היום היה יום רע. נסעתי עם שניהם (בן שנתיים ובת 3 חודשים) באוטובוס לטייל וחזרתי מותשת וגם בצהריים לא היתה לי מנוחה כי הגדול לא ישן כל כך טוב והיה די עצבני רוב היום (כנראה שיניים) והיא דרשה לינוק הרבה ורק לפני כחצי שעה נרדמו ואני כמובן זאת שמרדימה את שניהם כי ככה הם רגילים ולבסוף נשברתי והתחלתי לבכות שאין לי כוחות אני מותשת עייפה ורעבה. אין לי עזרה מאף אחד מלבד מבעלי אבל הבן הגדול כל היום אמא אמא אמא ודבוק אלי אז מרשה לעצמי קצת להתפרק.. אבל! אם אני רק מתחילה לדבר שקשה לי אז ישר כולם מפנים את הקושי אלי ושהכל בגללי כי למה אני לא שולחת אותו לגן? כאילו אומרים שתקי ותסבלי וזה בעיה שלך שהוא לא בגן. אז כבר למדתי להגיד שהכל בסדר וזהו אבל פתאום בעלי (כנראה כבר מושפע מאחרים) אמר לי היום שאולי נשלח (!) אותו לגן וככה יהיה יותר קל. אני שומעת אין ספור קיטורים מאימהות שנמאס להם מהחופש הגדול וקשה להם ואותן כן מבינים ואף אחד לא בא אליהן בטענות אז למה לי אסור מדי פעם קצת לקטר???
טוב מחר יום חדש והבטחתי לעצמי למחוק את היום הזה ולקום עם חיוך ל-2 הילדים המדהימים שלי
תודה למי שקראה
קשיים של אמהות בחינוך ביתי
-
אולי_טעיתי*
- הודעות: 18
- הצטרפות: 01 פברואר 2007, 01:16
קשיים של אמהות בחינוך ביתי
וזה בסדר שפתחתי דף חדש או שהייתי צריכה לרשום את זה בדף אחר?
-
ההולכת_בדרכים*
- הודעות: 2455
- הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
- דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*
קשיים של אמהות בחינוך ביתי
יקרה, מותר ואפשר לקטר, צריך רק לדעת באוזני מי כנראה 
בקיצור- אני מניחה שכאן באתר או עם אנשים שהתנסו ב חינוך ביתי תהיה לך שיחה יותר מוצלחת מאשר עם מי שמניח מראש שאת טועה
ורק מחכה ש"תביני את זה כבר בעצמך"
תראי, אנשים מסביבך מן הסתם לא מבינים "למה את מתעקשת לסבול"...
גם הניק שבחרת לך מרמז שאולי גם את לא בטוחה בדרך בה בחרת.
אולי אם תהיי ברורה עם עצמך למה בעצם
חינוך ביתי חשוב לך, ולמה את מוכנה לספוג גם את החסרונות שיש בו (כמו בכל בחירה אחרת),
אז הבטחון הזה יוקרן החוצה ו הנשמות הטובות יפסיקו לנסות לשכנע אותך לפתור בעיות על ידי שינוי גורף של הדרך.
בכל אופן, מאחלת לך יום נהדר עם הרבה חיוכים!
<המרגיעון שעלה- האושר אינו תלוי בדבר, רק בנכונות לאושר>
בקיצור- אני מניחה שכאן באתר או עם אנשים שהתנסו ב חינוך ביתי תהיה לך שיחה יותר מוצלחת מאשר עם מי שמניח מראש שאת טועה
ורק מחכה ש"תביני את זה כבר בעצמך"
תראי, אנשים מסביבך מן הסתם לא מבינים "למה את מתעקשת לסבול"...
גם הניק שבחרת לך מרמז שאולי גם את לא בטוחה בדרך בה בחרת.
אולי אם תהיי ברורה עם עצמך למה בעצם
חינוך ביתי חשוב לך, ולמה את מוכנה לספוג גם את החסרונות שיש בו (כמו בכל בחירה אחרת),
אז הבטחון הזה יוקרן החוצה ו הנשמות הטובות יפסיקו לנסות לשכנע אותך לפתור בעיות על ידי שינוי גורף של הדרך.
בכל אופן, מאחלת לך יום נהדר עם הרבה חיוכים!
<המרגיעון שעלה- האושר אינו תלוי בדבר, רק בנכונות לאושר>
קשיים של אמהות בחינוך ביתי
קטרי אחותי, קטרי חופשי אבל כמו שאמרה ההולכת בדרכים
צריך רק לדעת באוזני מי כנראה
וחוץ מזה בלי שום קשר אני חושבת שאת בחורה מאוד מאוד אמיצה אם את נוסעת באוטובוס עם שני ילדים כאלו קטנים, אצלי בכולופן אחרי נסיעה של 8 דקות לקניון הקרוב עם שלושה ילדים (שהקטן ביניהם יותר גדול מהבכור שלך) באוטו ממוזג אני חייבת לבלוע כדור נגד כאבי ראש.
וחוץ מזה מכירה את המרגיעון: "קושי זה לא בהכרח סבל"?
צריך רק לדעת באוזני מי כנראה
וחוץ מזה בלי שום קשר אני חושבת שאת בחורה מאוד מאוד אמיצה אם את נוסעת באוטובוס עם שני ילדים כאלו קטנים, אצלי בכולופן אחרי נסיעה של 8 דקות לקניון הקרוב עם שלושה ילדים (שהקטן ביניהם יותר גדול מהבכור שלך) באוטו ממוזג אני חייבת לבלוע כדור נגד כאבי ראש.
וחוץ מזה מכירה את המרגיעון: "קושי זה לא בהכרח סבל"?
קשיים של אמהות בחינוך ביתי
מקשיבה ושולחת ,
התקופה שבה יש רק תינוקות בבית, ואמא כמענה יחיד זכורה לי כעמוסה מאוד, וגם בן הזוג שלי שהוא הכי תומך בעולם בכל דרך שאבחר, הציע בשלב מסויים שננסה גן בסביבות הגילאים שאת מתמודדת איתם.
אז בנוסף למפגשי החינוך ביתי, הייתי הולכת עם הבכורה לתקופה של מספר חודשים לגן פרטי בבית של מישהי, ונשארת שם עם התינוקת, כשאני זמינה לגדולה, אבל יש לה אפשרות להיות עם עוד ילדים ומבוגרים.
לי זה עזר בתקופה הראשונית הזו.
איזנתי את זה עם קבוצת חינוך ביתי שהייתי פוגשת ...
כמו שההולכת בדרכים הציעה לך-
_אולי אם תהיי ברורה עם עצמך למה בעצם חינוך ביתי חשוב לך, ולמה את מוכנה לספוג גם את החסרונות שיש בו (כמו בכל בחירה אחרת),
אז הבטחון הזה יוקרן החוצה ו הנשמות הטובות יפסיקו לנסות לשכנע אותך לפתור בעיות על ידי שינוי גורף של הדרך._
מקושי דומה למה שאת מתארת, עשיתי המון ניסיונות, שחשבתי שיעזרו לי ...
אבל בסופו של דבר, הגעתי גם אני למסקנה שחשוב שאהיה ברורה עם עצמי, ואקבל את החסרונות שבחינוך הביתי, פשוט כי זה מה שאני... שונה, וטוב שכך.
האם את מתראה עם עוד משפחות חינוך ביתי?
וחוץ מזה בלי שום קשר אני חושבת שאת בחורה מאוד מאוד אמיצה אם את נוסעת באוטובוס עם שני ילדים כאלו קטנים
אני זוכרת ימים כאלה, שלהשאר לבד עם שתיהן בבית כל היום היה לי הרבה יותר קשה... אז עשיתי כל מיני דברים במטרה להקל, וחוזרת מותשת...
ולגבי השם שבחרת: אולי טעיתי-
היום אני מבינה שאין טעויות. אין מקריות וכל מה שמתרחש בחייך הוא המדוייק ביותר לצמיחה והתרחבות...
תנשמי עמוק, אל תתפזרי החוצה, התבונני לתוך עצמך, תמצאי את הדרך להכיל את עצמך (וזה אומר את כל המשפחה..), הודי על הבריאות והטוב שבחייך ותתמקדי בו.
תקראי ספרים שמעודדים התבוננות חיובית על החיים, ושאת יכולה להתעצם מהם. ופשוט תהיי. הכל טוב. גם אם קשה עכשיו לראות זאת.
,התקופה שבה יש רק תינוקות בבית, ואמא כמענה יחיד זכורה לי כעמוסה מאוד, וגם בן הזוג שלי שהוא הכי תומך בעולם בכל דרך שאבחר, הציע בשלב מסויים שננסה גן בסביבות הגילאים שאת מתמודדת איתם.
אז בנוסף למפגשי החינוך ביתי, הייתי הולכת עם הבכורה לתקופה של מספר חודשים לגן פרטי בבית של מישהי, ונשארת שם עם התינוקת, כשאני זמינה לגדולה, אבל יש לה אפשרות להיות עם עוד ילדים ומבוגרים.
לי זה עזר בתקופה הראשונית הזו.
איזנתי את זה עם קבוצת חינוך ביתי שהייתי פוגשת ...
כמו שההולכת בדרכים הציעה לך-
_אולי אם תהיי ברורה עם עצמך למה בעצם חינוך ביתי חשוב לך, ולמה את מוכנה לספוג גם את החסרונות שיש בו (כמו בכל בחירה אחרת),
אז הבטחון הזה יוקרן החוצה ו הנשמות הטובות יפסיקו לנסות לשכנע אותך לפתור בעיות על ידי שינוי גורף של הדרך._
מקושי דומה למה שאת מתארת, עשיתי המון ניסיונות, שחשבתי שיעזרו לי ...
אבל בסופו של דבר, הגעתי גם אני למסקנה שחשוב שאהיה ברורה עם עצמי, ואקבל את החסרונות שבחינוך הביתי, פשוט כי זה מה שאני... שונה, וטוב שכך.
האם את מתראה עם עוד משפחות חינוך ביתי?
וחוץ מזה בלי שום קשר אני חושבת שאת בחורה מאוד מאוד אמיצה אם את נוסעת באוטובוס עם שני ילדים כאלו קטנים
אני זוכרת ימים כאלה, שלהשאר לבד עם שתיהן בבית כל היום היה לי הרבה יותר קשה... אז עשיתי כל מיני דברים במטרה להקל, וחוזרת מותשת...
ולגבי השם שבחרת: אולי טעיתי-
היום אני מבינה שאין טעויות. אין מקריות וכל מה שמתרחש בחייך הוא המדוייק ביותר לצמיחה והתרחבות...
תנשמי עמוק, אל תתפזרי החוצה, התבונני לתוך עצמך, תמצאי את הדרך להכיל את עצמך (וזה אומר את כל המשפחה..), הודי על הבריאות והטוב שבחייך ותתמקדי בו.
תקראי ספרים שמעודדים התבוננות חיובית על החיים, ושאת יכולה להתעצם מהם. ופשוט תהיי. הכל טוב. גם אם קשה עכשיו לראות זאת.
-
מודי_תאני*
- הודעות: 350
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2004, 11:15
- דף אישי: הדף האישי של מודי_תאני*
קשיים של אמהות בחינוך ביתי
גם אצלנו זה היה ככה, ואני עוד מהצד שאומר "תראי כמה קשה לך. בואי נשלח אותה לגן. למה את מתעקשת לסבול?"
אבל זה לא ממש נכון. לשלוח לגן זה גם קשה.,צריך לקום בשבע בבוקר בשביל שהיא תגיע לגן בזמן, וצריך להתמודד עם הבכי של "לא רוצה ללכת לגן" ועם העצבנות של "היה לי רע בגן", והילדה סובלת.
אז פתרנו בדרכים אחרות, קצת יותר יצירתיות, מצאנו מטפלת לשלושה חצאי ימים, ביקשנו מסבתא שתעזור יום בשבוע, וגילינו שפתרון בית ספר הוא רק שיטה לא לחשוב ולא להתמודד.
אבל זה לא ממש נכון. לשלוח לגן זה גם קשה.,צריך לקום בשבע בבוקר בשביל שהיא תגיע לגן בזמן, וצריך להתמודד עם הבכי של "לא רוצה ללכת לגן" ועם העצבנות של "היה לי רע בגן", והילדה סובלת.
אז פתרנו בדרכים אחרות, קצת יותר יצירתיות, מצאנו מטפלת לשלושה חצאי ימים, ביקשנו מסבתא שתעזור יום בשבוע, וגילינו שפתרון בית ספר הוא רק שיטה לא לחשוב ולא להתמודד.