נראה לי שאם יש לילדים בעיות ראיה אז שיטת בייטס לשיפור ראיה ללא משקפיים תהיה מצוינת עבורם. מאיר שניידר השתמש בשיטה זו על מנת לשפר את ראייתו (נולד עם קטרקט מולד יחד עם כמה בעיות נוספות בראיה וקיבל תעודת עיוור. על סיפור חייו בספר "החיים כתנועה"), והתרגילים מופיעים בספר "ריפוי עצמי בתנועה" (חלק ראשון. פרק אחרון למיטב זכרוני). יש כמובן גם מטפלים בשיטה בארץ שניתן לפנות אליהם...

>אפרת לא מאמינה בפתרונות של הרופאים ומשרד הבריאות<

עוד באותו נושא -
כמונח במילון ויקיפדיה

האם יש מישהו שהשתמש בשיטה ויכול לספר לי?

האם אתם מכירים אישית מישהו שהצליח לשפר את הראייה, לאורך זמן, בשיטת בייטס, ושאין לו אינטרס (לא כתב על זה ספר, לא מטפל בשיטה זו)?

ראיתי פעם בלוג בתפוז של נערה שמנסה, אבל זה היה רק בהתחלה, כך שאין לי מושג אם היו לה תוצאות. אולי אני אחפש אותו שבו.

השיטה לא מורידה משקפיים לגמרי לילד עם מספר גבוה, לדברי מטפלת בשיטה. לדבריה יש סיכוי רק להוריד את המספר. (אני כמובן התייאשתי אחרי כמה ימים מהתרגילים והפסקתי כך שלא יכולה לספר חוויות).

קראתי חצי מהספר. הוא נותן המון כוח לאמונה שאפשר גם בלי משקפיים ותרגילים מלאי הגיון.
הייתי ממליץ לפני שנרשמים לקורס לקרוא את הספר.

פעם אמר לי האופטומטריסט של בתי (אדם שאני מאוד מחשיבה את מקצועיותו והידע שלו) שבעצמו החזיק מישהי
בחנות שטיפלה בשיטה שזה לא פותר את הבעיה, כלומר עדיין נשארים עם משקפיים.
אבל כאמור הוא אופטומטריסט ומרוויח יפה + ממרכיבי המשקפיים.
כנראה שיש בעיותיות ליצור משמעת של תרגול, במיוחד לילדים.

ואגב, האם מישהו התנסה או מכיר מישהו שהתנסה בפטנט של המשקפיים המיוחדות שגם אמורות לשפר את
הראייה ע"י הרכבתן לפרקי זמן מסויימים?

יש לי המשקפיים האלה. זה מדהים. אני רואה איתן ממש טוב.
הבעייה היא למצוא הזדמנויות לתרגל... כי יש כללים לשימוש בהן:
למשל, רק בתנוחה נייחת. זאת אומרת שאי אפשר ללכת איתן. הן גם נראות כמו משקפיים לעיוורים (זו מין רשת כזאת, לא שקופה אלא עם חורים קטנים), כך שאי אפשר לראות דרכן בתנועה.
למשל, רק באור מספיק. זה אומר שאי אפשר לראות דרכן (ולכן לתרגל) באור קטן מדי (בנסיעה בשעות חשוכות, בצפייה בטלביזיה עם אור קטן או בלי אור נוסף).
למשל, לא במחשב. אי אפשר לראות דרכן את מסך המחשב, וזה גם לא בריא.
נדמה לי גם שאי אפשר לתרגל בקריאת ספרים (את זה צריך לברר שוב, אשמח אם מישהו אחר זוכר).
לכן:
מתי אמהות לילדים קטנים יכולות לתרגל בדיוק?
כשאני נייחת אני מניקה, לרוב עם ספר או מחשב.
אני לא יושבת ככה סתם באמצע היום בלי לעשות כלום.
אם אני צופה בטלביזיה, זה רק תוך כדי הנקה במטרה להרדים. אני לא אדליק את האור הגדול בזמן כזה...
מתי כן? כשנוסעים באוטו, בשעות האור, ולא אני נוהגת.
זה כמובן לא קורה כל יום, אלא מקסימום פעם בשבוע... אז זה כבר לא תירגול יומיומי.
אבל כשעשיתי את זה, זה היה ממש מדהים. חוויה מדהימה לראות ברור, אפילו מספרים של מכוניות אחרות שנוסעות, בלי עדשות.

זה כמו לכווץ את העיניים?

פועל על עיקרון דומה, יותר יעיל ובלי לכווץ.

קראתי כבר כמה ספרים [קצרים אמנם] בעניין. וגם ניסיתי בעצמי [כמה פעמים] ואפילו עכשיו [לפני שבועיים] התחלתי עוד סיבוב.
הפעם, כמה שנאמר, זה עד הסוף. כן, כן.
הדבר הכי חשוב שלמדתי בינתיים זה שחייבים להיות טוטאליים.
וזה אומר שמחוץ לתרגילי צוואר ועיניים ותרגילי הרפייה למיניהם חשוב [איך לא] לאכול "בריא" ולהיות מודע לעייפות לא רק של העיניים אלא עייפות שהיא גם פיזית וגם נפשית או בקיצור- "להקשיב לגוף" [להאזין אולי].
וגם חשוב ללכת בלי משקפיים כמה שיותר.
וזה קשה כי משקפיים, מסתבר, הן סוג של עוגן.
התחושה הזאת של תלישות או חוסר ביטחון או חוסר תיקשורת כשמורידים את המשקפיים. כאילו הולכים לאיבוד.
לפעמים [לרוב] זה כיף אבל גם מפחיד ו"לא במקום" בזמנים אחרים. מה גם שזה [התחושה] הולך ונעלם עם הזמן והתרגול.
והדבר הכי בולט הוא המיאוס במשקפיים. הרבה פעמים אני מרגיש ממש כאב ומאמץ כשאני מרכיב אותם וזה משהו חדש שלא חוויתי לפני התהליך.

עוד לא פגשתי אף אחד שהתהליך הזה שיפר לו את הראייה.
אולי ניתוח. ממממממממ [סתם,סתם].
אעקוב אחרי הדף הזה ואספר איך מתקדם.
[וגם שרירי צוואר גמישים זה משהו,לא?]

המממ, כן, שרירי צואר גמישים בתור בונוס, זה נחמד.
האמת שאני מתעניינת במיוחד במשקפים המיוחדות לבתי המתבגרת, יש לה מספר גבוה והיא משגעת אותי
עכשו (כל גיל עם השגעונות שלו) שהיא רוצה עדשות מגע, כי בנוסף היא עם גשר בשיניים ומבחינתה זה שילוב
קטסטרופלי (משקפים וגשר), והרושם שאני מקבלת הוא שגם עם המשקפים המיוחדות לא נסתדר.
אז נראה לי בעוונותי שהכי "פשוט" יהיה להוציא הון כסף על עדשות מגע.
תודה על השיתוף, סתם מענין איך זה מתפתח (התרגילים והמשקפיים), אולי בסוף אנסה את זה על עצמי.

אם אני לא טועה בן הדוד שלי שיפר את ראייתו על ידי השיטה זה היה לפני הצבא הוא לא רצה שירד לו פרופיל אבל היום יש לו שוב משקפיים אני אברר ואכתוב

יפייפיית הנילוס, מה רע בעדשות? לדעתי היום זה לא הרבה יותר יקר ממשקפיים.

טרה רוסה, לא אמרתי שרע, אבל גם לא בטוח שכל כך טוב, אני מכירה באופן אישי כמה בנות שהעדשות גרמו
להן לשריטות בקרנית, והן כבר לא יכולות יותר להשתמש בעדשות, אחת מהבנות האלה גם אושפזה בזמנו בביה"ח
בגלל הנזק שנגרם לעין, בואי נגיד שזה ממש לא הדבר האידאלי שגוף זר יושב כל הזמן בעיניים.

ולענין הכסף, זה אכן עולה היום כמו משקפים, אבל לתחזק אותן עולה הרבה כסף, יש תמיסה שצריך להשרות אותן
בה כל יום וזה גם עולה הרבה כסף, הוצאה קבועה כזו שאי אפשר בלעדיה . ואל תשכחי שלפחות בהתחלה (אבל
לא רק) מדי פעם נעלמת לה עדשה לבלי שוב....

כבר עברו שלושה שבועות מאז התחלתי. עדיין לא מרגיש בשינוי [כמובן?], אולי תודעתי- המודעות לעיניים.
מצחיק, משהו שמסתובב איתי שנים ורק עכשיו אני נותן עליו את הדעת.
אפילו כשהיו לי עדשות והמפגש עם העיניים היה יומיומי ואינטנסיבי, זה היה יותר יחסים של תן-וקח
אז המודעות לראיה זה משהו חדש. לפעמים מעייף אבל זה גם חלק.
צריך למצמץ הרבה. גם זה חלק מהעניין. [לא, מותק, אני לא קורץ לך, זה רק חלק מאיזה ניסוי שאני עושה]
המיצמוץ כפעולת הרפייה. [המצמוץ משחרר] [גם הקריצה אבל מדברים אחרים].
ועוד משהו. תרגילים לשיפור הראייה ככלי להעמקת היחסים עם אנשים-
יש סבב תרגילים שבסופם צריך להניח את כריות כפות הידיים על העיניים למשך כמה דקות.
עוד משהו בעצם כדי לשחרר ולהרגיע.
אני יושב ככה כמה דקות וכשאני "מתעורר" באים אנשים "הכל בסדר"? "צריך עזרה"?
וכל אנשי המשקפיים מטים אוזן. מריחים משהו באוויר. מן תכונה שכזו.
אבל זה כבר לא קשור לשיפור הראיה.

[זה כנראה הולך לקחת הרבה זמן]

ואיך אתה מסתדר עם ה"בלי משקפיים". בתקופת המשקפיים שלי זה מה שהרתיע אותי. איך אפשר? אני בלי משקפיים בקושי לנשום הצלחתי. ברור שלא שמעתי כלום, שלא לדבר על ראיתי... מספר 12. (בסוף עשיתי ניתוח).
ספר על ההתקדמות שלך. זה ממש מעניין.

משקפיים, כתבתי קודם, זה סוג של עוגן.
הסכנה העיקרית היא שבלי משקפיים נוטים לראות את מה שמצפים לראות.
דומה למי שלא שומע טוב שמצפה לתשובות מסויימות. ברגע שהתשובות הן שונות ממה שהוא ציפה או מהכיוון שהוא ציפה, יש סכנה שהוא כבר יאבד את קשר השיחה. מסתבר שאנחנו מאוד צפויים. עוד סוג של עוגן.
ונדמה לי שבאחד הספרים על תיקון הראיה דווקא כן בונים על מימוש הציפייה הזאת כלומר חלק מהתהליך הוא לזכור - אותיות, מקומות,
חפצים, מה שאמור לתת את תחושת הביטחון הזאת שדיברת עליה.
וניתוח, תמר ס, מרתיע [אותי] הרבה יותר מאשר לעשות מעצמי צחוק [פה ושם] או ללכת לאיבוד , לא?

מכיוון שלא הצלחתי להיות מספיק טוטאלי אין התקדמות.
ומסתבר שכמעט כולם בסביבתי מכירים מישהו שניסה להיפטר מהמשקפיים שלו בעזרת שיטת בייטס או פיתוח של השיטה הזאת, אבל אף אחד לא הצליח.
הדבר הכי קרוב להצלחה ששמעתי היה בחורה שבעזרת תרגילים וכל התוספות אכן לא נזקקה יותר למשקפיים אך מיד משהפסיקה את התרגילים הפסיקה גם ראייתה להיות מתוקנת.

ואני לא אומר נואש. עדיין.
למרות שככל שאני קורא יותר התחושות שלי מתחילות להתערבב. כלומר נכנסים מושגים כמו 'שרלטנים' או 'אחיזת עיניים' ו 'לא מדעי' ו 'אין הוכחות' ו 'צריך להאמין' ובאיזשהו מקום זה כבר לא נראה כל כך מושלם.
וגם-היי, מה לואיז היי אומרת על זה. [היא גם קצת קשורה לכאן, לא?] אז הנה: קוצר ראייה- פחד מפני העתיד "אני מקבל הכוונה אלוהית, ומוגן תמיד מכל רע". ולמרות שאני יודע שאסור בציניות איתה אז: 'נו באמת, לואיז'. אני? פחד מפני העתיד? רק שיבוא כבר, למה הוא כל כך מתמהמה.

מי שרוצה לקרוא את הספר של בייטס הנה לינק לספר המלא מכיוון שהספר המקורי יצא ב 1920, זכויות היוצרים פקעו והוא מופץ ברשת די הרבה. באתר גם יש מידע נוסף על השיטה.
והנה לינק לעוד אתר בנושא והוא כולל תרגילים והסברים

ד, ממליצה לך מאד ללכת להרצאה של מאיר שניידר.
הוא בא לארץ פעם בשנה בערך לתת סדנאות וטיפולים, ואין כמוהו להמחיש ולהדגים את יכולת שיפור הראיה, ושיפור עוד כמה דברים, ולעורר מוטיבציה לזה.

תודה גדולה ענת, רשמתי לפני.
יהיה מעניין מאוד לפגוש את מאיר שניידר למרות שכבר ראיתי את הווידאו שלו- yoga for your eyes [אני חובב הופעות חיות ]

ושיפור עוד כמה דברים : אני כמובן תוהה [מן הסתם,לא?] איזה עוד כמה דברים...

אני כמובן תוהה [מן הסתם,לא?] איזה עוד כמה דברים...

בהרצאה בשנה שעברה הוא נתן תרגיל לשחרור העורף, שמן הסתם טוב גם לשיפור הראיה, אך מכיוון שאין לי בעיות ראיה, זה פשוט שחרר לי מתח כרוני מציק מאד מהעורף. כשעשיתי את התרגיל פעם ראשונה, הרגשתי כאילו אין לי ראש, מרוב קלות.
בטיפול פרטי הוא נתן לי עוד תרגיל או שניים שעזרו לי מאד בתחום היציבה וההליכה. זהירות, בטיפול פרטי הוא מאד יקר. אבל עבורי היה משתלם לגמרי. אם הייתי פוגשת אותו בגיל 15 החיים שלי היו נראים אחרת לגמרי.

טוב.
רשמים מההרצאה, אתמול, בית-דניאל, ת"א.
מאיר שניידר, איש מאוד בטוח בעצמו ובשיטתו.
אבל הוא מאחר מעט ותלמידתו מזה 30 שנה- ורד, פותחת בכמה מילים ומציינת את נוכחותו של איש, יעקב, בן 101, תלמיד של ד"ר בייטס.
יעקב מסכים לדבר עד שמר שניידר יגיע ומספר על העבודה עם בייטס. הוא גם אומר שהשיטה לא הצליחה לרפא את עיניו לגמרי אך בכל זאת עזרה לו להימנע מעיוורון. הוא היה מסוגל לראות באופן סביר עד גיל 98 שזה די מדהים.
אח"כ מגיע מאיר שניידר.
אני אתחיל במה שאהבתי ובמה שאני לוקח איתי מההרצאה כי זה מה שחשוב:
לפי התפישה של מ. אנחנו לא משתמשים מספיק בגוף. באופן בו אנו חיים אנחנו מנצלים אחוז מזערי ממה שהגוף שלנו מסוגל ועל כן גם מנוונים אותו. לא מדובר על עיניים בלבד אלא על כל היציבה שלנו. כפות רגליים, גב, צוואר.
חשוב ללכת בלי נעליים כדי לנצל את השרירים ועצמות כף הרגל [יש בגוף 202 עצמות ו50 מתוכן מצויות בכף הרגל];
חשוב לשבת נכון או בעצם לקום מהכיסא כל 20 דקות כדי לתת לשרירי הגב שאחראים על ייצובו לעבוד;
וחשוב לתת למוח להפעיל את הגוף באופן מודע ובכך להיפטר מקיבעון תנועתי. וזו בעצם השורה התחתונה.
אנחנו מורידים נעליים ומתרגלים הליכת בהונות- התקדמות בעזרת קיפול ויישור הבהונות בלבד, ללא כל שימוש בכיפוף ברכיים וכו'. תנועת בהונות בלבד. אח"כ מגלגלים כדור טניס מתחת לכף הרגל [בעמידה] על מנת לחוש ולייצב את כף הרגל. הרגשה מצויינת יש לומר. אמרתי.
בחלק השני מדבר מ. על הראייה עצמה. מה שאהבתי הוא שאין הפרדה בשיטה שלו בין הראייה לשאר הגוף. הכל מתחיל מהיציבה וזרימת דם תקינה ועל כן כדי לטפל בראייה לא די בעבודה על העיניים בלבד, יש לטפל בגוף כמכלול.

וכאן אני מגיע לחלק שלא אהבתי ונכון שזה פחות חשוב אבל זה היה וזה חלק המכלול.
התחושה שלי היתה שההרצאה היא בעיקר קידום מכירות. הרגשתי כאילו הוא לא נותן את כל מה שיש לו לומר ובמקום זה במשך כל ההרצאה מ. הכניס איזכורים לספריו באופן שנראה מוגזם ומעייף ואף נופף פיזית בערכה החדשה שלו לשיפור הראיה.בהפסקה בין שני חלקי ההרצאה הוא הפנה אותנו [שוב] לקנות את הערכה והספרים.
דוגמאות טיפול שהוא הביא במהלך ההרצאה נטו לאזור הזה של הניסים והניפלאות [והקדברות ] וזה קצת פגם [לי] וזרק אותי למופעי "המרימים מכסאות גלגלים" ההם.
חוצמזה שהוא כל הזמן הזמין אותנו לסדנא שלו שאני בטוח שהיא מועילה מאוד והיא נותנת הרבה אבל דחילק מאיר, מספיק פעם אחת להזכיר. אתה יודע מה, גם פעמיים זה בסדר אבל אחרי כל שאלה ששואל קהל המאמינים, להפנות ליום הסדנא הכלל-לא-זול זה קצת over , לא?
גם הפניות לפגישות אישיות בעלות של 1000 ש"ח לשעה ורבע ["מה אתה רוצה, כל העולם רוצה לראות אותי"] היו שם בשפע וגם זה קצת צרם לי.

ואני כמובן נשאר רק עם הדברים שאהבתי. חורי המסננת שלי מספיק קטנים, ואני רואה רחוק וצלול.
יש להתמיד

ויש סיכוי.

ותודה ל ענת שן לוי על שהפנתה אותי להרצאה

ד. איזו מסירות בעידכונים.... היה נחמד לקרוא את הדיווח (גם את הטוב וגם את הפחות טוב) מההרצאה.
אנחנו בסוף עשינו לעצמנו חיים קלים, לפני כשעה בתי חזרה מהאופטומטריסט עם.....עדשות מגע.
ואין גבול לשמחה (שלה) ובא לציון הגואל.

בהרצאה שאני הייתי (לפני שנה) הוא חילק דפים עם טקסט בגדלים שונים והנחה את הקהל לקרוא אותם לפי סדר מסוים, אז עשינו תנועות כל שהן, ובסופו של התרגיל כל אחד יכול היה לקרוא טקסט הרבה יותר קטן מזה שהצליח לקרוא בהתחלה. כמדומני שהוא ביקש מבעלי המשקפיים להסיר אותם. זה היה תרגיל פלאי למדי ומאד משכנע ביכולת לשפר את הראיה. לא היה לכם?

מופעי "המרימים מכסאות גלגלים" ההם
למקרא "החיים כתנועה" הבנתי כמה נחישות והתמדה נדרשת להרמת אדם מכסא גלגלים באמצעות השיטה של מאיר. זה ממש לא נס. זה ה מ ו ן עבודה קשה. במידה מסויימת אני יכולה להעיד שגם אותי הוא גאל מנכות מסויימת (אמנם לא הייתי בכסא גלגלים, אבל היה דבר שהפריע לי מאד, ואחד התרגילים שהוא נתן לי באופן אישי ממש פתר לי את הבעיה) וזה לא דרש עבודה נורא קשה, רק קצת התמדה ומודעות.

הצטערתי לשמוע שהוא עסק ב"מכירות" באופן כה אמריקאי ואינטנסיבי, על חשבון עוד תרגילים שיכול היה לתת, או באופן שהעיב על האווירה. בהרצאה שהייתי - או שהייתי מוטה ושבויה בקסמו, או שזה פחות בא לידי ביטוי. (אגב כעורכת תרגומים, אני מזהה לא מעט מנהגי שפה/תרבות ש"עובדים באמריקאית" ובעברית מתקבלים כמו המון מילים מיותרות. שפת הקודש, מהלעשות. וחוצמזה את האמריקאים מלמדים שאם רוצים שמסר יקלט צריך להשמיע אותו שלוש פעמים).

קדברה, אתה "רואה רחוק וצלול", זה אומר שאין לך בעיה עם ראיה מקרוב?
פעם, לפני המון שנים הבחנתי שהראיה לרחוק שלי נחלשת. כשהייתי מחכה לאוטובוס הייתי קמה אחרונה מהספסל כי הייתי רואה את המספר רק כשהאוטובוס היה כבר ממש קרוב. באותה תקופה נסעתי נסיעה נדירה לפיקניק מחוץ לעיר. החשיך והכוכבים החלו לנצנץ. הבחנתי למגינת ליבי שאיני יכולה להתמקד בניצנוץ הכוכבים. (עד שיצאתי מהעיר והיתה לי הזדמנות לראות כוכבים!) שכבתי על הגב וניסיתי למקד את המבט בכוכבים, אולי שעה, או שעה וחצי, עד שיכולתי לראות ניצנוץ. ומאז ראיתי גם את המספרים של האוטובוסים יותר טוב. הבנתי שבעיר אין לי צורך להתמקד רחוק. אין קו אופק רחוק. יש יותר הרבה יותר מדי דברים קרובים להבחין בהם. ומאז כל פעם שראיית הרחוק שלי נחלשת, כל מה שאני צריכה לעשות זה לתרגל אותה קצת.

אם הראייה טובה מרחוק או מקרוב, - לפי תחושתי זה קשור גם לנטיה לראות פרטים או מכלול. אנשים שטובים בפרטים קטנים, כאלו שקשה להם לראות רחוק במקום ובזמן - רואים טוב מקרוב. ולהיפך - אלו שנוטים לראות מכלול, ולתכנן דברים לטווח ארוך מתקשים לראות טוב מקרוב. אז אפשר לנסות לפתח את הנטיה ההפוכה.

ד. מה זאת הערכה שהוא מציע לקנות והאם זה נמצא גם בחנויות הספרים?

יפיפיית הנילוס: בעניין העדשות, זה וודאי פיתרון כלשהו לטווח הקרוב... אבל [ ואני כמעט מדקלם מתוך איזה ספר קדוש או משהו ] משקפיים וגם עדשות מגע, לצורך העניין, הם רק סוג של קביים ולא משפרים את הראיה אלא רק תומכים במגבלה, והמהדרין נוהגים לומר שמשקפיים אף מנוונים את הראיה.
בכל זאת- בהצלחה עם העדשות. ולא לשכוח לנקות ולהוריד בזמן, וללכת לבדיקה כל חצי שנה. [פשיווו כמה התעסקות יש עם העדשות. אבל ההתעסקות הזו היא מטרד רק עבור מי שמסתכל על זה מבחוץ או ממרחק של שנים. מי שבתוך זה לא רואה את כל המהומה...].

ד. איזו מסירות בעידכונים את יודעת, זה יפה שאת מעלה את זה. אני לא מחשיב את עצמי כאיש עיקבי יותר מדי או יסודי מספיק. וברור שהנקודה הזאת מעסיקה אותי [העיקביות] ואולי ניצנים ואולי תהיה גם פריחה. [אז תודה]

ענת שן לוי:
קדברה, אתה "רואה רחוק וצלול", זה אומר שאין לך בעיה עם ראיה מקרוב?
לא, אני קצר-רואי. מקרוב אני רואה מצויין. התכוונתי שמבחינה מחשבתית או רעיונית אני רואה צלול. וזה מתקשר למה שכתבת בסוף דברייך בעניין התכנון לטווח ארוך או הנטייה לראות פרטים ומכלול. גם לואיז היי כתבה על זה [הזכרתי אותה למעלה] ואני נוטה לא להסכים, למרות שיש כאן משחק מילים או משחק רעיוני יפה ואני מת על המשחקים האלה..

הסיפור שלך על ניצנוץ הכוכבים באמת מוכיח שעם תרגול ומודעות אפשר לשפר את הראיה. אני בהחלט מאמין שיש הרבה לעשות כדי לשפר את תפקוד הגוף שלנו ועקב כך את איכות החיים ורק צריך עיקביות [עוד פעם זאתי].
ותגידי, מעניין אותי איך היתה העבודה האישית עם מאיר ואיזה תרגיל זה היה ששיחרר אותך מהבעיה ההיא.

התרגיל ההוא עם הדף וגדלי הפונטים היה גם כאן, רק שלא כל כך הצליח במקרה שלי [ודווקא אנשים מאוד התלהבו והיו קריאות התפעלות מכל עבר. אולי לא הייתי מרוכז או מזהו כזה]. אבל היו דברים אחרים שהיצליחו לעבור את האפידרמיס העבה מדי [אולי] שלי ולמרות ההתעסקות במכירות יצאתי בתחושה טובה וכבר כמה ימים שאני עושה תרגילים שלוש פעמים ביום ואחחחחח כמה שאני רוצה לכתוב כאן בעוד חודשיים: "חברים, איש בשורות אני. הורדתי מספר אחד שלם."

[..ועוד אשוב]

ד. מה זאת הערכה שהוא מציע לקנות והאם זה נמצא גם בחנויות הספרים?

לפי מה שזכור לי זו ערכה הכוללת שני די-וי-די אחד מהם בנושא העבודה מול מחשב [לא זוכר על מה השני] ועוד ספר. הערכה יצאה לפני שבועיים והיא רק באנגלית בינתיים.. [את רואה, כמה פעמים הוא דיבר עליה ונפנף בה וטילטל אותה מולי וזה מה שספגתי. ]
אני לא יודע איפה אפשר למצוא אותה. אבל אין מה לדאוג- יחסי ציבור הם לא הצד החלש כאן. [טוב אני סתם מגזים, מה?]

לא, אני קצר-רואי. מקרוב אני רואה מצויין. התכוונתי שמבחינה מחשבתית או רעיונית אני רואה צלול

אבל לפי איך שאתה כותב, יחס לפרטים - כן יש לך.

התחושה שלי לגבי ראיית קרוב/רחוק כמטאפורה לקיום בכלל, היא יותר מורכבת ממה שתיארתי קודם:
"ראיית הרחוק" נחלקת בעיני לשני סוגים. ראיית רחוק "פלנטרית", וראיית רחוק "קוסמית".

ראיית-הרחוק-הפלנטרית נראית לי מאפיינת למשל אנשי עסקים גדולים ומצליחים, אנשים שיש להם תמונה רחבה של המציאות והזמן, ומתוך כך הם מצליחים להעזר בה למימוש עצמם בחומר, "בעולם המציאות החומרית". נראה לי שאלו אנשים בעלי ראיית-רחוק-אופטית. מעיון מתמשך על פני כמה חודשים במגזין דה-מרקר למשל, הבחנתי שמעט מאד מהמצולמים מרכיבים משקפיים. (אבל אולי הם מרכיבים עדשות? או עשו ניתוח? (-:).

ראיית-רחוק-קוסמית מאפשרת תמונה רחבה הרבה יותר בנוגע ליקום ולהבנתו, אך אינה מחיייבת ראיית-רחוק-פלנטרית/אופטית.
לפי המיתולוגיה היוונית, ראיית-רחוק-קוסמית משתפרת ככל שהראייה האופטית מדרדרת. למשל, ב"אדיפוס המלך". שם יש את הנביא העיוור ש"רואה יותר טוב מכולם", ואדיפוס עצמו שמתחיל "לראות" ו"להבין" רק משאיבד את מאור עיניו.

"הבעיה ההיא" היתה שהייתי הולכת בצורה מאד מאומצת ומתעייפת מהר, הרגלים והגב היו כואבים לי. הוא אבחן אצלי חוסר איזון בשימוש בשרירי השוקיים, נתן לי תרגיל פשוט מאד להארכת השרירים האחוריים, ודרש ביצוע שלו 100 פעמים ביום. תירגלתי כמה שבועות, (לא כל יום ולא 100 פעמים ביום - ביום, אמנם פיתחתי עוד קצת את התרגיל לפי תחושת הגוף שלי), וכעבור חודש-חודשיים ההליכה שלי נהיתה הרבה יותר קלה ואף מהנה.
העלתי בפניו בעיה נוספת, אך לא תירגלתי מספיק בשביל שיפור קיצוני, או אולי גם לא היתה לי תחושה מספקת בגוף לגבי הדיוק של התרגילים הנוספים.
עברתי כבר כמה וכמה טיפולים בחיים, אבל אצלו היתה לי תחושה שזהב ממש ניגר מהידיים שלו, והמפגש איתו הטעין אותי בהרבה מאד כוח ושמחה.

יפיפיית הנילוס - את הערכה אפשר לקנות אצל ורד וענונו- השלוחה הישראלית של השיטה. אם את לא בתל-אביב בטח אפשר להזמין ולקבל בדואר, 03-6837981

וכבר כמה ימים שאני עושה תרגילים שלוש פעמים ביום
מה? מה? תספר!

מה שיפה הוא שהתרגילים פשוטים וקלים.
ורק צריך קצת זמן והרבה ריכוז. אני מתרגל פעמיים ביום שלושת-רבעי שעה [לפנות בוקר ואחרית ערב] ופעם אחת 20 דקות [בעבודה].
לא ד"ר בייטס ולא מאיר שניידר המציאו את הבסיס שעליו מושתתים התרגילים וכל מי שתירגל פעם יוגה כנראה נתקל בהם כבר:

• חימום והרפיה: כמו שהיזכרתי למעלה התפישה היא של הגוף כמכלול ולפני שמתחילים לעבוד נקודתית יש לעשות הרפית צואר גב וכתפיים [תנועות צוואר למעלה-למטה, לצדדים, ובתנועות מעגליות; הרמת כתפיים וסיבובי כתפיים; נשימות]
• תרגילי עיניים: להביט למעלה ולמטה [פפפפפפפ.... בלי להזיז את הראש והצוואר] להחזיק את המבט 2 שניות בכל נקודה [לחזור 20-30 פעמים]. כנ"ל שמאלה-ימינה, כנ"ל שני אלכסונים. לא לשכוח לנשום ולהחזיק מבט ולא למהר.

לדמיין שעון גדול שהראש שלנו במרכזו [אלא מה] ולהביט על כל סיפרה בו. כלומר לעשות כמה סיבובי מבט. לאט. ולנשום. וגם הפוך- נגד סיבוב השעון. 5 פעמים לכל כיוון.
לשים אצבע מול הפנים ולמקד עליה את המבט. ואז למקד את המבט על משהו במרחק וחזרה על האצבע. תרגיל פוקוס. 20 פעמים.

• כּיפוי [palming] לשפשף את כפות הידיים כדי לחממן. להניח את הכריות של כפות הידיים על העיניים ולנסות לראות שחור. ['ראיתי שחור בעיניים' זה מכאן ]

לנשום ולהתרכז. לנסות לא לנדוד עם המחשבות כי המודעות כאן נכנסת לעסק בצורה אקטיבית. לעשות מינימום 10 דקות. [מאיר שניידר סיפר שהוא עשה כיפוי 11 שעות !! ברצף]

• תרגיל נפלא שאני לא עושה כל פעם: לעמוד, רצוי מול חלון, ולשים אצבע במרחק 20 ס"מ מהפנים. לנוע תנועות רחבות עם חלק הגוף העליון שמאלה וימינה כאשר עקב כף הרגל הנגדית לכיוון התנועה מורם [כלומר אם אני בפניה לצד ימין, עקב שמאל עוזר לי בהתרוממתו]. הרעיון המרכזי הוא להתמקד באצבע אבל לשים לב לחלון או לעצמים שבמרחב ולדמיין אותם נעים הפוך מכיוון התנועה.

אני מודע להסבר הפגום הזה שלי. מסתבר שאני מתקשה בתיאור תנועה. אם יש מישהו שיכול להסביר את זה יותר טוב, נא לתקן אותי כי זה תרגיל ממש טוב.

• עוד דברים שאני לא עושה כל יום : תרגיל הכדור בכף הרגל- גלגול כדור בעזרת כף הרגל;
• דברים שכדאי לעשות [ואני לא עושה] - ריצה ללא נעליים על חול או דשא [לעולם לא על אספלט]
• דברים שכדאי שישבו בראש במשך היום: איך אני יושב, צריך לקום מהכיסא כל עשרים דקות, צריך להסיט את המבט מצג המחשב מדי פעם, איך אני זז, האם אני נושם מספיק, ללכת כמה שיותר בלי משקפיים, יהיה טוב וגם עכשיו בסדר גמור.

וואו, תודה.
עכשיו אני נזכרת שאת רובם למדתי בקורס לשיפור ראייה לפי שיטת בייטס (איפה המחברת, איפה).

ענת. תודה על ההפנייה לטלפון של המפיצה.
ואהבתי את הרעיון של ראיה פלנטרית וראיה קוסמית, לא חשבתי על הזוית הזאת.
אני מכירה דוקא כמה אנשים שיכולים לענות על תאור הראיה הקוסמית (אנשי עסקים) אבל הם מרכיבים משקפיים,
הבעיה היא שהעסק שלהם נכנס לצרות, אז יכול להיות שהם מוצלחים ופה במדינת ישרואל קשה להחזיק מעמד
עיסקית ומצד שני, לכי תדעי , אולי הם לא רואים את ה"תמונה הפלנטרית" (מרכיבים משקפיים) אחרת היו מקימים את
העסק שלהם במדינה אחרת (ארה"ב נגיד) ושם גם היה מצליח להם, גם היו בלי משקפיים וגם רואים רחוק....

אגב, אני חושבת שאני יודעת על איזה תרגיל את מדברת (לשוקיים), זה קיים גם בתרגילי מוח וזה אכן מאוד משחרר
מתח.
אני מבינה את הרגשתך לגבי מאיר שניידר, אני לא נפגשתי איתו, אבל יש מטפלים שהם כל כך אופטימיים, מלאי
שמחה ומוכנים להעביר את מה שיש להם ולעזור, שאתה נדבק בשמחתם ויוצא מעודד וזה כבר בונוס כשלעצמו
לתהליך של ריפוי לא כן?


ד. מה יש לך אתה? כל כך אתה ממעיט מעצמך, לא יכולתי לתת תאור יותר טוב (אם הייתי צריכה), הבנתי בדיוק
את התרגיל שהסברת , כי כל כך יפה הסברת את הפרטים הקטנים.
זה ממש הזכיר לי מורה להתעמלות שהיתה לי , שבקושי היה צריך להסתכל על ההדגמות שלה כי כל כך יפה היא
ניסחה את אופן ביצוע התרגיל.... הנה יש לך פוטנציאל במשהו....
אבל, הבנתי ו....לא עשיתי, ועכשו שיש לי בוקר פנוי אני הולכת לקרוע את ה... במכון כושר (לא רק עיניים, כל הגוף).

יפיפיה, אני שמחה שהתיאוריה שלי מצאה חן בעיניך, אלא שהיום הגיע דה-מרקר החדש, ולבושתי גילית שחצי מהמצולמים דוקא כן מרכיבים משקפיים. (הכל בעיני המתבונן...) לעומת זאת במגזין דה-מרקר לנשים אין אף אחת עם משקפיים, אני מניחה שקצרות הראייה נכנעו לעדשות )-: או שלמצולמות אין קשר לכתבה.

שאתה נדבק בשמחתם ויוצא מעודד
מאיר שניידר הוא לא "כזה אופטימי" כלומר הוא כן אופטימי, אך זו אינה התכונה הכי דומיננטית שלו. הוא אדם מאד דורשני ואף לא מעט אקצנטרי. הוא מאמין בשיפור רק אם משקיעים המון. אבל האינטראקציה איתו היתה דבר מאד משמח עבור הגופנפש שלי. זה היה כאילו הגוף היה צמא מאד לחוכמה ולאנרגיה שיש לו בידיים. באמת יש לו אנרגיה מדהימה.

זה קיים גם בתרגילי מוח וזה אכן מאוד משחרר מתח.: יפיפייתה, מה זה תרגילי מוח.
ותודה על הפירגון בתיאור התנועה, נדמה היה לי שהתיאור נגרר לאיזו הסתרבלות..
[בקשר לפוטנציאל- אני מגדל שיחי פוטנציאל קטנים מכל הזנים כל הזמן ובכל מקום. הפכתי את זה למקצוענות. אינלי זמן או מקום לממֱש. ]


בשמת א: איפה המחברת, איפה השאלה הנכונה היא איפה המשקפיים
תגידי, נראה שאת עמוק בעניין או שהיית [קורס בייטס, משקפי הנקבים האלו שהזכרת קודם] איפה זה נתקע? [זה נתקע, לא?]



ענת שן לוי: בקשר לצילומים בעיתונים- רוב מרכיבי המשקפיים תופסים את המשקפיים כמשהו לא אסתטי או היו מעדיפים לראות את עצמם בלעדיהם או חושבים שהם נראים טוב יותר בלי משקפיים. ועל כן כשמצטלמים בפורטרט מסודר, מעדיפים להשאיר את המשקפיים בנדנם. חוצמזה שפלאש יכול לעשות שמות בעדשות מסויימות [אבל אני מניח שאנשי-עסקים-לטווח-רחוק כבר באו מצויידים בעדשות שמקמטות פלאשים] ועוד חוצמזה- כדי להראות אמין וכן וישיר, עדיף להצטלם כאשר כלום לא מפריד בין העיניים בעלות ההבעה לזה שצופה בתמונה.
ולכן, ובאופן פרדוקסלי, מצילומים בעיתון כן אפשר להסיק על הראייה למרחקים של אנשי העסקים אבל לא מהסיבות שציינת
ענת, הזכרת גופנפש, וזה מזכיר לי איזה ספר שראיתי בבית ויש שם איזכור לראייה ועוד הסבר שמתקשר או מוסיף למה שכתבת על הראייה הקוסמית. אסתכל ואכתוב בלילה.

נתקע בקטע שלא תרגלתי.

ד. תרגילי/משחקי מוח הם מעולם הקינסיולוגיה החינוכית.
אלו תרגילים פיזיים המשפרים את הקשר בין האונה הימנית לאונה השמאלית במוח וע"י כך משפרים את
הלמידה והחשיבה.
התרגילים, בין היתר, עוזרים להפחתת מתח ומדגישים את חשיבותה של התנועה.
תנועות מורכבות הדורשות שיווי משקל וקואורדינציה מסייעות להתפתחות ולתפקוד מערכת העצבים.

התרגיל שאני חושבת שהוזכר ע"י ענת נקרא "שאיבת שריר הסובך" (שרירי השוק הנקראים גם ה"תאומים")
וזה תרגיל שמאריך ומרפה את השרירים האלו.
מצב של מתח עשוי לגרות את רפלקס שמירת הגידים שמכווץ ומקצר את השרירים הללו, הרפלקס הזה הוא
תהליך אוטומטי המופעל ע"י לחץ, מקצר את "שרירי התאומים" ונועל את אחורי הברך וככה בעצם מכין את הגוף
לעמוד מול מצב "הילחם או ברח".
הרפלקס הזה בעצם בא להגן על הגידים והשרירים הקשורים מפני מתח מוגזם, הוא גורם לשרירים הקשורים
ל"גיד אכילס" להתכווץ בעוד שהשרירים הנגדיים רפויים וכך מעביר את התנועה לבהונות.
שרירי הגב התחתון והצוואר (שימי לב ענת) מתכווצים כדי לשמור עלינו ישרים ומאוזנים.
הענין הוא שהרפלקס הזה אמור לפעול למשך זמן קצר בלבד (רק לזמן ה"הילחם או ברח") אבל רוב האנשים
כיום בחברה הלחוצה ומלחיצה שלנו מתמודדים עם רמות לחץ גבוהות ומרגישים את הבירכיים , הגב התחתון
והצואר נעולים כמעט באופן תמידי.

התרגיל (כמו כל תרגילי המוח) הוא פשוט והוא נעשה כך:
מחזיקים במשענת של כסא, על מנת לשמור על מרכז גוף מאונך יחסית, ומציבים כף רגל אחת עם העקב מורם
כ-30 ס"מ מאחורי כף הרגל השניה.
לוקחים נשימה עמוקה ותוך כדי נשיפה, מורידים את עקב הרגל האחורית לקרקע ומכופפים את הברך הקדמית.
מרכז הגוף צריך להישאר אנכי ולא להישען קדימה.

אלו "מתיחות" הרגליים שמבצעים אצנים רבים.
אם חוזרים על התרגיל הזה כמה פעמים זה משחרר את "שרירי התאומים" (בשוק) ואת רפלקס שמירת הגידים.
ומכאן גם את המתח.

ד. איך אני בשבילך? אני רק מקווה שלא התייאשת מלראות את אורך ה"דף" שלי.
אם זה מענין אותך יש שני ספרים מאוד מעניינים בנושא ושם מוצגים תרגילי המוח בצורה מאוד ברורה ונהירה
ואלו שמותיהם:
חכמה בתנועה של קרלה הנפורד.
"שילובים בין המוח לגוף" של שרון פרומיסלו.
שניהם בהוצאת נורד.

ורק צריך עיקביות [עוד פעם זאתי].


הבוקר, בנסיונות מדיטצית הבוקר שלי, בא לי לעשות כמה תרגילי עיניים
עשיתי תרגיל שלא ראיתי שהוזכר פה, לצייר עם העיניים שמינייה, 10 פעמים לכל כיוון.
לא יודעת מאיפה הוא הגיע לי למוח, בטח לא המצאתי אותו, אבל הוא נראה לי טוב.
אבל אז חשבתי לעצמי שהגיע הזמן לברר בגוגל מה התרגילים של בייטס
כי יש לי מספר נמוך (3/4) והורדתי כבר את המישקפיים
אבל כדאי גם לתרגל...
אז נכנסתי לגוגל לחפש את התרגילים של בייטס
נכנסתי לכמה קישורים שהיו שם, בלי לקבל את מה שרציתי - ופתאום - באופן טבעי!
אז הנה אני שוב פה כמו כבשה אובדת שחזרה לעדר
ומצאתי פה את מבוקשי.

תודה ד קדברה על הפירוט והעקביות
אמשיך לעקוב אחרי התקדמותך.
> ואולי אפילו אתרגל מעט... <

אז נכנסתי לגוגל לחפש את התרגילים של בייטס
לוונדר, גוגל הוא רק עוד מנוע חיפוש סביר לבאופן ...

תרגיל השמינייה שהזכרת מתחבר גם לתרגילי המוח [מוח אחד] של יפיפיית הנילוס. הם מאוד אוהבים שמה לעשות כל מני סוגים של שמיניות.
כדאי לנסות. תחושה של גירוד אבק מהכפלים התנועתיים במוח.
והנה גם איך שהכל מתחבר ובא בשכבות ורק תלוי לאיזה עומק מוכנים לקפוץ.

ד. איך אני בשבילך?
יפיפיית הנילוס, את מצויינת.

האם מישהו יכול לפרט קצת יותר על משקפי הנקבים, שכפי שהוגדרו כ"חדר כושר לעיניים"?

לכל מי שחיפש: אני עושה את התרגילים לשיפור הראיה כבר שנתיים וחצי (וכל הכבוד לי על ההתמדה). התרגילים שאני עושה מבוססים על השיטה של בייטס אבל הם רק לעיניים ולא כוללים את כל תרגילי ההרפיה שדיברו פה עליהם. את הבדיקה האחרונה עשיתי לפני חצי שנה בערך וירד לי מתחילת הטיפול מספר וחצי בכל עין וגם כמה צילינדרים. התירגול עצמו יכול להעשות בכל מצב ובכל מקום אפילו כשמחכים לרמזור שיתחלף או כשמנדנדים את הילדים בגן המישחקים. תירגול רציף של כל התרגילים לוקח בערך 10 דקות וצריך לעשות אותו פעמיים ביום. זה נכון שכשמפסיקים את התרגול הראיה מדרדרת חזרה למה שהיתה (זה מה שקרה לבעלי ) אבל לפי מה שהבנתי כשמגיעים לראיה הרצויה מספיק גם תרגול אחד ביום (ומה זה 10 דקות ביום לשיפור איכות החיים שלך). וכן, בתור מי שמשתמשת במשקפיים מגיל 6 אני קוראת לחיים בלעדיהם שיפור באיכות החיים. הדבר המדהים ביותר שגיליתי כבר בתחילת הטיפול זו התלות הגדולה והמיותרת שלנו במשקפיים. לדוגמא: רובינו קצרי רואי או רוחקי רואי כלומר רואים טוב או לא רואים טוב לקרוב או לרחוק אבל לא לשניהם. אבל עם משקפיים אנחנו הולכים כל הזמן. למה? כי ככה אמרו לנו ולא כי ככה צריך. אני לדוגמא לא רואה טוב לרחוק אבל מקרוב רואה מצויין ובשביל לקרוא למשל אני ממש לא צריכה משקפיים להיפך אני רואה טוב יותר בלעדיהם. אז מה ?אז ידעתי את זה? לא! גם אחרי שהמטפלת ציינה זאת בפני לקח לי זמן להפסיק את ההרגל של לשים את המשקפיים כל הזמן. היום למעט נהיגה בלילה וצפיה בסרטים אני לא משתמשת במשקפיים בכלל והמטרה היא להוציא תוך שנה שנתיים רשיון נהיגה חדש שבו לא תהיה השורה חייב להרכיב משקפיים... מי שמעוניין יש לי את התרגילים מוסברים ומודפסים ואשמח לחלוק בהם.

רוני,
באמת כל הכבוד על ההתמדה, וזו באמת פעם ראשונה שאני שומעת על מישהו שבאמת הגיע לתוצאות לפי שיטת בייטס (ונגזרותיה).
אשמח מאוד לשמוע על התרגילים. גם לי יש בת מתבגרת שמיישרת שיניים והתברר שצריכה גם משקפיים, וזה יותר מדי בשבילה... וגם אני מרכיבה משקפיים, כך שאולי נצליח לעשות את התרגילים ביחד ולעודד אחת את השניה להמשיך... ("נתרגל כל יום ביחד" נשמע נפלא. אני בספק אם אכן יצליח).
תוכלי לפרסם את התרגילים באתר? או לשלוח אלי למייל?
[email protected]

שלום לך רוני, די הודהמתי לגלות שיש מישהו שכן הצליח להוריד את המספר בצורה כזו, זה מפיח בי תקווה שמזמן לא היתה שכן אני מתרגלת זמן רב ומכירה את השיטה זמן רב ולא הצליח לי כל כך ,אני ממש ממש אודה לך אם תשלחי לי גם את התרגילים הללו שציינת:-) בהצלחה לך בהמשך,
[email protected]

רוני
בהחלט סיפור מדהים
גם אנחנו נשמח לקרוא את הדפים

תודה על ההצעה
<מא>

וגם "אני"[email protected]
למרות שאם אינני טועה ד קדברה עשה את זה כבר.
אולי תפרסמי את זה פה? שכולם יראו?

רוני, [מתמידה למרחקים ארוכים אחת] האם התרגילים שסיפרת עליהם הם כמו אלו הכתובים למעלה?
כאן צמאים לכל פיסת מידע או תרגילים או הצלחות..
[ראי- הוּלאמת]

למי שרוצה, הספר של בייטס חופשי תהנו לכם

תרגילי עיניים

· לעפעף בכל הזדמנות
· להוריד משקפי שמש למינימום
· ללכת כמה שפחות עם משקפיים

תרגילי שמש
לשבת מול השמש בעיניים סגורות שעה אחרי הזריחה או שעה לפני השקיעה
· לסובב את הראש ימינה ושמאלה שהשמש תשטוף את העיניים- 15 פעמים לכל כיוון
· לשבת חצי דקה בחושך בכיפוי
· לסובב את הראש ימינה ושמאלה תוך כדי עיפעוף- 15 פעמים לכל כיוון
לשבת חצי דקה בכיפוי
· לכסות את העיניים ולגלות אותן כאשר העיניים עצומות- 30 פעמים
· להסתובב עם הגב לשמש ולשבת מינימום דקה כשהעיניים מכוסות-בכיפוי. ניתן לשלב עם הרפיה לעיניים.

תמיד לסיים בתרגיל האחרון גם אם עושים רק חלק מהתרגילים.

תרגילי הסתגלות העדשה האופטית

• מחזיקים ביד נייר עם אות או נקודה שחורה. בוחרים מטרה-אות או נקודה, הכי רחוקה שאפשר. מעבירים את המבט מהאות הרחוקה לקרובה תוך כדי עיפעוף ונשימה- רחוק שואפים, קרוב נושפים. – 20 פעמים

· מי שיש לו עין אחת חלשה עושה את התרגיל פעם שניה רק עם העין החלשה.
·*מחזיקים את הנייר עם האות /נקודה ומקרבים ומרחיקים את היד תוך כדי התמקדות באות/נקודה.- 20 פעמים

תנועות גלגל העין לרחוק
מסתכלים על עצם גדול ורחוק- קיר, בניין וכו'. מזיזים את העיניים בלי להזיז את הראש בכיוונים הבאים;
· ימינה ולמרכז 5 פעמים. שמאלה ולמרכז 5 פעמים.
· למעלה ולמטה 10 פעמים
· באלכסונים 5 פעמים כל אלכסון .
· ריבועים- 5 לכל כיוון
·
תנועות גלגל לקרוב
לוקחים נייר עם אות או נקודה . מחזיקים את היד ישרה באמצע ולמטה (לא מול המבט) מזיזים את הנייר ומתמקדים באות בכיוונים הבאים:
· ימינה מרכז 5 פעמים שמאלה ומרכז 5 פעמים .
· למעלה למטה 10 פעמים
· אלכסונים 5 פעמים לכל אלכסון .
· שבלולים 5 החוצה 5 פנימה

עיסוי לגלגל העין
בעיניים סגורות. למתוח את העיניים כאילו רוצים לפתוח אותם. עם שאיפה.
לכווץ את העיניים ונושפים. 10 פעמים.

תרגיל הדמיה של הסתכלות למרחקים גדולים
לצלם נקודה ,חפץ או אות ולהכניס לזיכרון.
לדמיין שהאות מתקרבת לפנים ומתרחקת לאינסוף.
לדמיין את האות עושה צורות בשמים – אינסוף, שמונה, עיגולים, וכו'.

עבודה בניגודים
לצייר (עם העיניים) את האותיות בשחור . לעבור אות אות.
לעבור על הרקע הלבן שבין האותיות.

הרפיה
להניח ידיים על העיניים-נקרא כיפוי.
מתחילים עם נשימות עמוקות להרפות את הגוף איבר איבר. לדמיין שיושבים בתוך בועה שחורה, חושך גמור. לדמיין שנדלקת מנורה עם אור כחול-סגול. לנשום את האור לעיניים ואח"כ למוח , לעמוד השדרה ולרגליים.
לדמיין שיושבים בשפת הים ביום שטוף שמש. לדמיין את הצבעים , הרעש וכו'. לדמיין שעוקבים אחר מטרות במרחב- סירות, ציפורים, עפיפונים וכי"ב. לסיים עם אור שמש של בוקר שמציפה אותנו ולהגיד לעצמנו משפטים חיוביים: הראיה שלי משתפרת מיום ליום, אני רואה טוב יותר, אני רואה חד וברור וכו'. רצוי לעשות את ההרפיה לפני השינה.

תרגול יומי
פעם ביום תרגילי שמש .
פעמיים ביום :
תרגילי הסתגלות העדשה האופטית
תנועות גלגל העין לרחוק ולקרוב
תרגיל בהדמיה של הסתכלות למרחקים גדולים
עבודה בניגודים ,
עיסוי גלגל העין
הרפיה

בהצלחה

כל הכבוד לרוני!
ואני רציתי לתקן, שעם המשקפיים עם הנקבים בהחלט אפשר (ורצוי) גם לקרוא ספר, גם לצפות בטלביזיה וגם לעבוד במחשב. רק חשוב שתהיה תאורה מצויינת (לא בחושך או באור קטן). עכשיו נזכרתי למה לא יכולתי לתרגל כשקניתי אותם: כי הייתי צופה בטלביזיה או קוראת ספר רק כשהרדמתי את התינוקת שלי בהנקה, וברור שלא רציתי אור גדול... להיפך, כמעט חושך.

תירגלתי איתם קצת השבוע תוך כדי נסיעה (כנוסעת, לא כנהגת). שוב נדהמתי מאיכות הראייה שלי עם המשקפיים.
אני הולכת להחזיק אותם צמוד אלי, לתרגל בכל הזדמנות.
להפחית משקפיים למינימום.
ולהדפיס לי את התרגילים שרוני כתבה (זכורים לי מהקורס לתירגול שיטת בייטס).

תודה

זה כמו לראות פתאום את איש השלג...באמת יש כזה דבר - מישהו שהצליח להוריד מספר במשקפיים.
הבעיה היא שאם יש מספר גדול, אי אפשר ללכת בלי משקפיים. ואם לקח לרוני שנתיים וחצי להוריד מספר, עד שאני אצליח להגיע לראייה טובה, זה ייקח ה-מ-ו-ן שנים
כל הכבוד על ההתמדה!

הבעיה היא שאם יש מספר גדול, אי אפשר ללכת בלי משקפיים
תמיד חשבתי על ללכת לאופטומטריסט, ולהזמין משקפיים עם דיאופטריה אחת פחות (כלומר יותר, זה שלילי) ממה שאני צריכה.

מי שיש לו מספר גדול מאד ולא יכול ללכת בלי משקפיים וגם מי שלא מסוגל להתנתק לגמרה מהמשקפיים מה שצריך לעשות זה משקפיים עם מספר נמוך בחצי מספר מהמספר הנחוץ. ככה גם בזמן השימוש במשקפיים העיניים מתאמצות ולכן משתפרות. זה בדיוק כמו בהתעמלות כמה שהשריר מתאמץ יותר ככה משתפרים יותר. גם אני לא הורדתי מיד את המשקפיים. שלש פעמים הזמנתי עדשות חדשות כל פעם חצי מספר פחות מהמספר החדש שהגעתי אליו וכמו שצינתי קודם גם היום אני משתמשת במשקפיים לנהיגה בחושך ולצפייה בסרטים (עוד קשה לי לקרוא את התרגום מהר בלי משקפיים). הסיבה שמורידים חצי מספר היא שזה חוסר הראיה שמותר לפי החוק לנהוג אתו. ותתפלאו כמה טוב רואים גם עם חצי מספר פחות. סביר להניח שבחנות יתנגדו למה שתבקשו וינסו לשכנע אותכם שזו טעות (כמו שקורה עם כל הענינים ה"משונים" שמדברים עליהם פה באתר חיסונים, הנקה וכו') אבל צריך להתעקש ולהסכים לחתום על זה שאתם לוקחים את האחריות על עצמכם.

קודם כל תודה לכל מי שכתב על השיטה. ובעיקר לרוני על התרגילים והעידוד. לפני כשבועיים נודע לנו שבתנו בת השנה ותשעה חודשים רחקת רואי עד מאד. היא ניבדקה על ידי רופא העיניים הכי נחשב לילדים בירושלים. לפחות לפי מה שהצלחנו לברר בינתיים. ונקבע לה מספר 4+ וגם זה הוא אמר תיקון חלקי. מה שאנחנו מחפשים זה שם של רופא עיניים לילדים שגם מאמין בשיטתו של שניידר.ממש לא משנה היכן בארץ מכוון שבשביל לשמוע חוות דעת נוספת ניסע לכל מקום. אין לנו מושג בכלל אייך זה לא לראות מכוון שלשנינו אין משקפיים ואנחנו עדיין מאד מבולבלים מהנושא. שוב תודה לכל הכותבים גלי

אני לא מכירה רופא עיניים שמאמין בשיטה, אבל האישה שממנה למדתי את השיטה ואליה אני הולכת מדי פעם לביקורות היא אופטומטריסטית. נכון שזה לא כמו רופא אבל אולי כדאי לכם לדבר איתה ולשמוע את דעתה כדי לקבל תמונה רחבה יותר ואז להחליט מה ואיך לעשות. קוראים לה סימה , היא גרה בת"א והטלפון שלה הוא 037410032

גם אני ממליצה על סימה. ראיתי ילדה שבאה אליה עם זגוגיות עבות, שעבדה כמו שצריך ושיפרה באופן מדהים תוך שבועות ספורים.

הייתי היום בביקורת ואני משתפת אותכם בזה כדי לעודד את המנסים. קוצר הראיה שלי בעין החזקה נעלם לגמרי ונשארו לי שם רק הצילינדרים. מעבר לזה התברר לי שמודדים ראיה לא דוקא באמצעות קוצר או רוחק ראיה או צילינדרים או מה שזה לא יהיה אלא גם לפי מה אתה רואה ומאיזה מרחק, ולא משנה מה הסיבה לזה שאתה רואה או לא רואה. ראיה טובה היא 6:6, כדי לנהוג בלי משקפיים צריך לראות בכל עין לפחות 6:12 . בעין שמאל (החזקה שלי) הגעתי לזה. בעין ימין התחלתי לפני שנתיים עם 6:90 והיום הגעתי ל 6:30! עוד קצת וגם זה יסתדר. מדהים היה לי לראות שלפני שנה או שנתיים ראיתי בעין שמאל כמו שאני רואה היום בעין ימין. אז חשבתי שעין שמאל רואה טוב והיום נראה לי שעין ימין ממש חלשה כמה שהכל יחסי בחיים...

רוני היקרה,
בהנחיותייך, למה התכוונת כאשר כתבת בחלק של תנועות גלגל לקרוב
"לוקחים נייר עם אות או נקודה . מחזיקים את היד ישרה באמצע ולמטה (לא מול המבט) מזיזים את הנייר ומתמקדים באות בכיוונים הבאים" , לאן בדיוק "מזיזים את הנייר"?

רוני, מה קורה אם לא עושים תרגילי שמש?
קראתי שוב את התרגילים שרשמת, ונזכרתי שהסיבה שהפסקתי היתה גם מפני שלא יכולתי לעשות תרגילי שמש.
יותר מדי מסובך לי כל יום שעה לפני השקיעה לצאת מהבית, לרדת שלוש קומות (עם ילדים נתלים עלי), לעשות סיבוב שלם, ולחפש מקום בגינה שמאחורי הבית לעשות בו תרגילים מול השמש. מול הזריחה בטח שאין סיכוי שאני אזוז מהיונק הקטן ואסתלק מהבית.

נעמה, מזיזים את הנייר (עם היד כמובן) ימינה ושמאלה, למעלה למטה, באלכסונים ובעיגולים כמו שכתוב שם ופשוט עוקבים עם העיניים אחרי הנקודה או האות. אם אני נמצאת במקום שבו אין לי נייר (כמו ברמזור למשל) אני פשוט מזיזה את האצבע ועוקבת אחריה עם העיניים.
בשמת א: גם אני תקופה ארוכה לא עשיתי תרגילי שמש (כי לא יוצא ולא מסתדר ומי בכלל זוכר שעה לפני השקיעה שעכשיו צריך לעשות את זה) עד שגיליתי שבלילה אני רואה ממש גרוע .יש לי הדרדרות רצינית באיכות הראיה בלילה וכששאלתי מה לעשות כדי לשפר זאת התשובה היתה תרגילי שמש. מאז אני עושה אותם באדיקות כל יום, אלה התרגילים שאני הכי משתדלת לא לפספס ובאמת חל מאז שיפור בראיית הלילה שלי. איך עושים את זה? אני עושה את זה דרך החלון בבית. מוציאה את הראש מהחלון ועושה את התרגילים. אני עושה אותם בבוקר בין 7 ל 7 וחצי. נכון שאולי זה לא בדיוק שעה אחרי הזריחה אבל זו שעה שיש בה כבר שמש והיא עדיין לא חזקה מדי שאז מומלץ לא לעשות (למרות שלפי הסיפורים הנזירים במזרח עושים את התרגילים גם עם שמש חזקה) ולפני שתקפצו ותגידו שזו שעה בעיתית אני מסכימה במאה אחוז ואפילו יותר מזה אבל בין השקמה להכנת סנדביץ אני דואגת למצוא לעצמי את חמש הדקות האלה ולעשות את זה. דרך אגב בספר שאת הקישור אליו נתנו פה למעלה כתוב שאם אי אפשר לעשות תרגילי שמש כדאי לעשות תרגילי שמיים שזה אותו דבר רק עם שמיים במקום עם שמש. אני מניחה שזה פחות אפקטיבי אבל זה יותר טוב מכלום.
וחוץ מזה כדאי תמיד לזכור שמדובר פה על תהליך שאורך יותר מיומיים. אז אם עכשיו לא מסתדר לעשות תרגילי שמש אז לא עושים וחוזרים לזה כשהמצב מאפשר זאת. אני למשל לא מצליחה בכלל להגיע להרפיה . אני לא מוצאת לא את הזמן ולא את השקט הנפשי שצריך לזה. אז אני פשוט לא עושה את זה. נכון שאמרו לי שבגלל זה השיפור איטי יותר אבל זה מה שיש עכשיו ואני משתדלת לעשות את המקסימום בתרגילים האחרים.

תגידו לי, מדוע ללכת למישהו לשלם לו סכום כזה נכבד של כסף אם יש את כל החומר באינטרנט או אפשר לקנות ספרים, באמת...כשאין לבן אדם מה לחדש לך ובכל זאת אתה משלם לו המון כסף?

בעינין תרגילי השמש אני מוצאת שזה מאוד קשה, צריך לקום ב-6 שאין לך אפילו זמן לזה וכח לזה? יש מצבים שממש גם לא מאפשרים את זה, בייחוד למישהי שיש לה ילדים. אולי בכלל אפשר בלי זה,

אני הבנתי שיש אנשים שממשיכים לעשות את התרגילים אחרי שהראייה השתפרה ויש כאלו שלא צריכים את זה יותר....זה גם מביע משהו כניראה, שאולי זה עיניין של לסגל לך שיגרה מסוימת בלי להתאמץ להגיע אליה יותר מידי.

וואו רוני, חתכת סיפור. רק עכשיו קראתי.
הפשפש שלי בן 3 ויש לו -1. בגילו צריך להיות לו +1. כלומר כבר פער של 2 מספרים.
שנינו קצרי ראיה והיה די ברור שהוא גם יצטרך.
השאלה אם התרגילים מתאימים לגילו.
אח"כ אקרא יותר בעיון.
תודה.

nog, צריך לקום ב-6. הרגתותי. אצלינו זה כבר אמצע היום.
>מותשת, הולכת לישון<

תמר ס לבן שלי שהיה בן 3 עשיתי את התרגילים וזה עבד- היום הוא בלי משקפיים. מצד שני הבת שלי שהיום היא בת 3 וחצי מסרבת לעשות אותם ככה שזה מאד אישי. באופן כללי צריך לנסות לעשות את התרגילים בתור משחק ולעשות אותם מעט פעמים כל פעם . עם הבן שלי הייתי יושבת והמשימה היתה להזיז את העיניים ולא את הראש (מסתבר שזה לא כזה פשוט בשבילהם) וכל פעם הייתי אומרת לו לאן : למטבח ולטלוויזיה, לחלון וחזרה , לתקרה לרצפה וכך הלאה.
התרגילים שאני התמקדתי בהם היו תנועת גלגל העין לרחוק והסתגלות העדשה האופטית. גם משחק עם כדור- מסירות אמור לעזור. אם יש לו עין חלשה יותר אפשר לנסות לכסות את החזקה כדי שהחלשה קצת תתאמץ ואת זה אפשר גם תוך כדי משחק של שודדי ים או דומיהם. דרך אגב אם מכסים עין חלשה כדאי לעשות את זה עם נייר משי או טישו, משהוא שמעביר את האור אבל מסתיר את הראיה ולא משהוא שחור ואטום.

האם מישהו יודע היכן ניתן לקנות משקפיים מחוררים בארץ?
מחפשת באופן נואש!

לאחר חויית בדיקת עיניים לא נעימה בקופ"ח, לילדי בני השנה ושלוש, אני מחפשת המלצה על רופא עיניים פרטי לילדים, שיהפוך את החוויה לכמה שפחות לא נעימה. עדיף באיזור הדרום, אך לא הכרחי. תודה

תמר, אני לא אמרתי אבל שאיני קמה ב-6...אבל בשביל להגיע לעבודה ולעשות סידורים הזמן רץ לך ואין לך זמן לדברים האלו ושאת חוזרת גם לא תמיד מתאפשר לך. מאידך, יכול להיות שזה תירוצים.

רציתי להוסיף עוד כמה דברים מהחוויה

שהיתי בטיפול הזה אמור לי שיש לי עין עצלה ואמרו לי שאני לא אוכל לתקן עין אחת, ואז פתאום כן היה אפשרי ויש לי עד לכל אלו. היו הרבה סתירות בטיפול.
הרי בבייטס טוענים שגם אפשר לתקן כל עין עם כל בעיה שיש לה. מה גם שהתחלופה של הדיעה בטיפול היתה מאוד מאוד מוזרה וחשודה.

מעבר לכך, לא חידשו לי שום דבר, את כל החומר אפשר ללא ספק להשיג מספרים ואינטרנט

ועוד דבר, אופטיקאים אמרו לי שהתרגילים האלו בהחלט עובדים על ילדים ופחות על מבוגרים, לילדים נדרש הרבה פחות מאמץ ולמבוגרים אין אפשרות וגם זה בגדר נס. אני כמובן לא מסכימה לגמרי למרות שכרגע אני קצת מיואשת לגבי העיניין, אולי זה תקופה ויעבור.

מה שכן מחזק אותי זה שבעקבות כמה סיפורים ששמעתי, בייחוד על אחת ברוסיה שעשתה תרגילים לעיניים אצל רופא עיניים ולא אחד שגובה המון כסף, ושם זה שיגרתי וחלק מהטיפול מקופ"ח! היא אמרה לי את כל התרגילים של בייטס שעשתה עם הרופא, שקראה את הלוח ועשתה סיבובים וכל מיני דברים כאלו, כל זאת לפני כמה שנים.

אחרי שהיא הפסיקה (כי עלתה לארץ) הראייה שלה שוב התדרדרה...לא יודעת אם זה מנחם, אבל זה מה שעלול, בין היתר, לקרות.

אני יכולה להוסיף עוד משהו בגנות המשקפיים והידרדרות הראייה.
אני קצרת רואי בהגדרה (קצרת רואי הכוונה לא רואה מרחוק?!) והתחלתי להרכיב משקפיים עם מספר 1.5 בגיל 12. מקרוב לא היתה לי בעיה בראייה. להיך המקפיים שהתאימו לי רק הקטינו לי את הספרות והאותיות בעיתון ולעיתים קרובות הורדתי אותן על מנת לראות טוב יותר.
עם הזמן הפסקתי להוריד, וכבור שנתים בערך הפכתי להיות לא קצרת רואי - כי 10 ס"מ מהעיניים אני רואה מצויין _ אבל 20 ס"מ מהעיניים אני כבר לא רואה!
המספר עלה לי ל4.5 (כים, גיל 28).
קיצור נשמעת מאוד הגיונית השיטה.
אבל מה שיותר הגיוני מהיכרותי את עצמי זה ש
ורק צריך עיקביות [עוד פעם זאתי].
בהחלט נקודה בעייתית לקידום הנושא...

>אה, טובי שומעת יותר מדי לאחרונה על שיטות מועילות לאין ערוך לשיפור החיים, אממה עקביות התמדה ועוד שאר מושגים לא הגיוניים מצטרפים אליהן >

רוצה לחזק בעוד סיפורים של אנשים שהצליחו להסיר משקפיים ללא ניתוח:

1. האחת הצליחה באמצעות תזונה מקרוביוטית (מספר 4-)
2. השניה הצליחה להסיר משקפיים, בין היתר, באמצעות תרגילי בייטס (מספר .

אני אישית חוויתי שיפור בעזרת קורס אצל רופאת עיניים שעובדת עם השיטה (מותר לציין שמות?)\ אך לדאבוני איני מהמתמידות. מקווה יום בהיר אחד לחזור לעניין.

רוני רציתי להודות לך שחלקת איתנו את החומר והידע שלך בנוגע לשיטת בייטס הרפייה.
ועד כמה שאני זוכר מהספר הדרכה שקראתי - מרכיב שהוא מאוד חשוב הוא פעולת הכיפוי עם הידיים!
אני חושב שמי שניגש לזה חייב להאמין שהוא יכול לפעול באופן אקטיבי עלמנת לפשר את הבריאות שלו
המון הצלחה לכולכם.
ורוני תודה רבה לך (את מקסימה-את זה כולם יכולים לראות)

יצחק

האם אפשר לעשות את התרגילים בזמן שמרכיבים עדשות מגע?

אתמול בלילה קרה לי נס.

לפני כשבוע שכחתי את משקפי הראייה שלי (מספרים חמש וחמש וחצי) בצפון,
מקום שם עברתי סדנת רייקי.

הרכבתי עדשות מגע במשך כמה ימים,
והסרתי אותן לחלוטין ליומיים.
נהגתי כרגיל, ביום ובלילה.
המשכתי להרכיב את העדשות במשך מספר ימים רצופים,
ולפני יומיים הסרתי אותן שוב.
יום שלם הייתי ללא עדשות,
בערב עישנתי קצת, נכנסתי לאמבטיה,
וכשיצאתי ממנה, הרכבתי את העדשות על העיניים שלי,
ואז לא ראיתי כלום.
הייתי בטוח שהעדשות מלוכלכות או הפכות או נשרטו.
הורדתי את העדשה מהעין השמאלית ולתדהמתי, ראיתי בעין מעט מטושטש, אבל כמו טשטוש של מים על העדשה.
הורדתי את העדשה השנייה, ולפתע ראיתי הכל!!!!

אני עדיין בהלם, לא מבין איך זה קרה,
אבל הראייה שלי נעשתה טובה יותר מאשר הרכבתי את המשקפיים או העדשות.
כמובן שהחויה הותירה אותי ער למשך כל הלילה,
פחדתי ללכת לישון, שלא תחזור אלי המגבלה.
נרדמתי, בבוקר קמתי,
ואני עדיין רואה.
טוב מתמיד.

מעולם לא תרגלתי שום שיטה.
אני מתרגל מדיטציות אבל גם לא באופן אינטנסיבי
מישהו שמע על תופעה דומה?

אשמח לשמוע חוויות זהות.


שגיא.

דברים שתורמים ל-שיפור הראיה: הרבה אור טבעי (שמש), מיעוט בשימוש באור מלאכותי, ראייה מרחבית - כלומר שאפשר לראות למרחק ואין משהו שחוסם את הנוף.

ולהיפך: שימוש רב באור מלאכותי וראייה מצומצמת (נוף חסום, ע"י ביניינים למשל) עלולים לדרדר את הראייה.

שנים הלכתי עם משקפיים. בפעם הלפני אחרונה שקניתי משקפיים והתאמתי עדשות, לפני איזה 8-9 שנים, הייתי מינוס 5 בעין שמאל ובעין ימין צילינדר של +1.5 ומינוס 0.5. לא הרכבתי אותם בערך 6-7 שנים, ולמעשה אין לי מושג איפה הם.בשנה שעברה עברנו דירה למושב קטן ומצאתי את עצמי נוהגת הרבה יותר, אז חשבתי "למה לא לקנות משקפיים, זה בטח חשוב בנהיגה." יש לציין שאין לי חובת הרכבת משקפיים בנהיגה וזה מעולם לא הפריע לי בנהיגה. אבל בכל זאת. אז הלכתי לאופטומטריסט והוא התאים לי עדשות. שאלתי אותו אילו מספרים יש לי, מצפה לשמוע שזה קצת יותר גרוע (חששתי בעיקר לעין עם הצילינדר), והוא אמר לי: מינוס שלוש בעין שמאל. שאלתי, מה עם עין ימין? והוא ענה, עין ימין בסדר גמור. כשסיפרתי לו מה היו המספרים שלי לפני כן, הוא בהתחלה לא כ"כ האמין לי... אמרתי לו שאני בטוחה, והוא היה פשוט המום. "זו פעם ראשונה שאני נתקל בדבר כזה..." הוא אומר וממשיך: "ספרי לי, האם את חיה באורח חיים טבעי? בטבע, או משהו כזה?" סיפרתי לו שגרתי 4 שנים באוהל שקירותיו מעבירים אור, שלא היינו מחוברים לרשת החשמל ושכשיצאנו החוצה הבטנו על שדות רחבי ידיים. "או! זה זה!" הוא אמר, שמח מאוד והוסיף שימליץ לכל הלקוחות שלו לעשות אותו הדבר...

שלום לכולם,
שיטת בייטס היא שיטה אלטרנטיבית לשיפור הראייה, ולהקלה על בעיות עיניים שונות.
השיטה מבוססת על הבנת עקרונות הראייה הנכונים, וחינוך העיניים לשימוש נכון בהן.
המטרה היא להרפות הן את המתח הנפשי ,והן את המתח הפיזי שבהן,
ולאפשר למספר או לבעיה המסוימת להשתפר בהדרגה.

פתחתי יומן על שיפור ראיה בבלוג שלי

מ ד ה י ם ! לא קראתי את כל הדף - למרות שברור לי שעוד הערב (אחרי פגישת האבות, טוב, נו- אז עוד הלילה) אני נכנסת לבלוע בשקיקה. מה שלא יאמן בעיני - שמה שהאיש הזה אומר - אם הבנתי נכון מתחילת הדף - זה בעצם קינסיולוגיה, במילים אחרות. גם התיאור של שחרור הצואר - מהמתחים והעבודה של כל הגוף כדי להגיע להישגים בכל תחום שהוא - והתרגולים הספציפיים וגם העצירה של ההתדרדרות בראיה על ידי תרגילים ספציפיים. פשוט אותו הדבר!
אחרי שאעמיק על זה כאן ובאתרים שהפנתם אליהם - אחזור לפרט - האם ההתלהבות שעלתה בי באמת מדוייקת.

מצאתי מדריכה לשיפור הראיה בשיטת בייטס שאפשר לשאול אותה שאלות. הדף שלה הוא ענת לראות

אני מצטטת את כל מה שמתחבר לי ממה שעולה כאן לקינסיולוגיה החינוכית.

בהרצאה בשנה שעברה הוא נתן תרגיל לשחרור העורף, שמן הסתם טוב גם לשיפור הראיה,

לפי התפישה של מ. אנחנו לא משתמשים מספיק בגוף. באופן בו אנו חיים אנחנו מנצלים אחוז מזערי ממה שהגוף שלנו מסוגל ועל כן גם מנוונים אותו. לא מדובר על עיניים בלבד אלא על כל היציבה שלנו. כפות רגליים, גב, צוואר.

מה שאהבתי הוא שאין הפרדה בשיטה שלו בין הראייה לשאר הגוף. הכל מתחיל מהיציבה וזרימת דם תקינה ועל כן כדי לטפל בראייה לא די בעבודה על העיניים בלבד, יש לטפל בגוף כמכלול.

_לדמיין שעון גדול שהראש שלנו במרכזו [אלא מה] ולהביט על כל סיפרה בו. כלומר לעשות כמה סיבובי מבט. לאט. ולנשום. וגם הפוך- נגד סיבוב השעון. 5 פעמים לכל כיוון.
לשים אצבע מול הפנים ולמקד עליה את המבט. ואז למקד את המבט על משהו במרחק וחזרה על האצבע. תרגיל פוקוס. 20 פעמים._

דברים שכדאי שישבו בראש במשך היום: איך אני יושב, צריך לקום מהכיסא כל עשרים דקות, צריך להסיט את המבט מצג המחשב מדי פעם, איך אני זז, האם אני נושם מספיק,


תוך כדי ציטוטים, אני רואה שנסיכת הנילוס עשתה את החיבור לקינסיולוגיה כבר לפני.

_אגב, אני חושבת שאני יודעת על איזה תרגיל את מדברת (לשוקיים), זה קיים גם בתרגילי מוח וזה אכן מאוד משחרר
מתח_

_ד. תרגילי/משחקי מוח הם מעולם הקינסיולוגיה החינוכית.
אלו תרגילים פיזיים המשפרים את הקשר בין האונה הימנית לאונה השמאלית במוח וע"י כך משפרים את
הלמידה והחשיבה.
התרגילים, בין היתר, עוזרים להפחתת מתח ומדגישים את חשיבותה של התנועה.
תנועות מורכבות הדורשות שיווי משקל וקואורדינציה מסייעות להתפתחות ולתפקוד מערכת העצבים._

_עשיתי תרגיל שלא ראיתי שהוזכר פה, לצייר עם העיניים שמינייה, 10 פעמים לכל כיוון.
לא יודעת מאיפה הוא הגיע לי למוח, בטח לא המצאתי אותו, אבל הוא נראה לי טוב._

רציף של כל התרגילים לוקח בערך 10 דקות וצריך לעשות אותו פעמיים ביום. זה נכון שכשמפסיקים את התרגול הראיה מדרדרת חזרה למה שהיתה (זה מה שקרה לבעלי ) אבל לפי מה שהבנתי כשמגיעים לראיה הרצויה מספיק גם תרגול אחד ביום (ומה זה 10 דקות ביום לשיפור איכות החיים שלך).

_באופן כללי צריך לנסות לעשות את התרגילים בתור משחק ולעשות אותם מעט פעמים כל פעם . עם הבן שלי הייתי יושבת והמשימה היתה להזיז את העיניים ולא את הראש (מסתבר שזה לא כזה פשוט בשבילהם) וכל פעם הייתי אומרת לו לאן : למטבח ולטלוויזיה, לחלון וחזרה , לתקרה לרצפה וכך הלאה.
התרגילים שאני התמקדתי בהם היו תנועת גלגל העין לרחוק והסתגלות העדשה האופטית. גם משחק עם כדור- מסירות אמור לעזור_

אני חושב שמי שניגש לזה חייב להאמין שהוא יכול לפעול באופן אקטיבי עלמנת לפשר את הבריאות שלו

אז זהו - מסתבר שאני מטפלת בשיטה דומה מאד לבייטס. לא ידעתי על הדמיון הזה בכלל, פשוט כנראה כי אף פעם לא התעמקתי בשיטה הזו של בייטס. גם בקינסיולוגיה החינוכית שמעתי שאנשים מתרגלים והמורה הראשונה שלי (ג'נט פרימוסט) סיפרה שבעלה הוריד מספרים במשקפיים עם תרגילים מסויימים, שדומים לאלו שמופיעים כאן.
הקינסיולוגיה מתייחסת לקשר הזה של תנועות כל הגוף ושמירת כל הגוף - לצורך בשחרור ממתחים כדי שתהיה אפשרות לראות / לשמוע - בכלל להפעיל את החושים. יש גם גירסה שדוגלת בכך שאין לקויות למידה, אלא יש חסמים בגוף שמונעים את הלמידה - ושאם משחררים אותם - יש אפשרות ללמוד ללא הפרעה. יש גם דרך לעזור לילדים היפר אקטיביים להתמודד עם העניין ולוותר על ריטלין. ועוד..
אני נפעמת מהתגלית הזו - כמה כשהדברים נכונים ומדוייקים הם מתחברים זה לזה.
אפשר לקרוא פירוט בדף שלי קינסיולוגיה חינוכית.

שלום לכולם!
קראתי בחוברת "טבע ובריאות" ישנה על מחקר שנעשה בשוויץ ,בו מצאו שצריכת סוכר לבן
גוזלת מהגוף ויטמינים ב1 וב2 [לא רק] .הם מאוד חשובים לראיה תקינה ומחסור מהם גורם לעיוות
בשרירי העין דבר בילתי הפיך שגורם לבעיות ראיה.

ל-הבוסתנאי - זה בולשיט מה שכתוב שם אולי זה משפיע על חלק מהאנשים אבל לא נראה לי שזה נכון אחרת לכולם היו בעיות ראייה.
בקשר למה שכתבת זה מעניין אותי בתור אחד שמתרגל את שיטת בייטס ידוע לי כי מרכיב חשוב בשיטה הוא אורך חיים בריא ותזונה נכונה אתה ידוע אולי איזה ויטמנים תורמים לשיפור בראייה ? האם צריכת ויטמנים מסוימים כדוגמת ויטמין 1 ו ןיטמין 2 יכולים לסייע בשיפור הראייה ?

למי שעדיין לא שמע. מיטת סרג"ם (בגוגל) מיטת עיסוי הפועלת במספר שיטות, בין הייתר ישנו גוף חימום (גלי אינפרא-אדום רחוק.) 2 דקות על העיינים משפר בהדרגה את הראייה. בעלי עם סכרת וזריקות אינסולין, נוהג בערב עם משקפיים . אחרי 3 חודשי טיפול בסרג"ם, הסיר את משקפי הראיה כי הפריעו לו לנהוג. הטיפולים חינם (צורת שיווק) ב-4 מרכזים בארץ. שווה בדיקה.

• (2005-04-14T11:00:58):

האם מישהו יכול לפרט קצת יותר על משקפי הנקבים, שכפי שהוגדרו כ"חדר כושר לעיניים"?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שחייה בים או בבריכב לא טובה לעניים?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מספר שתיים ושתיים וחצי, האם אני חייבת לשים תמיד משקפיים? כי אני לא ממש רוצה, וגם אני עושה תרגילי עיניים, כדי שהמספר יירד לי, יכול להיות שאני מתישהו יוריד את המשקפיים??

גיליתי שאני צריכה משקפיים ואני חושבת בברור שיש לי מספר גבוה אבל אני רוצה להיות עם משקפיים רק ללוח ולטלוויזיה אז רציתי לדעת האם משקפיים זה צורך תמידי ?