ראו גם האינדקס מדור אקולוגיה

הצעות לשמירה על הסביבה:

כל בני הבית משתדלים ללכת לשירותים אחד אחרי השני ו להוריד המים רק פעם אחת*.

איסוף פסולת אורגנית לצורכי קומפוסט* - מי מייצר קומפוסט ומעוניין בתרומות? כתבו כאן.

לקחת הביתה את ערימות הצילומים שלא הצליחו* מליד מכונות הצילום במשרדים שאתם עוברים בהם. הם בדרך כלל שוכבים שם בארגז קרטון או פח אשפה, ליד מכונת הצילום, ממתינים להתכסות בציורים המקסימים של הילדים שלכם, ברשימות למכולת,מכתבים, מה שבא......אפשר אפילו לכרוך אותם למחברות עבודה ולקשט את העמוד הראשון, ואפילו לתת כאלה במתנה. (יש מקומות עם מכשיר מדהים כזה שכורך דפים למחברת סליל.)

לתת חיים למנהג חדש: לא לקנות מתנות יומולדת*, אלא רק להביא דברים מהבית שלא משתמשים בהם יותר, או דברים שהכנו בעצמינו,מדברים שהיו בבית. אפשר להרגיל את העולם למנהג ביומולדת הבא שיהיה אצלכם. אפשר גם להביא (או לבקש) ליומולדת מתנה הופעה.אנחנו עשינו את זה וזכינו לריקודים מרהיבים בעיבודה וביצועה של רז כשר.

שמירה על השקיות הריקות מהסופר* לשימוש חוזר. שרוול בד בכל מיני אזורים בבית לשימוש נוח וחוזר בשקיות. אפשר לחזור עם השקיות גם לקניות חוזרות. (הסבר: מתקן שמחזיק שקיות ניילון באורך של בערך 30 ס"מ,וקוטר של בערך עשרה ס"מ. דוחסים מלמעלה, שולפים מלמטה.למעלה הפתח הוא עגול וחלק, כקוטרו של כל הגליל, שעשוי בדרך כלל מבד קצת נוקשה,והחלק התחתון קצת מכווץ, עם גומי או משהו, שממנו תמיד מבצבץ קצה של שקית ניילוון מוכנה לשליפה) עוד רעיונות ב דף השקיות הגדול

לאסוף את המים שזורמים במקלחת עד הגעת המים החמים לברז בדלי* (למי שלא משקה עם מי המקלחת את הגינה...), ולהשתמש במים אלה כדי להשקות את העציצים/להוריד מים בשרותים וכיוצא בזה.

לאסוף את מי המזגן* (למי שהתברך במזגן) ולהשתמש בהם לאותן מטרות כמו בסעיף הקודם. אפשר להשתמש בהם גם למגהץ אדים או לבטריה של האוטו. אלה מים רכים, שקונים בבית מרקחת ליטר בחמישה שקלים בערך.

לתפוס יוזמה ולדאוג ל פח מיוחד בעבודה לצורך מחזור בקבוקי פלסטיק*. לעודד אנשים להביא בקבוקים גם מהבית, ולדאוג לרוקן את הפח כל פעם שהוא מתמלא (כדאי פח גדול).

ללמד אנשים במקום העבודה איך מדפיסים על שני צדי הדפים במדפסות ואיך מצלמים על שני צדדים במכונות צילום*. ברירת המחדל היא, בדרך כלל, הדפסה על צד אחד. דרושה יוזמה כדי לשנות את זה...

לגור ב בית משותף* (רלוונטי, כמובן, למי ששוקל לקנות דירה). כל בית פרטי עם גינה שנבנה משמעותו פחות כמה מאות מטרים רבועים של טבע... אם אתם לא יכולים בלי זה - לפחות לקנות בית קיים ולא חדש.

אם קונים מוצרים בבקבוקים - להשתדל לקנות כאלה עם דמי פקדון* של 25 א"ג על הבקבוק, ולדאוג להחזיר את הבקבוקים לסופר לאחר השימוש. אם אוהבים מוצר בבקבוק בלי דמי פקדון - ליידע את היצרן/יבואן בטלפון/מכתב/אימייל על זה שאתם מאוד אוהבים את המוצר שלו אבל תעדיפו מוצר אחר שנמכר בבקבוק שאפשר להחזיר.

כשיוצאים לטיול*, לקחת כמה שקיות אשפה ולאסוף לתוכן שאריות שהשאירו מטיילים קודמים.

וילונות אמבטיה שגמרו את תפקידם* – כיסויים מצויינים לרהיטים ולרצפות בזמן שיפוץ וצביעה בבית.

קלטות ישנות* – לתת לתינוק להרוס במקום אלה שרוצים לשמור D-: .

להסתובב עם תיק כשקונים דברים*, ולסרב בנימוס כמציעים לכם שקית בשביל מה שקניתם.

לשטוף קופסאות שימורים, מיכלי יוגורט, קרטוני חלב וכו' ליצירה עם ילדים* (לקשט ולעשות כוס לעפרונות, למשל) או לתרום לגן ילדים סמוך. אם לא רוצים, להקפיד למעוך לפני שזורקים, או למלא אותם בשאר האשפה.

חברת אקוסי מייצרת מוצרים חליפיים למוצרי פלסטיק (שקיות, כלים חד פעמיים, חיתולים ועוד) העשויים מחומרים מתכלים.

תרמו: בשמת, תמר, שגית, ענת, איתי, יונת, איקסי, ענת גיגר ואנונימים.

לא נראה לי שהנקודה לגבי מגורים בבית משותף קשורה בהכרח לשמירה על הסביבה. היא בהחלט קשורה לרעיונות ירוקים של שמירה על הטבע, אבל לתפיסתי שמירה על הסביבה עוסקת בבעיות של כלל הסביבה -- כולל אנשים ומה שקשור לאנשים, ולא רק טבע. לדוגמא, אדם מייצר X קילוגרם אשפה בשבוע, לא משנה איפה הוא גר (בבית משותף או בבית צמוד קרקע). השאלה היא איזו אשפה הוא מייצר. חלק מהאשפה ניתנת למיחזור, ולכן מקטינה למעשה את כמות האשפה הכוללת, וחלק ניתנת לפירוק מהיר יחסית, ולכן מקטינה את הנפח שתופסות שאריות האשפה של כלל האוכלוסיה. אם הייתי בעד שמירה על הטבע, אז הייתי מעדיף לדוגמא כלי זכוכית על פני כלי פלסטיק, וזאת על אף היתרונות הברורים של פלסטיק. אם אני בעד שמירה על הסביבה, אז מה שמעניין אותי זה האם הכלי עשוי מחומר ממוחזר או מחומר שניתן למחזור, ולא אם זה פלסטיק או זכוכית.

ברור שאני קצת מקצין את הדוגמאות, כי בדרך כלל רוב האנשים הם גם בעד שמירה על הסביבה וגם בעד שמירה על הטבע, במידות שונות של חומרה. אבל בכל זאת יש הבדל. לי אישית חשובה השמירה על הטבע, אבל הרבה יותר חשובה השמירה על הסביבה. לדוגמא, אני בעד מחזור (באופן פעיל ממיין אשפה, מכין קומפוסט, מעדיף נייר ממוחזר, כלים ממוחזרים), אבל אין לי בעיה עם בתים צמודי קרקע (וכמובן אני גר באחד כזה), או עם כביש חוזה ישראל, או עם מגדלי חוף הכרמל.

נחשתי שהנקודה האחרונה תעורר התנגדות כלשהי… בכל מקרה נראה לי לא בסדר שרק לגבי שמירת הסביבה אין באתר הזה שום מחלוקת אז הוספתי אותה בכל זאת .
ולנקודה: אני מסכים שיש הבדל בין שמירה על הטבע לשמירה על הסביבה, אבל אני חושב שהנקודה הזאת עונה גם על ההגדרה של "דברים שאני יכול לעשות כדי לשמור על הסביבה". אם אני גר במקום כלשהו ובונים לי בית מול הפרצוף במה שהיה פעם חורשה אז בהחלט יש כאן פגיעה בסביבה (זאת שאני גר בה). הפגיעה הזאת בסביבה היא לא פחות חמורה מהפגיעה של עודף אשפה, זיהום אויר או כל דבר אחר. זאת אפילו פגיעה בסביבה האנושית – ילדי כבר לא יוכלו יותר לשחק במה שהיה פעם חורשה והיום הוא בית של מישהו.

נכון, אבל אם האדם שרצה לגור שם יאלץ לגור בבית דירות אז ימנעו ממנו הדברים שחשובים בשבילו או בשביל הילדים שלו (לתפיסתו). בעצם, תמיד תוכל להציע לו להתחלף איתך -- אתה בבית הדירות והוא בביתך צמוד-הקרקע. סתאאאם. אני יודע שאתה לא גר בבית צמוד קרקע.

הדף הזה בא (לתפיסתי) לתת עצות לאנשים שרוצים לשמור על הסביבה ואולי להאיר נקודות שככה סתם הם לא היו חושבים עליהם. ברור שלא יעלה על דעתי לאמלל את חייו של מישהו שחלומו הגדול הוא בית צמוד גינה, בדיוק כמו שלא יעלה על דעתי להכריח מישהו עם בעיות גב לסחוב דליי מים מהאמבטיה לשרותים . ובכל זאת אני חושב שהנקודה היא נקודה ראויה להעלותה ועונה על הקטגוריה של "איך לשמור על הסביבה". אולי מי שחשב לקנות בית פרטי ומעולם לא עלה על דעתו שיש תוצאות למה שהוא עושה יחשוב עוד פעם…

חשבתי שיעניין:

כתבה שהתפרסמה ב"הארץ", 29/8/2001, מוסף גלריה, עמודים ד1-2,
"שעור בבזבוז" מאת ארנה קזין.

מוזכרת "רשת ירוקה", תכנית חינוכית בתחומי איכות הסביבה וביקורת תרבות הצריכה, המופעלת ב3 השנים האחרונות ב28 בתי ספר בארץ.התכנית היא במימון "תוכנית קרב" ובהדרכת וייעוץ "מרכז השל". (אין פרוט לגבי גופים אלה). מובאים לדוגמא שני בתי ספר בהם מופעלת התכנית. (היסודיים "אופק" ברמלה, "האחים" בקרית מלאכי). יש בהם: רכישת ספרי לימוד ע"י ביה"ס וחלוקתם לתלמידים בהשאלה; איסוף פסולת מסוגים שונים ומחזורה לשימושים שונים; שעורי אקולוגיה; גינה אורגנית; מעקב אחר זיהום הסביבה ופינוי הפסולת של בתי עסק ומפעלים באזור בית הספר; , ועוד.
"הילדים לומדים על הקשר ההכרחי בין צדק סביבתי לצדק חברתי ".
מועלית הבעיה של חדירת תרבות הצרכנות לבתי הספר. כדוגמה מובאת רכישת מחברות ויומני מותגים (של סדרות טלויזיה וכד'). ג'רמי בנשטיין, מ"מרכז השל": "יש מגמה של חדירת חברות מסחריות לבתי הספר... בחברת השפע המודרנית מתייחסים לאנשים כאל צרכנים... (ו)יש לזה גם פן לא דמוקרטי: בחברה אזרחית דמוקרטית אדם אחד שווה קול אחד. בשוק, דולר אחד שווה קול אחד... תחום החינוך אמור להיות מחוץ לשוק, תחום שאינו מופרט, שמספק לאזרחים באופן שוויוני חוויה שמנותקת מהשפעות השוק. כשהאדם נתפש רק כצרכן, תפקידיו וכוחו כאזרח מצטמצמים... תפקיד בתי הספר לחנך לאזרחות פעילה: הילדים הם צרכנים פעילים בעל כורחם כבר מגיל אפס, אבל להיות אזרחים הם צריכים ללמוד".

הפניית שאלה- איך לצנן את הבית בעזרת קרירותו של המרתף

שלום!
אני בשלבי תכנון של בית פרטי בן קומה אחת + מרתף. מרתפים, גם באקלים החם שלנו, בדרך כלל יותר קרירים ונעימים. וידוע כי הקרקע מתחממת ומתקררת ב"הפרש פאזה" לעומת האויר. צריכה להיות דרך לנצל אפקטים אלה כדי לצנן ביום את הבית (שמעל הקרקע) תוך שימוש בכך שהמרתף והקרקע עדיין קרים יותר.
מצאתי התייחסות לנושא של "מסה טרמית" בהקשר של חימום. אני מחפש איך להיעזר בכך לצינון הבית, ורוצה להיערך לכך כבר בבניה. אני לא יודע אם זה יוכל להיות במקום מיזוג אויר (הבית בתל אביב), אבל ודאי יפחית את השימוש בו.
אשמח לעצות, הפניות, שמות יועצי מז"א רלבנטיים, או כל רעיון אחר.
תודה

תגידו, זה דף חדש? נראה ככה... או לפחות סיכום...
כל הכבוד לאחראים

איתי , כדאי לך להתייעץ עם אדריכל אקולוגי בנושאים האלה..
אני מכירה רק את דוד רנוב מהצפון... טלפון תמצא ב-144 או באתר www.adama.net

שלום לכולם.
לא פעם אני שומע את חברי וידידי מתלוננים על זיהום האוויר, המזון, והמים שאני שותים. ואכן מצב איכות המים במדינת ישראל הולך ומדרדר.
תחנות דלק שאינן אוטמות את מכלי הדלק התת קרקעיים שלהם ודלק מחלחל אל מאגרי המים התת קרקעיים ומזהמים את מי השתייה שלנו (הידעתם שמספיק ליטר אחד של דלק לזהם מיליון קוב של מים?!). בכביש חוצה ישראל לא השקיעו במערכת ביוב שתנקז את המים השוטפים את השמנים, הדלקים והפיח מהכביש והמים המזוהמים מרעלים את מאגרי המים באזור גוש דן. שפיכת מי ביוב אל הכינרת! טיפול לא נכון בכינרת שמביא לגדילה של אצות רעילות. הכנסת כלור למי המוביל הארצי שאינם עוברים סינון ומכילים חומרים אורגנים היוצרים רעלנים במגע עם הכלור.
אז מה אפשר לעשות?
יש דבר אחד שאנחנו יכולים לעשות שקשור בשימוש בחומרי ניקוי היום יומיים שלנו. אם באמת מעניין אתכם לשנות ולא רק לקטר, אם באמת איכות הסביבה חשובה לכם אתם מוזמנים לעשות מה שאני עשיתי.
התחלתי להשתמש בחומרי ניקוי ידידותיים לסביבה של חברת טיידי.
החברה היא חברה ישראלית העוסקת בשיווק מוצרי ניקיון וטיפוח ידידותיים לסביבה ולעור הידיים. החברה חרטה על דיגלה לצור מוצרי ניקוי וטיפוח מעולים, ידידותיים לסביבה ושאינם גורמים לדלקות בעור ופגיעה בידיים. המוצרים מפחיתים במידה ניכרת את הסכנה של הרעלה אצל ילדים.
המוצרים נמכרים במחירים של חומרי ניקוי מקבילים בשוק.
פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר הבית שלהם:
http://inspire.co.il/tidy/publicity.htm

מצאתי ספוג שנקרא - ספוג הפלא או במקומות אחרים - נס-פוג.
קובית ספוג צפוף במיוחד, בקוטר של 6X6X40.
בכל פעם חותכים עם סכין בערך ס"מ אחד, כך שיש ריבוע בעובי ס"מ, מרטיבים במים ומנקים. מוריד מעולה שומנים ממשטחים שונים, כולל השומן השרוף שנשאר על הכיריים, ציורי-קיר של הילדים, לכלוך חום על המקרר ומפסקי החשמל.
ללא חומרי ניקוי.
כששאלתי את הייצרן/מפיץ מה יש שם בדיוק, מה זה הספוג המיוחד הזה, הוא סרב להגיד וגם עשה חיפוש למי שייך מספר הטלפון שלי. זה קצת החשיד אותו, אבל המוצר טוב. הקופסא מתהדרת בסמל של שמירה על איכות הסביבה.

לא בטוחה שזה חוקי להסתיר מה זה מכיל. מה שבטוח שזה קצת מוציא את החשק. אבל גם מסקרן...
האם לסמל יש משמעות רשמית, כמו הסמל של הגידולים האורגניים?

אבי, אנחנו עכשיו בודקים את טיידי. כחומר ניקוי כללי החומר לא רע. כנוזל רצפות (נאמר לי שהוא טוב גם לרצפה), נדמה לי שהוא משאיר מן שכבה כמו-שמנונית, כך היה בפעמיים שניסיתי אותו, אז אדווח אחרי הפעם השלישית. קנינו את נוזל הכלים, שמעתי שהוא קצת חלש ולכן צריך להשתמש בהרבה חומר. עוד לא ניסיתי. נוזל הכביסה נראה בסדר וגם מריח נעים. איך עובדים החומרים אצלך? אני שמחה לחזק את החברה, חשוב לדווח להם מה לא עובד טוב.

ענת - המשיכי לדווח. גם אני רוצה לנסות, אבל סובלת מ-דחיינות כרונית.

ענת - הסימן כזה: עיגול ירוק, בתוכו פרח. כתוב: "ידידותי לסביבה מסיבים טבעיים בלבד".
אם את רוצה טלפון לברר, תכתבי לי.

אני מאוד רוצה לשמור על איכות הסביבה ולמחזר, אבל זה ממש קשה במדינה בלי מודעות סביבתית.

איפה יש פחים למיחזור כלמיני?
מצאתי פח לבקבוקי פלסטיק, מצאתי מכונה לבקבוקים עם פקדון.
פעם היה פח לעיתונים וכבר אין.
איפה מוצאים פחים למיחזור?
עם מי אפשר ליצור קשר כדי לארגן פחים למיחזור?
לאן אפשר להביא דברים למיחזור?

מועצות מקומיות.
אפשר לאגור דברים ולזרוק במרוכז במקומות שכן יש פחים (למשל, אני יודעת שבחיפה יש פחים לעיתונים וליד הוריי ברית אונו יש פחים לקרטונים וכו'. גם בבנימינה מצאתי דברים).
אפשר גם לפנות למשרד לאיכות הסביבה ולברר!
בהצלחה

לא הפתרון הראשון שעולה בדעתנו, אבל לשם שינוי משרד ממשלתי: המשרד לאיכות הסביבה (אפשרי באיזור מגוריכם).
יש להם רשימות מיקום מרכזי המיחזור השונים, ניתן להתקשר ומנסיוני לקבל מענה אדיב (איכות סביבה או לא...)

אולי באתר של המשרד לאיכות הסביבה תמצאי משהו

רעות, גם במוקד העירוני (106) אמורים לדעת ולומר לך היכן בעיר יש מכלי מיחזור שונים.

לשיבוץ:
פרמקלצ'ר אקולוגיה מעשית
חשמל ירוק וחלופי


כמו כן, מי שמתנדב, כדאי לסנן מתוך הדף מדור מדינה וחברה את מה שקשור לאקולוגיה אל הדף הזה, ולהצביע הנה.

לא ידעתי לאיזה דף לשייך את זה.
בקרוב אני מתחילה לשאוב חלב, האם יש פיתרון איחסון ידידותי לסביבה ?
הפיתרון המקובל הוא שקיות פלסטיק.

אולי צנצנות זכוכית לשמוש חוזר

צנצנות זכוכית רעיון טוב.
יש צנצנות גבוהות ודקיקות של ריבת סיינט דלפו (250 מ"ל). נראה לי שיהיה נוח לאחסן אותן על דלת הפריזר, וגם להפשיר אח"כ. (אם את רוצה, יש לי כ-8 כאלה, ובטח יש עוד אצל אכלנית הריבות הכפייתית שנתנה לי אותן)

אביטל, אני זוכרת שגם אני התחבטתי בשאלה הזאת אבל הפסקתי להניק לפני שמצאתי פתרון.
אם את משתמשת בצנצנות זכוכית זכרי לעקר אותן לפני כל שימוש. גם את המכסה.
אם את מעוניינת לרכוש צנצנות - יש מקומות שמתמחים בזה. אל תקני בסתם חנות לכלי בית (אני יכולה להפנות אותך למקומות המתאימים אם את רוצה).

אה, ושמעתי ששקיות פלייטקס לא מיועדות להקפאה! (לא יודעת לגבי השקיות של אוונט).

כתבה מעניינת במוסף של הארץ, בעניינים אקולוגיים שונים.

טיפים מתוך אחת מהמסגרות בצד הכתבה, בנושא "בית":

• רוב הרהיטים בבית ישנים, ממוחזרים, הרעיון הוא להאריך את חיי החפץ כדי לא לתרום לגלי האשפה הגדלים והולכים, להימנע ככל האפשר מהשתתפות בחגיגת הצרכנות.

• זיגוג כפול לחלונות כדי לשמור על חום הבית ולהזדקק לחימום מינימלי בחורף.

• שימוש בדבקים, שמני עץ, צבעים ולכות על בסיס ביולוגי (להבדיל מסינתטי ופטרוכימי).

• הפחתה מקסימלית של שימוש במתכות ופלסטיק.

• שימוש בבדים טבעיים לריפוד.

• העדפת כלי זכוכית לאחסון על פני פלסטיק, אי שימוש בכלי טפלון.

• תחזוקה שוטפת: אי שימוש מוחלט בחומרי הדברה (במקום זה - מלכודות מיוחדות שמושכות את הג'וקים באמצעות הורמוני מין, ובפנים הם נדבקים), חומרי נקיון ecover, חומרי קוסמטיקה טבעיים מבית מרקחת הגליל בתל אביב, במקום ניקוי יבש חומרי כביסה שאינם מזיקים לסביבה (אקו קלין, אקווה קלין).

למרות כל האמור לעיל, אלוף אומרת שהבית אינו זכאי להגדרה אקולוגי, משום שמערכת החשמל אינה על בסיס סולארי והמים אינם ממוחזרים. בימים אלה בני הזוג בודקים את העלויות של מערכות כאלה, שעד עתה היו יקרות לכיסם.


ומתוך המסגרת השנייה בנושא "גינה":

"המחשבה היתה שיש פה שטח פתוח באזור השרון שאני רוצה לשקם ולהפריח אותו", מסבירה אלוף, "להעשיר את המגוון הביולוגי ולהזמין אלי את הדיירים מהסביבה, כמו ציפורים, פרפרים ודבורים. זה הרי לא רק שלי".

ואלה המרכיבים העיקריים:

• עונתיות: "בקיץ אין מים וכל החלק התחתון של הגינה יבש, אין כלום, זה נראה קצת כמו אורווה, ואני לא נלחמת בזה. אני יודעת שבאביב נהנה משפעת הפריחה של פרחי הבר".

• הגינה אורגנית - בשום אופן לא נעשה שימוש בחומרי הדברה ודשנים. המאבק נגד עשבים שוטים ומזיקים מתבצע באמצעות תלישה ידנית, ומכשיר קטן וזול שמתיז קיטור ומאייד אותם. אלוף: "באירופה אף אחד לא מרסס ומדביר באזורים אורבניים, ואפשר לראות עובדים שהולכים עם המכשיר הזה ומטפלים בשטחים ירוקים ציבוריים".

• על העצים התקינה אלוף בתי קינון שציפורים אורחות משתמשות בהן לגידול גוזליהן. בהזדמנות זו הן "מגלחות" את הפרדס הסמוך מחרקים ומזיקים.

• הגינה היא חלק מהחיים, אפשר לדרוך עליה ולשחק כדורגל.

• אלוף יוצרת בעצמה דשן אורגני לצומחי הגינה שלה: בפינת הכיור במטבח יש שקית שאליה מושלכת כל הפסולת האורגנית (קליפות ביצים, שיירי ירקות ופירות וכו'). זו מרוכזת בתיבה גדולה בפינת החצר. אל התיבה השנייה נאספים העלים שנשרו מהעצים. האחדה של תוכן שתי התיבות יוצרת תהליך של פירוק (קומפוסט) שממנו מתקבל דשן אורגני.

אגב, אני חושבת לאמץ (בין היתר...) את העיצה לא להשתמש בכלי טפלון. באיזה מחבת כדאי להשתמש?

מה לא טוב בטפלון?

מיכל מ, אכפת לך אם אני אעביר את זה לדף אדריכלות וחשיבה אקולוגית ?

לגבי הטפלון : אני אף פעם לא סבלתי טפלון. דברים רגישים שמתקלקלים מהר מדי זה לא בשבילי. יש לנו מחבתות מצופות אמאיל, מחבתות ברזל יצוק ומחבתות נירוסטה. כולן טובות לדעתי. ברזל יצוק דורש קצת יותר טיפול כי אם לא מייבשים טוב אז מחליד, אבל אז צריך פשוט לשמן קצת.

לטעמי (האישי בלבד) ההתמקדות בכתבה יותר מדי בבריאות שוכני הבית ופחות בסביבה, אבל יכול להיות שזו סתם הטיה של הכתבת. מה שמרשים הוא זה שהאשה הזו ניסתה לעשות משהו. להשפיע. ליצור קשר עם אנשים ביוזמתה למען דברים שמפריעים לה. כל הכבוד. לי למשל, מפריע שאין סבסוד לאנשים שרוצים להתקין מערכת חשמל סולארי, אבל אני לא רואה את עצמי נפגשת עם שר התשתיות.
משהו בכתבה הזאת נורא הציק לי. אני לא יודעת מה. אולי ה"משפחה נורמלית ממוצעת" כשברור שמשפחה ממוצעת לא יכולה להרשות לעצמה לקנות בית כזה.

טרה רוסה, את צודקת שהנושא העיקרי מתאים לדף אדריכלות וחשיבה אקולוגית, אבל הטיפים פשוטים לדעתי, ואולי מתאימים יותר לדף הזה, שאליו נכנס מי שמעניין אותו הנושא הכללי של שמירה על הסביבה. אל הדף בנושא אדריכלות יכנס אולי רק מי שמעוניין לבנות בית. המשפט הזה למשל - להימנע ככל האפשר מהשתתפות בחגיגת הצרכנות. - איכשהו שינה אצלי משהו, למרות שכבר מזמן נחשפתי לגישה הזו. אז... אולי בכל זאת להשאיר?

תודה על התשובות בקשר לתחליף לטפלון. אגב, בדף אלומיניום ושאר צרות בכלי אוכל גם אמאייל מוזכר כחומר לא מומלץ בכלי בישול (מצוטט מכתבה ב"חיים אחרים").

נועה, אני לא בטוחה... בכתבה הנ"ל הוא הופיע דווקא כחומר בטוח בתנאי שאינו שרוט.

אז אני מעתיקה את מה שרלוונטי, שיהיה גם וגם !

OK... ותודה לך על ההתייעצות @}

צריך להוציא מכאן את הטיפים לחסכון במים לדף כיצד לחסוך מים, ולהפנות לשם.

חברת אקו-סי החלה מייבאת חומרים מתכלים לשימושים שונים.
המוצרים המתכלים (Biodegradable) מאפשרים להקטין את הפגיעה הסביבתית הנגרמת כתוצאה משימוש בחומרים מבוססי פוליתילן (פלסטיק).

המוצרים המתכלים האמורים מבוססים על חומרים טבעיים (תירס,תפו'א) וכבר משמשים כתחליפים למוצרי פלסטיק שונים (שקיות, כלים חד-פעמיים וכו') במספר מדינות. למוצרים הנ"ל יש תכונות זהות למוצרי פלסטיק המסורתיים ונוסף לכך מתכלים בצורה הזהה לתאית.
ניתן להזמין:
שקיות
כלים חד פעמיים
חיתולים ופדים
וכו'
למידע נוסף ניתן לפנות ל-[email protected]

בתחילת השנה הקרובה נציג אתר אינטרנט עם מידע נוסף.

תודה
@}

קראתי שאסור לזרוק תקליטורים משומשים לפח כי הם מזהמים את הסביבה. מישהו יודע לאן אפשר לזרוק אותם? יש נקודות איסוף כמו לסוללות?

קראתי שאסור לזרוק תקליטורים משומשים לפח כי הם מזהמים את הסביבה.
לא ידעתי !

וחברת אקו-סי , שלחתי לכם מייל לפני חודשיים ולא שמעתי ממכם!

טוב. חפשתי חיפוש קצרצר באינטרנט. נראה שאני קצת אופטימית מדי ואין כיום בארץ בכלל תשובה לנושא הפסולת האלקטרונית

נראה שאני קצת אופטימית מדי ואין כיום בארץ בכלל תשובה לנושא הפסולת האלקטרונית
את צודקת.
לפני כשלוש שנים חיפשתי איך לא לזרוק מסך מחשב שהתקלקל. הוא היה תקוע לי בבית הרבה זמן. כתבתי אימייל למשרד לאיכות הסביבה, לא קיבלתי תשובה עד היום. התקשרתי למועצה האיזורית שלנו שמתהדרת בשמירה על הסביבה (ויחסית במצב טוב) ולא ידעו על מה אני מדברת, הציעו לי לבוא לזרוק במכולות שליד המועצה אבל אלה מכולות של זבל רגיל שסתם מפונה.
התקשרתי לעוד גורם בחיפה שמתעסק בנושא ספציפית ובעצם הוא זה שאמר לי לפנות למועצה האיזורית שלי אבל אמר שלא נראה לו שמטפלים בנושא באיזור שלי.
רק כשפניתי לגורם פרטי, מחסן שעוסק במיחזור, הגיע הפיתרון. יש מחסן שעוסק בזה, הם בהתחלה אמרו לי שלא רוצים לקבל מסך אחד כי עוסקים רק בכמויות, הם מקבלים טונות של זבל בכל פעם שאיזה סניף בנק משדרג מחשבים וכאלה. בסוף הם הסכימו לקחת ממני וגם קניתי מהם פעם מסך משומש, את מה שעובד ממה שהם קיבלו הם מוכרים, אבל נדמה לי, אם אני זוכרת נכון, שהכסף היותר רציני שלהם זה דווקא ממיחזור.

למי יש מספר טלפון של מכונית שאוספת בקבוקי מים מינרלים
מאנשים פרטיים, יש להם מספר טלפון על המכונית, פשוט לא הספקתי לרשום, בתודה מראש.

האם מישהי מכירה יצרן של ביו-דיזל בצפון שאולי יהיה מעוניין לקבל כמויות של שמן משומש?
(השאלה מכוונת גם לגברים)

תודה

"אם העולם יינצל, יצילו אותו אנשים שתודעתם השתנתה,
אנשים בעלי חזון חדש, לא אנשים בעלי תודעה ישנה ותוכניות חדשות
ולא אנשים בעלי חזון ישן ותוכנית חדשה."
("סיפורו של B" / דניאל קווין)

מהי תודעה אקולוגית?
מאיפה באנו? לאן אנו הולכים?
ומה אני עושה עם זה מחר בבוקר?

הסמינר מיועד לאנשים שמרגישים שמשהו פה לא בסדר, שמרגישים את הלחץ של "אימא תרבות", לאלו בינינו שמסתובבים עם שאלות בראשם, לאנשים שרוצים לשנות את המציאות סביבם, וגם לאלו שרק רוצים לשמוע על מה בכלל אנחנו מדברים.

הסמינר ייערך בסוף השבוע, 16-17 ליוני, בחווה האקולוגית
"חווה ואדם", מודיעין. (http://havaveadam.go.cet.ac.il/go/(
מספר המשתתפים מוגבל - אנא אשרו את השתתפותכם!

תוכנית הסמינר-

שישי:
15:30- הגעה והתכנסות.
16:00- מעגל פתיחה.
16:30- הרצאה: כלכלה אקולוגית
19:00- קבלת שבת + א. ערב.
21:00- סרט: "האיש ששתל עצים"

שבת:
7:00- א. בוקר.
8:00- סיור בחווה +
סדנא: אקולוגיה מעשית.
11:00- שיחה עם איציק מנהל החווה
13:00- א. צהריים.
14:00- סדנא: כלכלה אקולוגית והמהפכה
החקלאית
16:00- שיחה בקבוצות קטנות
17:00- שיחת סיכום

מומלץ להביא שק שינה, כלי אוכל, בגדים חמים, דוחה יתושים, כלי נגינה ופנס.
הסברי הגעה מופיעים באתר "חווה ואדם".

האירוע ממומן על ידי טוב ליבו של כובע הקסמים...

לפרטים והרשמה: נועה- 052-4736195, noa zafon@hotmail.com

עקרון מהעריסה לעריסה

כדי לעשות שינוי צריך להתחיל בחינוך
השנה החלטתי לבלות את החופש הגדול באזור בייתי, מה יכול להיות יותר טוב מרחצה יומיומית בחוף אפולוניה?
עם תחילת החופש הגדול הבנתי שאין סיכוי ליהנות מהחופים מכיוון שבני ישראל מגיעים יומיום ומזהמים ללא היכר
במקום להתעצבן ולברוח החלטתי להקדיש את זמני לקהילה ולדאוג גם לחוף נקי, גם לחינוך לאיכות הסביבה וגם להעלאת הנושא הכואב של
היעלמות החופים בהרצליה וחוסר הטיפול של הרשויות בנושא.
יזמתי את מבצע "אוהבים את החופים" וכך גיליתי שקיים בארץ כבר שנתיים פרוייקט שנקרא hof]חוף נקי naki[/po]/index.html
לפני 30-40 שנה היו בחופים סרטני חול, דגים רבים, צבי ים מתוקים - היו חיים
היום לא נשאר הרבה אבל החופים הלא מוכרזים בידינו וניתן לשקם אותם ולהחזיר את היופי והתמימות וליהנות מטבע ובריאות ממש ליד הבית

החופים שלנו בידינו!
בואו לעזור לנקות את החופים - יום חמישי בחמש בחוף אפולוניה

אה ויש לי הודעה קטנה לציבור המעשנים - הידעת? בדלי סיגריות גם הם פסולת כשאני מגיעה לחוף לפרוש את השמיכה זה לא כל-כך נעים לפרוש אותה על קבוצת בדלי סיגריות שנזרקו זה עתה. יש לי טיפ קטן וקליל - תשאירו קופסאת סיגריות ריקה בתיק שתהיה מיועדת לבדלי סיגריות ככה גם תוכלו לדעת כמה אתם מעשנים וגם תהיו ידידיותיים לסביבה. אגב, שווה לבדוק וליזום למחזר את בדלי הסיגריות, מישהו?
תודה על ההקשבה ובהצלחה

יש לי כמה שאלות שאני מתחבטת בהן, במה יותר נכון להשתמש, האם יש למישהו תשובות?
חלב מקרטון או בקבוק של ה-2 ליטר (אחד עשוי מנייר ולכן מתכלה, אבל השני מתמחזר ומעודד את תרבות המיחזור)
גפרורים או מצית להדלקת הגז בבית? (גפרורים עשויים מעץ שחבל עליו, והם חד פעמיים, אבל אני מניחה שגם תהליך הפקת הגז במצית הוא לא חסכני)
חיתולים רב פעמיים או חד פעמיים? (אני אף פעם לא מצליחה להחליט, יותר כואב על המים שמתבזבזים במכונת כביסה, או על ההר של הזבל?)

יש לי כמה שאלות שאני מתחבטת בהן, במה יותר נכון להשתמש, האם יש למישהו תשובות?
טוב, אני במצב רוח היתולי, ובדרך לישון, אז תסלחי לי שאכתוב לך את התשובות הפרועות שעלו בדעתי (הקיצונית):

חלב מקרטון או בקבוק של ה-2 ליטר
עדיף בלי מוצרי חלב בכלל...
אבל אם יש לך גישה לחלב לא מפוסטר ישירות מהמגדל (עז בחצר?), תביאי כלי זכוכית מהבית...

גפרורים או מצית להדלקת הגז בבית?
יש אופציה שלישית: מכשיר שמייצר ניצוץ, לא מצית כמו לסיגריות. תשאלי בחנויות טמבור. מכשיר כזה מחזיק מעמד שנים על שנים.


חיתולים רב פעמיים או חד פעמיים?
לגדל ילדים בלי חיתולים, כמובן... (סליחה, סליחה, פשוט הייתי חייבת... D-: )
וברצינות: אין בכלל ספק, שמכל בחינה שהיא, בהשוואה בין חד לרב פעמי - רב פעמיים יותר אקולוגיים.
אין בכלל ספק, כל מי שאומר אחרת יש לו אינטרס מסחרי שתקני חד פעמיים מזהמים, מסוכנים לסביבה ויקרים.
גם בייצור החד פעמיים מתבזבזים מים - והרבה יותר מים, וגם רעלים אחרים! כך שכל חיתול חד פעמי צורך בהחלט מים לא פחות, ואולי יותר, מרב פעמי.
וכמובן, אם את יכולה גם לפשפש את התינוק/ת לפחות חלק מהזמן בחיק הטבע או בכיור, וגם לקצר את משך הזמן בחיתולים (כשמבינים איך לגדל ילדים בלי חיתולים גם מבינים ש"המתנה לבשלות" היא שקר חברתי חדש, והאמת היא שהתינוק מתנוון ככל שמתרחקים מהלידה, כך שכמה שפחות חודשים בחיתולים יותר בריא לכולם).

לילה טוב

לאיתי על מסה תרמית:
הדרך הטובה לאגור מסה תרמית היא לייחד לכך חדר יצוק בבטון, מלא בחלוקי נחל ו/או מיכלי מים עמידים.

האויר זורם בין המסה והחום בחורף או הקור בקיץ - נאגרים במסה התרמית.

יש אופציה שלישית: מכשיר שמייצר ניצוץ, לא מצית כמו לסיגריות. תשאלי בחנויות טמבור. מכשיר כזה מחזיק מעמד שנים על שנים.
גם סתם מצית שנגמרה עושה את אותו דבר.

מכירים את זה?
http://www.storyofstuff.com

http://www.storyofstuff.com
תודה רבה, פשוט יפה

אני לא יודע אם זה המקום המתאים - אבל בשעה טובה הקמנו אתר: http://www.snunit-recycling.com

נשמח לראותכם באתר ובשיתופי פעולה.

המרכז בפרדס חנה.

_מכירים את זה?
http://www.storyofstuff.com_
רציתי להוסיף וראיתי שיש.
מומלץ.

http://www.youtube.com/watch?v=bDsIFspVzfI
לא כריזמטי כמו אנני לאונרד, אבל התוכן עצמו ממש קנה אותי.

גם אותי קנה.

ראש הפאנל בנושא שינוי אקלים שזכה בפרס נובל לשלום, הכלכלן ההודי רצ'נדרה פצ'אורי, ממליץ לאזרחי כל העולם לשנות את אורח חייהם כדי לסייע למאבק בהתחממות כדור הארץ: אכלו פחות בשר, רכבו על אופניים וקנו רק מה שאתם באמת צריכים.
לכתבה

design]סרטוני אנימציה חמודים ושנונים video[/po].swf?vidNumber=1 שנשלחו אליי באימייל, לקידום השמירה על הסביבה.

מקווה שזה הדף המתאים.
ואם לא, מוזמנים להעביר.

שמוליק מרחב מביא את מה שהוא מכנה המאמר האופטימי ביותר שקראתי

ניסוי מסוכן לסביבה בעמק האלה ..
אפשר לקרוא כאן ולחתום כאןhttp://oil-shame.org/?utm source=Newsletter&utm medium=Text&utm campaign=Arctic

איך מומלץ להיפטר מתרופות שפג תוקפן בביטחה

איך מומלץ להיפטר מתרופות שפג תוקפן בביטחה
בכל קופת חולים אמור להיות מיכל איסוף.

כאן בגרמניה אפשר להשאיר בבית מרקחת. אולי גם בישראל?

בבתי המרקחת של קופות החולים יש מיכלי איסוף לתרופות שפג תוקפן.
לא יודעת לגבי בתי מרקחת פרטיים.

איך מומלץ להיפטר מתרופות שפג תוקפן בביטחה
קודם כל לוודא שבאמת פג תוקפן...
בעלי אמר לי לא מזמן, שכל תאריך פקיעת התוקף הוא בעייתי, כי מישהם החליטו ששנתיים זה אורך חיים סביר לתרופה, אבל אף אחד לא באמת בדק כמה זמן לוקח לתרופות "להתקלקל".
בארה"ב או איפשהו יש מאגר ארצי ענק לשעת חירום שכולל מאגר תרופות מאוד גדול, והם שונאים את תאריך פקיעת התוקף כי זה אומר שכל שנתיים הם חייבים לחדש מלאי, וזה הון כסף ובזבוז נורא. אז הם היחידים שיש להם אינטרס לבדוק את הנושא. בינתיים, הוא סיפר לי, נבדקו כמה תרופות, והתגלה שגם כמה שנים אחרי פקיעת התוקף, התרופות עדיין בסדר גמור וטובות לשימוש.

בקיצור, אם ממש בא לך על הנושא, הייתי שואלת מישהו (רוקח, רופא, חוקר) עם תואר שני+ בפרמקולוגיה.

אבל אף אחד לא באמת בדק כמה זמן לוקח לתרופות "להתקלקל".
לפי מה שאני שמעתי, בודקים. איפה שמעת אחרת?