אם מדובר בדף בית אישי, מזל טוב!! ברוכה הבאה!!! מקווה שכאן תפגשי את זורבה (או אנשים אחרים).
צייני מה זה מרכז הארץ. ליד איזה עיר גדולה.

מרכז הארץ ליד ראשל"צ
היום חתכנו עם הבנות מלא סקיצות לעיסת פאפיר משה
{4.5 } רוצה לעשות פסל
הניירות שלנו בגודל של סנטימטר שוכבים בדלי רטובים מחכים לדבק או חומר מאחד אחר
האם מישהו יודע איך ממשיכים?

ברוכה הבאה.
יש דף עיסת נייר שבו המון מידע.
תהנו....

מה ההבדל לדף בית אישי למה שקורה לי עכשיו
זה הפעם הראשונה שאני נכנסת לפורום
כנראה לא סתם הגעתי לכאן
איך אני מגיעה לדף שלי בליבלאגן של קדימה אחורה
תודה על הקישור של עיסת נייר

גם אני עוד לומדת.....
הכנסי ל דף בית אישי - יש לך שם את ההסברים הנחוצים.
לדף שלך הכנסי על ידי לחיצה על השם של הדף שלך. לחיצה על end תביא אותך לסוף הדף....
בהצלחה... (-:

מי מבינה בתפרחת חיתולים עקשנית
זה כבר חודש שלם שהקטנה לא יוצאת מזה
רופא ילדים לא עזר
רופא עור החליף 5 סוגי משחות
שחררתי את הילדה מהחיתולים
ועדיין יש לה פצעים לבנים עם ראש לבן
אולי זאת בכלל פטריה
איך נפטרים מזה למי כדאי לפנות כדי לעזור לנו לצאת מזה.

שלום שכנה של זורבה,
כדאי לא להשתמש במגבונים, הם גם גורמים לזה לפעמים.
כדאי לראות מה היא אוכלת, אולי השתן חריף, אולי היא לא שותה מספיק, אם היא יונקת תבדקי את האוכל שלך.
ראי גם תפרחת חיתולים
ובקשר לשימוש באתר, הכנסי דרך מה חדש ותוכלי לראות חידושים בדפים וגם בדף שלך.

שלום, ברוכה הבאה @}
ממליצה על הדפים סיור מודרך באתר ו-מפתח נושאים (יש אליו קישור בראש כל דף)

בנוסף להמלצות של ענת אני ממליצה לתת לתינוק להסתובב הרבה בלי טיטול.
המשחה היחידה שעזרה לנו זו "ביבי-פסטה" ובפריחה איומה לבכורה שלי עזר אפלומיצין (עם מרשם רופא).

ברוכה הבאה שכנה של!
גם אני אוהבת את זורבה. אגב - למה דוקא שכנה שלו?

לגבי התפרחת. מצטרפת לענת בהמלצה לוותר על מגבונים. במקום זה אפשר לנקות בצמר גפן טבול בשמן (שקדים למשל), או לרחוץ - אבל לא עם סבון, שרק יחמיר את המצב, אלא עם שמן הרחצה בלנאום הרמל ודומיו.

הי שכנה של זורבה.
ברכות לרגל הדף החדש.


לפני הכל אצתי רצתי לדפך לענות לך.
אכן בעיה קשה היא תפרחת הטיטולים.
צריך לשלול ראשית שתי בעיות רציניות: רגישות לסוג טיטולים ורגישות למגבונים הלחים.
המגבונים הלחים משאירים שכבת סבון על העור - ולכן במצבים כאלה רצוי להמנע מהם לחלוטין. לשטוף עם מים ותכשיר ניקוי עדין (או אמול/בלנאום) אחרי כל יציאה.
טיטולים - כדאי לנסות סוג אחר לתקופה מסויימת ולראות אם עוזר. וכמובן שבלי טיטולים הכי טוב.

עכשיו לטיפול -
יש משחה שנקראת בייבי-אגיסטן ויש משחה שנקראת צינקוד. שתיהן מצויינות.
במידה ומשתמשים בטיטול בכל זאת, הייתי ממליצה לקחת את אחת מהן, לסחוט לצלוחית, לערבב עם טלק עד שיוצא מלט כזה שהוא די מוצק אבל עדיין ניתן למריחה - ולמרוח שכבה עבה על האזורים הנגועים. את המשחה המעורבבת לשמור עם כיסוי במקרר.

ייתכן שיש זיהום משני חיידקי או פטרייתי. נגד החיידקי אפשר בקטרובן או פוסידין ונגד הפטרייתי אגיסטן ודומיו.
יש משחה שמכילה גם אנטי פטרתי וגם אנטי חיידקי, אבל גם סטרואידים: דרמקומבין למשל. משחות אלה הן לשימוש לטווח קצר בלבד, שכבה דקה שלוש פעמים ביום. בין המשחות הסטרואידליות + אנטיביוטיקה יש גם את האפלומיצין וגם בטאקורטן G. כולן לשימוש מאד זהיר וכמה שיותר להמנע מהן.

בנוסף, נסי לשאול את מומחי התזונה כאן - ייתכן שיש משהו שהיא אוכלת שגורם לשתן שלה להיות חומצי (לא ציינת בת כמה היא וממה היא ניזונה).
אולי יש שיטות אלטרנטיביות שניתן להמליץ כאן דרך המחשב ויעלו לך פחות.

וספרי לי מה קורה ואם יש שיפור/החמרה. מקווה שאוכל לעזור.

זאת תפיסת עולם ...
אהבתי
מאוד מדבר אלי. אנחנו בדיוק לפני מעבר מהעיר לכפר (חזרה לכפר, יותר נכון).
שיהיה בהצלחה.

וכמובן שבלי טיטולים הכי טוב.
סליחה שאני מתערבת. אבל אם הכי טוב בלי חיתול אז למה להמשיך ולתת הנחיות לטיפולים אחרים? צריך להעיף את החיתול קיבינימט. הילדה כבר גדולה ובשלה להיפרד ממנו בשעה טובה.

הילדה כבר גדולה ובשלה להיפרד ממנו בשעה טובה.
בת כמה היא? לא ראיתי שכתוב היכנשהו.
הבנתי שיש ילדה בת 4.5, והנחתי שלא בה המדובר מפאת גילה המופלג...

היא בת שנה ושבעה, כך כתוב. גיל אידיאלי להיפרד מהחיתול. לבתי הורדתי את החיתול בשנה וחצי.
עדיף פיפי על כל הבית מאשר חיידקים פטרייתיים על הישבן של הילדה, לא?
הילדה תשמח מאוד להשיל מעליה את העול הזה.

וגם בעניין הטלק - איזה טלק? גם הוא בדרך כלל מהול בכל מיני חומרים מבשמים.
ובעניין המגבונים - אם בכל זאת משתמשים בהם, רצוי לשטוף אותם במים (עדיף חמימים) לפני השימוש.

שלום שכנה של זורבה,
קראתי בבלוג של מיץ פטל על כמיהתך להתגורר בצפון.
אם יורשה לי להציע צפון קצת יותר חזק: הרחבת עין יעקב, ליד קיבוץ יחיעם (בין נהריה למעלות-תרשיחא)
אנחנו רכשנו שם ועוברים עוד שלושה חודשים, וכמובן נשמח לשכנים כמותכם.
אשמח לתת לך פרטים נוספים, שי

ראיתי את דבריך בדף של מיץ פטל ורציתי לאמר לך שלדעתי דווקא במקצוע שלכם לא צריכה להיות בעיה. אפשר להקים משרד בצפון. הרי ממילא רוב העבודה היא מול המחשב ולא מול הלקוחות.
בישוב שלי (יובלים - משגב) יש זוג שעשה בדיוק את זה. הוא מעצב גרפי ופתח משרד קטן בישוב. בהתחלה הוא היה נוסע הרבה אבל עכשיו מעט מאד.
נשמע לי שהמרחק בינכם לבין הגשמת החלום שכם קצרה בהרבה ממה שנדמה לך.

אגב טבעון - אני לא אוהבת. ישוב פלצני ונפוח מחשיבות עצמית שהכסף בו יותר חשוב מדברים אחרים.

אגב טבעון - אני לא אוהבת. ישוב פלצני ונפוח מחשיבות עצמית שהכסף בו יותר חשוב מדברים אחרים.

דווקא אני ממש אוהבת את טבעון, שהפכה להיות עיר המחוז שלי. מי שאוהב חיי עיר עם חיי טבע ימצא את המקום אידאלי, שלא לדבר על האלונים שהם פשוט מרפאים. לדעתי, לא צריכה להיות בעיה למצוא עבודה בתחום שלכם ובמיוחד אם אתם עצמאיים.
<מעניין, בקי, אני הייתי שמה את אותה הגדרה על יובלים בעבר. איך שדברים משתנים>

שכנה יקרה, כתבתי לך תגובה, בטעות נכתבה בדף שלי. אולי נהפוך לשכנות? (אין לנו זורבה בישוב).

הי שכנה של
קראתי עכשיו שוב מה שכתבת אצלי.
למה בעצם לא ללכת עם הלב? אני תמיד אומרת שעדיף לטעות מאשר להגיע לסוף המסע עם תחושת החמצה גדולה על מה שלא נעשה, כאשר כבר אי אפשר לחזור אחורה. זה מה שמנחה אותי בכולופן.

ואם ההשראה היא זורבה, אז הידיד שלו (ניקוס קאזאנצאקיס) כתב על זה שהחיים שלנו הם חד פעמיים, אין אחרים, הם לא החזרה הגנרלית, ושלא תינתן לנו הזדמנות שנייה (זה לא הציטוט, אלא רק רוח הדברים). תמיד מצמרר אותי הקטע הזה.

נתתי את כל שביכולתי לתת, שהרי אינני רופאת עור....

אבל - את בהחלט יכולה לנסות את שיטת האלמוני שכתב בדפי (למה באלמוניות? אפשר לומר בפה מלא ובריש גלי.)

ואם ברצונך ברופא עור-ילדים (ולא מתמחה. מתמחה זה אחד שעדיין לא מומחה) אני יכולה להמליץ על אחד ששמו דר' בן אמיתי שעובד בשניידר ובקופ"ח כללית בגבעתיים או בר"ג. פשוט מצויין.

ולגבי אבחנה/דיאגנוזה - קצת קשה לעשות זאת דרך המרשתת...

בכל זאת תחושת בזבוז הזמן ואיך שהדברים נרקמים לאט...............................
בצפון יש "אבן ירוקה יפהפייה, בואי מהר" (-;

נראה לי שהאזור שלכם יכול לשלב טבע,חינוך,אנשים, עצים
אכן.
וגם קפה טוב פה ושם D-:

קודם כל חיבוק חם חם חם.
וטישו.
בכי בעיני זה אפשרות נפלאה לניקוי.זה מנקה מבפנים את כאב החזק של הצביטה.
בעני זה אומר שממש חרא לך מצד אחד מצד שני הכל נראה לך מסובך . את רוצה אבל לא יודעת איפה להתחיל.
שאלת הרצון היא הדבר המרכזי. כל התירוצים שבעולם לא עומדים בפני רצון אמיתי.
גם לא מקום עבודה. השאלה כמה זה בוער בעצמותיך.בעצמותיכם.
השינוי האמיתי מתחיל מבפנים.ומוטב שהוא יהיה אצל שניכם.
תכלס זה לא ממש מסובך. מחפשים אזור, משכירים דירה , ומחפשים עבודה.
אבל נק' הקושי, הכאב, המשבר הן רבות וכדי לעמוד בפניהם הרצון האמיתי חייב להיות שם.
אני לא חושבת שלקפוץ ראש מתאים לכולם. אנחנו עדיין לא מצאנו עבודה וגם לא שוכרים לבית בבאר שבע.
אבל אנו מלאי אופטימיות והכרה עד כמה זה צעד נכון חשוב לכולנו.מודעים להשלכות אנו וחותרים במלא המרץ כדי ליצב את הסערה .
הייתי מציעה לך לנהל כמו יומן אישי, מחברת מסע.
דמייני את הבית שלך. את הישוב, את אנשים. את הילדים, את הלקוחות.
וכל יום דמייני זאת שוב ושוב. בקשי מהיקום את הבקשות שלך.בלב אובה. מלא תקוה.
הביטי לעצמך. כמה את נחושה בדעתך. מה המחירים שאת מוכנה לספוג ומה לא.
ואז התחילי לפרק לגורמים את כל הפחדים שלך.
הדברים אינם נמצאים בכוכב לכת הקרוב, הם פה. נגישים. כל השאר הם רק פחדים.
ועם הפחדים את מתבקשת להתעמת!

כבר רשמנו את הבנות לגנים.........
בחורף לא עוברים דירות............
בחורף קשה למצוא בתים כי כולם כבר שדרגו..............

סליחה?
הבנות בגנים - אז מה
בחורף לא עוברים דירות - גם לא אוכלים גלידה, לא הולכים לים ולא נועלים סנדלים.
נו באמת!!!
בחורף קשה למצוא בתים כי כולם כבר שדרגו - אולי זה יותר קשה, אבל אפשרי.
זה גם הרבה עניין של מזל. ועד שתעברו בתכלס אולי כבר יגיע האביב...

_אולי צריך שכבת שומן כדי לעבור את הסערה
אבל לנו יש מינוס._

בסוד בסוד...גם לנו יש. ממש ענקי. אמא ל'ה!!!!!!

במילה אחת : זה רק הצל!!!!!!!

איפה הדבר האמיתי?!!!!!!

שמתי שאת בעיצומו של המסע.
שיהיה בהצלחה!

היי שכנה,
מעלה לך את הדף ל-מה חדש. צ'יק צ'ק מבדיל בין שכנה של זורבה ל-השכנה של זורבה (בה"א הידיעה). אז אם חיפשת את דפך, הנה הוא...

היי שכנה, לגבי התפרחת, זה נשמע לי כמו פטריות ואצלנו בייבי אגיסטן עזר תוך 3-4 ימים (פעמיים ביום בלי מרשם רופא) .
ולגבי טבעון - אני מצטרפת לנועה ולתמר, מקום מקסים שמשלב את הנוחות שבעיר (וגם קצת זיהום) עם הטבע היופי והשקט שבכפר. אני אוהבת
( הילדים בגנים בטבעון ושנינו עובדים בה.)

אוקיי, אז בקשר לעין יעקב:
כן, זה די קרוב לנהריה, למען האמת רבע שעה בדיוק בנסיעה נורמלית ממרכזה.
בעין יעקב הישנה, שהיא מושב חקלאי, יש נכסים להשכרה, וידוע לנו על משתכנים חדשים שאכן שכרו טרם הקנייה, והמשיכו לשכור בזמן בניית ביתם החדש. בקשר למבחני פתע - אין חיה כזאת, המבחן היחיד היה מעין ראיון אישי בנוכחות פרנסי היישוב, שהתנהל באווירה נעימה בהחלט.
עבודה בגרפיקה? נודה על האמת: בצפון יש עבודה בגרפיקה, את זה אני יודע בזכות נסיונה העתיר של רעייתי בתחום, אבל מה שאין כאן זה שכר הולם, מה גם שתנאי העבודה מחפירים: בהרבה משרדים שעות העבודה ארוכות, הלקוחות סחטניים, הבוס חרד לפרנסתו והיצירתיות מוגבלת. רצוי איפוא, כפי שניסחת זאת בעצמך, "להשתחרר לדרך חדשה" בהחלט. אנחנו למשל פורשים לחיי צינעה, ומורידים הילוך. החלטנו להתמקד בעבודה מהבית, ולסיים באופן טבעי את פרק העבודה השכירה.
שיהיה בהצלחה, תהיה החלטתכם אשר תהיה.

תוכלי לברר את פרטי המתווך?

תודה על מה שאת כותבת לי. המשיכי לחלוק איתנו את משבותייך.
זה כמו טנגו. שניים קדימה אחד אחורה.
אבל בסוף תראי שתצליחי להתקדם.

ההתיחסות שלך בדף שלי היתה משמעותית עבורי.
כתבתי לך שם.
שבת שלום

אני פשוט נהנית לקרוא אותך.
את כותבת מבפנים. מתוך הנשמה ומתוך הבית.
מתוך הסירים ובישולים.
מתוך גידול הילדים.
תענוג אמיתי.
שבוע נפלא לך. @}

לא רוצה להדחק לדף שלך על המראות ונחיתות אז אולי אכתוב לך כאן?
הרצונות שלך לחיות בדרך חיים מסויימת נפלאים. ואם גם בן זוגך מוכן לשינוי, לכו על זה. כבר כתבתי לך שהדרך בה את מתארת את החיים בבית. את גידול הילדים, את הבישולים את השקט והנועם הזה, מעוררת רגשות.
העניין עם הסבתא (אימך?) מטריד, מרגיז ומעציב.
ועוד משהו, כנראה שיש נקודת חיבור ביננו מלבד הכתיבה זו לזו.
גם אני עוסקת באמנות, יצירה, לא ממש בתחום העיצוב הגרפי, אבל אוהבת מאוד להשתמש בגרפיקה ממוחשבת בחלק מיצירותי.
מאחלת לך קצת המראות בימים הקרובים.

עבדתי בעיקר עם פוטושופ. השתתפתי עם קבוצת אמנים בפרסום עבודות פעם בכמה חודשים בצורת פוסטר שנשלח למכותבים שלנו. הצגתי עבודות במספר תערוכות קבוצתיות.
אבל עכשיו אני לא מרגישה מספיק רצון ודרייב לעשות אמנות. מצד אחד, שמחה אבל זה גם מציק לי.

אז, אולי אמשיך בדיוק באותה גישה שלי בימים האחרונים. פשוט לעזוב את העניין וכשיגיע הרגע, זה יבוא אלי שוב.

נעים היה לי לקרוא @}

מאחלת לך סופשבוע עם ריח של אדמה, יין בצהריים ותבשילים שעושים מסז' לנשמה.

שבת שלום

לא רציתי להכניס לבלוג, אבל רציתי לומר שאולי עדיף לא להכנס בכעס.
הוא יכול לעזור לך לסלול את ההתנתקות מדברים שאינם נכונים לך גם מבלי שתתני לו חלקות טובות מנשמתך וכוחותייך.

<קל להציע קשה לעשות>

שכנה יקרה
דף הבלוג שלך קירב אותי שוב למטבח ולבישול באהבה.
אני אוהבת אוכל פשוט ובריא. אם הכנתי מרק עדשים עם עוד כמה מרכיבים טעימים ובריאים.
אם הכנתי אוכל טעים עם טופו (קציצות למשל). אם הבת שלי הסכימה שאסחט לה תפוזים ושתתה רבע כוס. אם הכנתי סלט עם סלק, תפוחי אדמה ופטרוזליה והבן שלי נהנה בקולי קולות.
זה כלכך משמח אותי.
נפגשתי עם נטורופטית כי ביתי סבלה קצת מעצירות+ היא לא אוכלת לדעתי מספיק מאכלים שיש בהם סידן ועוד כמה ענינים. כלכך נהנתי מהפגישה איתה והיא עזרה לי לחשוב איך לבנות תפריט טוב עבור הילדים.

בטח יש עוד מה לספר. ביי

יקרה,
את מדהימה אותי תמיד בכתיבה שלך. אני לא חושבת שקראתי אי פעם מישהו שכותב בכזו חיות, חיות של מספר סיפורים אמיתי. האם זה מה שאת עושה למחייתך, מספרת?
שאלת באיזו דרך רוחנית הלכתי ובכן...עקבתי כמעט 9 שנים אחרי לימוד של הדרך הרביעית. גורדייף. האם את מכירה?
שיתחיל לך שבוע נהדר כם ספורט במידה, ישיבה נוחה , חצילים מדיפי ניחוחות, כלים שנשטפים מאליהם, ארטישוק ירושלמי רווי טימין וניחוח לימוני, חיבוקים,מערה של עליבבא מלאה באוצרות הנפתחת לסיפך והרבה אהבה בלב.

שלום שכנה
תודה על התעניינותך בחריש. חריש נמצאת 5 דקות מפרדס חנה-כרכור, ממש על יד קיבוץ ברקאי, צומת עירון (היציאה מכביש 6). לא בשטחים, אבל לא רחוק משם - כמו הרבה מקומות כאן- לא? אלה ענתה לך קצת בדף הבית שלנו. נמשיך לעדכן- השבוע (בתקווה) תהיה פגישה במנהל, ואח"כ נדווח על החידושים שיהיו אמן- אמן, ואני מקווה שבקרוב תהיה פגישה לכל המתעניינים והמבקשים מקום אחר, יחסים של לב אל לב וירוק בעיניים.

_אז הוא לא שרירן גדול, תמיד רציתי לוחם ויקינגי, וקיבלתי שרוך עם לב זהב.
כל יום אני אומרת תודה, שהאינטואיציה סיפקה לי את מבוקשי_

ניסוח שיכול להיכנס ליומן האישי שלי...
אהבתי - את הניסוח ואת השרוך שישן כאן עכשיו,( ומזל שיש גם חתולה שיכול לחבק כשאני שקועה בלגלות עוד דף מעניין...)

סתם נכנסתי לומר שלום
ומה נשמע
ואיך הילדים
ומה שלום הבישולים

_אל תוותרי על משיכה פיסית, ואם תחליטי שכן היא תגיע בכל מקרה
כי האהבה תכנס לפני, והמשיכה תזדחל אך תגיע._

חושבת כמוך. תהיה אהבה והמשיכה תצמח איתה.
הוא מוצא חן בעיני מאוד מאוד. מרגישה שרוצה ממש להיות איתו, לבלות איתו, לטייל איתו להכיר אותו.
זה המון בעיני.
אין ברקים ורעמים כרגע, אבל יש לי הרגשה שזה יגיע.

שבת שלום לך @}

שכנה, קראתי אותך במבט לחיים יעוץ להתחלה...
יש לי מה להגיד לך...
מתאים? ואם כן באיזה דף? (נראה לי שהדף ההוא לא מתאים כי הוא של נאוה).

ראיתי שאותו טקסט מופיע גם במימוש-שימוש-מישמוש, D-: אז ניפגש שם.

מאחלת לך הרבה הצלחה ומימוש.

שלום שכנה...
מזמינה אותך לקרוא על האנרגיה של חודש שבט ב אנרגיה רוחנית של החודשים.
חודש נפלא מסאן

איזו חוייה עברת עם האופנוען. בררר.
את ראויה להמון המון חיזוק ואהבה על זה.
את ראויה לאהבת היקום , האלוהות.
ישר כח!!!!

מזל טוב
הקטנה בת שנתיים.

שכנה, למה שלא תשלחי לי מייל?

כלומר, עם המספר טלפון שלך?

@} @} @}
כמו שכתבת, נתת לה צבעים של גדולים.
זו הנאה עצומה לעבוד עם חומרים איכותיים. ניירות משובחים, מכחולים טובים וכדומה.
לא פלא שהיא יכלה לעבוד שעתיים רצופות.
תענוג.

שבת נפלאה גם לך, יקירה.
שכל חלקי הפאזל של חייך יתחברו במקום.
@}

חידדת אצלי בבלוג, נקודה חשובה בנוגע למקום בו אני נמצאת.

הי שכנה, קפצתי לביקור. קצת רועש אצלי בבית לאחרונה. מה שלומך?

שישה חבל שאת עוזבת
אולי תעברי דירה, לבית אחר, תדלגי כמה קומות,
יש לנו מה ללמוד אחת מהשניה.
בכל מקרה שיהיו לך חיים נהדרים ומלאים בלימודים.

הי שכנה,
תודה על התקשורת האישית - הנה התשובה המיידית.
יש דבר שנוכחתי בו בחיי הרבה פעמים: כשאני באמת רוצה משהו, אבל באמת רוצה אותו, ז"א אחרי שהגדרתי לי אותו בברור וגם ידעתי על מה אני מוותרת בהזדמנות זו (כי הרי כל בחירה צופה שתוותרי על משהו, לפחות על מה שהיה לך קודם ובחרת לשנות אותו) החיים כאילו מתארגנים בכדי לעזור לי: הכל פתאום מסתדר. ואז, רגע לפני שהכל עומד להיסגר פתאום - אבל ת-מיד - צצות להן בעיות שמעמידות את הכל בספק. ואז אתה נאלץ לשבת לרגע ולחשוב אם אתה באמת רצית את הדבר הזה שרצית. זאת כאילו בחינה סופית של כמה אתה רוצה. ראיתי שכשאני מחליטה שאני באמת רוצה, אז אני גם מתגברת על הבעיות ומצליחה להגשים את מה שרציתי. לא יודעת אם זה יעזור לך בקשר לבית, אבל לי יש הרגשה ששווה לחשוב על זה: מעין "חשבון נפש" על כמה אני רוצה את זה ועל מה אני מוכנה לוותר בשביל זה. לי קרה משהו ממש דומה רגע לפני שחזרתי לארץ - החלטתי כבר לחזור וזה גם היה רגע נוח מבחינת זה שלא הייתה לי עבודה מספקת. אחרי שכבר ארזתי את המיטלטלין פתאום חזרו אלי מערוץ טלוויזיה שמאד רציתי לעבוד בו ושאתם הייתי בדיונים כמה חודשים לפני כן. הם אמרו שרוצים אותי שם לעבודה (משכורת, מעמד, סיפוק מקצועי וכל שאר ירקות)... אז מה אני רוצה באמת? לחזור לארץ או להישאר לעבוד שם? מממממ. בחרתי, כפי שכבר הבנת, לחזור לארץ, היכן שאף אחד לא מכיר אותי והיכן שהייתי צריכה להתחיל מחדש. אבל אחרי שעשיתי מחדש את הבחירה, אז גם היה לי קל יותר להתמודד עם כל הקשיים - היה לי ברור שעכשיו בחרתי.
אז זהו, שכנה יקרה, אני נוסעת לי לכמה ימים להתקרר קצת (במלוא מובן המילה - יש שם שלג..). נתכתב בשבוע הבא.

שכנתי היקרה
אשמח מאוד למסור לך את המדיח. הוא תוצרת אריסטון. מספר הדגם LS2030
הוא גדול במיוחד. את צריכה ארון ברוחב 60 סמ.
צריכות להיות בו שני מגשים לכלים. כרגע יש בו מגש אחד. לכן נתתי לך את מספר הדגם. תבררי היכן שנותנים שירות לחברה כמה עולה מגש כזה.
דווחי לי מה החלטתם.

אני בבאר שבע.
ומה זה אשמח לפגוש אותך
מתי שתרצו, אתם מוזמנים.
לגבי הטוסטר אובן.....
לא בטוחה שצריכה, אז תודה.

אז ככה, אני גרה בבנין קומות. קומה ראשונה ויש מעלית. אני חושבת שנסתדר שלושתנו להוריד את המדיח למכונית שלכם. הכי טוב יהיה אם תשיגו עגלה קטנה, כזאת ששמים עליה ארגזים. אז אפשר להניח עליה את המדיח ולהטות. בכל מקרה נסתדר.
אני כאן השבת וגם כאן בשבת הבאה. הכי טוב שתבואו בשבת מתי שאתם רוצים.

האם תשיגו מגש נוסף? או שתסתדרו עם מגש אחד?
כלכך אשמח לפגוש אותך @}

היי !
במסגרת חיפושנו אחר ישוב בו נרצה לבנות את ביתנו בגליל, ביקרנו גם בקיבוץ מורן - כתבתי לך יותר באריכות אצלי בדף מחפשים כיוון

אז קבענו לשבת הבאה.
לגבי שעה והיכן בדיוק להגיע זה האי מייל שלי. תכתבי לשם את הטלפון שלך ונשוחח.
דאל 65
[email protected]

בנוגע לskype נכנסים לgoogle, מחפשים skype
ומורידים ע"י לחיצה על הורדת גירסה אחרונה.
ומשם.....יש לך skype במחשב, ואפשר לעשות שיחות בארץ ובחול דרך האינרטנט בתנאי שלצד השני גם יש skype . אז..........אם את צריכה עזרה יותר ממוקדת, אשמח לעזור: 03-7369914, או 052-6346683ואפשר לעשות זאת online.
ביי בינתיים

חיברתם? עובד?
איך היתה הנסיעה חזרה?

שכחת אצלי את הבנדנה הכחולה שלך.
נחכה עד המפגש בפארק הירדן?

שכנה יקרה, רק הבוקר קראתי את שכתבת לי בדף ותודה.

למשל איך מתרגלים ביומיומ את המציאות איך שהיא. ולא נופלים לבור.............
למעשה , כפי שאני מרגישה, הגדרת הנפילה היא בסה"כ תוצאה של נקודת מבט, נקודת מבט שתשתנה במוקדם ובמהרה. המציאות חפה מחיוביות ושליליות, רק נקודת המבט שלנו כעצמי נפרד יוצרת את המציאות ואת החוויה הפרטית שלנו.
ולכן התרגול הוא לזכור לא להאמין באופן מלא לנקודת המבט הרגעית שלנו, לזכור כמה מהר משתנות מחשבותינו, דעותינו ומצב רוחינו ,ואם גילינו שאנו בכל זאת בעיצומה של נפילה אז התרגול הוא ליפול עד שהנפילה נגמרת מעצמה (וזה קורה מאד מהר אם לא מתערבים ומנסים "לעזור" )- רק לזכור שלא כל מה שעובר לנו בראש הוא "אמיתי".
ומיד אחרי לזכור "שהנפילה" היא חלק מהמציאות כפי שהיא ,ואי לכך מושלמת ותמיד במקום.
ולהמשיך בחיוך, מתוך למידה אך לא מתוך תחושת אשמה וכישלון.

רוצה לפשט, לאהוב, להיות אותנטית.
אין כח גדול מכח הרצון, מאחלת לך שכל מה שתרצי יתגשם...

מה שלומך? כבר מחכה לראות מה תכתבי השבת.....
(נדמה לי שבשבת את כותבת יותר)
חשבתי שאולי יעניין אותך להציץ בספרים של דר' וויין וו. דייר למשל "העצמי המקודש" או "השמים הם הגבול"
נראה לי רלוונטי לך..... אבל בטח יש עוד המון כאלו.
שבת-שלום @}

מה שלומך יפה?

התגעגעתי לקרוא לך בבלוג.
פשוט, נכנסתי לכל מיני דפים עכשיו, וקראתי דברים שכתבת מזמן.
את מדהימה בדרך היצירתית בה את מתארת גם את היומיום וגם את נפתולי הנפש.
את עמוקה וקלילה ביחד. אין תחושה של סבל וכובד העולם על כתפייך.
מתחברת לזה.

שבת שלום עם טיולים קסומים ומאכלים טעימים.

אני מרכזת את הצוות שמארגן.
תזהו, אני מבטיחה לך שתזהו.
זו תהיה הדמות שרצה בין הסדנאות ודואגת להביא מה שצריך וחסר ולסדר ולקבל את האנשים ו... ומנסה לעשות הכל בו זמנית עם ילדה בלונדינית על הידיים/במנשא.

גדול, גדול מה שכתבת.

יש לך מייל?

ותודה גם לך, נעים מדי פעם לשמוע כי איני מדבר לקיר (על אף שגם קירות מאזינים היטב) ראיתי את הספר של קייטי בירון אצל חבר, נראה על פניו יפה מאוד.

סליחה שעוד לא שלחתי מייל, קצת חוסר בזמן ואיטיות ספציפית בכל הקשור לדואר אלק'.
בקרוב....

זןרבה אןלי תתני לי טיפ איך לגשת ל - workout בכזה כיפ?
אני נגשת לזה באותו חדווה כמו ספונגה או כביסה שניהם דברים שאני מאד לא אוהבת אבל נאלצת לעשות כמה פעמים בשבוע
משןם מה אני גם לא מקבלת high מריצה על ה - treadmill אני סתם מזיעה ומתנשפת
בקיצור עיצות יתקבלו בברכה!

תןדה
השתמע שאני לא פעילהת אני כן - מאד
3-4 פעמים בג'ים על ההליכון, רצה ומזיעה ומרימה משקולות גם
הולכת המון ברגל. אני בכןשר מעולה וגם הגופ נראה נחמד מאד
אבל שונאת כל רגע וזה סבל ואני לא מצליחה להנות !
בכל אופן תודה
רגב המלצה: ריצה בחוץ היא הרבה יותר מאמצת ןנעימה הבעיה אצלי שהרבה פעמים יש גשם ןשלג

בוקר טוב ושבוע טוב.
קוראת אותך עדיין, בשקט בשקט. הגעת למקום שלו יותר עם עצמך?
מאחלת לך המון טוב. @}

את מביעה המון חוסר שביעות עצמית בנוגע לרצון שלך בבית פרטי.
אני שואלת: למה?
מה רע ברצון הזה שלך?
אולי קודם כדאי לראות מהיכן הוא מגיע. האם זה רצון להגיע למעמד מסויים? להפגין בחיצוני הצלחה, עושר? (למרות שזה לא עשיר להחזיק בית פרטי).
או שהרצון נובע מצורך קיומי אמיתי, שטח אדמה, מרחב מחיה, מקום לצמוח ולהצמיח.
לי נדמה שאתם זקוקים למרחב, לירוק, לטבע. נכון?
אז מה רע ברצון הזה?
צריך להמשיך להתכוונן לשם ואם זה לא יקרה עכשיו, זה עוד יקרה בזמן שלו.

באהבה.

מתי כבר תכתבי ספר?

_תני לחיים ולמציאות קצת להחליט בשבילך.
כלומר, המציאות יכולה להוביל מהלכים, אני קוראת לזה להיות כמו "צינור חלול".
ואז מה שעובר דרכך לא משנה לכאן או לכאן, את הצינור שמכיל "התרחשויות"_

וואאאווו, המילים שכתבת לי...
אני יודעת שהן באות מהניסיון שלך, מההתמודדות שלך את החיים. המשפטים האלה חשובים לי מאוד. הרגשתי השבת שהגעתי לתחתית (טוב, לא ממש ) ופתאום נפתח פתח, התודעה השתחררה ונולדה לה תובנה חדשה....
נכנסתי לדף שלי ואת היית שם עם מילים דומות. חיזקת אותי. @}

וואוו אחותי , איזה טלנובלות רצות אצלך בדף...קטונתי!
בעצלנותי האותנטית לא קראתי מספיק מהדף שלך בכדי להבין למה אשקרה קראת לעצמך בשם הזה!
וכמו שאני זוכרת היתה שם איזה שכנה יפפה שהפכה למיקרה פתלוגי!!(טפו טפו!)(אם אני לא מתבלבלת בספר)
יפה שבאת לבקר אצלי , קפצי לקפפה יהיו סיפורים...

• מתי מתחילים לאלף את הסוסה הפראית שבי, כמה זמן לוקח לנוס מהטבע שלי? את נראית לי וותיקה,

לכן אני מרשה לעצמי לשאול*.

כן אני תלמידה של ימימה. לא, אני לא ותיקה...אולי רק יחסית אליך, כמה חודשים....ומוצאת שגם בשבילי זה מאד מעמיק. מי אמר שצריך לאלף את הסוסה הפראית שבך? אולי כן, לא יודעת איך להגדיר את זה. נראה לי שפשוט צריך ללמוד לרכב עליה ולכוון את כוחות הפרא האלה כשהמושכות בידיים שלך. הפרא הוא גם החיים...השאלה היא רק מה ההשפעה הטובה ביותר עבורך כרגע. אני הלכתי בדרך רוחנית מסויימת לאורך הרבה מאד שנים, הדרך ההיא נתנה לי הרבה מאד פירות, אני אסירת תודה. למדתי להכיר הרבה חלקים בתוכי, איך הם פועלים ומתי, מתי נכון להשתמש בכוחות האלה ומתי לא. עזבתי אותה אחרי זמן רב שהרגשתי שהעץ שלי לא נותן יותר פירות. הרעיונות עמדו במקום כמו מים עומדים שהופכים למשהו שלא מזין יותר..אז הלכתי הלאה. הגעתי לימימה מתוך ידיעה של סוג העבודה שהנפש שלי צריכה היום. יש חלקים מיוסרים בנפש שלי שזקוקים לנקיון, עבודת המידות של התיקון אצל ימימה נוגעת בי במקומות יותר מדוייקים. אז נראה לי שהעבודה היא על הדיוק, רגע אחר רגע, מי אני, מה אני, מה הכוחות שלי כרגע, לא ן אני רוצה ללכת, מה עומד מולי, מי עומד מולי, איך אני מפרידה את עצמי מהעומס הזה שלו, שלי, נקיות עדינה שמתפשטת בזרזיף כמעט בלתי מורגש אבל צומח. והפרא שבי, שבך הוא הכוח שדוחף אותנו גם לעשיית הטוב עשיית הטוב עבור עצמנו היא המנוסה מהטבע שלנו (קרי "הנפש הבהמית") לכיוון העל טבעי...שהוא מהות הטוב, האלוקות, כוחות האור שבנו. זה לוקח זמן....אבל איזה כיף שיש לאן ללכת, לא?

חג שמח יקירה

האם את מתכוונת להכיר את עצמי טוב כדי שאוכל להתעלות.

נראה לי שזה בערך ככה. לנוס מעצמי - מהטבע שלי, הנפש הבהמית "מותר האדם על הבהמה" המקומות בהם אני מתחיל להיות מודע לפעולות שלי, מכיר את עצמי טוב יותר ומכיוון שכך מתעלה. זה כביכול נגד הטבע. כי בטבע שלי יש לי פעולות והרגלים והתניות והסתרים שמניעים אותי כל הזמן. ובעבודה של המודעות יש עצירה של כל זה והליכה כנגד למקום של הצמיחה. זה כאילו שאני רגיל לענות באופן אוטומטי ואני מתחיל לספור לפני התשובה. 1,2,3,4,5 .....ואז עונה......
(לדוגמא: אני רוצה לאכול...אני סופר 1,2,3,4,5,...הי פתאם אני רואה שאני בעצם לא ממש רוצה לאכול כרגע, בסך הכל היה לי משעמם, או שרציתי תשומת לב, או שהרגשתי ריקנות וכו' וכו') אבל ימימה מדברת הרבה על השלבים של העבודה. והשלב הראשון הוא לראות את העומס, ואחרי כן לקבל את עצמי בתוך המצב הזה בלי הביקורת וכו'..נראה לי שכבר בשביל השלב הזה צריכה להעשות הרבה עבודה. אני שופטת מדופלמת של עצמי. צריכה לעשות הרבה עבודה במקום הזה.

@}

מה שלומך? תודה על כל התגובות שלך אלי. זה מאד עוטף...כתבתי כמה דברים לכבוד חודש איירובתור קוראת נאמנה אני מזמינה אותך ל: אנרגיה רוחנית של החודשים

היי שכנה יקרה.
פה ושם אני עוד פוגשת אותך בדפים של באופן.
תמיד נהנית לקרוא אותך,
ולפעמים...... גל געגוע....

חשבתי עליך, שזה שאת כותבת פחות בכל מיני דפים נובע דווקא ממקום טוב.
יש תקופה שקוראים הרבה וחושפים הרבה דרך כתיבת (זה קרה לי ואני חושבת שגם לך). אחרי תקופה כזאת נכנסים למין מופנמות שכזאת. זמן לעכל את כל התובנות שרכשנו, להפנים את הדברים לאט לאט.
כנראה שצריך זמן גם לזה.
אני מקווה שזה באמת ממקום טוב ולא לא מצליחה לשקף להשתקף
שבוע נפלא

ולפעמים...... גל געגוע....
מה שלומך? מקווה שאת בטוב @}

_מרגישה שלא יוצא לי החוצה,
ממשיכה לעבוד על עצמי להתפתח, נפתחת לטוב שבי_
איזה יופי לשמוע. לדעתי זה מצויין שאת לא מוציאה החוצה, שומרת את הטוב בפנים

שלום לך שכנה של זורבה ,
כתבת לי בדף א נ י י ל ד ת א י נ ד י ג ו ועניתי לך בצורה קצרה מידי על משהו שלמעשה לא שאלת אותי ואני
מרגישה צורך לבקש את סליחתך על כך.
למעשה לא יכולתי לענות על שאלתך כי התרשמתי שיש אצלכם הרבה גירויים אומנותיים ואינך זקוקה לתוספות ממני.
אני התרשמתי מן העובדה שהקטנטונת יודעת לבקש שיציירו לה והגבתי לכך בלי לפרט.
עם יד על הלב , הדבר שבו אני באמת יכולה לתרום לך הוא כיצד להחזיר את הקטנה לתלם האמנותי הטבעי .
למנגנון האמנותי הטבעי יש דרכים משלו . אקווה שהובנתי , -הכל באהבה רבה.

אהלן, אשמח לשלוח תמונות רק צייני דוא"ל.