[po]דף בית אישי[/po]
[po]דף מוצנע[/po]
גם אני חושבת ש [po]אתר באופן טבעי שווה תשלום[/po] ומשלמת כול אוגוסט

[b]כרגע לא מתקיימים אצלנו מפגשים. עם חידושם תצא הודעה[/b]
לפרטים נוספים "מייל שלי" [email protected]

סיפורי לידה שכתבתי:
[po]''פשוט רוצה'' סיפור הלידה של אביב[/po]
[po]התגלות סיפור הפיכתי לאם[/po]



[spoiler=התלבטות אדלר]
[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2009-11-04T15:22:52):
[b]התלבטות[/b] מבקשת ומזמינה עצות, רעיונות, שיתופים, שיקופים וכו',
ההתלבטות הינה בנוגע לפן החברתי של חיינו ובעיקר של בנותי. אנו גרים בשכירות מזה שנתיים בכפר במרכז הארץ, עתיר בילדים ובמסגרות חינוכיות. עם זאת אנחנו די מבודדים חברתית. מצליחים אחר הצהריים לפגוש ילדים לא קבועים בגן השעשועים, לא יותר מזה. השנה החלטתי באופן מודע לנסות ולהתערות בקהילה המקומית מתוך הבנה שהמפגשים אליהם אנחנו נוסעות בבקרים לא מספקים מענה של חברות אחד על אחד. נרשמנו למנוי הצגות לקטנים (7 הצגות שנתיות) ורשמתי את בתי לחוג ריקוד מקומי וחשבתי שכך אוכל להכיר אמהות נוספות, והיא ילדות בנות גילה. אני די ביישנית ולא נדחפת בסיטואציות חברתיות אבל גם כשאני מאוד משתדלת עיקר השיחות הוא סביב הגנים, גננות, מתנות ימי הולדת ו/או שיפוצי הבית. מאוד דחוס ואינטנסיבי. כולן מכירות את כולן כי מגיעות מאותו הגן. הצלחתי להתחבר בקטנה עם אחת האמהות והיא הזמינה אותי לקבוצת הורים של אדלר שהתחילה. הגעתי למפגש, שני מתוך 15 מפגשים. ההתלבטות היא האם להמשיך בקורס.
המטרה שלי היא ליצור קשרים חברתיים, להחכים ולקבל טיפ או שניים בנוגע להתנהלות מול הבנות.
הקשיים שהתעוררו היו גם אל מול ה"שיטה" שמנוגדת לחלק מעקרונותי. אני מרגישה לעיתים שזו מעין מכבסת מילים שנותנת להורים להרגיש טוב יותר עם מה שעושים. לדוג' תיאום ציפיות=תיווך המציאות, כלומר הסבר מה הולך להיות בלבד, לא חייב לכלול דיאלוג או מ"מ כלשהו. אני מבינה שזה עדיף על כלום אבל בכול זאת על הרצף, זו נקודה נמוכה עבורי לשאוף אליה, וזה לא שאני מחזיקה מעצמי טובה יותר, פשוט יש לי שאיפות אחרות. כול הדוגמאות נסובות כמובן על הסרוב ללכת לגן בבוקר, סרוב להכין שיעורים, צורך להעמיד את הילדים במקום כדי שלא יטפסו עליך וכו'
המנחה לא הציגה אותי, לא אפשרה לי להציג את עצמי ולא התעניינה בעצמה, בזמן הרב שעמד לרשותנו לפני תחילת המפגש, ב"רקע" שלי ובי בכלל. היא גם לא ציינה שהיה מפגש נוסף, מפגש מבוא, כלומר שאני הגעתי למפגש השלישי של הקבוצה ולא השני.
הבנות האחרות בקבוצה מחוברות מאוד אחת לשנייה עוד ממקודם גם כשנשארתי אחרי המפגש, בנסיון להתערות, אני מרגישה שהצוהר חסום, נושאי השיחה לא רלבנטיים וגם אין שום נכונות מצידן. הרגשתי שקופה עד שהלכתי.
מרבית הבנות מעשנות, גם במהלך המפגש עצמו.
המפגש מאפשר לי בכול זאת התאווררות כלשהי מן השגרה.
אז למה בכול זאת להתלבט? מעין תובנה פנימית שעלי למצוא את הדרך להשתלב ולהתחבר עם הסובבים אותנו, גם כשאנחנו שונים באופן מהותי. כרגע אין באפשרותנו להעתיק את מקום מגורנו. אני צריכה לפלס את הדרך ואז אני מאמינה גם בנותי יצליחו להתחבר. השאלה היא האם זה המקום לעשות זאת, או להסתפק לדוג' בשיחות המתנה של החוג או בגן השעשועים היות והאמונות בנושאי החינוך הן מאוד מאוד שונות.
אשמח לשמוע אם ואיך נוצרו קשרים במקום המגורים עם אנשים וילדים המבקרים במסגרות חינוכיות.
מנסיונם של כאלו שעברו סדנת הורים וכו. תודה @}

[b][po]אביטל צ[/po][/b] (2009-11-04T15:52:46):
שאלות:
באיזה גילאים הבנות ?
האם המצב החברתי מפריע להן, או לך ?
האם יש אפשרות למפגשים עם ילדים שפגשתם במפגשי הבוקר ? (הכוונה מחוץ למפגשים)

נשמע שהקורס לא ממש מתאים לך, הן מבחינת התוכן וההנחיה, והן מהבחינה החברתית.

תראי, אני לא בחינוך בייתי, אבל מכירה היטב את הקושי שתיארת.
הן מבחינה האישית של ביישנות, והן מהבחינה של תחושה שאני שונה מהסביבה ולא מוצאת מכנה משותף.

אישית בחרתי לעבור לאזור שיש בו יותר סיכוי למצוא אנשים דומים לי,
והבת שלי נמצאת במסגרת שאני מאמינה בדרך שלה, ורוב ההורים הם גם כאלה.
כך שגם אם עדיין לא מצאתי חברות נפש, הבת שלי מצאה חברות, ואני מרגישה מספיק בנוח עם המשפחות באותה מסגרת.

פעם בשבוע הבת שלי הולכת לחוג ריקוד,
ואני יושבת ומקשיבה לשיחות ויודעת שאין לי על מה לדבר עם רוב האמהות.
היום אני בסדר עם סיטואציה כזו. פעם זה היה לי יותר קשה.

איך זה תופס [b]אותך[/b] ? מה זה עושה [b]לך[/b] ? איפה זה נוגע [b]בך[/b] ?
מעבר לעניין של "מענה חברתי לצרכי הילדות"

לדעתי, גם אם אין לכם אפשרות לעבור, כדאי לנסות למצוא אנשים בראש דומה.
גם מדובר בנסיעה מחוץ ליישוב.

[b][po]ציל צול[/po][/b] (2009-11-04T17:12:02):
אהלן לך, קודם כל השתתפות עמוקה בתחושה שלך. אנחנו במצב דומה. שני ילדים שישנים המון בצהריים בשעה שכל חבריהם (הגדול בגן והשני עוד בבית) נשארים במסגרות עד ארבע ואחר כך הולכים לשחק ביחד באיזו גינה או בית. גם אצלנו אני מרגישה שאולי חסרים קשרים חברתיים משמעותיים יותר ולא מצליחה ליצור אותם עקב סיבות דומות מאוד לשלך.
הנה השני גרוש שלי שנוגעים לי אבל אולי ידברו גם אליך. כשאני מביטה בחיים שלי, גם בעבר וגם בהווה, אני רואה שאני עצמי בכלל לא טיפוס של קשרים חברתיים כאלה. בתקופת הילדות והנערות בכלל לא היו לי חברות כאלה טובות אלא חברויות כאלה שניתן לפרום בקלות. רק בגיל מאוד מאוחר החלו להיווצר חברויות בעלות משמעות אמיתית ועמוקה על רקע התגבשות הזהות שלי עצמי. מה שאני מנסה לומר זה שכמו בהרבה תחומים אחרים, אין סיבה אמיתית לצפות מהילדים שיהיו שונים מאיתנו. הם רואים את הדוגמה האישית שלנו, מריחים מה בעינינו חשוב ומה פחות ונוהגים הרבה פעמים בהתאם (עד גיל מסוים). במקום שבו את עושה משהו כי נראה לך שהוא חשוב אבל את עצמך בכלל לא מתחברת אליו גם הילדות ירגישו את זה. אולי כדאי לשאול מה בעצם לא מוצלח במפגשים אקראיים עם ילדים ולמה לדעתנו ילדים בגיל מסוים זקוקים לחבר או חברה טובים שהם יהיו קשורים אליהם. באופן אישי אני לא מרגישה שלילדים שלי זה באמת זה חסר אלא שאני חושבת משום מה שזה חשוב ולא לגמרי מצליחה להסביר לעצמי למה.
אולי יש כאן כמה שאלות בסיסיות שכדאי לך לענות עליהן לפני שאת נוקטת בפעולה כי בין השורות שלך זה נשמע כמו מהלך מהוסס. אולי אם תהיינה לך תשובות טובות כלפי עצמך, באשר לעצמך ובאשר לבנותייך, הבחירות שלך תהיינה פחות מהוססות וזה יעביר את המסר גם הלאה.
ולגבי המפגשים של אדלר - לא הייתי נשארת שם שנייה. את מתארת תחושה מאוד לא טובה משם ואני לא רואה סיבה להמשיך בזה. מלכתחילה זה היה אמור לשרת צורך שלא לגמרי קשור לעצם המפגש ולא נשמע שאת נהנית ומפיקה מזה משהו. להפך. נשמע שם עלבון, תחושה של שקיפות. מי צריך ללכת למפגש כזה?
שיהיה לך רק טוב החלטות שלך. עוררת אצלי שוב את הרצון לחשוב על הדברים האלה...

[b][po]ב עילום[/po][/b] (2009-11-04T17:26:00):
אני הייתי בודקת בראש ובראשונה:
האם כשאני חושבת על הפגישה הבאה , בא לי ללכת או בכלל לא.
זה בעיני הכי חשוב.
כל השאר מגיע כבר מאזור ה" צריך" , "חשוב" "כדאי"
או מאזור דומה אבל הפוך "זה נוגד את השקפותי ..." וכד'
אם ממש לא בא לך- אל תלכי .
אם כן בא לך- תלכי.
תחושת הבטן קשורה להרבה רבדים , הרבה מעבר למה שניתן להבחין לפעמים.

[u]אני די ביישנית ולא נדחפת בסיטואציות חברתיות[/u]
מזדהה מאד.


[b][po]עינ התכלת[/po][/b] (2009-11-04T18:12:14):
תשמעי, אני יכולה לחלק איתך מנסיוני להתערות בחברה איטלקית שמרנית כמעט בלי שפה. שזה פשוט לוקח זמן וסבלנות
באיזשהו שלב (כנראה כבר מרוב יאוש) הלכתי על התאוריה שאנרגיה לא הולכת לאיבוד. כלומר, ניסיתי וניסיתי וניסיתי בכל מיני מסגרות עם כל מיני אמהות
היו קטעים שהתיחסתי לזה גם בתור עבודה, כמו משהו שאולי לא הכי בא לי לעשות, אבל אני עושה בכל זאת
והמסקנה שלי היא, שליצור קשרים לוקח זמן. המון פגישות שיש בהן אי נוחות ומתח יוצרות בסופו של דבר קשר יותר משוחרר. זה לא קל להתחבר. לקחת על עצמך משימה לא פשוטה. משימה של שינוי עצמי. ועכשיו מתוך השינוי הזה שלקחת על עצמך גם המציאות שלך צריכה להשתנות ,אבל זה לא יקרה ביום אחד.
המון נסיונות במקום אחד שלא יעלו יפה ולא יביאו ליצירת קשר, יכולים להיות הפתח לאיזה פגישה מקרית בסופר, עם מישהי שתשאר חברה לכל החיים.
שוב, במקרה האישי שלי, כשהדברים התחילו להשתנות, זה לא היה בזרזיף אלה בזרם שוטף שבוקשי עמדתי בו מבחינה חברתית. והיה נפלא אבל גם קשה.
טוב, בירברתי. לא יודעת עם יצאתי מובנת או לא. בכל אופן מקווה שזה עוזר.

[b][po]משפחת אושר[/po][/b] (2009-11-04T19:05:44):
אהובה, קודם כל חיבוק (())
אני מאוד מזדהה עם חלק מהדברים שאת כותבת ואכן הרגשתי את רובם בעבר רק שאני לא ממש הצלחתי להתחבר...
מורידה את הכובע בפנייך על הניסיונות. לי קשה עם חלק מהטיפוסים שמסתובבים שם - בעיקר עם הדיאלוגים שלהם עם הילדים שמסתכמים בצעקות ואיומים (אם לא תפסיק להשתולל (בשביל מה באים לגינה אם לא כדי להשתולל P-:) לא תקבל ארטיק/דובונים/מסטיק באורך 2 מטר!!! וכו' וכו').
כל כך הרבה פעמים ישבתי בגינה וקיבלתי פרצופים חמוצים על מי שאני ומה שאני עושה - מנשא, הנקה, אוכל אורגני שׂמו שמיים! שלא לדבר על מה שקורה שענבר מוריד מכנסיים לעשות פיפי על איזה עץ... למדתי להתעלם מתוך מקום של בטחון, האמונה והאהבה שלי לדרך שלי.
אז נכון שיכול להיות שאני שופטת מהר מדי ועל הדרך מפסידה קשרים מעניינים (גיליתי לאחרונה אמא מתוקה ביותר שאני מצליחה להתחבר אליה אחרי שנתיים שלא העזתי להתקרב, רק בגלל האימהות האחרות שלידה תמיד), אבל מה אני אעשה, אני מעדיפה להקיף את עצמי בסביבה שתתמוך בי ובדרך שלי.
אני יכולה להעיד שהאימהות /חברות מהגן שלנו נעימות לי מאוד. אני מבטיחה מעכשיו לסמס לך כשאני קובעת איתן להיפגש בגינה ואולי שם תצליחי ליצור קשרים, יש לרובן בנות סביב הגיל של הנסיכה הגדולה. הבעיה היא שעכשיו חורף ובלי קשר אנחנו יותר אנשי בית. אחשוב אם אני יכולה לארגן משהו ספונטני...
לגבי אדלר, אכן לא נשמע משהו. לא מכירה את השיטה לעומק אבל ממה ששמעתי לא אהבתי.
אולי בכל זאת ננסה אנחנו להיפגש קצת? אמנם בני הם בנים :-) מאוד בנים :-) אבל אולי יצליחו להתחבר קצת.
זהו בינתיים. אחזור אם יהיו לי עוד תובנות.
בינתיים |L|
את אמיצה בעיני בדרך שלך.

[b][po]בתנועה מתמדת[/po][/b] (2009-11-05T02:22:40):
יקירתי,בזכות הכרותנו הלא וירטואלית את תסלחי לי אם אהיה בוטה, נכון? (בשל השעה קשה לי להתנסח בעדינות...)
תגידי- את בעונש?!?
תאמיני לי שאני מכירה רגשי אשמה של אמהות חנ"ב אבל רבאק.....קצת חמלה על עצמך!
אני במקומך הייתי עוזבת את החוג הורים המעושן והבלתי ידידותי הזה- אתמול. (לא כ"כ בגלל התאוריה האדלריאנית אלא בגלל כל המסביב)
במקומך הייתי ממשיכה עם המפגשים הרגילים והחוגים שהתחלתן ועם יציאה לגינות - אני משוכנעת שהכרות עם מישהי נחמדה -תגיע בזמן המתאים.
אל תשכחי שגם הגדולה שלך עוד לא ממש גדולה, והיכולת שלה ליצור קשר משמעותי עם ילדים בגינה או בחוג- עדיין מוגבלת.
זה יקח זמן.
על אף הביישנות שלך שאת מצהירה עליה, תראי אם את מסוגלת מדי פעם, בקטנה, לעשות לעצמך תרגיל בהרחבת הגבולות שלך-
להקשיב לשיחות (בלי לנעוץ מבטים (-:) לנסות לקלוט אנשים,
ואם יש מישהי שנראית לך שהיית יכולה לתקשר איתה - מנסה לפתח שיחה קלילה, פעם ועוד פעם, פה משפט, שם מילה. בפעם הבאה את כבר מברכת אותה בשלום עם חיוך כאילו אתן מכירות מאז ומתמיד, ובפעם שאחרי כבר תרגישי נוח להזמין אותם אליכם איזה אחה"צ או להציע שתחליפו טלפונים כדי שהבנות יפגשו.
(אני במקרה, או שלא, עסוקה בדיוק בזה בימים אלו כשאני ממתינה לסיום החוג של ליבי, למרות שההבדל הוא שבגילה היא קודם אומרת לי מי הבנות שהיא מחבבת בחוג ואני במקביל מנסה לזהות את הוריהן ולעשות איתם מינגלינג. האמת שזה פיס אוף קייק כשמתחילים. זה אפילו די נחמד לראות איך הם מתבלבלים לרגע שאני אומרת שאנחנו בחינוך ביתי, כאילו מה זה הדבר הזה ואיך יכול להיות שעומדת מולן אשה שנראית לגמרי נורמלית ואפילו אין לה קרניים...D-:)
טוב, נגמר לי הפוקוס חייבת ללכת לישון.....שולחת לך בינתיים (())

[b][po]בתנועה מתמדת[/po][/b] (2009-11-05T02:36:57):
וחוצמזה לגבי אופציית היציאה שלך להתאווררות - דבר מבורך מבורך מבורך-
אני בטוחה שאם יו פוט יור מיינד טו איט תמצאי עוד מקומות ופעילויות של מבוגרים שאת יכולה לפרגן לעצמך לצאת אליהם להתאוורר, כשהמטרה היא נטו להנות בשביל עצמך, ולא בהכרח כחלק ממשימת הורות נוספת (-:
(ובלי להרגיש שקופה ובלי לחזור הביתה עם בגדים שמסריחים מסיגריות.....)
לילה טוב בוקר טוב@}

[b][po]דניאל של מורן וענבר[/po][/b] (2009-11-05T17:52:51):
קודם כל, לגבי המושב שלכם, אני יודעת שלפחות פעם בשבוע יש אחה"צ מפגש במועדון עם משחקים ופעילויות שונות, שווה לבדוק, אולי בספריה יש שעת סיפור.
אצלנו אם אנחנו בבית בבוקר ויוצאים לדשא יש איזה גן שבדיוק יצא לטיול בוקר, והילדים קצת נפגשים ומתחילים להכיר את הפרצופים.
אחה"צ אנחנו הרבההה בחוץ, לפעמים ענבר משחק עם הילדים ולפעמים סתם צופה אבל אני דואגת שהוא לא יהיה זר. יש שם ילד שהוא יותר מתחבר אליו והם כבר נפגשו כמה פעמים בבית, אצלנו או אצלם, הילדים בעצמם ביקשו, ככה שלא הייתי צריכה להתערב ולהתחנן לאמא שתכניס אותנו ללו"ז שלהם.

לגבי אדלר, אני לא מאוד מתחברת לשיטה אבל אני יודעת שהגורו (מיכל דליות) דווקא מאוד מחבבת חינוך ביתי..
אבל איך שתארת אני לא הייתי ממשיכה להגיע למפגשים...

שיהיה בהצלחה, אנחנו כ"כ קרובות, אם הייתה לי בת... :-)

[b][po]ציל צול[/po][/b] (2009-11-05T18:34:50):
מעניין. אולי לא הובנתי נכון. גם אצלנו חברים קרובים ומועטים. אומנם לא מהילדות אלא מתקופות מאוחרות יותר אבל בהחלט מצב דומה. אני חושבת שגם לא לגמרי הבנתי מדברייך שגם אתם, המבוגרים, נטולי רשת חברתית.
דווקא חשוב מה שאת אומרת על בתך ושוב אני חושבת על עצמי (סליחה). גם אני בילדות הייתי מאוד חברותית. אולי נכון יותר לומר מאוד חברתית. גם הילדים שלי כאלה. אני לא בטוחה שהקפיצה מחברתיות לחברה קרובה היא הכרחית. שוב, זה רק חומר למחשבה. יכול מאוד להיות שכאשר חסרים קרובים ומשפחה מורחבת זה באמת יותר חשוב. יכול להיות שבאמת הכי קל לשדר מסר של הכל אפשרי ולחכות לראות מה תבקש הילדה ומתי. העניין הוא שלא היה נשמע שזה מה שאת עושה. היה נשמע שאת חושבת שזה חשוב ולכן פועלת בנידון למרות שהילדה לא לגמרי העלתה את הצורך הספציפי הזה.
אין ספק שהעניינים האלה יכולים להיות קצת סבוכים. שיהיה לכם בהצלחה עם הילדה אבל גם עם עצמכם. תמיד חשבתי שמוטב, אם אפשר, שהמבוגרים יטפלו קודם בצרכים שלהם והילדים יקבלו מזה מסר דומה. והנה, תוך כדי כתיבה הבנתי שזה כנראה בדיוק מה שאת עושה... כלומר, מנסה להתמודד עם שלך בטרם התעסקות עם הצרכים של הילדה. אה... הבנתי.... אני מקווה.
בכל אופן, שוב בהצלחה. ולמרות שאנחנו בכלל לא מכירות, חיבוק מרחוק.

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2009-11-05T19:17:24):
תודה ענקית לכול המגיבות @}. הרבה חומר למחשבה. התחלתי לחשוב באמת על כל הנושא. האם חסרים לנו חברים, מה זה חברות בכלל. באופן יחסי, אנחנו בהורות מאוחרת, והבנות שלנו קטנות ביחס לילדים של החברים. במקביל לכך, לחברינו המסגרות ה"חינוכיות" מספקות גם רשת חברתית, יוצאים לחופשות וטיולים ביחד וכו'. זה הרבה יותר נוח כשהילדים חברים ומעסיקים אחד את השני. עם קבוצת חברים אחרת לא נפגשים כי אנחנו היחידים שאין להם ג'יפ והם יוצאים לטיולי שטח. גם התרחקנו גיאוגרפית. העובדה שאין לנו טלויזיה גם מרחיקה אורחים פוטנציאליים. לי מספיק קשר טלפוני ושיחה מזדמנת. אני יודעת שבתור ילדה היו לי יותר אפשרויות. גם אני חברת ילדות טובה הכרתי בבית הספר בכיתה א', חבר אחר בתיכון וחברת נפש שלצערי איננה איתנו גרה בשכנות אלי. חשבתי שגם כך בתי מתמודדת עם העובדה שכולן בגן. אפילו כשהמורה לריקוד מספרת שכולן הכירו את הסיפור מהגן, ואני לא יודעת כמה מקום יש לזה בחוג, בהערות קטנות, אם הן מדברות ביניהן. עצם זה שהן מכירות כולן והיא מהצד. כרגע לא מפריע לה, בכול אופן היא לא מתמללת את הצורך בצורה ברורה. מהכרות איתה אני רואה שלפעמים היא אולי רוצה אבל מתביישת. נחכה לראות ואז נתפתח בהקדם. האם אורח החיים הזה מחייב בדידות או פחות קשרים חברתיים? האינטנסיביות הזו אינה מנת חלקנו, אני מרגישה לפעמים שלמרות הנסיעות בין המפגשים וההתרוצצות, והתשישות בסוף היום אנחנו חיים בהילוך נמוך יותר, רגוע יותר, ולא הייתי רוצה את כול ההמולה הזו בחיי באופן קבוע, האם גם אחרים חוו התרחקות? הרי למעט אמא אחת או שתיים, אני בכלל לא מעוניינת בהם כחברות, למה זה מציק לי בכלל...
אוףףףףףףףףףףףףף

[b][po]ציל צול[/po][/b] (2009-11-05T20:02:47):
חלוקית, למה את מתכוונת בשאלה
[u]האם גם אחרים חוו התרחקות?[/u]
בעקבות מה? וגם, ביחס למה? את מתכוונת לאמהות או למעבר שלכם לישוב אחר?

[b][po]ציל צול[/po][/b] (2009-11-05T20:15:38):
אופס. קראתי אותך שוב ואני חושבת שהבנתי איפה פספסתי אותך. בחינוך הביתי. אולי בגלל שאנחנו לא בחינוך ביתי לא שמתי לב שזו פואנטה רצינית אצלך. סליחה על חוסר תשומת הלב.
בהינתן זאת, אין לי הרבה מה לתרום. רק לאחל בהצלחה במציאת פתרונות טובים או בהמתנה לבאות שלפעמים טומנת בחובה את הפתרונות הטובים ללא כל מאמץ.

[b][po]נבט חיטה[/po][/b] (2009-11-05T21:57:56):
הי, באתי רק לתת חיבוק. לומר שאני מאוד מזדהה עם מה שכתבת.
חוץ מהקטע של החינוך הביתי. אצלי הילדים בגן ובפעוטון. אבל לגבי הקטע החברתי והביישנות. כמוני כמוך.
אנחנו חדשים בישוב ורק עם אמא אחת (משפחה שהגיעה יחד איתנו) באמת באמת התחברתי ממש...
לא מוצאת וגם לא ממש מנסה למצוא את עצמי בין קהילת האימהות. יש בינהן חמודות מאוד שמתעניינות בשלומנו ובשלום הילדים אבל אין מעבר לזה... טוב נו, אני לא טיפוס חברותי במיוחד. אולי ביישנית במיוחד. זה כן.
מעולם לא עלה ויעלה בדעתי להגיע לחוגי הורות בשיטת אדלר. בטח שלא בסביבה מעשנת (-: גם אנחנו היחידים בישוב בלי ג'יפ נוצץ. כלומר אני האמא היחידה שמגיעה עם רכב שנת 93 או עם אופניים לאסוף את ילדיה. אבוי לבושה D-:
חוצמזה שוב פעם חיבוק. (()) הכתיבה שלך נוגעת.

[b][po]ציל צול[/po][/b] (2009-11-06T08:30:43):
או קי. אני בהחלט מבינה עכשיו יותר טוב. אני גם מבינה את הקושי שביצירת קשרים חדשים בצורה הזו. אני רואה את עצמי. עושה רושם שאני חיה חיים קצת דומים לשלך בכל מיני מובנים. אצלנו הגדול הלך לגן בגיל שלוש לקול אנחות הרווחה של הרבה "מרימי גבות" והשני עודו בבית. החברות משכבר הימים מכבדות ומבינות ואמהות חדשות שאני פוגשת יכולות לגלות עניין בחיים בלי חיתולים טלוויזיה וממתקים וכו' אבל זה תמיד נשאר ברמת הקוריוז בשיחת גינה ולא מתפתח מעבר לכך. גם עם אמהות בגן לא ממש יצרנו קשרים שהם מעבר למה שקראת "שיחת המתנה". אז אולי יש לי תשובה לשאלתך - כן, גם אנחנו חווים סוג של ריחוק ואולי אנחנו מרגישים את זה פחות בגלל שחלק מהקשרים הישנים נשמרו, בעיקר בטלפון וגם במפגשים מתי שאפשר.
אין לי הרבה מה להוסיף חוץ מאמפטיה. הרבה.

[b][po]שרון ס[/po][/b] (2009-11-06T10:37:52):
היי חלוקית,
אני מבינה את הדאגה ואת התסכול שלך, כאשר במפגש חינוך ביתי הבנות שלך אינן מעורבות ואינן יוצרות חברויות, ובמיוחד ה"גדולה". יכול להיות שלוקח לה יותר זמן להרגיש נוח ולהתחיל להתערב בחבורה?
אצלנו בקבוצה היו ילדים ש [b]חודשים[/b] הגיעו למפגשים רק כדי לבקש מהאמא להקריא להם סיפור בזמן המפגש, ורק אחרי אותם חודשים התחילו להתקרב לילדים אחרים. היו ילדים שהגיעו קטנים והיו מתוסכלים מחוסר היכולת להשתלב בחברת ה"גדולים", ופתאום הפכו לגדולים ומצאו את הדרך. פעילויות מאורגנות משותפות, כמו סיורים ויצירה וטיול, מאוד עוזרים לילדים להתקרב לילדים שלא רגילים לשחק איתם.
בקיצור, אם את מוצאת קבוצה שנחמד לך איתה, אוליי כדאי לתת זמן לבנות להתנהל בתוכה ולמצוא בה מקום. (אפשר להמליץ על קבוצה נחמדה במיוחד? :-) )

[b][po]עפרה שחר[/po][/b] (2009-11-06T14:50:55):
הייתי בסרט הזה בבצרה ויצאתי באמצע. בואי לפרדס חנה. שבת שלום.

[b][po]שרון ס[/po][/b] (2009-11-06T21:21:31):
היי, באמת לא הבנתי ואוליי לא קראתי מספיק בעיון
אני זוכרת שגם לי היה מאוד חשוב להכיר נשים בישוב ושלילדים יהיו חברים בישוב, אחר כך הכרתי כמה נשים והילדים הכירו כמה חברים וזה היה ממש לא משמח ודרש התפשרויות מביכות ברמות על, ואז הדברים חזרו לתיקונם כך שכיום לי ולילדים כמעט ואין שום חברים בישוב ואני מאוד מרוצה מזה.

מוסר השכל? אין ממש, אני רק מספרת לך איך היה אצלנו.

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2009-11-07T20:21:56):
מההיכרות בינינו אוכל לרשום:
הגיע הזמן לעבור דירה!!!!!! גם אם לבעל לא נוח יש עוד מקומות בטווח נסיעה זהה, שתהני יותר מבחינה חברתית
תמיד מוזמנות אלינו
נשמח לראותכם ביותר מפגשים
תתמידי במפגשים באזור שלך, ולאט לאט הבנות שלך יצרו את הקשר לבד
תתמידי ללכת לגן שעשועים, תבואי אם 2 בימבות שגם אחרים יוכלו לשחק איתם,ואיתכם או ציוד לחול להתחלק
הבנות יצרו קשר לאט לאט ככל שיגדלו
אין ממה להתבייש, אם הבנות משחקות עם מישהי בגן שעשועים, תיגשי לאמא ותזמיני לאחהצ אצלך או לארוחת ערב
תלכי רק למקומות שאת נהנת מהם, [b]את לא בעונש[/b]!!!!!!!!!!!!!
תמתחי את הגבול שלך, כל פעם תעשי צעד בתקשורת שלא היית מאמינה שאת עושה ולאט לאט יהיה יותר קל, למשל במפגש לגשת לשאול איך קוראים לך, מאיפה אתם, ומשם כבר השיחה זורמת.....
אם את לא מוצאת מפגשים באזורך, מוזמנת להדרים קצת ולראות משהו אחר שאולי כמו באורות תתחילי להגיע בקביעות ואולי אף תהני חברתית
לא פשוטים הם חיה השונה, כל אחד מוצא את הדרך שלו במסלול

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2009-11-07T21:02:40):
עוד משהו שאולי לא תשמחי לקרוא, ואולי אני טועה בגדול
ממה שכתוב פה, נראה שאת לא ביישנית אלא נוטה לנתח כל דבר בראש ובאינטרנט ולכן המעשה יוצא לפועל לאט ומאוחר יותר
האם את אוהבת להיות קורבן בחייך? לא רק בתחום של הילדות או מפגשים? אפשר גם להפסיק???

[b][po]מאמא מאוהבת[/po][/b] (2009-11-08T09:46:59):
אני ממש מקווה שתגיעו מחרתיים אלינו (())

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2009-11-08T13:32:49):
מצטערת שהגזמתי, כנראה נגעתי בכמה נקודות כואבות,
אני מתפלא שלא מחקת אם את חושבת שזה בדף שבאור הזרקורים בחוצות האתר
מבחינתי זה דף אישי ובדרכ רק את נכנסת ואולי עוד מישהו אחד, וכיוון שאת נכנסת לפה אולי כל יום את יכולה למחוק כל מה שלא מתאים לך שיראו
התקשרתי לפני שרשמתי אך לא עניתם

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2009-11-08T13:35:07):
מה שרשמתי זה על סמך מה שכתוב פה למעלה ולא מהיכרות מחוץ לדפים אלו, ישכאלה שיקראו לזה ק....ן וכאלה עונש

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2009-11-08T13:39:23):
כנראה שכדאי ונוח יותר לקבל עיצות/דיעות מאנשים שפחות מכירים או אנונימים, מאשר מאנשים שבאמת אכפת להם ממך
+}

[/spoiler]
[spoiler=תכתובות אישיות]
גם אצלנו, לאמא שלי חשוב שאכין, ולא סלט כמו אחותי או חס וחלילה אקנה בקבוק יין כמו השנייה,
חשוב לה שאתאמץ עבורה,
זה מאפיין את הקשר ביננו,
בפועל, גם אם מגישה לשולחן, זה נבלע בין המוני מאכלים,
ואין בכך שום צורך,
היא גם לא מאפשרת לאף אחד לטעום ודורשת שיאכלו ממה שהיא הכינה...
מאידך היא משתמשת באוכל ככלי לפגוע, לדוג' לא להביא עוגת יומהולדת מסורתית שהיא מכינה עבורי.

היא ניצולת שואה, ואני מודעת לחשיבות של אוכל בחייה, ולצורך שיהיה הרבה, לא חשוב מה ואיכותו, העיקר שיהיה מלא.
מסכימה מאוד עם רוקדת שניתן ללמוד דרך זה על המהות של יחסים, של קשרים, של אהבה.
ממש מרתק.
שמתי לב, שבתי אוהבת לחלוק איתי את האוכל מהצלחת, לשתות אתי מהכוס בתורות, היכולת שלי לחלוק איתה את האוכל, מבטאת עבורה את האהבה שלי, ככה, מההתחלה. אני שמחה בכך. זוכרת שגם אני אהבתי לבקש מאמא שלי, אבל תמיד היה שם משהו קורבני ברקע, האוכל סיפק גם אפשרות למריבות וליבוי סכסוכים במסווה של דאגה, כעס על מי שלא השאיר לאחר, מי שאכל בשוגג יותר מידי וכו',
אני נלחמת בעצמי בהתנייה הזו, שלא להעיר לזוגי, מי שרוצה שיאכל, לכול אחד מגיע להנות, לא לפעול מתוך המחסור, יש בשפע, אם נגמר משהו אחד, תמיד ימצא משהו אחר וכו'.
אחד מזכרונות הילדות הצרובים, הוא שאמא שלי מושיבה אותי בצהריים מול צלחת כבד, שלא יכולתי לשאת, מצמידה את הכיסא לשולחן ומורה לי לא לקום עד שאסיים. בנתיים הולכת לנום את שנת הצהריים, ואני יושבת מול הצלחת, כנועה, לא מסוגלת לאכול אבל גם מפחדת לקום, מחכה שתתעורר ותשחרר אותי.

[list]
[*] במילא בכל משפחה יש דמות שהיא יותר דומיננטית בענייני ארוח ופיטום - אז אולי כדאי לקחת את המושכות בידיים ולהוציא את הבשורה מביתכן דווקא, לארגן ערבים שבהם אמאבא אחיות יבואו אליכן וייתבשמו ממשקאות ויתענגו על מטעמים בשפע גדול עם קופסא לבית מלאה בכל טוב - ואז אז משהו יחלחל מכן החוצה ובחזרה._
[/list]
אצלנו זה לא עובד. הבעיה הרי היא לא קמצנות כוללת, או חוסר יכולת לבשל ולהאכיל, אלא משהו יותר ממוקד וסלקטיבי בקשר עם הבת ובני משפחתה.
בעבור הדודה נמצא העוף ונמצאה הקופסא המתאימה עם השם...
כשאני מזמינה, אם אחיות שלי יגיעו, גם אמי תגיע, וגם אז, היא לא תתענג על שפע האוכל שהכנתי, נהפוך הוא, היא תטעם כזית, תשב בפינה ממורמרת וחמצמצה, קוראים לזה אצלנו בשם קוד "מנורת נאחס", תקפיד על צלחת ריקה, אם יגיע משהו שהיא לא יכולה לעמוד בפניו, היא תנקר קלות או תבקש לטעום מהצלחת שלי, כמו עוד ילדה. בדרך כלל מקפידה לאכול רק דברים שאינם מעשה ידי.

האוכל, כפי שנאמר משקף את היחסים, ומי שאינו מסוגל לתת, לא בהכרח ירצה או יכול לקבל, כשהיחסים לא טובים וטעונים, אוכלים בעיקר קדחת ומרורים (פולנייה אמיתית או לא tongue)

ובנוגע לפעילויות עם הסבים/סבתות, מסכימה עם טרה. גם אצלנו, עד כה, גיל 3, הייתה פעם אחת של הליכה משותפת לברכה ופעמיים גן משחקים ליד הבית. זהו. עם הנכדים האחרים, מדובר בפעילות שבועית קבועה לאורך כל השנה ופעילות ייחודית ומרוכזת בתקופת החופשים. כשהייתה קטנה נהגה למלמל ולתרץ שמחכים בקוצר רוח עד שבכורתי תגדל על מנת לשתף אותה, מאז שהפך לרלבנטי, הפסיקו הציקצוקים. סבא/סבתא מהצד השני, יוזמים ועושים, מטיילים, לוקחים לבריכה וכו', ואין לבנות שום בעיה לקבל את המציאות כפי שהיא, כאשר אני מקבלת אותה flower

נראה לי שדור ההורים שלנו, דור הצנע במקרה הטוב, והשואתי במקרה הפחות טוב, שעבר הגירות, טלטולים וחווה מציאות קשת יום ומנוכרת, פשוט דפוק!
אנחנו דור הביניים שמנסה לנתק את השרשרת ולא להעביר הלאה את מה שספגנו.
צרת רבים חצי נחמה...אשה, תודה לך על פתיחת הדף, הקריאה בו, הפכה את הסבל הייחודי והמיוחד שלי, למשהו שרבות וטובות מתמודדות איתו, מעין סממן תקופתי. יש בכך משהו מקל, וגם מאגר בלתי נדלה של עצות ופתרונות טובים. תודה לך מקרב heart hug

[po]בשם דור ההורים[/po]? ,
ראשית, בעיני, הדף הזה הפך להיות מעין דף תמיכה קולקטיבי,
ואיפה אם לא כאן ניתן יהיה לשחרר קיטור, תסכולים ולבקש עיצה משותפות לגורל,
שנית, כתבתי את מה שכתבתי בקצרנות, מתוך ידיעה שאובן,
תמיד יש יוצאים מן הכלל,
אני מודה כול יום על כך שתלאותיה של אמי נחסכו ממני, ועובדתית הדור שלה, התמודד עם דברים איומים ונוראים,
עם זאת, המציאות שלי והדרישה להתמודד עם הורים שבתור ילדים חוו חוויות קשות וגודלו על ידי הורים שחיו ושרדו מציאות מאוד קשה מאתגרת מאוד אותי בכול אופן.
העובדה שגם לילדי יהיה על מה להתלונן לא קשורה לכך ולא משנה כהוא זה את חוויותי כרגע, זו דרכו של עולם כנראה,
אני משקיעה את מיטב המאמצים על מנת לייצר תקשורת ויחסים אחרים עימם,
אין כזה דבר הורי באופן וגם לא ילדי באופן,
אולי מאפיינים כלליים של העדר קונפורמיות שיכולים להביך או לאיים
כתבתי את מה שכתבתי לנוכח התקבצות המקרים הכול כך דומים בדף הזה, והתמיהה שהתעוררה בי לנוכח שכיחות התופעה,
את מוזמנת להשמיע את הצד שלך flower

אמא שלי חיה בסרט שהיא מפיקה וכוכבת בו, היא רואה את המציאות אחרת בצורה קיצונית ויש לה אינספור הסברים וצידוקים,
רק לסבר את אוזנך, בעקבות הדף הנוכחי ודברים שכתבה לי [po]ב עילום[/po] אזרתי אומץ והתעמתתי איתה על הסרוב שלה לפתוח לי את הדלת כשאני מגיעה אליה,
עמוסה בשתי קטנטנות, תיק וצידנית. היא פשוט לא שומעת את הדפיקות והפעמון, ובאופן קבוע, אני נדרשת להוריד את בתי מידיי, להוריד את התיק, לפשפש ולהוציא את הנייד להתקשר אליה ולבקש שתכניס אותנו. הסברתי לה שזה מאוד קשה ובכלל סיטואציה לא נעימה. היא מתעקשת ללכת לחדר השינה, למרות שהיא יודעת שאנחנו צפויות להגיע ולא לשמוע. הפעם החלטתי לא להבליג, במיוחד לאור זה שהיא לא רוצה להגיע אלינו. כרגע היא פגועה עד עמקי נשמתה מההתנהגות שלי ומכך שהעזתי להתלונן בקול ולומר לה שיותר לא אסכים להתנהגות הזו. אין לי ספק שיש לה צידוק אמיתי ושהיא הצליחה לשכנע את עצמה שהיא צודקת.
דרך אגב, למען הסר ספק, תודה לאל, היא פעלתנית וכוחה במותניה.
לי ברור מדוע הכעס וגם שהוא לא מודע ולא נשלט. עיקר המאמץ שלי הוא לקבל, להכיל, לחמול, לסלוח ולשחרר את תפקיד הילדה המושיעה והמגוננת וזו שאחראית על שלמות גופה ונפשה ואושרה flower

אישה יקרה,
כול כך עצוב לקרוא את מה שאת כותבת hug-sad
את אמיצה ומתמודדת בצורה מעוררת הערכה,
נותנת השראה,
אני ממש מזדהה עם מה שאת כותבת,
עם הצורך לבדוק, אולי משהו השתנה, אולי אצליח לקבל העזרה,
לפעמים אני מתפתה,
שמתי לב שאיכשהו אני יוצרת בדיוק את ההיפך,
אני פונה כשאני באמת זקוקה, ומרגישה שאינני יכולה לבד, תחושת חוסר האונים שלי מתעצמת, ואז אני פונה אל מי שאני יודעת שאיננה יכולה לעזור, במחשבת תם אולי אם הילדה חולה, ובעלי במילואים ואני בהריון ומרגישה משהו רע, אולי זה ידבר אל ליבה ומשהו יזוז, "הדורשנות" הזו המופנית אליה, מייד מעבירה אותה למצב של מגננה, היא משתמשת ב"מוד המתרץ", אני ממש מזהה את טון הדיבור עוד לפני שמתחילה לפרוס לפני את מסכת הסידורים הדחופים שעליה לבצע, (שם קוד: "אני לא יכולה כי מחר יום ראשון ובבוקר זורחת השמש"), ואז תחושת האכזבה שלי גדולה שבעתיים, אני נמצאת בדיוק באותו מקום שבו התחלתי, עם צורך שעלי לתת לו מענה, רק עם הרגשה גרועה יותר מהולה באכזבה קשה. תוך כדי כתיבה אני מבינה שאני צריכה לשחרר את הצורך שלי להתאכזב ממנה. באמת לשחרר את המסכנות לחופשי. למרות העובדה שאנחנו צוחקים על זה בבית, וממציאים שפה מיוחדת משלנו, כנראה שאני לא מצליחה לוותר על הכמיהה הילדית הזו.
הרי בסופו של יום אני (וגם את) חזקה, מסוגלת ויכולה, ובאמת מתמודדת, אולי אפילו הודות לאתגרים שהיא מציבה בפני.

עוד לופ היפוכי שאני תקועה בו, אני מסרבת לשחרר את המקום הדואג שרוצה לתת לה, וכך אני בעצם לא מאפשרת לה להזין את "הדמות הרעה" שהיא יצרה לי בעקבות הפיכתי לאמא בעצמי והנטישה שהיא חוותה ממני. חברה שלי טוענת שזה כמו גירושין. בפועל, אני לא הצלחתי באמת לנטוש, גם לא התכוונתי, פשוט השתנו לי סדרי העדיפויות אבל אני עדיין דואגת ורוצה בטובתה. קיצר, ככול שאני רוצה לתת יותר, כך היא דוחה יותר וגם כועסת עלי, ועל זה שאני היא זו שאכפת לה ורוצה לתת ולא לדוג' אחיותי שמקבלות ממנה ומהוות מושא דאגתה. אף אחת מאיתנו לא מרוצה.

איך משחררים???

למזלי, זימנתי לי בן זוג ריפויי שמגיע ממשפחה אחרת לגמרי, עם קודים אחרים ואני מרגישה שהדוגמא הזו לנוכח עיניי ממש מרפאת את המקומות החשוכים, ואני רואה עד כמה הוא "בריא" יותר ממני בנקודות הללו המועדות לפורענות ובהתניות הילדות הצרובות לי כנראה בכונן הקשיח, ואני משתדלת להימנע מהן.

לאשה - נשמע שאת עוברת מהלך מאוד קשה, אבל נראה לי שהאומץ שלך לפתוח אותו ולחטט בו, רק יוביל אותך בסופו של דבר לגדילה, להתעצמות, להבנה ומכאן להתרחקות ובניית עולמך ותיקונך בו. hug ליבי איתך heart

[po]ב עילום[/po] : מכירה את הנושא היכרות אישית.

קודם כל- כשזה קורה ואני במקום שזה כואב לי- זו תחושה מאד מאד מרה, והמון חוסר אונים.

מה עוזר?
קודם כל-לקבל אותם כפי שהם בדיוק.
אחד השורשים הכי עמוקים ועקשנים לסבל זה : ציפיות
לצפות שהאחר יתנהג בצורה מסויימת ולהתאכזב כשהוא לא מתנהג בהתאם לציפיות.

כשה"אחר" זה הורים שמתקמצנים עליך ועל ילדיך, זה מאד כואב.

אז בכל זאת: לקבל אותם כפי שהם. בלי ציפיות.
ככה הם: הורים שעל עצמם מוציאים בלי סוף ומתקמצנים על ילדיהם ונכדיהם.

גם כשהם לא נותנים ארוחת ערב (מכירה... מכירה...) לקבל אותם כפי שהם.
גם כשהם מתקמצנים- לקבל אותם כמו שהם
גם כשהם מבזבזים את הירושה על עצמם..... לקבל אותם כפי שהם......

גיליתי שכשאני מתוסכלת, כועסת, ממורמרת, צווחת עד לב השמים, מספרת לכל חברותיי כמה שזה נורא... זה לא עוזר. זה לא משנה את המצב.
אפילו כשאני מדברת איתם על כך .. זה לא עוזר

לפני שהולכת מביתם מצהירה ברמזים עבים "בואי נאכל בבית" .... זה לא עוזר.

כשאני מקבלת אותם ככאלה... זה מאד עוזר.
למה? כי אין לי ציפיות אז גם אין בעיה.
וסיבה נוספת- אז אני מתפנה לראות מה הדברים הנהדרים שיש ביחסים שלנו ובקשר שלהם עם הנכדים.

אחרי זמן רב של קבלה, משהו קצת השתנה. פתאום יותר נתינה, ולא רק חומרית אבל גם חומרית....
וברור לי שגם אם בפעם הבאה שיארחו אותנו, לא נזכה לארוחת ערב.... זה בסדר גמור.

והבונוס הכי הכי... נוצרה מערכת של אמון הדדי , מה שלא היה מקודם.
כל אחד מכבד את האחר ואת דרך התנהלותו בעולם.

[po]ב עילום[/po],
תודה על דברייך בדף על ההורים.
רציתי לשאול לדעתך,
האם היחס של אמך אלייך השתנה,
אצלי, בנוסף לבעיית נתינה סלקטיבית (=קושי עצום לתת לי ולבני ביתי) קיימת ציפייה אינסופית לקבלה, וצורך שמפונה באופן סלקיטבי כלפי, של אותה ילדה קטנה ואומללה שקיימת בה, ביקורת תמידית, כעס תמידי, היות והציפיות והצרכים הללו בלתי ניתנים למילוי, זהו בור ללא תחתית, שריטה הצרובה בנפש,
כך שגם כאשר אינני מצפה ומקבלת את הקושי/נכות שלה,
עדיין מוצאת את עצמי במצב שלמרות הנתינה שלי והקבלה שלי מצופה ממני ליותר.
מה עושים?
האם את חווית דבר דומה? אם כן, איך התמודדת?

האם היחס של אמך אלייך השתנה,

השתנה לגמרי.

וזה דבר שמשפיע על כל המשפחה כולל על האחים שלי ושאר הנכדים.

המון שנים שכעסתי נורא. מצד אחד שלא נותנים ומצד שני- שמה שלא אעשה או אהיה , אף פעם לא יהיה מספיק טוב עבורם (גם אבי)

אם איחרתי לפגישה משפחתית, אם לא התקשרתי לשאול מה נשמע וכמובן עבירת העבירות:
אם היה לי מצב רוח לא טוב ! tilted
לא חשוב מה- תמיד לא עמדתי בציפיות.

כל כך כעסתי על זה.
מצד אחד- קמצנות, התעלמות, חוסר נתינה, חוסר וחוסר וחוסר מצידם ומצד שני- כל הזמן היו כועסים עלי מסיבה כלשהי.

שנים על שנים הייתי מתוסכלת, ממורמרת ובעיקר כאובה מאד.

למרבה ההפתעה, בד בבד עם תהליך של התחזקות עצמית שלי, ושהתחלתי לקבל אותם כפי שהם- השינוי היה הדדי לגמרי.

ככל ששיחררתי אותם להיות כפי שהם , כך התחילו לשחרר אותי כפי שאני.

אחד המפתחות: לא לצפות שיקבלו אותך כפי שאת
כשאת מקבלת אותם כך: אנשים שלא מסוגלים לקבל אותך כפי שאת.... יורדות הציפיות ובעיקר יורד הכאב.

את מפסיקה להגדיר את עצמך לפי איך שהם חשים או מתנהגים כלפיך
ואז, אם הם עדיין מתנהגים כך: זה פשוט לא משנה יותר.

אני לא 'סולחת' להם על שהם כאלו (זה לא תפקידי)
אני פשוט לא מגדירה את עצמי לפי היחס שלהם.

וכן... היום יש יחסים מאד חמים מאד כנים עם המון אמון.

המצחיק שבהתחלה זה איים קצת על שאר האחים שלי- כי פתאום אני לו זו שכל הזמן מקטרים עליה ודואגים לה... וכועסים עליה, פתאום יש יחסים טובים ..
אבל גם זה התאזן.
בסופו של דבר , כמו שציינתי, זה משפיע על כולם לטובה...

ועוד דבר:
זה תהליך עם עליות ומורדות.
היו ימים שהייתי בטוחה שכבר הכל נהדר וחזרו מתחים רבים וניתוקים...
לאט לאט

עכשיו כמה שנים שזה כך וכבר עברנו יחד כמה מקומות מאד מועדים לפורענות וצלחנו אותם....

המצחיק שכיום אנו מתנהגים די דומה לציפיות שתמיד היו: אני מאד עוזרת להם, מתעניינית, והם עוזרים לי, מתעניינים.. מתקשרים...
אבל זה באמת ממקום אחר לגמרי.

ודבר אחרון:
כדי להיות במקום הזה, הייתי צריכה לבנות עמוד שידרה אישי די חזק משלי.
מי שגדל במשפחה כזו- זו משימה לא פשוטה.

אבל זה אפשרי

תודה על התשובה המפורטת והכנה. סיפקת לי חומר רב למחשבה.
אני מרגישה שעשיתי דרך ארוכה ונתקעתי. אני בלופ. סוג של מילכוד.
ככול שאני מקבלת יותר את המצב ואת אמי, כך היא "נדרשת" להסלים, ולייצר סיטואציות שבהן אני רעה, על מנת לספק את הצורך שלה להיות מסכנה מהתנהלותי.
זה מתיש ומעייף ובעיקר לא נעים. גם אם אני מבינה שזו נכות, ומקבלת את אי העזרה הסלקטיבית, אי ההודייה למרות המאמצים והנתינה שלי, את חוסר ההתעניינות והדרישה הבלתי נגמרת לקבל לעצמה, לספק את צרכיה הרגשיים בעיקר, בפועל, אני רוצה להתרחק. התקרבתי לעצמי. אני רואה את העמדת הפנים, את הפער בין המילים למעשים. אני יודעת שכמה שלא אתאמץ, היא מעמיסה ותעמיס קשיים נוספים, תצפה לעוד ועוד, ותמצא על מה להלין.
אני שואלת את עצמי למה להתאמץ? אני בוחרת לעיתים לוותר.
(לדוג', נמנעת מלעזור, קיבלתי, נמנעת מלבקר באופן קבוע, קיבלתי, מודיעה ברגע האחרון, קיבלתי, דורשת שאגיע אליה בבוקר, קיבלתי, כשמגיעים, מקשה בכול דרך, החל מקושי לחנות בחנייה, אי פתיחת הדלת, מה שמצריך ממני להוציא פלאפון עם שתי קטנטנות להתקשר, לחכות עד שתענה ותפתח, ועד אירוח טעון שיפור בלשון המעטה... ועכשיו דורשת שאגיע אחר הצהריים למרות שהסברתי לה שזה מאוד קשה לי, מבחינת הזמנים וכו', מתריסה שלמקומות אחרים אני נוסעת. הסברתי בעבר את הקושי בזמנים, בביקורים קצרים, באירוח ללא ארוחה, גם אם אני מביאה את האוכל, וכו', מהרגע שהבינה שזה קשה, את זה היא דורשת. אמרתי לה שאני לא יכולה וזהו. סגרתי את העניין, אבל מה עכשיו אני מתחילה לתהות אם נכון נהגתי...)
אני מרגישה שעד שלא יהיה פיצוץ, כמו הורה לילד שבוחן את הגבולות ומנסה לפרוץ אותם, עד שלא תהיה שבירת כלים לא יהיה תיקון. היא תסלים ותנסה שוב ושוב לספק את הצורך הזה, ולשחזר סיטואציות הזויות. אני אחסוך ממך את התגובות הדרמטיות שקיבלתי לנוכח מעשי הנלוזים, שמרביתם כמובן, כלל לא היו במציאות).
היית בשלב כזה? איך נהגת?

אני מקווה שאני לא מקשה עלייך יתר על המידה. אם לא מתאים, את מוזמנת למחוק. תודה בכול אופן flower

חלוקית- קודם כל, בזכות השאלות שלך, אני רואה כמה רחוק הגעתי עם הורי... כך שלא רק שזה בסדר לי אני גם מודה לך happy .

הרבה דברים עלו אצלי למקרא דבריך.

קודם כל- הייתי בשלב כזה. בהחלט.
והיו כמה פיצוצים.
הייתה פעם אחת שצעקתי עליה.
הייתי בטוחה שהשמים יפלו. (אני ממש זוכרת את התחושה)
הכי גרוע: הייתי בטוחה ומשוכנעת שהיא תתפרק וכל זה יהיה כמובן... באשמתי.

כפי שכתבתי למעלה- למי שגדל בבית שבו לא מפתחים אצלו את עמוד השידרה... מאד מאד קשה להתקומם.

ובכן.. היא לא התפרקה.
ואני גיליתי שהשד שפחדתי ממנו לא קיים בכלל.

ככל שאני חושבת על זה: הדרך מאד אישית
מה שנכון לי ולאמי ולאבי, לא בהכרח מתאים לך

ובכל זאת כמה נקודות שבעיני חשובות:

אולי הכי חשוב: לקחת אחריות. מלאה, טוטאלית.
השינוי בקשר שלי עם אמי השתנה באמת כשקלטתי את החלק שלי.
כל עוד הייתי במקום של קורבן- הכל נראה רע, כואב ומייאש מאד.

אפילו אומר משהו שיכול לקומם , אבל לדעתי הוא הכרחי:
לעלות למעלה , לגובה ציפור ולראות את המצב בעיניים אחרות:
הנשמה שלי , הגיעה לכאן עם שיעור כלשהו ואמא שלי היא המורה האידיאלית לשיעור הזה.

כשמביטים כך, והמצב משתנה ממצב של אם שפוגעת מאד בסביבתה (בגלל כמובן הכאב שלה) למצב של התנסות שהנשמה בחרה כדי לצמוח,
נכנסת משמעות לכל המצב הכואב.

בעיני זהו שלב הכרחי כי אחרת אי אפשר באמת לקחת אחריות (ולהינתק מהמקום של הקורבן) ואי אפשר באמת לקבל אותה כפי שהיא ולסלוח.

האחים והאחיות שלי היו תמיד ציניים מאד . 'השטויות הרוחניות' של 'בעילום' היו נושא ללעג שנים רבות...
אבל.. צוחק מי שצוחק אחרון... והיום הם רואים מה קרה ואיך השתנה וגם הקשר איתם נהיה הרבה יותר חם וקרוב.

דבר נוסף והכרחי: לטפח אותך.
כמי שגדל במשפחה שבה לא התאפשר לו להיות מי שהוא (בגלל התפקידים שהיינו צריכות להיות עבור הורינו) אנחנו צריכים בגיל מבוגר ללמוד מי אנו.
מה טוב לי, מה הגבולות שלי, מה אני אוהבת, מה אני לא אוהבת...

זה נעשה בכל מיני דרכים:
לי היה מתאים תמיד: מטפל טוב, תומך ומלווה, ספרים עם השראה , קורסים שונים, נסיעות להודו, לקחת זמן לעצמי (המון זמן)

כשאת מגלה מי את, מגלה את גבולותיך, את כוחך, את מראש מגיעה למערכת היחסים ממקום שונה.
את כבר לא הילדה ש'משתמשים בה' למלא חסכים ותסריטי כאב, את אדם שיודע מי הוא ושיש לו גבולות חזקים.

לפעמים היה צורך בעימותים- אפילו בשביל לראות שהשד אינו כה נורא, אפילו בשביל להרגיש את העוצמה שלי מולה.
אבל זה לא הכרחי.

ודבר נוסף:
כשאת לוקחת אחריות מלאה על עצמך ועל הצד שלך ביחסים, את משחררת את אמך לטפל בעצמה.
את כבר לא אחראית לה, לא תפקידך לדאוג שלא תתפרק. יש מי שדואג לה, כמו שיש מי שדואג לך...

בשורה התחתונה:
הנסיון שלי מלמד שאפשר לשנות מאד יחסים כאלו. זה אפשרי.

ולא.. אין לי מתכון. מלבד לפתוח עוד נקודות התייחסות שמאפשרות לגשת למערכת היחסים ממקומות אחרים.

ועוד אנקדוטה קצת מצחיקה....

לפני שהתעמתתי עם אמי.. יצא לי 'במקרה' להתעמת אחת אחת עם כל מכשפות הקבוץ.
יש בכל קבוץ כמה מכשפות שיש להן מין תפקידי מפתח כאלה שמה שזה אומר: שאת צריכה אותן . והן קמצניות, מרושעות ...

ואיכשהו עם כל אחת התעמתתי.

צעקה אחת, מאד אסרטיווית: אלי לא מתנהגים כך!

והפלא ופלא: הן הפכו להיות מחברותיי הטובות

ואז חברה שלי אמרה לי: אשה כזו , שכולם פוחדים ממנה מאד אוהבת כשמישהו בא ואומר לה: הלו את לא מפלצת. אני לא פוחד ממך...
וזה מוכיח את עצמו. אני מקבלת מהן שירות נהדר והן תמיד מתעניינות לשלומי ולשלום בני משפחתי...

עם אמא זה כמובן יותר מורכב, הרב היותר מורכב. אבל העיקרון די דומה.

כשאת מגיעה לקשר ממקום חזק, את גם מאד עוזרת לה.
(אבל זה בסוף, זו אינה המטרה הראשונית שהיא: לחזק אותך ולקחת אחריות מלאה)

הייתה פעם אחת שצעקתי עליה.
הייתי בטוחה שהשמים יפלו. (אני ממש זוכרת את התחושה)
הכי גרוע: הייתי בטוחה ומשוכנעת שהיא תתפרק וכל זה יהיה כמובן... באשמתי.

תודה לך. עזרת לי לראות מה תוקע אותי. אני מפחדת מן העימות. אני לא מסוגלת לצעוק עליה, להכאיב לה. למרות שאני יודעת שהיא מנצלת את זה, ובאופן פרדוקסלי מוצאת תמיד ממה להיפגע.
אני לא מסוגלת להתנהג כך, במיוחד לא אליה.
אני רואה איך יש בה יראת כבוד אל שאר בני המשפחה שנוהגים בה כך, מתוך זילזול. אני יודעת שהיא מעריכה צורה כזו של תקשורת ובכול זאת לא מסוגלת.

את מרבית שנות חיי העברתי תחת עול שבריריותה, והחשש ממה יקרה, מה תעשה לעצמה אילו... לקחתי על עצמי בתור ילדה, לספק לה מקום של אהבה בטוחה שאינה תלוייה בדבר, שתרגיש חופשי, שתדע שאיתי היא יכולה, בחרתי בזה כול פעם מחדש כשהעדיפה את אחותי על פני וקיפחה אותי, עוד בתור ילדות. סיפרתי לעצמי, שהיא לא צריכה לקנות אותי, איתי היא מרגישה בטוחה, ואני מעדיפה את זה כך. היא מצידה הזינה את בחירתי, ברמיזות עקיפות ואמירות מניפולטיביות שאמורות היו לעורר בי דאגה. קשה לי להשתחרר מזה. ועכשיו, הפרדוקס הוא שעדיין אכפת לי ממנה יותר מאחרים, אני חושבת איך ומה לתת לה, ורוצה לתת לה יותר מאחרים, וגם אוהבת אותה פחות מאחרים, כי הלב שלי פשוט נשחק ונסדק מכול הפגיעות. זה גם מעצבן אותה, כי זה הורס לה את הסיפור הרע שהיא מספרת לעצמה עלי. מצב אבסורדי.
לפעמים אני מצליחה לרגש אותה במחוות קטנות, לעיתים ממש נדירות. ואז היא באמת שמחה ומתרגשת ומודה.
ברגעי השיא, אני מתרחקת, מתנתקת, לוקחת חופש ואז חוזרת לקו האש בכוחות מחודשים.
למדתי בתהליך עד כה לא לייסר את עצמי יותר מידי, למרות שתמיד, ברגע הראשוני בא הפחד המוכר והידוע מן העבר, שאני נדרשת לסלק.
לחכות עד שיגיעו מים עד נפש ואז הכול יתפוצץ,
מה הטעם בלהגיד את הדברים,
זה גם יכול לקחת הרבה זמן, יש לי כוח סבל ועמידות די גבוהים...
בקיצור,
הולכת לחשוב מה לעשות.
תודה שסיפקת לי חומר למחשבה @
נקודה נוספת שגורמת לי להתלבטות היא שהמחשבה והעיסוק בכך מצד אחד מטהרים ומקלים ומצד שני לעיתים אני מרגישה שדולפת ממני אנרגיה, שנפער סדק ממנו יוצאת אנרגיה טובה ונכנסת אנרגיה של כעס. אני לא יודעת להסביר במדוייק, אבל אני מרגישה את זה פיזית קורה. בעודי כועסת אני מצליחה להתבונן ולעשות את הקישור. אז אולי לא טוב לי להתעסק עם זה יותר מידי...
תמיד אני גם מרחמת וחומלת עליה בגלל השואה.
הסתבכתי sad

לעיתים אני מרגישה שדולפת ממני אנרגיה,

זה בדיוק מה שקורה.
יש 'עירבוב' בינך ובינה שמחליש אותך (ומן הסתם גם אותה)

אולי לא טוב לי להתעסק עם זה יותר מידי...

לי מאד עוזרת האמנות. השירה, הנגינה.
למצוא דרך להוציא הכל אבל עם משמעות.

עוזר לי מאד טיולים בטבע.
החיבור עם השפע, האינסוף, השלווה, התחושה החזקה שהחיים פשוט קורים ואני חלק מהם...

אני מאד מאד ממליצה למצוא תחום שמאפשר לגעת בכל מה שמעסיק ,ובד בבד מחבר למשמעות, לרוחניות, ולשמים.

תמיד אני גם מרחמת וחומלת עליה בגלל השואה

מגיע השלב שאין ברירה, חייבים לשחרר אחריות ושליטה.

אם אמא שלך תרצה אי פעם להשתנות, זה לא יהיה קשור אליך.
כמה שתנסי לתת לה כיום, כמה שתנסי לרצות אותה, להגן עליה... זה לעולם לא ימלא את מה שחסר לה.

בינתיים, את באמת מחלישה את עצמך וכאן זה כן באחריותך.

תקבלי בחמלה את חוסר הרצון שלך לשחרר את התפקיד שקיבלת מאמך ואח"כ שחררי אותו.

מה שלי נתן דחיפה עצומה בכך, היה חד הוריות.
כשאת חד הורית, אין לך אנרגיות מיותרות לבזבז ואת לומדת לדאוג לעצמך.
הכוח העצום הזה של: אני חייבת את האנרגיות לעצמי כדי שאוכל לתפקד כאמא.... היה כוח מניע אדיר...

אבל זה אצלי. אני בטוחה שתמצאי דרך למצוא את העוצמה והכוח לשים את עצמך בראש סולם העדיפויות.

אני מאמינה גדולה בכך שכאשר משחררים את התפקידים הישנים, כולם יוצאים נשכרים.
וזה אפשרי.

תודה רבה heart

הכאב אינו בשינוי עצמו, אלא בהתנגדות לשינוי,
עזרת לי לראות כי למרות הכול, עדיין הילדה שבתוכי מתנגדת ומפחדת לשחרר את התפקיד ההוא.

מדהים, איך מדף שנפתח פתאום מבינים שכולנו אחד.

מאיפה את בארץ?

קיבלתי חמה שתלטנית, זה קצת יותר קל כי אין היסטוריה. אבל אחרי שנים של פיצוצים ביני ובין בעלי ויסורים מסוגים שונים למדתי שיטה (באמצעות ימימה ומגירות) המזכירה לי במצבים קשים כי היא רק שליחה שלי "להגדיל את עצמי במקום הזה" זאת אומרת שאם זאת לא היא זה יהיה מישהו אחר במקומה מסמן לי את אותה חולשה. בכל פיצוץ הקשבתי לעצמי ושאלתי מה באמת קורה?
גיליתי למשל בסיטואציה אחת שהיא היתה ממש תוקפנית וחזירה כלפי שהיא משחקת על הרצון שלי להיות "ילדה טובה"
ברגע שהבנתי את זה עשיתי משהו ממש מקומם, בהגדרת הילדה רעה (משהו שטותי כמו לומר אני לא רוצה כי לא בא לי)
היא היתה בשוק - אבל הפסיקה להציק
אני הלכתי משם עם תחושה של חופש כי תמיד אני אדע לזהות את התכונה הזאת שלי לרצות להיות ילדה טובה ולתת לכל העולם לרכב עליי.
+}


[/spoiler]
[spoiler=בריאות]
[b]דלקות בדרכי השתן[/b]
[b][po]שונמי ת[/po][/b] (2007-08-23T11:01:37):
להכין חליטה מצמח עינבי הדוב- כפית במים רותחים לשלוש דקות. לי עזר מאוד. את יכולה להמתיק לה את זה, ואז זה די טעים. וגם- חמוציות. לנשנש/ לשתות מיץ. החלמה מהירה @}
[b]קרנינה[/b] (2007-08-23T12:12:29):
חלוקית נחל
מאוד מרגיע לעשות אמבטיות ישיבה עם מעט טיפות של שמן עץ התה, פשוט לשהות במים כמה דקות ארוכות
[b][po]אמאבא של רמה[/po][/b] (2007-08-23T13:14:56):
מעט מאוד טיפות שמן עץ התה, יכול לשרוף מאוד...
אם יונקת תקחי את 3000 -4000 מ"ג ויטמיןC ביום.
חליטת פטורוזיליה לשתות כמו תה עוזר לנקות את מערכת השתן.
ומצטרפת לשערות התירס שהומלצו.
והעיקר לשתות הרבה הרבה...
תרגישו טוב

[b]טוסיק אדום[/b]
[b][po]נוה ודניאלה[/po][/b] (2007-10-08T08:17:30):
שלום חלוקית....
בקשר לתפוזים- ייתכן ביותר כיוון שהתפוז חומצי ביותר והופך את הקקי גם לכזהכך שהוא שורף בטוסיק.... לנו זה קרה המון עם נוה
תרגישו טוב
[b][po]נילי קו[/po][/b] (2007-10-08T09:17:07):
אהלן חלוקית,
לגבי התפוזים: תופעה מוכרת. הדרים ופרות טרופיים מסוימים עלולים לגרום לשלשולים ולאודם בישבן. כדאי להמנע מהם עד גיל שנה לפחות (אצלנו פסיפלורה זה אסון).
[b][po]ורד לב[/po][/b] (2007-10-08T21:29:34):
אמנם אינני היחידה שבאה לספר... אך אם תרצי גם דיעה מקצועית- אכן פירות הדר הם מזון עם פוטנציאל אלרגני ידוע.
אינני ממליצה עליו לפני גיל שנה כלל לאחר מכן, אם ישנה רגישות, גם כן.
אגב, אם עכשיו יש "עניינים" עם פירות הדר, זה לא אומר בהכרח שיהיו גם בהמשך.
אכן המנעות מהם היא הפתרון הטוב ביותר. אפשר גם לנסות טיפול ב [po]שיטת ipec[/po] לברור עמוק יותר ועזרה בפתרון המצב.

[b]פטרייה[/b]
[b][po]משפחת אושר[/po][/b] (2007-10-21T14:57:34):
ולגבי הפטריה, אולי שמן עץ התה? מדולל, כי הוא חזק.
[b][po]אילה א[/po][/b] (2007-10-21T19:59:31):
באתי לכתוב ששמן עץ התה
אבלזה לא מנסיון רק משמועה
[b][po]טרה רוסה[/po][/b] (2007-10-21T21:20:48):
שמעתי שאכילת דוחן טובה למיגור פטריות תחת הציפורן, אבל צריך להתמיד בזה המון זמן, כמה חודשים (נניח כף דוחן טחון בדייסה או ביוגורט או בסלט כל יום).
[b][po]הפלא ופלא[/po][/b] (2007-10-22T12:06:30):
היי
לגבי הפטריות -
תרופת סבתא מעולה: שתן של תינוק יונק. לא הזרם הראשוני אלא שנייה אחת אחרי שזה מתחיל לזרום.... ולשים על המקום.
לגבי טכניקת ה'תפיסה' - צריך להיות יצירתיים ויותר פשוט עם בן מאשר עם בת.... - יוצא השפריץ ומחכים עם איזה כוס קטנה. תופסים כמה שאפשר ושופכים על האיזור. זה טוב לכל מיני נגעים ובעיות שקשורות בעור.
הבנתי מה'סבתא' שדי חשוב שהתינוק יהיה רק יונק ולא גם אוכל כל מיני דברים. כלומר - PURE
בהצלחה!!!
[b]פטריות על העור[/b]
[b][po]ציל צול[/po][/b] (2008-09-05T21:56:54):
לבן שלנו היה משהו שנשמע ממש זהה למה שאת מתארת. לא נגענו, שמרנו על ניקיון ומקלחות תכופות וזה פשוט נעלם מעצמו. חזר על עצמו אחרי כמה חודשים טובים ושוב נעלם. תרגישו טוב...
[b][po]ר ו ב י נ א[/po][/b] (2008-09-06T01:02:16):
לפטריה העגולה הזאת קוראים Tinea, או Ring worm.
אם תגגלי תוכלי לראות תמונות מהממות שלה :-P
בכל אופן, אם זה זה אז זה מאד מדבק - ומגיע הרבה פעמים מחתולים ומילדים ...
בגן של הבן שלנו היתה ממש מגיפה של זה ובסוף המצאתי תרופת פלאים שפשוט העלימה את הפטריה תוך כמה ימים:
תערובת של חימר ירוק ושמן עץ התה - למרוח הרבה הרבה הרבה כל הזמן ולהשאיר להתייבש באוויר הפתוח.
[b][po]טנא מלא כוכבים[/po][/b] (2008-09-06T10:31:22):
מידע נוסף על הפטריה בדף [po]פטריות חוזרות[/po] או [po]פטריית שמש[/po].
החלמה מלאה ומהירה!
[b][po]בזילי קום[/po][/b] (2008-09-08T15:37:05):
שמן עץ התה. עושה פלאים. נקי, טיפה אחת. כמה פעמים ביום. עזר לי ולבעלי עם פטריה (גם, זיהינו בגלל הצורה העגולה) וגם לנועה (בת קצת פחות משנה) עם פריחה ומלא דברים אחרים. גם אם זו לא פטריה, זה יעצור את האדמומיות וימהר את ההחלמה. עדיף להתחיל את הטיפול כמה שיותר מהר. בהצלחה!
[b][po]יעלי לה[/po][/b] (2008-09-08T17:03:25):
[u]שמן עץ התה[/u]

גם שמן לוונדר
גם סבון של סבתא ג'מילה
גם "סבון" שהוא בעצם "קובבה" עשויה מחופן של קוואקר רטוב
גם למהול במי האמבטיה מרתח של ציפורני חתול (2 כפות על 2 כוסות שרתחו 5 דקות)
(כל זה מניסיון שלנו)
גם הומאופתיה (מניסיון של אחרים)
[b]רוית[/b] (2008-09-08T17:54:28):
ליקו פאודר של שלוס
מעולה עוזר מאוד לפריחות
[b][po]קט קטית[/po][/b] (2008-09-08T20:41:52):
לגירויים בעור ואדמומיות ואחיותיהן:
תכשירים עם [u]שמן עץ התה[/u], אובליפיחה, קלנדולה, אלוורה.
לקנות קלנדולה בפרחים להכין חליטה לשפוך לגיגית לעשות אמבטיה.
לקלח כמה פעמים ביום (עם מים רגילים, מקלחות קצרות, רק כדי להוריד את הזעה - אם אתן בלי המזגן עדיין)
כולל המקומות בין הכפלים, לא לנגב בווישים אלא לספוג בעדינות עם מגבת רכה.
להתפלל שהחורף יגיע.

תרגישו טוף (())
[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-09-08T21:04:35):
ניסינו את הליקו פאודר והמצב הוחמר..באופן מפתיע לא עזר לה.
[b][po]אמא של דניאל[/po][/b] (2008-09-09T08:22:02):
בעיקר ממליצה על אמבטיות רבות עם גרב מלאה קוואקר בתוכן (עד שהמים חלביים לחלוטין)
גם קצת לוונדר (טיפה או שתיים) מהול בשמן אובליפיכה נקודתי.. אבל לא יותר מידי.. עדיף פשוט לאוורר...
[b][po]תמר ס[/po][/b] (2008-09-09T19:41:05):
שתן.
שמרי שתן שלה, ראשון של הבוקר. ומרחי פעמיים-שלוש יום. שמרי אותו גם לימים הבאים. ככל שהוא ישן יותר-הוא יעיל יותר.
לפעמים נראה כאילו יש החמרה בהתחלה (לא תמיד) ואח"כ יתרפא לגמרי.
נסו ותהנו @}
[b][po]בזילי קום[/po][/b] (2008-09-09T21:02:13):
ממש ממש. ישירות על העור. עדיף לא על הפנים, לפחות לא של תינוקות (כי זה ישר נכנס למערכת הנשימה ולעיניים ויכול לגרום לדמע). לא יותר מטיפה שתיים בכל פעם, ואז למרוח עם האצבע. וזהו. להשאיר באוויר פתוח. עושה פלאים. לא יודעת לגבי חררה, אבל הייתי מנסה עם אמונה שזה יעבור (אני יודעת שזה קשה להאמין במשהו אחד כשמייעצים לך כל מיני דברים שונים, אבל עצתי היא לבחור אחד ולהאמין שהוא יעבוד). אצל נועה זה העביר בן לילה פריחה חמורה מצמח רעיל, ואצלנו פטריה ברגל. אני עושה סבונים עם שמנים אתריים ומוכרת, כן. בהצלחה רבה רבה ורפואה שלמה.
[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-09-09T21:15:02):
עפי ניחוחות מרפא שמן עץ התה מותר החל מ 6-12 חד 3-5 טיפות מהול ב 30 מל
תעלי תמונה לאינטרנט שהעצות יהיו קצת יותר רלוונטיות וספציפיות
[b][po]מיצרת מציאות[/po][/b] (2008-09-09T22:41:56):
גם לנו מתקפה דומה כנראה בשל אחוזי הלחות הגבוהים. ממליצה על תרחיף קלמין מקל מאוד במיוחד אם היה לילה שלם על העור
[b][po]ציפה וגילה[/po][/b] (2008-09-12T01:05:16):
שמעתי שהקרם טוסיק לתינוקות של וולדה עוזר לחררה מאמא טבעונית שכזו

[b]צהבת והנקה[/b]
[b][po]תמר ס[/po][/b] (2007-12-03T17:01:55):
חלוקית, איך היא בעלייה במשקל? כמה קקי היא עושה?
את מתייעצת עם מישהו?
יכול להיות שהיא לא יונקת מספיק (ותמ"ל יעזור במקרה כזה, אבל גם יעוץ הנקה טוב).
כמה צהבת יש לה?
[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2007-12-03T20:34:44):
הזכרת לי את סיפור הצהבת של בתי הבכורה
אני לא ילאה אותך בפרטים רק אעביר לך את התובנות אליהן לקח לי מסע ארוך כדי להגיע:
[list]
[*] רוב רופאי הילדים יודעים שיש קשר להנקה אך לא מבינים מספיק בטח לא לגבי פתרונות מעודדי הנקה (כאילו שאנחנו הרוצות להניק משוגעות ואין לכך כל קשר לבריאות. אה שכחתי - הם מתפרנסים מחולים מה להם ולבריאות...)
[*] זו בעיה סבוכה שגם מדריכות וחלק יועצות הנקה לא מבינות מספיק טוב. ממליצה לך לחפש מישהי מעולה.
[/list]
באופן אישי הייתי נעזרת בד"ר ליבוביץ ממרכז ההנקה באודים.
כיוון שאני מבינה לליבך ומניחה שאת עסוקה אז חיפשתי והעתקתי לכאן את הטלפון: 09-8858256
היא רופאת ילדים ויועצת הנקה הניקה חמישה ילדים ועוד ועוד.
[list]
[*] לגבי הבירור הרפואי אנחנו בחרנו לחפף כשהיה אפשר (לבדוק כל כמה ימים ולא כל יום) וכשהיה צורך בבירור במיון (משכנו את הסיפור עד גיל שלושה חודשים...) גם כן אחרי תלאות בדרך הגענו לשניידר. ממליצה בחום אם אין ברירה להתאמץ להגיע רק לשם. שיטת העבודה שלהם נהדרת לדעתי.
[*] לגבי הבעיה עצמה למיטב הבנתי קשור בעיקר לתפיסה ולכמות ההנקה. אחד הפתרונות האפשריים הם להשתדל להגביר את כמות החלב (תה זרעי שומר, מנוחה, תזונה טובה והרבה שתיה)
[/list]
בהצלחה. אם תרצי לפנות אלי אני ב aiharpaz בשטרודל נענע co.il
[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-12-03T20:56:10):
היי, נשמע מוכר, קרה גם אצלנו, אך ממליצה לך,אל תפסיקי להניק, תמשיכי לשאוב ולשמור, יש מרכז להנקה באודים מול איקאה ששמעתי שהציל הרבה הנקות ותינוקות בעיקר פגים מצהבת, לנו היו יותר מחודשים צהבת, עם ביקורי בית תור בבית חולים, ומה לא, נסי לחשוף אותו לכמה שיותר שמש וציצי שיוכל כמה שיותר, האם הוא עולה במשקל? כמה? המרכז באודים יכול להגיע גם אליך ואומרים שזה עוזר.
ושוב נשמח לבוא לעזור, אה עכשיו אני רואה שגם הודעה מעלי המליצה על אותה אחת, אז כנראה שווה נסיעה
[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-12-03T21:00:52):
מה זה ערכים גבוהים? כמה? בדיאבד, אמרו לי שחלב אם יש בו הרבה חומרים יעילים יותר להחלמת הצהבת, אז למרות הקושי, עדיף שתשאבי אם לא הולך, או תתני בכפית או מזרק, או בבקבוק עם חלב האם לפני שתקפצי למטרנה וכד, זו לא תקופה קלה במיוחד עם שניים אך היא תעבור, בקשי ונצלי כל עזרה שתקבלי, במיוחד תבשילים .... מנוחה נעימה
[b][po]חוט השני[/po][/b] (2007-12-03T23:51:27):
[u]ד"ר ליבוביץ ממרכז ההנקה באודים.[/u]
|Y|
[b][po]חוט השני[/po][/b] (2007-12-04T00:12:33):
ממליצה גם על רויטל, מטפלת בילדים ברפואה סינית במרפאת מדיטף שברמת אביב. אם תרצי אברר את המספר שלה, בטח את המרפאה יש ב144. יש סיכוי שתוכל לעזור בריפוי.
אם אני זוכרת נכון את הסבריה של דר. לייבוביץ', הצהבת שקשורה לחלב אם מתחילה בערך בגיל חודש. לצערנו רופאים רבים לא מתמצאים וממליצים על הפסקה בהנקה גם כשזה הדבר הגרוע ביותר לעשות.
[b][po]קט קטית[/po][/b] (2007-12-04T14:57:34):
חלוקית המון מזל טוב!!!!
אושר ואושר בריאות ונחת!!!
ממליצה לך דחוף להתייעץ עם ד"ר לייבוביץ לפני שאת מתחילה להקשיב לרופאים שבאמת באמת לא אכפת להם אם תניקי או לא, ואם תשתבש ההנקה יגידו לך : מילא, יש תמ"ל.
בקיצור אני מניסיוני האישי יכולה להמליץ רק על דוקטור לייבוביץ, ולא להמליץ על רשימה הרבה יורת ארוכה ;-)
גם אנחנו היינו עם צהבת שנמשכה ונמשכה ונמשכה וכמעט אושפזנו אבל כ"כ לא רציתי וכ"כ לא התאים וכ"כ האמנתי שבסוף יהיה בסדר שויתרו לנו ובסוף באמת הכל היה בסדר (אבל אצלנו גילו את הסיבה מהר - נולדה עם עודף דם, מה שזה לא אומר... ואז זה הלך והתפרק בקצב שלו והציף את בתי התינוקת בגוונים של צהוב כתום ובורדו)
ודווקא ההנקה עזרה כך מסתבר.
אז שוב - לא למהר, ללכת למי שבאמת מבין
מאחלת לכם הלבנה מהירה {@{@{@
[b][po]טלפלא ואמא[/po][/b] (2007-12-07T16:11:13):
אם זה עדיין אקטואלי- כדאי לשמר את יכולת היניקה ולא לבלבל אותה עם פטמות - אפשר להאכיל בשיטה שנקראת הזנה מהאצבע-
משתמשים בזונדת פגים כמו קש - מצמידים לאצבע צינור של זונדת פגים - הבסיס שלה נמצא במיכל עם התמ"ל והקצה השני נכנס לפה של היונקת עם הזונדה.
נשמע מסובך - אבל זה מאוד פשוט - אני האכלתי את בתי כך במשך 3 שבועות (אומנם חלב שאוב - אבל זה בדיוק אותו הדבר) ואחריהם היא חזרה לינוק בלי בעיה.
אם את צריכה עוד עזרה עם השיטה שלח לי מייל
[email protected]

[b]בלוטת התריס[/b]
[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-01-26T15:39:03):
אני לא כל כך מבינה אבל מה ששמעתי- ביקום זה מכשיר שעובד על התדר המגנטי של הגוף, באופן כללי מדובר על כך שמחלות משנות את התדר הטבעי של הגוף והמכשיר משדר תדר שמאזן. חפשי בגוגל... מצאתי קישור של מישהו שמסביר באתר שלו קצת יותר:
http://www.bicom-med.com/bio-resonance.htm
מי שאני מכירה נמצאת בירושלים, יש לי המלצות עליה מכמה בני משפחה בתחומים רפואיים שונים ביניהם בלוטת התריס.שמה: שטייף שושנה
אמרי בינה 14, ירושלים 94463
טלפון: 02-5000534
בהצלחה
[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-01-26T15:39:45):
גם אני הלכתי לשושנה (אמנם לבעיה שונה בבלוטה- מחלת שימוטו), אך ממליצה בחום. שושנה קראה את בדיקות הדם שלי ונתנה לי אבחנה מדויקת שלאחר מכן גם קיבלתי מאנדוקרינולוגית בכירה. היא טענה שיש לי דלקת בבלוטה ושזה בר טיפול. היא גם אמרה שזה אפשרי 'להיגמל' מהאלטרוקסין אחרי שמתחילים איתו ע"י טיפול וחיזוקים מהביקום ותזונה נכונה.
ואם נלך עמוק יותר, קראתי פעם שבעיות בבלוטת התריס בד"כ קורות אצל אנשים בעלי אופי עקשן שמעמיסים על עצמם יותר מידי, שעושים ורוצים הכל לבד, נוטים לפרפקציוניזם בעלי מצפון ורגשות אשם.

[b]תולעים[/b]
[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-02-07T20:46:41):
ושום בטוסיק עלול לעשות כויות בפי הטבעת. שרון - כשלילדי יש תולעים אני שמה שמן זית בצלוחית עם שום - ואחרי שזה עומד כמה זמן (מספיק גם שעה, אבל גם יום זה סבבה) אני מורחת את שמן הזית שספג בינתיים את ריח השום על תחתונית ושמה בתחתונים לשנת הלילה - כך התולעים לא יוצאות והילד לא סובל מהתפתלויות הלילה - אחרי שבוע שהן לא יצאו לנשום אוויר בדרך כלל הן נעלמות כי הן לא יכולות להמשיך להטיל ביצים ולהתרבות. כשזה בא יחד עם טיפול הומאופטי זה יותר עוזר.
[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-02-07T20:47:20):
איזה שום את שמה בצלוחית עם שמן זית ? כתוש או שלם ? מספיק שהשמן זית יספוג את הריח של השום ? לא צריך להוציא מהשום את המיץ שלו ? אני חותכת את שן השום לחתיכות (לא כותשת) ושמה לנוח בתוך שמן הזית. השמן סופח את הריח וזה מספיק
אמבטיות עם סוכר

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-03-09T21:34:27):
[b]עזרה לתינוקות עם כאבי שיניים:[/b]
אבקת ציפורן טחונה טרי טרי עם אבקת כורכום טחונה טרי טרי מעורבב עם טיפונת שמן זית. מרחי שכבה דקה על האיזור הכואב. יש גם שמנים אתרים.

+}

[/spoiler]
[spoiler=חיתולים רב פעמיים - אי ביי]
[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-08-23T11:05:22):
קנית ומכרתי המון באיביי,
יש לי הצעה לטיפול לבת שלך, אם תרצי תתקשרי ונדבר בטלפון 0772340516 וכן אנחנו גרים בשרון בנווה ירק
[b][po]מאמא מאוהבת[/po][/b] (2007-08-23T12:12:28):
ברכות על פתיחת דף בית @}
הנה תראי כמה דברים שאני "צדתי" באי ביי:
http://cgi.ebay.com/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&item=330153516148
http://cgi.ebay.com/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&rd=1&item=320144971001&ssPageName=STRK:MEWN:IT&ih=011
http://cgi.ebay.com/ws/eBayISAPI.dll?ViewItem&rd=1&item=300137009076&ssPageName=STRK:MEWN:IT&ih=020
על המחירים יש, כמובן,להוסיף את מחירי המשלוח, אבל אם מבררים קודם עם המוכרים, אפשר למצוא כאלה עם מחירים שפויים (נגיד, 2.5 פאונד על חיתול 1, 4 על 2 וכו').
כדאי :-)
[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-08-28T10:15:51):
_ניסית חיתולים של ONE SIZE?כן מאזאר איס ונטורל בייבי, זה גדול בהתחלה אך אח"כ מסתדר
ו-FITTED תשלחי לי דוגמה לחיתול כזה, לעומת [po]POKET לא[/po] ניסינו, זה זה שמכניסים כל מיני רפידות?

[u]כן עדיף 3-5 כיסויים וחיתול רגיל בלי הציפוי...[/u]
אנשים בוחרים חיתול מידה אחידה בשל החיסכון בכסף, אנחנו התחלנו עם כאלו ובסוף קנינו הכל עם מידות שמתלבשות בול, תכלס אם את קונה טוטס בוטס ודומיו אפשר ישר מידה 2 כי יש אפשרות קיפול כמו במאזר איס עם טיקטקים מבפנים שמקטין את המידה


_[po]AIO פחות[/po] מומלץ כי הוא עולה יותר , מתייבש לאט,פחות נושם ובזמן שהכיסוי נהרס החלק הפנימי עדיין בסדר לכן בעצם עדיף כיסוי בנפרד ובילד הבא אם הכיסויי הלך קונים רק אותו ולא את כל החבילה
[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-08-28T23:38:59):
ה-70 זה לחיתול אחד נשמע יקר אם זה לא חדש לגמרי

[b][po]מאמא מאוהבת[/po][/b] (2007-12-30T10:28:39):
[u]בהצלחה במעבר[/u] תודה!
[u](להיזהר מ"הובלות יששכר", לא מאוד מומלצים...)[/u] אנחנו עוברים עם מישהו אחר. תודה על האזהרה :-)
[u]אשמח להיפגש לאחר שתתארגנו, לארח אתכם אצלנו, אם מתחשק לכם, למפגש פסגת חיתולים רב-פעמיים[/u] :-D בכיף גדול! איפה אתם גרים? אילו סוגים של חיתולים יש לכם? מה ההתרשמות שלך עד כה? איך הולך?
[u]יש לי כל מיני, חוץ מטוטס-בוטס ואשמח סוף סוף לראות על מה ההתרגשות... (אני מתרגשת כבר הרבה זמן הודות לתיאורים שלך, מבלי בעצם לדעת מה מרגש אותי כול כך...)[/u] כנסי לאתר שלהם, תראי אותם ואז דמייני שבחיים הם נראים עוד יותר טוב :-P


[b][po]מאמא מאוהבת[/po][/b] (2007-12-30T22:13:10):
בכורתי (בקרוב תהיה בת 6) היתה בח"פ מהתחלה ועד הסוף (הסוף היה בגיל 4, עד אז היא הסכימה לעשות מס' 2 [b]רק[/b] בחיתול. נחשפתי לרעיון הר"פ כשהיא היתה בסביבות שנה וחצי וחשבתי אז שזה אוטוטו נגמר אז אני לא אתחיל עם הר"פ... אופטימית הייתי :-P) והיא לא היתה מאוד אלרגית לח"פ, כן השתמשנו במשחה בכל החתלה, ובכל זאת היו אדמומיות לפעמים.

[u]כדי להשתלט על האדמומיות אני משתמשת כרגע בחד-פעמי[/u]
את מה זה מפתיעה אותי...
הצדיק שהגיע ב- 1 לאפריל השנה (2007) העמיד אותנו במצב שאינו משתמשע לשתי פנים - הוא אלרגי לח"פ. בטירוף! החלפנו סוג החיתול, ניסינו מלא משחות וכלום לא עזר. רק אוורור של האינסטלציה :-) ומשם הגענו לר"פ. התחלנו עם One Size של מאדר איז, אח"כ קושיז (ניסינו את 3 הסוגים שלהם) ואז הגענו, נו, באמת - את הרי כבר יודעת :-D שניצחו את כל קודמיהם בכל החזיתות.
לאחרונה ניסיתי את kissaluv ואת sandy's של מאדר איז (נחמד. לפחות לא נפילה כמו OS של מאדר איז וקושיז) ואני עדיין מעדיפה את טוטס בוטס. אגב, יש להם גם כיסויים מעולים - יושבים ממש, אבל ממש טוב ולא מנפחים (בנוסף לעובדה שהם עושים את תפקידם, כמובן :-)).
לאלישע (הצדיק, כן?) יש לפעמים אדמומיות, ואז לפעמים אני שמה לו משחה ולפעמים לא, ובד"כ תוך יום זה פשוט חולף.
לגבי הלילות - אני לא מחליפה לו. מאז שהוא היה בן כמה שבועות. בבוקר אני מפשיטה אותו ומגלה חיתול ספוג ספוג, אבל הבגדים יבשים. ויש לילות שהוא מחובר לפטמה כמעט רצוף.

[u]ועכשיו בחורף זה כולל החלפות קומפלט של ביגוד וגרביים...[/u]
וואו, זה כזה מבעס... מקווה שזה יסתדר איכשהו, ובקרוב! אמן.
חברה שלי שמה 2 חיתולים ר"פ - אחד על השני. אם תרצי, אני יכולה לחקור את העניין יותר לעומק.

[u]והייתה לי הזדמנות להזמין מארה"ב[/u]
שמעתי כבר מכמה נשים שיש בארה"ב במבוזלים בצבע נטורל עם לחצניות. רק שתדעי :-) אבל הצבעוניים הרבה יותר יפים.

[u]אולי לאחר שניפגש, לא אעמוד בפיתוי[/u]
אשמח מאוד להיפגש "-) ובלי כל קשר, לגילית יש טוטס בוטס. ראית אותם אצלה אולי?

[u]לנו אין ייבשן[/u]
איזה גדול!!! זו המילה הרשמית של האקדמיה ללשון? <תמיד שמחה להעשיר את העברית שלי>
וכן, חיתולים שיובשו בייבשן יוצאים כאלה פלאפיים :-)

שיהיה לילה טוב, שקט ויבש!
<אני מפתחת כישורי הדפסה עם יד אחת, משהו מטורף :-D>

[b][po]מאמא מאוהבת[/po][/b] (2008-01-02T16:58:09):
טוב, בדקתי עם החברה שלי לגבי 2 חיתולים ביחד. אז מסתבר שהכוונה היתה שבתוך חיתול כיס היא שמה 2 חיתולי בד מקופלים. יעני, להפגיז את החיתול במילוי עד שהתינוק נראה כמו מתאבק סומו :-)
מקווה שזה עוזר :-)

[b][po]מאמא מאוהבת[/po][/b] (2008-01-03T14:03:55):
[u]לא ניסיתי להשתמש בחיתולי כיס, אבל עכשיו אולי נחשוב על זה ...[/u]
יש לך ממי לשאול?
<אני עצמי בתולה בתחום חיתולי כיס. בקרוב אמורים להגיע אלי 2 חיתולי swaddlebees - אחד מכותנה אורגנית ואחד מהמפ. מקווה להיות חכמה יותר :-P>
+}


[/spoiler]
[spoiler=מגורים]
[b]טבע[/b] (2007-10-02T11:27:17):
אפשר מכולה, ואז להתאים אותה בבידוד וכד' למגורים, הרבה יותר עמידה מקרוון
[b][po]מיכלול ה[/po][/b] (2007-10-02T13:59:06):
גם אני רציתי להציע להוסיף מכולה. בחוה הקולוגית במודיעין בנו בית שלם ממכולות שציפו בבלות קש ובבוץ. בלות הקש והבוץ יוצרות בידוד שדי הכרחי כדי שיהיה אפשר לגור בתוך מחולה. גם עמיעד לפידות מכרם מהר"ל בנה בית כזה. יש לו אתר אינרנט בשם "ארץ כרמל", (אני מקווה שאני לא טועה). שיהיה בהצלחה.
[b][po]נורית מאור שביט[/po][/b] (2007-10-02T22:31:19):
[u]אנו זקוקים לחלל גדול נוסף לשינה (אפשרי ואפילו רצוי חלל אחד ) + מעט מקום לארון/שידה או משהו בסגנון[/u]
יש לנו משהו שנקרא אוהל, אבל אם תראי את התמונות תביני שזה הרבה יותר.
30 מ"ר.
בניו של זוגי חיים בשכמותו (ואף בנו לנו), אחד מהם עם שני ילדים קטנים.
אם מעניין אותך אני יכולה לשלוח לך תמונות באימייל.
[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-10-03T10:28:37):
את יכולה לבנות מבידוד של מקררים,זול יחסית או מעץ
+}


[/spoiler]
[spoiler=זרעים]
[b][po]נועם לוי[/po][/b] (2007-10-07T18:00:36):
היי חלוקית,
דלעת צריך לזרוע לפני הקיץ, לקראת סוף האביב (מאי, נניח). יהיה לה קר בחורף. בהצלחה!
[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2007-10-27T15:46:15):
שתילי ירקות- במושב בני ציון אצל [url=http://www.ecolution.co.il/]מתן הגנן[/url]
[b][po]משפחת אושר[/po][/b] (2007-10-28T10:44:39):
[u]שתילי ירקות- במושב בני ציון אצל מתן הגנן[/u]
משם קונים. לא יודעת אם המחיר זהה כשקונים סתם כך, בכל אופן בקנייה הקבוצתית זה יוצא שקל לשתיל. באתר שלו את יכולה לראות את השתילים המוצעים למכירה.
[b][po]עדי ל[/po][/b] (2007-10-28T22:27:17):
באתי להמליץ וראיתי שמתן הגנן כבר מומלץ :-)
+}

[/spoiler]
[spoiler=מפגשים]
[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-10-25T10:32:03):
[u]היה מאוד כיף במפגשנו החטוף או כמו שבן זוגי היקר הפליא לתאר זאת: "איזה חמודים, הצלחתי לדבר איתם...(לא כמו עם שאר החברים שלך )[/u]
גם אילן לפני שהוא הולך למפגש רוחני או עם אנשים למשל בסגנון מהאתר שלילי או נרתע אך אחרי זה הוא אומר שהיה נחמד בדר"כ, מי שפגשתי עד כה מהאתר ממש ממגוון המקצועות ו"השגעונות" שאף פעם לא יודעים האם "טיבעי" זה באמת המכנה המשותף שלנו, וגם הגדרת הטיבעי מאוד שונה בין אנשי האתר
[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-02-23T20:47:37):
שמחות להודיע שנפתחת קבוצה בפתח-תקוה. בימי חמישי בעשר בבוקר. בחורשת אקליפטוסים מוצלת, מקסימה, שקטה (כמעט פרטית), רחבת ידיים, עם ספסלים, מתקנים, שירותים וממטרות לפעמים. ליד הספורטק.
הוראות הגעה: מצומת סגולה ממשיכים לכיוון צומת סירקין, פונים לכיוון כפר סירקין, פנייה שנייה שמאלה והגעתם. שפע חניה.
ילדים בכל גיל מוזמנים
נכון להיום, הגדולים בני 4.5
הודעה מה- 13/5
[b]איריס[/b] (2008-01-21T20:30:03):
היי חלוקית נחל
אנחנו גרים ברינתיה ליד מגשימים, נשמח להכיר אם תעשו עוד מפגשים...
0522222984
להת
איריס ויהונתן (בן 5 חוד')
[b][po]משפחת אושר[/po][/b] (2008-01-19T17:05:51):
הי יקירה, שמעתי היום את ההודעה שלך מאתמול P-:, את מבינה כמה זמן יש לי...
תודה על ההצעה בכל אופן. מחר נגיע כמובן, בבוקר המאוחר (לפני כן אני בקניות לבית).
נשיקות
[b][po]אמת וצדק[/po][/b] (2008-01-25T17:24:54):
גם לנו היה כיף ושמחתי מאוד להכיר אותך סוף סוף. תודה! עדיין לא יודעת אם נבוא בראשון הקרוב, אתקשר אם אנחנו מגיעות. שתהיה שבת נהדרת!

[b][po]מיכל ע[/po][/b] (2008-03-25T18:08:07):
הי חלוקית, אפשר להגיע למפגש ביום ראשון? אני אמא לבת 4 חודשים, נשמח לחברה :)

[b][po]יפעת ג[/po][/b] (2008-03-26T10:55:11):
גם אנחנו רוצים להצטרף, אנחנו זה ילד כמעט בן 3 וילדה בת שנה וקצת, ואמא אחת. מתי כדאי להגיע? להביא משהו?. .תודה

[b][po]מיכל ע[/po][/b] (2008-03-31T00:20:53):
תודה על האירוח, היה כיף! ריאן חזרה הביתה כ"כ רצוצה והיה לי מלא זמן לעצמי :-)
מחכות לביקור גומלין.

[b][po]משפחת אושר[/po][/b] (2008-03-31T09:32:59):
הי מתוקה,
גם לנו (כרגיל) היה כיף מאוד. הקיבה של ענבר מודה לכם על שפע האבנים/חול/עלים/אוכל של דייזי... הרבה יותר מתאים לה אגב.
עוד לא פתחתי את הארגזים אבל מעבד המזון צריך להיות פה.
נדבר בקרוב

[b]שירה[/b] (2008-09-12T15:22:10):
הי חלוקית נחל כאן שירה אמא של עמית בת ש נה ושלושה חודשים. שמעתי שיש אצלך מפגשים בימי א ורציתי לשאול אם זה עדיין בתוקף. אם כן היינו מאוד שמחות להצטרף יחד עם חגית ואורי בת תשעה חודשים. אשמח לדעת האם המפגש יתקיים? באיזה שעה? מה להביא? כמו כן אשמח אם גם אתן תבאנה להתארח אצלנו ביהוד לפעמים!
+}


[/spoiler]
[spoiler=מתכונים]
[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-01-17T21:43:22):
[b]עוגיות טחינה[/b]
[list=1]
[*] 5 כוס טחינה
[*] 5 כוס קמח
[/list]
100gr חמאה
[list=1]
[*] 5 שקית אבקת אפיה
[*] 5 כוס סוכר
[/list]
אפשר להוסיף מעט קינמון ג'ינג'ר טחון אגוז מוסקט
ללוש לבצק, לעטוף בניילון נצמד/שקית ולהכניס לשעה במקרר.
ליצור עיגולים בקוטר 1 ס"מ
180 מעלות 10 דקות בתנור

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-01-21T20:58:30):
הי שרון, קודם כל אני מניקה. (כך שגם חלבון גם ברזל כלולים בחבילה )
אני מכינה כמעט על בסיס יומי דייסה שהבסיס שלה הוא קוואקר ועל הבסיס הזה אני מגוונת: כף שקדייה , תפוח מגורד, אגס מגורד, ותמרים, טוחנת בבלנדר ידני. מכיל גם חלבון וגם ברזל. תאנים מיובשות אורגניות אני מרתיחה במים וכשמתקררות קצת נותנת לו להחזיק אחת ולאכול. הוא מאוד אוהב כי זה מתוק ורך וכמובן מלא ברזל. על אותו פרנציפ של הדייסה אני מגוונת באגוזים מכל הסוגים, משתנים בכל ארוחה: ברזיל, לוז, קשיו, צנובר, מלך, פקאן, כולם עשירים בחלבון ואני בד"כ טוחנת חופן. מוסיפה גם זרעי פישתן טחונים וגרעיני דלעת טחונים.
לצערי, אינני יודעת להגיד לך כמויות ואחוז הברזל/חלבון שלהן ביחס לעוף או בשר, אם תדעי אשמח אם תשתפי גם אותי.
בעניין חלבון מן הצומח אני גם עושה מחית חומוס: מבשלת גרגירי חומוס, מוסיפה טחינה אורגנית, לימון, מלח, שמן זית הכל בבלנדר ידני, יוצאת מישחה בריאה ומזינה והינוקא אוכל כמה ביסים משביעים.
מהחי גם אני משתמשת בביצה, וגם אצלי ביומיים האחרונים הוא אוכל מקושקשת. מאוד אוהב אבוקדו, מסוגל לאכול אחד שלם מעוך, וגם קוטג'.
נראה לי שלמרקי הירקות שאני עושה ושאותם הוא אוהב מאוד אני אוסיף אולי חתיכות עוף, מה שיעשיר את עניין הברזל. ואני גם נותנת את תוסף הברזל. אבל זה כמובן תוסף ולא ארוחה.
בעניין מוצקים נותנת לו פרות וירקות, מנדרינות הוא אוהב להחזיק את הפלחים ולאכול, חתיכות פיתה, לחם מקמח מלא, ברוקולי (עשיר בברזל) וגם חתיכות קטנות של עגבניה.
אפונים אני דווקא נותנת לו קטנים ולא מעוכים, ואותם הוא בעיקר מעיף לכל עבר...


[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-01-21T21:11:08):
כוס שומשום מושרה בכוס מים. בבלנדר עם רבע כוס קאשיו, מיץ מלימון אחד וקורט מלח ים קלטי. ויטמיקס עד שנהיה משחתי. בד"כ שתיים-שלוש הרצות קצרות עם עצירות לניגוב הדפנות. אני מוסיפה גם קרח, זה משנה את מאזן הנוזלים קלות.


[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-01-21T21:12:11):
מרכיבים
כוס שומשום מלא, חי, נא, אורגני
כוס מים חיים
מיץ מלימון אורגני בשל וצהוב
רבע כוס קשיו נא, לא קלוי, אורגני
קורט מלח ים קלטי
אבקת כמון מיובש אורגני -לפי הטעם האישי

אופן ההכנה
משרים את השומשום במים למשך כחצי שעה (אני עצלנית.. בטח אפשר יותר )
מכניסים את כל החומרים כולל המים לויטמיקס או לממחה רציני אחר
מפעילים על המהירות הכי גבוהה עד שנהיה משחתי, מדי פעם עוצרים לנגב שומשומים סוררים מן הדפנות ומערבבים אותם פנימה.
אם חוששים מחימום אפשר להוסיף כמה קוביות קרח.
בתיאבון!


[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-01-21T21:13:11):
תפקידו רק להמתיק.
אפשר בלי בכלל, אפשר עם תמר, אפשר עם אגאבה, אפשר עם פרי אחר שמתאים לך.
עדכני!

[b][po]במבי ק[/po][/b] (2008-02-02T16:10:11):
לגבי השאור:

[list=1]
[*] כדאי להעביר אותו לקופסת פלסטיק שנוח לסגור ולפתוח (כמו של טייק-אווי, או של רביולי שקונים קפוא). ככה גם יותר קל להוציא כפות של שאור דביק כזה, וגם לערבב עם הקמח החדש.
[/list]

[list=1]
[*] כעיקרון, אפשר להאכיל את השאור פעם בשבוע אם הוא במקרר. אם את אופה - את מוציאה כחמש כפות שאור, ומכניסה במקומן כמות שווה של קמח ומים (פחות או יותר, אני עושה הכל לפי העין).
[/list]

[list=1]
[*] אתמול אכלנו אצל אח שלי את הלחם שאור הכי טעים ומקצועי שאכלתי, והטיפים שלו הם - לכל שאור יש ה"פיקים" שלו, שזה אומר הזמן שבו הוא הכי בפעילות ואח"כ מתחיל ליפול ולהפסיק לתפוח/לפעול. אצל אח שלי זה בערך 6 שעות. אני מניחה שבשאור שלנו זה משהו דומה, אולי קצת יותר. לכן - ששמים את הנגלה הראשונה לא כדאי לחכות מעבר ל 6-8 שעות עד ללישה השניה. ובין הלישה השניה לאפיה (או לללישה שלישית למהדרין) כדאי לחכות שוב, משהו כמו 6 שעות ולא יותר. זה עוזר ללחם להיות יותר אוורירי. מומלץ גם לאפות באינגליש קייק. במאפיות הלחמים צמודים זה לזה בתפיחה, ותומכים זה בזה וכך צומחים לגובה. בכיכרות הביתיים הם קצת נופלים לצדדים. אני מאוד אוהבת צורה של ככר ביתית, אבל אח שלי מאוד ממליץ על אינגליש קייק, כדי לעזור ללחם לתפוח למעלה.
[/list]

[b][po]במבי ק[/po][/b] (2008-02-06T18:38:36):
הי חלוקית - את מוזמנת לשאול ככל שאת צריכה. אני פנויה באופן מחפיר.

אם השאור במקרר - את יכולה להאכיל אותו כל שבוע (פעם בשבוע). כמובן, אפשר יותר - אם את אופה כמה פעמים בשבוע, בכל פעם שאת מוציאה שאור ללחם, שימי במקומות קמח ומים בכמות שווה (נניח שלוש כפות קמח, שלוש מים). אם את רוצה לשחק אותה, את יכולה להציא את השאור מהמקרר יופ לפני תחילת התהליך, ולהאכיל אותו ולהשאיר בחוץ - זה ידליק אותו (אני בדרך כלל מתעצלת). אגב, אני בעצמי רצחתי כמה שאורים ממש טובים, תמיד יש ממי לקחת (הנה, עכשיו לי יש לתת בכיף).

[b][po]במבי ק[/po][/b] (2008-02-06T18:41:02):
תגדלי במקרר - מחוץ למקרר זה ל"אוהל האדום" :-) כלומר, אני מנחשת שככה זה היה אז. זה אפשרי, אבל מאוד בזבזני אם לא אופים כל יום, כי צריך להקפיד על האכלה יומית...

[b][po]במבי ק[/po][/b] (2008-02-03T23:47:14):
חפיף, אני אופה כבר כמה שנים פרי-סטייל לגמרי. זה יוצא מעולה. הסוד הכי חשוב - ללוש הרבה. דבר שני - אם קשה לשמור על שני מרווחים "מוקפדים", עדיף שהשני יהיה קצר יותר. תעשי רק שני סיבובים - 1. מחמצת+קמח+מים+סוכר - שיעמוד אפילו יממה 2. להוסיף קמח ומלח, ללוש ללוש ללוש, ליצור ככר (או תבנית אניגליש קייק), לחכות כמה שעות ולאפות... עדיף שאם כבר שמים לב לאיזשהו "פיק" זה יהיה השני...

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-02-07T17:09:07):

ממליץ לך למצוא קוקוסים טריים... הם מאד ממלאים ומשביעים - מפצחים ושמים במעבד מזון עם כמה תמרים ויש לך מעדן.. ובניגוד לזרעים ואגוזים לא צריך להשרות אותם יום לפני - אפשר לאכול מיד - אימפולסיבית... כשמחירי האגוזים היבשים יקרים כל כך יכול להיות שזה גם זול יותר. אתמול שמתי קוקוס שלם, מיץ לימון וקצת קליפה, חצי כוס פרג טחון, 6 תמרים במעבד מזון.. ויצאו כדורים טעימים מאד..
עוד דבר שגורם לשובע מהסוג שרגילים אליו זה לאכול "ארוחה" ולא רק לנשנש דברים קטנים במהלך היום. מה זאת אומרת.. להשקיע - להכין סלט עשיר, רוטב טוב, מטבל, עלים, זיתים - לסדר יפה בצלחת, לשבת, לברך על המזון... לנשק את בן הזוג.. ולאכול.. לאט..
(טיפ אחרון - לשים לב לפני הארוחה אם יש חשק למשהו מתוק - ואז לאכול כמה פירות שרוצים לפני שמתחילים להכין את הארוחה).


[b][po]במבי ק[/po][/b] (2008-02-07T17:35:22):
עוד לגבי הלחם - אני העליתי את זמן האפיה בחמש דקות (כלומר 35 דקות), כי אני אופה עם לפחות חצי קמח מלא (או שיפון או כוסמין) וזה יוצא לפעמים קצת רטוב. בנוסף - עדיף לא לאכול מייד כשיוצא מהתנור, לעטוף במגבת ולחכות רבע שעה-חצי שעה. ככה הוא מתגבש עוד קצת וגם נחתך יותר טוב. אבל אם אי אפשר להתאפק - אז ברור שלבצוע ולטרוף.. אפיתי היום ככר שהשלב הראשון שלה עמד 24 שעות, והשני שש שעות. זה תפח מאוד מאוד יפה ויצאה ככר מקסימה (לא אפיתי באינגליש קייק היום). עוד לא טעמנו, זה מחכה לארוחת ערב...

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-03-07T11:53:50):
מאלאי MALAY
כוס קמח תירס
[list=1]
[*] 5 כוס קמח תופח
[/list]
2 שקיות תמצית וניל
לערבב יחד
להוסיף 4 ביצים
500 גר גבינה לבננה
4 אשל
[list=1]
[*] 5 חבילת מחמאה מומסת
[/list]
כפית שטוחה של סודה לשתיה
לערבב יחד
לשים בתבנית גדולה 180 מעלות 40 דקות, עד שלמעלה נראה חום שחום אך לא שקוף
יש כאלה שאוכלים עם שמנת חמוצה
וכמובן שאפשר להחליץ תמרכיבים לפי טעמייך
זה מאכל רומני מהחותנת של אחותי

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-09-28T15:50:59):
[b]ממרח טונה בקעריות אפסק[/b]
2 קופסות טונה בשמן
10 חצאי אפרסק משומרים
מיץ מ 1/2 לימון
קורט מלח
2 ביצים קשות
2 כפות מיונית
לקישוט:
עלי חסה
גמבה

מוציאים את הטונה מהשמן ואת האפרסקים מהקופסה
מעבדים לממרח אחיד במעבד מזון את הטונה עם המיץ לימון המיונית המלח והביצים מעבירים לשקית זילוף עם צנתר כוכב
מרפדים צלחת הגשה שטוחה או צלחת אישית עם עלה חסה, מניחים על העלה חצי אפרסק ממלאים את האפרסק כקערית, ומקשטים עם חתיכונת גמבה
אם רוצים צמחוני, עושים סלט ביצים, או סלט ביצים טחון עם אגוזים
יוצא יפה אלגנטי וטעים

סלט וולדוף מכירה?? תמיד הולך בחגים

[b]סלט מנצח חסה שמיר שום[/b]
1 ראש חסה
1/2 חבילת שמיר קצוץ דק
6 שיני שום
מיץ מ 3 לימונים
1/3 כוס שמן
מלח
1/2 כפית סוכר
תמיד מצליח

[b]סושי[/b]
קונים עלי סושי
אורז עגול
חומץ אורז
מחצלת
יש בכל סופר
יש פה דף עם הוראות באתר
על האריזה של האורז כתוב הוראות כוס אורז על 2.5 מים ללא מכסה, בסוף הבישול מקררים ומוסיפים חומץ סוכר ומלח

שמים את האצה על המחצלת שמים אורז על כל האצה חוצמהחלק של סוף האצה הרחוק ממך, ורצועות דקות של כל ירק או מה שיש בבית בחלק הקרוב עליך
למשל גזר, פלפל, אספרגוס, מלפפון,טונה, חביתה.
מגלגלים הדוק, חותכים דק
קצת קשה להסביר, תעשי ניסוי כבר היום ותראי אם זה מסתדר לך.

את מחפשת מאפה, או סלט או קינוח??
את הפטה אגוזים כבר הכנת??

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-09-28T16:38:21):
[b]סלט בורגול[/b]
כוס בורגול/קינואה שמים עם 2 כוסות מים רותחים בסיר סגור לא על האש כרבע שעה.
קוצצים בפודפרוסור 1 בצל 3 גזרים קטנים 3 מלפפונים עד קיצוץ דק
חבילת פטרוזיליה
כף רוטב סויה
1 כף שמן
מערבבים ביחד
שמים במקרר עד הגשה, אפשר להוסיף אגוזים צימוקים טחינה אבל טעים גם בלי

הרבה מכינים אורז ומערבבים עם מלא אגוזים פירות יבשים קצוצים מה שנקרא [b]אורז צבעוני[/b]


[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-09-28T16:51:09):
מה עם חסה ממולאת בגבינת עיזים או תפוחים ממולאים בפירות יבשים ואורז??

מוציאים את הטונה מהשמן ואת האפרסקים מהקופסה
מעבדים לממרח אחיד במעבד מזון את הטונה עם המיץ לימון המיונית המלח והביצים מעבירים לשקית זילוף עם צנתר כוכב
מרפדים צלחת הגשה שטוחה או צלחת אישית עם עלה חסה, מניחים על העלה חצי אפרסק ממלאים את האפרסק כקערית, ומקשטים עם חתיכונת גמבה

אם רוצים צמחוני, עושים סלט ביצים, או סלט ביצים טחון עם אגוזים

יוצא יפה אלגנטי וטעים

סלט וולדוף מכירה?? תמיד הולך בחגים

[b]סלט מנצח חסה שמיר שום[/b]
1 ראש חסה
1/2 חבילת שמיר קצוץ דק
6 שיני שום
מיץ מ 3 לימונים
1/3 כוס שמן
מלח
1/2 כפית סוכר
תמיד מצליח

[b]סושי[/b]
קונים עלי סושי
אורז עגול
חומץ אורז
מחצלת
יש בכל סופר
יש פה דף עם הוראות באתר
על האריזה של האורז כתוב הוראות כוס אורז על 2.5 מים ללא מכסה, בסוף הבישול מקררים ומוסיפים חומץ סוכר ומלח

שמים את האצה על המחצלת שמים אורז על כל האצה חוצמהחלק של סוף האצה הרחוק ממך, ורצועות דקות של כל ירק או מה שיש בבית בחלק הקרוב עליך
למשל גזר, פלפל, אספרגוס, מלפפון,טונה, חביתה.
מגלגלים הדוק, חותכים דק
קצת קשה להסביר, תעשי ניסוי כבר היום ותראי אם זה מסתדר לך.

את מחפשת מאפה, או סלט או קינוח??
את הפטה אגוזים כבר הכנת??

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-09-28T16:38:21):
[b]סלט בורגול[/b]
כוס בורגול/קינואה שמים עם 2 כוסות מים רותחים בסיר סגור לא על האש כרבע שעה.
קוצצים בפודפרוסור 1 בצל 3 גזרים קטנים 3 מלפפונים עד קיצוץ דק
חבילת פטרוזיליה
כף רוטב סויה
1 כף שמן
מערבבים ביחד
שמים במקרר עד הגשה, אפשר להוסיף אגוזים צימוקים טחינה אבל טעים גם בלי

הרבה מכינים אורז ומערבבים עם מלא אגוזים פירות יבשים קצוצים מה שנקרא [b]אורז צבעוני[/b]

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-09-28T16:51:09):
מה עם חסה ממולאת בגבינת עיזים או תפוחים ממולאים בפירות יבשים ואורז??

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-05-06T20:09:36):
גבינה צמחית רכה "כמוצרלה"
חומרים
1/2 כוס שמרי בירה
1/3 כוס שיבולת שועל (קוואקר)
1/4 כוס עמילן תירס (קורנפלור)
1/4 כוס מיץ לימון
4 כפות טחינה גולמית
1 כף שבבי בצל
1 כפית מלח

2 כוסות מים

גבינת מוצרלה

הכנה

שמים את כל החומרים בממחה (בלנדר) ומפעילים עד לקבלת עיסה חלקה.
יוצקים לסיר ושמים על אש קטנה עד בינונית תוך כדי ערבוב מתמיד (זהירות – נשרף בקלות). ממשיכים עד לקבלת עיסה סמיכה מאד.
משמנים קלות כלי (בנפח של כ-3 כוסות) ויוצקים פנימה את העיסה. לקבלת פרוסות עגולות משתמשים בגליל צר.
מכסים במכסה או בניילון ומניחים במקרר למשך הלילה.
חותכים בזהירות לפרוסות או משתמשים כממרח.
גיוון: לקבלת גבינה מעושנת מוסיפים 1/4 כפית תמצית טעם מעושן.


המלצת הגשה: פרוסות כמוצרלה עם עגבניות ועלי ריחן (בזיליקום
[b][po]טרה רוסה[/po][/b] (2008-09-28T08:47:17):
האמת, את המפרום אחותי מכינה. היא משתמשת בטחון של טבעול ובתפוחי אדמה. לדעתי מבחינת הטעם אי אפשר לפקשש, אולי עם הפתוחי אדמה שיתפרקו אפשר :-P אם זה מה שאת רוצה להכין, אני יכולה לשאול אותה הוראות יותר מדויקות.
מה לגבי תבשיל שכבות בפאיירקס? אני מכינה שכבות תפא, בצל ופרוסות חציל מטוגנות, וביניהן רוטב עגבניות. אם רוצים אפשר למעלה לפזר גבינה.


[b][po]טרה רוסה[/po][/b] (2008-09-28T11:17:37):
אז תעזבי את המפרום. תכיני אורז עם צימוקים וחמוציות ושקדים או פלפלים ממולאים או תבשיל שכבות או טאבולה עם רימונים (או שאם זה מלחיץ אותך, תקני משהו מוכן :-D)

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-09-28T13:25:50):
המפרום, תמיד מתפרק, אך טעים לאללה, מה עם לעשות סושי צמחוני עם שלל ירקות וחביתה, יוצא מעדן
או ממולאים,אפשר חגיגים עם מילוי ביצים או אגוזים ולמלא פטריות או אפרסקים וכדומה או טונה
נכנסתי לדף וראיתי שאת חושבת מה לעשות למעלה, אז נדחפתי עם המלצות
אבל האמת שרק רציתי לרשום [b]שנה טובה ואוהבת[/b]
אנחנו גם בצפון ממחר עד סופש ככל הנראה

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-12-06T10:29:19):
לחם במבי

לחם שאור בלי לישה, בלי הרבה שלבים

הרעיון, בגדול, הוא לערבב קמח, שאור ומים ככה שתהיה בלילה די סמיכה אבל שאי אפשר ללוש ביד בגלל שהיא דביקה. משהו כמו טיט. אם נדבר על כחצי חבילה קמח (שיפון/מלא/כוסמין) אז מוסיפים כארבע כפות מולסה/ סילאן, לפחות כוס של גרעינים שונים (אני משרה לפעמים לילה מראש גריעי חיטה וכוסמין, ככה שיהפכו לרכים, אבל בהחלט ניתן לשפוך על הרגע גרעיני חמניה, דלעת, שומשום ופשתן, מעורבבים או רק אחד מהם). מוסיפים מלח (אני מהמרת על שתי כפיות בערך). מערבבים הכל עם כף ושופכים לאינגליש קייק (אני שמה בתוך התבנית נייר אפיה כדי שיהיה קל יותר להוציא אחרי האפיה). נותנים לזה לעמוד בין 4 שעות ללילה שלם. אופים על חום של 180 מעלות לשעה. הלחם נשמר טרי כמה ימים. אני שומרת אותו בתוך שקית של עיתון הארץ (מאורכת). כשפורסים ממנו יום למחרת ניתן לפרוס פרוסות ממש דקות (כמו פומפרניקל).

[b][po]במבי ק[/po][/b] (2008-05-24T09:44:39):
תנסי לחזק את השאור - תאכילי אותו כל יום קצת. כדי שלא יהיה לו טעם חזק מדי, תשאירי במקרר. וכשאת אופה - נסי לשים פחות שאור ממה שאת שמה בד"כ כדי שלא יהיה טעם חזק. נסי לבדוק מתי ה"פיק" של השאור - עד לנקודה הזאת הלחם עולה, וממנה הוא יכול להתחיל לרדת או להשתטח. בנוסף, חוזרת על ההמלצה לאפות באינגליש-קייק, תבנית שמונעת את ההשתטחות הזו. כל העניין עם שאור זה ניסוי וטעיה (לניסיוני). בכל מקרה, אם תרצי עוד שאור את כמובןן מוזמנת לבוא לקחת, בכיף. אצלי עכשיו הוא חזק מאוד בגלל שאני אופה הרבה, שזה אומר שהוא אוכל הרבה. כדי לעדן טעם אפשר להתפיח פחות זמן, או לשים פחות שאור על אותה כמות קמח. יש לי את המייל שלך למשלוח מתכון?

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-08-01T09:15:55):
מצאתי מה הכנו:
[b]עוגת דלעת[/b]
4 ביצים
3/4 כוס קמח
1/2 כפית סודה לשתיה
1 כפית א. אפייה
1/2 כוס סוכר חום
1/2 כוס אגוזים/צימוקים
1 כפית קינמון
1/4 כפית אגוז מוסקט
1/2 כוס שמן
2 כוסות דלעת
מקציפים את הביצים והסוכר מוסיפים את הקמח והתבלינים בסוף את השמן דלעת ואגוזים
תנור חום בינוני 50 דקות

[b]עוגת גזר[/b]
4 גזרים גדולים מגורדים
1 כוס אגוזים קצוצים
3 ביצים
3/4 כוס שמן
כוס סוכר
1 כף קינמון טחון
קורט ציפורן
קורט הל טחון
קורט מלח
11/2 קמח מלא
1/2 כפית א. אפייה
1/2 כפית סודה לשתייה
בתנור חום בינוני 30 דקות


+}


[/spoiler]
[spoiler=המלצות מטפלים]
[b][po]מיה גל[/po][/b] (2007-12-17T20:05:38):
[u]מבקשת המלצות לטיפול בבעיית קשב וריכוז של ילד בן 5[/u]
שלום לך חלוקית :-)
אני מטפלת בדיקור סיני ובתזונה ומתמחה בטיפול בילדים,
מנסיוני עם ילדים שתוייגו תחת "הפרעות קשב וריכוז", יש לטיפול הסיני השפעה מדהימה.
את מוזמנת ליצור קשר איתי ונוכל לשוחח על כך בטלפון או לקבוע פגישת-שיחה, מה שיותר נוח לך.
אני ממוקמת בכרכור ויש לי קליניקה גם בתל אביב.
050-7312284 או במייל שמופיע בראש דף הבית שלי,
להשתמע

[b][po]יהללוך מלאכים[/po][/b] (2007-12-17T22:23:02):
הי חלוקית
מאיזה איזור את?
אני מטפלת בהתנהגויות של קשב וריכוז
תכתבי לי בדף הבית

[b][po]אילה א[/po][/b] (2007-12-17T23:18:22):
אםזה עוזר לך במשהו אין שום אפשרות לתת ריטלין בלי איבחון
(אפילו אם מישהו מתחנן לא יתנו לו )
יתרה מכך בכל קופסת ריטלין כתוב שהתרופה תינתן במקביל לטיפול ריגשי נפשי משפחתי פסיכולוגי וכו
בקיצור מי שאמרה את זה סתם אמרה .
מצד שני אני מאוד מתבאסת מההתנגדות הגורפת לריטלין ומכירה כמה ילדים שחייהם עברו מטהמורפוזה חיובית ביותר עקב השימוש בתרופה
(אחד מהם אחרי שנים של סבל כי אמא שלו לא הסכימה לתת לו תרופה סתם)
במילים אחרות אם רופא יציע אתזה בהחלט כדאי לשקול ולא כדאי לפסול על הסף רק בגלל שמועה (שהפיצו הסיינטולוגים שזאת תרופה ממכרת וכו)
מקווה שתצליחו להתגבר על הקשיים .
(אם תרצי לדון בהם אני כאן והמספר שלי מופיע בדף הבית שלי )

[b]משה[/b] (2007-12-18T03:31:56):
[u]מבקשת המלצות לטיפול בבעיית קשב וריכוז של ילד בן 5[/u]
שלום חלוקית,
אם המקור איננו אורגאני (כלומר גופני) אלא נפשי, עד כמה שאת מבינה, אז אשמח לעזור עם תמציות פרחים.
אני מטפל בתמציות באך ופרחי קליפורניה, ובעצמי גנן בחינוך ולדורף (אנתרופוסופי).
הטיפול עובד בפני עצמו וגם בשילוב עם טיפול אחר. הטיפול נוגע דרך התופעות הנגלות בשורשים העמוקים יותר. הוא מאד עדין, ועם זאת ממשי ומשמעותי, "מים שקטים חודרים עמוק". יש נסיון רב בטיפול ב ADD ו ADHD.
כדי לבחור בתמציות המתאימות, ניתן להיפגש עימי (אני גר בטבעון, אך גם מתרוצץ בדרכים). אפשרות נוספת היא להיכנס לעובי הקורה בעצמכם, ולבחור את התמציות המתאימות ע"ס ספר הדרכה פשוט, עמוק ובאנגלית. אוכל לעזור לכם להיכנס לעינינים.
המלצות: [po]רוקדת לאור ירח[/po]
כל טוב, משה
052-2592967 04-9533140
[email protected]
נב
על פניו, הייתי ממליץ על שילוב של תמציות עם טיפול שיחתי כל שהוא, למשל יעוץ חינוכי, או יעוץ פסיכולוגי.
אם תבקשי אוכל לאיימל לך מאמרים בנושא התמציות.
דרך אגב: אין מניעה לעשות טיפולים אלה תוך כדי לקיחת ריטלין, וכאשר המצב משתפר לבחון הורדת הריטלין.
נב 2
יש לי חבר שבעצמו היה ילד כזה, יצא מזה, וכעת מדריך גננות ומטפל. אולי תרצי לשוחח עימו לגבי השאלה אם להתחיל בריטלין או לא.

[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2007-12-18T08:25:54):
שלום
יש מרכז שמכונה "מרכז הקשבה טומטיס" , מאוד מומלץ לבעיות קשב וריכוז, ובכלל כשיש קשיים גם אם הם לא מאובחנים. במרכז לא עושים אבחון אלא אבחנה מה במערכת ההקשבה גורם לקשיים ואז באמצעות מוסיקה "עובדים" על מערכת העצבים של הגוף וכך משפרים את היכולות. התהליך ארוך ולא קסם, אבל יש תוצאות, ללא תרופותץ ובעזרת ליווי חם ואנושי. שווה להציץ באתר שלהם www.tomatis.co.il או לטלפן 09-7668191 , (יש להם בימי שישי יי הסבר פתוחים לקהל).
ושהייה בהצלחה
פלונית

[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2007-12-18T10:38:48):
המלצה חמה על מרינה מימון אבירם מאבחנת , מטפלת בתנועה, מאמנת לחיים ,ידע רחב ועמוק בשיטות חינוך הוליסטיות , ידע אדם וכו אדם יסודי שרואה את הילד במבט רחב התפתחותי ובעיקר מכבד ואוהב- אני חברה טובה שלה והיא מלווה את האמהות שלי הרבה שנים , רטאלין זה לא החומר שהיא מעדיפה....- מאסטרית אמיתית - שווה בדיקה - היא באיזור רמת השרון תל אביב 0505915507

[b][po]אילה א[/po][/b] (2007-12-18T13:33:38):
0525209609
המספר שלי

[b][po]יהללוך מלאכים[/po][/b] (2007-12-18T17:18:13):
הי חלוקית
אני גרה בפתחייה 20 דקות ממודיעין
אני יכולה לשלוח לחברה שלך במייל שאלון
ומשם לראות איך מתקדמים, אם זה מתאים לה כמובן
אני מטפלת בגישה "הניורו-התפתחותית-התנהגותית"
מייל ohayon4#gmail.com
להחליף את הסולמית כמובן בשטרודל
יום טוב
+}


[/spoiler]
[spoiler=המלצות שונות]
[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2007-12-31T14:03:52):
שוק החלפות בכפר מל"ל , כל שבת ראשונה של החודש.
רחוב עין חי 49 , כפר מל"ל. 052-3532431

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-04-22T08:33:02):
אני כיבסתי את המגבונים יחד עם החיתולים ואח"כ הייתה שמה אותם בקופסה (של חומוס) ששמתי שם קצת מים וכמה טיפות של שמן לבנדר.
התקשתי להאמין למראה עיניי כמה שהמגבונים האלה עמידים - עשרות כביסות והם לא התפרקו.

[b]יעל[/b] (2008-01-01T13:45:25):
המלצה לאורטופד - ד"ר יגאל מירובסקי.

[b][po]ענבל מזכרון יעקב[/po][/b] (2008-01-02T09:19:16):
מצטרפת להמלצה על אוסטאופתיה ודומיה, במקום אורטופד. כמי שמילדות בילתה אצל אורטופדים ומטפלים שונים, אני יכולה לומר בפה מלא שהאורטופדיה מוגבלת ולעתים אף מזיקה, בעוד ששיטות אחרות נותנות מענה, גם בנושא האיבחון, ואצלי, בחלק מהנושאים האוטופדים הרבים שדרשו טיפול, אף פתרון מלא.
מבקשת להמליץ בחום על עתליה קונלי, שעזרה לי רבות, ושמשלבת מספר שיטות. היא נמצאת בגבעת שמואל. 03-5320839.

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-01-25T08:10:02):
חמי היקר, נתן דרור לתחביבו הישן (איסוף) ופתח מחסן רהיטים וכלי בית חינמי. בנוסף הוא מרוקן תכולת דירות ואוסף רהיטים/כלי בית/מוצרי חשמל וכדו'. מוזמנים להתקשר אליו והוא יבוא לקחת מכם או לחילופין אם אתם זקוקים למשהו בבית-התקשרו גם כן ובואו לקחת רהיטים באיצקאה.
הטלפון של איצקו: 0505-797076

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2007-12-25T18:08:26):
בוקר טוב! מבקשת המלצה על בית קפה\ מסעדה נעים ומרווח, רצוי באיזור כפרי אך לא בהכרח, שיארח בשמחה שמונה חברות לארוחת בוקר שישי ...
אם את מעוניינת טיפה דרומה. אז במושב נחלים(על יד נתב"ג) יש 2 מסעדות כפריות של גבינות.
"דורון מן הטבע" ו"ארץ זבת חלב". בשניהם יש בופה בימי שישי וצריך להזמין מקום מראש. שניהם מקומות טעימים ומיוחדים.

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-01-03T12:34:21):
שוק ההחלפות, יערך בשבת הקרובה ,ברחבת הבית השני , ברחוב עין חי 49 , בכפר מלל. החל מהשעה 10:00 ועד לשעה 16:00 .
052-3532431 או [email protected] גילי

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-01-29T07:33:13):
לגזור לרצועות ולסרוג - תיקים, סלים, כדורים ועוד.... (יוצא צבעוני ומקסים!!!)
בכדי להתגבר על בעית ריבוי הקשרים גוזרים כל שקית בספירלה מלמעלה למטה כך השקית ניגזרת בשלמותן!!!
אפשר ליסרוג סלי קניות ואז אפשר לוותר על השקיות לגמרי.אני סרגתי גם כובע וגם תיק לבית הספר וזה חזק צבעוני ויפה באמת שכדי.
בקשר למסרגה אז אני סורגת עם מסרגה אחת רק שבימקום מסרגה אני מישתמשת עם האצבע-זה בישביל סלי הקניות.
בשביל דברים קטנים יותר כמו ארנקים אני עובדת עם מסרגה רגילה באיזה גודל שמתאים לי.עוד לא ניסיתי ליסרוג עם שתיים זה יכול להיות מענין.
אז תהנו

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-02-07T07:40:27):
בפתח תקווה קיים משווק אורגני בשם "גן עדן" ברחוב גולדנהירש (קרוב לשוק ולתחנה המרכזית).
אני מכיר אותו באופן אישי כי הוא גם עוסק בייעוץ תזונתי ורפואי על פי ההיגיינה הטבעית, לאחר שלמד אצל ד"ר יוסף רזון ז"ל, ומספרי [po]בן אורי[/po] והרברט שלטון.
היום קניתי אצלו סחורה בפעם הראשונה, והתלהבתי מאוד.
קניתי אפרסמונים (5 קילו), תפוחים (10 קילו), אגסים, אבוקדו, סלרי וחסה.
החסה הכי טעימה שטעמתי עד כה, ואני אוכל הרבה חסה...
גם הסלרי מצויין.
התפוחים מדהימים, ברמה אחרת לחלוטין ממה שמשווקים בחנויות האורגניות בארץ. יש לו חקלאי שמגדל בין היתר תפוחים שלא מגיעים לחנויות ע"י הרדוף.
לא מזמן אכלתי תפוחים ישר מהעץ, ואני חושב שהתפוחים שקניתי ממנו היום הם היחידים שמתחרים בזה.
ממליץ בחום!

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-02-25T19:36:04):
בנוסף למטהר מים אני ממליצה על טיהור אנרגטי שאנחנו משתמשים בו,
אנחנו משתמשים בבקבוק זכוכית , ממלאים אותו מים ומעבירים אותו סולאריזציה על חלון המטבח הפונה לשמש,
אנחנו משתמשים בבקבוקים כחולים וירוקים מכיוון שאנחנו מנסים לחזק תכונות מסויימות, אבל בקבוק שקוף יקבל את כל קשת הצבעים מהשמש והגוף ישתמש ויסנן לפי הצורך [על מים שעברו סולאריזציה בספר תרפיה בצבעים של לינדה קלרק]
בנוסף אנחנו חותמים את הבקבוקים בקריסטלים לטיהור וחיזוק התדר, בנוסף עושים הילינג למים [אפשר רייקי, או פשוט להניח ידיים ולברך שהמים יטהרו], אפשר לתת לילדים לשיר להם, אנחנו מוזגים רק לכוסות זכוכית שקופות ואומרים: המים טהורים, תודה. בהשראת היפני הקסום שכתב את מסר המים.
אני לא יודעת לעשות קישורים, אז אם גמד נחמד יוכל לעשות קישור למסר המים, יש תמונות מרהיבות של מים מזוהמים שבורכו, לפני ואחרי, ההבדל עצום, מספיק לרשום על הבקבוק את המילה אהבה כך שכל מי שבא לשתות קורא אותה ומעצים את המים, המרגיעון בתיאום מושלם אומר: מילים טובות מסלקות עננים שחורים.
בכל מקרה למים שלנו יש טעם מדהים וגם מרקם מיוחד מלא נפח וחלק, אשמח אם מי שמנסה ישתף בשינויים בתחושה ובאיכות המים, למי שבכל זאת רוצה בקבוק זכוכית צבעוני תשתמשו בירוק, זה צבע ריפוי אולטימטיבי ואי אפשר לטעות בו, עם שאר הצבעים רצוי להבין בהשפעות הפיסיות והנפשיות של כל צבע לפני סולאריזציה, ובכל מקרה לא כל צבע יתאים למשפחה שלמה אז עדיף שקוף [שסופג את כל הצבעים באופן מאוזן, או ירוק].

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-03-11T16:03:43):
לקראת יום ההולדת הילדים עורכים רשימת דברים כיפיים שבא להם לעשות עם כל אחד מהמקורבים (לישון אצל הדודה והדוד, ללכת לספארי עם סבאסבתא וכד'), ואלו הן המתנות שלהם. הפסטיבל נמשך כמה ימים או סופ"שים, והחוויות נשארות לנצח!
באותה הרוח, כשאפשר, אני מציעה לחוגגים היקרים לי מתנה דומה (לעשות להם יום כיף, לבשל משהו מיוחד וכד').
לשבת עם הילדים ולהכין ביחד מתנה יצירתית למסיבה של האחר. לתת לילד להוביל, גם אם צריך לעודד באופן די מסיבי (התגובה, מנסיון, שווה את המאמץ)
פתרון מקורי של חברים: על ההזמנה למסיבה צוין במפורש שמתבקשים לא להביא מתנות. ביומולדת היתה הפעלה שכולם יצרו משהו מחימר ביחד, וכלל היצירה נשארה בבית של החוגגת כמתנה שלה מכל הקבוצה. ואיזה השקעות רצו שם!


[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-03-11T16:04:49):
שמח מאוד אם ? תקבל מתנות מעשה ידיכם.
אם יש לכם ספקות בנוגע לכישורים ליכולות שלכם, נבקש מתנות שאינן עשויות מפלסטיק ואינן מהזן המרעיש/מצלצל/מטרטר.
מה שמיוצר מעץ, כותנה או צמר עדיף על אלה.
גם מתנות מתכלות זה מצוין.
ובעיקר - מתנות יצירתיות וכאלה המעודדות יצירתיות תתקבלנה בשמחה.
+}


[/spoiler]
[spoiler=אחולי לידה, המלצות לגידול בשתיים והורות]
[b][po]משפחת אושר[/po][/b] (2007-11-18T08:21:30):
בודאיי, אנחנו פה רוב השבוע. נהיה בקשר. אם לא...ואם כן..בהצלחה.
אני קולטת שאני קצת מקנאה..כיף לך ללדת.
[b][po]משפחת אושר[/po][/b] (2007-11-19T15:30:47):
מה, לא כיף ללדת?
קודם כל ההתרגשות שהנה זה מתקרב ובא, ואז הלידה עצמה (נכון, כואב. אבל מרגש...) שמתקדמת ומקרבת אותך למי שגדל בתוכך (תזכירי לי, בן או בת?).
ואחר-כך, אוי זה הכיף הכי גדול. תינוק קטן, זעיר, גורון..ריחני ורך כל כך! מלא בורניקס מצייץ קולות של אפרוח...
טוב, הרחם שלי קפצה מתוכי והנה היא מקלידה במקומי. אוי לי אם בעלי יראה את זה...שלא יקשור לעצמו את הצינורית זרע.
יום רביעי מתאים? אם לא תלדי עד אז כמובן...ואם כן, אבוא לקפל לך כביסה. ברצינות.
[b][po]במבי ק[/po][/b] (2007-11-19T18:36:57):
הי חלוקית, אני אשמח לחלוק יותר מאוחר או מחר, כי אני תיכף צריכה לצאת (עם שני ילדים קרובים בגיל :-))
[b][po]קט קטית[/po][/b] (2007-11-20T00:55:12):
חלוקית יקרה
קודם כל שתהיה לידה קלה ומדהימה ו.. שיבואו כבר הצירים!!! :-)
החששות שלך ברורים וטבעיים
ואין ספק שזה מאתגר
יחד עם זאת...
אין דבר כזה שלאמא לא יהיה מספיק אהבה לשתי בנות קטנות ומדהימות :-)
אם כבר הבעיה היא עודף אהבה ;-) מה עושים איתה? לאיפה מנתבים?
וזה כבר זורם ודינמי ובסוף תמיד הכל טוב {@
[b][po]במבי ק[/po][/b] (2007-11-20T20:36:21):
הי, לא שכחתי אותך. פשוט התחלתי אחה"צ ואז הילדים קטעו את זה... אנסה מחר.
[b][po]במבי ק[/po][/b] (2007-11-20T21:58:31):
טוב, אני אנסה שוב, כי בעצם התחלתי ולא ממש ידעתי מה לכתוב..

קודם כל, כתבתי את השורה ההיא בדף ההוא, בדיוק בשביל הריוניות עם רווח קטן, כי עלה בדעתי שיכולות להצטייר תמונות מסוג מסויים, בעוד שיש גם תמונות אחרות, שרציתי פשוט "להודיע" שגם הן קיימות במוזיאון.

אני כותבת ומוחקת, כי אני מבינה שבעצם מה ששונה זה שאני פשוט לא מתבוננת על דברים דרך המשקפיים של רגש האשמה. אני יכולה לחוש אשמה קונקרטית על משהו, ולהצטער, אבל אני לא יכולה לחיות ככה. זה לא במערכת שלי, ולדעתי יכול להיות אפילו שיש לי מנגנון הדחקה שפשוט לא נותן לתחושות האלה להיות חלק מהחיים שלי (כאמא, ובכלל). אני מנסה ללמוד מדברים שאני חושבת ששגיתי בהם ושניתנים לשינוי ולתיקון. כל השאר - או שלא ניתן לשינוי, ואז אין לי מה לבזבז עליו זמן ורגשות שליליים, כי זה רק יביא ליותר נזק. או שניתן לשינוי ואז אני מתעלת את רגשות האשמה (אחרי שימוש קצר בהם) לטובת ניסיון למידה והפקת לקחים (לא תמיד זה מצליח). ככה שגם אם היתה חולפת אי-פעם מחשבה בראשי מחשבה על כך שנלקח משהו מהבכורה - זה לא היה מחזיק הרבה זמן. אבל האמת היא - שמעולם לא חלפה בראש שלי מחשבה כזאת, וההיפך הוא הנכון - חשבתי שאני מעניקה לה מתנה, אח קרוב בגיל שיכול להיות גם חבר למשחקים, ולשמחתי זה הוכיח את עצמו לגמרי.

ולהפתעתי (באמת הופתעתי) - כשאחיה הקטן נולד, לא היה לה קשה בכלל. היא היתה קטנה מדי כדי לקנא, והיא אחת שלא היתה חייבת מגע גופני אלא בעיקר תשומת לב, שיכולתי לתת בלי בעיה גם כשהוא היה עלי, יונק, רובץ, או לידנו. וגם לי לא היה קשה בשנה הראשונה שהייתי אמא לשניים. לאט לאט התחיל להיות לי יותר קשה, דווקא בגלל שאני כל הזמן צריכה להיות "זמינה" במובן של להקשיב, לענות (שני ילדים קטנים שטוחנים את המוח וצריכים שכל דבר יהיה מלווה בפידבק מהאמא), וזה נורא מתיש אותי לפעמים. אז לפעמים אני "מתנתקת" ולשמחתי עכשיו הם כבר בשלב שהם מקבלים את הודעות הניתוק הזמניות (המנוי אינו זמין כעת, נסו בעוד שלוש דקות). לה, לקראת גיל 4, היה שלב כזה שהיא רצתה להשליך אותו לפח. הרגשתי שהיא מקנאה ומבטאת את זה. ראיתי שזה בכלל לא קשור לרווח, אלא לשלב שבו היא בתור עצמה התחילה לחוש רגשות כאלה. זה סהיפור הפרטי של המשפחה שנו, אני לא יחדעת מה ניתן להסיק ממנו, אם בכלל. בגלל זה לא חשבתי שיש מה לפרט שם, אלא רק לאותת שיש גם חוויות אחרות.

[b]איחולי לידה ומזל טוב[/b]
[b][po]הפלא ופלא[/po][/b] (2007-11-26T18:00:34):
היי מתוקה
מה שלומך
אני גם סקרנית לדעת אם הבטן כבר יצאה החוצה.
ואם ה'גדולה' כבר מתגלצ'ת במגלצ'ה החדשה.

לידה מדהימה אם עוד לא היתה.....
[b][po]טנ די[/po][/b] (2007-11-28T22:32:43):
מזל-טוב! |L| |תינוק| |L|
[b][po]משפחת אושר[/po][/b] (2007-11-28T22:50:00):
באתי לשאול לשלומך וגיליתי הודעת מזל טוב (())
מזל טוב גממני!
אושר רב ושמחה גדולה לכולכם, הסתגלות קלה לכל בני המשפחה.
סקרנית לשמוע איך היתה הלידה ואיך הקטנה-גדולה שלך מסתדרת, וכמובן איך את.
אשמח לתרום בכל מה שתצטרכי.
{@
[b][po]ניצן אמ[/po][/b] (2007-11-28T23:25:24):
הו הו הו!!! מזל טוב!!!!!
@} @} @} @}
|L| |L| |L| |L|
|תינוק| |תינוק| |תינוק| |תינוק|
|בלונים| |בלונים| |בלונים| |בלונים|
[b][po]הפלא ופלא[/po][/b] (2007-11-29T12:52:09):
סימןטובומזלטובוסימןטוב ומזלטוב!

איזה כיףלכם
ואיזה כיףלה

התאהבות נעימה!
[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-11-29T20:02:21):
מזל טוב, אל תתביישי ,ץקשרי ואני אבוא לעשות כביסה לבשל וכד...
[b][po]עדי ל[/po][/b] (2007-12-05T21:19:53):
וו'או, התרשמתי מהמשקל של בתך אביב והגעתי עד לכאן כדי להתפעל :-)
ומבינה שהעיניינים מסתדרים.
יופי.
[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-12-06T21:22:41):
משקל 4.760 ק"ג, בלידה טבעית, פעילה וקסומה
אני עדיין בשוק מהמשקל, אפיק הגיע לזה בקושי בשבוע 12, סיפרתי לאילן או שאל מאיפה זה יצא?
אז מה עשית? יש לך טיפים בשבילי? ולא אמרת, יש לך עזרה? את צריכה שנעזור לך במשהו.?
וכמובן איך עושים בנות?
שינה ארוכה ומרעננת, וחנוכה שמח
[b][po]אמא אום[/po][/b] (2007-12-24T10:21:17):
שלום לך חלוקית! הקטנטנה נולדה ב 21/11 בלידת VBAC מדהימה ומעצימה (מדהימה בכאב שלה, בעוצמה שלה. מעצימה משום שהגוף ביצע את העבודה בכזאת שלמות, בניגוד גמור לדעת הרופאים..)
עשיתי הכנה מקיפה ללידה, משום שרציתי מאוד ללדת בלידה רגילה וטבעית עד כמה שיתאפשר. קיבלתי את הלידה לה יחלתי וביקשתי :-].
אנחנו מהגליל במקור אבל חיים בתל אביב בשנים האחרונות. ואתם?

שוב, מזל טוב ענק...
[b][po]אמא אום[/po][/b] (2007-12-24T18:06:04):
[u]VBAC - האם הכוונה ללידה רגילה לאחר קיסרי?[/u]
אכן. את הגדול ילדתי לפני שנתיים וחצי בלידה קיסרית. שתי הלידות היו באיכילוב. לא כי טוב שם.. כי מבחינה לוגיסטית היה לי הכי נוח.

ראיתי את התמונות של הארגו בדף למעלה. כבר התנסית בנשיאת הקטנטנה בארגו? יש לי גם אחד והוא נוח למדי לנשיאת קטנטנים.. קיבלתי אותו במתנה לא מזמן והוא אפילו הגיע עם הקשקוש הזה לנשיאת קטנטנים (מן "פוך" קטן כזה).

[u]נשמח להיפגש ולהתקשקש [/u] - גמני! (-: אני חושבת לדגום את מפגש הבוקר לאמהות "טריות" ב"עננים" שבהרצליה השבוע. מעוניינת?

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-12-25T09:16:22):
תודה שבאתם, גם לנו היה כיף, סליחה מהפאדיון, היית בגן חיות בפתח תקווה?

[b][po]אמא אום[/po][/b] (2007-12-25T10:15:08):
יוווו!!! עכשיו מתחברים לי דברים מסיפור הלידה. גם אני זכיתי להלחצות מיותרות מאותו רופא חתיך. מעולה!! :-D. אולי אפילו נפגשנו (למרות ששחררתי את עצמי ואת זעירתי ביום למחרת..)
לפי ההוראות באתר (יש סרטון לכל צורת נשיאה) הצלחתי להשחיל אותה פנימה די בקלות.

אשמח להפגש! אני בדוא"ל ipearlson בג'ימייל

[b][po]מאמא מאוהבת[/po][/b] (2007-12-29T23:56:04):
רק עכשיו ראיתי בדף המזל-טובים איזה אוצר ילדת בלידה טבעית וטובה! ברכות @} סחה עלייך :-)
מאחלת לכם את כל האושר והבריאות (())



[b]רעות מבקשת חיתול[/b]
[b][po]קט קטית[/po][/b] (2008-10-29T23:06:23):
היי
התגובה היא בעיקר לחורף כנראה D-:
ההמלצה שלי היא להתעלם ולחפף עד כמה שאפשר, גם בת השנתיים שלי מרטיבה ללא שחר מאז תחילת ההתקררות.
אבל מכיוון שהיו לנו כבר כמה "רגרסיות" למדתי שזה הולך מעצמו כמו שזה בא,
לנו נשאר רק... ניחשת נכונה: להתבונן D-:
לא הייתי נותנת חיתול, שלא תהיה לה הלגיטימציה לעשות על עצמה.
כלומר עשית צרכים על עצמה אינה מבורכת.
לא להתרגש אבל גם לא לעודד, לדעתי.
יש מצב שתבואו להרטיב אצלנו מחר?

{@

[b][po]נקודות ורודות אגדיות[/po][/b] (2008-10-29T23:17:35):
הי חלוקית
אין לי תובנות בכלל, רק רוצה לשתף שגם אני אובדת עצות, שלי בן שנתיים וחצי, גמול לחלוטין, התחיל פתאום מידי פעם (לא מעט) לאמר פיפי ותוך כדי האמירה להשתין במכנסיים.
לא רץ,לא מודיע לפני, לא כלום.
אני עומדת פעורת פה מן התופעה - היו פעמיים שזה היה גם עם קקי רך במכנסיים.
בקיצור שמיח.
בלילות התחלתי להעיר אותו באמצע הלילה לעשות, כי גם שם התחיל לפספס (ברמה יומיומית) ואני לא יודעת אם זה טוב, כי הוא מתרגל להתעורר ולעשות ומה אחר כך? אם לא אעיר אותו הוא יעשה במיטה?
בקיצור אני בבלבלות לגמרי.
ומה זה נמאס כבר מהפיפי הזה בכל מקום.
שלא לדבר על הפטנט הגאוני הזה של הצינור שבגיל קטן משפריץ בכל כוון.
אני נכנעת , אבל השירותים שלנו מצחינים כמו משתנה ציבורית. ממש קשה לעכוב אחריו והפיפי מגיע ממש לכל מקום (קירות, דלתות, ריצפה, על השירותים מסביב...)
אולי קטקטית צודקת?
הקור?

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-10-29T23:49:40):
לא, היא מבקשת חיתול, דורשת חיתול ונהנית להיות מחותלת כתינוקת. עובדה שלא כל הזמן. הרטיבה אותו רק בליילה. אני מצליחה לפעמים להתחמק, מראה לה שנגמרו החיתולים, מה שנכון, ואז מקבלת את זה, אבל לפעמים מתעקשת להיות מחותלת. לא משתינה בליילה כשאין חיתול.
חשבנו שזה סוג של תשומת לב, לסחוט עוד כמה שניות של מגע, וליבי כמובן התכווץ :-(

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-10-29T23:50:52):
בליילה ישנה או עם חיתול, או עירומה לחלוטין ללא שמיכה, קופאת כולה ולא משתינה... ובמקביל, נכנסת לשירותים, סוגרת את הדלת, מטפסת אל האסלה, בדרכים שונות, מנגבת לבד, וכשאני מבקשת לעזור מסבירה לי שאין צורך והיא הסתדרה לבד @}

[b][po]פלוני אלמוני[/po][/b] (2008-10-30T11:36:13):
אצלנו נגמלה מיוזמתה בקלות רבה מאוד !! בגיל שנתיים וחודשיים בדיוק כשנולד לה אח. אבל אח"כ היו כל מיני נסיגות. תקופה של "פיספוסים" כמה חודשים טובים אחרי הגמילה. וזה בא והלך. נראה לי שזה עניין לא לינארי הגמילה יענו עם קדימה אחורה שכזה - רוב הזמן הצלחתי לשמור על רוגע :-)
לא יודעת לגבי חזרה לחיתול. אנחנו לא עשינו את זה זה הרגיש לי לא נכון (באופן מוזר כאילו עדיף פיספוס במיטה על פני השתנה בחיתול ) לא יודדעת בדיוק למה אבל משתפת בכ"ז אולי יעורר לך מחשבה
אגב, יש גם עניין של .... אין לי מושג מה :-) אבל לפני שבועיים שלושה היא ושתי חברות כרעו והשתינו בחדווה במכנסיים פשוט ככה כאילו כלום (כולן בנות 3.5 וגמולות מזמן)


[b]פלונית[/b] (2008-10-30T12:32:10):
גם אצלי זה קרה, מספר פעמים. בתקופות של לחץ (מעבר דירה, לידת אח) היו פספוסים. בכל הפעמים הגבתי ברוגע לגמרי ולא החזרתי חיתול כי חששתי להביא את זה יותר מדי למודעות שלה או להעליב אותה. זה התפוגג מעצמו, למרות שלקח קצת זמן.


[b][po]ציל צול[/po][/b] (2008-10-30T15:37:42):
גם אצלנו זה קרה וגם אצלנו כמה חודשים אחרי לידה של אח קטן. אנחנו זרמנו עם העניין של החיתול ופשוט נתנו לו מה שהוא רוצה. נשארו לנו חיתולים מפעם ושמנו לו ואחרי פעמיים או שלוש הוא הפסיק לבקש. לא הצענו לו מיוזמתנו. מתי שהוא ביקש הוא קיבל את מבוקשו כאילו זה הדבר הכי רגיל בעולם וזה קרה ככה פעמיים או שלוש ברצף ונעלם. אני חשבתי בזמנו שזה מן רצון כזה להיות שוב תינוק, אולי כמו אחיו הקטן. אני חושבת שאולי לא כדאי לחפש יותר מדי אחרי פרשנות פסיכולוגית אלא פשוט להענות לצורך בלי ממש להבין אותו ולהתמודד עם מה שיבוא. שיהיה בהצלחה, בכל מקרה


[b]פלונית[/b] (2008-10-30T17:47:23):
יש אפשרות שהגדולה חשה שהקטנה
מקבלת יותר תשומת לב ומנסה להיות שוב "התינוקת" החמודה של הבית
אצלי הילדה היתה בת שלוש, אחיה היה בלול עם חיתול ומוצץ ( לא ממש באופן טבעי )
והיא נסתה את כל באפשרויות - עד שהחליטה שזה כבר לא מתאים
אני נתתי לה את כל מה שביקשה וגם קישקשתי איתה בשפה תינוקית


[b][po]ירח לבן[/po][/b] (2008-10-30T20:56:19):
הי.
בדיוק, אבל בדיוק כמו אצלנו.
בעצם אצלנו קודם היא התחילה להרטיב את המיטה ואחרי כחודשיים(!) שאלתי אותה אם היא רוצה חיתול (ברגע של חולשה, כמעין התרסה) ולהפתעתי אמרה כן.
היתה איזה שבוע שבועיים עם חיתול בלילה (זה היה מבאס אבל יותר מבאס היה להחליף מצעים יומיום...), ואחכ לא רצתה יותר אבל המשיכה להרטיב.
הגננת אמרה שהיא כנראה זקוקה לשחרור הזה ושלא נתנגד לעניין החיתול, אבל שנעביר את המסר שזה פיגום ולא קביים.
השערה נוספת שלי היא שהיא פשוט למדה לישון סופסופ והיא ישנה הרבה יותר חזק מבעבר ולכן פשוט לא מתעוררת.

בכל אופן מה שעשיתי ועזר (ועדיין עושה) זה לקחת אותה לשירותים לפני שאני הולכת לישון (גם אם זה מתוך שינה). אבל כאמור העניין המרכזי אצלנו היה ההרטבה ולא דווקא החיתול (כאן באמת אמרה שהיא רוצה כמו אח שלה...)

מקווה שאצלכם זו רק פאזה חולפת, אבל בכל מקרה לא הייתי עושה עניין מעניין החיתול.

[b][po]רוקדת לאור ירח[/po][/b] (2008-10-31T19:23:36):
אני אתחיל מזה שאני לא בעד לאפשר לילדה חיתול אם היא מבקשת, אולי קצת מאוחר אבל אלה תובנות של בדיעבד. אני איפשרתי "משחק עם מוצץ" לילדה שמעולם לא השתמשה בו והתחילה להשתמש בו באופן קבוע בגיל כמעט 3.
חוץ מזה אני אספר שאצלי בבית בת ה 3.5 בזמן האחרון מתחילה טיפה במכנסיים וממשיכה בשירותים. לדעתי מה שקורה זה שהיא מתעלמת מסימנים ראשונים ורצה לשירותים רק כשזה כבר בורח. בהתחלה חשבתי שזה קור אבל הבנתי שזה קשור מאד לקטע של הבלבול שלה כרגע אם היא גדולה או קטנה. מצד אחד מאד בוגרת לגילה, מצד שני היא רוצה להיות תינוקת הרבה פעמים. זה גם בא עם מעבר מגן שבו היתה הגדולה והכי מפותחת מרוב הבחינות ועכשיו היא בין הקטנים בגן ויש שם גדולים ממנה משמעותית ובאמת העניין הזה עם הבריחה התחיל די סמוך למעבר לגן החדש , עם הגעגועים לישן וכו'.
מעצבן, אבל אני לא עושה מזה סיפור, למרות שזה נמשך. אני כן משתדלת לתת לה אחריות שתחליף בגדים בעצמה וכו'- היא גם חזרה לבקש שאלביש אותה אחרי שהתלבשה לבד לגמרי (אולי היא חושבת שאם תשכח תחזור לגן של הקטנים). בעייני מצב כזה מצריך רק סבלנות והכלה. למרות שזה לא פשוט ודי נמאס, בעיקר אם זה בלילה כמו אצלך, אבל בעייני המסר הוא את גדולה, לא ישנים עם חיתול. תלוי כמובן כמה היא נאבקת על זה לא הייתי נכנסת למלחמות, אבל כן מנסה להעביר מסר חד משמעי כאן.
+}

[/spoiler]
[spoiler=תכתובות לשמירה]
[b][po]ניצן אמ[/po][/b] (2007-08-23T23:21:29):
הי חלוקית, ברוכה הבאה והתחדשי על דף הבית.
@}

אם נניח לרגע לגינונים, :-D אני מבינה שאנחנו מכירות??
איך? מי? מה? איך קוראים לקטנ/ה? מממ... מתחיל באלף ונגמר בריש?

[b][po]טנ די[/po][/b] (2007-10-13T22:36:09):
סחתיין על הזריזות בהחלטה ובמעבר למושב ושיהיה בכייף |עץ| @}

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2007-10-17T10:54:22):
היי חלוקית, האם ארגז המצעים אקטואלי? מה מידותיו? נשמח לקבלו, שכחתי לאיפה אתם עוברים? ד"ש למישפוחה ותודה על ההמלצה בככר השוק

[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2007-10-22T09:43:43):
שיהיה במזל טוב! (איזה כיף לך...)
ואם תרצי לשתף בענייני הלידה השנייה והאמהות לשתיים (שהיא משהו אחר לגמרי מהאמהות לאחת) - בשביל זה יש "באופן".
תודה על ההצעה להתנסות ב"ארגו" - כבר ניסיתי בסיני את הארגו של רובין וזה היה יופי, חוץ מזה שהקטנצ'יק עושה סימנים של סרבנות החלפת מנשאים באמצע החיים (הוא רגיל לבייבי ביורן, שכבר ממש לא מתאים לו )-: ). מילא, גם הגדולה עוד יכולה להיכנס בארגו! (בת ארבע אבל שוקלת 12.5 ק"ג).
תודה ובהצלחה בלידה ובהתאקלמות בבית החדש והכל.

[b]שרון[/b] (2007-10-22T20:47:44):
ברוכים הבאים לכפר סירקין.
אני רואה שכבר הכרת את משפחת אושר.
גם אני ומשפחתי מהשכונה. יש לנו כאן גן ילדים קטן ומיוחד ואת מוזמנת להיות בקשר
4221208 - 054
שרון

[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2007-11-07T11:11:28):
תודה שכתבת מקסים בדף על הבדיקה הוגינלית, אחרי איך שהותקפתי שם (כי אני לא יודעת אם לוותר על הבדיקה, והרגשתי שמתייחסים אלי כאל מטומטמת) היצלת את כבודי. תודה

[b]א.ט[/b] (2007-11-07T11:15:33):
[u]תודה שכתבת מקסים בדף על הבדיקה הוגינלית,[/u]

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2007-11-07T18:33:22):
תודה לכן @} אתן מוזמנות לחזור לדף, הוא קיבל תפנית חשובה וידידותית יותר :-)

[b][po]עוד מישהי[/po][/b] (2007-11-07T20:17:40):
[u]הוא קיבל תפנית חשובה וידידותית יותר[/u]
בזכותך בעיקר, תודה לך.

[b][po]ניצן אמ[/po][/b] (2007-11-07T20:30:24):
עוד מישהי, לא פחות בזכותך.
רק חבל שככה.

[b][po]דליתוש ב[/po][/b] (2007-11-12T19:11:59):
איזה כיף לקרוא! תודה רבה @}

[u]אני חווה אותך כחסרת סבלנות לרכרוכיות שכמוני[/u]
לוקחת לתשומת ליבי, זה ניסוח מעניין. גם על זה תודה.

[b][po]דליתוש ב[/po][/b] (2007-11-12T22:00:27):
אני מבינה ושמחה שאת לוקחת את תחושתך מחווית הקריאה של דברי לכיוון המאותגר והמודה. זה ממש משמח אותי לדעת שזה כבר אפשרי.
אני חושבת שיש אחרות, שלוקחות את תחושת חוסר הסבלנות בדברי למקומות אחרים, לא נעימים להן, ולי...
זה עוזר לי להבין תגובות אחרות (לא ממך) שעד עכשיו פירשתי אחרת לגמרי וההתיחסות שלי היתה בהתאם. אני לוקחת לתשומת ליבי כי [b]אני[/b] רוצה וכי זה ישמח [b]אותי[/b] וכי זה מעניין אותי לבדוק מה מתאים לי בזה ולאן זה לוקח אותי, ואני מודה לך ששיתפת אותי :-)


[b][po]אמת וצדק[/po][/b] (2008-02-04T16:27:12):
המפגש אצלך היה כיפי. שוב תודה על האירוח הנדיב והמאפשר!

[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2008-02-04T17:24:02):
היי יקרה! זו ניצן (שוב מחשב אחר... כבר צמאה לתחושת הקביעות והבית...)
רק רציתי להביע את צערי שלא יצא לנו להפגש כבר בסיבוב הזה, אנחנו טסים הביתה מחרתיים..
היה לנו ביקור קשה וארוך עם מחלה, שביתת אוטו, העדרות ממושכת מאד של האיש ועוד קשיים. כבר ממש מחכים לחזור הביתה. (לא חשוב איפה זה, העיקר שזה יהיה הבית שלנו...)
ממש עצוב לי שנהר ורעות לא תפגשנה בפעם הזו ושהאמהות שלהן גם תצטרכנה להמתין לביקור הבא... (זה לא עוד המון זמן. אחי מתחתן בקיץ! :-))
אז רק נכנסתי לומר שמתגעגעים ומצטערים, ומחבקים. ושגם אם לא נפגשנו הפעם, אני באופן אישי מרגישה קרבה גדולה ומחכה לפעם הבאה.
אז תודה שאתן חלק מחיינו. (())
@}

[b][po]אמת וצדק[/po][/b] (2008-02-08T10:15:16):
מצטטת לך מתוך [po]מפגשים ספונטניים בימים הקרובים[/po]:
_שמילונת (07.02.2008 23:18):
אני חייבת להגיד שממש התמוגגתי מהשם חלוקית נחל. שם מקסים וכל כך במקומו..._

[b][po]קלמנ טינה[/po][/b] (2008-02-12T18:05:56):
איזה כיף! הפכת אותי מצופה וכותבת אקראית לבת בית (עובדה, יש לי דפבית!)
;-)
אז תודה @}

[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2008-02-28T22:39:20):
סליחה שלא עניתי לך עד עכשיו...
בקשר למים, החברה שלי היא מפיצה של ניקן, החברה שמייצרת את המתקן. לי אין הרבה מידע על אופן הטיהור אבל המים טעימים מאוד ומלבד הניקוי זאת הסיבה העיקרית שקנינו את המתקן. כל מי שטועם מסכים שזה טעים.
אה, וכתבתי לך קצת ב [po]גמילה מחיתולים בגיל צעיר[/po].

[b][po]שאק טי[/po][/b] (2008-03-01T20:40:02):
הי :-)
ככ הצחקת אותי ושימחת אותי
אני משוכנעת שהמעיל שלך נפלא ומגיע לו לטייל בעולם

כרגע אני נשארת באופציות שהיציעו לי בשכונה
תודה :-)

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-03-04T20:30:13):
איזה סדר בדף, מה איתכם ניסיתי לתפוס אותכם בטלפון אך אין תשובה,
קראתי את סיפור הלידה שלך וחשבתי על השחקנים האמיתיים מצחיק איך הכל נגמר במיוחד הקטע עם החיתוך...
מתגיגית, נשיקות לקטנטנות

[b][po]אמת וצדק[/po][/b] (2008-03-09T17:24:15):
בדרך הביתה נזכרתי שאני מכירה עוד מישהו מכאן :-)
אז ניסיתי לרכז את כל השמות אצלי בדף - כנסי ותראי, מקווה שלא שכחתי אף אחד.
סליחה על כמויות הבכי והרעש היום, מקווה שלא נמאסנו...

[b][po]אמת וצדק[/po][/b] (2008-03-09T19:57:29):
ריגשת אותי (()) תודה!!!

[b][po]ריש גלית[/po][/b] (2008-03-16T00:33:11):
הקציצות נאכלו בפי הפליטים בגן העצמאות! לא אני הלכתי אלא הזוגי, אבל לדבריו הן נעלמו בצ'יק.
עדיין מוזר לי החיבור בין הניק לפנים ולשם האמיתי... אבל זה כיף.

[b][po]פלוני אלמונית[/po][/b] (2008-03-16T14:33:20):
[u]לעיתים דברים שאמורים להאמר אבל לא מושמעים יוצרים כאבי גרון[/u]
את גאון, אמרתי לך כבר? דיברתי עם מישהייתי צריכה, מקווה שעכשיו הכאב יחלוף לו..
ואכן היה כיף. הקעריות יחכו לי אני מניחה. נשיקות לבנות ואפילו אחת לסנדי השרוטה (אבל חמודה מאוד).

[b][po]בתנועה מתמדת[/po][/b] (2008-03-16T21:48:54):
אהלן,
אז לשאלתך אענה ממרום הסל הלא גמור שלי (למרות שדפנות יש)- ממשיכים תפירה כרגיל רק [b]בלי[/b] לצופף יותר בצד אחד(כמו שעשית בספירלה של הבסיס). כדאי גם להקפיד להדק את החוט כל כמה תפרים כי אחרת נוצרים חורים וזה מחליש את הסל.
לא יודעת אם את יודעת, אבל המדריכה המהוללת שלנו הייתה לא אחרת מאשר [po]שקיעות של פטל[/po] המוכשרת בעלת דף כאן.
אז למרות שאני תמיד שמחה לדבר איתך, אני מאמינה שהתשובות שלה יותר מוסמכות משלי.....(-:
היה כיף להפגש. מקווה שנצליח שוב מתישהו @}


[b][po]אביטל צ[/po][/b] (2008-03-24T11:31:50):
[u]מחפשת רעיונות לכריכה יעילה של ספרים מתפרקים. סלוטייפ לא עושה את העבודה.[/u]
אפשר להשתמש בנייר טפט שקוף
אפשר לקנות את זה בחנויות לציוד לבית כמו Ace או הום-סנטר
זה מגיע בגליל גדול וצריך לגזור לפי הגודל שאת צריכה

[b]שלולית[/b] (2008-03-24T18:23:14):
[u]כריכה יעילה של ספרים[/u]
יש כריכיה ישנה בתוך כוך קטן בדרום תל אביב. נמצאת ברחוב סלמה, בצד הצפוני של הרחוב. אין לי יותר פרטים, רק ראיתי אותה לא מזמן דרך האוטובוס תוך כדי נסיעה. הטלפון שלהם נכתב בחוץ בספרות שחורות גדולות, ביד, אבל לא הספקתי להעתיק אותו.
אני רוצה בעצמי להביא לו כמה ספרים אבל טרם הספקתי.
בואי נסכם שמי שתגיע קודם, אם בכלל נגיע, תעדכן לרווחת הציבור :-)


[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-04-06T14:49:09):
ספר ילדים שבו הוא מככב. כתבתי לו שיר שטותי (ארוך) שילבתי תמונות שלו עם ציורים שמצאתי בגוגל, (נגיד, היתה שורה שבה הוא יושב על קיפוד, אז גזרתי קיפוד וגזרתי תמונה שלו יושב וחיברתי ביניהן) ואח"כ עשיתי לספר למינציה וכרכתי אותו. יצא מקסים

[b][po]קט קטית[/po][/b] (2008-04-17T00:47:47):
_באיך לעשות
שהחיתולים המהממים ביופיים
לא ידלפו..._

צריך לקפל את המילוי בצורה כזאת,
שכשאת דוחפת עם היד קדימה
יהיה לך ממש קשה לעבור ברוחב.
אם יש מרווח בין המילוי לתפר (בד"כ זה קורה מקדימה)
אז יש דליפה.
המגבות הורודות מתאימות בול בעובי (מקופלות לחצי),
וגם כל המילויים המפוברקים שלי כבר תפסו את הצורה של הקיפול המתאים.
מקווה שלא זרקת חחח
בקיצור - מניסיון - כשמקפלים טוב שום דבר לא דולף
תשימי לב איפה דלף ותהיי יצירתית, תארגני לשם גיבוי
וחשוב גם לדחוף את המילוי עד הסוף
(אם באמת רוב השתנה מתרחשת מקדימה)

מקווה שעזרתי

פעם הבאה נקפל ביחד {@
אוריגמי ;-)

[b][po]אמת וצדק[/po][/b] (2008-04-22T22:42:24):
הי מתוקה,
ראיתי עכשיו מה שכתבת על ההנקה וחשבתי שאת יכולה לנסות להתקשר ליעל, שהיא יועצת הנקה וגרה מאוד קרוב אלייך (הדירה שההורים שלי היו אמורים לשמור עליה, זוכרת?). הטלפון שלה הוא 054-4522874. היא עם ילדיה בחינוך ביתי וגם מכירה את באופן וכותבת פה מדי פעם, אז בכלל יהיה לך מעניין להכיר אותה.
מצטערת לדעת שכואב לך...

[b][po]אמא אום[/po][/b] (2008-04-27T19:28:55):
תודה על היום! היה נעים, חמים, טעים ועוד הרבה תשבוחות..
שמחתי שסוף כל סוף יצא להפגש @}
מקווה להתראות שוב בקרוב!

[b][po]קט קטית[/po][/b] (2008-04-27T20:14:40):
היה מהמם כרגיל
אהה ומעייף כרגיל D-:
מאחלת לכם לילה ארוך-ארוך, שקט-שקט

[b][po]קט קטית[/po][/b] (2008-04-29T16:36:40):
[u]דייזי התמרחה בשאריות עורב על הכביש והיא כול כך מסססססססססססססריחה[/u]
עקבתי אחריך ;-)
הרסתותי מצחוק...
איזה קטע, כבר לא זוכרים שפעם קראו לה סנדי ;-)
יאללה אין ברירה, או לרחוץ או למסור.
אגב בקשר לפנסיון,
אם יש לך שכנות חביבות את יכולה לבקש שידאגו לשים לכלבה אוכל-מים פעם ביום
ותוכלי לנסוע בלב שקט שלושה ימים.
נראה לי אפילו עדיף על הפנסיון -
לפחות יש את הבטחון של הבית...

[b][po]קט קטית[/po][/b] (2008-05-04T23:17:10):
[u]מלמד;-)[/u]
ההבדל היחיד בהוצאות אצלנו
היה בהוצאות לרפואה,
קונבנציונלית או משלימה.
וזה כבר עניין של אמונה...
אמונה בזה שהגוף שלי רוצה ויכול להיות שלם, להיות בריא.
באופן מוחלט יכול להיות שגם זה חארטה,
אבל זה עובד וזה בחינם ;-)
להוציא זאת לא היה לי דבר חסכוני משלך...
בסוף גם הבזק אותו דבר... על השקל!
לגמרי פשוטות D-:

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2008-05-09T11:42:52):
שמן ציטרונלה .
כל כך פשוט, ועם זאת לקח לי 30 שנה של סבל עד שגיליתי אותו.
מטפטפים טיפה או שתיים על הבגדים (לא על העור!) והם לא מתקרבים יותר.
מטפטפים שוב כשמחליפים לפיג'מה, ואפשר גם על הסדין (מומלץ ע"י כפות הרגליים).
ועוד יותר טוב - להשתמש בג'ל אלוורה כבסיס, ולתוכו לטפטף כמה טיפות שמן ציטרונלה. את זה אפשר למרוח על העור בלי חשש.

[b][po]with passion[/po][/b] (2008-05-11T18:24:50):
http://www.bragg.com/products/liquidaminos.html

ברגס, על שמו של דוגל הצומות... כשכותבים ברגס בד"כ מתכוונים לנוזל השחרחר והמלוח שדומה לרוטב סויה אבל עם טעם קצת אחר.. זה עשוי מסויה ולמרות שכתוב על המוצר שהוא "חי" - כל הדעות (מלבד הייצרן שלא מגלה את תהליך הייצור) - אומרות שאין סיכוי שזה חי.
אפשר להשיג את זה בארץ בחנויות הטבע.
זה מוסיף טעם מלוח-חמוץ לדברים.. "משפר" טעם מה שנקרא. עושה רושם שטבעונאים רבים משתמשים במוצר די הרבה, כנראה בגלל שהוא תורם למגוון קולינרי אליו הם משתוקקים.
חבל פולי הסויה הם לא אורגניים (במיוחד כשסויה אורגנית זולה יחסית).

[b][po]משפחת אושר[/po][/b] (2008-05-15T07:10:10):
אוי מותק... חשבי עליך הרבה בלילה ועל הטירוף הזה.
אתמול בטלפון צחקתי אבל אני בטוחה שבאותו רגע זה היה רחוק ממצחיק. מה אני אגיד לך? גם אני קצת מרחמת עליו (אבל גם עלייך, אל תדאגי ;-)).

[u]אם אני אתקל בו, את חושבת שאני צריכה להגיד לו משהו?[/u]
לא יודעת. אני במקרים כאלו הייתי מפחדת להרים את הראש, את גם אומרת שהוא בלתי צפוי בעליל אז קצת מפחיד להתסבך עם שכמותו, לא?
אולי תתחבבי על מאפיית הכפר (סימה למשל)? הזקיינס האלו יספקו לך יופי של הגנה. אחרי הכל, את משלמת מס אגודה..

מקווה שעבר עליכם לילה רגוע.
אה, ולשאלתך, הלבנה יצאה מ-ע-ו-ל-ה! ממש גבינת שמנת איכותית :-9

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-05-15T11:43:22):
נשמע סיפור נוראי, בטח כל הכפר דיבר על זה, האירוע בברכה מאוד נחמד, בבוקר אנחנו נסע לסגור עניינים בתעוז, וגם ככה בצהרים אנחנו ישנים, בשאיפה, כנראה נלך שנתעורר, אך אולי אפיק ירדם כבר בדרך, זה אירוע נחמד וגם אם לא זה הזדמנות לברכה בחינם + אוכל גנקפוד
לגבי שישי נשמע אחלה
את הולכת בבוקר לגן של שלומית ונעמה??
אני אוכל להקפיץ לך בדרך בחזרה , האם תלכי ליומעיון, יש לי קופסונת לעדי ל, תוכלי למסור לה?
סיפרתי לך שהתחלתי להשתמש במנשא שלך?? הוא נוח פחות או יותר לא בטוחה שאני משתמשת איתו כמו שצריך

[b][po]קט קטית[/po][/b] (2008-05-15T11:55:52):
איזה זבל של שכן...
שונאת את ה"אכפתיות" הצבועה הזאת,
שבעצם ברור להם שאין התעללות אבל מפריע להם "הרעש".
גם לנו הזמינו פעם, סיפרתי לך, כשהגדולה הייתה בת חודשיים.
אחת החויות הטראומטיות שחויתי בחיי...
מזל שגברים פחות רגשניים בד"כ ולא לוקחים את זה קשה לרוב ;-)


[b][po]חג ית[/po][/b] (2008-05-15T23:27:59):
תודה חלוקית
אני כל כך זקוקה למילים הללו.
בתקופה כזו....
שולחת לך חיבוק!

[b][po]חג ית[/po][/b] (2008-05-16T13:39:38):
וואו חלוקית.
איזה כיף.
אני לא ניידת וזו אחת הבעיות שלי כרגע.
אך אולי אם אוכל, אשמור את ההזמנה ואבוא אפילו רק לשבוע....
אני לא יכולה להעלות בדעתי לחזור לגור עם ההורים.
תודה! תודה! תודה!!

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-05-17T09:48:34):
רעות
חברות, ידידות
ראשוניות, אמביציה אינדיבידואליסט,יוזמה, חוסר סבלנות למתנגדים, תחרותיות, שליטה, בדידות משמעות ערך
1 נומרולוגי
שם של בת מין

אביב
אחת מעונות השנה - מציין התחדשות
הרמוניה , אחריות , אהבת יופי , צורך באיזון, כבוד, אסתטיקה משמעות ערך
6 נומרולוגי:
שם מתאים גם לבן וגם לבת מין

מהאתר של זולו

[b][po]אמא אום[/po][/b] (2008-05-17T10:44:37):
בוקר טוב!
חשבתי עליכם בבוקר הקריר הזה.. הלבשתי לקנטונת מכנסי געטקס שקיבלנו מכן בביקור האחרון.
אני אוהבת בגדים Hand me down כמו שקוראים לזה בארה"ב... זה תמיד מזכיר לי את הנותן, ואני שמחה גם על קבלת הבגד וגם על התזכורת :-).

אם נגיע ליומיון - נפגש? מקווה שכן.. @}


[b][po]with passion[/po][/b] (2008-05-20T00:14:56):
אהלן חלוקית
מה שאמרתי הוא ש-braggs עשוי מסויה לא אורגנית (אך גם לא מהונדסת).
נראה לי שיש רוטבי סויה אחרים שאינם מתיימרים להיות נאים שאולי אורגנים - זה לא ממש המחלקה שלי..
אז כן בהחלט יש סויה עם תווית אורגנית.
מה שכן יש הטוענים שאין סויה, גם אורגנית, שלא זוהמה בהפרעה גנטית מלאכותית (בגלל פולינציה דרך הרוח ובגלל שכל כך הרבה סויה כבר מהונדסת).

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-05-20T11:12:49):
מעניין גם אנחנו לא הרגשנו טוב ביום א יציואות רכות וחולשה נראה לך זה מהאבטיח או הבורקס?

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-05-21T15:56:11):
בורקס יכול להיות גם מקמח מלא, ואין במה להתבייש

[b][po]במבי ק[/po][/b] (2008-05-21T20:17:28):
הי,

לגבי חצי חינם - אכן מקום מגעיל. אבל החבר גם לא אוהב את ליב, ולדעתי המוצרים האלה יקרים שם יותר (אני מניחה כך כי הקואופ קונה מליב, ומוסיף על זה את האחוזים הרגילים, כך שכנראה שמחיר הבסיס יקר). משונה שלא היה. אני אשאל אותו שוב איפה זה ממוקם. בדרך כלל יש להם היצע מצורף, של הכל.

לגבי השאור - את לא צריכה לקחת ממני עוד כדי לעדן אותו. את יכולה לעשות כמה דברים - קודם כל להאכיל אותו בכמות יחסית גדולה של קמח. את יכולה להפריש מהשאור חצי כמות, ולהוסיף קמח ומים בכמות גדולה מהרגיל. כשאת מתפיחה - את יכולה להתפיח לפחות זמן. או חלק מההתפחה לעשות במקרר. את גם יכולה לשים פחות שאור בהתפחה הראשונה.

אני אשלח לך את המתכון במייל, רק דעי שהוא עם כמויות מאולתרות, כי אני בעצמי מאלתרת בכל פעם ולא מודדת

[b][po]חג ית[/po][/b] (2008-05-22T23:41:05):
חלוקית אהובה
תודה!!
על מילים חמימות ועל כל תמיכה.
בהחלט זקוקה לזה
חיבוק

[b][po]תזמורת הים[/po][/b] (2008-05-28T14:48:04):
הי
תודה על התגובה הנעימה.
אם בדברך על ביקורת על החלווה של קטקטית או המרווחים בין הילדים את מתכוונת להערות שלי או של גיסתי, חשוב לי להבהיר שאם נזרקה לאויר איזו בדיחה על החלווה זה נאמר לגמרי בהומור... זה ממש לא מסוג הדברים שמעצבנים אותנו :-) ואין לי שום ביקורת עלייך או על כל אמא אחרת לילדים צפופים (זה רק אחד מהדברים שאני לא מבינה איך מתמודדים איתם, בגלל שריטה שלי).
הייתי באה בשמחה אבל את קצת רחוקה מדי... אם נזדמן לאזור, נשמח.{@

[b]צילי[/b] (2008-06-05T13:38:58):
רעיון להתמודדות עם צביעה על הקיר - לוקחים קרטון ביצוע וחותכים ממנו מסגרת גדולה, מדביקים מצד אחד שלה ניילון קשיח אבל כמובן שקוף ותולים עם סלוטייפ מגולגל על הקיר. כך נוצרת על הקיר מסגרת תמונה ענקית והתחושה היא עדיין של ציור על הקיר הלבן. לא כל צבע עובד על זה אבל רוב הצבעים של הילדים דווקא כן, כולל גואש לא מדולל. זו יכולה להיות הפינה הבלעדית של הציירת הקטנה. לפעמים, כאשר מגדירים דברים מוסכמים מראש זה מונע את הצורך ליצור בלי שום מגבלה. אחת הבעיות היא שלרוב אנחנו מאפשרים לילדים לצייר על משטחים קטנים והם דווקא, הפתעה, הפתעה, אוהבים אחרת...
יש לי חברה שפשוט הדביקה ניילון קשיח לכל אורך החלון הגדול שבסלון (על חתיכת הקיר הארוכה שתחתיו) ושם אפשרה לשני ילדיה לצייר בלי חשבון. זה גם יוצא יפה כי בסוף נהיה מזה מן גרפיטי. בהצלחה

[b]מתחדשת[/b] (2008-06-05T15:02:42):
[po]ספוגית הפלא[/po] יעילה בהסרת קשקושים מקירות
):
[po]ספוג הפלא[/po]

[b][po]כרמי ה[/po][/b] (2008-06-05T15:48:19):
אפשר גם לתחום חלק מהקיר עצמו באופן ברור ע"י מסגרת צבועה בצבע אחר או שכל הקטע הוא בעל רקע שונה אבל זה ממש הקיר עצמו ולא חומר אחר שמונח על - נראה לי שהילדה תשמח לצור יצירה לסלון מעשה ידיה ואפשר פעם ב. לסייד ולהתחיל מחדש

[b][po]תות שדה[/po][/b] (2008-06-05T20:57:02):
תמיד חלמתי לעשות לילדים שלי קיר שמיועד לקשקושים.
אפשר לתחום את הקיר במסגרת עץ ופשוט לצבוע שם מדי כמה ימים/חודשים כך שיהיה אפשר לקשקש ולצייר שוב.
אני עדיין לא יישמתי את הרעיון אבל אולי בקרוב...

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-07-20T11:40:16):
http://www.babytv.co.il/[po]view videos[/po].aspx?l=5&i=13&si=41

[b][po]אמא של צליל שמיים[/po][/b] (2008-07-24T10:07:52):
היא חלוקית נחלית
אני מרעננה וזה מה שאני עושה
דברי איתי אם בא לך
052-5539359
רשמי לי את המייל שלך בדף הבית שלי ואשלח לך כרטיס ביקור אינטרנטי המיייל שלי [email protected]


[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-07-24T10:22:14):
יערה, מההודעה לפני מבשלת אחלה, טעמתי...וגם יש לכם ילדים בגיל כמעט דומה
חוצמזה אם לא מסתדר עם יערה יש את עדי אמא של עומרי, זוכרת אותה?
0525993340

[b][po]עפרה שחר[/po][/b] (2008-07-24T23:31:09):
בעינין הגירודים: רק כותנה ולהתאמבט עם שמן לוונדר בלבד (מספיק טיפה לכל חמישה ליטרים). לבדוק מה חדש אצלה- תקופת מעבר, חומר או ריח חדש בחדר, מצעים סינטטים שנוגעים בגוף וכו... בהצלחה.

[b][po]מיה גל[/po][/b] (2008-07-25T09:02:04):
[u]בעינין הגירודים: רק כותנה ולהתאמבט עם_ שיבולת שועל ארוזה בתוך, נגיד, גרב נקיה וקשורה, לא יזיק להוסיף גם 2-3 טיפות של _שמן לוונדר[/u]


[b][po]קט קטית[/po][/b] (2008-08-14T11:05:49):
אם אני מבינה נכון,
אחותך שדרגה את המחשב של עצמה,
הביאה את הישן לאמכן,
ועכשיו את חייבת לה על זה 750 ש"ח.
תתרגלי צחוק מתגלגל ותפגיני אותו בשיחה הבאה באם תבקש ממך ולו [b]שקל[/b].
האם יש לה סיבה טובה לחשוב שאת פראיירית?

היא עשתה ל{{}}[b]עצמה[/b] טובה, והעיפה את הישן לסבתא.
מחירו של הישן הוא כמחיר מחשב ישן באינטרנט,
ולצורך העניין בדף בית שלי מסך 17 אינץ' (חדש!!!)
מתומחר לפי 50 ש"ח,
אז על המסך את חייבת לה 25 ש"ח לכל היותר.
על מחשב ישן בלי אחריות - המממ... מחלקים כאלה חינם בכל יום.
אבל מכיוון שהיא בת כל כך טובה ומפרגנת לאמא שלה,
אולי היא תתן לה את הישן מתנה,
כפי שאני עושה למשל גם לאנשים זרים עם המון חפצים שאני לא צריכה.
כפי שאת שמה ליד הפח בגדים ישנים.
אם מדובר היה בשמלה חדשה שהיא קנתה לעצמה,
ואת השמאטע הישן הייתה נותנת לאמך, גם אז היית צריכה לשלם כמה מאות ש"ח
שהשמלה הזאת עלתה לפני X שנים בחנות המעצבים?
בדיחה, חה-חה!

בשמחה נתכנן מפגש בקרובבבב אולי באמת אבוא ביום א.
נהיה בקשררררר

{@

[b][po]שרון ס[/po][/b] (2008-08-14T16:03:44):
היי חלוקית, גם אני באתי להגיד לך שמחיר מחשב [b]חדש[/b] , כולל מסך, הוא פחות מ-1500 ש"ח. אמא שלי קנתה לפני כחודשיים. אם את רוצה לברר מחיר אקטואלי של מחשב יד שניה, יש לך את אתר יד 2 המצויין.

[b][po]קט קטית[/po][/b] (2008-08-14T16:06:17):
טוב אני רואה שהיא לא חיה בסרט...
היא מכירה את השיטות שעובדות איתך ויודעת שבסוף תשלמי.
רוצה לראות שאם לא תשלמי היא לא תאהב אותך פחות? או יותר?
קצת הזוי לי שהיא קונה מחשב חדש לילדים [b]שלה[/b], ואז נותנת ישן לאמא [b]שלה[/b],
כדי שלילדים [b]שלה[/b] יהיה מחשב אצל הסבתא, ו{}}[b]את[/b] חייבת לה על זה משהו.
בטח ובטח הייתה צריכה לקבל אישור [b]ממך[/b] לסטות מההסכם המקורי שעשיתן, והוא לקנות [b]מחשב חדש לאמא שלכן[/b].
היא לא עמדה בחלק שלה של ההסכם.
את לא חייבת לשלם [b]כל[/b] מה שהיא אומרת.
תעשי חושבים ותראי איך את יוצאת מהסיפור לא פראיירית שברור שאפשר "לטחון" אותה פעם אחר פעם.
אני מעזה להזכיר שגם טיב היחסים בינה לבין אמכן אינו טיב היחסים בינך לבין אמכן,
והנכדים מצד אחותך באמת שורצים אצל הסבתא...
אז את צריכה לקנות להם מחשב????
לבוא אליך הביתה לנער אותך??

[b][po]קט קטית[/po][/b] (2008-08-14T16:06:54):
חחח התפלקה לי נשיקה... מגניב!

[b][po]שרון ס[/po][/b] (2008-08-14T16:07:03):
תיקון קטן- שאלתי את אמא שלי והסתבר ששילמה 2000 וקיבלה גם רמקולים.

[b][po]מירב ב[/po][/b] (2008-08-21T02:19:47):
_אני משתדלת להימנע מהנה נה בננה או שמא אלי לכתוב נא נא בננה, אבל מאוד קל להיסחף בכזו אווירה, ולפעמים את שנאמר קשה להחזיר, והנזק נעשה, וחורה לי לראות אנשים שכול כך רגישים ומודעים ומתחשבים מרשים לעצמם לכתוב במילים כה גסות ומרעילות ולעשות דמוניזציה, ממש השטנה (לא יודעת אם קיימת מילה כזו בעברית), לדמות לבעלי חיים טפילים ושנואים ועוד ועוד,
[b]נראה לי שזה גבול שחבל שייחצה, וכשחצה אותו המוצף באהבה יפה מאוד התגייסו כול הלוחמים, אבל מבלי לשים לב, מוצאים עצמם משתמשים באותו הנשק, שהרי גם מן העבר השני יושב אדם וכולנו בעצם אחד[/b]_
בדיוק.
חושבת ומרגישה כמוך.
ההדגשה שלי. הייתי חייבת.

[b][po]מירב ב[/po][/b] (2008-08-21T09:37:49):
[u]כי הדיון עצמו ראוי וגם הבעיות והטענות שהועלו ראויות ודורשות שינוי, ואני גם יכולה להבין מה בדיוק בהתנהלות ובסגנון מפריע אבל הדרך שבה מועלים הדברים והסגנון מאוד לא מכבדים.[/u]
בהחלט.

[u]כל הכבוד לך על השינוי שאת מובילה בעריכה ובגישור ובמציאת פתרונות טובים לכולם. כשהעניינים נרגעים בעצם רואים שהבעיה לא כזו רצינית וניתנת לפתרון._ _גם ההתעקשות שלך לא להיכלל במחנה האויב הדמיוני ולשאול שוב ושוב מי זה ה"אנחנו" המדובר משמחת אותי.[/u]
אם היה לי זמן וכוח מיותרים הייתי פותחת דיון על מה קורה כשדומיננטיים בקבוצה/בקהילה נותנים ברכתם להשמיץ ולהכפיש אדם כמעט עד עפר, ואיך זה משפיע על הדינמיקה הקבוצתית/הקהילתית.
קראת קצת בדף [po]הלך רוח כנוע[/po]?
בדיון על ה"נא-נא" רואים מסתבר איך זה עובד לכל הכיוונים.

וברוח איזה ביטוי מדיון הנא-נא:
גם אני מחכה שעוד "אסימון ייפול" כאן באתר.
גם לי יש הרבה סבלנות... P-:

[b][po]מירב ב[/po][/b] (2008-08-21T09:40:54):
התכוונתי לקריצה... (-;
עייפתי.

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-08-21T15:32:21):
מחשב משומש אפשר לקנות ב 50 ש"ח
וחדש החל מ 700 ש" תסתכלי ב EVORY
מסך שטוח טוב עולה 2000
תזכירי לי למה אמא שלך צריכה מחשב? שתקנה לבד....
אנחנו נוסעים שבוע הבא כנראה לרבעוש בצפון
נראה אותכם באורות השבוע? מוזמנות לקפוץ גם אלינו לוקח כמעט אותו זמן

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-08-21T16:20:59):
מתנה לבית חדש, אין כמו עציף עם צמחי מרפא, אם אתם קונים מחשב למעבר דירה מה תקנו ביומהולדת, מכונית רולסרולס??
ראשהשנה רשמתי אותך אצלנו כאחת האורחות, מנסה לארגן אצלנו פוייקה אך לא יודעת אם המשפוחה תתגמש מההרגל של לשבת מסביב השולחן בתוך הבית ולהכין מלא אוכל לחטיבת גולני, ובכלל לנסוע עד לפה???
השבוע פגשתי סבא שגר בקרית אתא ו2-3 ימים בשבוע הוא כאן להיות עם הילדון שבגיל של א' שלנו, מדהים אה??

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-08-21T16:29:44):
אם יש תקציב הייתי קונה מייבש מזון, כדאי שבזמן שתבלי אצל הסבתא תוכלי לייבש את כל הפירות שליקטת מהשדה של מוחמד
ולא לבזבז זמן יקר מול מסך המחשב
עולה 1000-1500 ש"ח

[b][po]מירב ב[/po][/b] (2008-08-21T23:51:24):
נעזרתי במשפט שכתבת אצלי בדף הבית, בהודעה האחרונה שכתבתי בדיון "נא....".
תודה.
הניפגש ללקט בשבוע הבא? חשבתי על מקום אחר.
אה... את מגיעה לסדנת תופים ברביעי?

[b][po]נבט חיטה[/po][/b] (2008-08-22T17:31:22):
תודות לך חלוקית יקרה!
איזו הודעה חמודה כתבת אצלי.
תבואי לבקר עוד... (-:

[b][po]אלון כ[/po][/b] (2008-08-26T11:25:36):
חלוקית,
קראתי עכשיו בדף האישי שלי את מה שכתבת לפני שבוע כמדומני.
רציתי להודות לך.
להודות על החמלה ועל האמפטיה. על תרבות הדיבור והכתיבה.
ולהסכים עם כל מה שכתבת.
אישית מצאתי את עצמי מבקר באתר באופן פעם בשנתיים בערך.
לפני ארבע שנים כתבתי משהו מושקע, מהלב, בחדר לא נכון אולי ואחרי יום כתבו לי שזה לא בחדר הנכון ופשוט מחקו.
לפני שנתיים כתבתי רשמים מהטיול ומהחינוך הביתי בשק שינה ושוב נפגעתי מהתגובות.
ועכשיו אחרי טיול לקטים פשוט נדהמתי מעוצמת ההכפשה והכתיבה המשתלחת.

אני מנסה למצוא את הסיבה ולא כל כך מבין.
אולי זו אלימות מאחורי המסכה כמו שאנחנו רואים גם בכביש.
בכל אופן כפי שזה ניכר אני נמנע ובוודאי אחזור אולי עוד שנתיים.
(אני משתעשע באפשרות לפתוח דף שיעסוק בקריאה בצוותא של ספרים על טבעיות אבל פשוט אין לי כוח לכל הזבל המשתפרץ הזה)

הדיון כאן הוציא לי גם את כל החשק לבוא לפרק הירדן (למרות שאנחנו מבקרים במפגש בקביעות 7 שנים אני חושב)
יש לי ממש נפילה של אנרגיה והערכה וכל מה שקשור לקהילה הזו.
בעיני היא איננה מה שהיא מתיימרת להיות.
אפילו לא קרוב.
רק התייפייפות של מילים ותו לאו.

ותודה על הכתיבה שלך שוב.
הייתי בסוף השבוע בטיול לקטים.
כן, עם אופק.
את מה שהיה לי להגיד כאן לכל המלעיזים אמרתי שם במעשים.


[b][po]לוטם מרווני[/po][/b] (2008-09-30T16:28:09):
נשמע כמו אלרגיה לאגוזי המלך. כרגע להפסיק, עוד כמה חודשים לנסות מעט מעט ולראות אם יש תגובה. לנסות לבדוק אולי בגדי כותנה ובלי סינטטים. ואם משתמשת בסבון- גם להפסיק...פרחי באך- קראב אפל.

[b][po]לוטם מרווני[/po][/b] (2008-09-30T16:29:27):
שכחתי להגיד שפרחי באך בגיל הזה האמא לוקחת את הרמדי. אם תרצי רמדי מותאם לעוד כמה דברים שמרגישים לך חשובים- עשי זאת. אפשר גם במי האמבט של הילדה. החלמה מהירה.

[b][po]גם אמא של אורי[/po][/b] (2008-10-01T00:37:48):
הי חלוקית,
מצטרפת להמלצה של לוטם- כרגע להפסיק. לנסות עוד חודשיים בערך שוב (אחרי גיל שנה). מקווה שאביבי השתפרה ושיהיה חג שמח ושנה טובה!

[b][po]מירב ב[/po][/b] (2008-10-02T23:06:46):
היי,
תודה על המילים המחזקות והתומכות (-:
לא הגעתן היום, אני מקווה שאתן בטוב.
אני כבר מתגעגעת.
הנתראה בשלישי?

[b][po]מירב ב[/po][/b] (2008-10-03T21:44:07):
ראיתי את הדף שפתחת. מקווה להגיב שם עוד מעט.
בינתיים, רציתי להסב תשומת ליבך כי נפתח אתר (צ'יק צ'ק) חדש לתקשורת מקרבת. אולי תרצי לכתוב גם שם.
הנה הקישור: http://meitarim.co.il/cgi-bin/chiq.pl?[po]דף פתיחה[/po]

[b][po]טנ די[/po][/b] (2008-10-06T11:21:30):
מה שלומכם?
רוצה לעדכן על [po]מפגשי חינוך ביתי בהרצליה[/po].
יש מצב שתבואו?

[b][po]מירב ב[/po][/b] (2008-10-09T17:18:11):
[u]רוצה לדייק בעובדות, הכותב שמתייחסים אליו הוא [po]אלון כ[/po]....[/u]
תודה יקירתי על כל מילה שכתבת!
בדיוק התחלתי לחפש את התגובות שהוא כתב כדי להציג את העובדות, והשגת אותי.
[hr]
מה איתכם?
מקווה שניפגש שבוע הבא.
גמר חתימה טובה @}
[sub](עוד מעט אכתוב מסודר את ארוחת החג אצלי בדף הבית, אם בא לך תציצי).[/sub]

[b][po]נבט חיטה[/po][/b] (2008-10-10T14:15:47):
הי חלוקית חביבה! (-:
תודה רבה רבה!
אני אכן במונטריאול.
שנה טובה ומתוקה @}

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-10-27T15:04:46):
מה שלומכן, שלחתי תזרעים... הולכת לצילומים של לופי?? לשוק קחתן בכפר מלל בשבת??
הנייד של ענבל, תמחקי אחרי 0506875250
ענבל מהשמניזם מהמושב שלך, היינו שבוע אחרון בצפון,אין תוכניות, אולי טיולונציק

[b][po]קט קטית[/po][/b] (2008-11-03T13:54:45):
הלו הלו זאת עם השקע למטה!
השקע לא עונה, אני מצלצלת אליך מהבוקר!
<הממממממממ.... מעניין....>
בינתיים אני רואה יש לך בעיות כביסה את מוזמנת לכבס פה.
ובכלל... רוצה שתבואו.
כלומר אם יש לכם אוטו שנוסע,
ואפשר גם עם הבעל אחרי שמסיים לעבוד
הכיבוד עלי (סוף סוף)!!

[b][po]חני בונה[/po][/b] (2008-11-18T09:01:53):
בבקשה:
http://edden.netfirms.com/[po]channelings Michelle Eloff Kuthumi main page[/po].htm

[b][po]קט קטית[/po][/b] (2008-11-18T10:45:13):
הי הי
אם תבואי היום יהיה פיצוץ
אם בא לך בספונטניות בערב
בעלי הולך לעבוד באיזה 7
אני קניתי מלא מצרכים
בדודא לגבינה בולגרית זיתים ומלפפון במלח...
מאז ההריון הקודם לא קניתי כ"כ הרבה גבינות D-:
בקיצור בואי לחגיגה המלוחה!!!
בואו כלומר...
נעשה ערב בנות
אם כלומר מתאפשר

התגעגעתי מוצ'ו מוצ'ו, התקשרתי אליך אתמול אבל לא תפסתי
<השקע?>

ולגבי החלומות זה קל.
תתחילי להזכר בהם מיד אחרי שאת מתעוררת ותראי שאת כן זוכרת.
כשאת קמה דבר ראשון תחשבי על החלום שחלמת,
לפני שאת קמה או מזיזה את הגוף,
אם חלמת חלום מעיק שרוצה לשכוח תסתכלי בחלון מיד כשאת קמה ותשכחי אותו D-:
מאידך אם לא רוצה לשכוח אל תסתכלי בחלון, כלומר "אל תחליפי תמונה".
אחרי זה תראי איך את נזכרת ביותר ויותר פרטים ותרשמי אותם.
או לפחות תספרי לחברה.
כל חברה טובה שלך יכולה גם לפרש לך חלומות, אין צורך בניסיון קודם (-:

ככל תשזכרי יותר חלומות החלומות שלך יהיו יותר ויותר מפורטים.
כאילו בצד השני של ה"לא מודע" קולטים שיש עם מי לדבר ושולחים יותר ויותר סימנים.
כל עוד את לא מתעניינת ולא שמה לב אין סיבה "להציף" אותך בחלומות מפורטים,
גם ככה הרי לא תזכרי.

אז זהו.
המלצה ראשונה לכל חולם שרוצה להתקדם בחלימה היא לנהל יומן חלומות.

מזל טוב לבעל!!!
כלומר לאישך המיוחד ;-)

{@

[b][po]מיכל ע[/po][/b] (2008-11-23T13:21:39):
מזל טוב לנו :-)!
גמנחנו מתגעגעים. משום מה לא חשבתי להצטרף למפגש המדברי, אני אכנס לבדוק על מה מדובר. בכל מקרה, למה לא תעלו לבקרנו בירושלים איזה שבת?

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-12-09T16:35:15):
זה לא בגללי היא כנראה שמעה שאת רוצה לקחת אותה לפיזיו.
יופי, בדקתי בספר של א' והוא בגיל 10 חש נעמד ליד רהיטים אך בגיל שנה התחיל לזוז איתם ו 1.3 הלך,
יש מישהי בככר שמחפשת בארטר לבייביסיטר מאזורך תסתכלי...
אולי מחר אם לא תגיעו /תרצו להצטרף , אני אבקר את שוק רמלה לד לקנות שטיות לימוהולדת של א', זה שוק כמו ראש העין רק יותר גדול ותוספת של מלא דוכני רצפה של גאנק כמו בשוק הפשפשים ביפו, וכמובן ירקות

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-12-09T18:04:48):
שא, נולד הוא קיבל ספר מקופת החולים שבו יש תמונה וצריכים לרשום מתי התחיל לשבת לזוז וכדומה וגם צילום שיניים מתי יצא כל שן
אני משתדלת לרשום כי מדהים עד כמה שוכחים ומעוותים את המציאות

[b]רוזמרין[/b] (2008-12-11T22:30:15):
ראיתי את התשובה שלך ועכשיו הבנתי. גם לי זה צורם אם זה מגיע מעולם דימויים של עיקור וסירוס (מדברת על דף תכנון משפחה, כן?). אני יודעת שאהבה איננה מוגבלת דווקא לפרי בטננו.

[b]רוזמרין[/b] (2008-12-12T15:29:03):
שבת שלום חלוקית ותזכרי שבתור הומלסית אני תמיד נוחתת לביקור אצל אחרים בבית כשזה נחוץ.

[b][po]שרון ס[/po][/b] (2008-12-13T21:46:50):
היי חלוקית, הרבה מוקשים פה לאחרונה, נראה שאפילו הניסוח הפתוח והלבבי שלך לא צלח בשלום. אני בכלל מתרחקת :-)
את מוזמנת למפגש הקרוב של יום רביעי בפארק כפ"ס, בתקווה שיהיה מזג אויר מזמין. נעשה משהו לקראת חנוכה.

[b][po]עדי ל[/po][/b] (2008-12-14T00:37:26):
היי,
באתי ככה לומר שלום.
מאז שנפגשנו אצלך, כתבת לי בדף פעם או פעמיים.
בכל פעם כזו חשבתי לעצמי "אני אגיב באופן יותר אישי, בלהרים טלפון..." וכמובן שזה לא יצא.
אני מתקנאה במיפגשים שלכן (פלוס אבא :-) ) , בביחד בטבע ובחברותא.
מאוד הייתי רוצה גם. יתכן שאוכל להבריז עוד פעם אחת השנה.. אבל לא יותר מזה.
השבוע ניפגש בשלישי אבל אז לא אוכל סתם לשבת ולהתקשקש.
אז בתגובה למה שכתבת על שני הבנים הנהדרים שאיתי : כן, אני ברת מזל. ונכון שאני מאוד רוצה גם..אבל לפחות שמחה שהקטן מבלה את ימיו עם כזה אבא מדהים. אין מילים כמה מדהים.
אולי כן נצליח להיפגש מחוץ לשעות העבודה שלי. חבל שאתם לא באים לטיול בסופשבוע זה. יהיה נחמד שנצא לטיול אחר אפילו ליום אחד באחד מסופי השבוע.
להתראות בינתיים ונשיקות,
עדי.

[b][po]נבט חיטה[/po][/b] (2008-12-14T04:19:28):
הי חלוקית חביבה שבאה לבקר אצלי בדף כל פעם ומעלה אצלי חיוך...

עכשיו אני בתקופת משבר קלה.. געגועים ושלג וכל מיני וקשיים בגמילת הקטן מהציצי והכל בבת אחת צף ועולה ומעלה דמעות...
אנחנו כאן בנסיון קל לשנות אורח חיים.
קיבלנו הצעת עבודה/ ואנחנו כאן על ויזת עבודה.
מעבר לזה מנסים לחיות את החיים אבל לא קל.
בעיקר מבחינה כלכלית. כמו עולים חדשים לכל דבר רק בלי מעמד של עולים ובלי מעמד של תושבי קבע.
אם יש לך טיפים, אשמח לכל מידע.
תודה (-:

[b][po]אהבת עולם[/po][/b] (2008-12-14T10:27:51):
אהבתי את ההתנסחות שלך אצל [po]בערך מוחלט[/po].
אני חושבת שאת מתנסחת בצורה רגישה וקשובה, ואהבתי את הדברים שאמרת.

כיוון שהתכונות שראיתי בכתיבתך הן תכונות שאני מאוד מעריכה, שמחתי על כך.
אני חושבת שלא יָצא לנו הרבה להתכתב פה, אבל טוב לי לדעת שאת אדם כלבבי.

אז באתי לתת לך פרח - {@.
:-)

[b][po]גילית ט[/po][/b] (2008-12-15T14:32:37):
גם אנחנו נהננו, נסענו גם ליפו לקח קצת זמן אך הקטן ישן, מזל!!! נתראה בקרוב
בשבת הבאה נחגוג לגדול החל מ 9 , מוזמנים
שימי פס על כל המחשבות של האחרים תתעמקי במי שאת

[b][po]נ ע מ ה[/po][/b] (2008-12-16T17:58:43):
כן,קיבלנו את הכרטיסים,אתמול...

תודה רבה

יהיו בשימוש בחנוכה לביקור אצל סבא וסבתא

[b][po]כוח האמונה[/po][/b] (2008-12-23T19:40:44):
הי חלוקית זאת שירה אמא של עמית. את ובנותייך חסרות מאוד במפגש בפארק הלאומי ברמת גן...האם הפסקת לבוא בגלל שיש אצלך מפגשים בימי ראשון ..ואם כן האם לא תוכלי להעביר את המפפגשים אצלך ליום אחר? נשמח מאוד אם תמשיכו לבוא...


[b][po]גילית ט[/po][/b] (2009-01-15T17:12:31):
הכנתי את הלחם אחרי שטעמתי אצל השכנה שלי, הוא יצא מיובש מבחוץ ומעט רטוה מבפנים, החיטה קשה ולא נטחנה כנאה מספיק, טעים?? ככה כככה מינוס, של השכנה יצא מדהים..
הספר קליל, אך למי יש זמן למשהו כבד???
טמפ 10 זה 180 מעלות ו 4 נראה לי 100
הסבון מוצק משמן קוקוס דקל זית 15 ל 100 גר
לגבי השבת אני עדיין לא החלטתי כי יהאב אוכל הכל מהרצפה וזה בשטח פתוח, הוא לא ישאיר אבנים בשדה,,,
עכשיו קראתי חוד הכישור מכירה??
אני מדווחת מאשה בסדר, נתנה לנו הדגמה מה עושים בזמן הזעקה שנוסעים ברכב, מקווה שלא יקרה לי אף פעם!!!!
התיקון של הרכב יעלה כמו מה שהצעתי לך לקנות... שווה לטרוח??? אולי שווה למכור לחלקים???? או להחליף מוסך???

[b][po]טנ די[/po][/b] (2009-01-17T01:44:42):
אהלן!
הנה שעה שאפשר להגיע בה למחשב בנחת..
אולי תבואו לפעמים למפגשים/ טיולים שלנו?
או סתם כך לבקר אותנו..
חיוך וחיבוק!
הולכת לישון, לילה טוב ושנתראה בקרוב+}

[/spoiler]
[spoiler=ענייני אתר]
[b]כותבת[/b] (2010-10-22T10:32:55):
חלוקית אין לך שום בעיה עם האיפה ואיפה לפי ותק ופופולריות בנושא לוחות המודעות? אפרת איננה העניין. זהו ספין תוצרת מפלגת המעריצות של בשמת.

[b][po]אפרת ו[/po][/b] (2010-10-22T10:44:33):
תודה יקרה - קבלי בחזרה את כל האייקונים שאני לא יודעת לצייר :-)

האמת שאני עדיין לוקחת את העניין רגשית ולכן פשוט לא נכנסת יותר לדף ההוא לקרוא תגובות ופשוט מתעלמת מכל העניין כדי להגן על עצמי מבחינה רגשית כי אני כן לוקחת ללב.
יש מספיק מקומות אחרים שאני מפיצה דרכם את הסדנאות וכנראה ש"באופן" הוא לא המקום הנכון מכל מיני סיבות שלא קשורות אליי בכלל.

הטעות שעשיתי הייתה להגרר לתוך הדיון. זאת הפעם הראשונה שאני בכלל מגיבה לדיוני עריכה, בדרך כלל גם לא קוראת את הדיונים האלה כלל. הצלחתי להשאר מחוץ לדיון בדף של בשמת, וכשנפתח דף חדש נפלתי למלכודת ההתנצחויות הזו וזאת פשוט משאבת אנרגיות נוראית.

אז בזה תם העניין מבחינתי ומאחלת לך סופ"ש מצויין ונתראה בשמחות :-)

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2010-10-22T19:34:22):
כותבת,
אני לא חושבת שיש איפה ואיפה, השיוויון מבחינתי הוא לא לתת אותו דבר לכולם אלא לתת לכול אחד הזדמנות למה שהוא צריך. אפרת צריכה לקבל הזדמנות להציג את עצמה כעורכת סדנאות בדיוק כמו שמקבלים בעלי מקצוע אחרים באתר, ואף יותר מזה, כי מרביתם מסתפקים בדף [po]במה אנו עוסקים[/po] , וכאן יש השוואה ל [po]יועצות הנקה[/po] שקיבלו דף נפרד.
מדוע היא צריכה להשתוות לבשמת? הדף של חוגי הבית נולד בתקופה אחרת, כתולדה מפניות של אמהות לבשמת בבקשה להזמין אותה למפגש פנים אל פנים. בדף הזה נערכו תאומים וכו' ואז הסדנה פורסמה ב [po]כיכר השוק[/po] . היא יצרה את המדור הזה יש מאין, הקימה, כתבה, ערכה, ענתה והיתה היחידה בתחום. תחשבי על מוסד מסויים שחולק כבוד מיוחד למי שהקים אותו, הגה אותו, יצר אותו, ניהל אותו לראשונה, למרות שמאז ניהלו אותו מספר מנהלים מוכשרים. בכול זאת, כבודו של הראשון במקומו מונח והוא לא בא על חשבון האחרים. קרה מה שקרה באתר עם בשמת ועינת ונוצרה רגישות מיוחדת. היות ואנחנו קהילה, לא בית משפט יש מקום להתחשבות. הצורך של אפרת הוא שידעו שהיא מעבירה סדנאות והצורך הזה מקבל מענה בלי קשר לבשמת שהצורך שלה הוא אחר לחלוטין.
יכולה להעיד על עצמי שאינני משתייכת למפלגת המעריצות של בשמת. אני מאוד מעריכה את פועלה ותרומתה לנושא זה בפרט וגם לנושאים אחרים באתר.
אני גם מאוד מעריכה את אפרת על העשייה הקהילתית שלה.
זה לא קשור.
אני גם לא רוצה להיכנס למה שקרה בין בשמת ועינת למרות שמהמעט שראיתי בפועל אני חושבת שנהגו בחוסר כבוד בבשמת.
ושוב, אין קשר בין זה לבין מה שקרה.

מעבר לכך, הדף של בשמת על חוגי בית לא עובר כרגע על כללי האתר היות והיא לא משווקת באמצעותו שום דבר קונקרטי. הוא דומה יותר לדפי ה "להתפרנס מהתשוקה של..." והדף של הסדנאות בפירוש היה דף פירסומי.

באופן לא מתיימר להיות מקום שוויוני במובן המקובל. אין שוויון בחובות לדוג'. לא בודקים לאף אחד מה הוא נותן, האם הוא שילם וכו'. האפשרות להשתמש באתר פתוחה לכולם. יש כללי התנהגות שמשתדלים לכבד וזהו.

[b][po]ניצן אמ[/po][/b] (2010-10-25T18:15:29):
אוח את שאקלית את.
כל הכבוד.

[b][po]בעדינות בעדינות[/po][/b] (2010-10-25T18:59:08):
תבורכי
[sub]הלואי שהיתה לי יכולת הביטוי שלך[/sub]

@}
יסמין
[sub](חברה של בשמת)[/sub]


[b]כותבת[/b] (2010-10-25T19:31:25):
ה"קהילה" לא ממש מסכימה איתך. אפשר לספור את המסכימות על אצבעות יד אחת, ואילו המתנגדות הן רבות. ה"קהילה" לא החליטה כלום (אלא אם ב"קהילה" את מתכוונת לעצמך ולעורכת).
יפה בעיני ששפרון יונת וכשר מעולם לא דרשו לעצמם זכויות יתר כאן באתר, לא בעריכה ולא בלקבוע מה ה"קהילה" החליטה, בוויכוחים כאלה ואחרים.
מה הצורך של בשמת? קרדיט? כבוד? היא רק מפסידה אותו בימים האחרונים. לא נראה שהיא או אתן מצליחות למלא את הצורך הזה, ולהיפך.


[b][po]עורכת קהילתית[/po][/b] (2010-10-25T20:28:39):
[u]ה"קהילה" לא ממש מסכימה איתך[/u]
הקהילה בהחלט מסכימה איתך! רבות כתבו לעינת וגם בהרבה שיחות כל הדוברות הסכימו איתך.


[b]כותבת[/b] (2010-10-25T20:52:51):
החוקים בכל חברה קיימים על מנת שלא כל חבר ב"קהילה" או בחברה יוכל להחליט מהו הצדק ולפעול על פי מה שהוא רואה כצודק.
עינת ובשמת נקלעו למחלוקת, ואנשים שונים בקהילה מצדדים בכל אחד מהצדדים. למרבה המזל החוק קיים ויעזור לנו שלא להגיע למצב בו הקהילה נבוכה ומשותקת כאשר כל לוחם צדק מכל צד עושה באתר כבשלו על מנת להוציא לאור את הצדק שלו.

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2010-10-25T21:11:35):
כותבת, בשונה ממך אני כותבת בשם עצמי ולא בשם הקהילה. אני מתארת את מה שאני יודעת. אני לא מתיימרת לכתוב בשם אף אחד אחר ובטח לא בשם מושג ערטילאי כמו קהילה.
אני אשמח לשמוע כיצד את יודעת מי מסכים איתי ומי מתנגד. כול הניסוחים הללו, המנסים לייצר דעת קהל מסוימת לא עובדים עלי. דווקא ממה שראיתי וקראתי ההיפך הוא הנכון.
כמו שהמרגיעון כותב הכול בעיני המתבונן. אז בואי נסכים שאת חושבת אחרת ממני וזה בסדר. ביקשת הסבר עניתי לך בשם עצמי. העובדה שאת בוחרת לענות בשם הקהילה תמוהה בעיני. דברי בשם עצמך.
אינני מתיימרת לדבר בשם בשמת. הצורך שהיא הביעה בדף הוא להבהיר שהיא לא מעבירה חוגי בית ושהיא לא קשורה לסדנאות שמועברות. זהו.
מאוד מוזר. כי המתקפה מגיעה מצד אחד. מרבית האנשים מעדיפים להישאר בצד, להימנע מהישאבות לאנרגיה המזהמת הזו. בשמת ממעטת להגיב. אני מגיבה למתקפות ולדפים שנפתחים פה כי זה פשוט מצער אותי. המקום הזה חשוב לי. ומה שקורה פשוט עצוב ומלכלך אותו. היה שלום קר, ועינת בחרה להפר אותו. ולהמשיך ולהשתולל באתר. לא התחדש דבר מאז הריב המתקושר.
שתיהן פגועות. הצליחו לעבור הלאה. בשמת אפילו הצליחה לחזור לאתר ורבים הנרתמים מכך.
מה הבעיה שלך עם הדף הזה. אנשים פותחים להם מיני דפים להתייעצויות בנושא התפרנסות. במה הוא חריג?
לא די במה שהיה. את מחפשת להלהיט את הרוחות או להרגיע? מה הרווח שלך מכול המהומה הזאת והליכלוך הזה?
הידע שבשמת הנגישה פרש כנפיים, יצא מבאופן, השפיע על רבים. הפעם האחרונה שזה נעשה הותירה צלקות. את הנעשה אין להשיב. חשוב לראות איך מתקדמים.
לא הבנתי ממך איפה הבעיה? יש רבים שיש להם דפים נוספים מעבר לדפי בית. נמצא פתרון מקובל על הצדדים. גם עינת פתחה דף לתומכות הקשב והכול התקבל בשמחה.
אני באמת מתקשה להבין למה ולמי נחוץ המשך הויכוח? מה המטרה?

[b]כותבת[/b] (2010-10-25T21:24:29):
[u]הצורך שהיא הביעה בדף הוא להבהיר שהיא לא מעבירה חוגי בית ושהיא לא קשורה לסדנאות שמועברות. זהו.[/u]
זה, והצורך להכפיש אישית את [po]עינת ש[/po].

[u]המתקפה מגיעה מצד אחד. מרבית האנשים מעדיפים להישאר בצד, להימנע מהישאבות לאנרגיה המזהמת הזו.[/u]
דיברת פנים אל פנים עם אנשים כלשהם מהקהילה בשבוע האחרון? כל מי שדיברתי איתו על הנושא (לא אני העלתי אותו) הביע צער על התנהלותה של בשמת.

[u]היה שלום קר,[/u]
ובשמת נזכרה ללכלך עליה וגם להילחם בעוד אישה שהחליטה לקחת על עצמה את המשימה החשובה להנחיל לאנשים את נושא הבלי חיתולים.

[u]במה הוא חריג?[/u]
[list=1]
[*] הוא נפתח בהתקפה אישית על חברת קהילה.
[*] בשמת לקחה מונופול על תוכנו של הדף, ועורכת את תוכנו.
[*] הוא איננו דף התייעצות ואיננו דף בלוג, אלא דף פרסומי אישי.
[/list]

[b][po]עינת ש[/po][/b] (2010-10-25T22:02:03):
[po]חלוקית נחל[/po]{{}},
אני מזמינה אותך להעתיק את הדיון ל{{}}[po]דף מאבק זמני[/po]{{}},
כדי לא להציף את [po]מה חדש[/po] בדיון הזה שוב ושוב.
חבל לי על הדפבית שלך, וחבל שהודעות שנכתבות בהשקעה ומחשבה לא מגיעות למקום הנכון.
עינת


[b][po]עינת ש[/po][/b] (2010-10-25T22:05:51):
האם אפשר להעתיק את הדיון לשם? אני מעוניינת להגיב על הנאמר.
האם להעתיק החל מהודעתה של [b]כותבת[/b] ב-25.10.2010 19:31?
אם לא אז אנא אמרי מהיכן


[b][po]תבשיל קדרה[/po][/b] (2010-10-25T22:06:15):
ה"קהילה" שותקת, ומגדלת את ילדיה.

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2010-10-25T22:08:19):
_היה שלום קר,
ובשמת נזכרה ללכלך עליה וגם להילחם בעוד אישה שהחליטה לקחת על עצמה את המשימה החשובה להנחיל לאנשים את נושא הבלי חיתולים._
זה שקר גס. חבל שאת בוחרת להציג כך את הדברים. היא לא נלחמה באף אחת. נמצא פתרון שהיה מקובל על הצדדים השותפים. אח"כ התפתח דיון עריכה שהיא לא הייתה חלק ממנו.
ואז, עינת פתחה במתקפה בדף של החוגים, ומאז זה רק ממשיך ומתפשט. אני מבינה שזה עורר בה נשכחות אבל אין קשר בין דיון העריכה הטכני לבין הסכסוך שלה לבשמת. הנסיון להציג איזו מתקפה כוללת על כל מי שעוסקת בנושא הוא מגוחך. הרי קיימת זה מכבר קומונת קשב בתפוז ודיונים בפורום הורות טבעית ובכלל הנושא מופץ ועד כה לא הייתה שום בעיה. אז כנראה משהו בסיפור הזה התנהל אחרת.
אני מעדיפה להימנע מהשוואות כמותיות של מי נפגשה עם יותר אנשים ומי אמר למי כי זה חסר חשיבות בעיני ומייצג מעט מאוד, אם בכלל. גם אני הייתי השבוע באי אילו מפגשים בכול זאת מציעה לך לדבר בשם עצמך, כי כל נסיון אחר, בעיני לפחות הוא פחות אמין.

אני חושבת שמן הראוי לאפשר לבשמת להחליט מה לעשות עם הדף הזה, אולי לשנות לו את השם או לתייג אותו כדף בלוג ואז היא תוכל לכתוב בו מה שהיא רוצה.
אולי זה באמת הפתרון, לפחות למראית עין, כך כולם ילכו בתוך הקוים ובא לציון גואל


[b][po]עינת ש[/po][/b] (2010-10-25T22:15:21):
חלוקית, את מעוניינת בהעתקת הדיון? מאיפה להעתיק אותו?
או שאולי את לא מעוניינת ורוצה שאני אגיב לך כאן?
ואז מה עשינו בזה שהדף באשור מקלט?
אני לא מבינה...


[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2010-10-25T22:35:10):
עינת,
עיקר הדיון בדף בית שלי חופף לדיון בדף [po]כמו דף בית אישי[/po]
אני מבקשת שקודם תעבירי את הדף הזה לאיזור מקלט ורק אחר כך את הדיון מדף הבית שלי. תודה @}


[b]אחרת[/b] (2010-10-26T05:12:28):
חלוקית, על אף הסכמתי עם רוב דברייך (שגם כתובים היטב) עם דבר אחד קשה להסכים
[u]אולי לשנות לו את השם או לתייג אותו כדף בלוג ואז היא תוכל לכתוב בו מה שהיא רוצה.[/u]
לדעתי האישית לא צריך לאפשר לכל אחד לכתוב [b]כל[/b] מה שהוא רוצה בדפים שהם [b]שלו[/b]
הפתיח של בשמת לא ראוי לו מקום כלשהו, בלי קשר לבעלות על הדף.
אישית, זה הדבר היחיד שמפריע לי בכל הברדק הזה ואני גם חושבת שממנו זה התחיל.
מעניין אותי - את חושבת שזה סביר שסכסוכים בקהילה יקבלו סוג כזה של ביטוי?

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2010-10-26T06:38:10):
אחרת. אני נוטה להסכים איתך. אבל כי זו אני אינני בטוחה שכך זה חייב להיות. היו מקרים מעולם שבהם אנשים עם דפים אישיים שאינם דפי בית הביעו דעתם על סכסוכים באתר, התנהגויות באתר וכו'.
אני גם מתקשה לראות את עצמי מגיעה למצב שעינת הגיעה אליו, היות וגם אם הייתי פוגעת במישהו, בדרך להגשמת משהו שחשוב לי מאוד מאוד, כי לעיתים הדרך היא כזו, או שברגע מסויים חושבים שהיא כזו, ומהר מאוד נכנס האגו, כי גם אם יש מוצא למה שיגידו לי (ואינני מתייחסת רק למקרה המסויים), הייתי נכונה לשלם את המחיר, במיוחד אם זה בתוך קהילה. חיי מלאים בהחלטות שאני שלמה עימן, ובטוחה בצדקת דרכן, כי אני, כפי שאני, מתקשה להתנהג אחרת, ויש לכך מחיר. בדרך כלל, אני משתדלת לצמצם את מספר הנפגעים מכך.
אני מתקשה להאמין שהייתי בוחרת להציג את עצמי כקורבן מלא טוב ואהבה בסיפור הספציפי הזה.
הרי גם אם באמת ובתמים עינת לא ידעה שתהיה לבשמת בעיה ושהיא עלולה לפגוע בכול המהלך הזה עם שם האתר והכותרת שלו, ואני מאמינה לה. אינני מייחסת לה כוונת זדון. ואני מוכנה להרחיק לכת ולומר שגם במקרה שלא היה ניתן לצפות שזו תהיה התגובה, הרי שהבחירה התמוהה שלה להשמיט את כך שהיא הייתה בחוג בית ולציין את שמה של בשמת בדף הפתיחה איננה ראויה בעיני והמעשה הזה הוא מכוער, בעיני לפחות. גם אם נוצר אתר מדהים והשיטה הונגשה ובמבט על קרא דבר טוב, והמעשה הזה זניח ביחס לכול הטוב שנוצר, עדיין אין הדבר גורע מכיעורו. זו חוכמה קטנה מהצד להגיד זה זניח, שטויות, ולבטל את הרגשות של מי שנפגע. אם אתה נופל בסטטיסטיקה של אחד למליון, זה זניח בקנה מידה ארצי, אבל עבורך זה עולם ומלואו.
כל נסיון לבטל את הטענה, ולקבור את בשמת בדף זניח בתוך הקורס, שגם איננו זמין מצערת.
ושוב, עד למקרה הזה לא הייתה בעיה עם הפצת הנושא.
מרבית הדיון מתנהל על האם זה חוקי, האם יש בעלות על שמות, האם יש קייס משפטי, ואני תמהה אם יש משהו שחושב שאכן המעשה הזה אינו מכוער ופוגע בשום אופן. מאוד קל לזלוג לאופי של בשמת, להניח שהיא מנעה את הפצת החומר כי היא טוענת לבלעדיות על התקשורת המודעת הזו עם התינוקות, ועוד ועוד מיני השערות. הייתי שמחה לדעת אם יש באתר משהו שמדמיין את עצמו במקומה, רק ממה שאנחנו יודעים ומרגיש שמח וטוב לב עם זה, בכנות. גם אם המהלך כולו היה בלתי נמנע. נכון, החומר פתוח וגלוי וחופשי. זה מהות האתר. כל שנאמר בפתיח הוא שעינת עשתה מעשה מכוער. הדף הזה זניח. וברגע שיוגדר בשמו שהוא של בשמת יהיה ברור אף יותר, למרות שברור גם עכשיו, שבשמת היא זו שחושבת כך.
עינת הצהירה יותר מפעם אחת, שהיא עצמה יכולה לחיות בשלום עם המשפט הזה כי יותר מכול מעיד על אופייה של בשמת. לכן, אני חושבת שבמקום להיתפס לכך, כדאי לתת למהומה להירגע. להשאיר לבשמת את הדף שלה, ולבקש ממנה שיהיה לכך ביטוי כלשהו בשם הדף.
אני חושבת ש"המעמד המיוחד" שהיא זכתה בו, איננו בגלל שהיא מעל החוק אלא בגלל ההשקעה שלה והנכונות שלה לחלוק את הידע שברשותה. לכן, רבים פונים ומבקשים ממנה עזרה וייעוץ. לכן, בעיני, היא זוכה לכבוד מהרבה אנשים.
מותר שבקהילה יהיו סכסוכים. כול עוד ומתבטאים וכותבים בצורה ראוייה, לא מצמידים תכונות אלא מתארים מעשה, אני חושבת שזה בלתי נמנע.
מה דעתך?

לשם ההבהרה, ולמען הסר ספק, הייתי שמחה אם המשפט היה מנוסח בצורה אחרת אם כי כפי שציינתי הוא די מדוייק ומשקף כנראה רגשות פגיעה עמוקים. אני מאחלת לבשמת שתעבור תהליך של שחרור הפגיעה ותהליך סליחה עם עצמה, ושתתחיל להפיץ את השיטה בעצמה במלוא המרץ ואז כול הפרשייה הזו תהפוך להיסטוריה.

[b]אחרת[/b] (2010-10-26T08:26:19):
[u]מה דעתך?[/u]
דעתי היא שאת צודקת בכל מילה ושכרגיל כתבת היטב.
אני ממש לא מגיעה לדיון הזה מהצד של בשמת או של עינת.
כמוך חשבתי שהאתר של עינת חשוב ונראה טוב וכמוך ציפיתי למצוא יותר איזכור של בשמת.
אני לעולם לא מתיימרת לשים עצמי בנעליו של אחר או אחרת, וודאי לא כאשר מדובר על עוצמות של פגיעה.
וכמוך, גם אני לא חושבת שבשמת מקבלת משהו שלא מגיע לה. היא פשוט מקבלת כבוד והיא זכתה בו ביושר.
אני מדברת על התנהלות האתר.
לי בכלל לא משנה אם עינת יכולה לחיות עם משפט כזה בראש דף.
אני לא בטוחה שזו החלטה שלה ושדעתה כל כך משנה.
כשמעשה הוא מכוער, ומניעיו פחות חשובים ממראהו, כולנו מתכערים.
לי למשל מאוד מפריע שמישהו שמחפש מידע בנושא יפתח את הדף הזה דבר ראשון וזה מה שהוא ימצא שם.
כשמישהו שואל אותי מה אני עושה (בלי חיתולים) אני ישר מפנה לאתר.
היום יותר קשה לי לעשות את זה.
הפניתי חברה שנתקלה בזה וכל מה שהיה לה לשאול אותי אחר כך זה "מה הקטע?"
בעיניי זה פסול ואין לזה שום קשר לעינת, להתנהלות שלה או לעוצמת הפגיעה הלגיטימית של בשמת.

[b][po]בעדינות בעדינות[/po][/b] (2010-10-26T10:44:27):
חלוקית יקרה,
הפניתי מהדף [po]כמו דף בית אישי[/po] לדף שלך, בעקבות שאלות ותהיות.
אני לא מסוגלת לנסח כמוך.
מקוה שזה לא מפריע לך,
אם כן - תמחקי את דברי שם.

תודה,
@}
יסמין

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2010-10-27T08:42:54):
אחרת,
חשבתי רבות על דבריך. אני חושבת שיש כאן איזון. חשוב שהבית יהיה יפה ויצוגי ויהיה נעים לארח בו, אך יחד עם זאת, חשובה עד מאוד רווחתם של יושביו. מדור [po]בלי חיתולים[/po]? הוא עצום ומכיל שפע של דפים בנושאים הקשורים, דף חוגי הבית היה דף אחד מתוך ארבעת הדפים שבתת המדור של ייעוץ מעשי. הוא היה זניח. וגם אז צויין ששתי כותבות באתר הסתכסכו. אופייני מאוד לנשים ולאנשים. מודה שלטעמי המשפט הזה קיבל קצת יותר מידי נפח ממה שהוא היה, וייחסו לו השפעה מרחיקת לכת.
בכול אופן, בשמת בחרה למחוק את דף חוגי הבית שלה. הדיון "הענייני" בדף [po]כמו דף בית[/po]? הופך למיותר, כי אני מתקשה לראות מקרה דומה, או מקרים שקיימים שיבחרו להחיל עליהם את אותו הדין.
גם ההתמודדות עם הקושי שלנו לקבל תשלום, ואיך לתמחר את שירותינו בצורה ראויה, אלו נושאים שרבים היו נתרמים מהם. חבל.
לי זה מרגיש כמו "הרצחת וגם ירשת". זו הייתה פשוט הולכת שולל, בדומה לניצול העניין עם הסדנאות של אפרת.
היחס הזה הוא גם אות קלון לקהילה הזו ומכער אותה, גם אם אין לכך נראות חיצונית.
תודה על הדיון איתך. היא מאתגר, נעים, ענייני ומפרה @}


[b]קוראת[/b] (2010-10-27T08:56:34):
חלוקית, אני מסכימה עם כל מה שאת אומרת.

שאלת הבהרה:
למה התכוונת פה?

_לי זה מרגיש כמו "הרצחת וגם ירשת". זו הייתה פשוט הולכת שולל, בדומה לניצול העניין עם הסדנאות של אפרת.
היחס הזה הוא גם אות קלון לקהילה הזו ומכער אותה, גם אם אין לכך נראות חיצונית._
כלומר, על איזה עניין דיברת? על הניסיון של עינת להשתמש בדף חוגי הבית של בשמת?


[b]אחרת[/b] (2010-10-27T09:05:17):
[u]תודה על הדיון איתך. היא מאתגר, נעים, ענייני ומפרה[/u]
בהדדיות מלאה.
אני מרגישה שאת סוגרת את הדיון וזה בסדר.
היו לי עוד דברים לומר אבל אולי באמת מוטב להניח לזה.
"הנה הם באים... ימים של שקט"

[b][po]חלוקית נחל[/po][/b] (2010-10-27T09:34:48):
קוראת, כן. התכוונתי על הנסיון להשתמש בו ועל ההצגה של הדברים כאילו מדובר פה באיזה נסיון לעבור על הכללים ולדרוש מעמד מיוחד וכו' מבלי להתייחס לנסיבות ההסטוריות, לנסיבות שקרו ומבלי לאפשר לפותחת ולכותבת להחליט מה לעשות איתו בנחת, ולבחור האם לשנות את השם, האם לשנות את המשפט. מכבש הלחצים היה מאוד ממוקד בבשמת וכלל לא בדיון העקרוני. ובכול זאת נהוג לכבד בקשות שכאלו. לתת אורכה של זמן, לקבל החלטות לא מתוך הסערה. כי נהוג. כי זו קהילה. נהוג לכבד, לא כי צריך, כי זה ה"חוק", כי רוצים. קהילה שבוחרת לא לכבד את מייסדיה, את זקני השבט, לא במובן של גיל כרונולוגי אלא במובן של חלוקת ידע וחוכמה ופשוט ותק, זה מצער, בעיני לפחות.
היה מקום לנהוג ביותר סובלנות וסבלנות לטעמי, וביותר רגישות במקרה הנדון. הדף [po]כמו דף בית אישי[/po] למרות הגדרתו לתחושתי לא נפתח לטובת הקהילה. הוא הכיל השמצות ובמסווה של דיון עקרוני המשיך את ההתקפה. וכך יצא שאנשים שהגיבו ל"עניין העקרוני" מבלי להיות מצויים בפרטים נאלצו לצדד בצד כלשהו. כל הצגת הדברים בדף הייתה מעוותת ומגמתית. גם התזמון שהוא נפתח היה חלק ממתקפה כוללת. לא במקרה.
אחרת, את מוזמנת להשמיע את קולך ולכתוב את מה שעל ליבך. זה מאוד מעניין. באמת @}


[b]קוראת[/b] (2010-10-27T09:48:58):
חלוקית, את צודקת בכל מילה.
[u]קהילה שבוחרת לא לכבד את מייסדיה, את זקני השבט, לא במובן של גיל כרונולוגי אלא במובן של חלוקת ידע וחוכמה ופשוט ותק, זה מצער, בעיני לפחות.[/u]
לחלוטין.

[u]הדף [po]כמו דף בית אישי[/po] למרות הגדרתו לתחושתי לא נפתח לטובת הקהילה. הוא הכיל השמצות ובמסווה של דיון עקרוני המשיך את ההתקפה[/u]
לגמרי. במידה רבה, [po]אמא מבחוץ[/po] נהגה כטרול.
+}
[/spoiler]

תודה רבה על המילים המקסימות. מאז שסיפרתי את הסיפור ממש עצוב לי. בדר"כ משחחררת בקלות ומאוד זורמת עם החיים אבל נתקעתי במחשבות על האחות ההיא. אולי כי החזקתי בפנים הרבה זמן.
בקשר לאופניים את ממש יכולה לבוא ולקחת. המשחק מקסים וזה מספיק בהחלט.
052-6936868

את ואני לבדנו באתר כרגע...
כמה רומנטי
עדיין לא עניתי לך על מכונת הייבוש. חושבת שאעשה זאת בטלפון..
נשתמע,
עדי.

תודה על הספר! ותודה שאת מעבירה את הפיקדון לשרון!

הי חלוקית יקרה,
באתי לעדכן אותך.
קר כאן כל כך שאפילו זקני מונטריאול לא זוכרים חורף כזה קר.

בקיצור.. כנראה שאנחנו חוזרים לארץ. )-:
תודה לך על הטיפים וההתעניינות.

כתבת לה יפה והיא הגיבה לא יפה. כמו שראית, גם אני יצאתי משם. כי הבנתי שאין הבנה. אם כי אחרי ההסבר שלך חשבתי שהכל נורא ברור... אולי צריך לשמור רק אותו, למקרה הצורך בעתיד (-:.

תודה חלוקית מתוקית,
נשברנו וחצי, אנחנו בדרך לארץ..
ויש עוד כמה סיבות עצובות שגורמות לנו לרצות לשוב. עניינים משפחתיים לא פשוטים )-:
מאוד קשה להיות כאן ולעשות "עליה" עם שני ילדים קטנים.
אם היינו רווקים, היינו ודאי כבר עושים הגירה בקלות. אנחנו באמת כמעט כבר "שם" אבל החלטנו לוותר על זה.
מעבר ליופי, לכיף, לפסטיבלים שטרם חוויינו, לשמש, לכיף, לשקט- יש גם הרבה דברים אחרים. חוסר גמישות, חוסר פתיחות ויעילות. כן כן. וחוסר בויטמין D מקשה עלינו עוד יותר. אפשר בקלות להיכנס לדכאון מזה.
לא יכולה להסביר את זה. מאוד מאוד קשה. בעבודה זה ממש סבל עבור בן זוגי. הוא סובל כמו שלא סבל מעולם. מנוון, חסר תועלת, מבוזה במידה ומושפל ובעיקר מאוד משועמם שם.
ובארץ הוא היה בנסיקה, פרח והיה מאושר.
מאוד יקר כאן.
גרים בקוט סנט לוק. אזור יהודי מאוד יפה ונעים. טוב, כל מונטריאול מאד יפה.
אני אתגעגע לפארקים, ליופי, לשקט, לנהיגה הרגועה. ואולי אנחנו לא מספיק זמן כדי להבין איך הדברים מתנהלים, אבל כן פגשנו כאן ישראלים שחיים שנים רבות כאן ואני לא רוצה להפוך להיות כזאת. הו לא. לא רוצה לאבד את עצמי ולהפוך להיות קנדית קפואה ולא ספונטנית שמחקה את הקנדיות בהתנהגותן.
דברים שרואים משם לא רואים מכאן... בהרבה מובנים נדמה שהזמן עצר מלכת. מערכת הבריאות מאוד מסובכת כאן. אני זקוקה לה לצערי באופן רציף. בקיצור, לא אלאה אותך אבל במקביל אני שומעת על הרבה שחוזרים לארץ. כנראה לא בכדי...
לא הספקנו לטייל, לא הספקנו לתור את קנדה. לא הספקנו להנות מכל מה שיש לה להציע. ועל זה אני בוכה (בוכה באמת). אבל עוד יותר אני בוכה על המהלך הזה שעשינו עם שני קטנטנים. על הכסף הרב שהפסדנו, על השפל הכלכלי אליו נקלענו ועל זה שנצטרך להתחיל הכל מחדש בארץ.
(עוד מעט אפרסם מודעה לבקשת מוצרי חשמל ודברים נוספים שנצטרך לקנות מחדש בארץ).
כן, הגענו הנה על בסיס מידע שגוי שקיבלנו "מחברים" שחיים כאן. וגילינו את האמת המרה. הוצאות מחיה מטורפות ומי שלא תושב קבע מאוד קשה לו כאן. אנחנו על ויזת עבודה והחלטנו לוותר על תהליך הגירה. כמובן ששקלנו הכל בכובד ראש כבר תקופה ארוכה.
הדבר החיד המופלא כאן הוא החינוך. אין דבר כזה בארץ. לא נתקלנו בגן מדהים כזה שבו הילד שלנו מאושר כל כך. הוא מחכה ללכת לגן כל בוקר. מאושר ורוצה לקחת איתו את הגננת והסייעת שלו לישראל. לא מוכן לשמוע על גן בעברית.
<מקווה שאמא אינקובטור לא תכעס עליי על מה שכתבתי>

תודה חלוקית
שמחנו שבאתן
מוזמנות תמיד
לילך

היי חלוקית, עונה לך כאן:
כתבת: אני מאמינה שעל מנת שהדברים יתקדמו ויקרו למרות הכול צריך להיות חדורי אידאולוגיה ונכונות לשלם באי נוחות אישית על מנת לעזור ולתמוך ולקדם את רעיון החינוך הביתי ובמקביל להיות עם מיעוט אלטרנטיבות ובאמת להיזדקק לקבוצה אני גם מאמינה כך, רק הייתי מחליפה את "לקדם את רעיון החינוך הביתי" במילים ולחיות את החינוך הביתי
יש אי הבנה קטנה, אני לא הדגשתי את החיבה, אלא את האהבה, האינטימיות, והיחסים האישיים, כדבר שאינו תנאי לקיומה של קבוצה. בוודאי שחיבה, כיף כללי ותחושה נעימה היא מנת חלקה של כל קבוצה שנתקלתי בה. אחרת מה? (-: לא על ניכור וזרות דיברתי (האם כך השתמע? כי אם כך טעיתי בכתיבה), אלא על ההבדל בין חברות אישית ואינטימית לחברות בקבוצה. ושקבוצה יכולה בהחלט להתקיים בלי יחסים אינטימיים, ראיתי את זה קורה, וקורה בצורה מוצלחת מאד- עומד במבחן הזמן, מתעבה, ושומר על יציבות.

תודה שיחות על ההתייחסות. עונה לך כאן כי אין לך דף בית. היה לי ברור שלא דיברת על ניכור וזרות אלא על מן מצב ביניים. תראי מצב שבו כל חברי הקבוצה חברים טובים וקיימים ביניהם קשרים אינטימיים ואהבה, רק על בסיס החינוך הבייתי הוא אוטופי ולא מציאותי בעיני, לא לכך אני שואפת. קיוויתי להחכים וללמוד ממך, כיצד פירקתם מוקשים שכיחים ובאיזה מבנה המפגשים התקיימו. אפשר גם ב "מייל"[email protected]

המייל שלי לא תקין. אםפ תהיה לי אפשרות אשלח מייל ממחשב לא שלי. (דווקא ממני להחכים?...(-:) אני דוגמא די גרועה להתגברות על מוקשים, לכן אולי בוער לי כ"כ המקרה של מנודה, כי יש שם קריאה לעזרה.

קישורתמר (31.12.2007 21:39):
שלום לכולם,
אני גרה בכפר סירקין (אזור פ"ת) ומגדלת בחצר ביתי עשב שעורה,חיטה ,כוסמין, ולאחרונה התחלתי גם בהנבטת גרעיני חמניות למאכל.
התחלתי להנביט לפני כ-6 שנים לשימוש אישי , ובשנתיים האחרונות לכל המעוניין:) 0502232398
בנוסף, לכל מי שמתעניין בהקמת גינה אורגנית,רשימת חנויות ,קואופרטיבים, קניית זרעים,מאמרים וכל הקשור בתחום ,אני ממליצה בחום להציץ באתר הגינה האורגנית : http://www.groworganic.info

הי מותק. אנסה להתקשר אלייך היום בדרכי הארוכה לגן (ב-15:45 בערך). ושימי לב שהחלפתי מספר: 054-8885512.

תודה רבה על המתכון! <אין לי כדרך קבע בבית את רוב המרכיבים... אבל נראה לי שווה מאמץ >
ותמיד כיף שאתן באות - ונראה גם שזה משתבח מפעם לפעם

הי חלוקית,
רציתי להגיד שמאד מאד אהבתי את תגובתך האחרונה בדיון על הצד האפל במפגשי חינוך_ ביתי

זו אני- גם אמא של אורי

הי חלוקית,
שלומנו מצויין. הניפגש במפגש של פר"ג (אימצתי )?
<שעושה רושם שהוא הולך וננטש....>

אני לא יודעת על מה שלחת לי כ"כ הרבה דברים נחמדים ונעימים...
אבל מה 'כפת לי ?...
כייף לי לקבל תודה

תודה (-:

סליחה שלא עדכנתי אותך שהשאור בידנו, ושלומו טוב! ממש ממש תודה! בינתיים הסתדר לך עם השאור שלך או שאת צריכה עוד טיפים?

נראה לי אידיאלי לתחפושות! רוצה תמונה של התיבה לפלאפון? או לאימייל?

צריך לבדוק עלות של שק. זה בטוח בטוח מוזיל, אבל צריך למצור בטח משהו כמו 7 שותפים (סתם זרקתי מספר. אם כל אחד לוקח בין 3-4 ק"ג). אם כל אחד לוקח 5, אפשר גם 5 שותפים. את פוגשת בטח יותר ממני שותפים פוטנציאליים - תבדקי? אני אבדוק בגיזרה שלי. השאלה היא גם כמה זמן זה נשמר בשקיות. לי יש תקופות שאני אופה די מעט, ככה שאני רוצה לדעת שזה יכול להישמר ליותר מחצי שנה.

בדקתי סוף סוף את החולצה! היא מאוד נוחה ונעימה, אבל לא בתור חולצת הנקה. העניין הוא שצריך שתי ידיים בשביל לפתוח את הריצ'רץ', אז צריך להניח את התינוק בשביל לעשות את זה.
אבל אני מאוד אוהבת אותה כחולצת מעבר, כי היא קצרה אבל עבה

חלוקית מתוקית, התקשרתי אליך ולא נעניתי. רוצים להצטרף אלינו לבריכה בשוהם בשבת?

היי חלוקית, לא רציתי לגרום לדף לסטות לגמרי מהנושא שלו אז אני עונה לך כאן. אני הולכת פעם בשנה לשוק הפשפשים ביפו, ועושה קניה מרוכזת . השנה הוצאתי 380 שקל על 3 חולצות לבנות יפיפיוות, 3 זוגות מכנסי שארוואל בסגנון אלאדין, ושמלה יפיפיה. אם את מכירה את השוק, יש 2 סמטאות צרות אלה, עם המון בגדים ותכשיטים. צריך להתמקח איתם. הם מסתכלים עליך ולפי איך שאת נראית ככה המחיר. לללי אני קונה בגדים בשוק בצלאל , פעם בשנה בתחילת הקיץ אני קונה לה שם משהו כמו 5 שמלות שעולות כל אחת בערך 3 שקל. אני חושבת שמדובר בעודפי יצוא מהודו, של מעצבות, משהו קליל ויפיפה. יש דוכן אחד או שניים שמוכרים בו את השמלות הללו. זה ברחוב העליון, הדוכן הראשון מצד ימין. יש גם חנות טובה לבגדי נשים שם, ברחוב התחתון, החנות האחרונה מימין. בשני המקרים אני מתכוונת לימין כשמגיעים מקינג ג'ורג'. גם בג ים שאני קונה אחת לכמה שנים זה תמיד רק בשוק בצלאל. יש שם את כל המותגים, רק משנים קודמות במחירים שבין 30 ל-80 ש"ח. מאוד מומלץ. רב בגדי הילדים אצלנו הם מידי שניה. אני אישית פחות הולכת עם יד שניה, פשוט כי אני לא מקבלת כל כך הרבה כמו הבנות. נדמה לי שיש לך רק בנים נכון? אז אולי זה לא רלוונטי לגביך.

כפר סירקין,
מרחק אופניים קצר...

בקבוקים ריקים
מעניין פה??? בגד מחמיא?? בוגרשוב...
פעם קניתי בזול בשוק בצלאל כמה זוגות מכנסים הכי יפות שהיו לי אי פעם עד כדי כך שמישהי החליטה להלוות אחד מהזוגות מבלי להודיע, מחבל הכביסה שלי בפלורנטין ולא להחזיר,
מרחק אופניים קצר, מצחיק, אך נכון אפשרי לטיול יומי על הבוקר, יש מסלול ליד הירקון, יפיפה אך לוקח כמה שעות, מת"א עד המקורות

אהלן,
תודה יקירתי.. תמיד כייף לשמוע ממך.
חיזוקים גם תמיד כייף לקבל, אבל לא ממש נזקקתי להם, לשמחתי. כי כבר התרגלתי ליצורים מהסוג של מי שהגיבה ואני בטוחה שהיא לא גאה בזה (ואני מזהה מי זו..) אז כייף היה לקבל מצוויליך את מילותיו התומכות וגם ממך כי זה בטוח היה לי לא נעים אם היתה שתיקה כנגד.. אבל שוב, למדתי שלא להתרגש.
אנחנו מתאוששים משבוע מחלת חום של נטע, משהו מטורף. הימים של אחרי לא פחות קשים. הוא הפוך. חשבתי לכתוב על זה משהו באתר, על הפוסט מחלה. אצלנו זה תמיד קיצוני.
מתקינים כאן מזגן, אז יוצאת עם נטע שמבקש להתרחק מהרעש.
אולי איזו שיחת טלפון?
נשיקות.

תודה .

אהובה!
איזה גאונה שאת!
תודה תודה תודה על הפינוקים המתוקים חיממת לי את הלב.
אני משערת שגם בטח התקשרת, נכון? הנייד שלי התפייד לו אתמול איפשהו במתחם בין הבית, לאמא, לחצר, לתום...
איזה מטעמים מופלאים הכנת לנו!
מקווה להתקשר בקרוב, בינתיים חיבוק גדול ושוב תודה (-:

כשאת באה להפגנה בתל אביב,
אל תשכחי להביא לי איזה בקבוק מים של כפר סירקין...

מצטער לאכזב אותך אבל הדיון ביני לבין נקודות היה פומבי
לא היה שום דבר נסתר לא מייל ולא טלפון
אז את אולי טועה
בכל מקרה כשככ הרבה אנשים מדברים באופן אישי למה לי אסור
מאוד שמח על התמיכה ואם היתי יודע להשתמש בסימונים היתי מצייר חיבוק ופרח

לא עושים לא טועים
אני לא מפחד מטעויות שלך של אחרים וגם לא שלי
בתקווה שיסלחו לי גם על טעויותי וידעו לבקר כדי לעזור
ולא כדי להשפיל
המון תודה אני מעריך ביקורת שנראית בונה מאוד מאוד

נראה לי שאני מאוד רוצה חברים כמוך
לא מפחדים לבקר -גם אם יכול להיות שהם טועים...
ועדיןחברים בכל מלוא מובן המילה
איזה כיף לי!

כן, חבל, ועוד אישה !! זה בהחלט פספוס.
אולי תהינה הזדמנויות נוספות @}
עוד הפגנה (-;
אגב, איך הרגשת בהפגנה? את חושבת שזה היה ראוי?
מאיפה הגעת אליה? את תל אביבית?

היי חלוקית אני עונה למה שכתבת לאיל
(כמו שאמרת, כולם קוראים את הכל...)
כנראה שנהיה במאהל במהלך כל סוף השבוע נקווה שהחל ממחר בבוקר
אני אשמח מאוד אם תגיעו בטח יהיה יותר קל וטוב לדבר שם

חלוקית
אני מאוד מתרשם ממך.
את חילוקי הדיעות בינינו אפשר ,אני מאמין, לגשר ביתר קלות בשיחה פנים אל פנים
בכל מקרה הרבה בריאות ואושר
איל

תודה רבה @}

תודה ממש!!!

מצטער שלא הינו כשבאת למאהל
אולי בהמשך...

אןלי מחר בערב אבל התכניות שלנו תלויות בככ הרבה משתנים..
אפשר תמיד לשלווח אס אם אס ל0524558877 ועד מחר לפחות לנסות בטלפון קווי 0775570049

תודה על הביקורונציק, מה שלום בנזוגך? מחכים לביקור הבא...
נו, תתחילו להגיע בקביעות למפגש? כל הכבוד על הנסיעה אחרי ארועי הבוקר, נראה אם היא לא תוציא טוטולוס

היי
תודה שחשבת עלינו
לא רלבנטי לנו כי כבר היה לנו פרסום בגוגל (כרגע מנסים קצת בלי)
אז אנחנו לא לקוחות חדשים...
אבל תודה בכל אופן - זה תמיד משמח כשמישהו חושב אליך @}

http://simmy.typepad.com/echoesofadream ... /[po]basic instructi[/po].html

http://www.pummbaeren.de/Puppenkurs1/Sc ... igstellung anziehpueppchen[/po].htm

http://www.flickr.com/photos/26679816@N ... 354549983/

http://www.hobby-handarbeit.de/waldorfp ... orlage.pdf

http://www.pummbaeren.de/Puppenkurs1/Sc ... n/kopf.htm

http://www.thesilverpenny.com/FreeProje ... tions.html

הנה כמה לינקים מעניינים, אבל יש אתר שלקחתי משם הכל
אני אחפש ואשלח שוב
תבואו השבוע?

האתר לבובות (בגרמנית)

http://www.waldorf-puppen.de/nickies/index.html



המתכון ללחם

350 מ"ל מים

4 כפות שמן קנולה

1 כף סוכר חום

1 כפית שטוחה ממש מלח

170 ג' קמח שיפון

350 ג' קמח מלא (לפעמים אני עושה 250 מלא ו100 ג' לבן)

1. 5 כפיות שמרים יבשים

שומשום שחור או אחר

מתענינת בשובר
עדין רלונטי?
בדיוק יש אומץ לצאת...
אין עדין דף בית
אפשר במייל?
תודה מהעומק
geshemor שטרודל gmail.com

נראה שיש הרבה ביקוש לשוברים, גם אני רוצה!, איך הוא יגיע אלי? אפשר לשלוח לך מעטפה מבויילת?
עני לי בדפבית, תודה

רציתי להגיד לך שאת בת אדם מקסימה ורגישה ואני אוהבת לקרוא את הדברים הכנים, מלאי הרגש ונטולי היומרות שאת כותבת.

(דברתיה קוממי ממחשב אחר).

חלוקית, מאוד אהבתי לקרוא את דברייך בדף חברים ומצב כלכלי.
יש לך גישה ריאלית ונבונה יחד עם הרבה חמלה.

(נדמה לי שגם בעבר מצאתי את עצמי מתפעמת מדברייך עד כדי כך שהרגשתי צורך לומר לך את זה באופן אישי. אז מה זה אומר? )

הי ותודה על השובר
כתובתנו : דרך הנדיב 57 פרדס חנה
משפחת שלם

הי חלוקית נחל תודה על דברייך
עניתי לך בדף שלי
ב עילום

באמת מדהים כמה שכולנו אחד...

אני מאזור בית שמש .

@}

ההבנה שלנו את עצמנו (למה אני נותן או לא, מתי, למי, כמה ואיך) היא פתח למודעות עמוקה ורחבה לגבי המיקום שלנו במרחב.
"תדיר תאמר: אתן רק לראויים.
ראה תחילה שתהיה אתה ראוי להיות הנותן" גובראן חליל ג'ובראן

הי
תודה על האיחולים! מתי את? (תסלחי לי אם כבר דיברנו על זה, הזכרון שלי גבינה שוויצרית עם חור אחד גדול באמצע...)
@}@}@}

שלום חלוקית מתוקית,
עבר קצת זמן מאז שענית לי, ורק עכשיו חזרתי אלייך.

אז תודה על דברי ההערכה שכתבת לי. תמיד נעים לשמוע.

דרך אגב, לא בדיוק הבנתי למה התכוונת שאני מלבנת דברים בדפי הבית?
אני לא זוכרת משהו כזה לאחרונה...
(אם כי, אכן, יש לי נטייה כזאת .)

חוצמזה, בעניין הדף ההורים שלי קמצנים, רציתי להגיד לך קודם כל שאני מצטערת בשבילך כשאני קוראת את מה שאת מספרת שם.
זה נשמע ממש קשה וכואב.

יחד עם זאת, אני חייבת להודות שהתפלאתי בהתחלה לקרוא את מה שאת מספרת.
כלומר, מהדברים שלך שאני קוראת באתר בדרך כלל, נראה שאת מאוד מודעת ומאוזנת בתפיסת העולם שלך - כך שכנראה באופן לא מודע ציפיתי שאת באה מבית מאוזן שנתן לך בסיס טוב. ואז הפתיע אותי לגלות שבאת ממקום כלכך לא מאוזן.

אבל בעצם, כשאני חושבת על זה יותר לעומק -
נראה לי שזה ההפך ממה שחשבתי.
אולי דווקא אלה שבאים מבתים קשים ולא מאוזנים - הם אלה שמגיעים באמת לעומק ההבנות, וכשהם מגיעים לאיזון - אז זה איזון מתוך עומק, ולא משהו סתמי חסר מודעות.
אני חושבת שמי שבא מבית קשה - יש לו פוטנציאל בסופו של דבר להגיע הרבה יותר רחוק מאשר אם היה גדל בבית 'נורמטיבי'.

ואני חושבת שזה מעניין לגלות, ולא רק איתך - שאנשים שהרגשתי שאני מאוד מתחברת לצורת החשיבה שלהם בלי שידעתי על הרקע שלהם - בדיעבד הסתבר שגם הם באו מבתים קשים.
אז כמה שזה קשה לגדול ככה - אני חושבת שזה נותן איכות מיוחדת.
למשל, עומק ורגישות, אמפתיה, חמלה, יכולת הכלה, הבחנה בדקויות וכו'.
(מבחינתי זו עובדה - שאני די במיידי מרגישה את האיכויות האלה בבן אדם, כמו אצלך - למשל, עוד לפני שאני יודעת את הרקע שלו).

ובהקשר לזה, עלה בדעתי בימים האחרונים, שעם כל הקנאה שיש לי תמיד בילדים שמגדלים אותם 'כמו שצריך' וכמו שהייתי רוצה שיגדלו אותי -
כנראה טוב שגדלתי כמו שגדלתי.
יש בי הבנות ועומקים מדהימים, שאני לא בטוחה שהייתי מגיעה אליהם אחרת.
(וכמובן, זה לא אומר שלכתחילה צריך לגדל ילד באופן מזוויע כדי שייצא כזה משובח )

הרבה חיבוקים ונשיקות לך.

ערב, אני עייפה אחרי יום ארוך, עומדת במקלחת עם מגבת ביד, מחכה שבתי המתקלחת תואיל בטובה לסגור את המים ולצאת. הגדול כבר לובש פיג'מה והקטן עוד משתולל, לא אכול, לא מקולח ולא מתכוון בכלל ללכת לישון בימים הקרובים...
אני מרגישה איך נדלק בי הכעס...המטפלת המבוגרת והנרגנת שבי כבר מתופפת ברגל בעצבנות ורוצה לצאת החוצה מהגרון שלי בצעקות. מבחינתה, אין לה כוח לבלגן הזה! צריך לנהל פה את ההשכבה הזו ביעילות ובמהירות, שירדמו כבר!
הרבה פעמים אני נכנעת לה או עייפה מידי בשביל לעצור אותה...ואחר כך אני כל כך מצטערת!
כל הכעס הזה מעיר בי זכרונות של ילדה קטנה, שהיה לה כל כך הרבה מה לספר בדיוק לפני שצריך לישון ופחד מהרגע שתישאר לבד בחדר...
מול המטפלת העצבנית אני שומעת אותה מבקשת שרק בלי כעס, הכעס מפחיד ומדאיג ולא נעים לישון עליו..מפחיד להידחף לחושך עם כעס...אני שומעת אותי מבקשת ממני עוד נשימה, עוד נשימה עמוקה, הילדה המפוחדת שאני מבקשת מעצמי לאפשר לילדיי להכנס לממלכת הלילה והשינה בנועם, ברכות, בהבנת הקושי להיפרד מהיום שהיה...
אנונימית בדף נהר זורם מתחת

http://www.pediped.com/Product/CategoryInfo.aspx?cid=52

הנה הלינק לנעלים

עיסוי הוליסטי שמאזן ומשחרר את הגוף והנפש עוזר בניקוי רעלים מהגוף
ועיסוי רפואי בשיטת טריגר פויינט משפר טווחי תנועת השרירים, החזרתם לתפקוד תקין והפגת מגוון רחב של כאבים.
כך מגלי מגדירה את העיסוי שהיא עושה.
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq ... %FA_%E8אני פשוט נהנית כל פעם מחדש - וממליצה בחום!!!
052-2971647 - מגלי. מקבלת בקליניקה בפרדס חנה וגם מגיעה הבייתה. (עיסוי מדהים ולא יקר!).

אהובה כיף לשמוע שאתם נהנים מהשלל.
באשר לנו, הבכור ועכשיו גם אני עוד עמוק בתוך השפעת. מבאס...
תודה על המטעמים הכל כך טעימים! יש לי חשק רב לבוא וללמוד ממך קצת עוד על כל הייבוש הזה - את גאונה בו!

אגב, האח עשה לי חשק לניקיון מאסיבי גם אצלי. מתוכננת מסירת חיסול. אודיע לך כמובן כשיהיה רלוונטי
אהבה ותודה

הי חלוקית נחל .

התרגשתי לקרוא מה שכתבת בדף הבית שלי. @}

ולמה שכתבתי ומחקתי- את צודקת, כתבתי משהו מאד פשוט של:
פשוט תקשיבי לתחושת הבטן שלך בפעם הבאה שיש פגישה.
אם בא לך ללכת- תלכי
אם היא מתכווצת- אל תלכי.

אחר כך ראיתי שהיו תגובות בעיקר מנשים שבאמת מכירות את הסיטאציה שלך כי הן גם בחינוך ביתי והרגשתי שאולי, בגלל שאני לא באה משם, אני לא באמת יכולה להרגיש תמונה רחבה ולכן אולי לא רלוונטי....

שמחה שאת מרגישה בנושא הזה עכשיו יותר שלמה...

תמיד אשמח לראותך

תודה. על הכל.
על השאר במייל ובטל...
נשיקות

היי חלוקית
יש לי רופאת שיניים מצויינת בכ"ס (פרטית) מעוניינת?

השם שלה זה ד"ר אילנית לופו טל' 097650075

רוצה רק לומר שקראתי אותך בכמה דפים (כולל אלו שאני פתחתי) ואהבתי מאוד את הסגנון שלך.
לא מתנצלת. אומרת מה שעל לבך. אבל בכזו דרך אלגנטית שעושה חשק להקשיב ולעבד גם כשזה לא מוצא חן.
יישר כוח. זו גדולה שלא הולכת ברגל...

כל הכבוד לך! (הצד האפל)

בסוף לא היה לי זמן לחזור אליך, בקרוב...

בוקר טוב!

_רוצה רק לומר שקראתי אותך בכמה דפים (כולל אלו שאני פתחתי) ואהבתי מאוד את הסגנון שלך.
לא מתנצלת. אומרת מה שעל לבך. אבל בכזו דרך אלגנטית שעושה חשק להקשיב ולעבד גם כשזה לא מוצא חן.
יישר כוח. זו גדולה שלא הולכת ברגל..._

גדול! חותמת על כל מילה.

תודה גם לך על הארותיך והערותיך המחכימות. חגשמייח.

אין לך מושג כמה אני מתגעגעת. אולי נבוא ביום ראשון, אם יתאים לכן.

געגועים רבים.

הרבה תודה על ההמלצה הזאת
זה עבר לי בראש, כי שמעתי עליו ועל המקום, ואיכשהו- בגלל שההמלצה באה ממך, נראה לי שננסה.
זה מצחיק, כי אנחנו לא מכירות כמובן, אבל קראתי אותך בכמה דפים ומאד התחברתי לגישה ולדברים שכתבת, ולרגישות שנובעת מהם
אפילו חשבתי כמה פעמים לבוא לבית הפתוח שפרסמת שאתם עושים אצלכם לפעמים
אבל כיוון שאני קצת עצלה ועם תינוק שדי שונא לנסוע, איכשהו זה נשאר בינתיים רק כתכניות...
לאחרונה חשבתי להתחיל לנסוע עם הקטן (10 חודשים) לשיווי משקל, כי שמעתי רבות, ובדיוק תהיתי מה אעשה עם בן ה-4 שלי בזמן הזה, כי הבנתי שהמקום הוא לילדים עד גיל 4, ואז קראתי אותך שואלת את אותה שאלה בככר... קטעים... (אולי אפשר לתת לשני הגדולים שלנו לשעשע זה את זה?...)
בקיצור, זהו
השתפכתי קצת
באמת תודה על ההמלצה הזו
ושאלה- האם המשכתם אצלו בתהליך עם הבכורה, או שרק עשה אבחון?
ואפשר לשאול לאיזה עניין הלכתם? (כמובן, אבין אם לא מתאים לך לספר)

אהלן
בינתיים היינו אצל יורם באיבחון, ואכן היה מאלף.
הוא קלט מיד את הילד שלנו, ומסתבר שגם אצלו יש עניין של רגישות יתר חושית ושהוא עסוק בלקלוט הכל ולעבד המון מידע, וזה מעכב לו את ההתנסות ובכלל מעמיס לו על המוח ועל הרגש...
אנחנו מתחילים תהליך אצלו. זה אכן דורש המון השקעה של זמן, כסף ואנרגיה, אבל אני מרגישה שזה הזמן, כפי שכתבת ממקום של חיזוק ואפשור ותמיכה בהתפתחות גם נשביתי מהגישה שלו והמקום, והאווירה השפויה (למשל, שלא נחרד מכך שהילד בן 4 ולא הולך לגן!, וודאי שלא טען שזה מקור כל צרותיו)
תודה על שהזכרת לי את האופציה הזו
ויום אחד נגיע לבקר, מבטיחה

תודה חלוקית! ממש מחמם את הלב לקרוא את העידוד שלך
אני באמת עצובה שוויתרתי על העבודה ואני מנסה להנות מהמצב ולהנות כמה שרק אפשר. אני גם חושבת שלהיות בחינוך ביתי מחוסר ברירה זה לא מצב אידאלי
אבל האופציה לעבוד ולקבל שכר נמוך שלא מכסה את ההוצאות, זה נראה לא שפוי. זה סוג של ניצול של מערכת החינוך את המורים החדשים
ואני מבינה שככה זה במדינה שלנו, אבל לא מוכנה לשתף עם זה פעולה ולהשלים עם זה. לא מוכנה שיבנו לי מערכת שעות שבה אני מגיעה רק לשעתיים, כי ככה כל המורות האחרות עובדות גם
אני מקווה שאיכשהו דברים כן יסתדרו לי כמו שאני רוצה

הי חלוקשטיין
זו הצעה מפתה... אבל אנחנו לא מתרחקים מהבית יותר מדיי בסופי שבוע בימים אלה, מעדיפים תמיד להיות בסביבה כדי לקנן קצת (לא, זה לא כמו שזה נשמע). בקרוב, אני מקווה. בכל מקרה אכן ניפגש בפארק בקרוב

הי,
זוכרת אותי...? נפגשנו במכון ויצמן לא מזמן.
ניסיתי ליצור איתך קשר לפי המייל שמופיע למעלה ולא הצלחתי.
אשמח אם תכתבי או תתקשרי - 052-6233007
daniwind בג'ימייל

מאד מאד מעריכה את התשובות המושקעות והיפות שלך. למדת תקשורת מקרבת?
יסמין

תודה יסמין. שימחת אותי. לא למדתי באופן פורמלי אבל אני בהשתדלות

אני לא יודעת מתי בדיוק זה קורה, אבל שמחים איתכם במעבר ! מרגש, מרגש, מרגש.
לאחר יום שלישי, נוכל להגיע לעזור במה שתרצו.
עד אז - הרבה סדנאות - תודה לאלה
נשיקות לכולכם,
עדי והבנים בעיר הגדולה

תודה-רבה!

אני מתחילה להתרגש בשבילכם, איזה כיף שיש שינוי...

ברוכים הבאים

וטרינרית מדהימה היא טלי שטיין, ברח' חיים כהן, ממש ליד קופת חולים רוטשילד.
אפשר לדבר איתה ב039192555

המלצות, המוזיאון לאומנות מודרנית פתוח מידי שבת בחינם, התערוכות משתנות, חלקן מדהימות לילדים, חלקן משעשעות גם לילדים, חלקן שיעממו גם אותי וחלקן היו פשוט לא ראויות לצפיה מתחת לגיל 16, לפחות לטעמי.

מוזיאון האדם והסביבה - במרחק של 5 דקות הליכה, מהצד השני של גן יד לבנים. לא בטוחה מתי הוא פתוח אבל אחותי התשגעה עליו מגיל שנתיים וממשיכה להנות ממנו גם היום כשהיא בת 10, למרות שככל הידוע לי הם עדין לא סיימו להחליף תערוכה, מה שהם מנסים לעשות כבר שנתיים לפחות.

תהנו
נתראה בביקורים המעטים שלי בסביבה

הי חלוקית
אני כרגע בלי מחשב, כאן ליאור אמא של גליה.פארק הירדן...שכנתך...
מה שלומכם?שלומכן?
אני שולחת לך את הלינק לאתר שלי
www.lorisbrush.com
עוד לא יצרתי לי דף דווקא בא לי
המייל שלי
[email protected]
ברכות לסתו רב קסם
מקוה שנתראהמתישהו שוב
נהנתי מהשכנות

איזה כיף היה בחברתכם גם היום, תודה על המתנות!!

נו??
אתן לא מגיעות לאזור?

שלחתי לך מייל לכתובת שמופיעה כאן למעלה.
נשיקות !

איזו חמודה שאת מציאה להכין לנו!

זו תיאוריה כמו כל תיאוריה. הגענו למסקנה הזאת אחרי שהסתכלנו על ילדים של חברים ועל בני דודים שלי, שתי סיטואציות חברתיות שונות מאד. החברים גרים בהתנחלות לא מאד מבודדת, וזה ישוב מעורב של דתיים וחילונים, ולכל אחד יש את מידה ה"הידור" שלו בהלכה או בהיעדרה, ולכן ילדים משם הולכים לפחות ל-3 בתי ספר שונים. זה יוצר מצב שהסיכוי שיש בישוב שלך מישהו מהכיתה שאתה גם מכיר וגם אוהב הוא לא מאד גדול, כי בתי הספר הם אזוריים והישוב לא גדול, אז משחקים עם השכנים וילדים מהישוב שאוהבים. החברה שם היא רב גילאית, כי לכל אחד יש מליון אחים קטנים וגדולים שגם מצטרפים לחלק מהמשחקים. לכל אחד יש חברים משלו שהוא אוהב (אני כבר מתחילה להכיר את חלקם), אבל כששאלתי את המארחת שלי אם הם לומדים ביחד התשובה היתה שלא. זה בכלל מקום נחמד לילדים, אם כי רובם ביום לימודים ארוך....
מקום אחר שאנחנו מכירים זה מושב שבו דודה שלי גרה, הוא די צפונבוני אבל גם שם שולחים לכמה בתי ספר ובנוסף יש פעולות מגבשות של המושב (תנועת המושבים), ויש קשר עם חברים מהכיתה (יותר מאשר בהתנחלות) אבל גם קשר טוב עם חברים מהמושב.
אני אבל מסייגת, כי אני חושבת שהתהליכים האלו של הפתיחות לא קורים בגילאים של הילדים שלנו, אלא קצת מאוחר יותר בסביבות גיל 6. כלומר, זה תהליך שמתמשך. הרבה אנשים ציינו בפני את גיל 6 כגיל מפתח (כמו שגיל 3 הוא גיל מפתח בחברותיות).