לבן שלנו יש איזושהי הפרעת קשב וריכוז- הוא לא מאובחן אבל זה מאד בולט לנו, כשאנחנו לומדים איתו. יש פערים עצומים ביכולת שלו כשהוא מרוכז וכשהוא "מאבד את זה", לעיתים קרובות אחרי זמן קצר. בכיתה הוא פשוט מתקשה לעקוב, אבל הוא יכול ללמוד מצוין את החומר באחד על אחד או בדברים מסוימים פשוט בעבודה עצמית.
בעיקרון תכננו ללמוד איתו בבית, יחסית מעט מקצועות וסה"כ כ3 שעות ביום (אני גם ככה בבית, כרגע בחינוך ביתי של בת השנתיים
).הבן שלנו לא רצה לעזוב את ביה"ס, בגלל החברים שאיתם הסתדר מצוין, ובעיקר בגלל שלא רצה להרגיש שונה, אבל הסכים לאחר שכנועים רבים מצידנו. היה נראה לנו לא הגיוני להעביר שעות רבות של ישיבה בחוסר מעש כמעט בשביל ההפסקות הקצרות שביניהן, וחשבנו שיספיק לו להיות עם החברים אחרי צהריים ובתנועת הנוער.
הבעיה היא שמאז שעזב את ביה"ס הבן שלנו ,שהוא טיפוס מאד חברותי, נהיה מסוגר יותר, מתבייש מהחברים, מהשכנים, יוצא מעט מאד החוצה ובאופן כללי משתדל שלא ירגישו בו יותר מדי. הוא אמנם ממשיך ללכת לתנועת הנוער אבל ביישוב שאנחנו גרים בו יש רק ילדים ספורים בקבוצת הגיל שלו שאיתם הוא נמצא בתנועה, וגם איתם הוא נמנע מלהפגש מעבר למפגשים של התנועה שרוב הזמן מתרחשים רק פעם בשבוע. הוא מתבייש לצאת לשחק בחוץ עם הילדים של השכנים כמו שנהג לעשות קודם. את החברים מהכיתה שאינם גרים ביישוב הוא מקפיד שלא לפגוש בטעות ולכן גם משתדל להמנע מלהגיע לאזור בית הספר לשעבר. הוא נהיה ממש חיוור בזמן האחרון כיוון שלא יוצא כמעט לשמש (לפני כן אהב להיות הרבה בחוץ בכל עונות השנה) -(עשינו לו בדיקות דם- הוא לא אנמי..)
אני רואה שהמצב קשה לו ומשפיע לרעה על המצב רוח שלו. מעבר לכך בתחום הלימודים הוא מאד מתחמק מללמוד וברוב הימים מתקדם מעט מאד. לא כל כך אכפת לי ההתקדמות הלימודית עצמה אבל מפריע לי שנראה שהוא באופן כללי לא מוצא עניין וסקרנות בשום דבר. הוא משועמם בחלקים גדולים של היום,וזה מוביל אותו להציק לאחים הקטנים,הוא עייף, קם מאוחר ולא ישן טוב בלילה (והוא היה טיפוס של בוקר שלא מסוגל לישון עד מאוחר). כל זה יחד עם התחלה של גיל ההתבגרות ...
חשבנו להחזיר אותו לביה"ס, אבל עכשיו הוא מאד מאד מתנגד ולא רואה את עצמו חוזר לשבת שעות ארוכות ומשעממות בכיתה.. הייתי שמחה מאד אם הייתי יכולה לשלוח אותו לאיזושהי מסגרת אחרת שתתאים לו יותר כמו בי"ס פתוח או משהו דומה, אבל אין דבר כזה באזורנו... יש גם הרבה נקודות טובות- למשל הוא מאד מאד עוזר בבית אם יש איזשהו אתגר כמו חג או הרבה אורחים, יש לנו קשר טוב איתו ובעיקר יש לו קשר מופלא עם אבא שלו. אבל אני מאד מוטרדת ומרגישה שהוא נמצא באיזשהו משבר, וגם לא ברור לי לאיזה כיוון זה יתפתח בשנים הבאות...תוהה באיזו דרך אפשר לעזור לו. אשמח לתובנותיכם והארותיכם... תודה רבה וסליחה על האורך..