ראו גם: מדור שפות ולשון | טעויות נפוצות בעברית 1 | טעויות נפוצות בעברית 2 | טעויות נפוצות בעברית 3 | טעויות נפוצות בעברית 4 | עוד טעויות נפוצות בעברית | איך אומרים בעברית | גוף ראשון זמן עתיד

אנא עיזרו לשפר את העברית שבפי כולם - מנתניהו ועד קיציס: מגיש, מכיר, מגיע, מפיל, מציב, דהיינו כל הפעלים חסרי פ"נ, בהפעיל הווה הם עם פתח תחת האות מ. ובזמן עבר הם עם חיריק תחת האות ה. דברו נכון ותקנו לכולם.

עם כל העצב, לי זאת נראית אבולוציה של שפה. גם השפה התקנית של היום היא תוצאה של גילגולים.
טוב, לעברית יש הסטוריה מאד מיוחדת של שיתוק והחיאה, אבל ניקח את שאמרתי באופן כללי.
כך שאני חושבת ששגיאות שרווחות בציבור זה באופן טבעי.

יותר מזה, <חושבת בקול רם>
אם יש כל כך הרבה אנשים שמבטאים מילה מסוימת בצורה שגויה - אולי ככה ראוי שיהיה? כלומר, אולי ככה ראוי לה למילה להיאמר?

זו ממש שפה ששגורה בפי כל. אף אחד לא שם לב שיש טעות בהיגוי כי כולם בעצם מדברים כך. מה שבאמת נורא זה הסלנג כמו חבל על הזמן(חבל חבל)
אבל הכוונה בעצם הפוכה,כלומר היה משו משו. או היה פצצות(אם פצצות מה טוב בזה).

אם יש כל כך הרבה אנשים שמבטאים מילה מסוימת בצורה שגויה - אולי ככה ראוי שיהיה?
ואללה, ממתי מה שהרבה אנשים עושים הוא "ככה ראוי שיהיה?"

אבל סלנג יכול להיות גם מאד חינני (כולל, בעיני, "חבל על הזמן". זו הרי לא טעות דיקדוקית צורמת). שפה היא כמעט גוף חי, היא מתפתחת כל הזמן. צריך לנסות לתקן שגיאות, אבל אין טעם להיות טהרנים. השפה תמשיך להשתנות כל הזמן, בין אם נרצה ובין אם לאו.

ואללה, ממתי מה שהרבה אנשים עושים הוא "ככה ראוי שיהיה?"
נו... לקחת את זה למקום מאוד שונה ממה אמרתי.

אני בעצם מנסה לשאול (את עצמי בקול רם ואתכם) מה הערך של היצמדות לחוקי השפה היבשים?
האם אין משמעות לעובדה שכל כך הרבה אנשים טועים את אותה טעות לשונית? מה זה אומר על השפה ועל אותו חוק ספציפי שטועים בהגייתו?
ובאופן כללי:
האם המטרה שהשפה תשמש אנשים כדי לתקשר ביניהם?
או שהמטרה לקדש את חוקי השפה, ולא חשוב שלאנשים שמשתמשים בה יש קושי איתם?

<דווקא מקפידה על היגוי נכון, ובפרט של הפעלים חסרי פ"נ, בהפעיל הווה הם עם פתח תחת האות מ. ובזמן עבר הם עם חיריק תחת האות ה.>

קל לי יותר עם סלנג חדש (חבל על הזמן ודומיו), מאשר עם סירוס של מילים קיימות.

ואללה, ממתי מה שהרבה אנשים עושים הוא "ככה ראוי שיהיה?"
ולמה ראוי לדבר לפי חוקים שנקבעו באופן שרירותי בשביל שפה שהחיו באופן שרירותי?
או - למה ראוי שיהיו נוהגים בשפתנו של היום חוקים שהתאימו לעברית אחרת, תנ"כית, שאינה שפתנו של היום ושסביר שאיננו יודעים כלל איך דיברו בה (אלא רק יודעים בקירוב מסוים, וזה הקירוב אינו קרוב כלל לאופן בו אנו דוברים את שפתנו) ?

<למא אין תשובות אז היא שואלת שאלות>

יש לי שלושה נקודות בעניין הזה:
אחת: יש שיבושי לשון מרגיזות במיוחד
שניים:אם הרבה אנשים טועים את אותה טעות , בסופו של דבר זה ישתרש בשפה.
שלוש:יש שיבושי לשון משעשעים מאד. מהם אנשים כמו אורנה בנאי מתפרנסים.

יש שיבושי לשון מרגיזות במיוחד
וואי וואי! סוף הדרך מרגיזות!

אני חושבת שצריך להבחין בין מי שמשתמש בסלנג להנאתו משום שניתן להביע באמצעות סלנג דברים שקשה להביע בשפה תקנית (נניח חבל על הזמן) לבין סירוס של מלים מתוך עלגות לשון.
מאד לא מסכימה שמדובר בהתפתחות טבעית של שפה. באיטליה רוב האנשים יודעים לדבר איטלקית תקנית. זה לא מפריע להם להשתמש בסלנג עשיר ובדיאלקטים מקומים ובשיבושי לשון (יש אפילו שיבושים מסוימים שאופיינים לאזורים מסוימים), אבל כשהם משבשים מלה רוב האנשים עושים את זה במודע ויודעים מה צורת ההגיה הנכונה.
בארץ, לדעתי, רוב האנשים פשוט עלגי לשון. אנשים משבשים מלים מבלי להיות מודעים לכך. ולרוב העלגות הולכת יד ביד עם שפה דלה.
אולי זו תוצאה טבעית של חברת מהגרים שאחוז גדול ממנה לא דובר עברית כשפת אם?

תוצאה טבעית של חברת מהגרים
דווקא העולים מרוסיה, שלמדו את חוקי השפה בבגרותם, נוהגים להקפיד על שפה תקינה. לפחות אלה שאני פגשתי.
יש להם את הבאג הזה, שאין אצלם הא' הידיעה, אבל חוץ מזה - סוף הדרך!

באיטליה רוב האנשים יודעים לדבר איטלקית תקנית.
מהי אותה איטליה וממתי האיטלקית הדוברת בה היא תיקנית ?
ממתי צריך כל אדם בגבולות איטליה לדעת דווקא איטלקית תיקנית על בוריה?
גם זו תופעה חדשה.
האין זאת?

רוב האנשים פשוט עלגי לשון
האם הם עילגי לשון או שמא מביעים את עצמם בעברית אחרת?

לא אמרתי שכל אדם בגבולות איטליה צריך לדעת איטלקית תיקנית. בכלל לא אמרתי מה צריך. פשוט ציינתי עובדה שהבחנתי בה אחרי 6 שנים של מגורים באיטליה בקרב איטלקים. אמרתי שרוב האיטלקים יודעים איטלקית תיקנית, גם אם רובם בוחרים להשתמש רוב או כל הזמן בדיאלקט זה או אחר, והשימוש בדיאלקטים ובסלנג נפוץ שם מאד, ויש לפעמים הבדלים גדולים מאד בין איטלקית תקנית לבין דיאלקטים מסוימים. בארץ לעומת זאת אפילו בעיתונים שעוברים עריכה והגהה אפשר למצוא שגיאות כתיב ושיבושי לשון על ימין ועל שמאל. אני כבר לא מדברת על מכתבים רשמיים שיוצא לי לקרוא במסגרת העבודה ועל כמות הטעויות שאני מוצאת שם. בכלל, רוב האנשים שאני מכירה בארץ כותבים ו/או מדברים עברית לא תקנית, ולא מבחירה, להבדיל מרוב האנשים שאני מכירה באיטליה, שמסוגלים אם הם רוצים לדבר איטלקית תקנית או לפחות זרועה בהרבה פחות טעויות.

בכלל, יש הבדל בין שיחה בעל פה בין חברים לבין שפה רשמית- ברדיו, בעיתונות, בטלויזיה, בתכתובת רשמית. שיבושים חינניים בשפה המדוברת יכולים להראות נורא כשהם שחור על גבי לבן.

האם הם עילגי לשון או שמא מביעים את עצמם בעברית אחרת?
להגיד mahlef במקום mehlaf זו עברית אחרת?
בעיני זו סתם עלגות לשון, אבל אולי אני מפספסת את עושר ההבעה של הביטוי.

אגב, אני לא נוהגת בדרך כלל לתקן אנשים. זכותו של כל אחד לדבר איך שהוא רוצה.

<אין פה הבעת שיפוטיות כלפי משבשי הלשון>
<רק אל תגידו לי שזה יפה>

_להגיד mahlef במקום mehlaf זו עברית אחרת?
בעיני זו סתם עלגות לשון, אבל אולי אני מפספסת את עושר ההבעה של הביטוי._

מלבד אי-העמידה בחוקים, מה ההבדל בין מחלף למחלף?
זו אפילו לא עילגות לטעמי, אני מבינה עילגות כשימוש משובש בלשון הגורם למדבר להיות פחות מובן באזני רעהו.
החלפת מחלף במחלף אינה עילגת, זה שימוש במילה אחרת.

ממתי צריך כל אדם בגבולות איטליה לדעת דווקא איטלקית תיקנית על בוריה?
לא אמרתי שכל אדם בגבולות איטליה צריך לדעת איטלקית תיקנית. בכלל לא אמרתי מה צריך
אני כתבתי "צריך" מכיוון שלמיטב הבנתי תופעת הלאומיות של מאתיים השנים האחרונות הביאה עימה את הדרישה לעמוד בקיטריונים של שפה מרכזית-לאומית אחת. בהתאמה לכך גם נחקקו ועוצבו חוקים לאותה שפה, על מנת שניתן יהיה ללמדם לילדים ולדרוש מאנשים לעמוד בהם. למיטב הבנתי, לא מדובר במהלך טבעי של שפה (החוקים הקבועים והבלתי משתנים) אלא בהמצאה שרירותית אירופו-צנטרית שנועדה להקל את מהלכי הלאומיות בעולם המבוזר של אירופה.
בשל כתבתי אני - צריך.

החלפת מחלף במחלף אינה עילגת, זה שימוש במילה אחרת.
בדיוק. שימוש במילה אחרת. נכון שאפשר להבין את הכוונה באותה מידה, אבל לי זה צורם. נניח שזה לא גורע, כי אפשר להבין באותה מידה למה הכוונה. אבל זה גם לא מוסיף. זה לא שקל יותר להגות מחלף במם קמוצה. אז למה להשתמש במילה אחרת?

יש כמובן דוגמאות גרועות יותר- בלבול בין מלים כמו מפוכח ומפוקח, תפל וטפל, ועוד ועוד (לפירוט מלא ראו טעויות נפוצות בעברית 3).

זה לא שקל יותר להגות מחלף במם קמוצה. אז למה להשתמש במילה אחרת?
לא יודעת.
אולי זה כן יותר קל?
אולי מתחבר באופן נוח יותר למילים אחרות?
אפשר לחשוב על היפותזות שונות.

אם הרעיונות הם כמו מים, שבוחרים לעצמם את הערוץ הנוח ביותר לזרום החוצה
אם השפה המדוברת היא תמיד הערוץ הנוח ביותר לזרימה באותו הרגע
אז אולי מחלף ולא מחלף היא פשוט המילה הנוחה ביותר כדי להביע את מה שיש לאמרו?

אוקי. השפה המדוברת היא אינטואיטיבית וזורמת.

אבל מה עם השפה הכתובה?
איפה ההצדקה של עיתונאי שכותב בשיבושי לשון? או בשגיאות כתיב?
מה היופי במכתב רשמי שהמשפטים בו חסרי תחביר?

אגב,פורומים באינטרנט הם מקום מצוין לראות עד כמה שיבושי לשון נפוצים בעברית יותר מאשר בשפות אחרות. כשאני נכנסת לפורומים דוברי אנגלית נדיר שאני נתקלת בשגיאות כתיב או באנגלית שגויה. נהפוך הוא, לרוב התגובות כתובות בשפה גבוהה יחסית, עם אוצר מלים עשיר ומשפטים מורכבים. לעומת זאת, מספיק להציץ בתפוז, או ואלה, או אפילו פה- שיבושי לשון ושגיאות כתיב על ימין ועל שמאל.

אני חושבת שצריך להבחין בין מי שמשתמש בסלנג להנאתו משום שניתן להביע באמצעות סלנג דברים שקשה להביע בשפה תקנית (נניח חבל על הזמן) לבין סירוס של מלים מתוך עלגות לשון.
בהחלט, ואני מסכימה איתך שיש יותר מדי סירוסי מילים ושיבושים שנובעים מתוך בורות או עלגות. חלק מהשיבושים שנתקלתי בהם פשוט נוראיים.
וכן, בפורומים נתקלים בכל מיני דברים, (אחד השנואים עלי הוא "אני יעשה" במקום אעשה) ובפורומים דוברי אנגלית כן נתקלים בטעויות לשוניות. אני נתקלת לרוב בטעויות כתיב, ובטעות של בלבול ME עם I שצורם לי מאוד.

אני אמנם בת למהגרים, אבל הורי הקפידו איתי תמיד, למדתי לדבר שתי שפות, ואני מדברת בשתיהן באופן תקני.

<גם אני לא מתקנת שגיאות, אבל זה דורש ממני הרבה שליטה עצמית >

שכנה שלי מוציאה אותי מדעתי שאני שואלת : איפה היית והיא עונה לי: "הייתי יושנת" במקום ישנתי.

אכן יש עשר אלף פורומים, וציון גבוה בהבעה לא מהווה מבחן כניסה. יתר על כן, אולי זה קשור לחיפזון הישראלי שלנו. החיפזון והנמהרות. למשל כאן"http://www.ynet.co.il/home/1,7340,3211- ... 27,00.html"
חוצמיזה ,קרה לי כמה פעמים שנכנסתי לצ'אט או פורום בנושאי תכנות , ניהלתי שיחה מקצועית קצרה ,רק כדי לגלות שאני משוחחת עם מישהו שגילו חציו מגילי:-D אז בל נשכח שחלק מהמשתמשים הם צעירים מאד ומכאן מה שנראה לנו כעלגות.

בל נשכח שחלק מהמשתמשים הם צעירים מאד ומכאן מה שנראה לנו כעלגות.
אבל עד איזה גיל יש לגיטימציה לעילגות? כשאני הייתי בתיכון, ידעתי לדבר עברית. אולי הבעיה היא שבני הנוער של ימינו לא יודעים לדבר עברית, והם באמת עילגים. אם זה כך, זה באמת עצוב.

<ואם כבר שאלה, עילגות או עלגות? כתיב מלא או חסר? לא מצליחה להחליט>

אבל סלנג יכול להיות גם מאד חינני (כולל, בעיני, "חבל על הזמן". זו הרי לא טעות דיקדוקית צורמת). שפה היא כמעט גוף חי, היא מתפתחת כל הזמן. צריך לנסות לתקן שגיאות, אבל אין טעם להיות טהרנים. השפה תמשיך להשתנות כל הזמן, בין אם נרצה ובין אם לאו.
אליס,
הוצאת לי את המלים מהפה מהמקלדת (חוץ מ"חבל על הזמן"), ובכל זאת אוסיף:

אם יש כל כך הרבה אנשים שמבטאים מילה מסוימת בצורה שגויה - אולי ככה ראוי שיהיה?
כאן יש להבחין בין סיבה לבין מטרה. למעשה יש כאן שתי שאלות:
אחת - מה הסיבה שכל כך הרבה אנשים מבטאים מלה מסוימת בצורה שגויה .
שניה - האם ככה ראוי שיהיה?
חשוב להיות מודעים לכך שאלו שתי שאלות נפרדות, לפני שננסה לענות עליהן.
מה הסיבה לתופעה -- התשובה באה מהתחום התצפיתי. מנסים להבין מה התהליך לשוני/תרבותי/חברתי שגרם לטעות.
האם ככה ראוי שיהיה -- התשובה באה מהתחום הערכי. להחליט מהו "נכון" (וזה שדה מוקשים אמיתי כשמדובר בלשון) ואם חשוב לדבר "נכון".

חוקים שהתאימו לעברית אחרת, תנ"כית, שאינה שפתנו של היום ושסביר שאיננו יודעים כלל איך דיברו בה
יודעים לא רע, בעיקר בגלל דמיון ושוני בין העברית ללשונות שמיות אחרות. יודעים גם כיצד השתנתה ההגייה בתקופות מאוחרות יותר (המשנה), בגלל טעויות כתיב שנשארו מאז. ברור שאין לדעת בדיוק, כי הקלטות - כמה חבל - עדיין לא היו אז.

מלבד אי-העמידה בחוקים, מה ההבדל בין מחלף למחלף? אין הבדל. אחד מהם נכון והאחר שגוי.
להגיד mahlef במקום mehlaf זו עברית אחרת?
אורית,
לפי מיטב ידיעתי המלה הנכונה היא מַחְלָף (כמו מַחְמָד) לא מַחְלֵף ולא מֶחְלָף. העובדה שרוב האנשים (כולל מע"ץ) טועים לא עושה אותה נכונה. האותיות חי"ת ועי"ן הן במקור אותיות גרוניות, והן נוטות להפוך את התנועה שלפניהן לפַתח או חטף פתח. אבל אינני מתווכחת על כך (מלבד עם מייק...). מצד שני כל שלוש האפשרויות לגיטימיות מבחינת המשקלים הקיימים בעברית. אז - שיהיה מה שרוצים, רק רצוי שתהיה האחדה.
תהליך דומה קרה למלה מחדל. היא היתה קיימת מזמן כמַחְדָל, במשמעות של ההפך ממעשה, משהו ש לא נעשה, לא בהכרח משהו שלילי. "על מעשיו ומַחדליו".
מאז שהודבקה למלחמת יום כיפור קרו לה שני דברים:
שינוי במשמעות: היא קיבלה קונוטציה שלילית, ויותר מאשר במובן של "הימנעות ממעשה" הפכה ל"מעשה שלילי".
שינוי בהגייה: ממַחדל היא הפכה למֶחדל. למה? ככה. אין לי הסבר.

דברים כאלה קורים כל הזמן, אני אחסוך מכם דוגמאות נוספות, אבל מכאן אנחנו מגיעים ל אבולוציה של שפה. גם השפה התקנית של היום היא תוצאה של גילגולים.
בדיוק כך. כל השפות עוברות גלגולים ושינויים. גם העברית עברה שינויים בתקופות שהיתה מדוברת. כאשר התחילה ההחייאה היזומה של הלשון, חזרו במודע לשפת התנ"ך ולשפת המשנה (ודילגו פחות או יותר על רובדי הלשון של אלפיים שנות גולה). העברית של מחדשי הלשון היא בעיקרה שילוב בין שתי אלה. בתחילה גם הקפידו לא להמציא מלים חדשות אלא להשתמש במלים שהיו קיימות במקורות, ורק ליצור מהן צירופים חדשים (כמו מסילת-ברזל, שח-רחוק, מכתב-עתים) או במשמעות חדשה (כמו חשמל). כידוע זה לא הספיק ונאלצו להמציא מלים חדשות. בתחילה הומצאו המלים החדשות בידי משכילים יודעי לשון וספר. ככל שהחייאת השפה הצליחה (תופעה מדהימה כשלעצמה) והשפה הפכה שפת יום יום, קרה וקורה לה מה שקורה לכל שפה חיה: היא משתנה ומתחדשת מלמטה וסופגת השפעות זרות ולא מתוכננות מכל הכיוונים.

כל אלה מהצד התצפיתי, אבל מה עם הצד הערכי?
בפעם אחרת.

לפי מיטב ידיעתי המלה הנכונה היא מַחְלָף (כמו מַחְמָד)
ואללה. כל יום מגלים משהו חדש...

הבעיה שלי היא פחות עם מלים שמשנות את אופן ההגייה או המשמעות שלהן- אני מסכימה שיש אבולוציה טבעית של השפה- ויותר עם חוסר הבחנה בין המשמעות השונה של מלים בעלות כתיב דומה (למשל להבחין ולאבחן, לפרוס ולפרוש, תפל וטפל...).

מחכה לצד הערכי.

חוסר הבחנה בין המשמעות השונה של מלים בעלות כתיב דומה (למשל להבחין ולאבחן, לפרוס ולפרוש, תפל וטפל...).
לגמוא ולגמוע, התרעה והתראה, עיכוב ועיקוב (סליחה, מעקב).
ההבחנות (לא האבחנות...) האלה הן הן ההבדל בין שפה דלה לעשירה.
סליחה, לא עסקנו בנושא זה ובמלים אלה בדיוק בדף טעויות נפוצות בעברית 3 ?

אנא עיזרו לשפר את העברית שבפי כולם דברו נכון ותקנו לכולם.
הזהר מתיקוני עברית!
טהרנים עלולים לטעון נגדך ש"כולם" צריך להתייחס ל"הם" כלשהו ברור ומוגדר, שאוזכר במשפט הקודם. אחרת מוטב לומר "הכל".

ובאשר לצד הערכי:
שפה היא לא רק תקשורת. היא גם תרבות, וגם לאומיות. ואלה נושאים עדינים, ודי לחכימא...

ההבחנות (לא האבחנות...) האלה הן הן ההבדל בין שפה דלה לעשירה.
זו גם דעתי.

טהרנים עלולים לטעון נגדך ש"כולם" צריך להתייחס ל"הם" כלשהו ברור ומוגדר, שאוזכר במשפט הקודם. אחרת מוטב לומר "הכל".
מייק -- שהחיינו!

שמעתי מישהו אומר: היה לפנים
אז שאלתי היה לא טוב? על הפנים?
והוא: לפנים לפנים.היה אחלה.

והוא: לפנים לפנים.היה אחלה.

אוי ז המזכיר לי שפעם ידיד שלי ובנו הלכו לארוע , כששבו שאלתי: איך היה?
האב ענה לי :כן ,נו היה מעפאן .
והילד ענה מיד אחרי האב :כן היה ממש מעפאן כל כך נהנתי

אוי... פעם היו לי עמדות.
לא זכרתי שחלקתי אותן בפומבי.
אללי.

_האב ענה לי :כן ,נו היה מעפאן .
והילד ענה מיד אחרי האב :כן היה ממש מעפאן כל כך נהנתי_
אני נתקלתי במילה מעפאן לראשונה כשידיד שלי אמר לאחותי הקטנה על הסקייטבורד שלה:
"איזה סקייטבורד מעפאן" אחרי שעף ממנו. שתינו חשבנו שהפירוש הוא "מעיף"...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

"יש כאן מלא אנשים", "יש לי מלא כסף", "אוהב אותך מלא". זה רק אני או שזה צורם גם לכם?