ההתמכרות לא קרתה בן רגע. זה היה תהליך. מידי פעם, חיפשתי משהו... לקראת לידה ראשונה? שפע של מידע על לידה טבעית, על הנעשה בבתי החולים, על הורמונים ועל תהליכים אחרים. וכמובן, סיפורי הלידה. אחחח, סיפורי הלידה. ואז מה? קשיים בהנקה? צינורית סתומה? בואי נראה מה כתוב על זה בבאופן... אוי, אנחנו מתחילים להתווכח על שטויות. מה קורה לי? מה קורה לזוגיות שלנו?? אח, הנה עוד סיפורים של נשים שחוו קשיים דומים ושרדו. איזה מזל שיש את באופן. הפעוט כבר בן שנה... מה קורה פה? הוא לא הולך לגן? ולא יילך? עד מתי? איך פתאום מצאתי את עצמי בבית עם הילדים? ואיך לעזאזל מסבירים את זה לסביבה? והאם צריך בכלל? דפים על דפים ולכל שאלה - תשובה בבאופן (טוב, נו, אז לא "תשובה". אולי... "לכל שאלה - דיון בבאופן" יותר הולם?). רגע, רגע, וחיתולים? מה עם גמילה?? ואם כבר בגמילה עסקינן, אז... מה לגבי ההנקה? מתי ייגמל? הייתכן שעדיין יונק בלילות כשכל חברותיי כבר ישנות לילות רצופים מתוקים? והרצף ממשיך וממשיך... אולי זה כי הן לא ישנות עם הילדים? איך זה פתאום מצאנו את עצמינו במיטה משפחתית? ו... ילד שני? איך? מתי? ומה יהיה על ההנקה במקביל??
שאלות על גבי שאלות, וכך אט אט מגלה עוד דף ועוד דף באתר הקסום והנפלא הזה. ועם הזמן גם החיפוש משתנה, ובדרכו משקף לי את השתנותי שלי.
והנה, אחרי יותר משלוש שנים, מוצאת את המקום והזמן גם לכתוב (מי אמר הסגר קורונה...). זמן לכתוב תודה ענקית, באמת מעומק הלב, לכל הא.נשים הנפלאות שכותבות פה! האתר הזה, הכותבים והכותבות בו... נתתן לי את הכוחות להפוך לאמא שאני היום. אמשיך לקרוא ומקווה גם לתרום את חלקי...
ואם גם את (או אתה!) קוראת פה באתר בשקט... אני מזמינה אותך, לכתוב פה, להשמיע את קולך, אפילו בלי להתחייב על כינוי, אפשר גם פלוני אלמונית, רק שנדע שגם את איתנו וקוראת
}
כשחיפשתי משאבת חלב לקראת חזרה לעבודה..)
