ניקיון אביב!

דפים למעקב ב-מה חדש:
צבר קמל

רק כעת ראיתי את עצתך לגבי חלוקת הסיפורים בדף לא הייקו. תודה רבה! זה ממש בא בזמן.

ערכתי לך בדף צום רק עם מים.
בעברית אומרים על פירות וירקות "חיים" או "טריים" אם רוצים להדגיש שהם לא מבושלים. "פירות וירקות נאים" פירושו "פירות וירקות יפים-למראה" P-:
"נא" אומרים רק על בשר חי. בשר נא = בשר לא מבושל.
בזמנו אופק, שאינו דובר ילידי של עברית, והעברית והחשיבה שלו היו מושפעות מאנגלית מתורגמת גרוע, השתמש במלה "נא" כדי לתרגם באופן גורף את המלה האנגלית RAW והשריש את השימוש המעצבן הזה דרך דפי ה"טבעונאות" באתר. זו שגיאה כפולה בעברית.
באופן עקרוני אין כמעט מלים שאפשר לתרגם מאנגלית לעברית באופן חד ערכי. ברוב המלים, מלה יחידה באנגלית תהפוך בעברית לכמה אפשרויות, תלוי בהקשר, ומלה יחידה בעברית תהפוך באנגלית לכמה אפשרויות, תלוי בהקשר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יולי קו:

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רוצה לשוחח?

שלום צחי,
מתאים לי לשוחח בפורום הזה, בדפים השונים לפי נושאים, או פה -בדף הבית שלי. כאן אני מוחקת הכל מדי פעם, ובדפים השונים השיחות נשמרות.
יום טוב!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אז איך משוחחים?

אתה בוחר איפה לכתוב, ומי שרוצה מגיב. ככה נוצרת שיחה. אם השם שלך ׳הניק׳ כולל קו תחתי במקום כלשהו אז אוטומטית יש לך פוטנציאל לדף בית, שיפתח ברגע שיכתב בו משהו. את דף הבית שלך אתה יכול ׳לנקות׳ לפי רצונך. בדפים אחרים נהוג לערוך כל אחד רק את ההודעות שלו (חוץ משגיאות כתיב וטעויות דומות, שאפשר לתקן אצל אחרים).

היי יוליקו, אני מעוניינת לשוחח עמך באופן פרטי לגבי צ'יקונג רפואי במייל או טלפון. תודה מראש.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני צריכה מטחנת אגוזים לטחון אותם ל"קרפט" עבור נכדותי שילדו וזה עוזר שיהיה להן מספיק חלב להנקת התינוקות - אז היכן אפשר לקנות מטחנת אגוזים??

בחנות לכלי בית או בחנות למכשירי חשמל למטבח.

השארת לי כמה מילים יפות בדף הבית לפני כמה חודשים. עכשיו עניתי
(יש אנשים איטיים בעולם...)
@}

במעבה הפרדסים

היי יקרה,
כתבת אצלי שאת מלמדת סדנאות שיאצו להורים וילדים
אפשר יותר פרטים:
באיזה איזור את? מתאים גם לתאם משהו כזה פרטי למשפחה שלנו?
נשמע כמו פיה טובה...

דו כיפת, יולי קו לא בארץ... יולי קו, יש לך אולי המלצה על מישהי מקסימה כמוך שעושה כאלה בארץ?

איזה שתי מתוקות אתן!
אני אגיע לארץ בסוף דצמבר (חופשת חג המולד) ואוכל להעביר סדנה חד פעמית אם מישהו בישראל יטרח לארגן אחת.
לרוב אני מלמדת יחד עם בתי (היא כיום בת 9, ומלמדת איתי סדנאות איתי כבר 4 שנים). אנחנו מדגימות זו על זו, בעיקר טכניקות של זן-שיאצו, ואז עוברות בין הצמדים של מבוגר-ילד (הורה/סב/דוד וילד בגילאי 5-12 לרוב). זו סדנה של שעתיים (כולל הפסקת נישנוש קצרה, שהיא חלק חשוב בתהליך החברתי, וגם מאפשרת לחזור רעננים לחלק השני), והיא תענוג צרוף.
לימדתי כמה פעמים ילדים צעירים יותר -בגילאי שנתיים שלוש עד גיל חמש (משפחה מורחבת שרצתה סדנה כזאת- כמה אחיות והילדים והבעלים שלהן)- גם הם למדו ונהנו, אבל הסדנה קצרה יותר, ולומדים פחות כלים, כי טווח הקשב והריכוז של הקטנים קצר יותר. ככה גם בשיעור צ׳ קונג לפעוטות (הכי צעירים שלימדתי היו בני 3 שנים וחצי- זה כייף גדול, אבל השיעור קצר יחסית.
המשובים על הסדנה מעולים.

יוליקו זה נשמע מעולה.
אני מזמנת לנו סדנת קטנטנים בדצמבר הבא (לולו יהיה בן כמעט שנתיים).
אם במקרה יהיה ביקוש ויתאים לך ונזכור עד אז

יו, איזה כייף לי!
מה לומדים בסדנאות?
• לגעת בצורה מאוד מכבדת, מכילה ונעימה. נו, שיאצו
• להיות נוכחים ברגע ובמקום.
• לפתוח את הלב אל הידיים ואל האדם השני.
• יש העצמה של הילד, כי הוא מקבל כלי בשביל לטפח את המבוגר ולהעניק לו בדרך נעימה בשביל שניהם (בעולמנו המערבי לרוב הילד נמצא בצד המקבל, ומתקשה למצוא איך לתת. דוכיפת תיארה לאחרונה איך הבת שלה תופפה על גבה ועזרה לה להגיע להרפיה ורוגע, וגם לחוות חוויה משותפת מדהימה עם בתה.- לזה אני מכוונת בסדנאות הללו- עם יותר כלים).
• להיות נוכחים ברגע ובמקום.
• נוכחות בגוף- מבחינה זאת תרגול עמוק של שיאצו מעניק את אותם יתרונות בריאותיים כמו של תרגול צ׳י קונג.
אני מדגימה על בתי, והיא עלי, והנוכחים מתרגלים זה על זה.

רק מלקרוא על הסדנה שלך התמלאתי חשק לדבר כזה (-:
(הילדים שלי עברו כבר את גיל 12...)
מה צריך בשביל לארגן סדנה כזאת? סוג מקום, כמה מקום, כמה אנשים? ובאיזה איזור? (כי לא בטוח שתוכלי להגיע בביקור קצר לסדנה בכל מקום בארץ)

נשמע פשוט נפלא, יוליקו!!

יולי, הסדנה נשמעת מקסים!

וואי, אני ממש אשמח לארגן את זה (ככה אני אהיה בטוחה שזה במיקום מספיק קרוב לי ולגורה בת ה-8 שלי )!!

בטוחה כמעט לגמרי שיהיה לזה ביקוש

מה צריך בשביל זה?

איזה כיף! בשמחה.
אחזור בקרוב לענות לכן!
לילה טוב וחלומות פז zzzzzzz

היי, גם לי נשמע מקסים
הבחורה שלי תהיה עד דצמבר כבר בת שלוש כמעט וחצי, אבל אני בטוחה שהיא תהיה בעניין.
סיפרתי לה על הרעיון, שנעשה "חוג" עם משיהי שתלמד אותנו לדפוק על הגב אחת של השניה ויהיה כיף, ואולי נזמין גם את אחותי עם הבת שלה.
הפשושה מיד התלהבה מהרעיון: שהיא תתופף על הגב של הבדודה ואני על אחותי

קיצור, ממש אשמח שתחזרי בקרוב לענות מה צריך, וניראה איך אפשר לאגן את זה.
הסלון שלנו גדול ועדיין לא מרוהט, אז יש מקום בשפע אבל בוא ניראה מה יהיה הסטטוס בדצמבר

יו, אני מתרגשת מהתגובות שלכן!

אנחנו זקוקים למקום שאפשר לפרוש בו מזרונים דקים / שמיכות עבות, ושיהיה מספיק מחומם. אנחנו רוצים מקום ל 6-8 זוגות מבוגר- ילד, והמזרונים הללו יכולים להיות די צמודים, כך שיהיה משטח מבודד מהקור העולה מהרצפה. אנחנו נשתמש בשמיכות דקות (פליז?) לכיסוי מי שירצה, כריות דקות תחת הראש (גם סוודר מקופל פועל באופן דומה), מגבות גדולות מגולגלות שישמשו לתמיכה מתחת לברכיים /קרסולייים.
אם המיקום מתאים לכן, אפשר יהיה לבקש להשתמש במועדון הכפר של ילדותי ליד נתניה. סלון גדול ומרווח של מישהי מכן זה לגמרי מתאים.

אני מתרגשת מההתלהבות שלכן. בשבילי הסדנאות האלו מדהימות. אני עורכת אותן כבר כמה שנים 1-3 פעמים בשנה. אתמול בתי האמצעית הזעיפה פנים- גם היא רוצה להנחות איתי! איזה כייף לי!

אני מתרגשת מהאפשרות להכיר אתכן פנים אל פנים, ואת הילדים שלכן.

הדבר שקשה לי הוא להצליח לתמחר את הסדנה באופן שהוגן לכל הצדדים. אני אשמח לעזרה מכן. אני אסביר- יש לי נטיה להתנדב, לתת הנחות, להוריד במחיר. כל הזמן. הלמידה שלי עכשיו היא להפנים שגם כשזה כייף לי, וגם אם אני יוצאת מכל התהליך יותר בריאה ואנרגטית (כי זה ככה- השיאצו והצ׳י קונג מאוד מחברים אותי לאיזון, בריאות, נשימה, שמחה), אז בכל זאת זו הדרך שלי להתפרנס. זה מה שמממן לי את הלימודים ואת החיים (אני כל הזמן לומדת ומשתלמת- השנה הוצאתי יותר מ3000 יורו על לימודים).
אבל אני לא מכירה את התעריפים המקובלים בישראל.

אם הסדנה אצלכם אני יכולה לנוע בארץ ברכבת או באוטובוס (אם תאספו אותנו מהתחנה) עד שעה/ וחצי נסיעה מנתניה, כי ממש לא בטוח שתהיה לי גישה לרכב הפעם.

דבר נוסף- אנחנו זקוקים לשעתיים, כשבאמצע אנחנו עושים הפסקת אוכל קלה. ההפסקה הזו חשובה מאוד, כי היא נותנת מרווח נשימה והפנמה, ומאפשרת לכולם להתרכז בחלק השני. אשמח אם נסכים על התפריט שמקובל על המשתתפים.
פה אני לרוב מכינה עוגת שוקולד (מתכון של בתי- 1/3 כמות סוכר מהמקור) ומביאה עגבניות שרי/ פירות/ שקדים. אבל- לא כולם ירצו עוגות, ואולי יהיה לי מסובך לסחוב הכל ברכבת.
נחשוב ביחד מה עדיף לכולם.

שבוע טוב!

הי יקרה,
גמאני ממש מתרגשת
מתחילה רגע מהסוף - ברור שאם נארח אצלנו נכין את הכיבוד לכולם בשמחה ובאהבה/נבקש מהמשתתפים להביא, תלוי באופי של הקבוצה שתתגבש.
בשום מיקרה לא ניראה לי הגיוני שתיסחבי עם זה...

אגוזים זה מסובך כי הצאצאית שלי עוד לא בגיל, אז נתמקד בפירות העונה וכד'.

אבל אנחנו בירושלים וזה טיפ-טיפה יותר משעה וחצי בתחבורה ציבורית מנתניה.

בקשר לירושלים- אני אבדוק איך ואם זה מסתדר. אולי נשלב עם ביקור בעיר.

היי יקרה, סוף דצמבר זה עכשיו?

אם את באיזור אשמח ממש לארגן משהו כזה, אפילו ספונטנית. בינתיים הסלון שלנו לא ממש מרוהט אז אני מניחה שיוכלו להתארח פה ברווח

תני אות אם רלוונטי לך, וניראה איך לארגן...

שלום דוכיפת היקרה,
נעים לי לדעת שאת מעוניינת.
אני כבר חזרתי לביתי באי-שם.
כנראה זה מה שהיה צריך להיות, כי הייתי יותר עסוקה יותר הכרכים בצד המשפחתי.
אני אוכל לאותת לפני השהות הבאה בישראל.
כל טוב, וחורף נעים

היי,
באתי כדי להגיד שקיבלתי את ששלחת ותודה רבה @}

אני מרגישה כל כך עטופה בחסד, כשקולות טובים נשמעים בי מבפנים ומהודהדים מבחוץ

תודה שאת תומכת בי @}

תודה שהשארת הודעה. ראיתי רק עכשיו.

אין כמוך, יקירה.

אין כמוך @}

ולא ראיתי שזו גם ההודעה מעליי

אתן מחממות לי את הלב.

אולי לא ראית את ההודעה שמחקתי, שבה היא כתבה שאנחנו במאה ה21 ושאלה אם היא אמיתית פלוס כמה סימני שאלה

היה סימן שאלה אחד,על כל שאלה
עדיין לא ברור לי מדוע מחקת? ומהו מעמדך פה באתר שמאפשר לך למחוק משהו שלא נראה לך?
יוליקו סליחה שנכנסתי אם זה לדף שלך, לא היה נראה לי נכון להסית את הדיון שם לסיפורי מחיקה (תיכף חושבת ברצינות תמשטר ותמחק אותי גם פה)
חושבת ברצינות- מענין שבדף שנוגע בנושא של אלימות וכוחניות - בחרת בתגובת השתקה ומחיקה של מה שלא לרוחך

שבה היא כתבה שאנחנו במאה ה21 ושאלה אם היא אמיתית פלוס כמה סימני שאלה
אופיר אני מצטרפת לחושבת ברצינות. זו היתה זו הודעה שיפוטית ומקטינה. אפשר לומר את אותו הדבר בצורה מכבדת אוהבת מעצימה.

עדיין לא ברור לי מדוע מחקת? ומהו מעמדך פה באתר שמאפשר לך למחוק משהו שלא נראה לך?
ההודעה נראתה לי מכאיבה. מעמדי פה באתר זהה לשלך, ואת יכולה לעשות אותו דבר.
התנהלות כזו היתה נהוגה פה פעם, בקונצנזוס קהילתי. עבר הרבה זמן מאז...

גם בעיני ההודעה היתה מזלזלת
למרות שהתוכן שלה נכון מאד
(אבל דיוני המחיקות כל כך מייגעים שנראה לי שעדיף לדפדף הלאה ולא למחוק אלא אם זה קיצוני)

אין לי שום זלזול כלפיה. להיפך. לכן אני מעזה לשקף בצורה כנה את מה שהרגשתי שקראתי. המון כבר נכתב פה באתר על מערכות יחסים מתעללות ומרעילות, אבל אני לא זוכרת שמישהי אי פעם כתבה שזו גם אשמתה שבעלה מכה אותה או משפיל אותה ונתנה לגיטימציה לאלימות כי זה לא משאיר סימנים. בעיני אלימות לא פתוחה לשום משא ומתן. ולהגיד לה ברכות שזו התנהגות לא נורמלית, זה לא קרוב לשקף את החומרה של המעשים. אני חושבת שצריך להחזיר את הדיון לשם. מרגיש לי לא מכבד לנהל את זה פה.

להגיד לה ברכות שזו התנהגות לא נורמלית
ברור לי שזה מה שהתכוונת לעשות. אבל מה שיצא לך - רחוק מזה לטעמי. מאוד. מדי. לכן הזמנתי אותך לנסח מחדש.

את בהחלט יכולה להזמין אותי לנסח מחדש ולומר את דעתך. עדיין אני חושבת שלא היית צריכה למחוק. דרך אגב אם היית כותבת לי שזה מפריע לך ואת מבקשת למחוק ושאתנסח מחדש, זה היה ממש בסדר מבחינתי.

חוסר יכולת ליצור קשר מיידי (כמו הודעה בפייסבוק) הוא ממאפייני האתר לטוב ולרע. היה לי חשוב לנקוט פעולה מיידית.
אני עומדת מאחורי המחיקה. צר לי.
מקווה שלא תסחבי הרגשה רעה בגלל זה, לא זו הכוונה. @}

נכנסת לרגע.
מסתבר שלא ראיתי את ההודעה האמורה, ואכן עדיף לדעתי לדון בעניין המחיקה הזאת פה בדף הזה ולא בדף האמור.
אתן מוזמנות.

מקווה שלא תסחבי הרגשה רעה בגלל זה, לא זו הכוונה.
מבחינתי העינין סגור

כן, אני יודעת
היתה לי פשוט שגיעת הקלדה (ה-ך' של אליך נשמטה ויצא אלי)
מצחיק

גריינתי את המשפט שביקשת מהדף דיאלוג בזוגיות... את מוזמנת לערוך את הגריין כרצונך (-:

מתאים לי

אני נמצאת בתקופה של בירור עצמי בעניין התיקשורת שלי עם חברים ועם הסביבה בכלל. הבנתי שהדרך שלי להתבטא נתפסת כהתנשאות וזלזול
מכירה אותך רק מכאן. אין לי מושג איך את בעולם שמחוץ לבאופן טבעי, או האינטרנט בכלל.
כשאני קוראת אותך כאן, אני מחבבת את הדמות שלך. את נקראת אשה מאוזנת ושלימה. את כותבת את דעתך בצורה נעימה, תוך השארת מרחב נינוח לדעות שונות משלך. אף עם לא הרגשתי שאת מזלזלת באחרים, או מתנשאת.

אם מעניין אותך אספר לך מה נגע בי באופן אישי במה שכתבת וציטטתי.
כל טוב

פלונית יקרה,
תודה שהתייחסת. הזוית שלך מאוד מעניינת אותי.
תודה ולילה טוב.

תודה, שמחה שזה נוגע בך

מזמור לילה,
אם מעניין אותך אספר לך מה נגע בי באופן אישי במה שכתבת וציטטתי.
מאוד אשמח אם תפרטי!

יולי קו, זה הפלונית כתבה...
אני התייחסתי למה שכתבת על השירים בדף שלי.

תודה על ההמלצה לאפרת וולפסון
הכרתי, אבל הייתי צריכה את התזכורת כדי להיכנס לזה...

תודה שהתייחסת. הזוית שלך מאוד מעניינת אותי.
זה לגמרי עלי, ובכלל בכלל לא מתייחס להתבטאויות או התנהלות שלך ולא ביקורת עליך בשום אופן:
במשך השנים אנשים שהכירו אותי אמרו לי "את לא מתנשאת כמו שחשבנו עליך בהתחלה". לא הבנתי למה אנשים חושבים, עוד לפני שהם מכירים אותי ממש, שאני מתנשאת. מישהי שאני מעריכה אמרה לי פעם שלמשל הבחירה שלי בעברית תקנית, ובמילים שנחשבות גבוהות, יוצרת את הרושם שאני מתנשאת. אחר כך הבנתי שכל מיני בחירות התנהגותיות שלי נחשבות להתנשאות למרות שבכלל לא התכוונתי. מודה שזו נקו' מאד רגישה אצלי. לעיתים קרובות אני חושבת טוב טוב אם משהו שאומר נחשב למתנשא או יהיר, ואז שותקת (שזה גם עלול להתפרש כהתנשאות )

יו. זה קרה לי! תודה שציינת את זה. מישהי התעקשה שאני יכולה לדבר איתה פשוט, ושאני לא צריכה ׳לעשות את עצמי׳ רק כי היא מורה לעברית ולספרות עברית. לא עזר כלום, היא לא האמינה לי שאני לא עושה לה הצגה.
אני חושבת שהבחירה ברמת שפה מסויימת היא כנראה חלק מהתמונה. חלק אחר שלה הוא תיקשורת דיפלומטית שאולי כדאי לי לשכלל, על פני הישירות הרגילה שלי.

תיקשורת דיפלומטית שאולי כדאי לי לשכלל
יכולה להסביר?
כי נזכרתי במשהו שמישהי פעם אמרה לי, אולי זה קשור ואולי לא.
לפעמים אנשים חושבים עלי כל מיני דברים, והמציאות שלי לגמרי שונה ממה שהם חושבים.

לפעמים אנשים חושבים עלי כל מיני דברים, והמציאות שלי לגמרי שונה ממה שהם חושבים.
מסכימה.

תיקשורת דיפלומטית שאולי כדאי לי לשכלל
הכוונה לניסוח (בעיקר בעל פה, בשלוף, ופחות בכתב).
דוגמה משיעור שבו אני לומדת והמורה (החדש) אומר משהו שגוי (קרה לי בשנה שעברה):
אני קיבלתי רשות דיבור ואמרתי שהמסלול שהיא ציירה אינו נכון (מסלול של מרידיאן ברפואה סינית), וציינתי את המסלול הנכון (יש לי ניסיון וידע קודמים והכרות די נרחבת, גם מעשית, בתחום). תגובה כזאת בפירוש מתסיסה את הכיתה, שמורכבת ברובה מתלמידים שאין להם רקע בתחום, גם אם כשמתברר אחר כך שצדקתי לגמרי.
בשיחה עם חברה שלי היא המליצה לי על ניסוח שונה במקרים דומים, בסגנון כזה: סליחה, המורה, משהו לא ברור לי במסלול של המרידיאן הזה- נדמה לי שראיתי פעם בספר, ויכול להיות שאני מתבלבלת, שהמסלול עובר קצת יותר לצד ההוא, ושיש נקודה מתחת לעצם ההיא. האם זה אפשרי לדעתך?
אני לא מתלהבת מהתפתלויות ניסוחיות כאלה, כי זה לא טבעי לי, זה לא 'אני האוטנטית', אבל כיום אין לי ספק שזה נוסח ההתבטאויות בכתה הזאת (בניתוח בדיעבד).

השאלה היא:
האם יש חשיבות גורפת ללימוד עצמי של טכניקות כאלה, על מנת שיהפכו לטבע שלי? חוץ מבכתה הזאת לא יצא לי להתקל הרבה פעמים מאנשים שסלדו מהתבטאויות שלי. זה קרה עם חבר של ידיד לפני 30 שנה, חברה אינטרנטית לפני חצי שנה (רוב התקשורת בכתב, וכמה שיחות וואטסאפ), ואחות של חברה לפני שנתיים. זה לא מרגיש לי הרבה, אבל אולי יש עוד אנשים שאני לא מודעת אליהם. בסך הכל אני מכירה די הרבה אנשים ומרגישה טוב להיות 'אני' בקשרים איתם (חברתית, במסגרת העבודה, במשפחה, עם שכנים). אני ישירה אבל מנומסת, גם בזמן אי הסכמה, ולא צינית או סרקסטית. יש לי חוש הומור שאני ממש משתדלת שלא יפגע.

בהקשר הזה אני חושבת שהצורך בניסוחים דיפלומטיים הוא הרבה פעמים תלוי סביבה.
כמו בדוגמת המרידיאנים.
הסביבה מעכלת ישירות ודרכי ביטוי באופנים שונים לגמרי ותלויי תרבות. כך שיש גם סיכוי שלהיותך ישראלית בתרבות זרה יש חלק ביכולת של ״עיכול״ הנורמות הללו, באופן דו צדדי.

אני, אגב, מטבעי שונאת התפתלויות והליכה סחור-סחור, אבל עם השנים מבינה יותר ויותר את הקושי (ליטראלית ותיאורטית כאחד) שיש בזה מבחינת הסביבה, ומוצאת שפעמים רבות נוח לי יותר עם הדרך הדיפלומטית יותר (שוב, כמו דוגמת המרידיאנים בכיתה).
זה פחות תופס לכיוון ההפוך (כשאני מרגישה שמישהו מנסה להחליק את הדברים שהוא אומר לי ולהפכם נוחים לבליעה).

בהמשך לשאלתך - אני לא חושבת שזה יהפוך לטבע שלך מבחינה אינסטינקטיבית (מאדם ישיר לאדם לא-ישיר). אני חושבת שהתירגול הזה, לפחות מניסיוני, מגביר את הנגישות של הכלי הזה בארגז הכלים ההתנהגותי שלנו. מקווה שאני ברורה...

השאלה היא עד כמה זה מפריע לך, או, נכון יותר, עד כמה את מוטרדת מהחשש שיתכן ומישהו תופס את התנהגותך כפוגענית או מתנשאת מבלי שאת אפילו מודעת לכך.

עוד הערת אגב: משהו שגיליתי - לפעמים השילוב בין ישירות, רוגע ונימוס נתפס כמאוד מתנשא (למה? לא יודעת. לפעמים אנשים מתעצבנים כשלא מתעצבנים עליהם... אולי אם את לא סוערת ושומרת על דקורום זה אומר שלא מספיק אכפת לך? או שאת נעלה מהם כי את שולטת ברגשותייך ובהתנהגותך והם פחות? אין לי שמץ. אבל זה משתלב גם עם עניין השימוש בשפה יפה ותקנית שציינת קודם).

מזמור לילה,

תודה שאת מגיבה. הוספת לי זוית התבוננות. באופן כללי השאלות וההערות עוזרות לי לכוון יותר עמוק.

זה פחות תופס לכיוון ההפוך (כשאני מרגישה שמישהו מנסה להחליק את הדברים שהוא אומר לי ולהפכם נוחים לבליעה).
גם אני! מעדיפה לשמוע את האמת על סחור סחור או פאסיב אגרסיב או הסתרה.

השאלה היא עד כמה זה מפריע לך, או, נכון יותר, עד כמה את מוטרדת מהחשש שיתכן ומישהו תופס את התנהגותך כפוגענית או מתנשאת מבלי שאת אפילו מודעת לכך.
אני רוצה להרגיש נוח מבחינה חברתית. לא אוהבת לפגוע, אבל לא רוצה לשקר בשביל זה. הניסוחים הסחור-סחוריים מרגישים לי על גבול השקר, כי אני אומרת דבר לא מדוייק, זו מעיין הצגה. הרי לא נדמה לי שראיתי פעם בספר ואולי אני טועה, אלא אני בטוחה שהמורה הזאת מוסרת מידע שגוי (במקרה הזה ובדומים לו צדקתי, אבל בהחלט יתכן שאהיה בטוחה במידע שבידי ולמרות זאת אטעה. אין לי קו ישיר למידע האבסולוטי, ואני מודעת לזה, ומוכנה להודות בטעות וללמוד).

השאלה היא עד כמה זה מפריע לך, או, נכון יותר, עד כמה את מוטרדת מהחשש שיתכן ומישהו תופס את התנהגותך כפוגענית או מתנשאת מבלי שאת אפילו מודעת לכך.
בדיוק מה שחשבתי תוך כדי קריאה

רוב החיים מאד מאד הפריע לי. מתישהו הנחתי. אין לי שליטה על מחשבות/רגשות של אחרים. משתדלת להתנהג בצורה נעימה כלפי אחרים. יכול להיות שאני מפספסת משהו - אנשים אחרים אולי - אבל זו אני, וזה הכי הרבה שאני יכולה עכשיו.

לפעמים השילוב בין ישירות, רוגע ונימוס נתפס כמאוד מתנשא
אמירה מדוייקת.

במקרה הזה ובדומים לו צדקתי
פעם התווכחתי עם חבר טוב שאמר לי בעצבים: איזה קריזה איתך, את תמיד צודקת. כשהוא נרגע הוא אמר שלפעמים קשה לו עם זה ש 99% מהפעמים אני צודקת

קוראת ומזדהה.
כשאני דיפלומטית, לעתים קרובות קורה שמשהו מזה עובר איכשהו בתדר או משהו, ועצם הדיפלומטיות נתפסת כצביעות שמתאימה ליהירות המסוימת שמיוחסת לי...
הפסקתי להיות מופתעת, משתדלת לא להתרגש מזה.

בשיחה עם חברה שלי היא המליצה לי על ניסוח שונה במקרים דומים, בסגנון כזה: סליחה, המורה, משהו לא ברור לי במסלול של המרידיאן הזה- נדמה לי שראיתי פעם בספר, ויכול להיות שאני מתבלבלת, שהמסלול עובר קצת יותר לצד ההוא, ושיש נקודה מתחת לעצם ההיא. האם זה אפשרי לדעתך?

זאת תופעה מאוד נפוצה שנשים שמביעות את דעתן/הידע שלהן נוטות לסייג את עצמן, להקטין את החשיבות שלהן ולהתנצל על עצם האמירה שלהן.
זוהי תופעה שנובעת בין השאר מכך שנשים ידעניות/דעתניות זוכות לדימוי שלילי בחברה שלנו וזה עוזר לשמר את ההיררכיה שבה דעתן של נשים פחות נחשבת.

אל תתנצלי שאת יודעת משהו שאחרים לא יודעים. מצד שני, צריך לשים לב שלא מלבינים פני אחרים באותו הזמן. ניסוח חלופי ופחות מתפתל ומתנצל יכול להיות: "יכול להיות שיש טעות בתיאור של המרידאנים? למיטב ידיעתי זה אמור להיות כך וכך..." כך בעצם נותנים פתח לצד השני להכיר בטעות בעצמו במקום שאת תוכיחי אותו על טעותו, מה שיכול להתפס כפחות איום או התנשאות.

גם אותי תמיד תפסו כמתנשאת אבל היום לדעתי הרבה פחות. עד היום לא ברור לי למה אז נתפסתי כמתנשאת ומה אחראי לשינוי (אולי גם שינוי לסביבה שהרבה יותר מעריכה אותי ופחות מאויימת ממני). אבל היום אני יודעת שלא תמיד כל תיקון וכל עצה מקצועית מתקבלת בברכה, גם אם אני יודעת יותר טוב. בתחושה שלי, אם אני באה ממקום של רצון לעזור בלי להביך את הצד השני שירגיש שהוא לא מספיק טוב, זה יוצא טוב ולא מתנשא.

וחוץ מזה אני קוראת אותך כאן כבר המון זמן ואת ממש חמודה, עדינה ונעימה, ותמיד אני נכנסת לקרוא בעמודים שכתבת בהם כי את כותבת המון דברי טעם בצורה שמאוד נעימה לאוזן שלי.

הי יוליקו, ראיתי שהגבת לי בדף, בזמן שלא הייתי האמת מסוגלת להודות.
אז אני מבקשת לומר לך תודה עכשיו... קצת באיחור
פשוט תודה.
ץ.

אני חושבת שלא הייתי זקוקה למילים.
כן הייתי צריכה חיבוק, אפילו וירטואלי, ושמישהו פשוט יהיה.
וזה חשוב ונכון תמיד.
אז תודה!
ץ
(ניסיתי לתקן טעות אצלי, וערכתי לך את מה שאני כתבתי... מתנצלת... ץ)

פלונית אלמונית, מזמור לילה, יעלי, פלונית לא מתנצלת,

חזרתי וקראתי וחזרתי. לא הגבתי מייד. נתתי ללב ולנשמה להתמלא ולהיזון מהמילים שלכן, מזוויות ההתבוננות השונות. אני מלאת תודה על העדינות שבה אתן מגישות את מנחות תשומת הלב שלכן, את התובנות ואת התמיכה.
אני מרגישה מחובקת ומתרפאת.
זו לא אשמתי. לא פשעתי. זה בסדר להיות אני. יש מחיר לשלם על אותנטיות. מותר לעדן, אבל אין חובה.

ריגשת אותי

משאירה לך פה חיבוק.
משהו בהשתדלות שלך הזכיר לי את בשמת, ואני בטוחה שאת מתגעגעת אליה. אני לא יודעת אם זה מכוון או לא.
יש משהו בזמן האחרון בהושטת היד שלך ובחתירה שלך להבנת העצמי ובניסיון לדייק את האופן בו דברייך נאמרים על מנת שיתקבלו בחוץ מתוך הבנת המקום ממנו באו - משהו שמאוד נוגע לליבי.
אז חיבוק (ותקווה שדבריי המבולבלים הובנו...)

אני לא מרגישה שאני כותבת אחרת ממה שכתבתי בעבר, אבל אני בבירור מאוד מתגעגעת אל בשמת, ולבטח הרבה יותר ממה שחשבתי. לא תיארתי לעצמי שהיא תחסר לי כל כך. ממש על בסיס יומיומי. לפני כמה ימים קראתי בדף דימוי הגוף של בנותינו (כמדומני), ומצאתי פוסט שלה משנת 2005 ובו היא כותבת על מפגש לא נעים שלה עם רופא שביצע בדיקת שד והחמיא לה על החזה שלה, וכמה ההערה הזאת היתה לא במקום והפריעה לה.
ואני- לבי נחמץ, וחשבתי שלו הוא ודומיו היו מזהים כראוי את הסימנים מוקדם, אז אולי היה לה מספיק זמן להשלים את תהליך העומק שעשתה, ואולי כיום היא היתה עימנו, בריאה, צוחקת, נוזפת, מאירה, מלמדת וכל שאר עושר הבשמתיות.
אני מודה לך על מה שכתבת ועל החיבוק. אני מאוד זקוקה לחיבוקים כרגע.

אז יולי קו, שולחת עוד חיבוק,
ועוד אחד, שיהיה.

תודה על ריח היערות
מישהי צריכה להיות המבוגרת האחראית...

מישהי צריכה להיות המבוגרת האחראית
אז אולי תעזרי גם לי ללמוד לרחרח?
(הכוונה לשתיכן )
מה נתן לך את האינדיקציה הזאת כבר בהודעה הראשונה, איך (דוגמה?) מבחינים בין סיבוכים אמיתיים לצרות מומצאות וכו׳...

הנורה האדומה שלי: בהודעה הראשונה עלה החשש עם נאמין או לא. למה שלא? קרה פה שפיקפקו בסיפור של מישהי? על ההודעה הראשונה?

וכל מה שיולי אמרה: גושים, שום התייחסות לתגובות...

שכחתי מי ציינה בפני פה סאת הסימנים לזיהוי טרולים. אולי קוראת?

שני סימנים בולטים: סיפור מופרך יחד עם תגובת גוש.
לפעמים מגיעה יחד עם זה אמת שפה נמוכה.

בהודעות הראשונות ציין שהאמא נשלטת, אבל זה לא מיני. עכשיו זה הפך לקשר שהוא גם מיני. זה די לא מסתבר ששתי אחיות מבוגרות יתחילו בקשר מיני שלא היה קיים בעבר. יתכן שהכל אמת, אבל זה קצת מסריח.
פשוט הרגשתי שמכניסים לשם יותר מדי כוחות ורגש, ושזה כנראה מישהו שחום הקיץ עלה לו לראש והוא מנסה לשעשע את עצמו על חשבוננו. התשובות יפיפיות, אבל אני חושבת שעדיף למחוק את הדף עוד כמה ימים.

מי מתנדבת לזכור למחוק? אני במעבר דירה ואחר כך שבועיים בלי מחשב, רק טלפון, ולא בטוח שתהיה קליטה, אז לא קוצה לקחת על עצמי.

דרך אגב, אני חושבת שדיונים כאלה מאוד מתאימים לדף איפה כאן מדברים עם העורכים .

אני אשמח למחוק. יותר מאוחר אעביר את הדיון לדף העריכות

יופי. תודה.

יולי,
גם אני לא מבינה בדיחות
באתי לגריין ומצאתי מלוכה
את תות מתוק מדבש @}

היי יולי קו
שמתי לב לאחרונה שאת פותחת דפי בית לכותבים חדשים.
אשמח לדעת מה עומד מאחורי היוזמה (-:
(אני זוכרת שבעבר היו פה מחאות לגבי ריבוי דפים, ובנוסף מעניין אותי מדוע לפתוח דף בית למישהו אחר שלא בהכרח מעוניין בזה... זה פשוט הסתמן לי כמו משהו שאת עושה מתוך מחשבה מסוימת, ואשמח אם תסכימי לשתף).

הי מזמור,
המגמה נגד ריבוי דפים אינה נוגעת לדפי בית. זה המקום לפנות לאדם שכתב תחת ניק ואינו אלמוני לחלוטין, כי אפשר להבדיל את קולו משאר האלמוניים.
הכתיבה שלי בדף הריק גם מורידה את סימן השאלה הקטן מהניק החדש (שלרוב מטרידה מעט את האדם עצמו- הוא לא מבין למה רק הוא מסומן ככה), וגם מזמינה אותו בברכה להגיע להיות פעיל פה.

הבנתי, תודה.

מצטערת על החפירה בנושא... שוב עניין פתיחת דפי הבית. אני מבינה שזה נעשה ממקום של רצון לתת קבלת פנים חמה לכותבים שבחרו לעצמם ניק, וזו כוונה מאוד יפה. אבל... חשבתי קצת על עצמי בהקשר הזה, ואני לא בטוחה אם ככותבת חדשה הייתי שמחה שמישהו היה פותח לי דפבית על דעת עצמו. אני למשל, כתבתי פה מדי פעם בכמה ורסיות בעבר ולמדתי להכיר את האתר (גם טכנית, מבחינת למה יש סימן שאלה אחרי השם, ואיך הכל עובד) ואת הדינמיקה שלו לפני ש״הבשלתי״ לפתוח דף בית. ואז זה גם הרגיש לי כמו אקט של הישג ועצמאות. היה לי חבל אם מישהו היה עושה את זה עבורי, ייתכן ואפילו הייתי נבהלת או נרתעת קצת (אני די פחדנית (-;)
בנוסף, מה עם מי שחדש ובחר ניק של מילה אחת? איך והאם ייפתח לו דף בית שהוא יהיה מודע אליו?... גם הוא ברוך הבא ומוזמן לכאן...
רק משתפת אותך כדי לשקף, כמובן באהבה ומתוך כבוד לכוונות הטובות שלך... מקווה שהכבוד הזה מצליח לעבור מהדברים שלי

בוקר טוב מזמור לילה,
זה בסדר גמור לדון במה שמציק/מפריע/מעלה שאלה.
אז הנה התובנה שלי בנושא:
קודם כל אני לא יכולה לנחש מה ירגיש האדם השני. לכן אני פועלת כמו שנראה לי מתאים כמישהו שנמצא בבית, ומישהו אחר מגיע ונכנס. אם אלמוני כתב בלי ניק דברי טעם (לטעמי, ושמתחשק לי להגיב לדבריו), אני מזמינה לבחור ניק כלשהו, כך שהקול יהיה מובחן ויהיה קל להגיב. אם בחר ניק אז אני מתיחסת לכך. נכון שרק לניק או נושא עם קו תחתי יש אפשרות לפתוח דף. לא נורא. מי שיהיה פה זמן מה יחליט אם להוסיף קו תחתי או לבחור ניק אחר כשיתאים לו. אם האדם נבהל מברכת ׳ברוך הבא׳, את זה אין לי אפשרות לנחש, ובעצם לא עשיתי משהו גס ופוגע. אני פועלת בגבול הסביר. מי שלא יתאים לו - יכתוב לי שזה פגע בו. עד כה התגובות היו רק חיוביות, או ללא תגובה מיוחדת.
מי שלא מתאים לו יכול לכתוב לי שזה לא מתאים, ולמחוק את תוכן הדף. הרי כל אחד יכול למחוק הודעות בודדות.
בסך הכל לא באתי לאדם לביתו בלילה להעיר אותו בצעקות וקללות, כך שלי נראה שההתנהגות שלי סבירה למקום ולאופי המקום. דרך אגב, אני לא הראשונה ולא היחידה שנוהגת כך.
בקשר אליך- אני שמחה שההתנהלות פה במקרה שלך היתה בקצב שמתאים לך. אני מאוד שמחה שאת כותבת פה.

הבנתי, כיבדתי (גם אם דעתי שונה), ובעיקר הערכתי את הדיון נעים ההליכות <מתי אלמד כבר לשים אייקון של פרח?>

יוליק, ראיתי את השיחונת הזו, ותורמת את השני גרוש שלי שאני אישית ממש לא הייתי רוצה שמישהו יפתח לי דף בית, ובכך בעצם ייאלץ אותי למחוק אותו בצורה אקטיבית אם אני לא רוצה בו, או להיתקע איתו אם לא נעים לי למחוק. בעוד שבצעד שלך יש משהו יפה ומזמין, כדי למחוק דף שמישהו פתח צריך לעשות משהו כמעט מחאתי ולהגיד "לא" אחרי שמישהי הביע כוונה יפה. לא לכולם זה נעים ואני חושבת שהפרקטיקה של לשאול אם צריך עזרה בפתיחת דף כזה היא יותר מוצלחת מאשר פשוט לפתוח לבד.

הבנתי מה שאתן אומרות.
לך, צילי, היה דף בית, וערכת אותו כרצונך ואף מחקת אותו כשרצית, וזה לגמרי מקובל. גם השתמשת פה בשמות שונים, וגם בחרת להמשיך לכתב פה בניק בלי קו תחתי, בכוונה שלא יהיה לך דף בית. כל האפשרויות הללו פתוחות גם לשאר המשתתפים.
אני מרגישה שזו ברכת שלום לחדשים, שאולי אפילו לא מודעים לאפשרות הזאת.
אתן מעדיפות שאפסיק עם ההתנהגות הנלוזה שלי?
אני יכולה לחשוב על זה עוד, ואולי עוד אנשים יוסיפו את דעתם, וזה יעשיר את ההבנה שלי בתחום.

חיפוש זריז וקצר רון העלה ש שקטה פתחה דף בית ל אמא של מוש ב-2017, וש ליזה ליזה פתחה ל אמא אוהבת דף בית ב-2005. אני נכנסתי לדפים הללו דרך מה חדש ודרך הציטוט שמתחלף במעלה הדף. ניסיתי רק פעמיים, ובשתיהן הופיע דף בית שלא נפתח על ידי האדם, והפתיחה שימחה את בעל הדף.