מתי ללכת לישון באופן טבעי

[אישה_במסע*]

בנוגע לפוסט שלך בבלוג:
ניסיתי פעמיים להגיב שם לפני שנכנעתי בפני המערכת הלא ידידותית למשתמשת וחזרתי לפה.

אתחיל מההתחלה - אני עוד לא ראיתי ראיות ראויות לכך שחשוב ללכת לישון מוקדם.

למשל, המחקר שהזכרת שאומר שבלוטת האדרנל אמורה לנוח מאחת עשרה בלילה. מה זו הדרך המוזרה הזו למדוד זמן? מה זה אומר - אחת עשרה בלילה? שעה אחת אחרי רדת חשיכה? חמש שעות אחרי רדת החשיכה? בחורף או בקיץ?

ולגבי הביוריתמוס - בתרבות הרוסית מקובל להניח שאנשים מתחלקים לשני סוגים, כאלו שהולכים לישון מוקדם וקמים מוקדם וכאלו שהולכים לישון מאוחר <מאוד> וקמים מאוחר. קוראים להם בשמות של שתי ציפורים, ינשוף ועפרוני <כשחיפשתי את השם ברוסית בגוגל קיבלתי שם של אזור ויישוב עם השם הזה, ואחד כך המון תוצאות על חג האביב שנקרא בשם ועל לחמניות בצורת עפרונים שאופים לכבוד החג. ויקיפדיה לא הייתה בין התוצאות הראשונות>.
זו מסורת מספיק קדומה כדי שאניח שיכול בהחלט להיות שזה ככה באופן טבעי, ולא שכל מי שמעדיף ללכת לישון מאוחר ולקום מאוחר זה תוצאה של שיבוש.

מה גם שלפי הנתונים שאני מכירה, באופו טבעי חזור עירות-שינה של בני אדם אמור לקחת 25 שעות אם הם לא נחשפים לאור שמש <או נחשפים לאורות מלאכותיים כרצונם> ורק בחשיפה לאור השמש המחזור עובר ל-24 שעות.

איך ישנו אנשים שחיו בסביבות הקטבים? כל מיני אינואיטים וכו'? האם גם באזור כזה בו אין אור שמש חצי מהיממה בערך הבלוטה צריכה לנוח מאחת עשרה?

ואם את לא מתייחסת לזמן שלפני המצאת האש כקנה מידה, אז הייתה אש, והייתה ישיבה מסביב למדורה עם שירים וסיפורים, והיו ריקודים בחוץ לאור ירח, והיו בלילות החורף הקרים מפגשים בבקתות של בחורות ובחורים. הרבה דברים היו.

כך שאני לא מכירה שום מסקנות חד משמעיות לגבי שעות השינה העדיפות ברפואה הקונבנציאונלית <ולא מתייחסת בכלל לרפואה הסינית כיותר ממצא אנתרופולגי מעניין ומופרך>.

ואני יודעת שאני לא רואה הבדל בתפקוד שלי בתקופה הנוכחית בה אני הולכת לישון בסביבות חצות או מאוחר יותר, ובתקופות בן הלכתי לישון בסביבות עשר. אני ישנה מספיק וערנית בכל מקרה.

בכל מקרה, אשמח לקישור למחקר שציינת, ואולי אתעמק מעט בנושא. בכל מקרה, מסקנותיו של מחקר שמודדות זמן לפי השעון ולא ביחס לאור השמש ולחשיפה לאור מלאכותי הן מפוקפקות בעיניי.

[בשמת_א*]

אישה במסע, זה לא מחקר.
זה פוסט שנועד לעודד אנשים ללכת לישון בשעה נורמלית ולא בשעות מאוחרות.
והוא רלבנטי בעיקר למי שמחזיקים בית וילדים ונמצאים בתשישות קשה.
לא לך. תחכי עד שתהרסי לעצמך את בלוטת יותרת הכליה לפני שתתעמקי בפוסטים כאלה.
לנו, שהרסנו אותה, זה כן רלבנטי.
השעה "11 בלילה" זה רק בערך. למעשה יש רמז במקום אחר ברשימה: כשעה אחרי השקיעה.
אש וישיבה מסביב למדורה וכל זה, לא היה עניין יומיומי. ואכן ידוע לנו שבאיזורים עם שעות יום קיצוניות, אחת ההסתגלויות של אנשים לתנאי האקלים והאור הקיצוניים היתה שבקיץ היו ערים המון שעות ובחורף ישנו המון שעות. כלומר, שעות השינה השתנו באופן דראסטי לפי התנאים החיצוניים, יותר בדומה לדובים... השעונים הביולוגיים הם המשמעותיים פה לפעילות הבלוטות השונות, ויש יותר מאחד בגופנו.
את באמת חושבת שזה לעניין להיכנס לכל זה ברשימה קצרה שנועדה בסך הכל לעזור לאנשים ולא לדפוק להם בראש עם נתונים צייקניים וקטנוניים?

[בשמת_א*]

ואגב, ממש לפני זמן קצר (בחודש שעבר לדעתי) עשיתי שיחזור של בעיות השינה שלי, והגעתי למסקנה שאצלי התחילה הפגיעה בגיל 9. ואני לא ידעתי כלום על משמעות הנזק. לא חשבתי שזה כל כך קריטי.

[אישה_במסע*]

בשמת

אני לא רוצה להרוס לעצמי את בלוטת יותרת הכליה. אני מעדיפה למנוע בעיות מאשר לטפל בהן אחרי שנוצרו. והטענה שלך - שיש חשיבות לשעות השינה - מבוססת מספיק כדי שיהיה מה לתהות לגביו, אבל לא מספיק מבוססת כדי לנסות בקושי רב לשנות את הרגלי השינה שלי.

מי שמחזיקה בית וילדים כנראה פשוט לא ישנה מספיק. בשעות של שינה, ובשעות של שינה ללא ילדים שמעירים ומפריעים.

ואני ממש לא חושבת שהנתונים הם קטנוניים. כי אני אישית בכלל לא בטוחה שמה שחסר הוא שעות שינה בלילה, ולא סתם שעות שינה. ואם מישהי תמשיך לישון שבע-שמונה שעות שישה ימים בשבוע, אבל תעשה את זה בשעות מאוחרות, אני לא בטוחה שיגרם לה נזק.

אולי אני לא מי שהפוסט מיועד אליו, אבל לי אישית הוא נקרא מתנשא. אני יודעת יותר טוב ממך מה טוב לך, אז אני אתן עצה בלי נימוקים, בלי סימון שביל שאפשר להתחקות אחריו, אלא רק המטרה הסופית. את רוצה לשקול ולהחליט בעצמך? אני לא אעזור לך, כי לא נתתי לך שום מידע רלוונטי.
זו התחושה שלי מהפוסט. כך שכן, אני חושבת שזה לעניין להסביר לאנשים איך הדעת למסקנה בצורה שתאפשר להם להחליט בעצמם, ולא רק לבחור אם לקבל את המילה שלך פשוט כי את אמרת, או לוותר. להחליט בעצמם. כמו בדפים על חיסונים, ועל תזונה, ועל חינוך ילדים, וכל שאר המקומות בבאופן בהם מוצגים השיקולים של ההורים בהחלטותיהם. זה לא צייקני וקטנוני - זה הבסיס. בלעדיו אין לי לאן להמשיך.

אני לא אנסה ללכת לישון מוקדם מידי כי את אמרת. אני כן אעשה את זה אם תהיה הפנייה למאמר <או אפילו תיאור שלו בצורה שתאפשר לי אשכרה להבין משהו>, אם יהיו איזשהם נתונים שיאפשרו לי להחליט בעצמי.

<יש לי עוד כמה דברים לומר, אבל כשאת קוראת למידע שאני רוצה לקבל לדפוק להם בראש עם נתונים צייקניים וקטנוניים? זה לא ממש עושה חשק לרשום, אז אני אחכה בינתיים>

[ביישניתית*]

הי בשמת, בעיות בפעולת בלוטת יותרת הכלייה זה משהו שניתן לראות בבדיקות דם רגילות?

[בשמת_א*]

כי אני אישית בכלל לא בטוחה שמה שחסר הוא שעות שינה בלילה, ולא סתם שעות שינה. ואם מישהי תמשיך לישון שבע-שמונה שעות שישה ימים בשבוע, אבל תעשה את זה בשעות מאוחרות, אני לא בטוחה שיגרם לה נזק
אז זהו, זה מה שאני חשבתי המון שנים.
ומסתבר שזו היתה טעות מצדי.
לא מספיק רק לישון את כמות השעות - גם חשוב מתי ביממה עושים את זה S-:
עכשיו, אני לא מטילה ספק בזה שבעידן המודרני התפתח דפוס של "ציפורי לילה" בתרבויות מסוימות, אבל אולי אלה בדיוק האנשים שמתו עשרים שנה לפני האחרים...

אבל שוב, אישה במסע, באמת, זה לא מחקר אקדמי שפרסמתי.
ולא מתאים לי להשקיע בזה יותר ממה שבחרתי להשקיע. מותר לך ללכת לעשות את המחקר שלך ולקרוא מקורות ומחקרים אם זה מעניין אותך, אבל זה באמת לא תפקידי.
ומטרת הרשימה שלי לא לשכנע אותך.
מטרתה לדבר אל מי שיש לו בעיה ומה שאני מתארת מדבר אליו והוא מבין כמה חשוב ללכת לישון בשעה סבירה ולא למשוך עד שעות מאוחרות.
את יכולה לשקול ולהחליט בעצמך גם על סמך מה שכתבתי.

אם את לא רואה בכל מה שהסברתי שם שום דבר משכנע, אז תעזבי. אין לי עניין לשכנע. יש לי רק עניין לעזור. וקשה לי עכשיו להסביר לך את ההבדל. פשוט תצטרכי להאמין לי, שמי שזה עוזר לו, פשוט יודע שאני צודקת.

בעיות בפעולת בלוטת יותרת הכלייה זה משהו שניתן לראות בבדיקות דם רגילות?
לא יודעת... נראה לי שהכתובת לשאלה הזאת היא רופא/ה?

[אישה_במסע*]

אני מאמינה שאין לך עניין לשכנע, אני פשוט אל מצליחה לשלב את זה עם הפוסט שלך.

לו אני הייתי כותבת פוסט שמטרתו לעזור זה יה משהו בסגנון ערב בא הנמיכו אורות. הסבר קצר ללמה זה חשוב, מתוך נקודת הנחה שהקוראות כבר מודעות לדעה ואני רק מזכירה להן נושא שנדון בעבר. והפוסט שלך מכיל הסברים ארוכים על הנזקים, אני לא מבינה מה עוזר בזה.

בכל מקרה, אני מאמינה שני לא קהל היעד. רק שלא מצאתי שום דרך להבין אם אני חלק מקהל היעד שלך בפוסטים בבלוג שלך <לא פעם ראשונה שאני תוהה לגבי זה>. את לא רושמת מה קהל היעד, לפחות לא בשום צורה שאני מצליחה להבין.

אם יהיה לי זמן <ואני מקווה שיהיה. עוד מעט חופש> אפתח דף על הנושא <אחרי שאמצא זמן לעריכה, אקשר את תחזוקה שוטפת עם דפי פליי ליידי, ואעשה עוד כמה דברים שאני דוחה לעתיד>

[בשמת_א*]

אז אני חוזרת באיחור להגיד לך מקרב לב - תודה
וואו, תודה לך שחזרת להגיד תודה

את לא רושמת מה קהל היעד, לפחות לא בשום צורה שאני מצליחה להבין.
המממ.
תראי, אין קהל יעד מוגדר.
בעיקרון, אני חושבת שזה הולך ככה:
בדרך כלל מאוד ברור מהכתיבה שלי, שאני מציעה וממליצה.
אין פה שום כפייה.
אני מספרת על דברים ומציגה רעיונות ופתרונות.
אבל זו רשימה שקוראים באינטרנט. אם זה מדבר אלייך - שוין. אם זה לא מדבר אלייך - אז לא.
אז ניתן לומר שקהל היעד שלי הוא אלה שזה מדבר אליהם.
זה לא משהו שאני יכולה להגיד מראש. זה ברור מעצם המדיה! זו רשימה באינטרנט! אני לא המורה, אין ציונים, אני לא אמא שלך, לא אומרת לך מתי ללכת לישון אצלי בבית, מה זה יכול להיות? יש פה מידע והמלצה. מה שאני מספרת מפיל אסימונים בכמות אדירה לרוב מי שקורא. ואז זה מניע לפעולה לטובת עצמם.
אם זה לא מדבר אלייך - אז את לא קהל היעד.
לכן זו את שקובעת, לא אני. את מבינה?
אני לא רוצה ולא יכולה לדבר לאנשים שמה שאני אומרת לא מדבר אליהם. לא מדבר, אז לא. תדלגו. אין לי עניין בשלב זה של חיי לכתוב ספר דווקא על השינה. אילו הייתי כותבת ספר, הייתי מקיפה בו את כל הסוגיות האלה ועוד רבות אחרות. אבל רבכ (בטח תזהי בצורה רבאק), זה מוגזם מבחינתי.

קחי לדוגמא גם את הורמון הגדילה בילדים (לא זוכרת עד איזה גיל יש דפוס של "ילדים" וממתי זה משתנה לדפוס בוגר):
הורמון הגדילה מופרש אך ורק באמצע הלילה. נמצא שמחצות עד 4 לפנות בוקר (לשאלותייך, מקדימה ואומרת שזה נבדק במחקרים בעולם המערבי בחצי הכדור הצפוני, אז בדומה לישראל, מדובר בשעות של אמצע הלילה לילדים, והפרשת ההורמון נפסקת בכל עונות השנה עוד לפני הזריחה כנראה).
אבל!
הוא מתחיל להיות מופרש רק לאחר כ-3 שעות שינה.
כלומר: אם הילד נרדם בתשע בערב, ההורמון שלו מופרש במלואו.
אם נרדם ב-11 בלילה, התחלת ההפרשה תהיה רק מ-2 לפנות בוקר (כעבור 3 שעות של שינה), והיא תסתיים לא אחרי 4 שעות אלא - רק ב-4 לפנות בוקר.
מה זה אומר?
זה אומר שילדים שהולכים לישון מאוחר, מפסידים חלק מהורמון הגדילה שהם יכולים לקבל. כי שעות השינה ממלאות פה תפקיד.
אני מניחה שזה זז מעט לפי רדת החשיכה במשך השנה, אבל בעיקרון ממצאי המחקר אומרים לנו 2 דברים:

1. הילד צריך להיות ישן בשעה מוקדמת כדי לקבל את מקסימום הורמון הגדילה שלו
2. שעות ההפרשה תלויות בגורמים חיצוניים ופנימיים כאחד - כלומר, זה לא שתמיד, 3 שעות אחרי ההירדמות תתחיל הפרשת ההורמון למשך 4 שעות, אלא - הפרשת ההורמון תתקיים אך ורק בחלון ההזדמנויות הזמני של ההורמון הזה, בערך בין 12 בלילה ל-4 לפנות בוקר. לא יופרש לפני, לא יופרש אחרי. לא ניצלת? הפסדת.

זה עולה בקנה אחד עם נושא הפרשת המלטונין, עם נושא רמות הקורטיזול ועוד ועוד.
אנחנו מושפעים גם משעונים ביולוגיים המוכתבים ע"י מחזור האור והחושך סביבנו.
ופגיעה וזלזול בשעונים ביולוגיים אלה, הרסניים לבריאותנו.
זה מתקשר גם להצטברות הגדולה של המחקרים לאחרונה בנושא שעון הקיץ: יותר ויותר מחקרים רפואיים מגלים ששעון הקיץ מסוכן לבריאותנו, וכך גם הג'ט לג. וכשאומרים "מסוכן לבריאותנו" זה אומר גם תמותה. לאחוז מסוים מהאוכלוסייה, ההזזה של השעון גורמת לטראומה כזאת לשעונים הביולוגיים, שהלב שלהם מפסיק לפעום והם מתים. כל שנה, פעמיים בשנה, ביום של החלפת השעון, יש קפיצה גדולה בסטאטיסטיקת המוות.

הייתי אומרת אפוא, שיש מחיר כבד מאוד לחיים עם שעון... P-: ובתור צעד ראשון אני בעד ביטול של שעון הקיץ.

[אישה_במסע*]

בשמת

אתחיל בזה שהבנתי מה מפריע לי בבלוג שלך. את יכולה לצחוק אם זה נראה לך משעשע - לי זה נראה. את פשוט לא עומדת במוסכמות הלא כתובות של הבלוגוספירה כמו שאני מכירה אותה.
בכל הבלוגים שאני מכירה <זו טאטולוגיה. כי כשנתקלתי באתר שהפוסטים בו לא נועדו לתגובות ולדיון ולדיאלוג אלא להעברת מידע, הוא כבר לא נחשב בלוג בעיניי> הפוסטים הם התחלה של דיאלוג. יכולות להיות תגובות, ופוסטי תגובה וטריקבאק או פינגבאק. ולרוב אם מישהי חולקת על מה שנרשם בפוסט, אז זו התחלה של דיון. אם הבלוג מתחיל מהנחות יסוד מסויימות, למשל בלוג דל פחמימות, אז הן רשומות איפשהו בצורה ברורה ומפנים אליהן אנשים שהגיעו לבלוג דרך קישור או מגוגל ולא מודעים להן.

זו הפעם הראשונה בלא מעט שנים באינטרנט נתקלתי במישהי שאומרת - העצה שלי מתאימה לך? כבר תדעי בעצמך. לא? לא צריך. וזהו. אין לך זמן. ומבחינתי כל זה זה התחלה של דיאלוג <ואני אשמח להוציא את זה לדף חדש, נניח שעות שינה באופן טבעי, כדי שיותר נשים תראינה את הנושא>.
היחיד שאני מכירה שנוהג בדרך זו הוא צפריר, ואצלו הזיהוי פשוט - הבנתי מה הוא כותב ישר ובלי מאמץ - מיועד אלי. אני צריכה ללמוד קריפטוגרפיה כדי להבין מה הוא כתב? לא מיועד אלי.

_בדרך כלל מאוד ברור מהכתיבה שלי, שאני מציעה וממליצה.
אין פה שום כפייה._

ברור שאין כפייה. אי אפשר לכפות באינטרנט בפוסט בבלוג. אבל כשיש הצעה והמלצה מנומקים <ולפחות חצי פוסט שלך זה נימוקים למה כדאי ללכת לישון מוקדם> אז לי זה נראה כמו שכנוע.

זה לא משהו שאני יכולה להגיד מראש. זה ברור מעצם המדיה!

לא ממש לא ברור מהמדיה. להפך! בכל עשרות הבלוגים שקראתי בצורה קבועה פחות או יותר, ומאות אם לא אלפי בלוגים שנתקלתי בהם כדרך אגב, אם בעלת הבלוג כותבת פוסט שמכיל נימוקים, היא תענה לטענות נגד שיועלו בתגובות <ואולי תכתוב פוסט המשך או תוסיף לפוסט תגובה אם יהיו הרבה מהן>

_אם זה לא מדבר אלייך - אז את לא קהל היעד.
לכן זו את שקובעת, לא אני. את מבינה?_

זה בינארי? או שזה מפיל לי מלא אסימונים או שזה לא מדבר אלי? אין באמצע? זה מדבר אלי מספיק כדי שארצה לדבר על זה. זה פחות או יותר תמיד המצב בבאופן. אני קוראת על נושא, ואז מתעניינת, הולכת לקרוא עוד, מתכתבת על זה עם עוד דפים, קוראת את הגישות השונות שיש בבאופן <ויש כמה וכמה גישות שונות בערך להכל>.

קחי לדוגמא גם את הורמון הגדילה בילדים
שעות ההפרשה תלויות בגורמים חיצוניים ופנימיים כאחד

אני מניחה שלא עשו מחקרים באזורי הקטבים? והילדים במחקרים הם ילדים נורמליים שנחשפו לאור כמקובל בחברה המערבית?
לי אישית לא ברור אם היחס לשעות אור וחושך הוא אכן ביולוגי ותלוי איכשהו בשמש, או שהוא מכוונן על ידי חשיפה לאור, ואם אני אסדר לעצמי יממה מלאכותית באורך אחר אז הגוף שלי יגיב לזה.

גם לא ברור לי אם הזמן נספר מההירדמות או מהשכיבה בעיניים עצומות, ואם משכיבה בעיניים עצומות אז מכל שכיבה, או גם כזו שבה שומעים ספר או מדברים אם אחרים או סתם שונאים כל רגע ולא רוצים לישון.

אנחנו מושפעים גם משעונים ביולוגיים המוכתבים ע"י מחזור האור והחושך סביבנו.

אנחנו מושפעים, אך ההשפעה מושפעת מהחשיפה. למשל, המחזור שלי נוטה להיות מסונכרן יותר עם הירח אם אני כל יום מסתכלת עליו. בדקתי. אם אני לא רואה ירח הוא חוזר למצב לא מסונכרן. איזה מהמצבים טבעי יותר? אני לא אגיד שזה שבו אני רואה ירח. בוודאי לא בהתחשב במולדתי, בה יש שלג ויש יותר זמן שלא רואים את השמיים מאשר זמן שרואים אותן.

המסקנה של להתאים את עצמי לשמש היא המסקנה המתבקשת ממה שאת רושמת, אבל זה לא הולך לי. זה מתנגש עם החברה בה אני חייה, ודורש הרבה מאמץ. כך שבהתחשב בכל זה, אני כן רוצה לעשות משהו, אבל משהו שהוא לא ללכת לישון לפי השמש. עכשיו נשאלת השאלה - איך משפיעה החשיפה שלי לאור מלאכותי? חוץ מ{{}}ערב בא הנמיכו אורות ? האם ילד שהלך לישון בתשע אבל עם אור מלאכותי יתחיל להפריש הורמון גדילה באותו הזמן? ואם לסגור את החלון ולפתוח כשאני קמה - זה משפיע? אולי גם הטמפרוטרה משפיעה?

לאחוז מסוים מהאוכלוסייה, ההזזה של השעון גורמת לטראומה כזאת לשעונים הביולוגיים, שהלב שלהם מפסיק לפעום והם מתים. כל שנה, פעמיים בשנה, ביום של החלפת השעון, יש קפיצה גדולה בסטאטיסטיקת המוות.

ואוו! מגניב!
מעניין, זה קורה למי שמסונכרן יותר עם השעון הביולוגי שלו <קם בלי שעון מעורר, למשל, הולך לישון מוקדם וקם מוקדם> או למי שלא? איכשהו נראה לי שהראשונים נמצאים יותר בסיכון.

עכשיו, אני לא מטילה ספק בזה שבעידן המודרני התפתח דפוס של "ציפורי לילה" בתרבויות מסוימות, אבל אולי אלה בדיוק האנשים שמתו עשרים שנה לפני האחרים...

למה בעידן המודרני? למיטב ידיעתי, המונחים הללו הם ממש לא מודרניים, הם די עתיקים. ואני ממש לא בטוחה שאלו האנשים שמתו עשרים שנה קודם. יש נורמה אנושית, אבל גם יש חריגה מהנורמה, ויש את היכולת של בני אדם להסתגל לסביבה.

אם את לא רואה בכל מה שהסברתי שם שום דבר משכנע
אני כן רואה. לו לא ראיתי שום דבר משכנע הייתי מתעלמת מהפוסט, לא רושמת לך הודעות ארוכות. ראיתי במה שרשמת הרבה דברים משכנעים, אבל עם המון מידע חסר. הבאת מסקנות של מחקר, בלי כל המחקר שבאמצע, ובהתחשב בהנחות יסוד ומתודיקות מחקר שונות, אפשר להגיע לתוצאות שונות מאוד. מאיפה כל הבינאריות הזו? או ששום דבר לא משכנע, או שהכל משכנע? אני במקום טוב באמצע.

[יעלי_לה]

אישה במסע (ובעצם גם בשמת), נראה לי שהכתבה הזאת על אור טבעי והמחזור הצירקדי יכולה לעניין

[בשמת_א*]

אני מניחה שלא עשו מחקרים באזורי הקטבים? והילדים במחקרים הם ילדים נורמליים שנחשפו לאור כמקובל בחברה המערבית?
גם אני מניחה שלא עשו מחקרים באיזורי הקטבים.
עשו מחקרים על ילדים איפה שהחוקרים גרים P-: נו, צריך להסביר את זה?

בעצם, למה לא, אסביר:

• בימינו, רוב המחקרים הם מחקרים שהשיגו מימון. ולכן א. אם מישהו היה מוכן לממן מחקר, וחוקר באוניברסיטה/מכון מחקר היה מעוניין לבצע אותו, יש שידוך. ב. רוב המחקרים הממומנים הם רק כאלה שיועילו לכיס של מישהו... (לפחות בארה"ב, קשה מאוד לעשות מחקר שאין מישהו שחפץ ביקרו, ומי חפץ ביקרו? חברות התרופות למשל).
• אם עושים מחקר על הפרשה של הורמון גדילה, אז הצרכים הם: א. לעזור לילדים שסובלים מחסר בהורמון גדילה ולא גדלים, וב. חברת תרופות מסוימת רוצה לפתח תרופה שאפשר למכור בנושא. לשם כך הם צריכים לדעת מה קורה בגוף...

אלה היו כמה שניות על אתיקה במחקר...

אז עושים את המחקרים איפה שהחוקרים גרים, ויש המון מחקרים בארה"ב ובאירופה. אני אישית לא נתקלתי במחקרים שנעשו בצפון שבדיה ונורבגיה בנושא הורמון הגדילה, לדוגמא, אבל זה גם מפני שזה לא המקצוע שלי. יכול להיות ששבדיה ונורבגיה כן מימנו מחקרים כאלה והיה באמת מעניין לראות את השינויים לאורך השנה (חודשים שלמים של חושך מוחלט לעומת חודשיים של שמש שלא שוקעת).

אבל האמת, הואיל ואני חיה בישראל, והילדים שלי גדלים בישראל, אז אני די מסתפקת במחקרים שמפנים את תשומת לבי למה שקורה באיזורי רוחב דומים לשלי, הווי אומר: שאם הילד הפרטי שלי הולך לישון מאוחר מדי, הוא מאבד חלק מהורמון הגדילה שלו )-: ובמקרה שלי זה מידע קריטי, כי יש לי ילד עם בעיית גדילה (ראי בקשה מיוחדת של בשמת ).

אנחנו מושפעים, אך ההשפעה מושפעת מהחשיפה. למשל, המחזור שלי נוטה להיות מסונכרן יותר עם הירח אם אני כל יום מסתכלת עליו. בדקתי. אם אני לא רואה ירח הוא חוזר למצב לא מסונכרן. איזה מהמצבים טבעי יותר? אני לא אגיד שזה שבו אני רואה ירח. בוודאי לא בהתחשב במולדתי, בה יש שלג ויש יותר זמן שלא רואים את השמיים מאשר זמן שרואים אותן.
לאו דווקא. כל מה שאת מספרת ידוע ומתועד. וגם אני עשיתי את הניסוי הזה.
למען האמת, היתה תקופה שממש הכרחתי את עצמי לצאת החוצה בשעות שהירח בחוץ כמה פעמים בשבוע כדי להשיג את הסינכרון הזה.
ולא מספיק באוטו. בדקתי.
צריך להיות בחוץ מספיק זמן ומתחת לשמיים.
מה שכן, יש איזו חשיפה בסיסית שמספיקה, לא יודעת מהי כי לא התעמקתי בזה.
אני לא חושבת שזה חשוב שאת תראי את השמיים - מה שחשוב הוא, שהם יראו אותך.
(-:
כלומר, שהייה בחוץ מסנכרנת אותנו עם גרמי השמיים גם אם יש עננים. אנחנו אמורים לשהות בחוץ כל יום כמה שעות. אנחנו בכלל לא אמורים לחיות בתוך בתים ולא לצאת מהם ולא חושבת שזה היה אפשרי עד העידן המודרני. היה צריך לצאת החוצה אפילו כדי להביא שלג לצורך מי שתייה ובישול.
וגם יכול להיות שהיתה יציאה עונתית מאיזון בחודשי החורף הקשים ביותר, וחזרה לאיזון בחודשים הקלים יותר.
אנחנו יודעים על לא מעט תרבויות שבהן הלידות התקיימו בחודשים מסויימים בשנה בלבד. אחת ההשערות ייחסה את זה לחגים וכדומה (כולם עושים סקס בחג המולד, אז כל הילדים נולדים בספטמבר - זה למשל היה הגרף של הולנד), אבל יכול להיות שבתרבויות כאלה, גם היציאה מהאיזון בחודשים חשוכים השפיעה.

איך משפיעה החשיפה שלי לאור מלאכותי? חוץ מערב בא הנמיכו אורות ? האם ילד שהלך לישון בתשע אבל עם אור מלאכותי יתחיל להפריש הורמון גדילה באותו הזמן? ואם לסגור את החלון ולפתוח כשאני קמה - זה משפיע? אולי גם הטמפרוטרה משפיעה?
משפיע, לרעה.
תחפשי מידע על מנורת-אור-הבוקר (לא יודעת מה שמה בדיוק). מדהים. זו מנורה שמתחילה להאיר בעדינות ובהדרגה ומדמה את אור השמש הזורחת בבוקר אצלך בחדר השינה. ההשפעה על הבריאות מהירה ומיידית, זה פשוט מדהים. ומלמד אותנו על הנזקים שבחיים שלנו...

_אוו! מגניב!
מעניין, זה קורה למי שמסונכרן יותר עם השעון הביולוגי שלו <קם בלי שעון מעורר, למשל, הולך לישון מוקדם וקם מוקדם> או למי שלא? איכשהו נראה לי שהראשונים נמצאים יותר בסיכון._
מגניב? D-:
אני לא בטוחה שהחוקרים מסוגלים לשאול כאלה שאלות P-:
אבל זה פוגע יותר במי שיש לו מלכתחילה בעיית בריאות.

[בשמת_א*]

אה נו הכתבה שיעלילה קישרה אליה עונה על חלק גדול מהשאלות.

[בשמת_א*]

או, הכתבה אפילו מספרת על נושא השינה המפוצלת, שעליו כבר כתבה יונת מזמן-מזמן.
שהיתה ידועה בספרות ימי הביניים וכו'.
ושגם לידלוף מספרת עליה ב"עקרון הרצף" רק שלא ממש מבינה את ההקשר.

[בשמת_א*]

(מחשבת מתוך הכתבה):
שעתיים מנוחה
ארבע שעות שינה
שעתיים סקס
עוד ארבע שעות שינה
ספרתי פה 12 שעות במיטה (-:
נשמע כמו אחלה תוכנית. אימצתי (-:

[אישה_במסע*]

יעל

תודה רבה על הקישור לכתבה. היא מעניינת מאוד ורלוונטית לדיון

בשמת

נו, צריך להסביר את זה?
מפנה את המשפט הזה כלפיי. אני מכירה את הבעייתיות של מחקר ממומן. אני חשבתי שליצרני המנורות למיניהן יש אינטרס להוכיח את השפעתן החיובית, מצד שני, יש להן פחות כסף מלחברת תרופות.
אבל כששאלתי על זה חשבתי לא על בעיות מימון, אלא לכך שהחוקרים לא יחשבו לחקור על ההסתגלות של בני אדם למחזור טבעי שונה, ועל האפשרות להסתגלות מלאכותית לסביבה המודרנית.

יכול להיות ששבדיה ונורבגיה כן מימנו מחקרים כאלה
רושמת לעצמי לזכור ולחפש. לא באנגלית, אני כנראה לא אתמיד מספיק זמן כדי למצוא משהו מעניין, אבל גם ברוסיה יש מקומות צפוניים למדי, אולי אני אמצא משהו מדעי <מודעות לשעות שינה מוקדמות יש משמעותית יותר מבישראל, אבל מתוך מסורת ולא בגלל מחקרים מדעיים>

ובמקרה שלי זה מידע קריטי
אז זו המוטיבציה שלך? הילד שלך, לא את? <את אומנם יודעת אבל מזכירה שוב - אני לא אמא. חשבתי שהמידע הזה מכוון לך בתור מישהי שכדאי לה ללכת לישון מוקדם יותר. וכך גם הקוראות שלך, אמהות בחוסר שינה כרוני. לא חשבתי בכלל על הילדים שלך>

אני חושבת על עצמי, ועל הקצב הטבעי שלי. בילדותי השכיבו אותי לישון מוקדם, ובכפייה.
וכדי להסיק מסקנות על עצמי המידע שיש לי פשוט לא מספיק.

לפי הכתבה אפשר באמצעות אור באורך גל מסויים לגרום למוח לחשוב שעכשיו יום/לילה. למדתי שמחשב <הכסילפון שלי לא נחשב בהקשר הזה, אני חושבת. אני משתמשת בו כדי לראות מה השעה, לשלוח מסרונים ולדבר, ולא כדי לשחק במשחקים, לגלוש באינטרנט, ושאר פעולות שניתן לבצע באמצעות סמארטפון> מעורר, ועדיף להימנע ממנו בשעות מאוחרות.
לעשות דברים אחרים - לא לגלוש באינטרנט - בשעות מאוחרות זה שינוי שהוא יחסית לא מסובך ובהחלט בר ביצוע בשבילי.

בנוגע לירח ומחזור - בהקשר הזה, התכוונתי מתועד מדעית. למיטב ידיעתי אין תיעוד כזה, וחבל. כי למרות שנשים רבות דיווחו על הניסוי, אין מסקנות חד משמעיות.
למשל, אני ערכתי את הניסוי בלי להאריך את זמן שהותי בחוץ. עצרתי בדרך מחדר האוכל למשרד, או מהמשרד למגורים, ו{{}}ציירתי את הירח. הארכתי את זמן שהייתי בחות בדקות ספורות, אם בכלל, אך ההשפעה על זמן המחזור ברורה. הוא התקצר והתקרב יותר למחזור ירח של 28 ימים.
לעומת זאת בתקופה בתיכון ואחריו בה שהייתי בחוץ שעות רבות, לפחות רבע משעות העירות, והייתי תחת הירח בברור יותר זמן, לא הייתה השפעה כזו.

אז המסקנה שלי היא שבמקרה שלי תשומת הלב היא זו שמשפיעה. בששביל להשלים את הניסוי עלי לערוך אותו שוב, אבל הפעם להסתכל לא על הירח, אלא על לוח-ירח אינטרנטי, כמו שיש באתר של כרמית למשל <תמונות של אלות מניקות באתר שלה: http://www.witchcraft.co.il/?p=1029> ולראות אם תהיה השפעה. אם כן, אז תשומת הלב היא הקובעת. אם לא, אז נחוצה תשומת לב + חשיפה אמיתית.

אנחנו יודעים על לא מעט תרבויות שבהן הלידות התקיימו בחודשים מסויימים בשנה בלבד
וואלה? אני לא ידעתי <ופה המקום להצטער על כך שיש רק "אנחנו" אחד בעברית ולא שניים, אנחנו שמי שאני מדברת איתה נכללת בו וכזה שלא, כמו שכתב דיימונד>

מנורת-אור-הבוקר
בחדר שלי בבית מאז ומעולם התריסים היו פתוחים. ובבקרי ראשון שבהם אני קמה לפני עלות השחר <עכשיו זה כבר על הגבול - כבר יש קצת אור כשאני קמה, אבל כל החורף זה היה לחלוטין לפני הזריחה> אני יכולה לראות איך במהלך ההתארגנות הבית נהיה מואר יותר. בחורף כמובן הדלקתי אור.
אני שוקלת להדליק ביום רביעי בבוקר נר במקום אור אם יהיה חשוך.
וגם - בצבא אנחנו ישנות עם סוג-של-תריס מוגף. לא ברור בשביל מה, האור או היתושים שממתינים בגדודים צמאי דם לעוקצנו.

חיפשתי בעברית ומצאתי קישור רלוונטי אחד בלבד: http://www.nrg.co.il/online/29/ART1/881/679.html
ועוד נושא שכנראה קשור - ארצות הכפור הוכח שטיפול באור עוזר במקרי דיכאון. וידוע שיש יותר דכאון בחורף, כשיש פחות אור.

משפיע, לרעה
חשיפה לאור מלאכותי רגיל. אבל נורות אור בוקר מלאכותיות עוזרות. מה אם לשים נורות זריחה בשעה מאוחרת יותר מהזריחה? זה משבש את מנגנון השינה בצורה די אפקטיבית - יש אור עד שעות מאוחרות יותר מהשקיעה האמיתית - בגלל האורות המלאכותיים בבית. ויש זריחה בשעות מאוחרות יותר. האם במקרה כזה <ובהנחה שהתריסים סגורים ואור הבוקר הטבעי לא משפיע> יופרש הורמון גדילה לפי שעות הלילה האמיתיות או המדומות?
ומה עם טמפרטורה, היא גם משפיעה איכשהו?

מגניב? hilarious
נו, הבנת למה אני מתכוונת.

לא ציפיתי מהחוקרים לכאלו שאלות, וברור שכרגיל נפגע מי שפגיע יותר מלכתחילה. אבל מעניין אותי אם במקרה של אותם תנאים, יפגע יותר מי שהולך לישון עם השקיעה וקם עם הזריחה פחות או יותר <אבא שלי, למשל> או מי שהולכת לישון מאוחר ממש וקמה לפעמים מאוחר ממש ולפעמים מוקדם לעבודה <אמא שלי, למשל>.

אה, ועוד משהו לגבי הכתבה שהביאה יעל

"ועליך לזכור עוד משהו, והוא שיש שונות רבה בין המחזורים הצירקדיים הטבעיים של בני אדם. יש אפילו שתי הפרעות נדירות והפוכות זו לזו שנובעות ממוטציה גנטית: ASPD, שגורמת לסובלים ממנה ללכת לישון בשש־שמונה בערב ולהתעורר לפני חמש לפנות בוקר, ו־DSPD, שממנה סובלים שלושה אנשים מכל 2,000, שגורמת לסובלים ממנה להירדם רק בארבע בבוקר ולהתעורר בצהריים. בשני המקרים, אם מאפשרים לאותם אנשים לנהל את חייהם לפי הקצב הצירקדי שלהם, הם ינהלו חיים מלאים ונורמליים. והגנטיקה של יתר האנשים נעה על הציר בין שני הקצוות האלה. זו הסיבה שאצל כמה אנשים השעות הקטנות של הלילה הן שעות השיא, ושאצל אחרים ההבנה ושיקול הדעת מתערפלים עם רשת החשיכה. למעשה, כולנו היינו חיים טוב יותר אם פשוט לא היינו מוקפים בלילה אור בוהק, מכל סוג שהוא, וכל אחד היה מסתנכרן עם הקצב הצירקדי שלו ללא הפרעות".

ללכת לישון בשמונה בערב ולקום בחמש זו הפרעה? זו הייתה הנורמה <והיא עדיין קיימת במקומות מסויימים>. היו קמים עם הזריחה והולכים לישון אחרי השקיעה. למה הפרעה? ולמה לקרוא הפרעה גם לתופעה ההפוכה אם היא לא גורמת נזק? <הטרמינולוגיה הפסיכיאטרית הזו לדעתי מזיקה>

בכל מקרה, המידע הנוסף שכבר גילתי בדיון הזה נותן לי מלא מידע חדש והכי חשוב - מאפשר לי לפעול. לא ללכת לישון כשאני לא עייפה, אלא לשנות דברים בסביבה שלי כך שבאופן טבעי מחזור השינה שלי יסתנכרן עם העולם. ולעשות את זה בקצב המתאים לי. מה שרק גורם לי לרצות ללמוד עוד!

[אורי*]

לגבי הילדים והורמון הגדילה
מה לגבי ילדים שקמים בלילה? האם היתה התייחסות לזה שראית? ואני לא מדברת על גיל שנה-שנתיים אלא ילדים שקמים מעבר (ואני מכירה די הרבה מעבר לפרטיים שלי)
אם ילד הלך לישון בשמונה אבל התעורר באחת וטייל לו בבית (ושגע קצת את אבא ואמא) האם זה משפיע?

[בשמת_א*]

אז זו המוטיבציה שלך? הילד שלך, לא את?
גם וגם.
אני הרסתי לעצמי את בלוטת יותרת הכליה בגלל שיבוש שעות השינה הזה. סבלתי כמה שנים קשות ממה שרק בדיעבד הבנתי שהוא תשישות האדרנל. זה נגרם לא רק משעות שינה לא נכונות אלא גם משרשרת של אובדני הריון והריונות קשים, אבל )-:

אם ילד הלך לישון בשמונה אבל התעורר באחת וטייל לו בבית (ושגע קצת את אבא ואמא) האם זה משפיע?
באמת שאלה. אבל לפי המידע על השינה המפוצלת כשינה הביולוגית למין האנושי, הוא מתאים לדפוס (-:
הבעיה היא לא שהילד מתעורר באמצע הלילה ומסתובב בבית - הבעיה היא שכאשר הוא מתעורר, הוא נחשף לחשמל מלאכותי וגם מפריע להוריו...
אם יש בעיה בגדילה של הילד אז הייתי מחפשת פיתרון.

ועדיף להימנע ממנו בשעות מאוחרות
כן, עדיף להמנע מכל חשמל בשעות המאוחרות, כי לא הרחיבו שם בכתבה לגבי המלטונין. יש פשוט כמה הורמונים וכמה שעונים ביולוגיים שמושפעים. יש חלק שמושפעים מסוג האור החשמלי, אבל אחרים שכל אור חשמלי/לא טבעי חוסם אותם (מלטונין) וזה קריטי לבריאותנו.

עצרתי בדרך מחדר האוכל למשרד, או מהמשרד למגורים
בדיוק. זה מה שאמרתי: שצריך לשהות בחוץ, לא בהכרח הרבה זמן אבל בחוץ. נגיד, אם הלכתי מהבית למכונית ומהמכונית לקונסרבטוריון, זה לא הספיק. המכונית עצמה היוותה חסימה אף שיצאתי מהבית, והירח לא השפיע עלי. לעומת זאת, כשרכבתי את הדרך באופניים, הוא כן השפיע עלי.

בתקופה בתיכון ואחריו בה שהייתי בחוץ שעות רבות, לפחות רבע משעות העירות, והייתי תחת הירח בברור יותר זמן, לא הייתה השפעה כזו.
זה רק אומר שהיו משתנים אחרים שהשפיעו יותר.
המחזור מאוד מושפע.

ארצות הכפור הוכח שטיפול באור עוזר במקרי דיכאון. וידוע שיש יותר דכאון בחורף, כשיש פחות אור.
ברור. זה אחד השימושים של המנורה הזאת.
אני אזרוק עוד נתון למשוואה מרובת הנעלמים והמשתנים הזאת:
שמן דגים.
בארצות הכפור, נהוג היה במשך אלפי שנים לצרוך שמן דגים בכמויות, בוודאי במשך החורף. לא רק האינואיט (לשעבר אסקימוסים) אלא כל מי שגר בצפון הרחוק. דגים שייבשו, דגים שדגו במשך החורף, שומן כלבי ים, וכמובן השומן והשמן עצמם, שנאצרו בכלים ובבקבוקים ומהם ניזונו בחורף.
מסתבר שבשמן דגים יש חומרים שמאזנים את דיכאון החורף הזה.
ומרגע שהשתנו ההרגלים כי האדם המודרני חשב שהוא לא זקוק יותר להרגלי התזונה המסורתיים (בסביבות שנות ה-60 למאה העשרים) - תיכף חלה עלייה תלולה בהתאבדויות החורף וכן הלאה.

_האם במקרה כזה <ובהנחה שהתריסים סגורים ואור הבוקר הטבעי לא משפיע> יופרש הורמון גדילה לפי שעות הלילה האמיתיות או המדומות?
ומה עם טמפרטורה, היא גם משפיעה איכשהו?_
אכן שאלות מעניינות. אבל מה שגורם להפרשה הוא לדעתי החשיפה לאור יום ביום הקודם, ולא החשיפה לאור בוקר למחרת... כלומר השעון לא פועל על בסיס יומי אלא על בסיס של חודשים. לכן הוא סופג טראומה בהזזת השעון (בשעון קיץ/חורף או בג'ט לג).

ללכת לישון בשמונה בערב ולקום בחמש זו הפרעה? זו הייתה הנורמה
נכון. זו ממש לא ההפרעה. זה הטבעי והביולוגי.

וגם לגבי אלה שהולכים לישון בארבע - האם הם חיים בעולם טבעי ובאור טבעי? או שבדקו את זה על אנשים שיושבים מול מסכים חלק מהיום שלהם וחיים בעולם המודרני?

[אישה_במסע*]

כן, עדיף להמנע מכל חשמל בשעות המאוחרות

ומאור של אש או נרות?

בכל מקרה, אני לא אמנע לחלוטין מחשמל בשעות המאוחרות. זה יותר מידי בשבילי. אבל ההימנעות ממחשב זה משהו שאני יכולה לנסות בקלות יחסית. ולהרים קצת את התריס בחדר שלי בבסיס זה משהו שאני יכולה לנסות. ולא לסגור תריסים בחדר <מה שאני גם ככה כמעט ולא עושה> זה משהו שאני יכולה לעשות בקלות. ולבחור להדליק את המנורה הקטנה היותר ולא את המנורה הגדולה יותר אני גם יכולה.

כי להימנע בכלל זה יותר מידי. אז אני מעדיפה להתחיל בקטן מאשר לא לעשות כלום.

לא בהכרח הרבה זמן אבל בחוץ

אההה. עכשיו הבנתי. פשוט לא קלטתי שיש אנשים שלא שוהים אפילו את המינימום הזה בחוץ. בתור בת למשפחה בה הנורמה היא ללכת ברגל למרחקים של קילומטר עד שלושה קילומטרים, אני לא ממש מבינה איך אפשר לא לשהות את המינימום הזה בחוץ.

אז בעצם אף פעם, לכל אורך חיי, לא היה מצב בו לא הייתי חשופה לירח. או שרק חשיפה בשעות החשיכה נחשבת?

בכל מקרה, ההשפעה של המודעות שלי, לכך שאני מסתכלת על הירח, הייתה משמעותית ומודגשת.

אבל מה שגורם להפרשה הוא לדעתי החשיפה לאור יום ביום הקודם

אולי אפשר למנוע את הטראומה הזו על ידי מעבר מלאכותי הדרגתי?
כשקראתי על מנורת אור בוקר, חשבתי שהייתי רוצה לקנות אותה בתור תוסף למחשב, וכזה שאפשר לתכנת אותו בקלות יחסית <תוכנה לאנשים שלא מבינים במחשבים + התממשקות פשוטה לשפות תכנות נפוצות>.
אבל לא ממש ברור לי למה נחוצה המנורה אם התריסים פתוחים. או שחלון זה בכל זאת קצת מידי?

וגם - אפשר להתעלם משעון הקיץ ולהמשיך לישון באותן שעות?

וגם - הייתי רוצה ניסוי שמבודד עוד משתנים.

האם הם חיים בעולם טבעי ובאור טבעי?
ברור שלא. כי עשו את הניסוי על אנשים רגילים. ובחברה המערבית, אנשים רגילים הם כאלו שהחשיפה שלהם לאור משובשת.

הנה, התחיל להחשיך ובמקום להדליק מנורה הדלקתי נר. ועכשיו הדליקו אור בסלון. כמה בכלל מה שאני עושה יכול להשפיע?

[יעלי_לה]

מסתבר שבשמן דגים יש חומרים שמאזנים את דיכאון החורף הזה.
מן הסתם בעיקר ויטמין D אני מניחה, לא?

[בשמת_א*]

אההה. עכשיו הבנתי. פשוט לא קלטתי שיש אנשים שלא שוהים אפילו את המינימום הזה בחוץ
D-:

(כשהייתי בצבא, גם אני לא הייתי מעלה דבר כזה בדעתי)

מן הסתם בעיקר ויטמין D אני מניחה, לא?
גם ולא רק.

וגם - אפשר להתעלם משעון הקיץ ולהמשיך לישון באותן שעות?
אי אפשר להתעלם לגמרי משעון הקיץ אם את חיה בעולם שבו את חייבת לווסת את עצמך לפי השעון החיצוני. ניסיתי. זה פשוט לא הולך. במוקדם או במאוחר התוכניות שלי נדפקו בגלל שעות כפויות מבחוץ.

[אישה_במסע*]

בשמת

קראתי את הרשומות באתר שלך ואני מתחילה לחשוב על טרייד-אופים נכונים.

אור מהפנסים בחוץ פוגע, אבל אור של זריחה הוא טוב. ובהנחה שאני לא מתעוררת מוקדם מספיק כדי לפתוח לעצמי את התריסים, אז מה עדיף, תריסים פתוחים או תריסים סגורים?

בנוג לוויסות - לי זה נראה אפשרי. ללכת לישון בעשר? לקום בשש? מי שיפריע לי? איתי בחדר יש חיילות שחיות ככה, אם לא כל הזמן אז רוב הזמן.

בנוגע לצגים - רשמת להתרחק, אבל לא ברור לי באיזו קיצוניות. הנייד שלי הוא גם השעון, והוא כסילפון, לא סמארטפון. המסך שלו קטן יותר, אבל אני לא חושבת שסוג האור שונה מהותית. ואני לא רוצה לוותר עליו בתור שעון ושעון מעורר.

וגם - מה עם אור נרות? הוא גם מזיק? כרגע אני משתמשת בנרות ומקווה/מניחה שלא. בכל זאת, האש התגלתה לפני לא מעט זמן.

[בשמת_א*]

בהנחה שאני לא מתעוררת מוקדם מספיק כדי לפתוח לעצמי את התריסים, אז מה עדיף, תריסים פתוחים או תריסים סגורים?
סגורים.
אור הזריחה יחלחל גם ממקומות אחרים בבית אולי. ואת תתעוררי בין כה וכה מכל מיני סיבות (קולות, רעש, תנועה למשל).
אבל אור הפנסים שחודר בלילה = ממש מזיק.

ואני לא רוצה לוותר עליו בתור שעון ושעון מעורר.
אני שמה אותו מחוץ לחדר השינה.
אם את ישנה במגורי בנות בצבא, זו בעיה. את לא יכולה להשאיר את חפצייך בחוץ P-: שלי משמיע את ההתראות שלו גם כשהוא כבוי, אז אני מכבה ללילה ובכל זאת הוא מעיר אותי בבוקר בשעה היעודה.

מה עם אור נרות? הוא גם מזיק?
לא קראתי מספיק חומר.
אבל ממה שקראתי, אני חושבת שלא במקרה "זיהום אור" נכתב על אור חשמל .

[יעלי_לה]

מה עם אור נרות? הוא גם מזיק?

אינטואיטיבית, באופן אישי ברור לי שלא מזיק - לפחות לא בסדר גודל של הנזק מאור חשמל.
אני מרגישה את זה בעיניים, ובכלל בכל-כולי. אור חשמל מוציא אותי מאיזון, ואור של אש לא.
בדקתי את זה לאורך תקופות משמעותיות של חיים בזיהום אור נמוך יחסית.
אור נרות, ואפילו עששיות, הרבה פחות מתפזר, הוא כאילו "מגרש" פחות חושך. הוא מאיר את הסביבה הקרובה ללהבה.
ואור חשמל מאיר את כל החלל. הוא יותר, נו, מזהם. (אם מדברים על זיהום אור)
אור מתפזר נראה לי פחות מתאים ללילה, שהאור הטבעי בו - ירח וכוכבים - משאיר את כל החושך בין לבין.

ועוד יתרון לאור נרות / אש: הוא מעודד פרישה מוקדמת למנוחה והליכה מוקדמת לישון.
עם אור חשמל אפשר למשוך את הערב עוד ועוד תוך התעסקות באלף ואחד דברים עד שקורסים מעייפות, לוחצים על המתג ויאללה לישון. אור של אש לא מאפשר לעשות הרבה דברים כי הוא מאיר נקודתית ולא את כל החלל. בין אם זה נר, עששית או מדורה, הוא מזמין אותך לשבת. וכמה תשבי, 3 שעות? בהגזמה, כן? כבר הלכת לישון לפני 10 בטוח. באיזה שהוא שלב גם תמיד עולה השאלה, מה, נשים עוד קרש במדורה (נדליק עוד נר / לא נשאיר נפט בעששית למחר) או נלך לישון? ברור שהולכים לישון...

[יונת_שרון*]

לאור נרות יש ספקטרום אחר מאשר אור מסכים -- פחות כחולים ויותר אדומים.
מבחינת מנורות, נורות להט ידידותיות יותר להרדמות מאשר פלורוסצנט ולאד (אם כי פחות מאשר אש).
אפשר להנדס לטובתנו אורות מלאכותיים באמצעות פילטרים אדומים או תוכנות כמו fl.ux. אם ממש חייבים.

[יונת_שרון*]

(למקרה שלא ברור: החלק הכחול של האור הוא זה שפוגע בהרדמות, לכן אורות שנוטים לאדום, כמו נרות או אש, לא מפריעים להרדם.)

[אישה_במסע*]

יעל

הסיבה העיקרית שעברתי לנרות היא בדיוק שזה מעודד ללכת לישון. זה מאפשר את החושך שאחריו קל יותר להירדם. וכמובן שזה טבעי יותר.

אבל לשמחתי או לצערי, יש המון דברים שאפשר לעשות לאור נרות. להכין חטיפי אנרגיה, סלט, לאכול, לשטוף כלים, לתפור קצת, לעשות סדר בחדר, לשמוע מוזיקה, ועוד ועוד ועוד.

בשמת

אני אסגור את התריסים. בעצם כבר סגרתי אתמול. אבל

אור הזריחה יחלחל גם ממקומות אחרים בבית אולי. ואת תתעוררי בין כה וכה מכל מיני סיבות (קולות, רעש, תנועה למשל).

אור הזריחה מחלחל בצורה זניחה, ואני לא מתעוררת מקולות רעש ותנועה. בטח לא מהקולות הרעש והתנועה של אחי הקטן שהתעורר באחת בצהריים היום <היה בטיול שנתי שבו אמרו להם להביא סדינים במקום אוהלים נורמליים, וירד עליהם גשם. העבירו אותם למחסה לא מוצלח והוא ישן אולי שלוש שעות בלילה. מה ההיגיון בלא לדחות טיול למרות כל האזהרות מטעמי חסכון בתקציב, אם בסוף לא נהנים? >.
אולי לו היו לי תריסים חשמליים שאפשר לתכנת להיפתח לפני הזריחה, או מנורה שמחכה אור זריחה. אבל זה מרגיש לי אידיוטי לחלוטין - להשתמש במונרת זריחה שאין לי במקום לפתוח תריסים

לא הבנתי מה העניין עם הטלפון הנייד
אני שמה אותו מחוץ לחדר השינה - למה?

אם הוא מכובה, מה זה משנה איפה הוא? וגם אם הוא לא מכבה, הוא גם ככה לא מפיץ אור. אני חושבת שאפשר לכבות אותו והוא יעבוד כשעון מעורר. אני אנסה עכשיו.

ואולי בכל זאת להפריד לדף אחר? נראה שהדיון גווע, ואף אחד מלבדי לא רושם בו, ואולי אם שם דף מתאים עוד נשים תרשומנה את דעתן.

[בשמת_א*]

_לא הבנתי מה העניין עם הטלפון הנייד
אני שמה אותו מחוץ לחדר השינה - למה?_
לפי מה שהבנתי, ואני לא סמכות לעניין זה, כל עוד הסוללה מחוברת אליו הוא את לא רוצה אותו קרוב לגופך גם אם הוא כבוי.

לגבי אור הזריחה - אני מסכימה שזו בעייה רצינית.
אחד הדברים שאני שוקלת הוא לפוצץ את כל הפנסים של הבניין הסמוך שדולקים פה כל הלילה P-: או בתור חלופה לנסות לשכנע את וועדי הבתים ברחוב להתקין פנסים שכבים בעשר בלילה ונדלקים רק עם חיישני תנועה שמזהים משהו בגודל של אדם (לא חתול...).

[אישה_במסע*]

כל עוד הסוללה מחוברת? אולי מתישהו בעתיד אני אבדוק את הנושא, בינתיים טועני נזקי הסלולר לא הביאו שום הוכחות לנזק <מלבד פגיעה בפוריות הגבר שנושא את הטלפון הנייד בכיס הג'ינס>. אפילו הטענות על סרטן המוח מתברר שנבעו בסוף מהחום של המכשיר ולא מהקרינה הסלולרית.

בנוגע לחושך - זה פשוט לא הגיוני שלשינה נחוץ חושך מוחלט. ירח מלא כשיש מאיר באור בהיר יותר מהפנסים. כשיהיה זמן אני אחפש מחקרים על הנושא.

[בשמת_א*]

ירח עוזר. פנסים מפריעים. זה לא אותו סוג של אור (יונת הזכירה את זה: כחול לעומת אחר).

[אישה_במסע*]

גם למלטונין?

<הידעתן? לאור נרות אפשר להכין ירקות בתנור, סלט, חטיפי אנרגיה ביתיים, לשטוף את כל הכלים, לארגן תיק לצבא ולפתור תרגילים בלוגיקה>

אולי לשים על החלון מסנן שמסנן רק אורכי גל מסויימים?

[בשמת_א*]

גם למלטונין?
קודם כל.

הידעתן? לאור נרות אפשר להכין ירקות בתנור, סלט, חטיפי אנרגיה ביתיים, לשטוף את כל הכלים, לארגן תיק לצבא ולפתור תרגילים בלוגיקה
ביליתי הרבה שעות לאור נרות, עברתי המון הפסקות חשמל (-:
פעם היתה פה הפסקת חשמל שלושה ימים ולילות רצופים. קור אימים. גשם שוטף.
אפשר לעשות המון לאור נרות.

אולי לשים על החלון מסנן שמסנן רק אורכי גל מסויימים?
רעיון מעניין.

[יונת_שרון*]

הידעתן? לאור נרות אפשר להכין ירקות בתנור, סלט, חטיפי אנרגיה ביתיים, לשטוף את כל הכלים, לארגן תיק לצבא ולפתור תרגילים בלוגיקה

כל הכבוד!

[אנונימי]

בשמת

שלוש יממות הפסקת חשמל? זה נשמע לי נוראי ממש! למזלי לא חוויתי אירועים כאלו, ואף בזמני הפסקות חשמל נמצאה תאורה חשמלית חלופית, כך שלי זו לא התנסות מוכרת. למזלי.

יונת, תודה <אייקון של לב>

[יעלי_לה]

הידעתן? לאור נרות אפשר להכין ירקות בתנור, סלט, חטיפי אנרגיה ביתיים, לשטוף את כל הכלים, לארגן תיק לצבא ולפתור תרגילים בלוגיקה

אולי עם הרבה זיהום אור מבחוץ...? מניסיוני, כשהנרות הם אמצעי התאורה היחיד, צריך הרבה מאוד מהם - הרבה. מאוד - בשביל לעשות דברים כאלה...

[יוליקו*]

בשמת,
את אדירה.
כבר מזמן רציתי להזכיר לך את זה (קריצונת...).
אני נדהמת כל פעם מחדש מעבודת החינוך העמוקה שאת עושה. ולרוב בעדינות.
תודה

[פלונית_בחושך*]

הידעתן? לאור נרות אפשר להכין ירקות בתנור, סלט, חטיפי אנרגיה ביתיים, לשטוף את כל הכלים, לארגן תיק לצבא ולפתור תרגילים בלוגיקה
מובן מאליו. כאשר זו לא אם המבשלת למשפחה אלא נערה הדואגת רק לעצמה איך ומתי שבא לה, אין פשוט מזה.
אפשר לאור נרות לשים קישוא ופלפל בתנור (במיוחד אם זה תנור עם תאורה פנימית), אפשר לחתוך עגבניה, אפשר לשטוף צלחת וכדומה. לגמרי מתוך בחירה, בלי שאף ילד מושך בשמלתה או בוכה בגלל החושך.
לפתור תרגילים בלוגיקה ולשמוע מוסיקה אפשר גם בלי נרות, אפילו מומלץ.

[בשמת_א*]

אני נדהמת כל פעם מחדש מעבודת החינוך העמוקה שאת עושה. ולרוב בעדינות.
[-: רב תודות על שפע המחמאות. על איזו עבודת חינוך את מדברת כרגע? (-: (פתאום תפסתי שאני עוסקת בעת ובעונה אחת בנושא שעות השינה, אור החשמל, עיסוי הודי לתינוקות ומה לא P-: )

חצי ממה שאישה במסע עשתה לאור נרות, התאפשר בזכות החשמל.
לכן אני אחדד את הערתי החצי-אפויה:
בכל הפעמים שממש הסתדרנו כאן בבית לאור נרות (ולא סתם נרות לארוחת הערב כדי שיהיה נעים, כמו בסקנדינביה) זה היה עקב הפסקת חשמל.
ולכן:

• אין תנור (או לפחות, לא פועל בלי חשמל)
• לא יודעת איך מכינים חטיפי אנרגיה ביתיים, אבל אם מעורבים בזה מכשירי חשמל אז לא.
• מוסיקה? פה למזלי יש לי יתרון כי בתי חלילנית. אפשר להאזין למוסיקה ללא כל חשמל בבית שלי, אם היא מוכנה לנגן לנו (-:
• אכן קראתי ספרים לאור נרות וככה גם פעם אחת נשרפה לי קווצת שיער כי רכנתי קרוב מדי לנר כדי לראות יותר טוב P-:
• מזל שיש כיריים שפועלים על גז, כי ככה יכולנו לחמם מים ולהתרחץ באמבטיה בעזרת הרתחת מים על הגז, ערבוב מים רותחים עם קרים מהברז, וכמה קנקנים לצורך האופרציה P-: (אין חשמל, אין דוד).

מה טוב בלי חשמל?

• שקט. משתרר שקט מבורך. זה הדבר הראשון שמרגישים, והדרך הבטוחה לדעת שהחשמל חזר. לפתע חוזר הזימזום המטריד שכבר התרגלנו אליו.
• חושך גם בחוץ, אור טבעי נעים נעים.
• יש אינטימיות.
• יש ביחד כי אף אחד לא יכול לברוח למחשב P-:

[יעלי_לה]

_מה טוב בלי חשמל?
שקט. משתרר שקט מבורך.
יש אינטימיות.
יש ביחד כי אף אחד לא יכול לברוח למחשב_


<יעלי לה מתגעגעת לתקופה שחייתה בלי חשמל - יותר מ-4 שנים במצטבר - מתוכן פחות מ-3 שנים עם חשמל סולרי חלשלוש שתמך רק בנורות חלשות, ומעל שנה עם תאורה מבוססת אש - בתוך שטח חקלאי, כלומר ללא תאורת רחוב>

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בשמת

למזלי הרב לא פגעה בנו הפסקת חשמל <ואת הסופה הגדולה של החורף ביליתי בשמירות על בסיס זר. היה חשמל, לא היה מחשב, היו הרבה ספרים והיה קר> , אך במקרים בהם היו היא לא הוסיפה אינטימיות לביתנו. אנחנו בית שבו קוראי ספרים רבים והרבה פחות שיחות, אז כנראה היינו יוצאים לקרוא פרים בחדרים השונים.

במקרה של הפסקת חמשל הייתי נאלצת לוותר על ירקות בתנור, אך נשארת עם חטיפי האנרגיה <שהכנתם דורשת הכנת סירוט על כיריים שאצלנו הן לא חשמליות> הסלט, ההתארגנות והתרגילים. אם כי לפתור תרגילים עם נרות זה לא נוח. לקרוא זה עוד סביר אבל לשים את הספר פתוח ואת הדף ליד ולעבור עמודים לחפש את המשפט הרלוונטי זה די לא נוח. את כל השאר אפשר לעשות עם תאורה מינימלית ממש, ובאמת הוצאתי למטבח שלוש נרותע ל מעמד, וכשלמדתי הקפתי את עצמי בנרות.

<רושמת לעצמי לא לבחור לחיות איפה שאת חייה. יש שם יותר מידי הפסקות חשמל!>


בינתיים שינוי שעות השינה ו כיבוי האורות משפיעים בצורה חזקה וברורה. היום התעוררתי בשבע משעון מעורר של מישהי אחרת, ושכבתי ערה על רבע לשמונה ואז קמתי, למרות שהלכתי לישון ממש רק בחצות, אבל שכבתי בחושך מאחת עשרה. ההבדל בשעת ההליכה לישון לא משמעותי, אבל התעוררתי בקלות וערנות במקום לקום בשמונה וחצי ולהיות פחות ערנית. בכלל, ההבדל מהחושך הוא משמעותי.


<אישה במסע>

[בשמת_א*]

יש שם יותר מידי הפסקות חשמל!
D-:
האמת שלא. כבר ממש נדיר.
את צריכה לזכור שאני כבר חיה די הרבה שנים (-: ובדי הרבה שנים האלה, הספקתי לעבור כמה הפסקות חשמל, כמה מלחמות קשות, ועוד כמה דברים P-:

נשמע טוב, התיאור על כיבוי האורות וההשפעה.

[דנד_י*]

הי בשמת,
את באמת עושה את זה?
ממש בלי חשמל?
אין חושך מצריים בבית?
הילדים לא מפחדים?
בעצם היום שלך כבר גדלו, אבל כשהם היו קטנים גם היית יכולה לעשות כזה דבר?
ובכלל - אם צריך באמצע הלילה לטפל בילד, אז צריך לראות משהו לא?
(וסליחה אם שאלו משהו מזה כאן למעלה, ניסיתי לקרוא הכל ולא מצאתי אבל אולי פספסתי)

[יוליקו*]

עבודת חינוך רב-תחומית, כמובן.

[ישראלונה*]

בשמת,
אחרי שקראתי את הבלוג שלך על שעות שינה ובמיוחד אצל ילדים הקטן שלי הולך לישון בשעות מטורפות. לדעתי הוא לא יגדל בימים הקרובים כי עד שישתחרר לו הורמון הגדילה הוא יהיה קרוב לסיום תפקידו, אמרנו 4 בבוקר, לא?)
בכל מקרה נקווה לטוב.
אני, לעומת זאת, מנסה להיכנס למיטה לא מאוחר (היום לא, אבל אנחנו עוברים דירה ורגעי אמצע הלילה הם היחידים שיש לי שקט - הקטן לא רוצה לישון בשעות נורמליות, זוכרת?). אני חייבת לציין שזה כל כך נעים!! אני מתחילה לקרוא לי ספר שמחזיק מעמד כמה דקות ואני נרדמת!
(הלילה אני אתחיל לקרוא מאוחר יותר. הלילה זה גם הלילה הראשון שהילדים ישנים בחדר משלהם ואני במיטה לבד....)

[פלוני_אלמונית*]

בשמת

אני לא באמת זוכרת הכל, אבל המשפחה שלי חייה באותה דירה, בשכירות, כבר 16 או 17 שנה. כשהגענו הייתי בת שלוש ואני לא באמת זוכרת מה היה בגילאים האלו, אך למיטב זכרוני מעולם לא הייתה הפסקת חשמל של יום. מקסימום כמה שעות או חצי יום. וודאי שלא שלושה ימים. אני חושבת שזה מדגם מספק. ותודה על זה שרשמת על הפסקות החשמל. לא חשבתי על זה בעבר בתור שיקול בבחירת מקום לגור בו, ועכשיו אני חושבת.

<מחר אני אצטרך לקום לפני שש וחצי ולצאת לאל"ל. אנסה למצוא את נקודת האור בכך שזו שעה נכונה יותר לקום מרבע לשמונה>

אישה במסע

[ציל_צול*]

באתי להגיד שבזכות הפוסט על השינה אני כבר כמה ימים טובים הולכת לישון מוקדם מהרגיל שלי. נכנסת למיטה בערך בעשר וחצי וסוגרת אור על הספר שלי באחת עשרה.
וזה נעים מאוד מאוד מאוד.

[בשמת_א*]

(-:

(בחורף האחרון היתה פה הפסקת חשמל של כמה שעות, אולי 6 שעות. ואצל אחותי ברחוב השכן זה היה ארוך יותר. הפסקת חשמל איזורית, גם היו פקקים איומים בכל האיזור כי גם הרמזורים לא פעלו).
הפסקת החשמל של 3 ימים היתה בהחלט לפני יותר מ-20 שנה כי זה היה כשהייתי רווקה (-:
הפסקות החשמל עם הילדים היו של כמה שעות בלבד.

_את באמת עושה את זה?
ממש בלי חשמל?
אין חושך מצריים בבית?
הילדים לא מפחדים?_
לא הבנתי את השאלה. מה נראה לך, אני אחראית להפסקות החשמל בשכונה שלי? או במדינה? 0-:

[דנד_י*]

לא התכוונתי לשיחה שלך עם אישה.
הייתי צריכה לפרט יותר.
התכוונתי לכך שרשמת שלא צריך להיות שום אור דלוק בלילה בבית.

[בשמת_א*]

אההההההה!!!!!!!
אז שום אור לא דלוק בלילה בבית עוד מאז שהילדים נולדו.
ועדיין מצליח לחדור אור מבחוץ, הפנסים ברחוב כמו פרוז'קטורים )-:
הילדים לא פחדו אף פעם, אולי פשוט מפני שישנו איתנו...
אני אישית מעולם לא הדלקתי אור בלילה גם לפני הילדים כי אני קצרת רואי ולכן למדתי להסתובב בבית שלי ללא צורך לראות היטב. אז בוודאי שאין לי צורך לטרוח להדליק אור בלילה כדי ללכת לשירותים. רואים היטב ואור בעיניים באמצע הלילה מציק ברמות על.

[דנד_י*]

מגניב. אולי ננסה פעם.

[בשמת_א*]

(-:

[בשמת_א*]

דיון שהוצא מהדף בשמת א, והתחיל בעקבות רשימה שבשמת פרסמה באתר שלה: שעת השינה הטובה

[ישראלונה*]

איזה יופי שהדיון קיבל דף משל עצמו.

[יעלפו_מהמושב*]

ציל צול, נראה לי שזה לא הדף המיתולוגי על שנת ילדים, נכון? לא הצלחתי לאתר. בכל מקרה, אפשר להעביר.

יש לי שאלה, אשמח למחשבות ולרעיונות-

מעשה בשלושה בנים. האחד, בן שנתיים, חוזר הביתה בשעה אחת בצהריים. שני האחים הגדולים שלו, בני שלוש וחצי וחמש וקצת, חוזרים הביתה שעה מאוחר יותר, בשעה שתיים.

כולם חוזרים ע-י-י-פ-י-ם. כאלה עייפים, שאחרי אוכל (הו, הם גם חוזרים רעבים כמו זאבים), קריאה שקטה, טיול קצר, חוג או לא, מקלחות וארוחת ערב- הם צונחים למיטה באופן טבעי בשבע וחצי ומקיצים טריים בבוקר למחרת, חמים ומתוקים כמו לחמניות מהתנור.

אבל אני נורא מתבאסת על זמן העייפות הזה. אני חושבת על שנ"צ, אבל הם מסיימים לאכול רק ב-14:45-15:00, ואז- להכנס למיטה, לנסות להרדם, בשיא האופטימיות ב-15:20 הם ישנו... להעיר אותם ב-16:30? נשמע לי מאוחר ולא סביר בעליל.

יש לכן רעיונות? מתי ילדים מתגברים על העייפות הזו? ילדים שחוזרים מבית ספר חוזרים גם הם עייפים?
אשמח לתובנות בנושא

[אישה_במסע*]

למה ארבע וחצי זה מאוחר? אני בחיי התנסתי במחוזרי שינה רבים ומשונים. אחד מהם כלל לחזור הבית מבית הספר בשעת כלשהן (אחד עד ארבע, כתלות ביום) לישון שעתיים, לקום, להמשיך את היום. מצד שני, זה היה בתיכון, בגיל חמש לא ישנתי שנת צהריים. הייתי הולכת לישון מוקדם (עד כיתה ד הייתי הולכת לישון עד רבע לשבע. עם אחי הקטן זה כבר לא עבד), וקמה בבוקר מוקדם, בלי שעון מעורר. יותר קרוב לשש מאשר לשבע וחצי.

לדעתי - תעשי ניסוי. ניסוי בו את נותנת להם לישון צהריים. ניסוי בו את מקדימה את שעת השינה ושעת ההתעוררות שלהם. הניסויים שלי על עצמי הראו לי שאם אני הולכת לישון מוקדם וקמה מוקדם אני גם ישנה פחות, וגם ערנית יותר.
אפשר לנסות עוד ניסויים.

ובנוגע לעייפות - אין דינו של בן השנתיים כדינו של בין השלוש וחצי ושל בן החמש וחצי. יש הבדלים גדולים בגילאים האלו. למשל בשנתיים וחצי ושלוש וחצי שנת צהריים נשמע לי הגיוני בהחלט, אם כי השעות מפוקפקות מהשהו. למה הם חוזרים בשעות כאלו?

ואולי המפתח הוא בכלל מה שהם עושים בגן ובית הספר. נניח, סביבה מרובת רעשים וגירויים שאין בה זמן בבדידות ו/או בלי עודף הגירויים הנפוץ במערכת החינוך (הקונבנציאונלית? איפה הם נמצאים בכלל)?

בכל מקרה, כל הילדים שונים ואני לא בטוחה שכדאי להסיק מילדיהם של אחרות על ילדייך.

[ציל_צול*]

יעלפו, בהחלט לוקח זמן להסתגל לעייפות שמסגרות מייצרות. וכאשר עוברים מסגרת למשהו ארוך יותר או עמוס יותר אז שוב רואים את העייפות הזו ושוב נדרשת הסתגלות.

בגיל שלוש וחצי וחמש ממש סביר לא לישון צהריים לדעתי, אלא אם עולה רצון מצדם והם יישמחו לזחול למיטה.
בגיל שנתיים זה לגמרי הגיוני להשכיב לישון ולבקש מהאחים האחרים לשמור על שקט.

בכל אופן, אם את מרגישה שכולם אמורים לעשות אותו דבר (זה מאוד קשה להשכיב קטנטנים לישון כאשר האחים לא הולכים לישון) - אני הייתי בוחרת בזמן שקט שמורידים בו הילוך אחרי הארוחה, נגיד בהקראת סיפור שקטה וארוכה כדי שהגוף ינוח מהתזזית והגירויים, או באמת בלהשכיב את כולם לישון ביחד וכמה שיישנו יישנו.
בהחלט הגיוני להעיר מהשינה אחרי מנוחה קצרה אם הם כאלה שמתעוררים היטב כאשר מעירים אותם וזה לא נגמר בצרחות. יש ילדים כאלה.

אני חושבת שהכיוון צריך להיות מנוחה. לבדוק מה יכול לייצר הפחתה משמעותית בעומס הגירויים לפרק זמן כלשהו לפני שהיום נמשך. זו יכולה להיות חצי שעה שבה את מקריאה ומחבקת את מי שצריך את זה, למשל. גם לשיר שירים יכול להיות מאוד נעים.

[בשמת_א*]

הם צונחים למיטה באופן טבעי בשבע וחצי ומקיצים טריים בבוקר למחרת, חמים ומתוקים כמו לחמניות מהתנור.
נשמע לי מעולה ומדוייק.

שנת צהריים, במקרה שלכם, תשבש להם. הם חוזרים לא רק עייפים אלא גם רעבים, אז עד ש ועד ש ועד ש - יהיה מאוחר מדי לשנ"צ.
ואת אומרת "קריאה שקטה", כלומר יש להם כן זמן מנוחה. והודות לזה הם הולכים לישון בשעה מצויינת!

[אביבה123*]

איפה ניתן למצוא עוד חומר על הזמנים בהם מופרש הורמון הגדילה? חיפשתי בגוגל ולא מצאתי.