

העניין המורכב הוא לא לקשר את זה אלייך ולא לחשוב שזה מה שמגיע לך. זה לא אישי נגדך. האיש הזה יתנהג ככה עם כל אישה שהוא יהיה איתה בקשר כי ככה הוא יודע. זו מערכת היחסים שלו גם עם עצמו בפנים. הוא לא יודע איך להתמודד עם התסכולים והכעסים שלו ועם ההרגשה הנוראית שיש לו בפנים אז הוא מוציא את זה עלייך. זה לא בגללך ולא בגלל שמשהו בך לא בסדר. כשהוא אוהב אותך הוא בשלום עם עצמו וכשהוא כועס עלייך הוא במלחמה עם עצמו, הדרך שהוא מתנהג אלייך היא רק השתקפות של זה.
ולך מותר לרצות אהבה אחרת וקשר אחר וגם לקבל אותם.
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

תודה לך לאורה!!
שומרת, לא מבינה למה את מתכוונת
צפרדע_ית
הודעות: 1677
הצטרפות: 03 מאי 2006, 05:13
דף אישי: הדף האישי של צפרדע_ית

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי צפרדע_ית »

אמיליה, חיבוק!! זה נשמע קשה.
ולאורה, אני מש נהנית לקרא אותך, ומהמשפט האחרון שלך כל כך
התפעלתי, אז גריינתי.
ץ
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

היום הייתה לנו פגישה משותפת עם עוסית לסדרי דין .
אמרה שהיא התרשמה ממנו מאוד לטובה ושהוא אבא טוב וכולי וכולי ... התעלמה לגמרי מדווחי האלימות שלי עליו.
הוא צעק בפגישה שאני שקרנית וכל מיני....
עוסית כניראה תמליץ על שני לילות אצלו באמצע שבוע ושישי שבת לסירוגין
עד עכשיו ישנו אצלו רק שישי שבת והיו ביקורים ללא לינה באמצע שבוע
הוא היה אגרסיבי מאוד גם כלפי גם לילדים. אבל הקול שלי לא נשמע
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לב_שומע* »

אם הוא צעק עליך והתנהג פוגעני כלפייך בנוכחות העובדת הסוציאלית, והיא לא עצרה את הפגיעה, אולי את יכולה להתלונן עליה?
זה נחשב סימן לסיכון, שהוא מרשה לעצמו להתנהג פוגעני אפילו בנוכחות איש טיפול, איש סמכות
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לב_שומע* »

לצערי המדיניות היום גם אצל עו"ס וגם בבתי המשפט היא שהקול של נשים לא נשמע. שווה לשתף במרכז לאלימות ולראות האם הם יכולים לסייע במשהו.
יולי_קו
הודעות: 3248
הצטרפות: 03 אוגוסט 2014, 09:09
דף אישי: הדף האישי של יולי_קו

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי יולי_קו »

אולי אפשר שמישהו ייצג אותך, או יהיה איתך בפגישות הללו בשביל לוודא שגם קולך נשמע?
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

אני לא יכולה להתלונן עליה כי היא נותנת המלצות בתיק וחייב יחסים טובים איתה....
אני מטופלת ביחידה לטיפול באלימות במשפחה אבל סדרי דין לא ממש התייחסה לדוח מיחידת אלימות
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי א* »

הוא צעק בפגישה שאני שקרנית וכל מיני....

זה עוזר לפתור את תעתוע הגעגועים לפחות ?
לאורה*
הודעות: 324
הצטרפות: 07 מרץ 2005, 21:59

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לאורה* »

אני לא מכירה מספיק את העולם של משמרות וסדרי דין, ברור שזה עולם קשוח, והרבה פעמים שובניסטי (אם כי הגברים טוענים שתמיד מעדיפים את הנשים). אבל לפי המעט שאת כותבת כאן, עוברת אליי הרגשה מאד חזקה של חוסר אונים שלך, באמת כאילו הדברים קצת מתנהלים לך מעל הראש, כולם מחליטים עבורך ולך אין מילה בזה. מה שמתקשר לי למה שכתבת קודם, שאת גרה עם ההורים ומרגישה שזה מקום בטוח עבורך, אבל הם מתייחסים אלייך כמו ילדה שאי אפשר לסמוך עליה.
לדעתי זו נקודת מפתח, ושווה שתשאלי את עצמך מאיפה זה התחיל? מה משאיר אותך במין תפקיד של מבוגרת-ילדה? גם עבור הגרוש שלך, היית בעצם בתפקיד כזה, כזו שאפשר לאהוב אותה ולכעוס עליה, אבל אין לה סמכות, אין לה כח לשנות את המצב. והנה עכשיו אתם מנסים לקבוע את המשמרות על הילדים ואת רוצה לשנות את חוקי המשחק. התגרשתם, הבנת שזה היה מקום לא טוב, ואת לא רוצה שילדייך יחשפו לאלימות וימשך מעגל ההתעללות. אבל אף אחד לא מקשיב. הגעת לנקודה שבה את צריכה להילחם על מה שאת רוצה, את צריכה לנהוג בבגרות, כלומר לקחת אחריות על ילדייך, להחליט שאת לא נותנת להם לחוות אלימות ולהשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותך כדי לוודא שזה יקרה. את צריכה לשנות את חוקי המשחק ואת הדינמיקה בינך לבין גרושך ולבין התפקיד של הסמכות (=המבוגרים) בחייך, כמו העוסי"ת שממליצה על התיק. יש לי הרגשה שבמקום מסוים גם היא רואה אותך בתור ילדה חסרת אונים או שכך היא גורמת לה להרגיש. את שוות כח לה, ושוות כח לגרושך. מה שאת משדרת ישפיע מאד על ההחלטות שיתקבלו, ואם את באמת לא מסכימה למשמורת משותפת, את צריכה לשדר שזה הגבול שלך, שאת תגני על הילדים שלך עד הסוף, לא משנה מה יגידו לך ומה הגרוש שלך צועק. גם את יכולה לצעוק. יש לך הרבה מידע רגיש עליו ואת יכולה להשתמש בו. את מכירה אותו ואת הנקודות תורפה שלו.
מה שמחזיר אותי לנק' ההתחלה - מה גורם לך להרגיש כמו ילדה? מה גורם לך להרגיש שאי אפשר לסמוך עלייך? (לא חייבת לענות כאן, תשאלי את עצמך)
לאורה*
הודעות: 324
הצטרפות: 07 מרץ 2005, 21:59

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לאורה* »

ועוד משהו שאולי יעזור ברמה הפרקטית. בעצם זו המילה שלך מול המילה שלו. האם יש לך עדים? אנשים שסיפרת להם תוך כדי הנישואים מה עובר עלייך? מטפלות שטיפלו בילדים והבחינו שמשהו בהם לא בסדר? אנשים שמכירים את גרושך ואת הצד האלים שבו ויוכלו להעיד נגדו? האם יש מאבחן מקצועי שיוכל לאבחן את ילדייך כסובלים מאלימות?
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

א, את צודקת, הצעקות שלו בפגישה עוזרות לי להזכר למה בכלל רציתי להתגרש!!!🤩

לאורה, יש הרבה במה שאת כותבת.... אכן פעמים רבות בחיי אני הובלתי על ידי אחרים
דווקא מול העובדת הסוציאלית אני נחרצת במה שאני אומרת, כמה קשה זה לא ישמע, ולא נותנת לה לסובב אותי
אבל זה עניין מערכתי היום לאפשר לגבר משמורת משותפת כמה שיותר, אלו ההוראות שמתקבלות מגבוהה
במיוחד שבת ה עוד מעט 6 שלי בשיחה עם העוסית דיברה על אבא בהתלהבות וכמה היא כבר מחכה לישון אצלו בבית וכולי.....
הוא מתוק מדבש עם הילדים ונראה שהם לא זוכרים כלום מההתנהגות שלו מהתקופה שהיינו נשןאים
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

האלימות שלו הייתה תמיד בחדרי חדרים וללא עדים, הילדים היו קטנים מכדי לספר למישהו מבחוץ, לא דיברתי עם איש כמעט על מה שעברתי ומי שכן דיברתי היו אנשים מהקהילה החרדית שסירבו להעיד
גם אם היו מעידים לפי מה שראיתי אצל נשים אחרות זה לא באמת עוזר או משפיע
בעלבוסטע*
הודעות: 251
הצטרפות: 29 מרץ 2021, 21:38

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי בעלבוסטע* »

אמיליה תקליטי את השיחות אצל העוסית.
עם כל הכבוד להכל - יש קוים אדומים.

קודם תקליטי. מספיק שיהיו לך כמה התפרצויות זעם שלו
וגם כמה הערות שלך שאת מבהירה שהוא כך וכך ואת מראה לה את הדוח ואת דורשת ממנה את תגובתה ואת שואלת אותה האם היא לוקחת אחריות על הסיכון ילדייך וכן הלאה - כל זה - להקליט את התגובות.

ונכון את חייבת לשמור על יחס טוב איתה אבל את יכולה מיד אחרי שהקלטת לשלוח מכתב לממונה עליה ולדרוש החלפה כי היא מסכנת את ילדייך עם ההתנהלות ברשלנות שלה.
בעלבוסטע*
הודעות: 251
הצטרפות: 29 מרץ 2021, 21:38

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי בעלבוסטע* »

אני רק ליתר ביטחון - חושבת שמותר להקליט - צריך לבדוק עם עורך דין. אם מותר תקליטי באופן סמוי, היום כולם מקליטים הכל כי אי אפשר לסמוך.

לאורה את כל כך מהממת אין לי מילים. כולנו עם דפוסים קבועים ובאמת מרתק לקרוא אותך. את אשת מקצוע?
א*
הודעות: 742
הצטרפות: 10 פברואר 2002, 10:10

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי א* »

יש מקרים שהקלטות של עו"סית ממש הצילו חיים - אם תוכלי להקליט בלי שיבחינו בכך כמובן זה יכול לעזור מאוד בהמשך
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לב_שומע* »

משמח אותי מאוד לשמוע שיש מקרים שהקלטות של עו"ס עזרו, שזה מעניין מישהו.

עד כמה שאני מכירה את המערכת, גם אם אמיליה תוכיח שהוא היה אלים כלפיה וכלפי הילדים - זה לא ישנה שום דבר. הם יגידו שהם מתמקדים בהווה. שזה לא רלבנטי. לכל אלמנט שהוא מילולי או נפשי לא יתייחסו בכלל. ובדיוק כמו שכתבת אמיליה, זאת מדיניות מגבוה.
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

השיחה מוקלטת .... הקלטתי לצורך עצמי
אבל מאוד בעייתי יהיה להשתמש בהקלטה הזאת כי זה לא חוקי.
כבר דיברתי עם הממונה עליה, שרק "חינכה" אותי ש"ממש לא בסדר שהילדים יחשבו שאבא מסוכן ולא ישנו אצלו וכולי וכולי" וכמובן האלימות לא רלוונטית כי "גן הורים שמרביצים עדיין נשארים הורים"
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לב_שומע* »

מבינה. אז אין עם מי לדבר. עצוב נורא. טוב שיש לך הקלטה
לאורה*
הודעות: 324
הצטרפות: 07 מרץ 2005, 21:59

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לאורה* »

:(:(:(
"גם הורים שמרביצים עדיין נשארים הורים"
איזה שטויות!
בעלבוסטע*
הודעות: 251
הצטרפות: 29 מרץ 2021, 21:38

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי בעלבוסטע* »

אמיליה האם הוא רוצה משמורת משותפת כדי לקבל הפחתה במזונות?

בנוסף הבנתי שהוא בקשר טוב עם הילדים שאיתם אין אלימות רק איתך או שפיספסתי? כתבת שהילדה רוצה לראות אותו.

אני חושבת שאם יש אלימות עם הילדים כל מה שנאמר לך לא הגיוני וזה לא מעניין שככה זה שם זה פשוט לא הגיוני ואת יכולה ללכת למנהלת של המנהלת ולהגיד לה שאת תלכי לתוכניות טלויזיה לאורחי וגיא ולצינור ואת לא תשתקי אם לא יפסיקו את זה.

מצד שני אם המוטיבציה שלו היא הפחתת מזונות אז כמובן שווה להגיע איתו להסדר.
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לב_שומע* »

היתה אלימות בעבר עם הילדים וכיום אין ומרגישה שכנראה באופן זמני הוא מנסה לכבוש את ליבם.

מניסיון - גם תיעוד של אלימות בהווה לא תמיד מספיק. אלה ההנחיות שלהן והן מאוד מאוד קשוחות. ככה זה עובד. אם היא תלך למנהלת של המנהלת יעשו לה וועדת תסקירים. את לא רוצה להיות שם. המנהלת של המנהלת היא אלוהים, פק"ס ארצית.

הדרך היחידה לנסות קצת להשפיע עליהן היא להחליט שלא משחקים יותר באותו משחק. לצאת מהמשחק. אני יכולה להרחיב כאן על זה אם זה יעניין אותך אמיליה. אבל זה באמת לקחת סיכון, הימור. עושים את זה בעיקר כשאין יותר מה להפסיד. או כשנמאס
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

כן לב שומע. הייתה אלימות בעבר ועכשיו הוא משחק בהצגת אב השנה שלוקח ללונה פארק קונה גלידות. מה שעוסיות אוהבות בקיצור...
וכן אשמח מאוד לשמוע למה את מתכוונת בהימור . כי כרגע אנחנו הולכים כניראה לקראת הסדרים מאוד מורחבים אצלו בהמלצת העוסית המתפעלת ממנו בלי סוף
לאורה*
הודעות: 324
הצטרפות: 07 מרץ 2005, 21:59

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לאורה* »

בלבוסטע וצפרדעית, תודה, אני מאד מוחמאת :)
אני לא אשת מקצוע, אבל מתעניינת מאד בתחום.
צפרדע_ית
הודעות: 1677
הצטרפות: 03 מאי 2006, 05:13
דף אישי: הדף האישי של צפרדע_ית

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי צפרדע_ית »

בעניין ההקלטות, אם אני זוכרת נכון - למי שהוא צד בשיחה, מותר להקליט, מבלי ליידע את הנוכחים על ההקלטה.
אבל כדאי לבדוק את זה.
ממשיכה לקרא.
ץ
בעלבוסטע*
הודעות: 251
הצטרפות: 29 מרץ 2021, 21:38

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי בעלבוסטע* »

אני חייבת לציין שאני המומה המומה המומה ממה שאני קוראת כאן על המערכת והיחס לאלימות.
לא הבנתי - הן לא פוחדות עם כל הרעש התקשורתי שיפנו אליהן אצבע מאשימה אם יקרה משהו נוראי?
כל הארץ מחבקת את הנשים והילדים שניצלו ממוות על ידי בן זוג אלים ובטח את הילדים.

את לא יכולה להוציא נגדו צו הרחקה?
משהו פה לא הגיוני.

האם כיום הוא אלים? האם הוא מטופל? האם יש לו עוסית שכתבה דוח על רמת המסוכנות שלו כיום?

יכול להיות שהוא מטופל ולכן נותנים לו צ'אנס? ואני שוב שואלת למה הוא רוצה פתאום משמורת משותפת? רוב הגברים רוצים בזה בגלל סיבה אחת - לשלם פחות מזונות. מה קורה שם? כי אם המניע הוא רצון באמת לבלות עם הילדים יותר אני גם הייתי נוטה אליו בייחוד אם כיום הוא מטופל ואינו אלים בשום צורה כלפיהם. אני מנסה להבין מה ההגיון כדי לנסות לעזור.
אי_ננה*
הודעות: 179
הצטרפות: 22 יוני 2020, 21:54
דף אישי: הדף האישי של אי_ננה*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אי_ננה* »

צו הרחקה ניתן אם יש הוכחות לסיכון חייה של האישה, והוא לא צו הרחקה מהילדים

כרגע, נשמע שאין אלימות כלפי הילדים, והם מעוניינים בקשר עם האבא...אז מבחינת המערכת, אין שום מניעה במפגשים בינהם

המערכת אומרת דבר כזה:

אמא ואבא חשובים, מאוד, בעולם הפנימי של הילד/ה
לכן, גם אם הם לא הכי מייטיבים -זה עדיף על הפרדה

אני, כאישה שנעזרת במערכת, לא נלחמת באקסיומה הזאת, אלא מגייסת אותה לעברי:
"הו, מערכת יקרה! אני רוצה שהם יהיו בקשר עם האב! מאוד! אבל בגלל העבר המשותף, והאלימות שהייתה בעבר (ולא בהכרח תהיה בעתיד, אני מודעת לזה) אני מבקשת הדרכה הורית/טיפול משפחתי.
נראה לי שזה חשוב למען טובת הילדים הדרכה הורית וטיפול רגשי, המצב המתוח, הקושי בפרידה, הו, מערכת יקרה, את יודעת איך זה..רק למען טובת הילדים!"

אני מבקשת מהמערכת שתתגייס לעברי, במילים שלה
וככה עוקפת את האנטי כלפי, ומציירת אותי כמבוגרת האחראית בדינמיקה המשפחתית, ולא כאישה קטנונית שרוצה להפריד את הילדים מהאב.

הבקשה לטיפול משפחתי /הדרכה הורית היא כמובן לי, ולו ולילדים (בנפרד לי ולו, אבל אצל אותה המטפלת)
יש לרווחה את האפשרות לזה ואת היכולות הכלכליות לתת את זה בתוך מסגרת בית משפט (תחנה לטיפול משפחתי) ולהתנות את הרחבת הסדרי הראייה/קיום הסדרי הראייה במפגשים קבועים

וככה, אני יודעת שיש ליווי של לפחות שנה של אשת מקצוע שהיא לא עו"ס תשושה ועמוסה ב-200 משפחות כמוני ובלחץ זמן מול בית משפט, אלא יש שם אשת מקצוע שרואה דברים וקשה להעלים ממנה דברים ודפוסי פעולה

ככה או ככה, אפשר להילחם עם האקסיומה הבסיסית, אבל אין טעם, זה כמו להילחם בטחנות רוח
ואתן יודעות מה?יש באקסיומה הזאת המון.

כל כמה שהאבא של הילדה הגדולה שלי התחיל כאבא מחורבן, הדרכה הורית (כפויה) של שנה וחצי עשתה לו נפלאות להורות שלו, ולקשר בינהם
אז לא משנה כמה איכס אני מרגישה כלפי האיש הזה - יש לילדה שלי קשר איתו, שלא תלוי בי.
זה אבא שלה.
לטוב ולרע...
אי_ננה*
הודעות: 179
הצטרפות: 22 יוני 2020, 21:54
דף אישי: הדף האישי של אי_ננה*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אי_ננה* »

הגישה של המערכת, להתמקד בכאן-ועכשיו ולא בעבר ההורי היא גישה שאני יכולה להתחבר אליה מאוד.

לא ממהרים להוציא ילדים וילדות מהבית, ונותנים 374803 הזדמנויות, ומפנים להדרכה הורית, וטיפולים משפחתיים ופרטניים
במטרה להייטיב את התא המשפחתי

לפעמים בצורה נוראית, כשכבר ברור גם לעו"ס המעורבות בתמונה ש..טובת הילדים אחרת, אבל אין להן הרבה ברירה, כי זה החלטת שופט/ת
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

איננה . זה קצת בעייתי כי ההדרכה הורית להורה אלים רק יתן לו לגיטימציה להראות איזה ערכי הוא והזויה האמא
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

הדרכה עולה כסף רב שהוא יגיד שאין לו
אי_ננה*
הודעות: 179
הצטרפות: 22 יוני 2020, 21:54
דף אישי: הדף האישי של אי_ננה*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אי_ננה* »

הדרכה דרך הרווחה לא עולה כסף.

בנוגע ללתת לגיטימציה
זה תלוי באמא, תלוי במדריכה ותלוי בכמה באמת חכם האבא ויכול להחזיק את עצמו שנה שלמה תחת ליווי מוקפד של פעם בשבוע מול אשת מקצוע ששמה דגש על ילדים ולא על הזוגיות.
ההדרכה ההורית היא לא משותפת -את נפגשת לבד עם המדריכה, הוא נפגש לבד עם אותה המדריכה, והיא רואה את הילדים פעם בשבוע -פעם איתך ופעם איתו

אבל ככה או ככה -
המערכת נותת לו לגיטימציה, גם ככה
לפחות ככה יש איזשהו מעקב אחרי הילדים וטיפול רגשי עבורם, במסגרת הרווחה

בעיקר בעיקר אם כרגע אין אלימות שלו כלפיהם, ויש אפשרות לבסס סוג מערכת יחסים שונה

כי כרגע?
הילדה רוצה לראות אותו מדי פעם, עם כל הקושי שלך - זה האבא שלה, אלים או לא.
המורכבות היא עצומה, תאמיני לי שאני יודעת
אני חיה את זה ביומיום שלי

את השאלות האלה של מה הטובה האמיתית של הילדים שלי?
בעלבוסטע*
הודעות: 251
הצטרפות: 29 מרץ 2021, 21:38

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי בעלבוסטע* »

אוף ממש מסובך.
אני רואה בעיצה של איננה הרבה תועלת.
בייחוד אם אני מבינה נכון שהמערכת אדישה לאלימות (ושוב, אני לא מבינה איך זה קורה אבל אני רואה שכמה מכן כבר כותבות את זה).
אני גם מזדהה עם זה שאב חשוב בחיי הילדים ואם את רוצה שיהיה פיקוח וליווי אז ההצעה של איננה נכונה.
זה גם תלוי על מי תפלי כמו בכל תחום. אם תהיה עוסית מבחנה עניין שגם תדאג לתרום לו וגם להיות עם יד על הדופק הרווחתם.


עצם זה שהוא צריך להיפגש איתה פעם בשבוע זה המון המון לא בטוח שאני מתה על הרעיון שהילדים צריכים להגיע לשיחות... בכל מקרה זה בטוח חינם ולא מזיק, אבל יכול להועיל.
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

שבת היום ואני לא אמורה להיות פה או בכלל לגעת במחשב. אבל בכל זאת אני כאן...
הילדים הלכו אליו ואני מבינה שבקרוב החור יגדל והם יהיו אצלו במשמורת משותפת.... לא מצליחה לעכל תאמת ...
כי המחשבה שהילדים לא איתי קשה לי מאוד גורמת לסבל רב , אבל כשזה מגיע והם הולכים אליו אני לא באמת סובלת מזה שהם לא איתי .... סך הכל אני יותר שקועה בעצמי ורואה יותר סדרות. אם כבר אני לבד הייתי רוצה לנצל את הזמן לפיתוח עצמי. אבל קשה לי להרים את עצמי לפעולה
עדיין לא נתפס לי לא להיות איתם חצי שבוע
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לב_שומע* »

אמיליה, זה כל כך כל כך קשה.. ממש.
הייתי במצב די דומה אבל לפני הרבה שנים, אז זה היה שונה.
אני בעד שתפנקי את עצמך כמה שיותר כשהם אצלו.
קשה מאוד בזמן משברי שבו עדיין דברים לא סגורים סופית להרים את עצמך לדברים של התפתחות.
אני בעד כל מה שעושה לך טוב. כולל סדרות.

הרעיון שלך איננה מדהים בעיני.
כמובן, למי שזה מתאים לה.

אמיליה, מה שאני עשיתי - שאני קוראת לו הימור - היה שבירה של חוקי המשחק. להחליט שאני לא משחקת במשחק הזה יותר.
אם זה ידבר אליך - חשוב מאוד לבחור טיימינג נכון, בדרך כלל כזה שבו כבר אין הרבה מה להפסיד. )-:
לתפוס איזו חולייה חלשה - משהו שחשוב להם ואת לא מוכנה להמשיך לעשות. למשל: לבוא לפגישה ולהתעקש לשתוק, תוך כדי אמירה שאת מרגישה שקולך ממילא אינו נשמע, זה רק כסתח שכבייכול שמעו אותך. את שותקת. לא משתפת פעולה.

שוב, זה הימור רציני. זה הדבר היחיד שלי עזר לשנות את הכיוון שלהן.
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לב_שומע* »

וכמובן, מסכימה במאה אחוז עם כל מי שכתבת כאן לפני - זה משחק מכור מראש. לא מעניין אותם אלימות. בדיוק מהסיבות שאיננה כתבה.

איננה, מזמן לא נהניתי ככה מניתוח של מישהו אחר את הדברים. רואה עין בעין איתך גם את הגורמים העמוקים יותר.
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

תודה לך לב שומע....
לא תהיינה יותר פגישות כי למעשה יש כבר המלצה של עוסית.... אחרי כל השיחות שבהן היא כביכול הקשיבה לי אבל למעשה התעלמה מכל מה שאמרתי לה....
בבית המשפט עדיף לא לשתוק כמובן...
מה שכן אני בהתלבטות גדולה זה איך אמורה להיות הגישה שלי- האם כל פעם שלא יסתדר לו להוציא ילד מהגן או סידור לילדים בימי חופשה וכולי' אני אקח אותם אלי בשמחה (מה שהלב אומר) או שזה המקום להתעקש על שיוון - אתה קיבלת משמורת כמו שרצית? תתמודד כמו גדול. קשה לך? תסתדר.
לא יודעת מה נכון יותר
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לב_שומע* »

הלוואי הלוואי שיהיה לך הכי טוב שאפשר.
ואם אפשר, קצת יותר מזה (-;

לגבי השאלה השנייה - אני לא יודעת.
אצלנו היה מה שנקרא הסדרי ראייה רחבים (דאז) שכללו לינה באמצש, הרבה פחות ממשמורת משותפת. אני התעקשתי על שוויון. אם לא מסתדר לך - תשאל אותי, אם יסתדר לי אקח בשמחה (או אחליף ימים בשמחה, האופציה המועדפת עליו )-:)
אבל - אם לא מסתדר לי - אז תסתדר לבד.
לי זה עשה הרבה טוב שהתעקשתי על זה.
עשה הרבה סדר ביחסים.
אבל משמורת משותפת זה כל כך נרחב, ממש לא בטוחה מה הייתי עושה.
בכל מקרה, בשביל שתהיה לך בכלל האפשרות להתלבט, חייב להיות כתוב בהסכם שהאב מתחייב לקחת בימים אלה ואלה ולא שהאב רשאי לקחת בימים אלה ואלה. זה ממש חשוב.
אם יש לך עו"ד, זה אמור להיות התפקיד שלו. וכדאי לבדוק שהוא עושה אותו.
בעלבוסטע*
הודעות: 251
הצטרפות: 29 מרץ 2021, 21:38

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי בעלבוסטע* »

אמיליה אם המצב כבר נקבע במקומך הייתי מתמקדת בטוב שזה יכניס לחייך.
האחד - הנה את כבר לא מתגעגעת לגרוש (למרות שהדברים האלה הם באים והולכים אבל לפחות כרגע יש לך שקט יחסי בעניין).

השני- יתפנה לך הרבה זמן לעצמך. גם להתפתחות אבל גם לאיוורור ושמחה וכיף ואת תוכלי להיות אמא מצויידת באנרגיה ואפילו געגוע לילדים. זה כל כך משמעותי גם אם זה על רקע משהו שלא רצית - זה יתרון שיועיל לילדים ולך. אם תמצאי את הזמן הזה במשהו שמחזיק אותך ולא מחליש אותך (וסדרות זה אחלה לפעמים אם זה משמח אותך!!!)

השלישי - אני בעד ההצעה של לב שומע. שהחלוקה ביניכם תהיה סופר מסודרת. קודם לטובת הילדים, ברגע שתהיה גמישות מצידך יהיה לו קל יותר לבטל, לאחר ולדחות תוכניות עם הילדים ומי שייפגע זה קודם כל הם ואחכ גם את הזמן שלך והתוכניות שלך. לכן אם הצבת את זה כדילמה בין אם ללכת עם הלב ולגבות את האב ולרוץ לאסוף את הילד רק כי הוא איחר - התשובה היא ההיפך, ללכת עם הלב מניסיון של כמעט כל זוג עם חיכוכים בסיטואציה כזו - זה לייצר סדר מוחלט, גם אם מדי פעם יהיו תקלות. הילדים ישלמו מחיר כבד יותר בטווח הארוך - במצב לא מסודר. לא ממקום של ככה ביקשת תעמוד בזה, זה לא מבחן ובטח לא עונש. אלא את מבהירה שיש לך תוכניות שאת לא באזור ויאללה ביי.
יש לי חברה שאומרת שאם היא מודיעה לגרוש שלה (שהוא אבא מהמם שלוקח את הילדה לטיולים בארץ ובחול והיא הכל עבורו) עדיין אם היא כותבת לו לאסוף את הילדה מהבית ולא מבית הספר כרגיל כי הילדה כבר הגיעה לבית - אז הוא יאחר לילדה ארבע שעות (!!!) והילדה נכנסת לסטרס. מה שהאמא עושה זה שאחרי שהוא בבית הספר מחכה לילדה או חמש דקות לפני - היא מסמסת לו שהילדה מחוץ לבית מחכה שיגיע לשם.

זה כמה שלפעמים אין מקום לשחרר. פשוט אין.

והדבר הכי חשוב - שימי לב, שהם בסדר, שהם חוזרים בסדר שהם בטוב. תגששי בעדינות, ברור שיהיו קשיים אבל אם באמת יש לו כוונה להיטיב אז שווה.
ואולי יהיה לו קשה, אולי זה יהיה לו יותר מדי אבל הוא צריך להתנסות בזה כמו שזה בלי הקלות.
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

אני מרגישה שרימו אותי. מצד אחד שופטת שלחה לתסקיר... לתת לי הרגשה שמקשיבים לי.
בסוף יש התעלמות מכלללל מה שאני דיווחתי.
למה צריך תסקיר? כדי לעבוד עלי?
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לב_שומע* »

כן. סליחה. רימו. כן. סליחה, אבל אני איתך, ואין לי משהו לרכך את זה.
אם בני הזוג לא מגיעים להסכמה, לשופטת יש שלוש אפשרויות - או לפחות זה היה ככה לפני הרבה שנים, ולא שמעתי שהשתנה - להפנות לגישור ביחידת הסיוע, תסקיר או מבחני מסוגלות הורית.
באפשרות השלישית כמעט לא משתמשים כי היא טראומטית מאוד בדרך כלל לשני ההורים.
תסקיר זאת אפשרות אמצע. זה אומר שנתנו משקל מסוים לדברים שלך.
אבל - העובדת הסוציאלית כותבת את מה שהיא יודעת שבית המשפט ירצה לשמוע, בית המשפט מפנה לעובדת הסוציאלית. ראש וזנב.
וכן. זה רמאות. המדינה מרמה. אנשי מקצועות הסיוע והטיפול מרמים. בית המשפט מרמה.
בעלבוסטע*
הודעות: 251
הצטרפות: 29 מרץ 2021, 21:38

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי בעלבוסטע* »

אמיליה - מערכות ציבוריות רחוקות מלעבוד נכון.
אני עוד לא מבינה למה זה קורה גם בעניינים רגישים כמו ילדים ואלימות אבל ההצעה שאני יכולה לתת לך זה לא לקחת את זה אישית. זה לא נגדך לא נגד ילדייך. זו מערכת משומנת עם כנראה כוחות גדולים שחשוב להם בתקופה מסויימת להתנהל כך וזה מה שקורה.

אני לא חושבת שהכל רע. כמו שציינתי תנסי להוציא את המיטב. אולי תופתעי. אם לא - תתעדי ואם יש צורך חלילה תשלחי לכל העולם ותאיימי שתגיעי עם זה לתקשורת. זה תמיד עובד.
לב_שומע*
הודעות: 1672
הצטרפות: 08 ינואר 2014, 17:19
דף אישי: הדף האישי של לב_שומע*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לב_שומע* »

למה - קודם כל אירגוני גברים.
אחר כך - הצורך לשמר עמדת כוח ולנהל דברים ממקום סמכותי כמו שהיה עד עכשיו.
איום בתקשורת ממש לא מועיל ולהיפך בסיטואציה הספציפית הזו. מניסיון. הדבר היחיד שלפעמים עובד זה טקטיקה של היפוך, של פרדוקסליות.
והכיוון שאיננה הציעה נשמע לי מאוד מעניין.
זאת סיטואציה הכי כואבת שיש לאמא. חוסר היכולת להגן על הילד שלה. אמיליה אני איתך בכאב הנוראי הזה. יש אור אחרי עלות השחר, אבל זו מנהרה חשוכה מאוד. |L|
בעלבוסטע*
הודעות: 251
הצטרפות: 29 מרץ 2021, 21:38

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי בעלבוסטע* »

https://www.plesner-law.co.il/parental-capability/

אמיליה תקראי שם. זה ממש לא נכון שאב אלים צריך להיות במגע עם ילדיו ללא פיקוח צמוד. זה קורה לפי מה שהיא כותבת אבל יש לך כלים להתמודד עם זה.

היא ציינה מפורשות שגם במצב שהיתה אלימות רק בין בני זוג ולא עם הילדים - נדרשת זהירות מוגברת.

העורכת דין בכתבה מכירה בזה שיש רשלנות איומה במקומות האלה אבל אני מציעה שתלכי אליה לפגישות יעוץ.
בעלבוסטע*
הודעות: 251
הצטרפות: 29 מרץ 2021, 21:38

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי בעלבוסטע* »

ישם גם טיפים מעולים ופסקי דין מצוטטים. יש מה לעשות ממש לא להתייאש.

אני גם חושבת שבסופו של דבר כן לעשות רעש יעזור כמו בכל מערכת.

מציעה לך בחום לא לוותר זה חשוב מדי ואינטואיציות של אמא והידע שלך למה הוא מסוגל מספיק חשובים כדי שתוכלי ולא תקבלי דברים כגזירת גורל.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

טוב מזמן לא כתבתי כאן....
עוד כמה ימים הילדים ילכו לישון אצלו יומיים בשבוע
אני מביטה בכם עכשיו ישנים במיטתם בוכה. הבכי לא עוזר לאיש,. מוסקבה לא מאמינה לדמעות, אבל כואב לי , וצורב בלב.
אין לי שום בררה כי זה מה שנקבע.
אני אעמוד בזה? מתחבקת ומתרפקת עליהם כל הזמן, ועדיין כל כך רע וקשה לי
הכל שחור משחור, אין תקווה לכלום
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

כמובן זאת אני אמיליה בעלת הולוג
פלונית*
הודעות: 5019
הצטרפות: 02 אוקטובר 2001, 03:13

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי פלונית* »

מה רע בזה? זה חשוב וטוב לילדים קשר עם שני הורים.
אמיליה*
הודעות: 36
הצטרפות: 03 ינואר 2008, 15:32

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אמיליה* »

מה יהיה איתי??
כשהילדים אצלו והדממה ממלאת אותי, וזה קורה בשבתות. כי בימי חול אני עסוקה בעבודה ולימודים. מגיעות אלי חרדות. רע לי ואני מפחדת.
אני צריכה לשמור שבת. מה אני עושה פה בעמוד הזה בשבת תשאלו אותי?? איך יוצאים מהלופ? אני רוצה לשמור שבת אבל הלבד מחרפן אותי ומוציא ממני פחדים... אז אני בורחת לפלאפון.. יודעת שזה רע וכועסת על עצמי. אבל איך יוצאים מזה?
אחד*
הודעות: 52
הצטרפות: 18 אפריל 2005, 11:07

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי אחד* »

קודם, תפסיקי לכעוס על עצמך. אין סיבה לכעס הזה. את נפלאה. את מתמודדת עם אתגר לא קל וגם עושה זאת בהצלחה ראויה להערכה.
לגבי הגירושם והמשמורת, זה מסע החיים שלך. זה חלק ממה שאת צריכה לעבור וכפי שכתבתי, את עושה את זה טוב.
אלו בעיקר מחשבות שאת צריכה למצוא להן מענה
למשל תחשבי על זה שלבנות שלך טוב. שהן נהנות. שאבא שלהן לוקח עליהן אחריות ושזה דבר טוב.
שלך יש אחת לשבועיים שבת שהיא שלך. שאת יכולה לפגוש אנשים ולעשות דברים ולגלות דברים חשובים
לאורה*
הודעות: 324
הצטרפות: 07 מרץ 2005, 21:59

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לאורה* »

היי אמיליה
באתי לכתוב לך אבל הבנתי שאת מה שיש לי להגיד כבר כתבתי לך קודם... אז את מוזמנת לגלול למעלה ולקרוא שוב אולי בזמן אחר, עם כוחות אחרים.
בעיקר ממליצה לך על להבין שאת לוקחת אחריות על עצמך, על מצבך ועל הילדה הפנימית שלך, לא מתוך אשמה וכעס, אלא מתוך אחריות ומחויבות להיטיב עם עצמך. להבין שזה באמת בידיים שלך, ויש לך הכח לעשות את זה, צעד אחרי צעד. לצאת ממנטליות הקורבן (=הדברים קורים לי ואני חסרת אונים מולם) למקום של עצמאות (=הדברים קורים לי כדי שאוכל ללמוד ולפתח כלים חדשים בחיים, ואני לומדת ומפתחת את הכלים האלו בדרכי שלי, יש לי אמון בעצמי). לפעמים קשה לקחת אחריות כי זה מפחיד שהדברים יהיו בידיים שלנו ואז מה שרע הוא כביכול "באשמתנו". לפעמים זה מפחיד כי לא יודעים איך לתקן את הדברים. אבל לדעתי הדבר הכי חשוב הוא פשוט הצעד המחשבתי והאמוני העמוק של להבין שהחיים שלי בידיים שלי, גורלי בידיים שלי, ולא של נסיבות כלשהן, מזל, כח עליון או אנשים אחרים. באמת באמת לקחת את זה על עצמי. את יכולה גם להגיד את זה בכל בוקר: "אני לוקחת אחריות מלאה על עצמי, על דרכי ועל חיי, ויש לך בכך אמון מלא".

ואז, מה עושים?
יש הרבה דברים שאת יכולה לעשות כשאת מרגישה חרדה. באותו רגע, את יכולה להיכנס להתקלח, או ללכת למקום אחר עם מים זורמים, למשל לים (אותי מים תמיד מרגיעים). אפשר לשים יד חמה איפה שמרגישים בגוף את החרדה, לעצום עיניים ולנשום עמוק לתוך התחושות שעולות. אפשר לכתוב את זרם התודעה במשך כמה דקות או כמה עמודים. אפשר להתפלל או לעשות התבודדות. אפשר לבכות. אפשר לצאת להליכה\ריצה. אפשר להתקשר לחברה. אפשר לראות סרט\סדרה\ספר קלילים שמצחיקים אותך או מנחמים אותך. אפשר להכין אוכל או לאפות משהו (אוכל טעים ומזין וריח של אפייה תמיד מנחמים אותי). ועוד ועוד...
כתבת שהחרדות עולות בעיקר בשבתות ואת אמורה לשמור שבת, לדעתי פיקוח נפש דוחה שבת, ואם המצב בלתי נסבל עבורך בשבתות, תעשי מה שאת צריכה בשביל להרגיש טוב, בלי רגשות אשמה. יש לך אישור ממני :) אבל זו רק דעתי כמובן.
בסופו של דבר, שוב, זה 100% החלטה שלך. אף אחד לא כופה עלייך לשמור שבת, את לא חייבת כלום לאף אחד, אני מכירה הרבה דתיים שחורגים לפעמים מהכללים לפי צרכים מסוימים. תעשי מה שעושה לך טוב.

ושוב ממליצה על טיפול אנרגטי\פסיכולוגי (אולי אצל עירית לוי?) וטיפול תרופתי.
לאורה*
הודעות: 324
הצטרפות: 07 מרץ 2005, 21:59

לפעמים אני מתגעגעת לגרוש או למה שהיה בחיי הנישואין

שליחה על ידי לאורה* »

שכחתי להוסיף, שהצעד שאת תמיד יכולה לעשות כשאת מרגישה רע, הוא לשאול את עצמך עמוק בפנים: איזה דבר קטן אני יכולה לעשות עכשיו, כדי שיהיה לך יותר טוב?
עוד גרסא לשאלה: מה את צריכה ממני עכשיו? איך אפשר לעזור לך?
ולחכות לתשובה.
שליחת תגובה

חזור אל “הצעות לשיפור האתר”