{דף זה מיועד לדיונים בלבד. לא למודעות}

גן ההורים שלנו,הוא הסיבה שהחלטתי לפתוח דף-בית-אישי ולשתף אותכם בחויה המאוד מיוחדת שחוותי השנה.
זה התחיל לפני קצת יותר משנה. אז, שהתחלנו, התעסקנו המון בדברים טכניים: מי יעבוד, מתי? כמה שעות יפעל הגן? מה יוכלו הילדים, ומתי? מה נעשה? עד כמה באמת חשוב לעשות עם הילדים פעילויות? לכמה זמן חופשי הילדים זקוקים?
אילו הם רק חלק מכל השאלות ששאלנו את עצמינו. על כולם היינו צריכים לתת תשובות.לא הפסקנו כל השנה לשאול שאלות, לתת תשובות ולבדוק אם ענינו נכון.
אחרי פסח הגן נכנס למסלול שלו בנוי ונכון ובשלושת החודשים האחרונים פשות נהנים מכל רגע, לפעמים נדמה כי הילדם הם אילו שאחראיים על על סדר היום והטכנים, אנחנו נמצאים שם רק בכדי להגש את האוכל.
הימים חולפים אנו מתקרבים אל נקודת הסיום.היום, ממש היום, זה יום המשחקים האחרון בגן ההורים שלנו. זו היתה שנה נפלאה.חיבת להגיד תודה גדולה מכל הלב לחברותי לדרך זו.
בשנה שחלפה גדלנו יחד, שש משפחות, את הילדים שלנו.
לגן שלנו קראנו גנ"ש - הגן הניאו שבטי.
למה? כך הרגשנו, שיחד כמו שהיה נהוג בשבט נגדל את הילדים.
המוטיבציה הראשונית היתה כלכלית. חשבנו שאם ננהל ונעבוד בגן, יהיה לנו זול יותר.
זה נכון, זה היה מאד זול. באופן מפתיע זכינו גם לחויה מיוחדת במינה, במחיר המבצע.
זו היתה שנה היצירתית שבה זכינו לחוות בפועל את ההתבגרות החברתית של ילדינו.
נעלצנו להתמודד בסוגיות חינוכיות מורכבות יותר ופחות, גדלנו ממש יחד איתם.
לאורך השנה לא תמיד היה קל ופשוט, אין למי לבוא בתלונות, בדרישות, הכל זה אנחנו.
למדנו להכיר כל ילד ומורכבותו, כל ילד ומשפחתו, כל אמא וכישוריה, כל אב ויכולתו.
לפעמים נשמנו עמוק והבלגנו לפעמים שינסנו מותניים ופעלנו ואת הכל בסופו של דבר ליבנו.
הרבה פגישות, דילמות, הרבה דיבורים, אין מה לעשות עשינו לעצמינו חיים קשים.
זהר היא ביתי השלישית, ואני מודה לה בכל ליבי על המסע המדהים שעשינו יחד.
הזכרתי לעצמי שאת הדברים המשמעותיים לא שמשיגים בקלות.
למי שיש לו את הסבלנות ממלץ בחום.
לא כל כך מבינה מדוע מרגישה שיש חשיבות גדולה לקיומם של גנים נוספים מסוג זה. נראה לי שעולם עם הרבה גנים כאלה, יהיה עולם טוב יותר.
מעוניינם לשתף, להשתתף, לברר בפרטים נוספים - כתבו.
תודה.

תמר, נשמע מרתק ויפה - הרעיון והמימוש שלו. יש כמה שאלות שעולות לי עם הקריאה פה:
אם הכל הלך כ"כ טוב למה בעצם אתם לא ממשיכים?
לעשות את כל התהליך הזה לשנה אחת בלבד זה נשמע קצת חבל , לא?
כמה זול זה באמת יצא? והאם שכרתם מקום למטרה הזו?

התעסקנו המון בדברים טכניים: מי יעבוד, מתי? כמה שעות יפעל הגן? מה יוכלו הילדים, ומתי? מה נעשה? עד כמה באמת חשוב לעשות עם הילדים פעילויות? לכמה זמן חופשי הילדים זקוקים?
איך בסופו של דבר פעלתם, והאם יש לך מסקנות שיכולות לעזור גם לאחרים בנוגע לתפעול המקום?
איך התחברו ההורים, לפי איזה בסיס ערכי? או שרק המרכיב הכלכלי חיבר בינכם?
תודה @}

מצטרפת לכל השאלות שלעיל, נשמע מרתק. אשמח אם תפרטי.
תודה. @}

איך התחלנו?
שזהר שלי, היתה בת שנה, התחלנו יחד עם חברה שיש לה גם ילדה, לעשות ברטר.
יומיים בשבוע אני הייתי שומרת על הילדה שלה ויומיים בשבוע הפוך. אחרי שנה מוצלחת מאד, חברנו עם זוג אמהות נוסף שעשו את אותו הדבר. את הזוג הזה פגשנו במפגשי תינוקות שהתקיימו פעמיים בשבוע, כל פעם בבית של אמא אחרת.
הילדים והאמהות הכירו במשך שנה שלמה לפני תחילתו של הגן.
נפגשנו וחשבנו איך לעשות את החיבור לשנה הבאה. הדבר הראשון שהבנו זה שצריך מקום קבוע. אם האמהות מתחלפות כל הזמן לפחות שהילדים והמקום יהיו קבועים.
חפשנו עוד ילדים. לשם כך פרסמנו מודעה בעיתן ובעזרתה נוספו לנו עוד שתי משפחות. הרעיון היה מוזר, עם הרבה סיכוי לא להצליח, אבל היה בו משהוא שקסם לכולנו והחלטנו להרתם למשימה.
במשך השנה נוספו ילדים ועזבו מסיבות שונות. כל כניסה ויציאה של ילד גרם לחוסר יציבות מסוים. דווקא זה שהאמהות מתחלפות כל הזמן התקבל בהבנה ע"י הילדים.
בגלל מיעותם של הילדים בגן, 6 במספר, נעלצנו לקחת עזרה של מטפלת. מיכל היתה מקסימה וניכנסה להלך הרוח בגן ונהנו מאד מנוכחותה, הילדים אהבו אותה מאד.

הסיפור כולו לא עלה יותר מאשר 400 ש"ח לחודש, שכל אחת מהאמהות עובדת יום אחד בשבוע בגן.

לגבי שנה הבאה, הילדים גדלו וזקוקים לחברה יותר מגוונת.
בנוסף לכל הייתרונות השנה והארגון של הגן לקח מאיתנו הרבה אנרגיה.
עם כל העצב, גם הילדים כל אחד מסיבותיו מתפזרים להם, כל אחד הולך למקום אחר.
הגן היה כמו בועה, ברגע שנגמרה השנה התפוצצה , כאילו לא היתה.

הרבה שאלות שאלת, מקווה שעניתי לכולן.

אשמח לשתף בפרטים נוספים
מרגישה שיש חשיבות גדולה לקיומם של גנים נוספים מסוג זה. נראה לי שעולם עם הרבה גנים כאלה, יהיה עולם טוב יותר.

מנסים לארגן קבוצה שתמשיך את המסורת הגן הנאו-שבטי, גם בשנה הבאה.
מיועד לילדים בני - שנה וחצי עד שנתיים וחצי, שגרים באזור פרדס-חנה כרכור.
זו מסגרת יחודית אותה מנהלים יחד ההורים. מתאים לקבוצה קטנה של 10 ילדים.
היום רשומים לגן שלושה ילדים, אחד מהם ממשיך משנה שעברה.
הקבוצה מחפשת הורה מוביל שיוכל לקחת כעל עצמו את תפקיד ראש השבט.
מתוך הניסיון שצברנו השנה המשרה הזו מתאימה לאמהות, האבות פשוט לא הצליחו להתחבר לעשיה היום יומית. האבות תמיד היו שם לתת תמיכה טכנית שהיתה נחוצה עד מאוד.

כל מי שחיבור מסוג זה יכול לעניין אותו, נא ליצור קשר כאן או דרך דף הבית שלי.
תודה ולהיתראות.

למה ההגבלה בגילאי הילדים?

הדבר שהכי בעייתי לי במסגרת של גן זה החד-גלאיות.
זה לא טבעי, ומוציא מהילדים את "השריטות של הגיל".

יש דבר מאד נכון בטיעון שלך. עברנו היסטוריה ארוכה בנושא זה.
לקראת סוף השנה גם ראינו שמגיע תינוק לאזור זה עושה רק טוב.
אין מה לומר שגן רב גילאי, כמו בקיבוץ, יש משמעות והשפעה חיובית ביותר. באופן אישי לי מסגרת רב גילית נראת נכונה יותר.
באופן מעשי לא הצלחנו לארגן מסגרת כזו מכמה סיבות:

• חלקם הסטוריות וקשורות לתחילתה של הקבוצה .
• חלק היה קשור להתנגדות של הורים מסוימים בקבוצה לילדים קטנים מידי.
• הילדים הגדולים שהיו במסגרת נשרו בתחילת השנה משום הגודל והמגוון החברתי שלא התאים לגדולים

הגן שלנו מתאים לקבוצה קטנה של ילדים וגדולים זקוקים להצא חברתי גדול יותר
מבחינה בטיחותית, המבנה והחצר לא מתאימים לילדים זוחלים.

יצא כך שאילו הגילאים של הילדים שהגיעו השנה לגן הניאו-שבטי.
היה משהוא מקסים בגדילה שלהם יחד, כמו שישיה.
עם הצלחות לא מתוכחים, לכן החלטנו שכדי שימשיך באותה המתכונת.

הקסם בגן הזה שניתן להחליט כל דבר שהקבוצה מסכימה עליו פה אחד.
אני בטוחה שאם יגיעו הורים עם ילד גדול או קטן יותר ויהיה חיבור אנושי טוב, גם הגיל יהיה דבר גמיש. בכל מקרה צריך להיות מודעים למגבלות של המסגרת.

שלום תמר,

אנחנו התארגנו כאן במושב בית זית לגן הורים שאנחנו מתחילים בעוד שבועיים. המודל שלנו נראה די דומה לשלכם - כך שהדף שפתחת מאוד מענין אותי.
יש לי שתי שאלות:
מה היה הכי קשה אצלכם בגן הורים ?
מה היה הכי מוצלח ? ז"א איזה היבט של גן ההורים היה המוצלח ביותר ?
תודה !
רון

רון בוקר טוב.

אני נושמת עמוק לפני שאני עונה. זה דורש ממני להיזכר בתהליך כולו.

מכיוון שמדובר בשנה שלמה, בהתגלגלות רעיון מהכוח אל הפועל ותהליך החיים בתוכו, היו קשיים רבים. כל שלב והקושי שלו.
בהתחלה היה קשה למצוא מקום ולרהט את הגן, לנקות ולהפוך מחסן לגן ילדים. בניה של פינות משחק, פינת אוכל, חצר, כל מה שאומר גן ילדים.
שגמרנו והיה גן התפננו לסוגיות החינוכיות.
היה קשה להסכים על כל דבר ( שש משפחות 12 דיעות ) כל החלטה התקבלה בסופו של דבר אחרי ויכוח, פה אחד.
אפשר להגיד שלקראת סוף השנה התמודדנו עם הקושי הגדול ביותר.ויכוח שלא היה ניתן לגשר על הפערים, סוגיה בלתי פתירה. לכל אחת מאיתנו היתה דעה שונה. לא הצלחנו לשכנע אחת את השניה, בסופו של דבר לא החלטנו דבר. סוף השנה הגיע והגן נסגר, זה געל אותנו מהתמודדות עם הנושא.

הדבר הטוב ביותר הוא התוצאה.
הסוגיה המשמעותית ביותר, שבה דנו, היתה חוסר הקביעות.
הילדים , הגן (המבנה) וסדר היום (פחות או יותר) היו הקבועים. כל יום השתנה הצוות החינוכי, כל יום באו לעבוד בגן אנשים אחרים. אם היה באפשרותינו לעשות זאת אחרת (מבחינה תקציבית) סביר להניח שלא היינו מקבלים על עצמינו את האחריות, ללכת כנגד לכל מוסכמה חברתית, בניגוד להיגיון המקובל. בסופו של דבר, זה שלא הצלחנו, היה הרווח של הילדים.
מתוך חוסר הקביעות הזו צמחה קביעות ויציבות בלתי רגילה. היה הדבר המשמעותי ביותר עבור הילדים.
הילדים שלנו קבלו חום ואהבה ללא תנאי, מכל כך הרבה הורים. כל אחת מאיתנו התיחסה אל כולם כילדיה. החוסן, הפתיחות ההביטון של הילדים הקרינה את התוצאה להחלטה הלא שפויה שלנו. אפשר להגיד שזה הוא הרווח המשמעותי ביותר.

אם תשתפו אותי בסוגיות בהן אתם מתלבטים אוכל לנסות ולהיזכר אם התמודדנו בסוגיה דומה.

בהצלחה.

תמר , תודה.

לנו גם יש חששות מחוסר הקביעות (אצלנו גם הבתים מתחלפים ...) למרות שחלקנו מרגישים שזה
טבעי ונכון לילדים.
הדברים שלך בענין הזה מעודדים.

אבל אני מאוד סקרן לדעת מה הוא אותו
ויכוח שלא היה ניתן לגשר על הפערים, סוגיה בלתי פתירה.
אם את יכולה לשתף, אני אשמח.
תודה !

הכל התחיל ממשחק פשוט.
אחד הילדים הביא לגן תיק רופא.
מעבר לכך שחלק מהילדים לא ראו רופא מימהם, שזה לא היה נושא לויכוח כלל.
מה שכן עורר רגשות רבים היה הבדיקה עצמה, עד כמה היא יכולה להיות פולשנית.
חלק מההורים מאמינים כי זה הזמן שהילד לומד להכיר את גופו ולכן אסור לאסור או לשים מגבלות משום סוג. אמא אחת לא היתה מוכנה בשום אופן שתהיה בדיקה של אזורים פרטיים, מבחינתה המסר חייב היה להיות חותך, ברור וחד משמעי "לשם אף אחד לא מתקרב"
מבחינתי הדברים היו חיבים להיות תחת שליטה, כל הזמן צריכה להיות עיין צופה, שלא יצאו דברים מגבול הטעם הטוב.
כל הילדים אהבו מאד לצפות. לבדיקת טוסיק כל הילדים היו נכנסים במעטה סודיות אל תוך החדר.
כאשר באופן קבוע אחת הילדות היתה הנבדקת ואחד הילדים היה הבודק.
עצם זה שלא היה סבב המשחק חזר על עצמו באותו האופן בדיוק, מראה כי לכל ילד היה את העינין הפרטי שלו בנושא. ההורים היו מודעים למתרחש, מבלי יכולת לעשות דבר.
לא הצלחנו להחליט.
כל אחד טיפל בנושא באופן שהוא הרגיש לנכון.
אולי זה המסר הנכון?
אנחנו חשבנו שהמסר לגבי נושאים עקרוניים שכאלה, חייב להיות אחיד.
כך זה לפחות פעל לגבי כל שאר הנושאים.

לא פשוט.

פתאום נזכרתי שהיו לנו מפגשים נודדים בבתים שנה לפני הקמת הגן.
המפגשים נערכו, יותר נכון, בחצרות של הבתים.
בחורף שכרנו את הגימבורי של המתנ"ס במחיר הוגן לכל הדעות.
הילדים במפגשים הנודדים היו ממש קטנים ונשארו תמיד עם ההורים.
ראה: מפגשים בפרדס חנה

השנה, לאחר הקמת הגן, היו ימים בודדים בחורף שבילינו בבתים.
בימים אלה היה ממש קשה, מכל מיני אספקטים.
להלן פירוט:

• ליכלוך ובלאגן בלתי נתפס
• כולנו חשנו ערעור של היציבות
• רגישות גדולה אצל הילד שפלשו לו לפרטיות
• בלבול אצל הילדים הפולשים
• לא ממש הצלחנו לזרום

יש סיכוי, כמו לכל דבר, שהילדים שיתרגלו לכך. אנחנו לא ניסינו.
חשוב להקפיד על קביעות, מאיזה שהוא סוג, זה נותן לילדים ביטחון.

על כמה ילדים מדובר?
מקווה שלקחתם בחשבון, יותר משלושה ילדים זו התארגנות טכנית לא פשוטה.

תודה תמר.
הדברים שכתבת מאוד מענינים.

אנחנו 4 משפחות עם 4 ילדים. כל משפחה תארח את הגן בביתה פעם בשבוע (ופעם בחודש יומיים בשבוע לכסות 5 ימים בשבוע).
אנחנו מתארגנים בבתים לשולחן אוכל קטן, מספר כסאות קטנים \ חומרי יצירה וכ"ו (צעצועים יש לילדים ונשתמש בהם בגן).
בחלק מהבתים יהיו שני מבוגרים ובחלק מבוגר יחיד.
אנחנו אופטימים ומקווים לטוב.

נשמע נחמד, המון בהצלחה.
חשוב ביותר למצוא דרך להעביר מידע בין ההורים.
בתחילת השנה היה לנו רעיון לרשום פרוטוקול, לכל יום, כמה שורות.
שקראנו את המעט שרשמנו בסוף השנה מאד נהנו להיזכר.היה לנו חבל שלא רשמנו יותר. הפרוטוקולים יכולים לעזור בחילוף המידע בין ההורים שלא היו בגן, באותו היום.

הי לכולם,
יש לנו שתי בנות בגילאי 3 ו 4.
בקיצור ומבלי להכנס יותר מידי לפרטים, אפשר לסכם ולומר שאנחנו מאד מאוכזבים ממערכת הגנים הקיימת, (פרטיים ועירוניים כאחד- כל אחד עם היתרונות והחסרונות שלו).
אנחנו שוקלים ברצינות הקמת גן הורים אצלנו בבית (בית פרטי עם חצר), אבל אנחנו מחפשים גננת או גנן, כמישהו שיוביל וינחה את הימים בגן, בנוסף על התרומה של הורי הילדים.
האידאל או החלום הוא למצוא מישהי שמנגנת, ויצירתית, מנוסה קצת בחינוך וולדורף, עדיף גם דוברת אנגלית, שתנהל את הגן ותהיה נוכחת כל יום עד השעה אחת, כמובן בתמיכה מלאה של ההורים ומעורבותם יומיומית.
ההרגשה שלנו היא שבמסגרת של 5-7 ילדים ניתן להגיע לאיכויות של פעילות ולימוד מהנים ומועילים הרבה יותר מכל מה שקורה בגנים "הרגילים",
נשמח לשמוע את דעתכם על הרעיון, וכן המלצות על מישהו או מישהי שאולי אתם מכירים ויכולים לקחת על עצמם את התפקיד, תמורת תשלום כמובן.

אהלן רון,

תנסו לשים מודעה בלוחות מודעות.
אנחנו התבשלנו עם הרעיון של גן הורים חודשים ארוכים.
בסוף שמנו מודעה ותוך שבוע התארגנה כמעט כל הקבוצה.
יש הרבה אנשים במצבכם. כולם חושבים שהם לבד וזו ככל הנראה טעות.
אם תהיו קבוצה של הורים, יקל עליכם למצוא את אותו גנן/גננת - גם כי זה יהיה יותר קונקרטי וגם כי יהייו יותר קשרים וכ"ו.

אנחנו החלנו את הגן לפני שבוע ובינתיים זה הולך על הכיפק !

רון מבית זית

משום מה, זוהי הפעם הראשונה שאני נכנסת לדף הזה. רק עכשיו, אחרי שהתמסדנו בגנים יותר קונבנציונליים. כנראה שהחוויה של השנה הזו היתה כ"כ משמעותית, שגם עכשיו, אחרי חודשיים שאנחנו כבר לא שם, זה עדיין חשוב לי ומעסיק אותי.
אחד הדברים שבשבילי הצביעו בצורה הבולטת ביותר על הצלחת השנה הזו, היה, שבמסיבת הסיום שלנו, כשכבר היתה לי תינוקת חדשה בידיים, פלג היתה צריכה משהו, ואני לא הייתי פנויה באותו רגע. בצורה הכי ספונטנית וטבעית, הציעה לה אמא אחרת מהקבוצה את עזרתה, והיא נענתה לה בלי שום בעיה, כאילו זו הייתי אני. ואז, במסיבת הסיום, הצלחתי להבין ממש את גודל העניין. את השבטיות שהיתה בזה. איך הילדים שלנו למדו לקבל אמהות אחרות ככאלה שבאמת ובתמים דאגו להם, שהיו קשובות להם ואהבו אותם. כמה אהבה מכמה אנשים!
אני חושבת גם, שגם כהכשרה לחיים, הגן הפגיש את הילדים עם סוגים שונים של אנשים, התנהגויות שונות, תגובות שונות, והיתה בכך למידה יוצאת דופן.
הפתיחות שבתי רכשה שם מדהימה. היכולת שלה לפנות ולתקשר עם מבוגרים וילדים שאיננה מכירה היא נכס בעיניי.
זו בהחלט היתה התנסות מדהימה. אני יכולה להמשיך ולדבר על זה שעות.......

רציתי לומר שהדף הזה נתן לנו השראה ודחיפה לפתוח את גן הורים בית זית
(את הגן, לא את הדף ...)
תודה.