ראו גם: איך לבחור את בית החולים, סיפורים מבתי יולדות, מדור הנקה.

אני מתכוונת ללדת בתל השומר, אולי למשהי יש שם של מדריכת הנקה שיכולה להגיע ולהדריך אותי, אני לא כל כך סומכת על ההדרכה של האחיות.

לתמר- תל השומר ידוע כלא מי יודע מה תומך בהנקה, האם את חייבת ללדת שם מבחינה בריאותית?
אני גם לא מאמינה שהם יתנו לאיזושהי מדריכה להכנס, כי זה כאילו פוגם המעמד האחיות שם (שלא ממש יודעות משהו עדכני בנושא...)

א. תודה על התשובה , שכחתי להוסיף שאני מתכוונת לעבור כמה שיותר מהר לבייבי אפרופו כך שלשם תוכל להגיע יועצת הנקה, לא?

תמר, בתל-השומר בכל מקרה הילד יילקח ממך לכמה שעות לאחר הלידה, ובמקרה של סיבוך כלשהו (חו"ח) גם לא תגיעי למלונית. סליחה על הפסימיות.
אני ממליצה לך בחום להגיע להדרכת הנקה כלשהי לפני הלידה: בפגישות ליגת לה לצ'ה, דרך קורס הכנה ללידה, או באופן פרטי אצל יועצות הנקה.
שיהיה בשעה טובה!

תמר - המדריכה לא חייבת להזדהות כמדריכה בכניסה למחלקה. ואם אחותך היתה באה לעזור לך?

א. ועדי. מפגשי לה לצ'ה זה דבר נהדר לפני הלידה כדי ללמוד באופן תיאורטי
אבל
כשהתינוק בידיים שלך לא תמיד זה בא באופן טבעי.
לכן אני מבינה את תמר.
מצאי לך מקום לידה המעודד הנקה ומאפשר הנקה בחדר הלידה. ביקרת בביילינסון למשל?
אני מסכימה עם גילה. לא צריך לספר שזו שבאה היא יועצת הנקה. תציגי אותה כאחותך. בת אימך.
אגב, ב"באופן" שיצא לאור בקרוב תפורסם רשימה בשם "כשההנקה אינה אפשרית".
היכונו.

עוד דבר בקשר לבילינסון וביקורים:
מכניסים מבקר/ת אחד בכל שעה במשך היום ללא הגבלה (לא בין שתיים לארבע) .
כך שיועצת הנקה הבאה בגפה תוכל להכנס בלי בעיות.
ואם היא באה איתך ללידה או ממש לאחריה, מה טוב?

לניאדו מומלץ כתומך בהנקה מיד לאחר הלידה. בלידה של מור המיילדת ניסתה לעזור לי וסילקתי אותה...

אני בשבוע 35 וגרה בהרצליה.

נו, אז איך הגעת דווקא לביה"ח הכי לא ידידותי לטבע?
את בהחלט יכולה לבחור בבלינסון (למרות שלעיתים צריך להילחם על אי מתן תוספות שם, או שיעירו בלילה, אבל בסה"כ בסדר) מדריכת הנקה לא תקבלי שם, אבל לעומת זאת כנראה שאחותך תוכל לשהות לצידך ככל שתזדקקי.
יש לי אחות נהדרת, אבל יש מקום בלב לעוד אחת...
גם לניאדו מומלץ לנושא הנקה.
והכי לדעתי הוא בזמן האחרון מאיר, שם התחייבו בפני לא מזמן בתחקיר שערכתי שהם נותנים לכל מי שרוצה רומינג אין 24 שעות!!!!! צריך רק לבקש (נכון לגבי לניאדו גם) ויש שם חדרי לידה טבעיים לא רעים בכלל. הם מאד רוצים להשתפר ולפי מה שהבנתי "נפלטות" משגב לדך האינטיליגנטיות שמחפשות לידה טבעית יותר- מגיעות אליהם.
בהצלחה על כל פנים!
את עדיין לא אמרת למה תל השומר???(הרופא שלך, בעלך, חמותך???.....)מקווה שלא חס וחלילה בעיה...!!!

בחרתי בתל השומר כי אפשר ללדת עם מיילדת פרטית שתומכת בלידה טבעית , נפגשים איתה מספר שבועות לפני הלידה כך שיש כבר איזשהיא סוג של אינטימיות ונחסך העניין של על איזו מיילדת אני נופלת ובאיזה שלב של הלידה נגמרת לה המשמרת.

חברה שלי בשעה טובה ילדה אתמול בשבע בערב בת מקסימה!
היא ביקשה הנקה בלבד.
באחת עשרה בלילה היא רצתה לקום להניק וכולה רעדה אז האחיות לא התלהבו מזה ונתנו לילדה תמ"ל.
בחמש בבוקר היא הניקה עד שש.
בעשר וחצי שוב ניסתה להניק והילדה הייתה קצת ישנונית אז ביקשנו עזרה מאיזה אחות שם שבאה ולחצה לה חזק על כף הרגל והעירה אותה והיא אכלה קצת..
בערב היא ניסתה להניק אותה על פני 3 שעות אבל הילדה לא הייתה רגועה אז האחיות נתנו לה 20 מ"ל תמ"ל והיא נרגעה..

שכבר תגיע הבייתה!!!
האם יכול להתמעט לה החלב אם ארוחה ביום הילדה מקבלת תמ"ל?
האם היא צריכה לשאוב?

שתיצור קשר עם יועצת הנקה מוסמכת שתבוא אליה הביתה
ותיתן לה הדרכה מקיפה.-(או שתגיע לבית חולים ישר.)
ביומיים הראשונים במילא התינוק לא אוכל כמעט(זה בעיקר קולוסטרום)
כך שנראה לי שאין לחץ על שאיבה.
כל טוב ושיהיה לה בהצלחה.

בהחלט כדאי לשאוב כל פעם שהילדה מקבלת בקבוק. הימים הראשונים מאד חשובים לתחילת ייצור החלב. אם הילדה לא מצליחה לינוק - לנסות כל שלוש שעות, אם לא הולך, לשאוב, ולתת לילדה לאכול, גם אם יש רק כמה כפיות. גם אם לא יוצא כלל חלב בשאיבה - לא להלחץ, זה מאד נורמלי, אבל להמשיך לשאוב, כדי לגרות את ייצור החלב.
וכמובן - יועצת הנקה דחוף!
בהצלחה!

אמא ל 5 , ב3 הימים הראשונים, לפני בוא החלב לא הצלחתי לשאוב.
האם זאת אשמת המדלה-מיני-אלקטריק ה"עגלה" או שאצל כולן זה ככה, וקולוסטרום פשוט לא נשאב?
(וכשאני חושבת על זה - כזאת כמות קטנה, אם היתה מצליחה להישאב, היתה מספיקה ללכלוך המשאבה ולא יותר)
מה שכן הצליח זה חליבה ידנית.
למרבה הצער, לא אני (עם נסיון בחליבה ידנית, אבל לא של עצמי, רק של עזים) ולא בנזוגי (שקיבל שיעור פרטי מאסתר גרוניס בביתחולים) לא הצלחנו להפיק משהו. רק אסתר הצליחה (והיינו צריכים להיפרד ממנה יומיים וחצי אחרי הלידה)

גם אני בהתחלה (הקודמת) לא הצלחתי לשאוב, אולי זה כבר היה חלב. אז הגעתי למסקנה (השגויה יש לציין) שאין חלב ובגלל זה הילדה בוכה כל הזמן (הייתי אחרי קיסרי, ונסיון ההנקה הראשון היה אחרי יממה בערך, שבה היא ככל הנראה הוזנה מלאכותית, מה שמרגיז בפני עצמו, וחשבתי שזה דחה את תהליך היווצרות החלב). וזה היה עם משאבה "גדולה" - אבל לא זוכרת מאיזה סוג.
אגב, גם הפעם, לקח זמן עד שהצלחתי להוציא משהו בשאיבות, ואם אני עושה הפסקה ולא שואבת (כי נדחה לי הזמן שבו אני צריכה חלב שאוב, בינתיים אני מיניקה מלא + שאיבות) אז שוב קשה להוציא כמות משמעותית. כנראה שהגוף צריך להתרגל ליניקה המלאכותית, עד שהוא מפרש אותה כיניקה.

נכון מאד שמשאבה לא מאד יעילה בימים הראשונים (וגם אחר כך היא לא מדד אם יש חלב - אלא רק אם המשאבה טובה בלהוציא אותו...). בהחלט סחיטה ידנית יעילה יותר בכמויות קטנות, ואחד מעשרת הצעדים הנדרשים מבית חולים ידידותי לתינוק על ידי ארגון הבריאות העולמי אומר, שצריך ללמד כל אשה לעשות זאת. זה ממש לא איזה מדע מסובך, רק דורש הדרכה טובה וברורה ממי שיודע, וקצת אימון. ובכל זאת - אם לא יודעים לעשות זאת, מאד כדאי לשאוב אם משום מה לא מניקים בימים הראשונים, באותה תדירות שהתינוק אמור לינוק. ומאד מאד רצוי לעבוד עם משאבה טובה בדרגת בית חולים, וכמובן שוב, עם הדרכה כיצד לשאוב נכון. המיני אלקטריק נועדה לשאיבת חלב כאשר האמא מניקה הנקה מלאה, יש אספקת חלב טובה, והיא צריכה לשאוב מידי פעם. היא די לא יעילה בשאיבה מלאה במקום הנקה, וגם לא כמשאבה להגברת ייצור חלב.
כאשר יש רק כמה טיפות קולוסטרום הדרך הטובה ביותר היא לסחוט ידנית לתוך כפית, ולתת ישר, או לסחוט ידנית ולשאוב כל טיפה לתוך מזרק (בלי מחט כמובן). כל טיפה שווה זהב, ובהחלט כמה כפיות מספיקות כדי למנוע ירידת רמת סוכר בדם התינוק.
לאחרונה שמעתי אפילו רעיון ממוחה עולמי בנושא ההנקה שאמא סכרתית תתחיל כשובע שבועיים לפני הלידה לסחוט כל יום 2-3 סמ"ק קולסטרום, ותוכל לתת אותו מיד אחרי הלידה, וכך למנוע ירידת סוכר בדם התינוק, ולמנוע מתן חלב מלאכותי, שמעלה את הסיכון לסכרת. כך שגם כמויות קטנות ניתן להוציא, והן מאד חשובות.

לא נראה לכם שזה המון מאמץ במקום פשוט להשאיר את התינוקת עם האמא ולחכות שהיא תבקש לינוק? אז לא יהיה צריך להעיר אותה כשהיא עייפה, ולא יהיה צריך לחכות עד שהיא ממש עצבנית לפני שנותנים לה לינוק.

לא נראה לכם מי זה ה"לכם" הזה, יונת?
לצוות בתי החולים נראה יותר הגיוני ובטוח להשאיר את התינוק/ת בת(צ)ינוקיה.
לחלק מהאמהות שאני מכירה, יותר הגיוני להשאיר את התינוק/ת ליד האמא.

מדובר בתינוקות שמסיבה כלשהי לא מצליחים לינוק, ולצערי הרב מאד יש כאלה. אפשר בהחלט להמתין 24 שעות, אך לעיתים נדרשים ימים או שבועות עד שמצליחים לעזור לתינוק לינוק. תינוקות לאמהות חולות סכרת נמצאים בסיכון לפיתוח תת סוכר בדם, והם יכולים לחכות עוד פחות.

לא התכוונתי לגבי הסכרתיים, אלא באופן כללי. תינוק בריא.

אמא ל-5, מהתיאור נשמע כאילו התינוקת לא נמצאת עם האמא כל הזמן, אלא מביאים אותה רק בזמנים מסויימים שלא נופלים בדיוק על הזמנים שהיא רוצה לינוק. פלא שיש בעיות הנקה במצב כזה?

המשך הסיפור.
היא המשיכה להניק היום רק הילדה הייתה ממש ממש לא רגועה.
כל הזמן בכתה כאילו משהו מציק לה וכשהיא ניסתה לתת לה מוצץ היא מצצה אותו כל כך בכוח כך שהיא הבינה שאולי היא רעבה ולא יוצא לה כלום מהציץ וכך היא שוב ניסתה להניק וחוזר חלילה איזה שעתיים.
בסוף האמא אמרה לי שאולי היא תתן לה בקבוק תמ"ל , שתירגע לפחות, אז הצעתי שתשאב ותתן לה במקום.
הלכתי לבקש משאבה ושיהיה בריא שם הצוות "נחמד" מאוד. באמת הודיתי להם שהתייחסו אליי...
היא שאבה 10 דקות ויצאה ממש כמות יפה (סימן שלא חסר חלב, רק שהתינוקת לא מצליחה להוציא אותו בעיקר מצד אחד) ואז היא נתנה לה את החלב בבקבוק ותוך כמה שניות הילדה "ירדה" על כל הכמות וחזרה לישון..
אחר כך הצטערתי שלא ייעצתי לה לתת בכוס או בכפית . אולי להבא.
מה לעשות אם התינוקת לא מצליחה לינוק מצד אחד? יכול להיות שלא טעים לה הצד הזה?
אני לא חושבת שהיא תשלם ליועצת הנקה. לא מגיע לכל אישה ביקור בבית מיועצת הנקה
כמה ימים אחרי הלידה (מטעם טיפת חלב)?

מה לעשות אם התינוקת לא מצליחה לינוק מצד אחד?
אולי לא נוח לתינוקת לשכב על הצד הזה.
אפשר, במקום "להפוך" את הילדה כשעוברים מצד לצד, רק "להזיז" אותה. הסברתי את עצמי טוב? התוצאה: תנוחת "פוטבול".
(אם זה הענין, יש מקום גם לטיפול בבעיה הפיזית של העדפת צד).


_אני לא חושבת שהיא תשלם ליועצת הנקה. לא מגיע לכל אישה ביקור בבית מיועצת הנקה
כמה ימים אחרי הלידה (מטעם טיפת חלב)?_

טיפת חלב לא מחזיקה יועצות הנקה. ביקור בית יכול להיות רק מאחות טיפת חלב, שבמקרה הטוב למדה מעט על הנקה (סליחה - במקרה הנדיר, היא יועצת: אני מכירה 2 כאלה בארץ), ובמקרה הגרוע היא לא מבינה כלום בהנקה.

לגבי תשלום - מחיר פגישה עם יועצת הוא כמו 10 קופסאות תמ"ל. בערך חודש. אולי תתני לה את זה כמתנה ללידה? אפשרות ביניים - להפגש עם מדריכה מנוסה - זה בד"כ מעט זול יותר. אפשרויות חינמיות - מדריכת לה לצ'ה - בחינם, אבל רק בטלפון, או תומכת הנקה, אבל תומכת יודעת רק לוודא שהכל טוב, ולהפנות למומחים גדולים ממנה. לא לפתור בעיות סבוכות.

מהתיאור נשמע כאילו התינוקת לא נמצאת עם האמא כל הזמן
ממש לא לזאת הכוונה. כלומר, אולי יש מצבים שהתינוק לא עם האמא כל הזמן, בגלל מדיניות בית החולים, אבל אפילו בלידות בית יש מצבים שתינוק לא מצליח לתפוס את הפטמה, או לא מצליח לינוק יעיל (ראה הסיפור הנ"ל), ועד שהבעיה תסתדר, או תטופל התינוק צריך לאכול.

_לא מגיע לכל אישה ביקור בבית מיועצת הנקה
כמה ימים אחרי הלידה (מטעם טיפת חלב)?_

הלואי!!
אין בטיפת חלב יועצות הנקה מוסמכות. בכלל בארץ כולה יש רק כ- 20, חלקן די חדשות.
המצב שאת מתארת הוא אפייני ביותר - התינוק מחזיק את הפטמה בפה, עןשה תנועות יניקה, אך למעשה לא יונק. כך הוא יכול לינוק כל היום, אך להשאר רעב. הבעיה היא לא כושר ייצור החלב, אלא יכולת התינוק להוציא את החלב. יש לכך סיבות שונות, כשהשכיחה ביותר היא תפיסה לא טובה של השד בפי התינוק. סיבות יותר נדירות הן תנועות לשון לא נכונות, מבנה בעייתי של החיך, ועוד. הבעיה היא שכעבור זמן מה התינוק נחלש כי אינו אוכל כראוי, ואז היניקה עוד פחות יעילה, הוא נחלש עוד, וזה מעגל קסמים. וכמובן - אם לא שואבים, מהר מאד יש גם דיכוי של ייצור החלב.
לגבי התפיסה הנכונה - אנסה לתת הדרכה קלה, אך זה מאד מסובך בלי לעשות זאת באמת. קצת כמו לימוד שחיה בהתכתבות. חשוב לגרות את שפתי התינוק, שיפתח פה ענק, ואז להצמידו לשד כך שיתפוס בעיקר מתחת לפטמה, והשפה התחתונה רחוקה ככל האפשר מהפטמה, והשפה העליונה ממש מעליה - זה לא סימטרי, וכך התינוק מצליח לחלוב את מאגרי החלב עם הלשון. חשוב ביותר שלא יתפוס רק את הפטמה - זה כואב, ולא מוציא חלב.
זה באמת מצב בו הייתי עושה כל מאמץ להפגש עם יועצת הנקה מוסמכת, שלעיתים תוכל לפתור את הבעיה די בקלות, אם כי כמובן לא תמיד, כי איני יודעת מה הבעיה. בכל מקרה - חשוב מאד להמשיך לשאוב, עד לפתרון הבעיה, כדי לשמור על ייצור החלב. הרבה יותר קשה ללמד תינוק לינוק כאשר כבר אין חלב.
מקווה שעזרתי במשהו, למרות שזה מאד קשה בלי להיות עם האמא.

יש לי כמה שאלות אוף טופיק (אולי אפשר להעבירן לדף מתאים יותר אח"כ...?)

1. כמה באמת עולה תמ"ל? אף פעם לא בדקתי, ומעניין לדעת מהו ה"חסכון" בעצם (זה רעיון נפלא בעיניי לזרוק בשיחות על עידוד הנקה, במיוחד לכאלה שרק מגששים עדיין ועוד לא ילדו / בהריון).
2. האם שאיבת חלב היא טובה כמו יניקה? מבחינת כושר ייצור החלב של הגוף. ז"א האם אם ששואבת בלבד, תוכל לשמור על מאגרי החלב שלה לגמרי כמו אם שרק מניקה? ומה עם תינוק שאוכל חצי- חצי, כלומר חלב שאוב בבקבוק וגם תמ"ל? כמה זמן אפשר יהיה לשמור על אספקת חלב מספקת?

1 - קופסה של חצי קילו (קטנה), בסופרפארם, 34 ש"ח. קופסה-שתייים לשבוע, בהתאם לגיל הילד (עולה, ואח"כ יורד לטובת מוצקים) היא הערכה ריאלית (אם כי עדיף לשאול אנשים יותר מאופסים על עצמם - אצלי זו הערכה ע"ס שילוב, ובלי שאני באמת זוכרת מתי צריך לקנות).
2 - שאיבה אינה טובה כמו הנקה: קשה יותר למשאבה להפיק את אותה כמות חלב מאשר לילד (וגם האיתות לגוף - לייצר חלב - פחות טוב). מצד שני, ניתן רק לשאוב ולשמור על רמת ייצור חלב טובה (נתקלתי באמהות שעושות את זה. למשל - אמהות לפגים). אבל זה מאוד מאוד קשה.

קופסה-שתייים לשבוע - שמעתי על ילד שצרך 11-12 קופסאות בחודש. הון כסף.

מעבר לתמ"ל, יש עניין של ימי מחלה, ביקורים אצל רופא, תרופות וכו'. בכל מיני אתרים יש כל מיני מספרים. נראה לי שאלף עד 1,500 דולר לשנה הראשונה, פחות אח"כ, זה בערך הממוצע של מה שראיתי.
נכון ללפני שנה, משרד הבריאות הישראלי עבד על ניסיון למצוא את הנתונים המקומיים. אני אנסה לבדוק אם יש כבר תוצאות.

נכון ללפני שנה, משרד הבריאות הישראלי עבד על ניסיון למצוא את הנתונים המקומיים
מענין מאוד! אני מחכה...

תודה, עודדתן אותי מאוד.
אחרי הלידה השניה נאלצתי לבלות 48 שעות בהתאוששות והפיצפונת היתה, איך לא, באינקובטור מונשמת. התחלתי לשאוב רק אחרי יומיים, והגעתי לכמויות לא שופעות אבל מספיקות לשבועות הראשונים. הרגשתי כמו כישלון מוחלט עד שהבנתי שבסך הכל גם מיניקות שיולדות ילד בריא ובמועד לא תמיד מצליחות לשאוב. אז אני כישלון לא לגמרי מוחלט.

א"א, את לא כשלון בכלל. לדעתי בתנאים הקיימים, פלא שכל כך הרבה אמהות מצליחות להניק.

מבלי להתימר להיות יועצת הנקה, כאשר תינוק לא רוצה לינוק מצד אחד, הדבר יכול לעתים להצביע על קשיים כלשהם בהפניית הראש.

תינוק כזה גם לא יאהב שיחזיקו אותו על הידים בצד הבעיתי בלי להניק אותו.

מה המנהג הדוחה הזה ללחוץ על רגל התינוק כדי להעיר אותו? לאיזה צורך בעולם מעירים תינוק בן יום או יומיים? ובכלל איזו מין שיטה זו.. אוף, אני הולכת הביתה מייד אחרי הלידה ואוי ואבוי לאחות שתנסה לקחת לי את התינוקת...

לפעמים תינוק ישנוני ולא יונק טוב, ואז נכנס למעגל קסמים של עייף מכדי לאכול ורעב מכדי לישון, הוא יונק יניקה ורבע, ונרדם - ולכן גם לא עולה במשקל. זה קורה בעיקר לתינוקות קטנים (פחות מ-3 ק"ג) ו/או לאחר שימוש באפידורל ומאלחשים בלידה. במצב כזה, צריך להעיר. אני מכירה שיטה של עיסוי קל בכף היד. זה לא כואב, וזה מעיר אותו ליניקה יותר משמעותית. תינוקות ששוקלים פחות מ-3 ק"ג צריך גם להעיר להנקות כל שלוש שעות לכל היותר, ולפעמים זה קשה, וצריך להשתמש בכל מיני שיטות כמו להפשיט אותם להחלפת חיתול (בחדר חם, כמובן, ועדיין זה לא הדבר הנעים ביותר להתעורר אליו) וכדומה - אבל זה חשוב.
(ואני ממליצה לך ללכת הביתה עוד לפני הלידה.... )

במאיר בכפר סבא יש שתי יועצות הנקה מאוד טובות. פשוט עושות את העבודה שלהן מעולה. מעודדות, מחדירות מוטיבציה, מלמדות פטנטים, נגישות, ששות להסביר אחד על אחד ועוזרות ביותר. אני לא זוכרת את שמותיהן (זה היה לפני שנה וחצי) אבל מודה להן מאוד על הגישה.

חיה וג'ניס. יועצות הנקה מוסמכות IBCLC. עדיין אין במאיר העומס שיש בליס על אסתר, אז מהבחינה הזו, בהחלט נקודה לטובת בחירה במאיר.

קישור לכתבה ב ynet

אני אם לילד בן שנתיים וחצי כיום. עברתי 7 מדורי גיהנום בתקווה להניק וכעבור כשבועיים רופא ילדים חיסל עבורינו בעצותיו השנונות את ההנקה. כנגד כל המלצותיו התחלתי לשאוב ובמשך שנה שלמה שאבתי משני הצדדים. כעבור כשנה כבר הייתה כמות קטנה מאוד שלא תמיד הספיקה גם בנוסף למזון מוצק. השאיבה אינה הדמיה של הנקה היא אינה אפקטיבית כמוה, אך ההרגשה לנכשלת שכמוני היא כמעט וטובה, שכן בכל זאת ילדי קיבל את החלב שלי בלבד. ראוי לציין שזה דורש שעות רבות של ישיבה מול משאבה רועשת שאינה עומדת בעומס של השאיבות הרבות (לשם ייצור חלב מספיק) ובנוסף קניה נוספת של משאבה. (מאבת מיני מדלה). עם זאת, בנות, מומלץ לנכשלות שאינן מוכנות להיכנע. כעת אני בחודש חמישי וכולי חרדה אך גם תקווה כי הפעם אני אצליח לעשות מה שכל-כך טבעי לנו לעשות ולא הצלחתי בעבר.

ענבל - כל הכבוד לך על המאמצים!
שנה שאיבה זו מטלה קשה מאוד (מה אני אומרת לך? את יודעת!).

אני מציעה לך, לקראת הלידה, ללמוד הרבה על הנקה, ולהיות בקשר עם יועצת.

בהצלחה

ענבל, איפה את מתכוונת ללדת?

בתחילת הדף כתובים דברים לא מדהימים על תמיכה בהנקה בתל השומר. האם זה השתנה?
למי כדאי לפנות אם יולדת בתל השומר מעוניינת בתמיכה בהנקה לפני ואחרי הלידה?
(שואלת עבור אשה שהחליטה (בהתלהבות רבה אחרי הסיור) ללדת שם. אין לי מושג למה ואנחנו בקושי מכירות.
היא אמרה שבטוח יהיו שם מדריכות הנקה וחשבתי שאולי זו אופטימיות גדולה מדי. בהתחשב בזה שהיא אמרה שהדבר הכי חשוב לה בלידה זה שהיא תוכל להניק אחר כך, אני רוצה מאד לעזור לה.)

יש שם מרכז הנקה עם שתי יועצות הנקה.
_{03-5305000 להזמנת תורים במוקד}

בתל השומר אין הדרכה מקצועית במחלקות. יש מרפאת הנקה שנפתחה לא מזמן (טל. 5305000) שבה ניתן לקבל פגישה פרטנית ועוד שתי פגישות בקבוצה, בתשלום כולל של כ-300 ש"ח. במלונית יש ייעוץ הנקה של שתי יועצות הנקה מוסמכות ומנוסות מאוד (אורנה ואיריס). ב-12 השעות שלאחר הלידה יש להישאר במחלקה ורק אח"כ עולים למלונית, כך שהמכרה שלך תגיע ליועצת הנקה רק אחרי שתעבור למלונית, אם תחליט להשתמש בשירותיה. במחלקות אין ייעוץ הנקה מקצועי. אם ההנקה כל-כך חשובה לה, ליס עדיף - ייעוץ הנקה של אסתר גרוניס בכל יום (חוץ מרביעי) מ-8 עד 12, ועזרה ממדריכות הנקה מתמחות.

לא ללדת בתל השומר. לא ללדת בתל השומר. לא ללדת בתל השומר. (לחזור על עצמי? (-; ). בטח לא אחת שרוצה להיניק.

ב-12 השעות שלאחר הלידה יש להישאר במחלקה ורק אח"כ עולים למלונית
זה עוד מילא... הפרדה בין האם לתינוק למשך 6 השעות הראשונות אחרי הלידה.

לא ללדת בתל השומר. לא ללדת בתל השומר. לא ללדת בתל השומר
אה, שכחתי ש... מומלץ מאוד ללדת בתל השומר למי שרוצה ניתוח קיסרי.
ברצינות. הם גם מומחים בניתוחים אלה (וזה לזכותם), וגם מומחים בלהוביל לקיסרי (וזה כבר לא ).

בהתחשב בזה שהיא אמרה שהדבר הכי חשוב לה בלידה זה שהיא תוכל להניק אחר כך, זו לא הבחירה הראשונה שעולה לי בראש, בוא נגיד בעדינות.

ברוטשילד:
לא בטוחה שהתינוק ואני עושים את זה כמו שצריך, הבנזוג שואל אם יש יועצת הנקה, אומרים לו שכן.
מגיעה, תסלחו לי, איזו פוסטמה שנעמדת ליד המיטה בצד של הרגליים (הרבה יעוץ-ציצי אפשר לעשות מהרגליים) ונובחת "מה?".
תשובתה היתה "כן, זה נורמלי לחלוטין שיש לך סימנים כחולים על כל הפיטמה, הוא יונק כמו שצריך"
תשובת אחות אחרת:"את מרגישה התכווצויות ברחם? אז יוצא לך חלב"
תשובת אחות שלישית, אחרי שלוש שעות שהתינוק על הציצי ועדיין צורח:"חמודה, תני לו סימילאק, אני מבינה אותך, הייתי שם, יש נשים שהחלב מגיע להן רק אחרי 48 שעות"
לא שמעתי על המושג "תפיסה נכונה". חשבתי שבגלל שהוא נולד גדול, הקולוסטרום פשוט לא מספיק לו.
אני מטומטמת שלא הזמנתי יועצת הנקה מיד אחרי הלידה, וקראתי מעט מידי על הנקה לפני הלידה, (יותר עניינו אותי סיפורי לידה S-: ) רק ידעתי שאני מאוד נחושה להניק ושהילד שלי לא יאכל אבקות וקיוויתי שזה ילך.

(היום, גם אחרי כמה ייעוצים, קשה לי להחזיק אותו על הידיים בצד של הציץ שנפצע, כי זה רק הלך והסתבך וכואב וחסום.)

גם אחרי כמה ייעוצים
אוי!
ב"ייעוצים" את מתכוונת ליועצת הנקה מוסמכת שממש ישבה אצלך ועזרה לך?
זה אתי לכתוב פה עם מי דיברת? האם יצא לך לדבר (טלפונית, את בטח לא תגיעי עד אודים, נכון?) עם ד"ר מירה ליבוביץ?
(מה שאת מספרת נשמע לא טוב, ואני סומכת עליה שתדע לעזור אפילו דרך הטלפון, אפילו בהפנייה למי שיעזור לך לא בשלט רחוק).

ה ייעוצים זה טעות בצורת מדריכת הנקה בגיל שבועיים, אחרי שכבר היה לי סדק בפיטמה, ורק אח"כ בגיל חודשיים, כשכבר התחילה דלקת השכלתי להגיע לאודים, ולביקור חירום נוסף אצלה, היום. היא אמרה לי דברים לפעמים הפוכים מהמדריכה שיש לה עוד ללמוד קצת כנראה, וגם ידעה להסביר לי דברים שהמדריכה גימגמה קצת...
לצערי זה כבר הגיע למצב של לקיחת כמות אנטיביוטיקה +תרופה נוספת שיכולות להרוג סוס צעיר. שונאת לקחת תרופות.

אני חושבת ש הנקה בבית חולים זה בכלל אוקסימרון. אין דבר כזה.

אה, אז את כבר הגעת לד"ר ליבוביץ... יופי. אני מקווה מאוד בשבילך שהכל יסתדר בקרוב. אני מאוד מבינה אותך בעניין התרופות. אוף. איזו התחלה מבאסת.

למה הנקה נכשלת? בגלל כסף.
למה תמ"ל הוא המזון העיקרי של תינוקות ולא חלב אם? בגלל כסף
רמדיה מוכנה לשלם כ-1.5 מיליון שקל לבתי החולים במכרזים אלה - כפול מהסכום שמציעות לרוב המתחרות

בהחלט סחיטה ידנית יעילה יותר בכמויות קטנות, ואחד מעשרת הצעדים הנדרשים מבית חולים ידידותי לתינוק על ידי ארגון הבריאות העולמי אומר, שצריך ללמד כל אשה לעשות זאת

קודם שילמדו את האחיות בליס, אלה שלוחצות את הפטמה כדי להוציא קולוסטרום, במקום לסחוט את בסיס השד. אין פלא שיצאו לי רק טיפה וחצי S-:

באותה הזדמנות, שיגידו להן גם שלתינוק בן יום וחצי עדיין אין גזים, ושזו לא יכולה להיות הסיבה שהוא בוכה.

אלה שלוחצות את הפטמה כדי להוציא קולוסטרום, במקום לסחוט את בסיס השד.
כדי להוציא חלב צריך ללחוץ על ההילה, כס"מ וחצי מאחורי הפטמה, לא בבסיס השד. אבל צריך לדעת איך לעשות את זה. סביר מאד שיוצאת טיפה וחצי ביום הראשון. אבל באמת - לצערי אחיות רבות לא יודעות להוציא חלב, ומכאיבות, וגם אומרות לאמא שאין חלב.


שלתינוק בן יום וחצי עדיין אין גזים, ושזו לא יכולה להיות הסיבה שהוא בוכה. מסכימה לחלוטין.

כואב לי מאד שנשים בקלות כזאת עושות הכללות ומזלזלות כל כך באחויות שמנסות לעזור להן במחלקות.ברור שאחויות ותיקות מאד התרגלו להציע פורמולות אך יש גם אחרות ששוברות גב בנסיונות לעזור לתינוק להתחבר לשד ולקבל טיפות קולוסטרום וחוזרות שוב ושוב על כללי הנקה-זה בסדר שתינוק יונק לעתים קרובות כל כך, זה בסדר שדרש 5 הנקות בלילה השני, זה בסדר שהוא ישנוני יותר ביום הראשון העיקר שתפיסה היא נכונה .......נכון שלא למדנו שנתיים רק על הנקה אבל תנו קצת קרדיט ואל תבואו לבית חולים עם חשדנות ועויינות-תתפלאו יש גם אחויות מבינות תומכות ורוצות שתצליחו.

הלואי וירבו אחיות כמוך

כואב לי מאד שנשים בקלות כזאת עושות הכללות ומזלזלות כל כך באחויות
אני לפחות לא עושה שום הכללות - רק כתבתי ש אחיות רבות לא יודעות להוציא חלב, ומכאיבות, וגם אומרות לאמא שאין חלב_ , וזה נכון. יש גם אחיות נהדרות ש _ששוברות גב בנסיונות לעזור לתינוק להתחבר לשד ולקבל טיפות קולוסטרום וחוזרות שוב ושוב על כללי הנקה . הלואי שהיהיו יותר מהסוג השני ופחות מהסוג הראשון.

תראו מה קורה כאן בארצות הכפור.
חברה יקרה ילדה ב-10 ומשהו בלילה, בקיסרי חצי-אלקטיבי (שבמהלכו הסתבר שלא היה הרבה סיכוי ללידה רגילה בגלל המצג של התינוקת).
לקראת חצות היא כבר נחתה בחדרה הפרטי, במחלקה, כשהתינוקת ובעלה לידה. התינוקת בילתה איתה במיטה כל הלילה ובבוקר באה לבקר אותה אחות יועצת הנקה.

בצהריים שאחרי באתי לבקר. פגשתי אמא טריה אחת, נרגשת, מאושרת וכמעט לא כאובה, ותינוקת רגועה שהיתה לצידה כמעט מהרגע הראשון. היום התינוקת בת שישה שבועות, יונקת לתפארת, רגועה, עם אמא שהתחילה את האמהות ברגל ימין.

פגשתי אמא טריה אחת, נרגשת, מאושרת וכמעט לא כאובה, ותינוקת רגועה
כולי ירוקה מקנאה!
ואנחנו פה יורקות דם כדי לנסות להסביר לאמהות שכדאי להן לדרוש את מה ששם בארצות הכפור מקבלים בלי לצייץ אפילו.

יש לי המון מה להגיד על חוויותי ברמב"ם בנושא הנקה ובכלל. בעיקר אחרי שבקרתי חברה בכרמל והיה בדיוק אותו הדבר. אבל אני אסתפק רק בדברים החשובים.
דברים כללים:
ביות מלא חובה!!!!! גם יועצת הנקה צמודה שמכירים מראש (תודה תודה ליפעת והדי). בעל תומך זה גם חובה. ולא להתייאש. הצלחתי בעיקר בזכות עקשנות כי מעין הייתה בת 3 חודשים כשהכל הסתדר.
אוי זה נשמע מדכא... רק השבועיים הראשונים היו ממש קשים כשהיו לי פצעים, אחרי זה זה היה בעיות קטנות יותר של כמויות ויעילות

חוץ מזה:
לכל מי שהתינוק שלה נולד פחות מ-3 ק"ג - חשוב להעיר כל 3-4 שעות ולהקפיד על מינימום של 8 ארוחות ביום עד שוודאי שהוא יודע להתעורר לבד, אחרת הם לא מצליחים לינוק מרוב חולשה. הייתי בביות מלא ואף אחד לא טרח להגיד לי את זה. אם זה קורה ניתן לנסות להחליף חיתול לפני הארוחה או להפשיט את הבגדים של התינוק ושלך ולהניק מתחת לשמיכה שעוטפת את שניכם (קנגורו). אם זה לא מצליח אז לשאוב ולתת ארוחה או שתיים מבקבוק או כפית או finger feeding (אני כבר מסבירה) עד שהתינוק קצת מתאושש. קולוסטרום יותר יעיל בזה מתמ"ל.
הדבר הכי חשוב שלמדתי היה איך לתת את החלב השאוב או התוספת בלי לתת בקבוק: יש שיטה שנקראת finger feeding שבה שמים את הזרת שלנו (נקיה עם ציפורן גזורה וחלקה) בפה של התינוק כאשר הכרית מגרה את החך העליון. לוקחים מזרק 5-10 מ"ל בלי מחט (יש פיה מיוחדת אבל אפשר גם בלי) עם החלב ומכניסים אותו לפה של התינוק צמוד לזרת. נותנים חלב רק כשהתינוק מוצץ. זה אולי נשמע מסובך אבל זה ממש פשוט כשמנסים. השיטה הזאת לא רק שלא מפריעה להנקה אלא ממש עוזרת לשפר את ההנקה.
בכל מקרה אפשר לתת גם מכפית. בהתחלה התינוק לא רעב וכמה כפיות של קולוסטרום מספיקות - אל תתנו לאחיות לשכנע אותכם שלא. תינוק יותר גדול כבר כן מרגיש רעב ולכן אני העדפתי (טוב, בעלי התעקש ואחרי שהתחלנו אז המשכנו, וגם היו לי פצעים) לתת תוספת תמ"ל ולשאוב כדי לגרות את השד(גם אם לא יוצא כלום).

לא יודעת אם זה המקום המתאים לשאול, אבל בכל זאת מנסה
חברה יקרה נמצאת כ-48 שעות לאחר לידה, וחלב-אין.
היא ניסתה לשאוב (גם עם חשמלית וגם עם ידנית) קיבלה עצות מיועצות הנקה, ניסה לתת לתינוק לינוק, כלום אפילו לא טיפה.
התינוק נולד קצת קטן (2.400) וכרגע לצערי ניזון ממטרנה (שאותה הוא פולט די הרבה).
יש לה חזה יחסית גדול, ופיטמות קצת שקועות.
שניהם עדיין בבית החולים, וכמובן שהאווירה הכללית לא עוזרת, חוץ מזה שעד עכשיו הוא היה מחובר למוניטור (בגלל שקצת חנג אחרי הלידה) ומחובר לאינפוזיה.
רעינות ועצות יתקבלו בברכה!

עצה: לביית, להניק להניק להניק. להפחית מטרנות ככל האפשר כדי שיוכל לינוק.
לנסות לחזור הביתה מה שיותר מהר ולהמשיך להסתייע ביועצת הנקה.
ולא להתיאש.

לחזה גדול מצויינת "תנוחת פוטבול".
בהצלחה רבה.

באיזה בית חולים מדובר?
ומתי היא הולכת הבייתה ?
קשה מאוד לטפל בבעיה בהנקה בבית חולים וקל מאוד לטפל בכזאת בבית (מזמינים יועצת או מדריכה טובה)

הם לא נותנים לה לביית, גם כי הוא קטן, וגם כי נכון לכרגע הוא מחובר לאינפוזיה (בגלל דם סמיך).
לא נראה שישחררו אותו עד יום רביעי-חמישי, ולי זה כבר נראה קריטי מדי מבחינתה, תוך כמה זמן הגוף יפסיק לייצר חלב אם היא לא תרוקן את השד??
המלצתי לה על תנוחת פוטבול בגלל גודל החזה, ונראה שזה באמת יותר נוח לה, ויש לה אפשרות לראות את הפנים שלו יותר טוב.
מדובר בהדסה עין כרם.
היא כנראה תלך היום הבייתה (מה שעוד יותר מפחיד אותה, להיכנס הביתה בלי תינוק, לי דווקא נראה שאולי יהיה לה יותר קל לנסות לשאוב בבית).
מתי כל הסיפור מתחיל להיות קריטי מבחינת ייצור החלב?

זה כבר קריטי. היא צריכה לבקש שיראו לה איפה נמצאת משאבת החלב - בד"כ יש משאבות גדולות וחזקות בפגיות. אם הילד שלה מחובר לאינפוזיה ומאושפז, אין סיבה שהיא לא תוכל להשתמש במשאבה גם. אם הילד לא יונק, שתשאב. בלי לצפות לשום דבר כרגע. אם היא תשאב ותשאב, יהיה גרוי לייצור חלב והחלב יגיע. היא צריכה משאבה בדרגת בית חולים - ידנית וחשמלית ביתית קטנה לא יעשו את העבודה ברוב המקרים . דוגמה למשאבה כזאת היא דגם "לקטינה" של מדלה, או דגם "עלית" של אמדה. משאבות של ספקטרה לא מומלצות במצבים כמו שלה, וגם לא דגמים אחרים של אותן חברות.

היא צריכה לשאוב כמה שתינוק יונק בגיל הזה - כלומר, הרבה. 8 פעמים ביום זו ההמלצה הרשמית למינימום של שאיבות. אפשר כמובן יותר. ורצוי גם בלילה, לפחות פעם אחת, בין חצות לבוקר, כדי לא להעביר לילה שלם בלי גרוי לשד והוצאה של חלב. כרגע מה שחשוב זה ייצור החלב, ההנקה תבוא אח"כ כשיהיה חלב.

יש לה אפשרות להזמין הביתה יועצת הנקה, אפילו בלי התינוק? שתסביר לה את המצב, היועצת תוכל לעזור לה להשיג משאבה חזקה גם הביתה (אפשר מיד שרה עם מכתב מהיועצת, או לשכור בפרטי) ותסביר לה איך לשאוב, ותוכל ללוות אותה אח"כ כשהתינוק יחזור הביתה עם מעבר להנקה ישירה. יש כל מיני טריקים עם תינוקות שקשה להם להתחבר, ולא תמיד פשוט לעשות את זה בבית החולים, או כשהתינוק כל כך קטן, ומבנה השד שלה לפי מה שאת מתארת לא תמיד "פשוט לתפעול".

והכי חשוב, תמיכה! תני לה המון חיבוקים ותמיכה ואהבה. היא צריכה את זה לא פחות מאשר את החלב.

תודה רבה רוני! מה הכמות הרצויה בכל שאיבה? רק כדי לקבל פרופורציות...

אין כמות רצויה. בינתיים, שתשאב גם אם לא יוצא כלום או רק טיפות. אם היא מצליחה לסחוט עם היד קצת קולוסטרום לכפית, שתתן לתינוק את זה (ככה, עם הכפית). ושתשמח על כל טיפת חלב שיוצאת לה בלי לנסות לשים לעצמה מטרות בכמויות. מבחינת זמני שאיבה - 10-15 דקות לכל צד, או אם יש לה אפשרות אז דו צדדי (ואז גם הזמנית מתקצרים בחצי). זה בינתיים, עד שהיא מקבלת עזרה יותר אישית וצמודה.

תודה רבה!!
קיבלתי כרגע שיחת טלפון שהתחיל לצאת חלב
עוד אין לי פרטים מעבר לזה, אבל כרגע זה מה שחשוב...

לי זה נשמע כמו בלבול בין החלב האמיתי שמגיע רק אחרי יומיים בערך לבין טיפות הקולסטרום שיש בהתחלה. אני עם כל ילדיי ניסיתי לשאוב בגלל ענייני צהבת ולכאורה לא יצא כלום אבל ביום השלישי הגיע הגודש המטורף... יש מקצועניות כאן שידעו להסביר הכל טוב ממני...

אשמח להתייעץ עם המומחיות עבור חברה שילדה אתמול:
התינוק (בן 36 שעות) ישן טוב כבר שלוש שעות, היועצות הנקה בבי"ח ממליצות להעיר להנקה, האם זה נכון?
תודה רבה

מוסיפה פרטים ששכחתי: נולד מעל שלושה וחצי קילו בלידה טבעית.

מעל שלושה וחצי קילו לא הייתי מעירה להנקה, אבל הייתי עוקבת. מוודאת שלא נותנים לו בקבוק, למשל. רואה שההנקה מתנהלת טוב. קקי, פיפי.

תודה רבה בשמת.
בינתיים יש לו קצת צהבת. עוקבות.

במקרה של צהבת, דווקא כן מומלץ להעיר להנקה, ולהניק כמה שיותר. הצהבת יוצאת עם הקקי (-: אז כמה שיותר הנקה, ככה יותר חלב, ככה יותר קקי (-:
הצהבת בימים הראשונים אחרי הלידה נקראת "צהבת אי-הנקה" כי היא בגלל מספר קטן מדי של הנקות (שנגרם לרוב כתוצאה מהפרדה בין האם לתינוק)

מה שמראה שהיו חסרים הרבה פרטים בשאלה שלך, פרטים חשובים, שאילו היינו מדברות הייתי שואלת:

• האם הפרידו אותך מהתינוק והוא נמצא בתינוקיה, ככה שאת לא יכולה לראות את הסימנים שהוא עושה כשהוא כבר רוצה לינוק ומודיעים לך רק אחרי שצרח את נשמתו?
• האם יש סכנה שנתנו לו בקבוק, כך שנדמה שהוא לא רוצה לינוק אבל בעצם זו טעות?
• האם עשו לו בדיקות שגרמו לזה שהוא ב-shut down ואם הוא יהיה צמוד אלייך הוא כן יבקש לינוק לעתים קרובות?
• האם קיבלת אפידורל בלידה, ולכן הוא בעצם ישנוני/מסומם (השפעת האפידורל על התינוק ועל ההנקה יכולה להמשך עד כחודש אחרי הלידה) ולכן חשוב להעיר אותו כי הוא לא יתעורר מספיק להנקות באופן טבעי?
• האם יש רמז לצהבת? (סימן שלא הוציא עדיין מספיק בילירובין מהגוף והבילירובין יוצא בקקי)
• נקודה אחרונה (אך לא ממצה, יש עוד גורמים רלבנטיים שאני לא זוכרת כרגע): האם יש חשש לסכרת אצלך או שהיתה סכרת הריון ברמה כלשהי? גם מצב של סכרת אצל האם עלול לגרום לישנוניות של התינוק (וכן לתינוק שנולד גדול יחסית) וגם זה, לא קשור לצורך שלו לינוק אלא ישנוניות מסיבות לא כל כך טובות.

ועוד דברים שאולי יועצת ההנקה בבית החולים כן ידעה וכן ראתה, וזו היתה הסיבה שהמליצה לך להעיר להנקות.

המון תודה, בשמת, אכתוב עוד אם יהיה צורך. אבל עכשיו הדברים ברורים יותר!

הצהבת בימים הראשונים אחרי הלידה נקראת "צהבת אי-הנקה" כי היא בגלל מספר קטן מדי של הנקות (שנגרם לרוב כתוצאה מהפרדה בין האם לתינוק)
בשמת, זה לא קצת מוגזם לומר? לתינוק שלי היתה צהבת במשך כמה ימים למרות שהוא היה מחובר אלי החל מ- 14 דקות אחרי הלידה ועד בכלל. היו לו מינימום התערבויות, רק סאקשן וטיפה חמצן כי היה לו מקוניום בתעלת הלידה ואפגר ראשוני נמוך.סביבה תומכת מאוד (מיילדת שמלמדת אותך להניק בשכיבה! בלילה הראשון!), מיטה משותפת, אמא שופעת וכו'. התחיל לינוק תוך שעתיים מהלידה, כל שעתיים-בערך, כמה שרק רצה.
כך שקשה לי לקרוא לצהבת שלו "צהבת אי הנקה". ובכל זאת היא היתה שם.

גם התינוקת שלי הייתה איתי כל הזמן מרגע הלידה וינקה כמה שרצתה ובכל זאת קיבלה צהבת. לא חמורה אבל עדיין.

גם לשלי הייתה לידה מושלמת, ינקה כשעוד היתה מחוברת אלי בחבל התבור כאילו שינקה כל חייה ובכל זאת הייתה צהבהבה (לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה ממש צהבת, לא היינו בבי"ח, אבל היא בהחלט הייתה צהובה. כך אמרה לנו גם המיילדת).

בשמת, זה לא קצת מוגזם לומר?
לא, ממש לא.
אבל זה לא הסוג היחיד של צהבת שיש. זה רק הסוג שהדרך הטובה ביותר לטפל בו כדי שיעבור במהירות היא - עוד ועוד הנקה.
מה שכן, מקוניום בזמן הלידה ואפגר נמוך זה סוג של סיבוך רפואי בלידה, מאוד הגיוני שבמקרה הספציפי של התינוק שלך הצהבת היתה קשורה לסיבוך.
אבל כמובן יש גם צהבת שנגרמת מחוסר התאמה בסוג הדם (זה סוג אחר של צהבת שמופיעה כבר בלידה ואיננה קשורה להנקה אלא לחוסר התאמה בין דם האם לדם היילוד ושכחתי מה הטיפול בה, לדעתי הזרקת חומר כלשהו).
יש צהבת אחרת, מתונה שאינה דורשת שום התערבות ויכולה להמשך כמה חודשים, שאיננה "צהבת אי הנקה" אלא משהו אחר, זה היה לתינוקת שלי. לדעתי קוראים לסוג השלישי "צהבת חלב אם" אבל לא בטוחה. זו צהבת לא בעייתית ולא צריך לעשות איתה כלום. אבל היא נוטה להופיע זמן מה אחרי הלידה ולא מייד.

לסיכום:
יש כמה סוגי צהבת יילודים.
לכל אחד מהם טיפול אחר.
צהבת עדינה/מתונה אינה בעייתית כלל ודורשת רק מעקב. החשש הוא מצהבת בערכים גבוהים. ולכן, אם יש צהבת בימים הראשונים שאחרי הלידה שאיננה נגרמת מבעיית סוג הדם, חשוב להניק כמה שיותר אבל גם לבדוק שאכן מגיע מספיק חלב לתינוק, שהוא אכן יונק ביעילות ועושה הרבה קקי ופיפי. ושאין בעיה רפואית שמפריעה לפינוי הבילירובין מהדם.